רשתות חברתיות הפכו לחלק אינטגרלי  מהאסטרטגיה השיווקית .  פוסט או ציוץ  בפרופיל  בכלים החברתיים  מגיעים בסופו של דבר לקהל יעד רחב.  למרות  קלות העברת המידע , בשל ריבוי  ערוצי המידע  החברתיים המלאכה  עלולה להיות מתישה.

לשם כך  כדאי להיעזר בכלים ושירותים  חינמיים   שמקלים על המלאכה. בפוסט שהתפרסם ב- 25 בינואר ב- search engine journal   מתוארים 5 כלים כאלה  והאופן בו הם יכולים להקל על המלאכה

הכלים הם:

  Hootsuite  – יישום זה מאפשר הרשמה למספר פרופילים ברשתות חברתיות (עד 5)  ביניהם:  טוויטר, פייסבוק, גוגל+ , וורדפרס  לינקדאין  . הרשמה זו מקלה על מלאכת הפצת המידע שכן די בעדכון במקום אחד כדי שכל הפרופילים יעודכנו. יתרון נוסף של הכלי הוא האפשרות לקבוע מועד רצוי בעתיד  להופעת המידע ברשתות השונות.

•  InboxQ ו-  Commun.it –    כלים  יעילים  לזיהוי לקוחות פוטנציאליים שיוצרים קשר ראשוני של התעניינות ברכישת שרות או מוצר
• Topsy ו- Social mention – מנועי חיפוש חברתיים שמאפשרים להגדיל את המשובים החיוביים על החברה באמצעות איתור משובים חיוביים ושליליים במנועים חברתיים אלה ותגובה הולמת.

 מידע נוסף בפוסט

בזמנו כתבתי פוסט על בעיית הארכוב והשימור של אוספים אלקטרוניים ועל  השירות של Portico    בתחום זה.

עם הגידול באוספים האלקטרוניים מתעוררות שתי בעיות עיקריות:
א. בעיית ה- Perpetual access – כיצד להבטיח גישה קבועה לארכיב. בעוד שבמדיה המודפסת יש לנו תמיד גישה לארכיב של החומרים עליהם היינו מנויים הרי במדיה האלקטרונית הדבר אינו מובן מאליו. כך למשל, במקרה של ביטול מנוי לכתב-עת אלקטרוני מסוים קיים חשש שלא תהיה עוד גישה לגיליונות קודמים של כתב העת, עליהם היינו מנויים.

ב. בעיית ה- Long-term Preservation – כיצד להבטיח את הגישה לחומרים האלקטרוניים לדורות הבאים. במדיה האלקטרונית שינויים טכנולוגיים עלולים ליצור מצב שקבצים בפורמטים שונים שקריאים היום, עקב שינויים טכנולוגיים לא יהיו קריאים בעתיד

Portico מספק  שירות ארכיב (dark archive) קבוע של צד שלישי לכתבי עת, ספרים ושאר חומרים דיגיטליים.

במסגרת שירות זה  מתאפשרת גישה קבועה לארכיב רק בעת הצורך והדגש הוא על שימור לטווח רחוק. מבחינה טכנית על פי פתרון זה נשמרים בארכיב הקבצים המקוריים doc, xml – וכו' ופעולות הקשורות לשימור לטווח רחוק כגון הגירת קבצים בטוחה.

בזמנו בעת כתיבת הפוסט מספר המו"לים שהשתמשו בשירות זה היה קטן. כיום מספר המו"לים שמשתמשים בשירות גדל. על פי מה שנכתב באתר למעלה מ- 90 הוצאות לאור אוניברסיטאיות ב- 6 מדינות משתמשו בשירותי השימור של Portico  ביניהן ההוצאה לאור של אוניברסיטת קיימברידג', Books at JSTOR,   UPCC Collections, וההוצאה לאור של אוניברסיטת אוקספורד.

הספריות  הולכות בעקבות ההוצאות לאור ולמעלה משני שליש ספריות אוניברסיטאיות במוסדות של ההוצאות לאור האוניברסיטאיות שמשתמשות בשירותי Portico  משתמשות אף הן בשירותים אלו.

שירות שימור  הספרים האלקטרוניים של Portico כולל למעלה מ- 170000 כותרים מיועדים לשימור. באתר מפורטים המקרים שמשמשים כטריגר לגישה  לחומרים.כאשר מתקיים טריגר  לגישה לספרים האלקטרוניים הם נגישים לכלל השותפים בשירות שימור הספרים.

למידע נוסף בנושא

דוח מעניין של  CLIR –  Council on Library and Information Resources  בשם :

"Participatory Design in Academic Libraries Methods, Findings, and Implementations"

התפרסם באוקטובר 2012. הדוח משתרע על פני  92 עמודים והוא נכתב על ידי ספרנים ומומחים  בטכנולוגיות מידע מ- 12 אוניברסיטאות ומכללות בארה"ב ומתאר פרויקטים שונים בספריות אקדמיות:  חללים בספריות, שירותים וכלים שבתכנונם השתתפו באופן פעיל המשתמשים של אותם פרויקטים.

 פרויקטים אלה נעשו תוך אימוץ גישת ה"תכנון ההשתתפותי"  – על פיה הקמת חללים, שירותים וכלים  מתבצעת תוך השתתפות פעילה ברעיונות ובתכנון  של האנשים שנועדו להשתמש בהם.  במקרה של ספריות מדובר ביצירת דרך לשתף את הסגל והסטודנטים לתרום מהידע הספציפי שלהם לתהליך. .

הידע הספציפי במקרה זה הוא מידע על  הפעילות והצרכים שלהם. בעזרת מידע כזה  ארכיטקטים ומפתחי תוכנה  יוכלו לפתח מוצרים שיתמכו בצרכים של המשתמשים ובכך  לתרום באופן יעיל לפעילות האקדמית.

 התקשורת בין המשתמשים ואנשי המקצוע  שבונים חללים, מעצבים שירותים ומפתחים תוכנות לצורך הבנת הצרכים ואיסוף המידע על צורכי המשתמשים  נעשתה באמצעות ראיונות, סדנאות, ופעילות שכללה שימוש במגוון אמצעים  כגון מפות, שרטוטים וכו'

 בפעילויות אלה נאסף מידע על העבודה המעשית של הסגל, הסטודנטים, סגל הספריות והצרכים של כל משתמשי החללים, השירותים והכלים  השונים.

 הדוח מתמקד בעיקר בשיטות השונות לאיסוף מידע מהמשתמשים  לבחינת הצרכים שלהם, הממצאים והפקת לקחים לשיפור השירות והתאמתו לצרכים ויישומם .

 מטרת הדוח לעודד פרויקטים דומים נוספים דומים ברוח של שיתוף מגוון רחב של  "מומחים"  בפיתוח חללים, שירותים וטכנולוגיות   שיוכלו להפוך את העבודה בספרייה  לאפקטיבית יותר .

 המידע הרב שמתואר בדוח על שיטות איסוף המידע על צורכי המשתמשים והלקחים והמסקנות יוכלו להיות לספריות אחרות לעזר.

 לדוח

חיפוש במנועי חיפוש מאחזר מידע  רלוונטי למשתמש אבל לעתים  המשתמש זקוק לאנשים שהוא בוטח בהם כדי  לקבל החלטות .  תובנה זו  עומדת מאחורי העדכונים האחרונים עליהם הודיע  בינג ב- 17 לינואר 2013  – שילוב מידע רב יותר  בסרגל צדדי מהתכנים של  החברים בפייסבוק  – כולל מידע מסטטוסים, עדכונים, קישורים משותפים, הערות ותמונות .  שילוב זה של מידע חברתי החל ביוני 2012  . אז המידע  התבסס על ה- likes , תמונות ומידע מהפרופיל.  בעדכון האחרון המידע כולל גם עדכוני סטטוס, קישורים משותפים והערות.

מידע חברתי זה מעשיר את תוצאות החיפוש. כך למשל אם מתכננים טיול לניו-יורק כאשר משתמשים בבינג מקבלים לא רק מידע על העיר  אלא מידע מחברים בפייסבוק שחיים בעיר או ביקרו בעיר זאת בנוסף לדעות מומחים מטוויטר, foursquare,  , quora ,  Klout , Google+    ועוד.

על פי מה שנכתב בהודעה בינג מכבד את הפרטיות  של החברים על פי ההגדרות שלהם בפייסבוק.

חיפוש  במידע החברתי  כרוך בהתחברות לפייסבוק  (מתוך המסך של בינג בגרסה של ארה"ב ).

עדכון זה   הוא במסגרת המגמה  המתגברת של חיפושים  חברתיים  כפי שבאה לידי ביטוי במנועים ייעודיים  כגון  Trove  ומאפיינים חדשים במנוע החיפוש של  פייסבוק

להודעה

Graph Search  שירות חדש בפייסבוק עליו הודיע השבוע Mark Zuckerberg  –  אמור לספק אופציות  חיפוש נוספות  ולעודד משתמשים לשתף יותר

 Graph search   יאפשר למשתמשים להקליד בנוסף לשם בודד או קבוצה כפי שקיים היום גם שאילתה מורכבת יותר בשפה טבעית כגון :

"Friends who like Star Wars"

"Mexican restaurants in Palo Alto my friends have been to"

או "Photos of my friends in New York"

 והתוצאה לא קישורים בהם ימצאו התשובות  אלא תשובה ישירה :  רשימה של חברים שאוהבים את הסרט Star Wars  או שורה של מסעדות שעונות על השאלה או תמונה של החברים בניו-יורק.  התוצאות יוצגו ע פי מידת החשיבות שלהן כך למשל מסעדה עם מספר גבוה יותר של  "like"   תופיע בראש הרשימה.

 פיתוח המנוע החל כבר באביב 2011 . גרסה ביתא של המנוע הושקה במחצית ינואר 2013 כאשר הוא  נמצא עדיין בשלביו הראשונים.  כיום מנוע חיפוש זה מסוגל לטפל רק בשאילתות שקשורות לאנשים, תמונות, מקומות ותחומי עניין ופתוח למספר מוגבל של משתמשים. התוצאות לקוחות מתוך  הנתונים של פייסבוק שכן המנוע  אינו  מנוע חיפוש וובי שסורק את הווב אלא מנוע שמאנדקס את הנתונים מפייסבוק, על פי דברי האחראים ייקח עוד זמן רב  כדי לאנדקס את המפה השלמה של הגרף.

 מכול מקום  מנוע חיפוש מסוג זה מרמז על הכיוון העתידי של  החיפוש.

מחקר שהתפרסם לאחרונה בדק מגמות בניידות מדעית ושיתוף פעולה בין חוקרים  במישור הבינלאומי.

המחקר של חוקרים מ- Elsevier התבסס על נתוני Scopus   בשנים 2000-2012 .קבוצת המחקר כללה 100830 מחברים מ- 17 מדינות ביניהן מדינות מתפתחות ומפותחות.

 נמצא שבמספר מדינות כגון איראן, מלזיה ותיאלנד יש שיעורים גבוהים של הגירה  זמנית , כלומר אנשי המדע שבים למולדתם לאחר תקופת שהייה בארצות אחרות.  לעומת זאת ההגירה מגרמניה, הודו, יפן וארה"ב היא יותר קבועה באופייה. במדינות כגון אוסטרליה ברזיל וסין נמצא יותר איזון בין ההגירה הזמנית והקבועה.

 בארה"ב ובסין נמצאו שיעורים נמוכים של הגירה קבועה, ושתי המדינות משמשות יעדים חשובים לחוקרים מחו"ל. שיעורי הגירה גבוהים לארה"ב נמצאו במדינות: אוסטרליה, ברזיל, קנדה, סין, הודו ואנגליה. שיעורי הגירה גבוהים לסין נמצאו במדינות אוסטרליה , קנדה, יפן סינגפור דרום קוריאה טיוואן  וארה"ב.

 המחקר מצא עוד שתופעות הניידות והמחברים השותפים הן שתי תופעות שונות שמונעות על ידי גורמים שונים.

 כך למשל נמצא ששפה משותפת וקרבה גיאוגרפית הם גורמים שמשפיעים על שיעורי הניידות יותר מאשר על תופעת המחברים השותפים.  כמו כן נמצא שמתחים פוליטיים משפיעים פחות על הניידות מאשר על שיתוף הפעולה בין מחברים.

 למחקר המלא