אנציקלופדיית בריטניקה העלתה אתר חדש, בו היא מאפשרת לגולשים לערוך ולעדכן ערכים, בדיוק כמו בוויקיפדיה. בניגוד לוויקיפדיה, גולשים שירצו לערוך ערכים באנציקלופדיית בריטניקה יצטרכו להירשם למערכת ולחשוף את שמם האמיתי, כמו גם את כתובתם, כנראה כדי לנסות למנוע עדכונים שקריים או בעלי אינטרסים של ערכים רגישים. הערכים המשופצים יוכלו להגיע גם לגרסאות המודפסות של האנציקלופדיה, שמתעדכנת כל שנתיים.
VisualWikipedia הוא mashup ויזואלי של מידע מויקיפדיה עם סרטי וידאו מתוך יוטיוב.
השירות עובד בדומה לויקיפדיה, אלא שכאן המידע מוצג באופן שונה, יותר ויזואלי ובתוספת של מקורות מידע, דבר שמקל מאד לנווט בין כמויות הענק של המידע.
בדף הראשי של האתר, מופיעה רשימת הקטגוריות: רפואה, מדע, הסטוריה, גיאוגרפיה, ספרות, מחשבים, אינטרנט, ביוגרפיות ועוד, כשתחת כל קטגוריה מופיעה רשימה של נושאים.
כנסיון, בחרתי בקטגוריה: Philosophy וכאן את הערך: Philosophy of Science .
מתחת לכותרת מופיע הסבר קצר על הנושא כולל מונחים שכאשר מצביעים עליהם יופיע תחתיהם קו אדום ויפתח חלון פופ אפ שכולל הסבר קצר.
מתחת לתקציר תופיע רשימה של ראשי פרקים כשלצידם הסימן פלוס, המאפשר להרחיב ולקבל את תוכן הפרק.
בחלק הבא יופיע ענן של תגיות הקשורות לנושא שחיפשתי, ומתחתיו מפת קישורים לכל הנושאים הקרובים. כאשר מצביעים על אחד המונחים במפה, נפתח חלון פופ אפ עם הסבר.
בטור שמימין לערך ניתן לצפות בקטעי וידאו רלונטים לנושא מתוך יוטיוב, עם אפשרות לדפדף בין כל סרטי היוטיוב שנוגעים למונח המבוקש.
בתחתית כל עמוד ישנה רשימה של מנועי חיפוש שיחפשו עבורך מידע על הערך המבוקש ב-YouTube, Flickr, Google, Yahoo!, Yahoo! News , Google Maps. (אין צורך לחזור על מילת החיפוש).
בכניסה לאתר ניתן לצפות בסרטון שמסביר כיצד להשתמש באתר. כמו כן מקפיד האתר לציין שהוא גוף עצמאי ואינו קשור לויקיפדיה !
הספרייה המרכזית רכשה את המהדורה האנגלית של האנציקלופדיה Brill's New Pauly ואת המהדורה הגרמנית Der Neue Pauly בגירסה מקוונת. שתי המהדורות כלולות במעטפת New Pauly's Online בפרסומי Brill's Online . האנציקלופדיה הינה מקור מוסמך לתולדות העולם העתיק עם דגש על התרבות הרומית והתרבות היוונית והשפעותיהן על התרבות הקלטית, הגרמנית ,הערבית וכן על היהדות והנצרות .המהדורה הגרמנית מבוססת על מהדורת הדפוס שהתפרסמה בין השנים 1996-2003 .המהדורה האנגלית עדיין לא שלמה כרגע זמינים ערכים באותיות A – P בחלק שמוקדש ל – Antiquity וערכים באותיות A – I בחלק Classical Tradition הפרויקט יסתיים במהלך 2009 . הערכים באנציקלופדיה מלווים במפות, צילומים בשחור לבן, תוכניות קרקע ובטבלאות גיניאולוגיות.
לפרטים נוספים והוראות למשתמש
למאגרים נוספים בנושא בספרייה Classical Studies
בדצמבר 2007 גוגול הצהירה שהיא בודקת כלי חדש חופשי לשיתוף ידע שנקרא בשם Knol . השם Knol נגזר מהמילה knowledge ומוגדר על ידי גוגל כ"יחידת ידע". המטרה של פיתוח כלי כזה היה לעודד אנשים שמכירים נושא מסוים לכתוב מאמר סמכותי בנושא, ובאופן זה יתרמו מהידע שלהם לכלל קהיליית האינטרנט. כל מאמר כזה נקרא אף הוא כשם הפרויקט בשם Knol.
ב-23 ביולי 2008 גוגול הצהירה ש-Knol פתוח לכל.
שלא כמו באנציקלופדיה, הרעיון מאחורי Knol הוא לחשוף את המחברים. המחברים הם במרכז ולא הערכים. לכן ב-Knol, שלא כבאנציקלופדיה יכולים להיות מספר מאמרים לאותו ערך וגוגל חושבת שזה טוב. מבחינה זו Knol דומה יותר ל- hubpages מאשר לוויקיפדיה. כיום המצב ב-Web הוא שדפי Web הם בדרך כלל אנונימים. ב-Knol כל מאמר יהיה מזוהה עם מחבר או קבוצת מחברים, כי גוגל מאמינה שהמידע על כותב המאמר יסיע לקוראים לעשות שימוש טוב יותר בתכנים. מבחינת התכנים המטרה של Knol היא לכסות את כל הנושאים החל ממושגים מדעיים, מידע רפואי, גיאוגרפי, והיסטורי וכלה בבידור, מידע על מוצרים ומידע טכני .
המאמרים ימופתחו על ידי מנועי החיפוש ובאופן זה כלי זה ישפר את תוצאות החיפוש במנועי החיפוש על ידי הכנסת חומר איכותי לאינדקסים שלהם.
גוגול לא תקח חלק בעריכה וכל האחריות של העריכה מוטלת על המחברים. לעריכת המאמרים – גוגל משתמשת בעורך טקסט עשיר ויזואלי שאול מ- Google Page Creator אשר מאפשר עריכה של המאמרים ביתר קלות מאשר הוויקיפדיה. כמו ב-blogger קיימת למחברי המאמרים אופציה להשתמש ב- Google AdSense אשר מתאימה מודעות אל תוכן האתר, ובעל האתר מקבל תשלום בכל פעם שמבקרים לוחצים עליהן.
גוגל דאגה לכותבים והגיעה להסכם עם New Yorker magazine על פיו כל מחבר יוכל להוסיף קריקטורה אחת לכל knol ממאגר הקריקטורות של New Yorker, שכן קריקטורות אפקטיביות להבהרה וחידוד הדברים, אפילו בנושאים רציניים.
המשתמשים יכולים לדרג את המאמרים, להוסיף הערות ולכתוב סקירות. מבחינת מאפייני הווויקי, ב- Knol קיימות שלוש דרגות של שיתוף פעולה שניתנות לבחירה על ידי מחבר המאמר :
Open collaboration – כל משתמש יכול לערוך את המאמר והשינויים נראים לכל מיד עם הכנסתם.
Moderate collaboration – זוהי ברירת המחדל – כל משתמש יכול להציע שינויים למאמר מסוים והשינויים יתקבלו רק לאחר הסכמתו ואישורו של בעל המאמר.
Closed collaboration – רק מחברים שותפים יכולים לערוך את המאמר והשינויים נראים לכל מיד עם הכנסתם.
מבחינת זכויות היוצרים גוגל מעודדת שימוש ברשיון זכויות יוצרים גמיש והמאמרים מורשים על פי Creative Commons.
לאור הדברים נראה שהכלי הוא מוצר ביניים בין אנציקלופדיה ובלוג שיתופי. התקווה שהוא יעודד מקוריות, תחושה של בעלות ומידע איכותי. מבחינתנו, בשלב זה הוא יכול להיות כלי משלים לוויקיפדיה.
הכתבות המלאות עליהן הסתמכתי בכתיבת הפוסט:
Knol is open to everyone
Share Your Expertise in Google's Knol
ויקיפדיה העברית, הגירסה העברית של האנציקלופדיה החופשית לקריאה ולכתיבה, חוגגת היום את יום הולדתה החמישי. עשר הוויקיפדיות הגדולות ביותר הן ויקיפדיה האנגלית, עם יותר מ-2.4 מיליון ערכים, אחריה גרמנית (771 אלף), צרפתית (680 אלף), פולנית (517 אלף) ויפנית (503 אלף). ויקיפדיה העברית נמצאת במקום ה-26 עם קצת יותר מ-78.5 אלף ערכים, שנכתבו על ידי כ-48 אלף גולשים רשומים ומספר לא יודע של גולשים מזדמנים, ונערכו כ-5 מיליון פעמים, 18.37 עריכות לדף בממוצע, כך לפי נתוני ויקיפדיה העברית. עשרת החיפושים הנפוצים ביותר, בסדר יורד, הם סקס, בחורות, גוגל, חדשות, SEX, ספורט, GOOGLE, מקושרים, Facebook, וואלה; ועשרת הערכים הנצפים ביותר הם סקס, ישראל, ויקיפדיה, גוגל, ירושלים, מלחמת ששת הימים, ארצות הברית, מלחמת העצמאות, פורים, תל אביב.
כתבתו של רועי גולדנברג ב"גלובס" , כתבתו של עידו קינן ב"כלכליסט"
ספרית וינר רכשה את האנציקלופדיה המקוונת
Encyclopedia of Race & Racism. האנציקלופדיה בוחנת תיאוריות אנתרופולוגיות,מדעיות,סוציולוגיות וכלכליות של גזע וגזענות בתקופה המודרנית.מתעמקת במקורות ההיסטוריים של הרעיונות הגזעניים וחוקרת את התוצאות המדעיות והחברתיות של הרעיונות הללו. האנציקלופדיה כוללת מקורות ראשוניים ,ביוגרפיות של מנהיגים פוליטיים וחברתיים,קורות חיים של תיאורתיקנים בעלי שם ושל גזענים ידועים.
האנציקלופדיה שייכת לסדרה Gale Virtual Reference Library.
במסגרת סדרה זו הספרייה המרכזית מנויה על האנציקלופדיות :
Schirmer Encyclopedia of Film ו- Encyclopaedia Judaica . ניתן לבצע חיפושים בכל האנציקלופדיות בו זמנית.
הגישה לאנציקלופדיות דרך אתר הבית של הספריה או דרך קטלוג אלף .
אנציקלופדיה בריטניקה, אחת האנציקלופדיות המכובדות והוותיקות בעולם, נוקטת בצעדים ראשונים לקראת שיתוף המשתמשים ביצירת התוכן, בדומה לויקיפדיה.
בריטניקה היא האנציקלופדיה הותיקה ביותר המודפסת כיום: המהדורה הראשונה של האנציקלופדיה פורסמה בשנת 1768. לפני מספר שנים האנציקלופדיה פתחה אתר אינטרנט בתשלום, בו כלולים כ-120,000 ערכים המתעדכנים באופן קבוע. החל מראשית שנת 2007, הערכים של הבריטניקה און-ליין זמינים במלואם בתנאי שהם מקושרים מאתר אחר.
על אף שמספר המשתמשים באתר בריטניקה זעום ביחס לאנציקלופדיה החופשית, ויקיפדיה, מנהליה הביעו התנגדות נחרצת לשיטת ויקיפדיה, שבה כל משתמש חופשי לשנות כל ערך כראות עיניו. לא רק חוסר הדיוק והטעויות האפשריות בויקיפדיה מפריעים לעורכי בריטניקה, אלא גם ה"נייטרליות" המחייבת את ויקיפדיה לתת במה שווה לכל דעה. לטענתם, נדרש עורך מומחה כדי לברור את המוץ מהתבן ולפרסם הכרעות ברורות בנושאים מורכבים, במקום ערב-רב של דעות שונות ומנוגדות.
אך כנראה ש-2 מיליון הערכים של ויקיפדיה שנגישים בחינם ומככבים בגוגל, בזמן ש-120 אלף הערכים של בריטניקה נעולים בסיסמה, ונגישים תמורת 70 דולר בשנה שפחות ופחות אנשים מוכנים לשלם, גרמו לבריטניקה לשנות גישה…..
כעת בריטניקה מנסה גם היא לגייס את חכמת ההמונים, אם כי היא עושה זאת באופן זהיר והדרגתי. בפוסט בבלוג של בריטניקה פורסם כי באתר החדש של האנציקלופדיה, שנמצא כרגע בבטא, משתמשים יוזמנו לתרום מהידע שלהם לעדכון ערכים ולכתיבת ערכים חדשים.
מעניין יהיה לראות האם בריטניקה תצליח לחקות את סיפור ההצלחה השנוי עדיין במחלוקת של ה"ויקיפדיה" ; מסקרן יהיה לראות מי ישרוד? המודל הסגור של בריטניקה או המודל הפתוח… ואולי דווקא מודל שישלב בין שניהם…
לכתבה המלאה מתוך נענע 10 מחשבים »
קישורים נוספים:
גרסת OCR של מהדורת 1911, פתוחה לכל
האנציקלופדיה ברשת מדויקת כמעט כמו בריטניקה
ב-14 במאי 2008 הצהירה Google על גרסת ביתא של Google Doctype – אנציקלופדיה חופשית – מעין וויקיפדיה, בנושאים הקשורים לפיתוח יישומים ב-Web. האנציקלופדיה מכילה שורות קוד רבות ב- javascript בנושאים שחשובים למפתחי Web – נושאי אבטחת מידע, CSS, הטמנה (Caching), טיפים ועוד. שורות הקוד פתוחות לשימוש במסגרת ה- creative commons, האנציקלופדיה כולה ניתנת להורדה ולהפצה, ומפתחי Web נקראים לתרום לאנציקלופדיה זו… מטרתה של האנציקלופדיה מעשית – לענות למפתחי Web על השאלה "כיצד" ? והתרומה צריכה להיות בהתאם.
כיום היא נמצאת עדיין בשלב ביתא והיקפה מצומצם יחסית, אך אין ספק שזו יוזמה חשובה של Google עבור מפתחי Web שיוכלו למצוא במקום אחד ריכוז של שורות קוד חופשיות לשימוש ולהפצה מחודשת בנושאים חיוניים לפיתוח, וככל שירבו התורמים כן תגדל תרומתה.
אתי יערי מהמחלקה ללימודי מידע באוניברסיטת בר אילן בדקה בעבודת הדוקטורט שלה את האפשרות להעריך באופן אוטומטי את האמינות של ערכים בוויקיפדיה, כדי לספק מדד יעיל לגולשים על איכות הערך.
לדברי יערי, מחקרים מראים שרוב משתמשי האינטרנט אינם טורחים לאמת את המידע שהם שואבים מהרשת באמצעות מקורות אחרים. "המטרה היא לבנות כלי שתוכל להשתמש בו בכל פעם שתיכנס לוויקיפדיה. תופיע לך תיבה, שבה רמז לגבי האיכות של הערך, למשל בצורה של ציון מאחת עד עשר". באחרונה קיבל צוות המחקר מענק מאיגוד האינטרנט הישראלי, כדי לפתח אמצעי כזה.
עבודת הדוקטורט של אתי יערי, תוצג בשבוע הבא בכנס של מכון נטוויז'ן לחקר האינטרנט באוניברסיטת תל אביב.
המו"לית הגרמנית ברטלסמן תוציא לאור ספר המכיל ערכים נבחרים מאנציקלופדיית התוכן החופשי המקוונת, ויקיפדיה. הספר, שייצא לחנויות בספטמבר ויכיל רק כרך אחד, יימכר ב-19.95 יורו.
קרדיט ולידיעה המלאה: TheMarker , 23/4/2008
Britannica Webshare היא יוזמה של אנציקלופדיה בריטניקה לאפשר מנוי חופשי ל-Britannica Online לאנשים שמפרסמים באופן קבוע ב Web- כמו בלוגרים, מנהלי אתרים וכדומה. מנוי זה כולל את אנציקלופדיה בריטניקה במלואה, ותכנים נוספים כמו אטלס, מילון, תזאורוס, תכנים מאנציקלופדיות נוספות וקישורים לאתרים איכותיים שייבחרו על ידי העורכים של בריטניקה. אלה שימצאו ראויים לקבל גישה חופשית לאנציקלופדיה , יוכלו לשתף אחרים בתכנים שיפרסמו. כלומר אם בעל אתר שקיבל גישה חופשית לאנציקלופדיה יוסיף קישור למאמר כלשהו מבריטניקה, הקוראים יוכלו לקרוא את אותו מאמר למרות שבאופן רגיל הוא נגיש רק למנויים. יוזמה זו אמורה לשרת את שני הצדדים – המפרסמים שיוכלו להוסיף חומר איכותי לפרסומים שלהם, ובעלי בריטניקה שמקווים שבכך יחשפו את התכנים לציבור רחב יותר ויגדילו בסופו של דבר את מספר המנויים שלהם.
יש להניח שיוזמה זו באה בעקבות הפופולריות של ה-Wikipedia והצורך להתמודד עם התופעה.
קרדיט ל-TechCrunch
לאתר Britannica WebShare הכולל מידע מפורט וטופס הרשמה
הספרייה המרכזית רכשה את המילון הביוגרפי :
Oxford Dictionary of National Biography
הגישה למאגר מאתר הבית של הספרייה. (משתמש אחד בו זמנית).
המילון הביוגרפי מכיל כ-55 אלף ערכים ומספר את סיפורם של אנשים שהיה להם חלק בעיצוב ההסטוריה של הממלכה הבריטית.
From the 4th-century BC Greek Explorer Pytheas to Princess Diana, and from the founding fathers of America to the Nawabs of Bengal
הביוגרפיות הן של אנשים שמתו עד שנת 2004 (ביוגרפיות של אנשים חיים אינן כלולות) ומתעדכן באופן קבוע.
גירסת הדפוס Dictionary of National Biography והגירסה המקוונת, הם מקור חשוב לבדיקת עובדות ולקבלת מידע אודות אנשים שהיו מעורבים באירועים היסטוריים.
הערכים במילון מציעים מידע מפורט ורחב שנלקח ממקורות ראשוניים ושניים.
ניתן לחפש במילון עפי שמות של אנשים או עפ"י תחומים כמו: ראשי ממשלות באנגליה, זוכי פרס נובל, מחזיקי שיאים אולימפיים מ-1896, מוסיקה בבריטניה מאז 1905 ועוד.
במילון למעלה מ-10,000 איורי פורטרטים, צילומים ודיוקנאות על מטבעות מסכות ועוד. הוא נחשב כמאגר הגדול ביותר של פורטרטים לאומיים שאי פעם פורסמו. ניתן לחפש תמונה לפי שם אמן, תאריך, מקום ועוד.
החיפוש במילון עצמו נוח וידידותי למשתמש.
מאמר שפורסם באקונומיסט מתמקד במדיניות הכללת ערכים בוויקיפדיה. הוויקיפדיה שכוללת ערכים ב-250 שפות היא האנציקלופדיה הגדולה בהיסטוריה והדוגמה המצליחה ביותר של תוכן שנוצר על ידי המשתמשים. אבל נראה שהוויקיפדיה מתמודדת היום עם משבר זהות כאשר היא נקרעת בין שתי אלטרנטיבות הקשורות למדיניות של הכללת ערכים. מצד אחד ההשקפה הטוענת שיש לכלול בה את כל הידע האנושי ולא משנה עד כמה טריויאלי הוא יהיה, ומצד שני ההשקפה שיש למחוק ערכים בנושאים טריויאליים כדי לשמור עליה כעל מקור יעץ מהימן.
לכאורה ניתן לחשוב שכל אחד יכול לכתוב ולתרום בכל נושא שהוא, אך מסתבר שקיימת אליטה של כ-1000 הכותבים האקטיביים ביותר בוויקיפדיה שעל פיהם יפול דבר, והם אלה שמחליטים אילו ערכים ייכללו בוויקיפדיה ואילו יימחקו. כמו כן קיימת וועדת בוררות שמיישבת חילוקי דעות ומכריעה סופית בדבר גורלם של ערכים שנויים במחלוקת. בעליו של ערך שנועד למחיקה יכול להגיש ערעור ובדרך כלל יתבקש לספק מידע נוסף. כדי למדוד אם הנושא ראוי להיכלל בוויקיפדיה נקבעו מספר קריטריונים כמו אזכור האתר ודרוגו בגוגול. כך למשל מייסד הוויקיפדיה עצמו ג'ימי ווילס נפל קורבן למדיניות זו כאשר ערך שכתב על מסעדה בדרום אפריקה, בה ביקר בקיץ שעבר, היה מועמד למחיקה מאחר והמסעדה לא זכתה לדרוג גבוה בגוגול.
אלה שתומכים בהשקפה שיש לכלול בוויקיפדיה כל מידע חוששים שמדיניות הבחירה הקיימת היום תרתיע כותבים פוטנצייאליים, והאכזבה ממחיקת ערכים גורמת להרבה אנשים לעזוב את הפרויקט. ואכן נתונים לא רשמיים מאוקטובר 2007 מצביעים על ירידה בפעילות ומדובר על חשש לחשוף את האמת.גוגול הצהירה בסוף דצמבר 2007 על יוזמת פרויקט האנציקלופדיה החופשית Knol שתאפשר למומחים לכתוב ערכים כל אחד בתחומו. יוזמה זו, גם אם לא תמית את הוויקיפדיה הרי שהיא תגרום לוויקיפדים להרהר מחדש במדיניות הכללת הערכים בה.
ומה בדבר הוויקיפדיה העברית? מסתבר שהמצב מבחינת בחירת הערכים דומה. מהרצאה מעניינת של החוקרת יפעת בילואוס ששמעתי לאחרונה, עולה שקיימת אליטה של כ-30 וויקיפדים על פיהם יפול דבר. מעניין היה לשמוע את אחד הכותבים בוויקיפדיה שנכח בהרצאה וסיפר על נסיונו האישי ותלאותיו בהכללת ערך שכתב והיה מועמד למחיקה..