ResEval וכלים נוספים להערכה מדעית

ResEval הוא כלי חופשי להערכה מדעית של מחברים. הכלי מסתמך היום בעיקר על מידע על ציטוטים מגוגל סקולר. בעתיד הכוונה להסתמך על מקורות נוספים כגון: Scopus ו- ACM.
הכלי מספק מספר מדדים להערכה של מחבר שמאוחזרים בזמן אמת מגוגל סקולר:
• C- Index – סכום כולל של ציטוטים – סך הציטוטים שקיבל כל אחד מהמסמכים שנכתבו על ידי המחבר
• N – index – מספר פרסומים כולל
• ממוצע ציטוטים לפרסום – היחס בין סך כל הציטוטים ומספר הפרסומים
• H-Index – על פי מדד זה – חוקר עם אינדקס h פרסם h מאמרים שכול אחד מהם צוטט על ידי אחרים לפחות h פעמים.
• G-Index – בשורה של מאמרים מדורגים בסדר יורד של מספר הציטוטים שקיבלו, ה-g-index הוא המספר הגבוה ביותר שמספר g מאמרים מראש הרשימה קבלו ביחד לפחות g^2 ציטוטים
הנתונים שלעיל מעובדים בזמן אמת בהסתמך על המידע בגוגל סקולר.
למספר חוקרים מתקבלים מדדים נוספים שעובדו קודם לכן (שלא בזמן אמת).

ל- ResEval יש שני מנשקים – בסיסי ומתקדם עם אפשרויות רבות יותר להגבלת החיפוש.

יש לציין שכשבדקתי את המערכת בחיפושים של מחברים מוכנים מראש שספקה המערכת אכן קיבלתי מיד את המדדים שהוזכרו לעיל . לעומת זאת זמן התגובה של המערכת בחיפושים בזמן אמת הוא איטי מאוד.

במקרים כאלה אולי כדאי לנסות מנועי-על ותיקים יותר להערכת מחברים שאף הם מסתמכים על גוגל סקולר כמו: Quadsearch ו – H-View Visualizer

כמו כן כדאי תמיד לזכור את האופציה הקיימת ב- Web of Science – ממסך תוצאות החיפוש של מחבר מסוים , לבחור באופציה Create Citation Report (בחלק הימני העליון של המסך ) מתקבלות תוצאות הכוללות את מספר הציטוטים, ממוצע ציטוטים לפריט, ו- h-index .
h-index זה שמסתמך על המאגר Web of Science יהיה שונה מהערכים שיתקבלו בכלים שהוזכרו לעיל שמתבססים על Google Scholar.

כלים נוספים בהקשר של סטטיסטיקות של חוקרים שכדאי לזכור הם:
ISIHighlyCited.com ו- ResearcherID

VOSviewer – תוכנה חופשית להצגת ניתוחים ביבליומטריים בצורה ויזואלית

VOSviewer היא תוכנה חופשית מבוססת טכנולוגית VOS ליצירת מפות. מטרתה העיקרית היא לשמש ככלי לניתוחים ביבליומטריים . כך למשל התוכנה יכולה לצייר מפה של מחברים וכתבי עת בהסתמך על נתוני ציטוטים. דוגמה של מפה כזו המתארת את המבנה של העולם המדעי באמצעות קשרים בין 5000 כתבי עת מדעיים שמתבססים על נתוני ציטוטים מתוך Web of Science, אפשר למצוא באתר. .

באתר אפשר לראות העתקים של תצוגות מסך שנשמרו כקובץ גראפי ואשר מדגימים את יכולותיה של התוכנה.

התוכנה כתובה בשפת Java ונמצאת בתאימות עם רוב הפלטפורמות. היא ניתנת להורדה חופשית באתר התוכנה . אפשר גם להריץ את התוכנה ולהשתמש בה ישירות מהווב .

על אופן ההורדה ושימוש בתוכנה בווב אפשר לקרוא באתר. הרצת התוכנה מהאתר צורכת הרבה זיכרון. לכן מומלץ לצורך יצירת מפות גדולות להשתמש בתוכנה ולא באתר הוובי. קובצי התוכנה כוללים גם קובץ עם מדריך מפורט על הפונקציונליות של התוכנה והשימוש בה.

באתר שמתעד את התוכנה אפשר למצוא קישורים לפרסומים מדעיים וטכניים בהם ניתן למצוא מידע טכני מפורט על התוכנה ומצגות שמתארות את הפונקציונליות של התוכנה.

 

 

citations-gadget של גוגל סקולר

גאדג'ט נחמד של גוגל סקולר מאפשר להזין שם של מחבר מסוים ולקבל מידע על מספר הציטוטים שלהם זכו עבודותיו, מספר הפרסומים שלו וה- h-index שלו. אפשר גם לראות את הפרסומים.

באתר הפרויקט אפשר לקרוא על על אופן פעולותו והתקנתו של הגאדג'ט. מאתר הפרויקט אפשר בקליק אחד להוסיף את הגאדג'ט ל- IGoogle.

על פי מה שכתוב באתר לגאדג'ט זה מספר מגבלות – גוגל מגביל את מספר הפרסומים ל- 1000 ואת מספר עמודי html לפרסום מהם מופק המידע ל- 10 עמודים לפרסום..

לאחרונה התפרסמה ביקורת על השימוש בגוגל סקולר בכלל ככלי למדידת ציטוטים והערכת חוקרים. כדאי להתחשב גם בכך, אבל לזכור שלצד החסרונות יש גם יתרונות, ולכל אחד מהכלים Web of Science וגוגל סקולר יתרונות וחסרונות בהקשר זה..

מידע על citations gadget

מדדים להערכה מדעית ברמת המאמר – דרך טובה להתמודדות עם בעיית התפוצצות המידע

כתבי עת שפיטים שימשו ועדיין משמשים אינדיקטור חשוב להערכת מאמרים. חוקרים נהגו ונוהגים להסתמך על מספר כתבי עת רלוונטים בתחום על מנת להתעדכן. אבל עם הגידול בקהילה האקדמית גדל גם מספר כתבי עת והפרסומים – כך למשל ב- Pubmed התפרסמו למעלה מ- 800 אלף מאמרים חדשים בשנת 2008. הבעיה הניצבת בפני החוקר היא איזה מאמרים לקרוא?

המצב מחייב מסננים טובים לספרות המדעית. האימפקט פקטור למרות המחלוקות והביקורת שהתעוררה לאחרונה סביבו, שימושי להערכת כתבי עת. כמו כן מדדים מתוחכמים יותר תפסו את מקומם לאחרונה, אבל הם לא פותרים את הבעיה העיקרית – הערכה ברמה של מאמר ולא ברמה של כתב עת .

מאמר שהתפרסם ב- PLoS Biology בנובמבר 2009 – Article-Level Metrics and the Evolution of Scientific Impact– מציג בצורה יפה את הבעיה . הוא מציע מספר מדדים שיכולים להעריך מאמר בודד – יתרונות, בעיות וחסרונות של כל אחד מהמדדים.

בין המדדים המוזכרים במאמר – סטטיסטיקות של שימוש והורדות של מאמרים ושמירת המאמרים בספריות אישיות של החוקרים.

במקביל לתוכנות הביבליוגרפיות המסורתיות כגון Endnote, Refworks היום גדל מספר הכלים החופשיים שמאפשרים לחוקרים לשמור את המאמרים החשובים להם, ובכך יכולים לספק נתונים שיש בהם להעריך מאמר ללא כל מאמץ מצד החוקרים.
כלים כמו Zotero, Citeulike, Connotea ו- Mendeley שמאפשרים לחוקר לשמור בתיקיות אישיות מאמרים תוך כדי דפדוף בווב הם רק מספר דוגמאות לכלים אלו.

כאמור, לכל אחד מהמדדים להערכת מאמר בודד שמוזכרים במאמר יש יתרונות, בעיות וחסרונות, אבל מחבר המאמר סבור שהגישה של איסוף נתונים מתהליכים שהם ממילא חלק ממהלך עבודתו המחקרית של החוקר יש לה יותר סיכויים להצליח.

כמו כן הוא  מצדד במאמצים להשתמש במגוון שיטות להערכה ברמת המאמר, ללא הנחות מוקדמות איזה מהם הוא יעיל יותר. משתמשים שונים זקוקים למידע שונה וייקח זמן עד שמדד מסוים יוכיח עצמו כשימושי.

מחבר המאמר תומך בטענה שהדרך הטובה להתמודד עם התפוצצות המידע היא לבנות מסננים טובים יותר. היום לא די להסתמך על כתבי העת כמסננים אלא הגיע העת להתחיל להעריך מאמרים בזכות עצמם .

הבעיה היא לבנות מסננים טובים. בו בזמן אנו יכולים להשתמש בכלים זמינים, רשתות וכלים שמושתתים על רשתות על מנת לסייע במשימה.

פירוט על הכלים והאמצעים השונים – יתרונות וחסרונות במאמר המלא.

האם מאמרים מדעיים ב"גישה הפתוחה" מצוטטים יותר?

בעשור האחרון מספר לא מבוטל של מחקרים טוענים שכתבי עת ב"גישה הפתוחה" מצוטטים בשיעור גבוה יותר מאשר כתבי עת מסורתיים .

מאמר שהתפרסם בגיליון נובמבר- דצמבר 2009 של D-LIB Magazine בשם:
"Measuring Citation Advantages of Open Accessibility"
מאושש, במידה מסוימת, טענה זו.

המאמר מתאר מחקר שנעשה ב- Hong Kong University of Science and Technology .
מאז שנת 2003 לאוניברסיטה זו יש מאגר הפקדה מוסדי ב"גישה פתוחה" שהוקם על ידי הספרייה ובו מפקיד סגל האוניברסיטה את מחקריו.

במחקר נבדק מדגם אקראי של 50 מאמרים מדעיים של אנשי הסגל של האוניברסיטה שפורסמו בכתבי עת מדעים, והופקדו גם במאגר ההפקדה המוסדי של האוניברסיטה. נבדק מספר הציטוטים של מאמרים אלו ב-Scopus בתקופה לפני הפקדתם במאגר ההפקדה המוסדי ולאחריה.

מממצאי המחקר: ב- 58% מהמאמרים נמצא שיעור ציטוט גבוה יותר לאחר שהופקדו במאגר ההפקדה המוסדי יחסית לתקופה שקדמה לכך. אך לא נמצא גידול מצטבר לאורך השנים – כלומר למספר השנים שכתב העת היה פתוח לא הייתה השפעה משמעותית על כמות הציטוטים. כמו כן נמצא קשר בין המשתנה תחום המחקר ומספר הציטוטים.

פרטים נוספים ומסקנות במאמר המלא

A Principal Component Analysis of 39 Scientific Impact Measures

העידן הדיגיטלי ומדדים להערכת כתבי עת ומצוינות מדעית – מדדים מסורתיים וחדשים – מי מהם ראוי יותר ?

מדדים מבוססי ציטוטים להערכת כתבי העת נחשבים כמדדים מסורתיים להערכת כתבי עת ועדיין מקובלים ביותר.המדד המקובל והוותיק מכולם להערכת כתבי עת הוא ה-JIF- Journal Impact Factor. ההנחה הבסיסית של יוגין גארפילד יוצר ה- SCI, אשר עליה מושתת המדד הייתה, שכמות הציטוטים שמקבל כתב עת או חוקר מסוים היא המדד למצוינות. ככל שמאמר מצוטט יותר האימפקט שלו על הקהילה המדעית גבוה יותר.

היום בעידן הדיגיטלי, כאשר חלק גדול מהפעילות המדעית מתבצעת בצורה מקוונת, מוצעים מדדים חדשים יותר, שאפשר לאפיינם כמדדי שימוש שמושתתים בעיקר על נתוני יומני שרת – Log data.

נשאלת השאלה האם ה-JIF הוא עדיין המדד הטוב ביותר להערכת כתבי עת ומצוינות מדעית?

מחקר מעניין, שהתפרסם ביוני 2009, השתמש בשיטת ה- Principal Component Analysis כדי לבחון 39 מדדים קיימים ומוצעים להערכת כתבי עת ומצוינות מדעית.

ממצאי המחקר מעניינים. המחקר מצא שהאימפקט המדעי הוא רב ממדי ואינו יכול להימדד במדד יחיד אחד, למרות שמדדים מסוימים מתאימים יותר מאחרים. 

כך למשל:

• נמצא מתאם גבוה יותר בין המדדים בקבוצת המדדים מבוססי שימוש מזה שנמצא בין המדדים בקבוצת המדדים מבוססי ציטוטים . משמעות הדבר: מהימנות גבוהה יותר בין מדדים מבוססי שימוש שמחושבים על אותו נתוני יומן, מאשר המהימנות בין מדדי ציטוטים שמחושבים על אותו מאגר ציטוטים.

• מדדים מבוססי שימוש נמצאו כאינדיקטורים חזקים יותר ל"יוקרה מדעית" מאשר הרבה מדדים מבוססי ציטוטים. בניגוד לצפוי נמצא שה- JIF נמצא כמבטא פופולריות מדעית דווקא.

• כמה מדדים מבוססי ציטוטים נמצאו במתאם גבוה יותר עם מדדים מבוססי שימוש מקבילים, מאשר עם מדדים מבוססי ציטוט אחרים כמו JIF, משמעות הדבר, שבניגוד למצופה, מדדים מבוססי שימוש יכולים להיות קרובים ל"דירוג הקונצנזוס " של כתבי עת מאשר מדדים מבוססי ציטוטים מקובלים.

• על פי דרוג המשתנים בהתאם לממוצע המתאם ביחס לשאר המדדים, כלומר מידת קרבתם לשאר המדדים נמצא שה- JIF הוא במקום ה- 34 בין 39 המדדים, מה שמצביע על מעמדו המבודד בין קבוצת המדדים הנחקרים.

ממצאים אלה יש בהם לרסן את ההתלהבות של אלה שמייחסים ל- JIF "סטנדרט זהב" של אימפקט מדעי.

הממצאים מצביעים על כך שה-JIF מבטא יותר אספקט מסוים של אימפקט מדעי, ושמספר מדדים מבוססי שימוש יכולים להיות מדדי קונצנזוס טובים יותר.

פרטים נוספים, כולל תיאור מפורט של שיטות המחקר והממצאים במאמר

SciVal Spotlight – כלי וובי ויזואלי חדש של Elsevier להערכת הפעילות המחקרית של מוסדות מחקר

ב- 29 ביוני 2009 ElsevierElsevier- SciVal הצהירה על השקתו של כלי וובי וויזואלי חדש להערכת הפעילות המחקרית ברמת המוסד, לצורך קבלת החלטות.
מקבלי ההחלטות באקדמיה זקוקים לתמונה מדויקת של המחקר במוסדם על מנת לקבל החלטות הקשורות למימון ולפיתוח אסטרטגיות מחקר יעילות.
הכלי החדש של Elsevier על פי מה שמוצהר באתר נותן בידי מקבלי ההחלטות כלי יעיל שמאפשר מידע מותאם אישית להערכת הפעילות המחקרית של המוסד, ומתבסס על שיטה שונה להערכת הפעילות המחקרית מהשיטות הנהוגות עד כה. הערכת מחקר התבססה ומתבססת עד כה על יוקרתו של כתב העת בו פורסם המחקר. להערכה מסוג זה, סבורים ב- Elsevier, יש מספר חסרונות ובראשם העובדה שהמחקר הרב תחומי לא מוצא את מקומו הראוי בהערכה זו שמתבססת על קטגוריות מוגדרות.
התוצאה אי שימוש במקורות רבי ערך, החמצת הזדמנויות לשיתוף פעולה, וחוסר יכולת לגלות מגמות מחקר מסתמנות.

ב-Elsevier חשבו שדרוש מבט רב תחומי כולל על המחקר המוסדי וחשיפת נקודות תורפה ונקודות חזקות כדי לענות על השאלות הבאות:
עד כמה ההחלטות האסטרטגיות בכל הקשור למחקר יעילות
כיצד להקצות באופן אופטימאלי משאבים פנימיים
כיצד לערוך השוואה עם המתחרים בתחומים שבהם המוסד המחקרי חזק
כיצד לא להחמיץ הזדמנויות
אילו חוקרים לקדם, אילו לגיס ואילו לשמר
ומי הם משתפי הפעולה הפוטנציאליים
SciVal Spotlight בא לענות על שאלות אלה ונולד מתוך הכרה בצורך בפרספקטיבה רב תחומית ובעלת תובנה על ביצועי המחקר..

הכלי מאפשר להעריך את התנובה המחקרית של המוסד בעזרת מנשק ויזואלי. לזהות את "טביעת האצבע" הייחודית של המוסד ואת המייחד אותו. הכלי מאפשר לכוון נכונה את אסטרטגיית המחקר על ידי זיהוי תחומים מסוימים של מצוינות, לספק תמונה על השינויים שחלו לאורך זמן ולהחליט על תחומי השקעות עתידיות.

הכלי נוקט בגישה "מלמטה למעלה" להערכת ביצועי המחקר כשהוא מתבסס על ניתוח ציטוטים משותפים וטכניקות של ויזואליזציה. מזהה מתחרים ומשתפי פעולה פוטנציאליים, וכל זאת תוך שימוש בנתונים של Scopus .

כלי נוסף של Elsevier שיכול להוות כלי משלים לכלי זה הוא SciVal Funding שיכול לסייע באיתור מקורות למימון המחקר ועוד..

להצהרה על השקתו של SciVal Spotlight
לאתר
טופס לכל המעוניינים ב דֶּמוֹנְסְטְרַצְיָה של הכלי ובמידע נוסף

InCites – שירות חדש מבית Thomson Reuters להפקת דוחות מותאמים אישית להערכה מדעית ברמת המוסד, החוג ועוד…

לעתים נרצה להפיק דוחות סטטיסטיים, שקשורים להערכה מדעית שיענו על שאלות כגון:
• מהי כמות התפוקה המדעית ברמה הלאומית, ברמה מוסדית או מחלקתית?
• מה הם תחומי המחקר ה"חזקים" ביותר במוסד שלי?
• מה הוא ממוצע שיעור הציטוטים במוסד שלי ?
• מה הם תחומי המחקר בהם "חזק" המוסד שלי?
• האם יש שינויים בתחומים בהם מתמקד המחקר במוסד שלי?
• מהי הרמה המדעית של המוסד שלי בהשוואה למוסדות עמיתים?
• מה הם המחקרים המשפיעים ביותר בתחום מחקר מסוים?
• מי משתף פעולה עם מי ועד כמה?
• כיצד אקבל מידע על חוקרים בודדים בכל הקשור למדדי הערכה מדעית?

על שאלות מסוג זה, שקשורות יותר להערכה ברמת המוסד או החוג, נועד השירות הוובי החדש של Thomson Reuters – InCites – לענות.

Thomson Reuters הצהירה על שירות חדש זה ב- 2 במרץ 2009, והיא אמורה להשיק אותו במאי 2009. הדוחות הסטטיסטיים המותאמים אישית ברמות השונות, יהיו מבוססי ציטוטים ויתבססו על הנתונים מהמאגר המולטידיסציפלינרי – Web of Science .

קהלי היעד של כלי זה הם: ספרנים, אנליסטים, אנשי אדמיניסטרציה באוניברסיטאות (ראשי אוניברסיטאות ודיקנים), מנהלי מוסדות מחקר, משרדי ממשלה, וקרנות מחקר.

פרטים נוספים על השירות אפשר למצוא באתר של ISI Web of Knowledge ובמסמך המתאר את השירות .

"גישה חופשית", מספר ציטוטים והשתתפות גלובלית במדע

נושא ה-Open Access עורר בשנים האחרונות ויכוחים בקרב אנשי מדע, עושי מדיניות ועורכים. אחד הנושאים שנשאלו האם ה-open access מגדיל את כמות הציטוטים?
ולא מעט מחקרים התפרסמו בנושא. המסקנות בנושא היו שונות ונעו בין אלה שטענו שהגישה הפתוחה מגדילה את מספר הציטוטים ב- 100%, לבין אלה שטענו שאין לגישה הפתוחה השפעה על כמות הציטוטים ויתירה מזו, יש לה השפעה שלילית. מחקר חדש שהתפרסם ב- 20 בפברואר 2009 בכתב העת Science והתבסס על למעלה מ- 26 מיליון מאמרים, מצא שגישה חופשית למאמרים מדעיים אמנם מגדילה את הסבירות להיותם מצוטטים, אך לא באותה רמה כפי שמצאו מחקרים קודמים.
המחקר מצא שהגישה החופשית מעלה את מספר הציטוטים של המאמרים ב-8% בלבד. ההשפעה של הגישה החופשית על מספר הציטוטים הייתה גבוהה יותר במדעי החיים ובכתבי עת רב-תחומיים מאשר בפיסיקה, כימיה ובמדעי החברה. ממצא מעניין נוסף שמצא המחקר הוא, שההשפעה של הגישה החופשית על מספר הציטוטים גבוהה יותר עד כדי פי שניים במדינות העולם השלישי , להוציא מדינות עניות ביותר, בהן הגישה לחומר אלקטרוני מצומצמת. בכל מקרה, המסקנה המעודדת היא שהמחקר תומך באופן ברור ביכולתה של הגישה הפתוחה להרחיב במישור הגלובלי את מעגל המשתתפים במדע והנהנים ממנו.

התרשימים שלהלן מבליטים את המגמות שהסתמנו במחקר.

אל המאמר (טקסט מלא למנויים בלבד)
אל התקציר של המאמר 

CiteAlert – שירות חדש של Elsevier

Elsevier מודיעה על השקת שירות חדש –CiteAlert,  שירות שמודיע באופו אוטומטי  למחברי מאמרים, ברגע שמאמר שלהם מצוטט במאמר חדש שמתפרסם ב-ScienceDirect
דוגמא לנוסח ההודעה שמגיעה באמצעות הדואר האלקטרוני 

יתרונו של השירות הוא בכך שכאשר חוקרים מצוטטים בכתבי עת מבוקרים, מעבר לחשיפה שהם זוכים, הוא מאפשר להם להתעדכן במאמרים חדשים שמתפרסמים ורלוונטים לתחום המחקר שלהם וכן למידת ההשפעה שיש להם על אותם מחקרים. הודעה תתקבל על כל מאמר שהתפרסם מאז 2005 השירות ואינו כולל הודעות על ציטוטים עצמאיים.

השירות שהיה בנסיון במשך כשנה, זכה לתגובות חיוביות מצד חוקרים. במהלך הניסוי 50% מהם דיווחו שהמחקרים שהוצגו באותם מאמרים שציטטו אותם, היו חדשים להם ורלוונטים למחקר שלהם. מידי שנה מתפרסמים אלפי מאמרים וחוקרים לא תמיד מצליחים לעקוב מי ציטט אותם והיכן.
השירות ניתן בחינם.

אלטרנטיבית, מחברים שרוצים לעקוב אחר מי שציטט אותם, יכולים להשתמש באופצית ה-Alert שקיימת ב-Web Of Science  בדרך הבאה:
1.ביצוע חיפוש
2.הקלקה על שם המאמר המבוקש כדי לקבל רשומה מלאה.
3 בדף הפרטים המלאים הקלקה על הכפתור : Create Citation Alert על מנת להגיע ל- Citation Alerts Save Confirmation page
4.הקלקה על  Done כדי לחזור למסך הפרטים המלאים.

להודעה המקורית

חידושים ב-JCR – הוספת מדדים חדשים ומנשק ידידותי יותר למשתמש

לאחרונה מסתמנת מגמה להוסיף מדדים חדשים מבוססי ציטוט על אלה המסורתיים, כדי להתגבר על מגבלות מסוימות של מדדים קיימים. בפוסט קודם כתבתי על שני מדדים חדשים, שמספק האתר Eigenfactor.org להערכת כתבי עת, שהינם פירותיו של אלגוריתם חכם שמשתמש בנתונים של JCR. המדדים הם: מדד ה-Eigenfactor-  מדד חמש שנתי אשר מודד את חשיבותו הכללית של כתב העת לקהילה האקדמית בהתחשב גם בגודלו של כתב העת, ומדד ה- Article Influence אשר מודד את ההשפעה הממוצעת של כל אחד מהמאמרים בכתב עת מסוים בחמשת השנים האחרונות מאז הפרסום..

מדדים אלו מבוססים על רשת ציטוטים רחבה חוצה תחומי ידע וסוגים של פרסומים, ועל מספר הציטוטים במשך 5 שנים ולא שנתיים, מתוך הנחה שבהרבה תחומי ידע מאמרים אינם מצוטטים הרבה בשנתיים הראשונות לפרסומם.

מדדים אלו נכללים כעת בגרסתו המשופרת של JCR, עליה הצהיר The Scientific business of Thomson Reuters ב-22 בינואר 2009. הכללתם של מדדים אלו של Eigenfactor מספקים אמצעי נוסף להערכת כתבי עת ומצעידה קדימה את תחום הערכת כתבי עת. כפי שהעיד על כך פרופסור Carl Bergstrom מאוניברסיטת וושינגטון – "Including the Eigenfactor Metrics in the JCR provides a new way to assess a journal's prestige. This is an exciting step forward in the science of journal evaluation,"

מדדים אלו נוספו לנתונים של כל אחד מכתבי העת המופיעים ב- JCR וגם לאפשרויות המיון של כתבי העת בכל קטגוריה.

בנוסף לחידוש חשוב זה של הכללתם של שני מדדים אלו ב-JCR, שנעשה בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת וושינגטון, נוספו ל- JCR מספר מאפיינים חדשים:
• הוספת אימפקט פקטור חמש-שנתי על הדו-שנתי הקיים.
• ניתוח הציטוטים העצמיים של כתב העת ותרומתם לחישוב האימפקט פקטור, כולל מדד האימפקט פקטור ללא ציטוטים העצמיים.
• טבלה ובה מידע על דירוגו של כתב העת בקטגוריה אליה הוא שייך, בהתחשב במדד האימפקט פקטור, כולל מספר כתבי העת באותה קטגוריה. אם כתב העת שייך למספר קטגוריות מוצג מיקומו היחסי בכל אחת מהקטגוריות. מידע על דירוגו של כתב העת בקטגוריה אליה הוא שייך היה קיים גם קודם, אלא שעתה הוא מוצג בצורה נוחה יותר.
• תצוגה גרפית של דירוג כתב עת מסוים בקטגוריות השונות.

אין ספק שהוספת המדדים החדשים תורמים לגישה אובייקטיבית יותר בכל הקשור להערכתם של כתבי עת והשפעתם בקהילת המחקר הגלובלית, והמנשק הידידותי יותר מקל את השימוש במאגר.

הצהרה של Thomson Reuters על החידושים
מידע על החידושים
פוסט קודם בבלוג ובו מידע על מדדי Eigenfactor.org

שימוש נכון ב-impact factor של כתב עת והויכוח סביב האינדיקטורים להערכת כתבי עת

 impact factor הוא מדד מבוסס ציטוטים להערכת כתבי עת שמתפרסם מדי שנה על ידי Scientific business of Thomson Reuters ב-Journal Citation Reports JCR. מדד זה מודד את השכיחות בה "מאמר ממוצע" בכתב עת מסוים צוטט בתקופת זמן נתונה.

לאחרונה נשמעות טענות מפי רבים, כולל מפי Dr. Eugene Garfield ממציאו של המדד, שבשני העשורים האחרונים משתמשים במדד זה באופן מניפולטיבי למטרות שונות מאלו שלשמן הוא נועד. שימוש לא נכון נפוץ במדד הוא להערכה של חוקרים.

ב- Thomson Reuters קוראים לחוקרים בקהילה האקדמית למנוע שימוש לא נכון במדד. כיצד?
א. להחשיב את המדד אך ורק בהקשרו. impact factor של כתב עת מסוים אינו מדד אבסולוטי אלא נמדד בהשוואה לכתבי עת מאותה קטגוריה בלבד.
ב. יש להשתמש במדד זה אך ורק להערכת כתבי עת ובשום פנים ואופן אין להשתמש בו להערכת חוקרים.
ג. בהערכת כתבי עת אין להסתפק רק ב- impact factor אלא יש להתחשב גם בשאר המדדים שמספק ה- JCR כגון: Immediacy Index, Total Cites, Total Articles and Citation Half-Life.

במקביל לביקורות על שימוש לא נכון ב-impact factor נולדו מדדים חדשים למטרות שונות כגון: h-index ו – SRI. ומדדים נוספים להערכת כתבי עת כמו Eigenfactor

נראה שהויכוחים בנושא המדדים והשימוש הנכון בהם למטרות השונות עדיין נמשכים. באוניברסיטת קולומביה נערך בסוף אוקטובר 2008 פנל בנושא מדדים להערכת כתבי עת בהשתתפות נציגים מ- Thomson Reuters, Eigenfactor, MESUR שהרצו בנושא זה. באתר הפנל ניתן להקשיב  להרצאות וידיאו של השלושה ולהוריד את קבצי ה-PDF של ההרצאות. מעניין לשמוע ולקרוא..

Eigenfactor.org – אתר חופשי שמספק מדדים מעניינים מבוססי JCR לדירוג כתבי עת – Eigenfactor ו- Article Influence

בכתבה קודמת כתבתי על האתר SCImago שמספק מדדים מבוססי Scopus להערכת כתבי עת מדעיים. המדדים המעניינים שמספק האתר Eigenfactor.org להערכת כתבי עת הם תוצאה של אלגוריתם דירוג חכם שמשתמש בנתונים של JCR.

על פי המידע באתר האלגוריתם דומה לאלגוריתם של גוגל בכך שהוא משתמש ברשת ציטוטים רחבה חוצה תחומי ידע וסוגים של פרסומים. הדירוג מקיף לא רק כתבי עת מדעיים ממדעי החברה והחיים אלא גם פרסומים נוספים כגון: עבודות דוקטורט וכתבי עת פופולריים יותר. הרשת הרחבה של הציטוטים בה משתמש האלגוריתם מאפשרת לו השוואה טובה יותר בין כתבי עת מתחומי ידע שונים. מאפיין נוסף של האלגוריתם בהשוואה לאלגוריתמים דומים הוא חישובים שמבוססים על מספר הציטוטים במשך 5 שנים ולא שנתיים, כפי שעושים אלגוריתמים אחרים, וזאת מתוך הנחה שבהרבה תחומי ידע מאמרים אינם מצוטטים הרבה בשנתיים הראשונות לפרסומם.

התוצאה שני מדדים מעניינים: מדד ה- Eigenfactor אשר מודד את חשיבותו הכללית של כתב העת לקהילה האקדמית בהתחשב גם בגודלו של כתב העת, ומדד ה- Article Influence  אשר מודד את ההשפעה הממוצעת של כל אחד מהמאמרים בכתב עת מסוים בחמשת השנים האחרונות מאז הפרסום. בשנת 2006 לדוגמה כתב העת nature זכה לציון הגבוה ביותר עם ציון Eigenfactor של 1.992, 1000 כתבי העת שדורגו במקומות הראשונים זכו לציוני Eigenfactor גבוהים מ- 0.01. בשנת 2006 כתב העת שזכה לציון Article Influence  הגבוה ביותר היה Annual Reviews of Immunology עם ציון של 27.454. משמעותו של ציון זה הוא שלמאמר ממוצע בכתב עת זה השפעה גבוהה פי 27 מהשפעה של מאמר בכתב עת ממוצע ב-JCR .

בעוד ששני מדדים אלו אינם מתחשבים במחיר של כתבי העת, הרי האתר מספק גם אופציית חיפוש נוספת " cost-effectiveness search" שלוקחת בחשבון גם מחירו של כתב העת. אופציה זו מתאפשרת תודות לשיתוף פעולה עם journalprices.com.

באתר מנשק חיפוש בסיסי ומתקדם. ניתן לחפש על פי שם כתב העת, קטגוריות נושאיות, שנים (1995-2006), מו"ל ו- ISSN.

ניתן לקבל  מידע  גם בצורה וויזואלית – מפות ציטוטים בין תחומי הידע השונים.

  יוזמה זאת של Eigenfactor.org היא במסגרת המגמה המסתמנת לאחרונה להוסיף מדדים חדשים מבוססי ציטוט על אלה המסורתיים, כדי להתגבר על מגבלות מסוימות של מדדים קיימים. מכל מקום, הנתונים חופשיים ומעניינים, וגם אם לא יחליפו את המדדים המקובלים הם יכולים להשלימם. מדדים אלו יכולים לסיע לחוקרים לבחור את כתבי העת בהם יפרסמו את מחקריהם, ולספרנים- המדדים, ואופציית החיפוש הייחודית " cost-effectiveness search" יוכלו לסיע בקבלת החלטות בכל הקשור למדיניות הרכש והדילול.

פרטים נוספים על אופן חישוב המדדים ומדיניות הכללתם של כתבי העת ניתן למצוא בדף "שאלות נפוצות" באתר. מידע נוסף ב-seedmagazine.com

אל האתר

Thompson Reuters – כלים, מאפיינים ושירותי מידע שכדאי להכיר

EndNote Web – ISI Web of Knowledge – כלי וובי לניהול רשימות ביבליוגרפיות

התוכנה השולחנית Endnote הידועה היא תוכנה ביבליוגרפית לבנייה ואחזקה של רשימות ביבליוגרפיות. באמצעותה ניתן להוריד רשומות ביבליוגרפיות ממאגרי מידע ומספר קטלוגים למחשב האישי, שמשמש לה סביבת עבודה, ליצור רשימות ביבליוגרפיות ולנהלן.
Thompson Reuters מציעה למנוייה כחלק מהמנוי ל-ISI Web of Knowledge את EndNote Web – כלי לניהול רשימות ביבליוגרפיות דומה, עם כמה מאפיינים פחות, אך עושה את העבודה. סביבת העבודה היא ה-Web והרשומות הביבליוגרפיות נשמרות בחשבון אישי ב-Web.
לאחר פתיחת חשבון אישי באתר של ISI Web of Knowledge הכלי מאפשר:
• לייבא ולאסוף מידע ביבליוגרפי ממאגרי מידע שונים וקטלוגים של ספריות
• לשמור עד 10000 רשומות ביבליוגרפיות בחשבון אישי ב- Web נגיש מכל מקום
• לארגן ולערוך את הרשומות
• ליצור ציטוטים ורשימות ביבליוגרפיות על פי אלפי פורמטים שונים
• לשלב ציטוטים תוך כדי כתיבה במיקרוסופט Word (דורש plug-in)
• לנהל רשימות ביבליוגרפיות במעבדי תמלילים שונים תוך שימוש בקבצי RTF
• לשתף את המידע עם משתמשים נוספים שמשתמשים בכלי
• לעבוד בשילוב עם התוכנה הביבליוגרפית השולחנית Endnote – ניתן להעביר רשומות מהיישום השולחני ליישום הוובי וההיפך.
אמנם אין לכלי הוובי EndNote Web את כל האופציות שמאפשרת התוכנה השולחנית, כמו כן מספר הרשומות הביבליוגרפיות שניתן לשמור מוגבל ל- 10000 בעוד שבתוכנה השולחנית אין כל הגבלה, אך האופציות הבסיסיות והעיקריות של ארגון ועריכת הרשומות ויצירת ציטוטים בפורמטים שונים קיימות. הכלי חופשי למנויים. אוניברסיטת תל אביב מנוייה על המאגר ולכן הכלי חופשי לסגל ולסטודנטים. אז כדאי לנסות.

Web of Science – Citation Map

מאפיין חדש שנוסף ל- Web of Science הוא ה- Citation Map – כלי וויזואלי שמציג את קשרי הציטוטים בין מאמר מסוים ומאמרים אחרים תוך שימוש במגוון כלים וטכניקות ויזואליות. ניתן להגיע אליו מלחיצה על "citation map" בראש כל אחת מהרשומות המלאות. הכלי הוויזואלי מספק לחוקר את המידע אילו חוקרים צטטו את המאמר שלו ואילו מאמרים הוא ציטט. ניתן להרחיב את תצוגת המידע לשני דורות, כלומר לאפשר לראות מי ציטט את המאמרים של החוקרים שציטטו את המאמר הספציפי, ומי ציטט את המאמרים שבעל המאמר ציטט. הכלי מאפשר לחוקר ניתוח טוב יותר של הקשרים על ידי ארגון הרשומות על פי פרמטרים שונים כגון מחבר, שנה, שם כתב העת, נושא ועוד. ניתן לשמור את מפת הציטוטים כקובץ נפרד. מתאים במיוחד למי שאוהב תצוגה וויזואלית של מידע טקסטואלי.

Using Bibliometrics: a Guide to Evaluating Research Performance with Citation Data

מדריך ביבליומטרי של Thomson Reuters בצורת קובץ PDF בעל 12 עמודים, העוסק בנושא שימוש נכון במדדים מבוססי ציטוטים. הורדת הקובץ אפשרית לאחר הרשמה באתר. המדריך עוסק במגוון נושאים בנושא: מדוע יש צורך להעריך עבודה מחקרית ומי הם בעלי העניין ? המדדים השונים להערכה והמטרות השונות להן הם נועדו. מודגש במדריך שהמטרה היחידה שלשמה נועד מדד ה- Journal Impact Factor הוא להעריך כתב עת בהשוואה לכתבי עת אחרים בתחום, ואין להשתמש בו בצורה מניפולטיבית להערכת מאמר בודד. לשם כך נועדו מדדים אחרים שהפופולארי בהם הוא ה- h-index.  מומלץ להשתמש בקומבינציה של כמה מדדים להערכת מאמר בודד או חוקרים.

לאור הסקירה לעיל נראה ש- Thomson Reuters שוקדת על הגדלת השירותים שלה למשתמש. יתכן ש- Thomson Reuters משתמשת בכמה משירותיה ככלי שיווקי נוכח התחרות עם מוצרים דומים, אך אין ספק שצרכני המידע יוצאים נשכרים מכך.

מדריך ל-EndNote Web, מדריך נוסף ל-EndNote Web
Citation Map – נגישות
Citation Map – מדריך

David Tempest מומחה לביבליומטריקה על הקשר בין impact factor ואיכות כתבי עת ועל שימוש לא נכון או מניפולטיבי במדד

Impact factor הוא מדד כמותי מבוסס ציטוטים להערכת כתבי עת. הוא מודד מספר ממוצע של ציטוטים למאמר בכתב עת מסוים בתקופת זמן נתונה. ה-impact factor של כתב עת בשנה מסוימת מחושב בדרך כלל על ידי חלוקה של מספר הציטוטים למאמרים שפורסמו בשנתיים הקודמות, בסך כל המאמרים שפורסמו בשנתיים הקודמות. לאור זאת ניתן להגדירו כמדד שמודד את השכיחות אשר בה "מאמר ממוצע" בכתב עת צוטט בתקופה נתונה. הדרך הנכונה להשתמש במדד למדידת חשיבותו של כתב עת מסוים הוא בהשוואה לכתבי עת אחרים בתחומו.
המדד משמש את החוקרים לבחירת כתבי עת לפרסום המאמרים שלהם, משמש את הספרנים, לצד נתונים נוספים כמו: עלות ונתוני שימוש לקבלת החלטות בכל הקשור לרכש ודילול של כתבי עת. כמו כן הוא משפיע על מדיניות הבחירה של המו"לים, אשר מעוניינים להגדיל את ה-impact factor של כתבי עת על ידי פרסום המאמרים הטובים ביותר.

האם המדד  מהימן? האם משתמשים בו נכון? האם ניתן להפעיל עליו מניפולציות?
על פי דברי David Tempest מומחה לביבליומטריקה  שחוקר את המדד זה 11 שנים ויועץ ל-Elsevier בנושא שיפור איכות כתבי העת, לפעמים משתמשים במדד בצורה לא נכונה למטרות אחרות מאשר להן נועד. דוגמה לכך הוא השימוש במדד Impact Factor להערכה אישית של חוקרים, כמו חישוב Impact factor אישי בצורה לא נכונה על ידי חוקרים לצורך רייטינג. כמו כן לא נכון להשתמש במעמדו של כתב עת לקביעת איכותו של חוקר מסוים שפרסם בו, שכן מאמר שפורסם בכתב עת עם impact factor 50 יכול להיות בעל  0 ציטוטים. משום כך גופים מחקריים עוברים לשימוש במדדים אחרים מבוססי ציטוטים לצורך הערכת חוקרים בודדים כמו מדד h-index אשר הולך ותופס תאוצה.
לצד שימוש לא נכון במדד, יש ניסיונות להשתמש בו בצורה מניפולטיבית – תופעה, שהיה מי שכינה אותה בשם "Impact Factor Engineering" .
כמה דרכים לשימוש מניפולטיבי במדד לדוגמה הן:
• שימוש לא נאות בציטוטים עצמיים
• שינוי סוג המאמרים שמפורסמים בכתבי עת לכאלה שאינם נלקחים בחשבון באלגוריתמים של ה-Impact factor כמו מכתבים ומאמרי מערכת. על ידי כך משתנה היחס בין המכנה (מספר מאמרים) והמונה (מספר ציטוטים) בנוסחת החישוב של ה- Impact factor בצורה מניפולטיבית. כמה בעלי כתבי עת השתמשו בשיטה בעבר, כיום מבחינה מעשית לא ניתן ליישמה הודות לצעדים שננקטו על ידי Thomson.

לעומת דרכים מניפולטיביות אלו לשפר את ה-Impact factor קיימים כמה דרכים לגיטימיות להגדילו כמו הכללת מספר רב יותר של מאמרי סקירה – review בכתבי העת, בשל העובדה הידועה שמאמרי סקירה מצוטטים יותר.
לאור הנאמר, המסקנה היא שחשוב להשתמש נכון ובצורה מהימנה במדדים פשוטים ואובייקטיביים ולמשתמש חשוב להבין את המגבלות של המדדים השונים.

לראיון המלא
אודות h-index
דוח מפורט בנושא מדדים מבוססי ציטוט במחקר המדעי – שימוש ומהימנות

המאמרים המצוטטים ביותר בתחומי דעת שונים ומדוע?

 TopCited הוא שירות חדש של Scopus אשר מציג את 20 המאמרים המצוטטים בשנים האחרונות ב-26 תחומי דעת שונים. במנשק החיפוש שתי תיבות חיפוש בצורת רשימות גלילה – מהן ניתן לבחור את תחום הדעת הרצוי, ואת טווח השנים הרצוי – 2004-2008, 2005-2008, 2006-2008. בתוצאות החיפוש בנוסף לפרטים הביבליוגרפיים של המאמרים (כולל תקציר) מוצגת גם מפה גיאורפית של הפרסומים על פי המוסד של המחבר הראשון שלהם. אפשר גם להתעדכן באמצעות RSS .
המידע המוצג ב-TopCited מתבסס על מאגר המידע Scopus והוא חופשי לכל. מעניין לדעת מהו סוד ההצלחה של המאמרים המצוטטים ביותר. את ההסבר להצלחה מפי ארבעה מחברים מתחומי דעת שונים, שמאמריהם נכללו ב- TopCited, אפשר לקרוא בכתבה שפורסמה בעלון Research Trends. מהדברים עולה שמאפיינים כמו חדשנות, שימושיות וייחודיות מהווים סוד להצלחה.

אל האתר
לכתבה הכוללת את דעתם של ארבעה מחברים על סוד ההצלחה

ISIHighlyCited.com – שער גישה לאנשי המידע והמחקר המשפיעים ביותר בתחומם

ISIHighlyCited הוא שירות חופשי של Thomson Scientific שמספק מידע על החוקרים המצוטטים ביותר בתקופה 1981-1999 ב-21 תחומי מחקר בדיסציפלינות שונות: מדעי החיים, רפואה, פיסיקה, הנדסה ומדעי החברה. מאגר המידע של החוקרים ממשיך להתעדכן ואמור לכלול את 250 החוקרים המובילים בכל אחד מ-21 תחומי המחקר.
המידע על כל חוקר כולל :
• מידע ביוגרפי – השכלה, תחומי מחקר ואתרי בית אישיים
• רשימה מלאה של פרסומים
• ביבליוגרפיה עם קישורים לרשומות הביבליוגרפיות המלאות ב- ISI Web of Science

ניתן לחפש את החוקרים המובילים על פי השדות הבאים: שם, תחום מחקר, ארץ והמוסד אליו שייך החוקר.
כלי זה שהוא חלק מהפלטפורמה של ISI Web of Knowledge מאפשר בנוסף לאיתור קולגות ומומחים מובילים בתחום גם מעקב אחר מגמות מחקר והתפתחות רעיונית מדעית.

קישור לאתר
קישור למאמר המתאר את האופן בו מאותרים החוקרים המצוטטים ביותר 

איתור חוקרים בתחום מחקר מסוים ועמיתים למחקר – ResearcherID – מאפיינים חדשים

ResearcherID הוא אתר שירות של Thomson Scientific שמהווה למעשה קהיליית מחקר רב-תחומית. חוקרים יכולים להירשם באתר, ולכל אחד מהחברים יש מזהה אלפאנומירי ייחודי שכולל בתוכו גם את שנת הרישום, ופרופיל שכולל פרטים כמו: תחומי עיסוק, מוסד ועוד שמתעדכן על ידי החוקר. החוקר יכול ליצור את רשימת הפרסומים שלו תוך שימוש בWeb of Sciences- או להעלות קובץ משלו. כמו כן הוא רשאי לבחור לשמור את הפרופיל שלו כפרטי או כציבורי. השירות מאפשר לחוקר לקבל נתונים סטטיסטיים על רשימת הפרסומים שהעלה לאתר מה-Web of Sciences. הנתונים כוללים התפלגות הציטוטים על פי שנים, מספר ממוצע של ציטוטים לכל אחד מהפריטים ברשימה ו- h-index

לאחרונה נוספו לשירות זה מספר מאפיינים חדשים שמספקים לחוקרים כמה כלים סטטיסטיים ויזואליים שמתבססים על רשימת הפרסומים שלהם שנוספו מה-Web of Science
· Citing Articles Network – רשת מאמרים מצוטטים בעזרתה החוקר יכול לראות מי המחברים שהרבו לצטט את מאמריו (20 מחברים) . רשת המאמרים המצוטטים מוצגת גם על פי קטגוריות, ארצות,מוסדות ושנים.
· Collaboration Network – רשת שיתוף פעולה שמציגה את עמיתיו בתחום של החוקר,  מרחבי העולם כולו (20 מחברים שעומדים בראש רשימת השותפים למחקרים שלו). רשת שיתוף הפעולה מוצגת גם על פי קטגוריות, ארצות,מוסדות.
הכלי חשוב לחוקרים כי מעבר לנתונים הסטטיסטיים ואיתור עמיתים לתחום הוא משמש לחוקרים הרשומים גם במה להכרה ואמצעי לקידום .

כל משתמש, גם מי שאינו רשום לאתר יכול לראות את אותו מידע סטטיסטי שתואר לעיל, בתנאי שזה הוגדר על ידי החוקרים המנויים על השירות, כציבורי . מידע שהוגדר כפרטי לא יוצג.
באופן זה כלי זה הוא מקור טוב לחפש חוקרים בתחומי מחקר שונים, לראות את הפרופיל שלהם כפי שהוגדר על ידם, ולגלות עמיתים פוטנציאליים. שדות החיפוש האפשריים הם מלות מפתח, מוסד, שם או מספר מזהה. ניתן גם לבחור באחד מנושאי המחקר המוצגים בסרגל צדדי כדי לקבל רשימות חוקרים בתחום.
פיתוח זה הוא ברוח המגמה לכרית מידע שימושי ממאגרי מידע. דוגמה נוספת במסגרת מגמה זו הוא היישום Authoratory.com שכורה מידע מה-Pubmed ובכך מאפשר אף הוא לאתר מחברים מרכזיים ובולטים, והפעם בתחום ביו-רפואי מסוים.
קישור לדף שאלות נפוצות של האתר

דוגמאות  לנתונים סטטיסטיים שניתן לראות באתר:
נתונים סטטיסטיים על רשימת הפרסומים
נתונים סטטיסטיים מרשת שיתוף הפעולה
נתונים סטטיסטיים מרשת המאמרים המצוטטים

מידע כללי על המאפיינים החדשים
  

SCImago Journal & Country Rank – פורטל להערכת כתבי עת ומצויינות מדעית של מדינות

SCImago Journal & Country Rank – הוא פורטל חדש יחסית להערכת כתבי עת ומצויינות מדעית של מדינות. הפורטל פותח על ידי קבוצת מחקר מאוניברסיטת גרנדה SCImago שמתמחה באחזור מידע וניתוחו תוך שימוש בטכניקות ויזואליות. השם ניתן לפלטפורמה על שם המדד SJR – מדד חדש יחסית להערכת כתבי עת שפותח אף הוא על ידי SCImago.הפורטל מספק מידע על מדדים מדעיים שחושבו על בסיס המידע שנכלל במאגר Scopus במרץ 2007 ותקופת הכיסוי היא 1996-2006. על פי מה שמוצהר באתר, המידע אמור להתעדכן תקופתית.

את המידע על כתבי העת ניתן לאחזר על פי השדות הבאים: 27 תחומי נושא, 295 קטגוריות נושאיות, 229 מדינות, שנה וסף מסוים של כלל המסמכים המצוטטים או מסמכים ברי ציטוט. ניתן לקבל מידע על דירוג כתבי העת על פי מספר פרמטרים כמו מדד SJR, מספר ציטוטים למסמך (שנתיים), H-Index , כלל המסמכים בתקופה נתונה, מסמכים ברי ציטוט דהיינו מאמרים מדעיים ומאמרי סקירה (3 שנים קודמות לשנה נתונה), וכלל הציטוטים (3 שנים)

את המידע על מדינות ניתן לאחזר על פי השדות הבאים: תחומי נושא, קטגוריות נושאיות, 10 אזורים גיאוגרפיים גדולים ובתוכם מדינות, שנה וסף מסוים של מסמכים, מסמכים ברי ציטוט או ציטוטים. ניתן לקבל מידע על דירוג המדינות על פי מספר פרמטרים כמו מספר הציטוטים למסמך (שנתיים), H-Index , מספר המסמכים, מספר המסמכים ברי ציטוט ומספר ציטוטים.

אופציה נחמדה היא האפשרות לערוך השוואות בין מדינות ובין כתבי עת על פי פרמטרים שונים ולקבל את המידע גם בצורה וויזואלית – גרפים ומפות. 

מדדים חדשים למצוינות מדעית ולהערכת כתבי עת

המדד המקובל  והותיק  מכולם להערכת כתבי עת הוא ה-impact factor . ההנחה הבסיסית של יוגין גארפילד יוצר ה- SCI   ואשר עליה מושתת המדד הייתה   שכמות הציטוטים שמקבל כתב עת או חוקר מסוים היא המדד למצוינות. ככל שמאמר  מצוטט יותר האימפקט שלו על הקהילה המדעית גבוה יותר. הנחה זו היתה  ועדיין נותרה  שנוייה  במחלוקת. מדד ה-impact factor  מודד כתבי עת ולא מאמרים בודדים או חוקרים. מאז 2006 נכלל ב- SCI  מדד חדש בשם h-index. מדד זה הוצע על ידי החוקר הפיזיקאי גורג הירש כמדד לאיכות חוקרים על פי ציטוטים. על פי מדד זה  חוקר  בעל  h-index   מסוים –  n  פרסם לפחות  n  מחקרים שכל אחד מהם מצוטט לפחות n  פעמים. כך למשל מדען שפרסם לפחות  60 מאמרים שכל אחד מהם צוטט לפחות 60 פעמים ה- h-index שלו יהיה  60  והוא ייחשב חוקר  בעל מצוינות מיוחדת. מדד זה משקף את מספר הפרסומים ואת מספר הציטוטים לפרסום. נמצא מתאם ברמה טובה בין מדד זה  ובין מספר הפרסומים, הציטוטים והערכות מומחים. למדד מגבלות מסוימות – כמו  חוסר רגישות לנושא של   חוקרים טובים אך חדשים בתחום שעדיין אין להם מספר רב  של מחקרים.באמצעות מדד זה ניתן להשוות מדענים רק באותו תחום מחקר. המדד משמש גם להערכת כתבי עת  וקבוצות מחקר.

מדד נוסף שפותח לאחרונה לדירוג כתבי עת לוקח בחשבון את מדד ה-h-index  ואת גודל כתב העת. המדד נקרא בשם SRI  – strike rate index . על המדד החדש ניתן לקרוא במאמר שפורסם ב- Biomedical Digital Libraries  באפריל- 2007 – The strike rate index: a new index for journal quality based on journal size and the h-index of citations  . במאמר מוסבר יתרונו של המדד ביחס ל-impact factor . נטען  שיתרונו של המדד הוא בכך שהוא מזהה כתבי עת בולטים בתחום ומאפשר גם השוואה בין תחומים שונים ללא צורך בנתונים נוספים