IFLA וספרים אלקטרוניים – עקרונות

 ספריות מספקות גישה לתכנים דיגיטליים כבר למעלה מ- 2 עשורים. עד לא מכבר תכנים דיגיטליים אלו כללו  בעיקר כתבי עת  ומגזינים ומעט מונוגרפיות. אבל לאחרונה עם  התפוצה ההולכת וגדלה של  קוראים אלקטרוניים ומחשבי לוח והגידול במספר הספרים האלקטרוניים המסחריים  גדל גם הביקוש לספרים אלקטרוניים שניתנים להורדה.

 נושא ההורדה של ספרים מעורר הרבה בעיות טכניות, משפטיות ואסטרטגיות שמובילים לאי בהירות, מבוכה ותסכול  בקרב הספריות והמשתמשים, מו"לים ומחברים.

 IFLA   פרסמה מסמך רקע בו הציגה את הקשיים והבעיות בתחום, כמו כן פעלה כדי לעודד את הדיון בנושא בקרב ספרנים. פגישה של מומחים  מתחום הספריות והמו"לים שהתקיימה ביוזמת   IFLA    בנובמבר 2012 בהאג היוותה נקודת התחלה לדיונים בנושא הגישה לתכנים דיגיטליים, הציפיות של משתמשי הספרייה ביחס לספרים אלקטרוניים והקשרים בין המולים והספריות בעידן הספרים הדיגיטליים.

 לאחרונה בפברואר 2013 IFLA    פרסמה את

IFLA Principles for Library eLending

 כדי לסייע לספרנים ברחבי העולם  להתמודד עם הבעיות בנושא.

 מסמך זה מבוסס על ההנחה שספריות , מו"לים ומחברים חייבים לדון יחדיו בנושאים שקשורים לספרים אלקטרוניים באופן שיאפשר לספריות למלא את שליחותם להבטיח לקהילות שלהן גישה לידע ומידע.  יישום מדיניות פיתוח האוספים חייב להיות בידי הספרייה ולא בידי המו"לים והמחברים. IFLA מאמינה שיש לעגן בחוק את הנושא באופן שמולים/מחברים יחויבו לאפשר ספרים אלקטרונייים לספריות בתנאים סבירים.

 על בסיס הנחה זו אמצה IFLA       מספר עקרונות שקשורים לרכש, הרשאות ושימוש בספרים אלקטרוניים . העקרונות  מתייחסים  בין  היתר  לשימור, הטלת אמברגו על ידי המו"לים, השאלה בינספרייתית, נושא האינטראופרביליות  בכל הקשור לקוראים האלקטרוניים ועוד.

 למידע נוסף  

SpringerOpen וספרים בגישה פתוחה

בזמנו כתבתי  פוסט על השקתה של  SpringerOpen  ביוני  2010  – פלטפורמה  לכתבי עת חופשייים שכוללת את כל התחומים של STM .  מאז המערכת התרחבה. היא כוללת היום כ- 100 כתבי עת בגישה חופשית בכל התחומים. לאור ההצלחה והדרישה לחומרים בגישה פתוחה,    באוגוסט 2012   הוחלט להרחיב את המערכת  גם לספרים  בגישה פתוחה. המערכת מציעה למחברים בכל תחומי המדעים את האופציה להוציא לאור ספרים בגישה פתוחה. איכות הספרים מובטחת שכן כולם עוברים תהליך שיפוט  – pee review.

זכויות היוצרים נשמרות למחברים  במסגרת הרישיון  Creative Commons Non-Commercial -CC BY-NC.  על פי רישיון זה אפשר למטרות שאינן מסחריות לעשות שימוש חוזר בספרים תוך ייחוס העבודה למחבר .  ההוצאה לאור של הספרים היא על פי מודל article-processing charge-  APC  על פיו מחברים נדרשים לשלם עבור  ההוצאה לאור תשלום  בראשית התהליך. מחברים  שהמוסדות   שלהם  חברים ב- SpringerOpen  זוכים להנחה של 15%. כיום יש ל- Springer Open   426 חברים מ- 50 מדינות ובתוכם גם מכון ויצמן שלנו.

הספרים נגישים דרך SpringerLink  ומופיעים גם במדריך לספרים בגישה פתוחה  DOAB . הם נכללים אוטומטית גם ב-  Springer's eBook Collections  ובכך מובטחת  להם נראות מכסימלית.  כיום יש  9 ספרים כאלה  והמערכת רק בראשית דרכה. מידע נוסף למחברים אפשר למצוא בדף השאלות הנפוצות באתר.

שנת 2012 והגישה הפתוחה – MOOC וספרים אלקטרוניים בגישה פתוחה – מגמות בולטות

אין ספק ש-   MOOC  –  Massive Open Online Courses  היא המגמה  החשובה והמדוברת ביותר בטכנולוגית החינוך השנה.  שני מאפיינים עיקריים של MOOC     הם : הקורסים הם חופשיים ללא תשלום והם פתוחים , בניגוד לקורסים מסורתיים,   למספר רב של משתתפים.

 ציוני דרך  לתופעה זו במהלך שנת  2012  אפשר למצוא בכתבה מעניינת ואינפורמטיבית בנושא, שעוסקת גם בהיבט ההיסטורי , הטכנולוגי,  הפדגוגי,  והדמוגרפי של התופעה .

 השנה החלה בהשקתה של הפלטפורמה  UDACITY  בחודש ינואר 2012, בפברואר היינו עדים ליוזמת MITx , ובחודשים הבאים של השנה ליזמות נוספות  כגון  : CourseraEdXMRUniversity  ולהצטרפותם של מוסדות אקדמיים נוספים ליזמות הקיימות.

 מגמה בולטת נוספת שהיינו עדים לה בשנה החולפת היא ספרים אלקטרוניים בגישה פתוחה.בכתבה מקיפה בנושא אפשר למצוא מידע על מודלים עסקיים  ויזמות חדשות   ומתפתחות בנושא.

 בין היזמות שראויות לציון ושהוזכרו כבר בעבר בבלוג הן:  OAPEN –  יוזמה משותפת באירופה לפיתוח מודל לספרים אקדמיים ב"גישה פתוחה" בתחום מדעי הרוח והחברה. DOAB     –   פלטפורמה חדשה שהושקה ב- 12 באפריל 2012 ושמה לה למטרה לרכז ספרים בגישה פתוחה כדי להגדיל את הנראות שלהם.

יזמות נוספות לעידוד ההוצאה לאור בגישה פתוחה אפשר למצוא גם בפלטפורמות חדשות  ייעודיות להוצאה לאור של כתבי עת בגישה פתוחה כגון : Scholastica

מודל EBL להשאלה ורכש ספרים אלקטרוניים – הלכה למעשה

בזמנו כתבתי פוסט על מודלים חלופיים  להשאלה ורכש של ספרים אלקטרוניים. שהמשותף להם היא מתן גישה מידית וזמנית לספרים אלקטרוניים בשעת הצורך.

מודלים חלופים כאלה כבר קיימים כגון:  מודל pay-per-use  של    Ebook Library ,   MyiLibrary ו- ebrary.

דוגמה לאחת הספריות בהן מיושם כיום מודל pay per use     של EBL – Ebook Library  לתקופת ניסיון  היא     הספרייה ב-  University of Canberra.

על פי מודל זה  כ- 16000 ספרים אלקטרוניים מהדיסציפלינות השונות נוספו לקטלוג הספרייה אבל התשלום הוא רק על הספרים שבשימוש. ספרים חדשים שיוצאים לאור מתווספים לקטלוג.

כיצד  מתנהל מודל זה ?

  1. בשלב ראשון פרטי הספרים השונים הועלו לקטלוג הספרייה
  2. כאשר משתמש  מאתר ספר שנראה לו רלוונטי  למחקר הוא יכול לקרוא  חופשי ללא תשלום במשך 10 דקות . לאחר 10 דקות הוא יתבקש לענות על השאלה האם הוא מעוניין להמשיך לקרוא או להוריד את הספר. בשני המקרים תתבצע השאלה של הספר למשך 24 שעות . הספרייה תחויב  בתשלום אחוז מסוים ממחיר הספר תמורת  ההשאלה
  3. כאשר הספר מגיע למספר מסוים שנקבע מראש של השאלות הספר נרכש אוטומטית

פרטים נוספים אפשר למצוא במדריך הספרייה

ספרים אלקטרוניים והשאלה בינספרייתית – מודלים חלופיים

המשבר הכלכלי בשנים האחרונות נותן אותותיו  גם  בשירותים השונים של הספריות כולל שירותי ההשאלה הבינספרייתית.  העלות הגבוהה של מנויים בחבילות גדולות גורמת להרבה ספריות לעבור לשיטת רכש של כתבי עת בודדים עיקריים  כאשר ההשאלה הבינספרייתית ממלאת את הפערים.

ומה בדבר השאלת ספרים ?  וספרים אלקטרוניים?

 מחקר שהתפרסם ב- 2012  ובדק עלויות של השאלה בינספרייתית ב- 23  ספריות בצפון אמריקה מצא שהעלויות של הספרייה  להשאלה הבינספרייתית בשיטה המסורתית  גבוהות.  כך למשל עלות הספרייה להזמין ספר מגיעות ל- 9.62$  ולהשאיל אותו 3.93$.  במקביל הטכנולוגיה משנה את האופן בו אנשים נגשים למידע .   לאור המצב ספריות פונות לשיטות חדשות לפיתוח אוספים ואספקת תכנים כדי למלא את צורכי המידע של המשתמשים.

 ביחס להשאלת ספרים אלקטרוניים יש צורך בשיתוף פעולה בין המולים והספריות למודלים חלופיים שהמשותף להם היא מתן גישה מידית וזמנית לספרים אלקטרוניים בשעת הצורך.

 מודלים חלופים כבר קיימים כגון:  מודל pay-per-use  של    Ebook Library ,   MyiLibrary ו- ebrary.  חשוב   שמו"לים ואגרגטורים נוספים  יצטרפו למודל זה תוך שיתוף פעולה עם הספריות .

מבחר ספרים חופשיים בהוצאת Microsoft

85  ספרים בהוצאת Microsoft , ברובם מדריכים לשימוש בתוכנות  וביישומים השונים,  זמינים עתה להורדה חופשית לשימוש אישי.  הספרים זמינים להורדה בשתי רשימות דרך  Microsoft SMS&P Partner Community Blog – By Eric .

אפשר למצוא בספרים אלו מדריכים   ל- windows 7   ו- windows 8 , מדריכים ל- office 2010 office 365   , SQL  server 2012 , SharePoint , Visual Studio, Windows Phone , Lync, Dynamics CRM,    , פיתוח יישומים לענן,  כלים חופשיים לכיתה  ועוד

לרשימה אחת  של ספרים

לרשימה שניה של ספרים

ספרים – מנועי חיפוש ואתרים שימושיים

מידע רב על ספרים  – אלקטרוניים ואחרים אפשר למצוא ברשת. רשימה מעודכנת שמרכזת  מקורות מידע בנושא ספרים התפרסמה ב- 19 ביוני 2012  .

ברשימה 50 מקורות מידע ברשימה מסווגים על פי נושאים:

ספרים אלקטרוניים – מנועי חיפוש ומקורות נוספים לאיתור ספרים אלקטרוניים, השוואת מחירים וסקירות ספרים

ספרים – מידע כללי  – מקורות  להחלפת ספרים, מכירה וקנייה  כולל השוואת מחירים

ספרים נדירים – מקורות מידע

  ספרים – סקירות על ספרים וקהילה

 ספריות מקוונות וקטלוגים

לרשימת המקורות  

ספריות אוניברסיטת תל-אביב – יום עיון – ספרים אלקטרוניים, רשתות חברתיות לאקדמיה

ביום חמישי 5.7.2012  התקיים יום עיון לצוותי ספריות האוניברסיטה.  יום העיון התקיים בראשותה של שלומית פרי, מנהלת הספרייה למדעי החברה והניהול, נכחו בו ספרנים מהספריות בקמפוס וגם ספרנים אורחים מספריות אחרות. ההרצאות בכנס  התמקדו בשני נושאים עיקריים: ספרים אלקטרוניים ורשתות חברתיות לאקדמיה ובמהלכן הייתה אפשרות לשאלות, להערות ולדיון.   בהרצאות נחשפנו להיבטים שונים של  הנושאים:

v      מודלים לתמחור ספרים אלקטרוניים ממבט הספרייה האקדמית. ד"ר לובה  גורנשטיין , האוניברסיטה העברית .  גרסה מעודכנת של הרצאה שניתנה בכנס מידע  2012 .

 ההרצאה  התמודדה עם השאלה האם הספריות האקדמיות מצאו את דרכן לטיפול בספרים האלקטרוניים. נושאים שעלו במהלך ההרצאה – מהו ספר אלקטרוני- הגדרות, יתרונות וחסרונות.  לצד יתרונותיו של הספר האלקטרוני   ובראשן האינטראקטיביות  ואפשרויות חיפוש קיימים גם חסרונות כגון תלות בטכנולוגיה, חוסר שליטה תקציבית בעיית השתלבות בכלי חיפוש מאוחדים  וחסרון בולט שהודגש במהלך ההרצאה היא בעיית הריבוי- ריבוי גורמים שמעורבים בתהליך הרכש, ההפעלה והתחזוקה וריבוי מנשקים ומכשירים.  בהרצאה הוצגו דרכים להתמודדות עם הבעיה. עוד נחשפנו בהרצאה למודלים לתמחור ספרים ורכש ולסיבות להיסוס הקיים בספריות אקדמיות ברכישת ספרים אלקטרוניים.  למצגת ההרצאה

v      המו"לות  החדשה – הוצאה לאור של ספרים אלקטרוניים בשיטת  Open Access .  קרן אגמון, המכללה האקדמית תל אביב-יפו . גרסה מעודכנת של ההרצאה שניתנה בכנס מידע 2012.

ההרצאה דנה  במהות הגישה הפתוחה (מתן גישה חופשית לקורא לספרים וכתבי עת אקדמיים ולא אקדמיים עם אפשרות לקרוא, להדפיס להעתיק, להפיץ, לסרוק להעביר נתונים לתוכנות)   והציגה מספר מודלים כלכליים/עסקיים  להוצאה לאור של ספרים אלקטרוניים במסגרת  הגישה הפתוחה. מודלים שהוצגו במהלך ההרצאה עם  מתן דוגמאות הם:   כותבים/מוסדות משלמים קריאה בחינם,  Do It Yourself – העלאת ספרים לאינטרנט בצורה עצמאית,  פרסום – תמיכה בתוכן הפתוח על ידי הוספת פרסומות,  מודל הגלידה – התאגדות ושיתופי פעולה בין ספריות,  מימון מלא על ידי הקהל,  הוצאה של גופים אקדמיים ללא כוונות רווח,  מודל התרומות המוסדיות – הוצאות אקדמיות אשר מבוססות על קרנות שונות, "שחרור" תוכן לעולם- קריאה לפילנתרופים ולמוסדות לממן עותקים מקוונים, זליגה לכיוון מסחרי – גישה במחיר זניח. .לתקציר ההרצאהלמצגת ההרצאה

v      רשתות חברתיות באקדמיה – ידע ומידע מדעי וחלון הזדמנויות לספריות. ד"ר יפה אהרוני, אוניברסיטת תל אביב, המכללה האקדמית בית ברל. גרסה מעודכנת של ההרצאה שניתנה בכנס מידע 2012

רשתות חברתיות לאקדמיה דוגמת academia.edu  הן חלק ממכלול כלים ושירותים במסגרת מה שמכונה science 2.0, בו מיושמות טכנולוגיות שיתופיות של ווב 2.0  למטרות מדעיות ולמחקר. בהרצאה הוצגו דוגמאות של רשתות חברתיות  לאקדמיה –  רב תחומיות וייעודיות לתחומים מסוימים עם דגש על הפונקציונליות שלהן לחוקרים, לכלל המשתמשים ולציבור האקדמי. כמו כן נסקר נושא השימוש ברשתות חברתיות  בעולם בכלל ובארץ  בפרט. במסגרת סקירה זו הוצגו תוצאות סקר  ארצי  שערכה המרצה בנושא וממנו  עולה שהשימוש ברשתות חברתיות  אינו נפוץ, הנושא אינו מוכר דיו, אלה שמשתמשים ברשתות  אלו מרוצים וקיים רצון לקבל הדרכה מהספריות בנושא. לאור זאת, נדון נושא הרשתות החברתיות לאקדמיה  כחלון הזדמנויות לספריות  ולהרחבת התקשורת המדעית. כמו כן   דובר בהרצאה על הרשתות החברתיות לאקדמיה כתשתית לכלים חדשים להערכה מדעית ותרומתן לפיתוח כלים כאלה,   והוצג גם  נושא  הבעייתיות של החומרים ברשתות אלו מבחינת איכות וזכויות יוצרים.  למצגת ההרצאה  – קובץ PDF

 v מנדליי: שיתוף פעולה ביבליוגרפי. אהבה כהן, המכללה האקדמית  בית ברל , יועצת של מנדליי בארץ

בהרצאה הוצגה הרשת החברתית לאקדמיה   מנדליי  על שני חלקיה התוכנה השולחנית והשירות הוובי. לאחר סקירה היסטורית קצרה על הרשת וייסודה הוצג בפירוט תוך מתן דוגמאות נושא הפונקציונליות של הרשת.  מנדליי, שכללה  נכון ליום ההרצאה  240 מיליון פריטי מידע ,   בנוסף לפונקציונליות שלה כרשת חברתית לאקדמיה משמשת גם כתוכנה ביבליוגרפית שמאפשרת  פונקציות מתקדמות כולל חילוץ מידע ביבליוגרפי של קובצי PDF, שליפת מידע  ביבליוגרפי  מאתרים נתמכים ולכידת מסכים מדפי ווב.  ההרצאה הציגה את יתרונותיה  של הרשת ביחס לשירותים דומים  ואת תרומתה לאנשי האקדמיה  בכל הקשור לניהול מסמכים, שיתוף פעולה  וגילוי ידע. כמו כן ההרצאה נתנה מענה לשאלה כיצד ספריות יכולות לתמוך בסטודנטים, במרצים ובחוקרים באמצעות מנדליי תוך הצגת דוגמאות מעשיות מהשטח.  למצגת ההרצאה

Bookboon – למעלה מ- 800 ספרי לימוד חופשיים

 Bookboon  היא פלטפורמה לספרי לימוד חופשיים. כיום   מאגר הספרים כולל למעלה מ- 800  ספרים והוא הולך וגדל.

 כל הספרים בפלטפורמה זאת חופשיים וניתנים להורדה כקובצי pdf. הספרים חופשיים ללימוד, הדפסה , שיתוף, והטמעה באתרי הבית.

 הספרים  מכסים מגוון תחומי דעת: חשבונאות, כלכלה, הנדסה , מדעי החיים, מדעי הבריאות, טכנולוגית מידע ותכנות, משפטים וניהול, שווק, מתמטיקה , סטטיסטיקה ועוד..  חלוקה נוספת של הספרים באתר היא על פי 3 קטגוריות עיקריות – ספרי לימוד, עסקים ומדריכי טיולים.

 אפשר לחפש וגם לדפדף באתר

 לפוסט בנושא בבלוג של המו"ל

DOAB – מדריך לספרים אקדמיים בגישה פתוחה

DOAB  – היא פלטפורמה חדשה שהושקה ב- 12 באפריל 2012 ושמה לה למטרה לרכז ספרים בגישה פתוחה כדי להגדיל את הנראות שלהם.

מדריך זה הוא שירות של קרן OAPEN – יוזמה בינלאומית להוצאה לאור של מונוגרפיות בגישה פתוחה שמקום מושבה בספרייה הלאומית בהאג.

מו"לים אקדמיים מוזמנים לספק את מידע העל של הספרים שלהם בגישה פתוחה ל- DOAB . לצורך זה , מדריך זה יהיה פתוח לכל המו"לים שמוציאים לאור ספרים שפיטים שעונים על סטנדרטים אקדמיים בגישה פתוחה. אגרגטורים יוכלו לשלב את הרשומות בשירותים המסחריים שלהם. DOAB תומך בפרוטוקול OAI-PMH. ספקי השירות וספריות יכולים להשתמש בפרוטוקול כדי לאסוף מידע על מ- DOAB ולכלול אותו באוספים ובקטלוגים שלהם.

DOAB מאפשר חיפוש באינדקס של מידע על על הספרים וקישורים לטקסט המלא של הספרים באתרי המו"לים או במאגרים המוסדיים/נושאיים.

כיום עם השקת הפרויקט משתתפים ב- DOAB עשרים  מו"לים עם 750 ספרים בגישה פתוחה וכבר בימים הקרובים יצטרפו מו"לים נוספים.  למו"לים המעוניינים להצטרף יש מידע באתר .

אפשר לחפש וגם לדפדף באתר. החיפוש כולל חיפוש בסיסי ומתקדם עם אופציות להגבלת החיפוש על פי מספר שדות כולל שנה, כותר מחבר תקציר ומו"ל.

הדפדוף אפשרי על פי כותר, נושא ומו"ל.

לאתר

INTECHopen – הפלטפורמה לספרים בגישה פתוחה ממשיכה להתעדכן

כאשר אנו מחפשים ספרים מדעיים בגישה פתוחה כדאי לא לשכוח את INTECHopen – פלטפורמה לספרים אלקטרוניים בגישה פתוחה שפותחה על ידי InTech -מו"ל שתומך בגישה פתוחה ומתמקד בתכנים בתחומי מדע טכנולוגיה ורפואה.

הפלטפורמה אינה חדשה, וכבר כתבתי עליה בבלוג אבל מאחר שלאחרונה נוספו לה הרבה ספרים חדשים בגישה פתוחה כדאי להיזכר בה.

ב- 23 במרץ הודיע InTech על הוספתם של 91 ספרים חדשים בגישה פתוחה לפלטפורמה בתחומים של מדע טכנולוגיה ורפואה..

ב- 26 במרץ הודיע InTech על 79 ספרים חדשים בגישה פתוחה בתחומים הנ"ל. אפשר לקרוא, לשתף ולהוריד את הספרים . כדאי לעקוב אחרי הבלוג שם הם מפרסמים ומציגים את הספרים החדשים.

לבלוג

סקר – ספרים אלקטרוניים בספריות בארה"ב בשנת 2011

 

2011 Survey of EBook Penetration and Use שיצא לאור לאחרונה על ידי Library Journal and School Library Journal שופך אור על דפוסי השימוש של ספרים אלקטרוניים בארה"ב בשנת 2011 בספריות אקדמיות, ציבוריות וספריות בתי ספר – K12 , ובהשוואה לשנת 2010.

בספריות הציבוריות חל בשנת 2011 גידול דרמטי בשימוש בספרים אלקטרוניים. . 66% מהספריות הציבוריות דווחו על עליה חדה בביקוש לספרים אלקטרוניים ו- 82% מהספריות הציבוריות מציעות ספרים אלקטרוניים. הצפי הוא שכמות ההשאלות של ספרים אלקטרוניים תוכפל השנה. התקציב שמוקצה לספרים אלקטרוניים יגיע תוך 5 שנים ל- 8% מתקציב הרכש לאוספים.

המצב בספריות אקדמיות דומה. 95% מהספריות האקדמיות מציעות ספרים אלקטרוניים . האוספים של ספרים אלקטרוניים גדלו ב- 93% . גם הן צופות גידול בהשאלה וגידול בתקציב שמוקצה לספרים אלקטרוניים. הצפי הוא שתוך 5 שנים 19.1% מתקציב הרכש יוקצה לספרים אלקטרוניים.

הסקר בדק גם את האופן בו מתבצעת ההשאלה של הספרים. כך למשל 15% מהספריות הציבוריות ו- 12% מהספריות האקדמיות משאילות מכשירים ניידים טעונים מראש עם הספרים האלקטרוניים, ובעתיד הצפי הוא של 26% ו-22% בהתאמה .

בסקר יש גם נתונים על האופן בו מתבצע הרכש. מתוצאות הסקר עולה ש- 62% מהספריות הציבוריות ו- 58% מהספריות האקדמיות רוכשות את הספרים דרך קונסורציום , 37% ו- 76% רוכשות ספרים גם באופן עצמאי. איזון זה יכול להשתנות באופן דרמטי עם התפתחות מודלים סטנדרטיים בכל הקשור לשימוש בו זמני ומספר בלתי מוגבל של השאלות ועלייתו של המודל שידוע בשם patron driven acquisition

ואשר לספריות שעדיין לא מציעות ספרים אלקטרוניים – הסיבות לכך שונות ומגוונות – בעיות תקציב, העדר תמיכה טכנית, אי וודאות לגבי הפלטפורמה הרצויה והנטייה לחכות ולראות מה תהיה הפלטפורמה הטובה ביותר וכו' . כאשר בעיות אלו תיפתרנה ספריות רבות יותר תצטרפנה לשוק הספרים האלקטרוניים.

על המשמעות של מעבר זה לגבי הספריות יענה העתיד, אבל הדוח מצביע על השפעה חיובית לגבי מעמדה של הספרייה. כך למשל 76% מהספריות הציבוריות מאמינות שהספרים האלקטרוניים הביאו לגידול במספר המשתמשים בספרייה.

יש לציין שגרסה מלאה של הדוח בשלושת חלקיו – ספריות אקדמיות , ספריות ציבוריות וספריות בתי ספר ניתנת לרכישה . בגרסה המלאה יש נתונים מלאים והתפלגויות על פי גודלה של הספרייה , תקציב, נתונים משווים בין 2010 ו2011 ומאות הערות והתייחסות של ספרנים בכל הקשור לנסיונם עם הספרים האלקטרוניים

לכתבה .

ספרים אלקטרוניים – אתרים להורדה חופשית

בזמנו כתבתי פוסט "ספרים אלקטרוניים – אתרים נבחרים" ובו הייתה הפנייה לרשימה של 45 אתרים של ספרים אלקטרוניים חופשיים. . מספר האתרים החופשיים לעיון והורדה של ספרים אלקטרוניים גדל. ברשימה מסוף דצמבר   Websites For Free Ebooks Download 35  אפשר למצוא אתרים נוספים להורדה חופשית של ספרים אלקטרוניים כולל ספרים מקצועיים מתחומי מחקר שונים . מספר אתרים כאלה לדוגמה הם:

Freebookcentre – בו אפשר למצוא ספרים טכניים וספרים מתחומי מחקר שונים כולל מדעי המחשב, טכנולוגיות מובייל, פיזיקה רפואה ועוד..

Freetechbooks – ספרים חופשיים שמתמקדים בעיקר בתחום מחשבים ומידע.

Onlinecomputerbooks – ספרים חופשיים שמתמקדים בעיקר במחשבים ואינטרנט

אתרים נוספים אפשר למצוא ברשימת האתרים המלאה

 

מחדשות המו"לים – יזמות בגישה פתוחה והאופציה להורדת ספרים אלקטרוניים למכשירים ניידים

Taylor & Francis והגישה הפתוחה

המו"ל Taylor & Francis ציין את שבוע הגישה הפתוחה בהצהרה על כתבי עת חדשים בגישה הפתוחה והעשרת תוכנית הגישה הפתוחה לשנת 2012 .

במסגרת יזמות אלו 3 כתבי עת שהגישה אליהן הייתה כרוכה בתשלום /מנוי יהפכו בשנת 2012 לכתבי עת חופשיים בגישה פתוחה. כתבי עת אלו הם:
Green Chemistry Letters and Reviews, Journal of Biological Dynamics, Smart and Nano Materials

האופציה של iOpenAccess על פיה קיימת אפשרות לפרסם מאמרים בגישה פתוחה בכתבי עת תיקרא החל משנת 2012 בשם Taylor & Francis Open Select . אופציה זו שראשיתה ב- 2006 קיימת היום לגבי – 500 כתבי עת של המו"ל.

Taylor & Francis ישיק גם את Taylor & Francis Open – אתר שירכז את כל כתבי העת של המו"ל בגישה פתוחה.

Ebrary  והאפשרות להוריד ספרים אלקטרוניים

הספק Ebrary הצהיר על האפשרות להוריד ספרים אלקטרוניים למכשירים ניידים כולל Kindle, iPod, Iphone מחשבים ניידים ושאר מכשירים. באופן זה Ebrary תאפשר לחוקרים גישה למידע בכל עת. מן הראוי לציין שבסקר שערכה Ebrary בקרב 1000 ספרנים בלט הצורך להורדת ספרים. 92% מהספרנים שענו על הסקר סברו שגישה לא מקוונת למידע חשובה באותה מידה ואף במידה רבה יותר מגישה מקוונת.

כמו כן Ebrary הצהיר על כוונתו לפתח יישום ייעודי למובייל.

מודל ה- P.D.A ברכש של ספרים כאמצעי לחיסכון בספריות

דוח של Advisory Board שהתפרסם לאחרונה ועוסק במגמות בספריות בעידן הדיגיטלי חוזה שינויים ברכש של ספרים בספריות אקדמיות.

הדו"ח מציג את מודל ה- P.D.A – Patron-Driven Acquisition ברכש של ספרים. על פי מודל זה ספריות יגיעו להסכמים עם ספקים של ספרים אלקטרוניים שיאפשרו לרכוש רק ספרים שיש להם ביקוש גבוה על ידי המשתמשים.  עבור ספרים עם ביקוש נמוך יותר תשלם הספרייה דמי גישה לטווח קצר ולא תשלם כלל עבור ספרים שאין בהם שימוש.

מודל זה יושם בספרייה Grand Valley State University במישגן. הספרייה הגיעה להסכם עם Ebook Library -EBL, אגרגטור של ספרים אקדמיים. במסגרת הסכם זה לסטודנטים הייתה אפשרות לדפדף בכל 50000 הספרים של הקטלוג של EBL. המחיר נקבע על פי סדרה של "טריגרים" בהתאם לזמן השהייה/שימוש של הסטודנטים בספרים, והספרייה הייתה צריכה לרכוש ספרים רק אם מידת השימוש הצדיקה זו על פי ההסכם. בסופו של דבר מספר העותקים שרכשה הספרייה והמחיר ששלמה נקבע על פי שעות השימוש השנתיות בספרים.

על פי מודל זה החיסכון של הספרייה היה גדול – רכש של 50000 ספרים היה עולה לספרייה 3 מיליון דולר. רכש של הכותרים שהיו בשימוש (6239) היה עולה 550000 דולר, אבל מאחר שרק 343 ספרים היו בשימוש מספיק כדי להצדיק את רכישתם על פי ההסכם, הספרייה שלמה בסופו של דבר רק 69000 דולר.

מודל זה משנה את המכניזם של הרכש בספרייה. המשתמש ולא המומחים בספרייה מחליטים בסופו של דבר על הרכש, והספרייה מציעה תמורת סכום קטן יחסית אוסף גדול למשתמשים כפי שנכתב בדוח:

“P.D.A. offers the opportunity to provide a much larger collection of books to patrons at a small fraction of what it would cost a library to put every item on its shelves,”
“It also corrects the library’s fundamentally inefficient delivery model in which librarians guess at what patrons will need, rather than allowing the patron to guide the provision and acquisition process.”

 

 

INTECHopen – הפלטפורמה לספרים בגישה פתוחה ממשיכה להתעדכן

בזמנו כתבתי פוסט על INTECHopen – פלטפורמה לספרים אלקטרוניים בגישה פתוחה שפותחה על ידי InTech -מו"ל שתומך בגישה פתוחה ומתמקד בתכנים בתחומי מדע טכנולוגיה ורפואה.

כדאי לעקוב אחר האתר. המערכת כוללת היום למעלה מ- 630 ספרים והיא מתעדכנת בקצב מהיר… לאחרונה נוסף מספר לא מבוטל של ספרים חדשים. . ב– 14 בחודש ספטמבר נוספו 24 ספרים , ב- 12 בחודש ספטמבר נוספו 38 ספרים חדשים וב- 6 בספטמבר נוספו 20 ספרים חדשים. .מספר דוגמאות לספרים שנוספו לאחרונה:

Laparoscopy – An Interdisciplinary Approch

 

Different Views of Anxiety Disorders

Alzheimer’s Disease Pathogenesis-Core Concepts, Shifting Paradigms and Therapeutic Targets

 

Sonar Systems ועוד.. את רשימת העדכונים האחרונים אפשר לראות באתר , בו אפשר לדפדף על פי קטגוריות וגם לחפש

כדאי לעקוב..

אמזון – מודל חדש להשכרת ספרי לימוד , המו"לים הגדולים – מודל כלכלי חדש

ב- 18 ליולי 2011 אמזון הודיעה על מודל עסקי חדש לספרי הקינדל שלה – השכרת ספרי לימוד לסטודנטים. שירות חדש זה יאפשר לסטודנט לשכור ספרי לימוד לתקופה שנעה בין 30 עד 360 ימים ולשלם על התקופה המדויקת שהוא זקוק לספר. הוא יכול להאריך את תקופת ההשכרה ליום אחד מספר פעמים שירצה בכך, או לרכוש את הספר.

על פי הידיעה באמזון באופן זה הסטודנט יוכל לחסוך עד 80% ממחיר הספר בגרסתו המודפסת. כך לדוגמה, ספר שבכריכה קשה עולה 184.99 $ אפשר לרכוש אותו בגרסת קינדל ב- 109$ ולשכור אותו במחיר התחלתי של 40.54 $. משמעות הדבר שמודל זה מכוון בעיקר לשוק הספרים היקרים בתחומי דעת כמו רפואה, ראית חשבון ומשפטים, שם החיסכון לסטודנט הוא משמעותי.

את הספר המושכר אפשר יהיה לקרוא במגוון פלטפורמות – PC , Mac , Kindle או מכשירים ניידים אחרים. אפליקציות חופשיות לקריאה בפלטפורמות השונות זמינות להורדה. באתר של אמזון אפשר למצוא קישורים לאפליקציות אלו.

כמו בכל ספרי הקינדל המשתמש יכול להוסיף הערות על דפי הספר. מאפיין זה יהיה זמין בכל הפלטפורמות כולל מחשבים אישיים, מחשבי לוח ואפליקציות לטלפונים חכמים. הגישה להערות תהיה אפשרית בכל עת , גם לאחר תקופת ההשכרה באתר kindle.amazon.com

את הספרים שזמינים להשכרה אפשר לחפש ב- Textbooks Store או מתיבת החיפוש באתר של אמזון, ולבדוק אם יש לספר גרסת קינדל זמינה להשכרה.

עשרות אלפי ספרים של מו"לים גדולים כגון: John Wiley, Elsevier ו- Taylor & Francis זמינים להשכרה על פי מודל זה. עבור המו"לים זהו מודל חדש להפצה . באופן זה נראה שכל הצדדים יוצאים נשכרים.

להודעה החדשותית של אמזון בנושא

לאתר של אמזון עם מידע על הנושא

תודה למירב תלרז על המידע בנושא בכתבה בניו יורק טיימס

National Academies Press וגישה חופשית לכול, לכול הספרים בגרסת PDF

 The National Academies Press  -NAP המו"ל של National Academy of Sciences, National Academy of Engineering, Institute of Medicine, and National Research Council הודיע בראשית יוני 2011 שהחל מה- 2 ביוני כל קובצי ה- PDF של הספרים שבהוצאתו, למעלה מ- 4000 ספרים, יהיו חופשיים להורדה ללא תשלום לכל המשתמשים ברחבי העולם.כמו כן יהיו חופשיים להורדה דוחות שתפרסם ההוצאה בעתיד.

National Academies Press שם לו למטרה לאפשר מקסימום הפצה של חומר מדעי תוך שמירה על איזון פיננסי. במסגרת יעד זה NAP החל כבר ב- 1994 להציע תכנים פתוחים ועד לפני הצהרה זו בראשית יוני 2011 , כל קובצי ה-PDF שלו היו זמינים להורדה חופשית במדינות המתפתחות ו- 65% מהם היו פתוחים לכל משתמש. כעת על פי דברי Barbara Kline Pope מנהלת ב- NAP , עם התפתחות המודל הכלכלי של המו"ל ,התאפשר לו מבחינה פיננסית להציע את כל קובצי ה-PDF לכול המשתמשים ברחבי העולם.

יש לציין שגרסת PDF קיימת לרוב הספרים של NAP , והם זמינים להורדה חופשית באתר הבית של NAP . באתר זה ובערוצים אחרים אפשר יהיה להמשיך ולרכוש ספרים של NAP בגרסה מודפסת.

לאתר – להורדת קובצי ה- PDF

להודעה בנושא

לשאלות נפוצות בנושא
לכתבה בנושא

דוח והמלצות – ספרים אלקטרוניים וקוראים אלקטרוניים בספריות ציבוריות ואקדמיות

מספר הספרים האלקטרוניים נמצא בגידול מתמיד. בעוד שהספרים האלקטרוניים יכולים להיות מוצגים על גבי מסך מחשב הרי קוראים אלקטרוניים נועדו להיות כלים ייעודיים להצגת הספרים , חלקם יכולים להכיל מאות ספרים. לנושא זה השלכות על תפקידה המרכזי של הספרייה – לחבר בין אנשים ומידע. הפורמט של הספר המודפס קבוע והטכנולוגיה לא תתישן. לעומת זאת בעולם של המולות האלקטרונית יש הרבה מכשירים ייעודיים לקריאת  ספרים אלקטרוניים ומכשירים נוספים יתווספו בעתיד ולכולם יש מחזור התיישנות . השקעה בחומרה שאין ספק שתתישן ותצא מהמחזור תוך מספר שנים אינה טריוויאלית לרוב הספריות.

מכאן חשיבותו של דוח על המצב הנוכחי של שוק הספרים האלקטרוניים והקוראים האלקטרוניים ומתן המלצות לצעדים הבאים בתחום.

דוח כזה בן 55 עמודים פורסם במאי 2011 ביוזמתן של ColoradoStateUniversity ו- Poudre River Public Library District שהקימו צוות שבדק את מצב שוק הספרים והקוראים האלקטרוניים ונתן את המלצותיו בנושא לכל אחת מהספריות – הציבורית והאוניברסיטאית.

בין ההמלצות :
• לתת הדרכה בכל סוגי הספריות בנושא ספרים אלקטרוניים וקוראים אלקטרוניים לבעלי עניין – סגל, סטודנטים , אנשי אדמיניסטרציה ועוד..
• להשקיע בטכנולוגיה תוך צמצום סיכונים, במסגרת זו בשלב ראשון מומלץ לספריות האקדמיות לעשות שימוש במחשב לוח – iPad על פני קוראים ייעודיים, כמו Kindle או Nook
לידע את הסטודנטים שבתום תקופת ההשאלה של הכלי כל יישום תוכנה שהוטען על המחשב יוסר. ולערוך סקר בקרב הסטודנטים על השימוש שלהם ב- iPad .
לספרייה הציבורית הומלץ על פיילוט של שישה חודשים של שימוש בשני קוראים אלקטרוניים . ברכישת הקוראים האלקטרוניים יש לקחת בחשבון רק מכשירים שתומכים בשיטות חדשות של השאלה ותומכים בסטנדרטים מועדפים של ספריות, הכול צריך להיעשות תוך התחשבות בתקציב המוסד, ובמסגרת מדיניות ההשאלה .
• לנצל הזדמנויות להגן על זכויות נגישות , ולהכניס שינויים בכל הקשור למגבלות דיגיטליות באופן שיהיו יותר ידידותיות לספרייה . במגבלות דיגיטליות הכוונה למגבלות שקשורות להדפסה, העתקה, ושיתוף שמוטמעות במסמכים האלקטרוניים ובאים להגן על בעלי זכויות היוצרים .

למרות שהדוח והמלצותיו התייחסו לספריות שיזמו את בדיקת הנושא הוא יכול להיות רלוונטי לספריות אחרות גם כן, שכן הדוח יוצא מנקודת מבט כללית לגבי שני סוגי הספריות בכלל – אקדמיות וציבוריות, והניסיון הספציפי אותו בדק , והמידע הרב בנספחים ששופך אור על מגוון האופציות בתחום הקוראים האלקטרוניים ואפליקציות רלוונטיות , יכולים לסייע לספריות אחרות בבחירה וטיפול נכון בנושא.

 

 

חיפוש קובצי pdf חופשיים – Pdfdbase , ומנועי חיפוש דומים נוספים

בפוסטים קודמים כתבתי על כמה מנועי חיפוש לחיפוש ספרים וקובצי pdf חופשיים כגון :Pdfgeni.com, pdf-Search-Engine.com , Data-Sheet ו- PDF Books .

Pdfdbase הוא מנוע חיפוש נוסף לחיפוש ספרים אלקטרוניים וקובצי pdf חופשיים. לא מצאתי באתר מידע כלשהו על המנוע , פרט להצגת 100 חיפושים האחרונים במנוע , מספר המבקרים ביום כולל הפניה לאתר liveinternet שם מצוין שהוא ששי בדרוג בקטגוריה חשבות. מחיפוש באתר במספר נושאים קיבלתי קובצי pdf רבים חופשיים רלוונטיים לחיפוש.

מלבד המנועים שהוזכרו לעיל קיימים מנועי חיפוש דומים לא מעטים ברשת . כאשר הזנתי את שם מנוע החיפוש באתר similarsite search קיבלתי רשימה של 62 מנועי חיפוש דומים ביניהם: PDF search books, Openpdf, .pdfoo, Toodoc, Useful PDF Search Engine For Programmers and Designers , Free PDF eBooks and Manuals – Mega-PDF.com , Free eBooks Download, Free PDF eBooks, 2dix.com – Free Download PDF ועוד..

יש לציין שהחיפוש ב- similarsite search במקרה זה היה מוצלח . מנוע חיפוש זה אינו חדש הוא כמעט בן שנתיים , הוא אוסף מידע על אתרים ממקורות שונים כולל האתרים עצמם ומבסס את תוצאות החיפוש על פי דמיון בין האתרים. קריטריונים שנלקחים בחשבון לקביעת הדמיון בין האתרים כוללים דמיון בנושאים, במידת הפופולריות של האתר, שפה, ארץ. הצעות ודרוג המשתמשים אף הם נלקחים בחשבון. אלגוריתם דרוג התוצאות מתעדכן בקביעות. מנועי חיפוש נוספים דומים לו באופיים הם similarsites , similarweb . sitelike , Insuggest, Similicio.us ' וכדאי לזכור גם אותם כאשר מחפשים אתרים דומים.