מחקר מקיף של הספריות באוניברסיטת Rochester בשם Studying Students: The Undergraduate Research Project ,שבדק דפוסי שימוש במידע לצורכי מחקר של סטודנטים, משמש מודל להרבה ספריות אקדמיות ברחבי העולם, ומספק להן מידע כיצד  לנצל את הטכניקות והכלים האתנוגרפיים בהם נעשה שימוש במחקר זה לצורך מחקרים שלהן.  .

לצורך המחקר הספריות באוניברסיטת Rochester שכרו את שירותיה של האנתרופולוגית Nancy Fried Foster מומחית לתרבות הספרייה. מטרתו של המחקר הייתה לבדוק כיצד סטודנטים כותבים את המחקרים שלהם וכיצד ספרנים יכולים לסייע להם בכך. המחקר איכותני באופיו ניסה להבין את משתמשי הספרייה תוך שימוש בשיטות מחקר לא קונבנציונליות . במסגרת המחקר נעשה שימוש ביומני עבודה, שימוש במצלמות וידיאו ומכשירי הקלטה שמשולבים ביחידה נישאת אחת, תצפיות ועוד.. שיטות אלה תרמו להבנת המשתמשים, סייעו להבין כיצד נתפס תפקיד הספרנים בעיני הסטודנטים וכיצד לספק שירותים שעונים על צרכי הסטודנטים.

המחקר Studying Students: The Undergraduate Research Project at the University of Rochester שפורסם ב- 2007 הפך לרב מכר ו- Nancy Fried Foster מעבירה סדנאות ברחבי העולם על השיטה שלה. היום למעלה מ- 40 ספריות בארה"ב, אירופה , אפריקה והמזרח התיכון מעורבים בפרויקטים שמושתתים על מודל Rochester .

פרטים מלאים על המחקר אפשר למצוא בגרסה אלקטרונית שלו שחופשית כיום בווב

תפקידים מסורתיים של הספרייה התמקדו בעניינים שנוגעים לרכש, ארגון אוספים , חיפוש ואחזור מידע למשתמשי הספרייה. בעשורים האחרונים עם הגישה האלקטרונית למשאבי המידע ופיתוח מערכות ידידותיות , קל יותר למשתמש לבצע בעצמו את חיפוש המידע ואחזורו. נוכח מצב זה לעתים ישנה תחושה שאחד התפקידים המסורתיים של הספרנים נשמט מידיהם או לפחות כבר אינו נדרש באותה מידה כמו קודם .

מצב זה הוביל את הספריות לחפש תפקידים חדשים ואכן בעשורים האחרונים מדע המידע והספרנות נמצא בשלבים שונים של הגדרת תפקידים מחדש. ספריות אקדמיות ,לפחות באירופה, שמות את הדגש על פיתוח שירותים שקשורים לתקשורת המדעית. כך למשל הן מגלות תמיכה בכל היזמות שקשורות לגישה פתוחה כמו אירוח כלים להוצאה לאור בגישה פתוחה, פיתוח מדריכים של כתבי עת בגישה פתוחה, ואחריות על המאגרים המוסדיים.

בכל הקשור למאגרים המוסדיים מעורבותן של הספריות יכולה להיות כפולה: מצד אחד ספרנים מעורבים בכל הקשור לפיתוחם ואחזקתם,  מצד שני מאגרים אלה מהווים בסיס לניתוח כמותי ביבליומטרי והערכה מדעית וגם כאן ספרנים יכולים לתרום את חלקם. העניין בביליומטריקה להערכה מדעית גדל בספריות ובאקדמיה בכלל והספרנים בספריות אקדמיות הם מועמדים טבעיים לקבל את תפקיד הניתוחים הביבליומטריים.

בין הגורמים שהופכים אותם למועמדים טבעיים לעסוק בניתוחים ביבליומטריים אפשר לציין את העובדה שביבליומטריקה היא תחום חשוב במחקר במדע המידע והספרנות , לספרנים מיומנויות של פיתוח מידע ביבליוגרפי ובהרבה מקרים הם מעורבים בפיתוח המאגרים המוסדיים ויש להם גישה מידית למידע שמשמש מקור לניתוחים והערכה מדעית.

מאמר מעניין שהתפרסם לאחרונה והתבסס על סקר , סוקר את הפעילות הביבליומטרית של הספרנים במוסדות אקדמיים בשבדיה. שאלון הסקר הופץ ברשימת תפוצה בתקופה 23 בפברואר 2010 ועד ה-17 במרץ 2010 בקרב 48 מוסדות לחינוך גבוה ומחקר.

במאמר אפשר למצוא מידע על הפעילות הביבליומטרית של הספריות האקדמיות , היקף פעילות ומנדט , האופי של הפעילות הביבליומטרית ועד כמה ספריות מציעות שירותי ניתוח ביבליומטרי ולמי , הזדמנויות, תועלת וסיכונים. מסתבר שספריות מציעות שירותים של ניתוחים ביבליומטריים ליחידות שונות באוניברסיטה כולל הנהלה וגם לקבוצות מחקר ולבודדים בנוסף להדרכה בנושא. אין ספק, תפקיד חדש זה מגדיל את הנראות של הספריות האקדמיות בהקשר האקדמי הרחב.

היום הווב מאפשר לקשור בין מסמכים קשורים. באופן דומה הווב יכול לאפשר לקשור בין נתונים קשורים. וזוהי מטרתו של הווב הסמנטי אשר מורכב למעשה מנתונים מקושרים . מטרת הנתונים המקושרים היא לאפשר שיתוף בין נתונים מובנים בווב באותה קלות שניתן היום לשתף מסמכים. הנתונים המובנים יכולים לכלול מידע בנושאים שונים: מדע, בריאות, חדשות, מידע ממשלתי ועוד

ומה לגבי מידע ספרני?  ספריות מייצרות היום מידע דיגיטלי כדי לתאר מקורות מידע או כדי לסייע באחזורו. מידע זה כולל רשומות ביבליוגרפיות , זהויות, וסכימות של מושגים.
מידע זה נמצא היום במאגרי מידע שיש להם לרוב מנשק וובי אבל הם לא משולבים באופן עמוק עם מקורות אחרים בווב.

המצב היום הוא שהסטנדרטים של הספרייה כגון MARC או הפרוטוקול לאחזור מידע – Z39.50 מתוכננים רק לקהילה הספרנית, ולקהילה הספרנית ולקהילת הווב הסמנטי טרמינולוגיה שונה לאותם מושגים של מידע על . במצב זה, בעתיד בסביבה של נתונים מקושרים, בהם הנתונים מבוטאים על ידי סטנדרטים שונים כגון RDF שמגדיר יחסים בין דברים ו- URI להגדרת כתובות אינטרנט, קשה יהיה לקשר בין מידע ספרני ומקורות אחרים בווב. .

המטרה שהציבה לה הקבוצה Library Linked Data Incubator Group שפעלה במסגרת קונסורציום הרשת הכלל עולמית W3C  בתקופה מאי 2010 ועד אוגוסט  2011 ,  היא לעזור להגדיל את האינטראופרביליות של המידע הדיגיטלי שמיוצר בספריות לצורך תיאור מקורות מידע או שעוזר לאחזורן, על ידי קיבוץ אנשים מקהילת הספרייה ומחוצה לה, שמעורבים בפעילות הווב הסמנטי ומתמקדים בנתונים המקושרים, לצורך הגדרת צעדים לקראת שיתוף פעולה בעתיד..

הדוח הסופי של הקבוצה מאוקטובר 2011 בדק כיצד ניתן להשתמש בסטנדרטים של הווב הסמנטי ובעקרונות של הנתונים המקושרים כדי להגדיל את הנראות של המידע שמייצרת ומשמרת הספרייה כגון רשומות ביבליוגרפיות וזהויות ולאפשר שימוש מחודש במידע זה בווב מחוץ לספרייה המקורית .

הדוח ניתח את התועלת בנתונים המקושרים לחוקרים, לסטודנטים ,לארגונים, לספרנים למפתחים ולספקים, כלל דיון בנושאים שקשורים לנתונים של הספרייה המסורתית, יזמות של ספריות בכל הקשור לנתונים מקושרים, היבטים משפטיים שקשורים לזכויות על המידע שמייצרת הספרייה , והמלצות לצעדים הבאים. הדוח כלל גם סיכום של תוצאות סקר על הטכנולוגיות העכשוויות של הנתונים המקושרים, ומקורות שקשורים לנתונים מקושרים וספריות,  שזמינים היום.

ההמלצות בדוח דנו במספר נושאים ובראשם: כיצד להגדיל את האינטראופרביליות של המידע המיוצר בספריות ולהגדיל את השיתוף של הספרייה בתקינה של הווב הסמנטי, וכיצד לפתח תקנים של ספרייה שתואמים את הנתונים המקושרים. – ההמלצות התייחסו למנהלי הספריות, לגופים האחראים על התקנים, למעצבי מערכות , ולספרנים וארכיונאים.

לדוח המלא

תודה לאייל סלע , מנהל פרוייקטים באיגוד האינטרנט הישראלי ומשרד ה- W3C הישראלי על ההפניה לדו"ח זה

SPARC פרסם בראשון בנובמבר 2011 גרסה ראשונה של דוח מחקר בנושא הוצאה לאור וספריות . פרויקט המחקר  “Library Publishing Services: Strategies for Success” נערך ביוזמת חוקרים מהספריות ב- Purdue University, Georgia Institute of Technology, the University of Utah ובמסגרתו נערך סקר בנושא ובו השתתפו 223 מנהלי מוסדות . הסקר נערך בתקופה 1 לאוקטובר 2010 ועד 30 לספטמבר 2011 והוא מספק תמונה כוללת על מצב שירותי ההוצאה לאור בספריות בארה"ב וקנדה.

ממצאיו העיקריים של הסקר:
• כ- 55% מהמשיבים דווחו שיש להם או שבכוונתם לפתח שירותי ספרייה בתחום ההוצאה לאור

• כ- 75% מהתוכניות הוציאו לאור בין כתב עת אחד ל- 6 כתבי עת רובם בפורמט אלקטרוני. מחצית מהתוכניות הוציאו לאור proceedings של כנסים, דוחות טכניים, או מונוגרפיות לרוב בפורמט אלקטרוני

• רוב תוכניות ההוצאה לאור – קרוב ל- 90% הושקו במטרה לתרום לשינוי במערכת ההוצאה לאור האקדמית.

• קרוב לשני שליש מהתוכניות משתפות פעולה עם יחידות נוספות בקמפוס כולל מחלקות בחוגים, הוצאה לאור אוניברסיטאית ויחידות המחשוב בקמפוס. קרוב לשני שליש מהתוכניות משתפות פעולה עם יחידים או מוסדות מחוץ למוסד.

• קרוב למחצית מהמוסדות שענו על הסקר מרכזים את הניהול של פעילות ההוצאה לאור ביחידה ספרייתית אחת.

• פלטפורמות ההוצאה לאור הנפוצות הן : Open Journal Systems – 57% , DSpace – 36%, ו- Berkeley Electronic Press's Digital Commons – 25% .

הדוח כולל גם סדרה של המלצות לפיתוח עתידי של שירותי הוצאה לאור ספרייתיים בהסתמך על תוצאות הסקר, סדנאות, חקר מקרים וסקירת ספרות.

גרסה ראשונה זו של הדוח פתוחה להערות עד סוף השנה. הגרסה הסופית של הדוח תפורסם בתחילת שנת 2012.

לדוח

דוח של Advisory Board שהתפרסם לאחרונה ועוסק במגמות בספריות בעידן הדיגיטלי חוזה שינויים ברכש של ספרים בספריות אקדמיות.

הדו"ח מציג את מודל ה- P.D.A – Patron-Driven Acquisition ברכש של ספרים. על פי מודל זה ספריות יגיעו להסכמים עם ספקים של ספרים אלקטרוניים שיאפשרו לרכוש רק ספרים שיש להם ביקוש גבוה על ידי המשתמשים.  עבור ספרים עם ביקוש נמוך יותר תשלם הספרייה דמי גישה לטווח קצר ולא תשלם כלל עבור ספרים שאין בהם שימוש.

מודל זה יושם בספרייה Grand Valley State University במישגן. הספרייה הגיעה להסכם עם Ebook Library -EBL, אגרגטור של ספרים אקדמיים. במסגרת הסכם זה לסטודנטים הייתה אפשרות לדפדף בכל 50000 הספרים של הקטלוג של EBL. המחיר נקבע על פי סדרה של "טריגרים" בהתאם לזמן השהייה/שימוש של הסטודנטים בספרים, והספרייה הייתה צריכה לרכוש ספרים רק אם מידת השימוש הצדיקה זו על פי ההסכם. בסופו של דבר מספר העותקים שרכשה הספרייה והמחיר ששלמה נקבע על פי שעות השימוש השנתיות בספרים.

על פי מודל זה החיסכון של הספרייה היה גדול – רכש של 50000 ספרים היה עולה לספרייה 3 מיליון דולר. רכש של הכותרים שהיו בשימוש (6239) היה עולה 550000 דולר, אבל מאחר שרק 343 ספרים היו בשימוש מספיק כדי להצדיק את רכישתם על פי ההסכם, הספרייה שלמה בסופו של דבר רק 69000 דולר.

מודל זה משנה את המכניזם של הרכש בספרייה. המשתמש ולא המומחים בספרייה מחליטים בסופו של דבר על הרכש, והספרייה מציעה תמורת סכום קטן יחסית אוסף גדול למשתמשים כפי שנכתב בדוח:

“P.D.A. offers the opportunity to provide a much larger collection of books to patrons at a small fraction of what it would cost a library to put every item on its shelves,”
“It also corrects the library’s fundamentally inefficient delivery model in which librarians guess at what patrons will need, rather than allowing the patron to guide the provision and acquisition process.”

OCLC Research וקונסורציום הספריות האקדמיות באוהיו – OhioLINK פרסמו ב- 21 בספטמבר 2011 דו"ח מחקר בנושא דפוסי שימוש בספרים בספריות אקדמיות.

המחקר שהתבסס על נתונים משנת 2007-2008 הצטמצם לספרים מכיוון שספרים הם חומרים שמשאילים בדרך כלל והשאלה היא מרכיב חשוב בהערכת אוספים. מטרתו של המחקר הייתה להבין טוב יותר את דפוסי השימוש של ספרים בספריות אקדמיות, איזה ספרים נמצאים בשימוש ואיזה לא , כמה עותקים צריכים , מהו הגודל האידיאלי של אוספים וכו'

הנתונים בדוח נלקחו מנתוני השאלה של אוסף משותף של OCLC ו- OhioLink שכלל 30 מיליון ספרים. 90 אוניברסיטאות ומכללות נטלו חלק במחקר . מבחינה זו אין ספק שזהו אחד המחקרים המקיפים ביותר שנעשו עד כה בנושא.

נתון מעניין במחקר היה מבחן הכלל של 80/20. כלל זה גורס כי בתופעות רבות 80% מהפעילות מקורם ב- 20% מהגורמים הפעילים. בהקשר של השאלה – ספריות אימצו את הסברה ש-80%  מההשאלה מקורה  ב- 20% מהאוסף. ניתוח של נתוני השאלה במשך שנה במחקר מצביע ש- 80%  מההשאלה מקורם ב- 6%  מהאוסף בלבד.

מאחר שהניתוח שמתואר בדוח מייצג רק חלק ממה שאפשר היה לעשות עם סט נתונים גדול כזה OhioLINK ו- OCLC פתחו את הנתונים לציבור הרחב באופן שיהיה אפשר לחוקרם ולנתחם עד מלוא הפוטנציאל, וספריות אקדמיות אחרות יוכלו להשתמש במחקר ובנתונים כבסיס להשוואה עם דפוסי השימוש בספרייה שלהם. קובץ הנתונים של הפרויקט נגיש חופשי להורדה ומחקר במסגרת הרישיון הגמיש Open Data Commons Attribution license

במקביל צוות המחקר הנוכחי של פרויקט OCLC-OhioLINK ממשיכים לחקור ולנתח את הנתונים

לדו"ח

לנספח

ERIAL – Ethnographic Research in Illinois Academic Libraries הוא פרויקט בן שנתיים שחוקר את תהליך המחקר של הסטודנטים.. מטרתו של הפרויקט הוא להבין את התנהגות הסטודנטים בתהליך המחקר וכיצד היחסים בין הסטודנטים, סגל ההוראה והספרנים מעצב תהליך זה. הפרויקט הוא יישומי שכן הוא שם לו למטרה לגלות להבין ולטפל בבעיות ומטרתו לעשות שימוש בתוצאות כדי לשפר את שירותי הספרייה לסטודנט .

ERIAL מושתת על מתודולוגיה אתנוגרפית במסגרתה נערכים תצפיות על הרגלי המחקר של הסטודנטים. המחקר הוא איכותני ושיטות המחקר כוללות בין היתר ראיונות מובנים למחצה , ותצפיות בספריות.

הפרויקט הוא פרי שיתוף פעולה של 5 אוניברסיטאות באילינוי בעלות אוכלוסיות מגוונות . מגוון זה מאפשר לעמוד על ההבדלים והדמיון בתרבויות הספרייה . בפרויקט נוטלים חלק יותר מ- 600 משתתפים בתוכם ספרנים, אנשי סגל וסטודנטים.

במסגרת פרויקט זה נערך מחקר על התנהגות חיפוש המידע על ידי הסטודנטים. מסתבר שמנוע החיפוש גוגל הוא הפופולרי ביותר, כמו כן סטודנטים מצפים ממשאבי מידע אחרים ל"התנהג" כמו גוגל.

אך למרות הפופולריות של גוגל הסטודנטים לא יודעים להשתמש בו כראוי ולהפיק ממנו את מרב התועלת ולנצל את מגוון המאפיינים וההגבלות שהוא מאפשר לצורך סינון המידע. .. כמו כן אינם יודעים באיזה כלי מבין הכלים הרבים שמציע גוגל לצרכים מיוחדים להשתמש. כך למשל הסטודנטים יודעים שאפשר לחפש ספרים אך לא יודעים היכן?

מסקנה: יש לציידם במידע זה….

לפירוט יתר

לכתבה נוספת בנושא

לאתר הפרויקט

הטכנולוגיה שמשה מאז ומתמיד אמצעי לספריות לתגבר את השירותים שלהן. עתה לאחר שספריות אמצו טכנולוגיות של ווב 2.0 , הווב הסמנטי פותח הזדמנויות חדשות לספריות בעיקר בכל הקשור למודלים של מידע על.

העניין בטכנולוגיות סמנטיות גדל מאחר שכריית מידע, טקסונומיות וטכנולוגיות דומות מקבלות חשיבות בפיתוח אוספים גדולים, ספריות דיגיטליות וכו'..

אך הזדמנויות אלה ידועות רק לקהילה קטנה של ספרנים , הטכנולוגיות והמודלים של מידע עדיין בשלב ראשוני וחשוב ליצור פלטפורמה שתקבץ אנשי מקצוע שיעודדו אימוץ טכנולוגיות סמנטיות בקרב הספרנים.

לשם כך הוקמה במסגרת IFLA
Semantic Web Special Interest Group -SWSIG .
SWSIG מתעתדת להיות פלטפורמה שבמסגרתה אנשי מקצוע יוכלו להתקבץ ולקבל על עצמם משימות שנדרשות לפיתוח ואימוץ טכנולוגיות סמנטיות בקרב קהילת הספרנים. היא שמה לה למטרה להגביר את התודעה בקרב הקהילה הספרנית בדבר הפוטנציאל שגלום לספריות בטכנולוגיות ווב 3.0 , לספק הדרכות בנושא , לעקוב אחר פרויקטים, סטנדרטים, כלים וטכניקות בתחום בתוך ומחוץ ל- IFLA ולספק מידע עדכני, להקים ולארגן קבוצות משימה ולקיים אירועים במהלך הכנסים של IFLA שיתרמו למימוש מטרות אלו.

מפגש ראשון של  SWSIG התקיים בכנס IFLA 2011 ב- 17 באוגוסט 2011

לידיעה בנושא

ספריות משתמשות היום בשיטות מסורתיות לארגון אוספים כגון שיטת דיואי, ולא תמיד השיטה נוחה למשתמש, במיוחד למשתמש שלא מחפש בקטלוג אלא נוהג לדפדף במדפי הספרייה.

לכן אין פלא , שנושא ארגון מחדש של אוספי הספרייה כדי להופכם ידידותיים יותר למשתמש , תפס מקום בין מגוון הנושאים שנדונו בכנס ארגון הספריות האמריקאיות –  ALA . הכנס התקיים ביוני 2011 בניו אורלינס בהשתתפות של 23000 ספרנים מספריות אקדמיות וציבוריות ו-1500 ספקים והיו בו מאות מושבים שעסקו במגוון נושאים ספרניים.

בכתבה מעניינת מאוגוסט 2011 מספר Nell Redhage מנהל הספרייה הציבורית בוושינגטון על שיטה חדשה לארגון אוספים בספרייה שנדונה באחד ממושבי הכנס ושהוא מתכוון ליישמה בספרייה שלו במבנה המחודש, מכיוון שהוא סבור שהיא ידידותית יותר למשתמש.

השיטה החדשה מכונה C3 – Customer Centred Classification ובה האוספים מאורגנים על פי קטגוריות ולא על פי שיטת דיואי. באופן זה השיטה מאפשרת לספרנים לעשות את האוספים שלהם קלים יותר לדפדוף , ועל פי דברי Redhage  ששים עד שמונים אחוזים ממשתמשי הספרייה נוהגים לדפדף ולא לחפש. מגמה זו לארגן את האוספים על פי קטגוריות רווחת כיום בספריות , כך למשל על פי דברי Redhage מחצית מהנוכחים במושב בו נדון ארגון מחודש של האוספים העידו על כך שהם משתמשים בשיטה זו או דומה לה.

הקטגוריות בהן משתמשים אינן אחידות בכל הספריות. קטגוריות אפשריות הן : health/wellness , family/lifestyle , travel – כאשר כל אחת מהקטגוריות תכלול סוגי חומרים שונים ששייכים לאותה קטגוריה – ספרים , כתבי עת וחומרים קוליים יהיו באותו אזור ויקלו על המשתמש את פעולת הדפדוף.

על פי דברי Redhage אם ספרייתו תחליט להחליף את שיטת ארגון האוספים, וכנראה שכן – היא תשתמש בשיטה שתשלב את  שתי השיטות –  C3 ודיואי.

תוצאות מחקר המשך מעניין ששם לו למטרה לבדוק את השילוב של שירותי ווב 2.0 בספריות אקדמיות בעולם , פורסם בגיליון יולי/אוגוסט 2011 של D-Lib Magazine .

מחקר מעקב זה הושתת על מחקר קודם משנת 2009 שהוצג בכנס IFLA באתונה , ומעניין להשוות את הממצאים של שני המחקרים.

במחקר קודם משנת 2009 נבדקו 6 שירותי ווב 2.0 – RSS , מסרים מהירים, נגני מדיית רשת , בלוגים, תיוג ורשתות חברתיות. מחקר זה משנת 2009 מצא שימוש נמוך בשירותים אלו, השירות היחיד מבין ששת שירותים אלה שנמצא בו שימוש רחב הוא ה-RSS , והתיוג נמצא בתחתית הרשימה מבחינת שימוש.

מחקר ההמשך נערך בתקופה נובמבר 2010 – פברואר 2011 . המדגם כלל אתרי ווב של 200 אוניברסיטאות ברחבי העולם שנבחרו כאוניברסיטאות הטובות ביותר לשנת 2008, והנתונים נלקחו מאתרי הבית של הספרייה המרכזית בכל מוסד. המטרה הייתה לתעד את השימוש ב-12 שירותי ספרייה – ששת השירותים שהוזכרו לעיל ונבדקו במחקר הראשון ושישה שירותים נוספים : פייסבוק, טוויטר, מנשק וובי למכשירים ניידים, שירות יעץ באמצעות SMS , יוטיוב, וסרגלי כלים לדפדפן. הממצאים לא כללו הערכה של איכות או יעילות השירותים אלא התייחסו ליישום שירותים אלה בספריות ומידת השימוש בהם על ידי משתמשי הספרייה וההתפתחויות בנושא.

ממצאי מחקר המשך זה: מבחינת יישום השירותים ושילובם בספריות חל גידול משמעותי בכל היישומים – בין הממצאים: בשימוש ב- RSS חל גידול של 19% . RSS הוא עדיין השירות הפופולרי ביותר מבין 12 השירותים שנבדקו – 157 ספריות מתוך 200 הספריות שבמדגם משתמשות בו. .

בתחום התיוג – חל גידול של 9.5 אך למרות גידול זה , כמו במחקר קודם גם במחקר זה נמצא שהתיוג עדיין נמצא בתחתית הרשימה מבחינת השימוש בו . רק 36 ספריות מתוך ה- 200 שבמדגם משתמשות בו.

52% מהספריות משתמשות ברשתות חברתיות – כולל פייסבוק וטוויטר, גידול של 27% ביחס למחקר קודם. טוויטר נמצא פופולרי יותר מפייסבוק – ממצא מפתיע במקצת בהתחשב במספר המשתמשים הכללי בשני היישומים . 30 ספריות משתמשות ברשתות חברתיות אחרות כגון פליקר ו- Delicious בנוסף לפייסבוק וטוויטר.

בתחום השימוש במסרים מהירים חל גידול של 8% . 93 ספריות מתוך הספריות שבמדגם משתמשות במסרים מהירים.

בשימוש בבלוגים חל גידול של 4% , הבלוגים מיושמים ב- 64 ספריות מתוך הספריות שבמדגם.

ממצאים מעניינים נוספים: יוטיוב מיושם ב- 50 ספריות, 77 ספריות יצרו מנשק וובי לאתר הבית שלהם אבל רק 17% מהן יצרו מנשק גרפי מיוחד למטרה זו. למעלה מ-% 35 מהספריות יישמו את גוגל ספרים כשירות בקטלוגים שלהם.

אך למרות הגידול המשמעותי בשילוב הטכנולוגיות בספריות – השימוש עדיין נמוך. כך למשל ב- 14 בפברואר 2011 נמצא ממוצע של 750 משתמשים שעשו "like " לדף הפייסבוק של הספרייה מתוך מספר כולל של 56247 משתמשים, ב15 בפברואר 2011 ל- 87 חשבונות טוויטר של ספריות היו בממוצע 520 עוקבים מתוך 45216 משתמשים.

לפרטים נוספים במאמר המלא..

טכנולוגית הנייד ממשיכה לתפוס תאוצה בכל התחומים כולל תחומי ההוראה והמחקר.. כיצד נערכות הספריות לעידן החדש? מידע מקיף בנושא הנייד אפשר למצוא במדריך מקיף בן 60 עמודים :

On the Move with the Mobile Web: Libraries and Mobile Technologies

שעוסק בווב הנייד ויישומו בספריות. המדריך אמנם מסוף 2008 ומאז אין ספק שנוספו חידושים, אבל בכל זאת אפשר למצוא בו מידע רב וחשוב והקישורים לאתרים ולמקורות הרבים שהוא מפנה אליהם, כולל קישורים למקורות בהם אפשר להתעדכן,  יכולים לשפוך אור גם על החידושים שנוספו בתחום. .

המדריך כולל 6 פרקים:
What is the Mobile Web?
Mobile devices
What can you do with the Mobile Web?
Library mobile initiatives
How to create a mobile experience
Getting started with the Mobile Web

פרקים אלו כוללים סקירה על מכשירים ניידים – חומרה ותוכנה מערכות הפעלה ומאפיינים, יישומי מובייל ופעולות שאפשר לעשות באמצעות הנייד, החל במייל , מסרונים, מוזיקה ורדיו, תוכנה ומשחקים, רשתות חברתיות וחיפוש, וידג'טים – יישומים שאפשר להוריד למכשיר הנייד כדי לספק גישה למידע מבוסס ווב ללא צורך בדפדפן, ספרים אלקטרוניים, ספרי אודיו, מידע תיירותי, דפדפנים, חדשות, בלוגים, RSS , מיקרובלוגים ועוד..

במדריך אפשר למצוא גם מידע על אפליקציות ייחודיות ל- iPhone , ועל יוזמות של ספריות בנושא הנייד. ספריות רבות מפתחות גרסאות של מובייל לאתרי הבית שלהן. באתרים אלו הספריות מספקות מידע על שירותי הספרייה ואוספים, שעות הפתיחה של הספרייה, מספקות גישה לקטלוג הספרייה, מדריכי נושאים, כתבי עת אלקטרוניים, שירותים מבוססי מקום והכול מותאם למסך הקטן.

בנוסף לכך ספריות מציעות למשתמשים להשאלה באמצעות מכשירים הניידים אוספים דיגיטליים כמו ספרי אודיו, ספרים אלקטרוניים, וידאו ומוסיקה. כמו כן ספריות מספקות חומרי הדרכה מותאמים לניידים, כולל סיורי אודיו, הודעות SMS על אירועים חשובים, יעץ וירטואלי ושימוש ב- SMS , והשאלה במובייל.

לאחר סקירה על האפשרויות הטמונות בנייד המדריך דן בפיתוח אסטרטגיה מתאימה לשימוש במכשירים ניידים תוך התחשבות במאפיינים של המשתמשים – מאפיינים דמוגרפיים כגון גיל, התנהגות חיפוש ובאיזה סוג של מכשירים הם משתמשים.

המדריך דן גם באפליקציות שיכולות לסייע לבנות אתרי ווב לנייד – כגון Winksite ו- Mofuse שיוצרים גרסאות של אתרים לנייד מקובצי RSS . המדריך כולל גם טיפים לתכנון אתר נייד.

מדגיש שחשוב להתעדכן ומציע אמצעים להתעדכנות – פורומים, בלוגים, ואתרי ווב

כל אחד מהפרקים כולל הפנייה למקורות והרבה מהם כוללים קישורי ווב.

מספר הספרים האלקטרוניים נמצא בגידול מתמיד. בעוד שהספרים האלקטרוניים יכולים להיות מוצגים על גבי מסך מחשב הרי קוראים אלקטרוניים נועדו להיות כלים ייעודיים להצגת הספרים , חלקם יכולים להכיל מאות ספרים. לנושא זה השלכות על תפקידה המרכזי של הספרייה – לחבר בין אנשים ומידע. הפורמט של הספר המודפס קבוע והטכנולוגיה לא תתישן. לעומת זאת בעולם של המולות האלקטרונית יש הרבה מכשירים ייעודיים לקריאת  ספרים אלקטרוניים ומכשירים נוספים יתווספו בעתיד ולכולם יש מחזור התיישנות . השקעה בחומרה שאין ספק שתתישן ותצא מהמחזור תוך מספר שנים אינה טריוויאלית לרוב הספריות.

מכאן חשיבותו של דוח על המצב הנוכחי של שוק הספרים האלקטרוניים והקוראים האלקטרוניים ומתן המלצות לצעדים הבאים בתחום.

דוח כזה בן 55 עמודים פורסם במאי 2011 ביוזמתן של ColoradoStateUniversity ו- Poudre River Public Library District שהקימו צוות שבדק את מצב שוק הספרים והקוראים האלקטרוניים ונתן את המלצותיו בנושא לכל אחת מהספריות – הציבורית והאוניברסיטאית.

בין ההמלצות :
• לתת הדרכה בכל סוגי הספריות בנושא ספרים אלקטרוניים וקוראים אלקטרוניים לבעלי עניין – סגל, סטודנטים , אנשי אדמיניסטרציה ועוד..
• להשקיע בטכנולוגיה תוך צמצום סיכונים, במסגרת זו בשלב ראשון מומלץ לספריות האקדמיות לעשות שימוש במחשב לוח – iPad על פני קוראים ייעודיים, כמו Kindle או Nook
לידע את הסטודנטים שבתום תקופת ההשאלה של הכלי כל יישום תוכנה שהוטען על המחשב יוסר. ולערוך סקר בקרב הסטודנטים על השימוש שלהם ב- iPad .
לספרייה הציבורית הומלץ על פיילוט של שישה חודשים של שימוש בשני קוראים אלקטרוניים . ברכישת הקוראים האלקטרוניים יש לקחת בחשבון רק מכשירים שתומכים בשיטות חדשות של השאלה ותומכים בסטנדרטים מועדפים של ספריות, הכול צריך להיעשות תוך התחשבות בתקציב המוסד, ובמסגרת מדיניות ההשאלה .
• לנצל הזדמנויות להגן על זכויות נגישות , ולהכניס שינויים בכל הקשור למגבלות דיגיטליות באופן שיהיו יותר ידידותיות לספרייה . במגבלות דיגיטליות הכוונה למגבלות שקשורות להדפסה, העתקה, ושיתוף שמוטמעות במסמכים האלקטרוניים ובאים להגן על בעלי זכויות היוצרים .

למרות שהדוח והמלצותיו התייחסו לספריות שיזמו את בדיקת הנושא הוא יכול להיות רלוונטי לספריות אחרות גם כן, שכן הדוח יוצא מנקודת מבט כללית לגבי שני סוגי הספריות בכלל – אקדמיות וציבוריות, והניסיון הספציפי אותו בדק , והמידע הרב בנספחים ששופך אור על מגוון האופציות בתחום הקוראים האלקטרוניים ואפליקציות רלוונטיות , יכולים לסייע לספריות אחרות בבחירה וטיפול נכון בנושא.

ספרים בגירסתם המודפסת מתכלים לאחר תקופת זמן מסוימת ועותקים חדשים נרכשים על ידי הספריות . לעומת זאת ספרים אלקטרוניים שהופכים לפופולריים יותר ויותר אינם מתכלים, וזה מעורר את חשש המו" לים לרווחיהם.

חשש כזה הובע על ידי המו"ל HarperCollins שטוען שספר בגרסה המודפסת מתכלה אחרי 26 שימושים וכדי לשמור על הכנסתם של המולים בעידן האלקטרוני יש להגביל את השאלתו של ספר אלקטרוני ל- 26 פעמים ולאחריו לרכוש ספר אלקטרוני חדש

נושא זה עורר ויכוחים סביב תוחלת החיים של הספר המודפס והאם יש באמת למו"לים זכות לדרוש מהספריות לרכוש מחדש ספרים אלקטרוניים לאחר מספר מסוים של שימושים..

על כך בכתבות הבאות::

eBooks In the Public Library Under Fire

 Libraries should only lend ebooks 26 times