ספריות מספקות גישה לתכנים דיגיטליים כבר למעלה מ- 2 עשורים. עד לא מכבר תכנים דיגיטליים אלו כללו  בעיקר כתבי עת  ומגזינים ומעט מונוגרפיות. אבל לאחרונה עם  התפוצה ההולכת וגדלה של  קוראים אלקטרוניים ומחשבי לוח והגידול במספר הספרים האלקטרוניים המסחריים  גדל גם הביקוש לספרים אלקטרוניים שניתנים להורדה.

 נושא ההורדה של ספרים מעורר הרבה בעיות טכניות, משפטיות ואסטרטגיות שמובילים לאי בהירות, מבוכה ותסכול  בקרב הספריות והמשתמשים, מו"לים ומחברים.

 IFLA   פרסמה מסמך רקע בו הציגה את הקשיים והבעיות בתחום, כמו כן פעלה כדי לעודד את הדיון בנושא בקרב ספרנים. פגישה של מומחים  מתחום הספריות והמו"לים שהתקיימה ביוזמת   IFLA    בנובמבר 2012 בהאג היוותה נקודת התחלה לדיונים בנושא הגישה לתכנים דיגיטליים, הציפיות של משתמשי הספרייה ביחס לספרים אלקטרוניים והקשרים בין המולים והספריות בעידן הספרים הדיגיטליים.

 לאחרונה בפברואר 2013 IFLA    פרסמה את

IFLA Principles for Library eLending

 כדי לסייע לספרנים ברחבי העולם  להתמודד עם הבעיות בנושא.

 מסמך זה מבוסס על ההנחה שספריות , מו"לים ומחברים חייבים לדון יחדיו בנושאים שקשורים לספרים אלקטרוניים באופן שיאפשר לספריות למלא את שליחותם להבטיח לקהילות שלהן גישה לידע ומידע.  יישום מדיניות פיתוח האוספים חייב להיות בידי הספרייה ולא בידי המו"לים והמחברים. IFLA מאמינה שיש לעגן בחוק את הנושא באופן שמולים/מחברים יחויבו לאפשר ספרים אלקטרונייים לספריות בתנאים סבירים.

 על בסיס הנחה זו אמצה IFLA       מספר עקרונות שקשורים לרכש, הרשאות ושימוש בספרים אלקטרוניים . העקרונות  מתייחסים  בין  היתר  לשימור, הטלת אמברגו על ידי המו"לים, השאלה בינספרייתית, נושא האינטראופרביליות  בכל הקשור לקוראים האלקטרוניים ועוד.

 למידע נוסף  

האינפוגרפיקה   – המחשה חזותית של מידע  באמצעים שונים  – הוא תחום מתפתח בשנים האחרונות.  במסגרת זו פותחו הרבה כלים בתחום. . רשימה  של כלים  כאלה לייצוג גראפי של מידע ונתונים  וגם לליווי אלמנטים גרפיים בהסברים טכסטואליים,   רובם חופשיים,  עם תיאור קצר על הפונקציונאליות של כול אחד מהכלים אפשר למצוא בפוסט  שימושי  שהתפרסם בראשית פברואר 2013.

חלק מהכלים הם כלים מבוססי ווב  וחלקם הם יישומים שולחניים ,    רוב הכלים הם  חופשיים ומשמשים ליצירת מידע חזותי לייצוג נתונים.  ברשימה נכללים גם   כלים לייצור וידאו ומצגות קול.

על הכלים נמנים:

  Piktochart,  Easel.ly,  Infogr.am,  Visual.ly,  Tableau, OmniGraffle, Balsamiq , TimelineJS, Present.me

לכתבה בנושא

 Infotopia  הוא מנוע חיפוש שהאינדקס שלו נוצר ידנית באמצעות השירות Google Coop  ליצירת מנוע מותאם אישית ..  על פי מה שכתוב באתר הוא מנוע חיפוש אקדמי שכולל  אתרים  שנבחרו ע"י ספרנים ומורים.

 המנוע כולל אתרים במגוון תחומים: אמנות, ביוגרפיה, משחקים, בריאות, היסטוריה, תמונות, שפות, ספרות, מתמטיקה, חדשות, ציטוטים, מדע וטכנולוגיה, מדעי החברה ועוד.

 אפשר להגביל מראש את החיפוש על פי כל אחד מהתחומים . כמו כן יש באתר  מדריכים נושאיים לאותם תחומים בהם אפשר לדפדף.   .

 באתר יש גם קישורים לתוכנות ביבליוגרפיות ומדריכים בנושא.

  כמו כן יש קישורים למנועי חיפוש נוספים מותאמים אישית  מאותו בית היוצר : TeacherTopia שמיועד למורים k-12  וכולל גם מערכי שיעורים, Academicindex.com – מנוע חיפוש מותאם אישית לחומרים אקדמיים.     שכולל אפשרות לחפש גם בחומרים בגישה פתוחה ומאגרי מידע מוסדיים, VirtualLRC.com  – מנוע חיפוש שמיועד לחינוך הגבוה ומכללות ו- Kidtopia  שמיועד לחינוך היסודי בעיקר.

LibGuides Community הוא אתר שמרכז מדריכים של ספריות מרחבי העולם כולו במגוון נושאים.

האתר לא חדש  – הושק ב- 2008 כדי לרכז את המדריכים שנוצרו על ידי  המוסדות שחברים בקהילת  LibGuides – מערכת ליצירת מדריכים ופורטלים. אלא שמאז מספר המדריכים גדל.

על פי מה שכתוב באתר נכון להיום הוא  כולל 321277  מדריכים מ- 3865 ספריות ברחבי העולם כולו והמובילות בהן מבחינת מספר המדריכים  באתר הן: Walden University , Credo Reference – Literati, Masters Programs in Library & Information Science, University of Illinois at Urbana-Champaign, American Public University System, Cornell University, Michigan State University Libraries, Duke University, University of Massachusetts Boston, Murray State University.

באתר יש מנוע חיפוש שבו אפשר לחפש מדריכים על פי נושא עם אופציה להגביל את החיפוש על פי המוסדות שאחראים למדריכים: כל המוסדות, מוסדות אקדמיים, מוסדות ציבוריים, ספריות מיוחדות , K-12 , אתרים שותפים  וגם לחפש על פי מחברים.

קיימת אפשרות גם לחפש  ספריות על פי סוג  ספרייה ומיקום. כך למשל כאשר חיפשתי ספריות בישראל מצאתי את דף המדריכים ב- LibGuides של אוניברסיטת הנגב.

באתר Guide Community Best of אפשר לדפדף במבחר מדריכים על פי תחומי עניין – טכנולוגיה, מובייל, ספרים אלקטרוניים , תוכנות ביבליוגרפיות ועוד.

בזמנו כתבתי פוסט בבלוג על  Altmetrics  – מונח  שמוגדר כיצירה וחקר מדדים חדשים שמושתתים על הווב החברתי  לניתוח והערכה. מדדים אלטרנטיביים אלו נולדו בעקבות הגידול המתמשך בשימוש מדעי באתרים חברתיים כגון  אתרי סימניות חברתיים לאקדמיה, רשתות חברתיות לאקדמיה ומיקרובלוגים שמהווה הזדמנות לעקוב אחרי האימפקט המדעי בדרכים חדשות .

מגוון כלים ויישומים למדדים אלו קיימים היום כגון:  ImpactStory ,  ReaderMeter, ScienceCard ,  PLoS Impact Explorer, PaperCritic, CrowdoMeter .

אחד הכלים החדשים יחסית הוא  Altmetrics Explorer   שאוסף מידע על כל מאמר מטוויטר , פייסבוק, בלוגים מדעיים אתרי חדשות ועוד ונותן ציונים לכל מאמר על סמך תשומת הלב הכמותית והאיכותית לה זכה במקורות אלו כולל נתונים דמוגרפיים כגון היכן פופולרי המאמר ובקרב מי, מאפשר  גם דפדוף וחיפוש במאגר ומאפשר גם מעקב אחרי מאמרים ספציפיים  באמצעות ה- DOIs, PubMed or arXiv IDs

שירותיו של Altmetrics Explorer  הם בתשלום , וקיימת אפשרות גם לתקופת ניסיון חינמית , אך יש לו bookmarklet    חינמי שנתמך על ידי הדפדפנים: Chrome, Firefox ו- Safari. לאחר שמתקינים אותו בסרגל של הדפדפן כאשר נמצאים במאמר מסוים ולוחצים עליו הוא מספק מידע  על המדדים והנתונים החברתיים שלו.  המידע מתבסס בדרך כלל על ה-DOI     של המאמר והמעקב ואיסוף המידע אחרי הפעילות החלה ביולי  2011  ואילך . כך שלא לכל מאמר המידע זמין.על האופן בו מוערך כל מאמר אפשר למצוא באתר.

כיצד מוצג המידע  ?  . באתר יש מספר קישורים  למספר מאמרים לדוגמה  שהמידע בהם זמין:

• The Toxic Truth about Sugar -Nature
• Physical activity for cancer survivors: meta-analysis -BMJ
• Effect of a vitamin/mineral supplement on children and adults with autism- BMC Pediatrics

לאחר התקנת ה- bookmarklet  אפשר להתנסות בו גם על  ידי לחיצה על קישורים אלה.

מידע נוסף  ותשובות לבעיות אפשריות שקשורות לשימוש ב-bookmarklet   אפשר למצוא באתר  מן הראוי לציין של- Altmetrics Explorer יש API חופשי שמאפשר שימוש בנתונים שלו למטרות מחקר. כמו כן כדאי לדעת שספריות שמשתמשות ב-Primo יכולות להטמיע את ה-altmetrics של Altmetrics Explorer בתוצאות החיפוש

מגמה חדשה  שצוברת לה תאוצה  בקרב  ספריות אקדמיות בארה"ב  הוא שימוש באפליקציה חדשה ל- Ipad  , שיכולה להפוך את המחקר האקדמי לחוויתי יותר ופחות מסורבל

BrowZINE      שהושקה ב- ITunes  במרץ 2012 מאפשרת למשתמשים לדפדף למיין ולשמור מאמרים מחקריים ושפיטים. מאמרים שנשמרו  נגישים ללא צורך בתקשורת אינטרנט.

 האפליקציה נמכרה למוסדות וכיום כ- 20 מכללות מנסות את השירות. אחרים כבר מנויים אליו כולל Loyola University Chicago, University of Minnesota and Johns Hopkins University.

 BrowZine כוללת רשימה מרשימה של כתבי עת  ממגוון מולים – החל  ממו"לים בגישה פתוחה כגון BMC    ו- PLOS   וכלה במו"לים כגון Elsevier, Springer   ו- Sage .    החומרים בגישה פתוחה זמינים חופשי לכול, החומרים האחרים פתוחים רק למנויי BrowZine

 כיצד זה עובד ? האפליקציה BrowZine  מקבצת מאמרים ממאגרי מידע ל"כתבי עת" שלמים ומסדרת אותם בפורמט אופטימלי ל- iPad  . התוצאה דרך חדשה למשתמשים לדפדף בכתבי העת על פי נושא ולאתר כותרים חדשים. האפליקציה משווקת למוסדות כאמצעי להקל על מלאכת ההתעדכנות של הספרן  באמצעות אלרטים, הזנות RSS    ושאר טכנולוגיות מסורבלות.

המידע נגיש לדפדוף וכותרים מועדפים ניתנים  לשמירה בספרייה אישית

 כפי שנכתב בכתבה מהראשון בפברואר בבלוג של BMJ  על  האפליקציה:

"  By making content available in an easy to view, browsable format, libraries are able to pull away the layers of technology between the user and content.  Each reader can create a personal bookshelf of favorite journals and BrowZine will soon be able to deliver convenient push notifications to indicate when new material is published.

These favorite titles are housed in a convenient “My Bookshelf” area where users can freely rearrange these titles to suit their preference.  Just like in a user’s own workspace, they can then easily access their favorite titles quickly and easily every time they use BrowZine

האפליקציה נגישה מכול מקום וזמן ונתמכת על ידי מגוון פרוטוקולים של זיהוי כולל EZproxy, Shibboleth   ועוד.

בוידיאו שמוצג באתר אפשר למצוא מידע נוסף