לא אחת המשתמש רוצה להעתיק גרפיקה מהרשת, להפיץ מחדש מאמר, אודיו או וידאו או לשלב קטעים מסוימים מתוך יצירה באינטרנט ביצירה חדשה שלו, ואין הוא יודע אם לא יהיה בכך עבירה על חוק זכויות יוצרים.
לא אחת יוצר רוצה להפיץ את יצירתו ולקבוע בעצמו אילו שימושים ביצירה יהיו מותרים לציבור ובאילו תנאים?
על כל אלה בא רישיון זכויות היוצרים הגמיש ה-Creative Commons (מתחמים ציבוריים של יצירה) לענות. על פי רישיון זה יכול יוצר לקבוע אילו שימושים הוא מתיר לציבור לעשות ביצירתו, ואילו המשתמש יכול לדעת אילו יצירות ניתנות להעתקה, שינוי והפצה מחודשת חינם בהתאם למגבלות שנקבעו ברישיון על ידי בעל היצירה
מדריך מקיף שמשתרע על פני 116 עמודים בנושא ה- creative commons שנכתב על ידי עורך דין איטלקי מומחה בתחום, נגיש כעת באופן חופשי בווב. המדריך כולל מבוא, תיאור הפרויקט, כולל רקע היסטורי, הרישיונות ומאפיינים משותפים לכל הרישיונות, עקרונות בסיסיים, כיצד לבחור את הרישיון המתאים, הצעות והמלצות משפטיות, הצעות טכניות, פרסום ברשתות חברתיות ועוד..
מהמדריך עולה שבעל זכויות היוצרים כאשר הוא מיישם רישיון גמיש של CREATIVE COMMONS הוא מחליט לשמור לו רק על חלק מהזכויות שמוענקות לו כחוק. לכל הרישיונות מבנה משותף . כל הרישיונות מורכבים משני חלקים עיקריים : החלק הראשון מגדיר את החרויות שהמחבר רוצה להעניק למשתמש. החלק השני מסביר את התנאים על פיהם מותר השימוש. אשר לחרויות כל הרישיונות מתירים העתקה והפצה של העבודה על פי הסעיף הבא: :
«You are free to Share – to copy,distribute and transmit the work»
לעומת זאת רק חלק מהרישיונות ולא כולם מתירים לשנות את העבודה על פי הסעיף:
«You are free to Remix – to adapt the work»
אשר לחלק השני שמגדיר את התנאים על פיהם מותר השימוש ישנם 4 סעיפים עיקריים שבעל העבודה יכול לבחור בהתאם לצרכיו:
הסעיפים מתייחסים לייחוס העבודה למחברה, לשימוש בעבודה למטרות מסחריות, להכנסת שינויים בעבודה ולתנאי שיתוף העבודה – האם אותם תנאי שיתוף של העבודה המקורית חלים גם על העבודה החדשה שעברה שינוי.
אשר לסעיף של ייחוס העבודה – המשתמש בכל המקרים צריך ליחס את העבודה למחברה כלומר לציין את שם בעל העבודה, בשאר הסעיפים המשתמש צריך לפעול על פי אופציית ההתרה לשימוש שאותה בחר בעל העבודה המקורית. בעל העבודה רשאי לבחור לא להתיר את השימוש בעבודתו למטרות מסחריות. כמו כן הוא רשאי לא להתיר לשנות את העבודה, ואם רוצים לשנות, לתקן או לתרגם יש לבקש רשות מבעל העבודה. כמו כן הוא רשאי לבחור בשיתוף באופן דומה כלומר במקרה של שינוי העבודה יהיה אפשר להפיץ אותה רק על פי הרישיון של העבודה המקורית.
פרטים מלאים במדריך המלא
בזמנו כתבתי פוסט "
שירות כזה שמשלב בין טכנולוגיות המיפוי של גוגל ומאגר המידע הגיאוגרפי העולמי של רשות המיפוי האמריקאית – NGA – הוא אטלס המפות המקוון של העולם –
הערכה מדעית של חוקר חשובה למועמדותו לתפקיד מסוים, לקידום בתפקידו, להקצאת משאבים למימון מחקריו ועוד..
יש לציין שכלי חדש של Elsevier –
פרס CODiE הוא פרס שמוענק זה 25 מדי שנה על ידי The Software & Information Industry Association- SIIA על מצוינות בתעשיית התוכנה ותכנים דיגיטליים.
חלק מהמוצרים המוכרים לנו- קהילת הספרנים נמצאים ברשימת העולים לגמר וביניהם :
השימוש בכלים לגילוי ידע צובר תאוצה. כלים אלה מחפשים בו זמנית במספר רב של משאבים אלקטרוניים תוך שימוש באינדקס או במערכת היברידית שמשלבת אינדקס וחיפוש–על (federated).
המשרד להתייעלות אנרגטית ואנרגיה מתחדשת שבמחלקת האנרגיה של ארה"ב DOE השיק מאגר חופשי חדש לחומרים בעלי יכולת אחסון מימן
השימוש במובייל צובר תאוצה ועל פי Gartner, 2010; Google Internal Data, 2011; Cisco, 2011 מספר הגולשים באינטרנט במכשירים ניידים יעלה בשנת 2013 על אלה שיעשו זאת באמצעות מחשבים אישיים.
מכאן צמחה היוזמה של גוגל
מאמרים אלו עוסקים בהיבטים שונים של תנועת הגישה הפתוחה – מידע כללי על התנועה, התועלת למחקר, היבטים שקשורים למימון ועוד. את אוסף המאמרים ממוינים על פי קטגוריות נושאיות אפשר למצוא
היום הווב מאפשר לקשור בין מסמכים קשורים. באופן דומה הווב יכול לאפשר לקשור בין נתונים קשורים. וזוהי
המגמה של שימוש בכלים לגילוי בספריות צוברת תאוצה. החלוץ בכלים אלה היה Summon של Serials Solutions שהושק ביולי 2009 ובאו אחריו : השירות לגילוי ידע של EBSCO
יוזמה זו ראשיתה בדיון של בעלי עניין וביניהם גם נציגים של Ex Libris בפגישה שנערכה ב- 26 ביוני 20111 בכנס השנתי של American Library Association בניו אורלינס שבארה"ב. לפגישה הוזמנו נציגים של הארגונים שמעורבים בפיתוח המערכות לגילוי ידע, ספריות שמעורבות במוצרים אלו ו-
חיפוש וידאו הוא אחד האתגרים הקשים שעומדים בפני מנועי חיפוש.