המוטו של האתר הזמנה לפיוט, הוא לתת את התמונה הכללית, הרחבה ביותר האפשרית של עולם הפיוט, לאורך הדורות ובימינו אנו. האתר הינו יוזמה משותפת של קרן 'אבי חי' וארגון 'קהילות שרות'.
שאיפת מקימיו היא להביא לידי ביטוי באופן מאוזן את המורכבות והעושר האדיר שיש במורשת הפיוט, ליצור פנורמה של הרפרטואר המגוון שנוצר לאורך הדורות ולהשמיע מגוון רחב של ביצועים לכל פיוט. במקביל, לרכז חומר עיוני מגוון הנותן רקע וכלים בכדי להיטיב להבין את הפיוט על היבטיו ואת מקומו בחיים היהודיים, בעבר ובהווה. זהו מיזם מרשים ומרתק!

האתר מציג בפנינו מדורים רבים הקשורים להיבטיו השונים של עולם הפיוט והכונה היא להרחיב את היריעה במשך הזמן.

במרכז האתר שני מאגרים: המאגר המרכזי הוא מאגר הפיוטים והלחנים, בו ניתן למצוא פיוטים על פי חלוקה לקטגוריות שונות וניתן לבצע חיפוש כללי מתקדם. לכל פיוט שני "דפים" מרכזיים – דף עיון בפיוט המציג היבטים עיוניים שונים של הפיוט, ודף הלחנים, שם ניתן לשמוע לחנים וביצועים שונים של אותו הפיוט בגרסאות מסורתיות רבות. בין הקטגוריות נוכל למצוא את מעגל השנה ובו פיוטים לחגים השונים, מעגל החיים ובו פיוטים לרגל פדיון הבן, בר מצווה, חתונה.

המאגר השני הוא המאגר העיוני הכללי הקרוי: מבואות, עיונים, הגיונות, בו ניתן למצוא מידע עיוני כללי מגוון המאפשר הבנה מעמיקה יותר של הפיוט, כמו למשל: פיוט מהו?
באתר מצויים גם טקסטים מושרים שאינם עונים להגדרה הקלאסית של הפיוט, כמו פרקי תהילים ולעיתים גם פרקי תפילה, זאת משום הקירבה הפונקציונלית של השירים הללו לעולם הפיוט ובעיקר בגלל יופיים ומקומם המרכזי במסורת.
קטגוריות נוספות באתר הן קטגוריות המבוססות ברובן על המאגרים הנ"ל :פיוט השבוע, 12 פיוטים נבחרים – מרכז מידע מקיף על 12 פיוטים נבחרים כמו לך דודי, ידיד נפש, אחות קטנה ועוד. שלח לך פיוט, ומה חדש.  בקרוב יתוספו קטגוריות נוספות, כמו למשל רדיו האתר שיאפשר האזנה לפיוטים ברצף.
מאגר נוסף שנמצא בבניה הוא מאגר המידע על פעילות עכשווית המתרחשת סביב עולם הפיוט, שם ניתן יהיה למצוא מידע רב על חוגים, גופים ואירועים.
כמו כן, האתר מאפשר גם לגולשים עצמם להעלות הקלטות משלהם עם ביצועים לפיוטים השונים.

שלח לך פיוט, האתר מאפשר לשלוח לכל מי שחפצה נפשכם לשמח את לבבו, פיוט או כל תוכן אחר מתוך האתר, בצרוף ברכה אישית.

למידע נוסף על האתר

כנס IFLA ה- 76 התקיים השנה ב- 10-15 לאוגוסט בגוטנברג שבשבדיה . הוא עמד בסימן הגישה החופשית למידע ולכל האוכלוסייה והוצגו בו נושאים ספרניים מגוונים: רכש ופיתוח אוספים, קטלוגים, הספקת מסמכים, סוגים שונים של ספריות, ספריות ואוכלוסיות שונות, ניהול ושיווק, אוריינות מידע , ספרים נדירים, שימור, מולטימדיה, טכנולוגיות מידע ועוד..

אחת ההרצאות המעניינות הייתה בנושא נתונים מקושרים וספריות.

היום הווב מאפשר לקשור בין מסמכים קשורים. באופן דומה הוא יכול לאפשר לקשור בין נתונים קשורים. מטרת הנתונים המקושרים היא לאפשר שיתוף בין נתונים מובנים בווב באותה קלות שניתן היום לשתף מסמכים.

היום עדיין ספריות מבודדות במונחים של חילופי נתונים מכיוון שהנתונים בעיקרם נאספים על ידי ספרנים למען ספרנים, והתהליך של חילופי נתונים ושיתופן עם מוסדות לא ספרניים הוא עדיין בחתוליו.

שיתוף פעולה קיים בעיקרו בין ספריות, והנתונים הספרניים הם עדיין אינם חלק אינטגרלי מהווב. הסיבה העיקרית לכך היא דרגה נמוכה של קישוריות בין מאגרי הספרייה ומאגרים מתחומים אחרים, אבל גם בשל תהליך איסוף המידע והפורמטים של המידע.

הווב הסמנטי ובמיוחד יוזמת הנתונים הפתוחים והמקושרים מעודדים מוסדות לפרסם, לשתף ולכונן קישורים עם מקורות מידע אחרים. זה רלוונטי למוסדות מסחריים ולמוסדות שלא למטרות רווח. מבחינת הספריות – להיות חלק מרשת הנתונים המקושרים או הענן הסמנטי משמעותו גם שספריות יוכלו לענות יותר טוב על ציפיות המשתמשים כמו מידע נגיש בפורמט שמובן גם לא למומחים בספרנות .

פעילות במסגרת מאגר המידע ההולך וגדל של הענן תוכל להוריד מהנטל הקיים היום על הספרנים בתחזוקת מאגרי המידע שלהם, וגם לסלול דרך לשירותים חדשים שמתבססים על יותר מנתונים של מוסד בודד.

המאגרים הספרניים הם איכותיים ומקצועיים ולפיכך יש להם את הפוטנציאל להפוך עמוד התווך לאמינות בווב הסמנטי שהולך וגדל.

ספריות החלו להבין את הפוטנציאל שטמון בווב הסמנטי, ומספר מוסדות מתכוננים לפרסם את הנתונים שלהם כנתונים מקושרים. בפועל זהו תהליך מאתגר. בנוסף למכשולים הארגוניים , ההיבט הטכני של פרסום נתונים בווב הסמנטי ושימוש בנתונים מהווב הסמנטי יכולים להערים בעיות לא מבוטלות למוסדות מסורתיים כמו ספריות, במיוחד אלו עם תקציבי IT מצומצמים יותר. מאידך, התנאים להגשמתו של חזון זה מבטיחים, שכן מוסדות אלה משתמשים בסטנדרטים משותפים כמו MARC21 או RAKWB ,  למרות שהם צריכים עדיין להתאים עצמם לתהליך חילופי הנתונים הכללי בווב .

נייר עבודה מעניין שהוצג בכנס IFLA האחרון שהתקיים באוגוסט 2010 עוסק בנתונים המקושרים מפרספקטיבה של ספריות ומוסדות תרבות אחרים. כמו כן מתאר את ניסיונה של הספרייה הלאומית בגרמיה לכונן שירות כזה. פרסום המאגר המקומי בצורת נתונים מקושרים הוא צעד עיקרי לקראת החזון. אך אתגרים לא מעטים ניצבים בדרך:אתגרים טכניים, קונספטואליים שקשורים למידול הנתונים ובחירה באונטולוגיות מתאימות ולהגדרת ה- URIs, ואתגרים משפטיים . המאמר מתאר את האתגרים בפניהם עמדה הספרייה הלאומית בגרמניה בבואה להקים שירות של נתונים מקושרים. אתגרים אלה כללו – המרת הנתונים ל-RDF והעשרתם בהפניות למקורות חיצוניים כגון וויקיפדיה ו-דיביפדיה, בחירת הנתונים ובחירת אונטולוגיות מתאימות למודל הנתונים.

במאמר יש גם תיאור של הישגים ומטרות בטווח הקצר והרחוק. .
בכינון שירות מסוג זה הספרייה צעדה צעד אחד לקראת החזון התרבותי הגלובלי, אבל המטרה הרחוקה תושג כאשר גישה זו של פרסום וחילופי נתונים תזכה לתמיכה רחבה.

נושא אחר שנדון בכנס הוא אוריינות מידע .
קישורים למספר מצגות מהרצאות בנושא זה זמינים כעת

לאתר הכנס
לנייר עבודה – ספריות ונתונים מקושרים
למצגת בנושא ספריות ונתונים מקושרים
למצגות בנושא אוריינות מידע

DeweyDigger הוא מדריך נושאי מעניין שמאפשר דפדוף בעשר הקטגוריות הנושאיות הרחבות על פי שיטת דיואי – 0, 100, 200 ……..900.

שמות עשר הקטגוריות הרחבות לצד מספרי דיואי  המתאימים מוצגות בסרגל עליון. לחיצה על כל אחת מהקטגוריות מציגה את תתי הקטגוריה שבה. בחירה בתת קטגוריה מציגה את ענן התגיות באותה תת קטגוריה.   בחירה באחד המושגים בענן מציגה מסך עם אופציות לבחירת הנושא מתוך מספר לא מבוטל של מקורות מידע :
Amazon, bing , dictionary .com, DOAJ, Ebsco host, Eric, Google. Google
images, Google scholar,Google videos, Bubl, Intute, Ipl2, Jstor, Library of congress, Project Muse, Oxford Journals, Pubmed, ScienceDirect, Scirus, Thesaurus.com, World digital library, Wikipedia, Wolfram Alpha, Yahoo, YouTube

שיטת הדפדוף והתצוגה הויזואלית מעניינת, ואפשרות סינון התוצאות על פי מקורות מידע מאפשרת את עידון השאילתא . טוב לחיפוש כללי בנושא מסויים .

ל- DeweyDigger

את דף ה-100 באתר: חנות הספרים של איתמר, מקדיש איתמר לרעיון על צורתה של חנות ספרים עתידית בעידן האינטרנט- חנות ספרים ישנים בעתיד.
לדבריו, בעולם המוקף מכשירים אלקטרונים ומחשבים-הספר ישרוד את כל ההמצאות ויוכל להן .
בעוד שחיי המדף של כל החידושים הטכנולוגים הולך ומצטמצם הרי הספר שהומצא לפני מאות רבות של שנים, עדיין מחזיק מעמד, כמעט בלי שינוי.
איתמר מקדיש את דף המידע לבעל חנות הספרים של פעם. חנות הספרים של ר' מיכל רבינוביץ תלמיד חכם ומוכר ספרים ברח' בן יהודה בירושלים, זה שהיה עובד לבדו בחנות, ידע כל ספר היכן הוא נמצא ומה תוכנו, שידע להתאים ספר ללקוח, ולקוח לספר.
זה שידע לקרוא בעברית, ובאנגלית, ובגרמנית  וברוסית ובאידיש. עולם הולך ונעלם  ובעוד כמה שנים יהיה זיכרון רחוק.

מטרת חנות הספרים העתידית  היא להכניס לתוך המאגר את כל הספרים שיצאו לאור אי פעם בעברית והוא יהווה לא רק קטלוג מלאי, אלא מאגר מידע עצום ומפורט המכיל את פרטיהם של אלפי ספרים.
בחנות של איתמר מוצבות מצלמות דיגיטליות המצלמות את המדף כל זמן נתון, ומעבירות את הצילום לאתר. הגולש עובר בין הצילומים ובוחר בספרים המתאימים לו.

בחנות מוצגים מדפים מיוחדים  כמו:
מדפי תצוגה בהם ניתן למצוא ספרים מיוחדים: מהדורות ממוספרות, ספרים עם הקדשה אישית, כתבי יד, ספרים עתיקים, חוברות ועוד.
הלקוח האספן יוכל לסרוק במבטו את מדפי התצוגה, וכאשר עיניו יתקלו בפריט המעניין אותו, הוא יכול להתמקד עליו בעזרת המצלמה, ואף להזמין את פרטיו ואת סריקת הכריכה שלו  ממאגר המידע.
אוספים מיוחדים למחפשי מתנות: אמנות ישראלית נוסטלגיה , ספרות ישראלית ומתורגמת וארכיאולוגיה .
מדור של אוסף ספרים מומלצים: מיטב הספרים שהגיעו לחנו  עטיפות הספרים, תיאור תוכנם ועוד פרטים ביבליוגרפיים.

לחנות גם  אתר אנגלי, בו מוצגים כל הספרים שבחנות העוסקים בארץ ישראל, יהדות ומזרח תיכון.

מה עוד אפשר לעשות כדי לעודד קריאה בקרב בני נוער? אחת הדרכים היא כנראה, לשלב בין הטכנולוגיה לספרים.
בבלוג ניוזגיק, מתפרסם פוסט מעניין: "מציאות,בדיון וספרות בפייסבוק", על הוצאת ספרים אמריקאית שפתחה עמוד מעריצים בפייסבוק עבור דמות בדיונית מסדרת סיפורים בהמשכים.
הוצאת הספרים האמריקאית Slate הציגה לאחרונה סדרת סיפורים חדשה לבני נוער,שעוסקת בערפדים – נושא פופולרי בשנתיים האחרונות. ייחודה של יצירת הספרות החדשה טמון בעיקר בשיטת הכתיבה: הסיפורים  מתרחשים לא רק בין דפי הספר אלא גם בפייסבוק ובטוויטר.
כחלק אינטגרלי מעבודת הכתיבה, יצרו סופרות הסידרה, עמוד מעריצים בפייסבוק, עבור הדמות הראשית – נטלי פולוק בת ה-16, שהוא כמובן, בדוי. להשלמת תחושת האמינות של העולם הווירטואלי של הדמות הבדיונית הם יצרו גם שני חשבונות טוויטר מזויפים – לחברה הכי טובה של הגיבורה ולסופרת הנערצת עליה. עמודי הפייסבוק וחשבונות הטוויטר מאפשרים לקוראים לשוחח עם הסופרות, לשאול אותן שאלות באופן ישיר ולנתח ביחד איתן את הסיפורים וההתרחשויות.
אין ספק שפעילות הכותבות במדיה החברתית יכולה לסייע להצלחת סדרת הספרים ולהגביר את אהדת בני הנוער אליה ועל כך ניתן ללמוד מכמות האוהדים בדף ומהאינטראקציה הערה בין הקוראים לדמות ולסופרות בדף הפייסבוק.
עדי לשם, שכתבה את הפוסט מסכמת:

שימוש נבון במדיה החברתית יכול לסייע בגישור הפער בין הקורא לבין הטקסט. כך ניתן להעשיר את הספר ולהעמיק את החיבור הרגשי של הקורא לדמויות הכתובות. עם זאת, שימוש מוגזם, לא זהיר ושיווקי נטו, עלול לרדד את המסרים של הספר, להסיט את המיקוד מהסיפור אל הדמות ולשנות לחלוטין את מטרתו הראשונית של הכותב.