גלובליזציה והתפתחות טכנולוגית הפכו את עולמנו לעולם אחר ויצרו גם בעיות: משברים פיננסיים וכלכליים, אי יציבות פוליטית ומהפכות , פשע מאורגן, מחלות, טרור ועוד..

למרות שהחידושים בתחום טכנולוגיות המידע והתקשורת -ICT –  תרמו לכך, הם יכולים לתרום רבות לפתרונן וזוהי מטרתו של הפרויקט FuturICT בהנהגתה של הועדה האירופית ובשיתוף עם מדינות אחרות בעולם – למדל את הדינמיקה של העולם כדי לטפל בבעיות העולם הנוכחיות, שאינן ניתנות לפתרון במסגרת הפרדיגמות הקיימות.

שמו המלא של הפרויקט: FutureICT Knowledge Accelerator and Crisis-Relief System, מעיד על מטרתו.

כדי להשיג את מטרותיו הפרויקט שם לו למטרה לאמץ גישות חדשות בתחום טכנולוגיות המידע והתקשורת כדי לאסוף סטים גדולים של נתונים מהעולם כולו ולנתחם לצורך מידע שימושי משמעותי. ועל פי דברי יזמי הפרויקט :

The ultimate goal of the FuturICT flagship project is to understand and manage complex global, socially interactive systems, with a focus on sustainability and resilience.’”

הפרויקט נתמך היום על ידי 700 אנשי מדע ברחבי העולם , חברות וארגונים בינלאומיים ואנשים בודדים. הפרויקט יתבסס על מאגר גדול של נתונים, כרית נתונים בזמן אמת ושיטות ניתוח חדשניות. .

באופן זה הפרויקט שאמור ליצור פלטפורמת ICT גלובלית פתוחה יוכל לספק לעושי ההחלטות כלים ושיטות חדשות כדי לשפר את המצב הפוליטי, החברתי והכלכלי ולהתמודד עם הבעיות של המאה ה- 21.

תוך עשור מצפים שהפרויקט ימלא פערים בתחום הידע ויקדם תחומי מחקר חדשים. זהו כוחו של ניתוח חכם של כמויות גדולות של מידע, ומי שמסכים עם טענותיו של מאמר שהתפרסם ב- nature שניתוח מידע חדשותי לאורך זמן היה מאפשר לחזות את ה"אביב הערבי", יוכל להיות אופטימי גם לגבי עתיד הפרויקט.

לאתר הפרויקט
לכתבה בנושא
מסמך קצר שמתאר את הנושא
מסמך מלא שמתאר את הנושא

DuckDuckGo הוא מנוע חיפוש כללי חדש יחסית שזכה על ידי המשתמשים של About.com כמנוע החיפוש הטוב ביותר לשנת 2011 ולסקירות חיוביות במספר אתרים כגון: BusinessWorld, Wired, TimeTechland.com, SearchEngineLand.com,AppAppeal.com

מן הראוי לציין עוד שמנוע החיפוש מאפשר להגביל את החיפוש לחיפוש ישירות באתרים מסוימים או בקטגוריות מסוימות תוך שימוש בתיבת גלילה ליד תיבת החיפוש או בשפת תחביר מיוחדת לו – הוספת סימן קריאה לפני מילת החיפוש במסגרת האתרים והקטגוריות שהוא מאפשר (הכול מתועד באתר), כך למשל images search engines! יחפש תמונות שקשורות למנועי חיפוש,readwriteweb! בצרוף מונח חיפוש מסוים יחפש את מונח החיפוש בבלוג readwriteweb וכו'

תוצאות החיפוש מוצגות בצורה ידידותית למשתמש – בראש התוצאות מוצגת הגדרת המונח , מקורות נוספים להגדרת המונח ומונחים קרובים. כמו כן אפשר לעדן את תוצאות החיפוש על פי אשכולות נושאיים שמוצגים לצד תוצאות החיפוש. בשאלות עובדתיות מקבלים לרוב תשובה ישירה לשאלה.

המנוע מוגדר כמנוע-על היברידי , מנוע שמשלב זחלן משלו עם מידע ממנועי חיפוש אחרים וסינון התוצאות בהתאם לאלגוריתם משלו. מידע על הארכיטקטורה של המנוע אפשר למצוא בבלוג של מייסדו Gabriel Weinberg
בכתובת:http://www.gabrielweinberg.com/blog/2009/03/duck-duck-go-architecture.html

Chemicalize.org הוא שירות חופשי בווב של ChemAxon – חברה מובילה לפלטפורמות ויישומים לתעשיות בתחום הביוטכנולוגיה והתרופות.

שירות זה מספק מידע על תרכובות כימיות כולל נוסחאות מבנה מרחביות שלהן. אפשר להזין בתיבת החיפוש שם של תרכובת כימית מסוימת או אתר ווב מסוים. מנוע החיפוש מציג מידע על התרכובת שכולל גם  נוסחת מבנה מרחבית של התרכובת. מנוע החיפוש גם מחפש על פי בחירת המשתמש דפי ווב שבהם מוזכרות תרכובות כימיות והוא מציג את הדף עם נוסחאות מבנה מרחביות של התרכובות.

מאפיינים חדשים נוספים מדי פעם למנוע החיפוש . לאחרונה נוספה האופציה של מנוע החיפוש לזהות תרכובות כימיות לא רק בדפי ווב אלא גם בקובצי PDF .

מידע ועדכונים בהקשר למנוע אפשר למצוא בבלוג של מנוע החיפוש.

למנוע החיפוש
לבלוג של מנוע החיפוש לקבלת עדכונים

המאגר UpToDate כולל מידע מקיף בטקסט מלא העונה על שאלות מעשיות בתחום הרפואה הקלינית. התוכן נכתב על ידי צוות רופאים מתחומי התמחות שונים ועובר בקרת איכות קפדנית טרם הכנסתו למאגר.

מחקר חדש של חוקרים מאוניברסיטת הארווארד שהתפרסם ב- 16 בנובמבר 2011 ב– Journal of hospital medicine מצא קשר בין השימוש במאגר UpToDate בבתי חולים ובין קיצור משך השהייה של חולים בבתי חולים והצלת חיים. בבתי חולים שבהם רופאים נעזרים במאגר זה לצורך קבלת החלטות נמצאו זמן שהייה קצר יותר, מספר קטן יותר של מקרי מוות וביצועים איכותיים יותר.

המחקר נערך בתקופה 2004-2006 בבתי חולים בארה"ב והשתתפו בו 1017 בתי חולים שבהם השתמשו ב- UpToDate ו- 2305 בתי חולים שלא השתמשו בו. הממצאים מלמדים ש- 1017 בתי חולים שהשתמשו ב- UpToDate"חסכו" כ-372500 ימי אשפוז לשנה והצילו – 11500 חיים במשך תקופת המחקר.

ממצאים אלו משמעותיים כפי שמעיד על כך מחבר המאמר Ashish Jha

“These findings are significant because they provide evidence that access to clinical management tools such as UpToDate is likely directly associated with lower risk-adjusted mortality.”

ואכן מחקר זה תומך במחקרים קודמים שמצאו אף הם שמערכות תומכות החלטה יכולות לשפר את תהליך הטיפול ואיכותו.

פרטים נוספים על המחקר, שיטות המחקר ומגבלותיו אפשר למצוא במאמר המלא.

לכתבה בנושא
למאמר המלא
לתקציר

דפי הדרכה בנושאים ביבליומטריים
בזמנו כתבתי על MyRI – ערכת כלים מקיפה בגישה פתוחה להדרכה בנושאים ביבליומטריים שקשורים להערכה של כתבי עת וחוקרים.

דפי הדרכה נוספים בנושא הערכה מדעית בפורמט pdf אפשר למצוא באתר של UQ library . דפים אלו כוללים מידע תמציתי ומבהיר במגוון נושאים רלוונטיים כגון מהו h-index , מידע על הרשת החברתית הייעודית לקהילה האקדמית ResearchID, מידע על דירוג האוניברסיטאות , כלים למדידת ציטוטים ועוד ..

Google Scholar Citations
בתחילת אוגוסט 2011 כתבתי על כלי להערכה מדעית שמושתת על גוגל סקולר – Google Scholar Citations. אז הכלי היה בשלבי בחינה עם מספר קטן של משתמשים. ב- 16 בנובמבר 2011 גוגל הודיעה שהכלי פתוח כבר לכול.

לשאלות נפוצות בכל הקשור לשימוש בכלי
למידע בפוסט קודם על הכלי 
לאתר 
לכתבה בנושא– תודה לד"ר אריאל פרנק על המידע אודות הכתבה,  ותודה לרבקה טייך על ההזמנה לכלי זה

Publish or Perish היא תוכנה חופשית ברשת שמאפשרת לבצע ניתוחים לצורך הערכה מדעית של חוקרים בהסתמך על הנתונים בגוגל סקולר. התוכנה תואמת מגוון מערכות הפעלה: Microsoft Windows, Apple Mac OS X, and GNU/Linux .

מידע על התוכנה ואופציה להורדה אפשר למצוא באתר הבית של Anne-Wil Harzing מאוניברסיטת מלבורן שבאוסטרליה- אתר שמיועד לחוקרים וכולל מידע וכלים שרלוונטיים לחוקרים ולפרסום מדעי.

התוכנה Publish or Perish מעבדת את הנתונים מגוגל סקולר מנתחת אותם ומציגה שורה של מדדים להערכה מדעית. על פי מה שנכתב באתר , התוכנה מציגה את המדדים הבאים:

• Total number of papers

• Total number of citations

• Average number of citations per paper

• Average number of citations per author

• Average number of papers per author

• Average number of citations per year

• Hirsch's h-index and related parameters

• Egghe's g-index

• The contemporary h-index

• The age-weighted citation rate

• Two variations of individual h-indices

• An analysis of the number of authors per paper.

כאשר מתייחסים לתוצאות שמספקת התוכנה יש להתחשב במאפיינים של גוגל סקולר בכל הקשור לציטוטים ולהתייחס לנתונים בהתאם. כאשר כותבים בשפות שאינן השפה האנגלית או כותבים בספרים ולא בכתבי עת יתכן מצב שמספר הציטוטים יהיה נמוך מהמצב האמיתי.

למרות הערכות שגוגל סקולר טוב יותר מ-ISI במקרים אלה, הרי אין זה נכון לגבי כלל תחומי המחקר. שימוש בגוגל סקולר להערכה מדעית מתאים יותר לתחומים הבאים: עסקים, ניהול, פיננסים וכלכלה, הנדסה, מדעי המחשב ומתמטיקה, מדעי הרוח ואמנויות .

בשאר תחומי המחקר ובעיקר במדעי הטבע ומדעי הבריאות מומלץ לאמת תוצאות עם WOS ו- Scopus.

להורדת התוכנה

מן הראוי לציין שבאתר זה אפשר למצוא מידע נוסף וכלים נוספים שיכולים לסייע לחוקר.

Audit Bureau of Circulations and ABC Interactive ערך זו השנה השלישית סקר בקרב מו"לים בנושא תוכניתם לגבי שוק המובייל. הסקר נערך בקרב מו" לים של עיתונים , מגזינים, ופרסומים בתחום עסקים בארה"ב וקנדה בתקופה 8 -26 לספטמבר 2011 . המו"לים נשאלו בסקר על תוכניתם האסטרטגית לגבי שוק המובייל, איזה סוגים של אפליקציות מוביל ואתרי ווב תומכי מובייל הם מפתחים, ועמדתם לגבי רווחים מפרסומות ומנויים במובייל.

תוצאות הסקר השנה פורסמו בנובמבר 2011 במסמך אינפורמטיבי בשם:
“Going Mobile: How Publishers Are Maturing and Monetizing Their Offerings

בין הממצאים העיקריים:
• מספר המו"לים שדווחו שיש להם תוכנית מתוכננת היטב לשוק המובייל עלה ל- 59% מ-28% ב- 2009
• 67% דווחו שרווחים מפרסומות ומנויים חשובים לעתידם האסטרטגי.
• 85% מהמשיבים על הסקר דווחו שיש להם תכני מובייל לסמרטפונים , קוראים אלקטרוניים או מחשבי לוח לעומת 76% בשנה שעברה. מו"לים דווחו על עלויות פיתוח ותחזוקה כסיבה העיקרית לכך שאין להם נוכחות במובייל
• הרבה מאמינים שקוראים אלקטרוניים ומחשבי לוח הינם ברכה לעסקים שלהם ומפתחים אפליקציות למובייל.

יש להניח שמגמה זו של עלייה בנוכחותם של המו"לים שהשתתפו בסקר בשוק המובייל מייצגת את המצב של כלל המו"לים בשוק זה.

פרטים נוספים אפשר למצוא

SPARC פרסם בראשון בנובמבר 2011 גרסה ראשונה של דוח מחקר בנושא הוצאה לאור וספריות . פרויקט המחקר  “Library Publishing Services: Strategies for Success” נערך ביוזמת חוקרים מהספריות ב- Purdue University, Georgia Institute of Technology, the University of Utah ובמסגרתו נערך סקר בנושא ובו השתתפו 223 מנהלי מוסדות . הסקר נערך בתקופה 1 לאוקטובר 2010 ועד 30 לספטמבר 2011 והוא מספק תמונה כוללת על מצב שירותי ההוצאה לאור בספריות בארה"ב וקנדה.

ממצאיו העיקריים של הסקר:
• כ- 55% מהמשיבים דווחו שיש להם או שבכוונתם לפתח שירותי ספרייה בתחום ההוצאה לאור

• כ- 75% מהתוכניות הוציאו לאור בין כתב עת אחד ל- 6 כתבי עת רובם בפורמט אלקטרוני. מחצית מהתוכניות הוציאו לאור proceedings של כנסים, דוחות טכניים, או מונוגרפיות לרוב בפורמט אלקטרוני

• רוב תוכניות ההוצאה לאור – קרוב ל- 90% הושקו במטרה לתרום לשינוי במערכת ההוצאה לאור האקדמית.

• קרוב לשני שליש מהתוכניות משתפות פעולה עם יחידות נוספות בקמפוס כולל מחלקות בחוגים, הוצאה לאור אוניברסיטאית ויחידות המחשוב בקמפוס. קרוב לשני שליש מהתוכניות משתפות פעולה עם יחידים או מוסדות מחוץ למוסד.

• קרוב למחצית מהמוסדות שענו על הסקר מרכזים את הניהול של פעילות ההוצאה לאור ביחידה ספרייתית אחת.

• פלטפורמות ההוצאה לאור הנפוצות הן : Open Journal Systems – 57% , DSpace – 36%, ו- Berkeley Electronic Press's Digital Commons – 25% .

הדוח כולל גם סדרה של המלצות לפיתוח עתידי של שירותי הוצאה לאור ספרייתיים בהסתמך על תוצאות הסקר, סדנאות, חקר מקרים וסקירת ספרות.

גרסה ראשונה זו של הדוח פתוחה להערות עד סוף השנה. הגרסה הסופית של הדוח תפורסם בתחילת שנת 2012.

לדוח

בזמנו כתבתי על iconfinder מנוע חיפוש לאייקונים . באתר Design Web שנועד למפתחים ומעצבי אתרים אפשר למצוא מידע על מנועי חיפוש ייעודיים לאייקונים. מנועי החיפוש אינם חדשים אבל כדאי להכירם. להלן מספר מנועים כאלה שמאפשרים הורדה חופשית של אייקונים וכוללים מידע על סוג רישיון.

IconArchive – נכון להיום על פי מה שנכתב באתר כולל קרוב ל- 30000 אייקונים – עם הרבה אופציות לסינון תוצאות החיפוש – על פי קטגוריות נושאיות, רישיון, גודל, צבע ואם אפשרות לשנות את הרקע של האייקונים

IconSeeker – כולל כ- 50000 אייקונים שהשימוש בהם חופשי למטרות לא מסחריות. מאפשר להגביל את תוצאות החיפוש לגודל מסוים וכולל מידע על כל אייקון כולל רישיון . מאפשר את הורדת הקבצים ב- 3 פורמטים : ico, icns ו- png

VeryIcon – כולל כ- 20000 אייקונים חופשיים להורדה. מאפשר דפדוף על פי קטגוריות נושאיות. בחיפוש המתקדם מאפשר את הגבלת החיפוש לקטגוריות נושאיות ולגודל תמונה. כולל מידע על כל אייקון – מחבר, אתר, רישיון ופורמטים של קבצים להורדה

IconsSearch – מציג את האייקונים להורדה בגדלים שונים, כולל מידע על כול אייקון , מאפשר תצוגה של אייקונים דומים.

Mr.icons/– כולל כפי שנכתב באתר 125,174 אייקונים. כולל מידע על כול אייקון. המידע כולל גם סוג רישיון. ממעט החיפושים שערכתי הרבה אייקונים חופשיים להורדה למטרות לא מסחריות.

Findicons.- מנוע חיפוש בעל מאגר גדול של אייקונים חופשיים במבחר גדול של פורמטים. המידע על כול אייקון כולל גם מידע על סוג רישיון

.iconspedia – מנוע החיפוש זה הוא בעל מאגר גדול של אייקונים חופשיים. באתר יש אופציה לחיפוש ודפדוף. יש אפשרות לדפדוף על פי קטגוריות נושאיות. החיפוש מאפשר את הגבלת החיפוש מראש על פי סוג של רישיון.

ב- 3 בנובמבר 2011 גוגל הודיעה על שינויים באלגוריתם של מנוע החיפוש שלה שיאפשרו למשתמש תוצאות מעודכנות יותר בשאילתות שמתבקש בהם חומר עדכני.

על סמך מונחי החיפוש האלגוריתם ידע להבחין בין שאילתות שהמשתמש מצפה בהן לקבל חומר עדכני לבין שאילתות אחרות בהן העדכניות לא חשובה למשתמש. חומר עדכני חשוב כאשר המשתמש מתעניין באירועים אחרונים או בנושאים חמים, במידע שמתעדכן לעתים קרובות גם אם אינו נושא חם ובאירועים שמתקיימים על בסיס קבוע כגון כנסים ואירועים דומים. כך למשל אם המשתמש מחפש אוֹלִימְפְּיָאדָה סביר להניח שהוא מתעניין בחומר עדכני על האולימפיאדה הבאה ולכן יוצג לו בראש רשימת התוצאות מידע על האולימפיאדה בשנת 2012.

לעומת זאת בהרבה מקרים חומר עדכני אינו חשוב וגם מידע לא עדכני יכול להיות רלוונטי למשתמש כגון חיפוש מרשמים וכו'
האלגוריתם ידע להתאים את תוצאות החיפוש בהתאם לשאילתה ומידת העדכניות המתבקשת.

מן הראוי לציין שבאוגוסט 2010 גוגל הודיעה על השלמתה של מערכת אינדוקס הווב שלה Caffeine שמאפשרת לסרוק ולאנדקס תכנים עדכניים במהירות. עדכון האלגוריתם הוא צעד נוסף בכיוון שמשפיע על 35% מהחיפושים.

שינויים אלה במערכת של גוגל הם מחויבי המציאות ותוצאה של ההכרה בצרכים של המשתמש במיוחד נוכח הפופולריות ההולכת וגוברת של הרשתות החברתיות כגון פייסבוק וטוויטר.

מן הראוי לציין שגוגל ניסתה כבר בעבר לאפשר חיפוש בזמן אמת כאשר הציגה את השירות google.com/realtime , שירות ששילב ציוצים מטוויטר , במסגרת הסכם של גוגל וטוויטר. אלא שהסכם זה הסתיים ביולי 2011 ולא חודש עד כה. במקביל מנוע החיפוש המתחרה בינג  פיתח דרך לאנדקס אתרים שמתעדכנים לעתים תכופות כגון בלוגים ולנתח ציוצים מטוויטר כדי לזהות נושאים פופולריים

לאור מצב זה נראה שהשינויים שהכניסה גוגל באלגוריתם של מנוע החיפוש שלה הם כורח המציאות ובעתיד מתוכנן צעד נוסף בכיוון- שילוב מידע מגוגל פלוס – הרשת החברתית החדשה של גוגל.

להצהרה של גוגל

לכתבה בניו-יורק טיימס – תודה לד"ר אריאל פרנק על המידע

הרעיון המרכזי בווב הסמנטי הוא להרחיב את הווב הנוכחי שקריא ומובן על ידי אדם באופן שמכונות מחשבים יוכלו אף הם להבין אותו. מחשבים יוכלו לחפש, לעבד, לשלב ולהציג את התכנים בצורה יותר משמעותית ואינטליגנטית.

תיאור מפורט של מנוע חיפוש סמנטי, הארכיטקטורה ואופן פעילותו אפשר למצוא במאמר :
Searching and browsing Linked Data with SWSE: The Semantic Web Search Engine

אבני היסוד של הווב הסמנטי כגון אונטולוגיות כבר קיימים היום וה- W3C אחראי לתקנים והפצתם.

W3C מקיים זו שנה עשירית מדי שנה כנס בינלאומי בנושא הווב הסמנטי שמטרתו לשתף תוצאות מחקרים עדכניים בתחום ולהציג יישומים חדשים כבסיס לדיון ולשיתוף. השנה הכנס התקיים בבון גרמניה באוקטובר 2011 בתאריכים 23.10 -27.10 . דווח על כל אחד מימי הכנס עם קישורים לפירוט יתר אפשר למצוא באתר semanticweb.com . בכנס התקיימו סדנאות והדרכות והרצאות במגוון נושאים בנושא. הנושאים נתונים מקושרים ואונטולוגיות תפסו מקום מרכזי.

ענן תגיות שמשקף את נושאי ההרצאות בשנת 2011 לעומת הנושאים בכנס הראשון ב- 2001 יכול לשקף ולשפוך מעט אור על ההתפתחויות במשך השנים בנושא. השנה המונח DATA מופיע בגדול, המונח ONTOLOGY שומר על מקומו בשני הכנסים לעומת זאת המונח WEB שהופיע ב- 2001 כמעט נעלם השנה והמונח query שלא הופיע ב- 2001 כן מופיע השנה.

הרצאת מפתח ביום הרביעי בכנס בשם : 10 Years of Semantic Web:
does it work in theory?
יכולה לעזור לנו להבין יותר את ההתפתחויות. המצגת של ההרצאה אף היא זמינה באתר .

במסגרת הכנס הודיעו על הזוכים ב- Semantic Web Challenge 2011 – תחרות בין יישומים שונים בווב הסמנטי . מטרת התחרות היא להדגים לכול את יכולותיו של הווב הסמנטי ומה הוא יכול לתת ולתרום, לתת הזדמנות לחוקרים להציג את עבודתם ולהשוותה לאחרים ולעודד את המחקר הנוכחי למטרות מתקדמות יותר על ידי הצגת המצב הנוכחי.

אחד היישומים שזכה בפרס הוא BOTTARI יישום שמדגים ניתוח של מדיה חברתית מבוססת מיקום באמצעות טכניקות של הווב הסמנטי.

עיון בחומרי הכנס מאפשר לנו להבין יותר את ההתפתחויות בתחום. מידע נוסף שוטף ומחקרי בנושא אפשר למצוא בכתב העת בגישה פתוחה : Journal of web semantic