WordPress היא מערכת להקמה וניהול של בלוגים עצמאיים. הבלוג שלנו משתמש במערכת זו. Wordcamp ישראל הוא הכנס השנתי של קהילת Wordpress בישראל. מטרות הכנס כפי שמוצהר באתר הכנס הן בראש ובראשונה לחזק את הקשר בין משתמשי WordPress, להרחיב את קהל המשתמשים במערכת ולהעמיק את ההיכרות הטכנית עם WordPress. בנוסף, השנה יושם דגש על WordPress ככלי למעורבות חברתית ותרומה לקהילה וחיזוק הקשר בין קהילת WordPress בארץ לעמותות וארגונים שלא למטרת רווח.
הכנס יתקיים ב-16 בנובמבר 2008 בבית ציוני אמריקה, רחוב דניאל פריש 1, תל אביב. הכנס חופשי. אך מחייב הרשמה מראש.

פרטים נוספים באתר הכנס

כנס IFLA ה-74 ייערך השנה בקוויבק שבקנדה ב- 10-14 באוגוסט 2008. הכנס נושא את השם: "ספריות ללא גבולות, ניווט לעבר הבנה גלובלית" יעסוק במגוון נושאים ספרניים כמו:
• סוגים שונים של ספריות: ספריות לאומיות, אקדמיות, ציבוריות, ספריות בתי הספר, ספריות שמתמקדות בתחומים מסוימים – מדעי החברה, משפטים, מדעי החיים ורפואה, וספריות מיוחדות – ספריות לילדים וספריות לאנשים עם מוגבלויות.
• אוספים ושירותים – השאלה בינספרייתית, רכש ופיתוח אוספים וספרים נדירים
• מבנים וציוד
• ניהול ידע
• ניהול ושיווק
• זכויות יוצרים
• בקרה ביבליוגרפית
• הוראת מקצוע הספרנות
• ספריות ו- Web2
• אוריינות מידע וטכנולוגיות מידע
• מולטימדיה

באתר הכנס בכתובת http://www.ifla.org/IV/ifla74/Programme2008.htm ניתן למצוא את תוכנית הכנס ואת הטקסט המלא של רוב ההרצאות.
ההרצאות מעניינות וניתן להפיק מהן תועלת. אחת ההרצאות ברוח הכנס שנושא את השם "ספריות ללא גבולות, ניווט לעבר הבנה גלובלית" היא ההרצאה:
WorldWideScience.org – the Global Science Gateway bringing the world’s science to all corners of the globe
WorldWideScience.org הוא שער גישה למידע מדעי שכולל למעלה מ-30 מאגרים לאומיים ופורטלים בארצות שונות. מנשק החיפוש הוא של מנוע-על – למשתמש אופציה להריץ את השאילתה על כל המאגרים או לבחור לו מאגרים ספיציפיים. כמו כן המנוע מסווג את תוצאות החיפוש על פי אשכולות נושאיים ועל פי שנים. ההרצאה בכנס עוסקת בטכנולוגיה שעומדת מאחורי האתר.
אתר מסוג זה מדגיש את המגמה והחשיבות של שיתוף המידע במישור הבינלאומי, וההרצאה מעניינת ונותנת ביטוי לרוח התקופה. כמותה כנראה גם שאר ההרצאות. כדאי לבדוק…

אל אתר תוכנית הכנס
ההרצאה WorldWideScience.org – the Global Science Gateway bringing the world’s science to all corners of the globe

פרופ' יורם עשת ממרכז המחקר ע"ש צ'ייס לשילוב טכנולוגיות למידה בהוראה נתן הרצאה מרתקת באוניברסיטה הפתוחה בנושא "שינויים ארוכי-טווח במיומנויות החשיבה האנושית בעידן הדיגיטלי". הוא טוען שבעידן הדיגיטלי אנו מפעילים חמישה סוגי חשיבה:
1. חשיבה פוטו-ויזואלית, שזו אומנות הקריאה מתמונות 

2. חשיבת שיעתוק, שזו האומנות של מיחזור חומרים קיימים 

3. חשיבה מסתעפת שהיא חשיבת היפרטקסט  בניגוד לחשיבה ליניארית

  VS.

4. חשיבת מידע: זאת אומנות הטלת ספק בעובדות למרות הפורמט של המידע

5. חשיבה סוציו-אמוציונלית מתייחס להפעלת ביקורת במרחבים חברתיים וירטואליים

קשה להתייחס לכל סוגי החשיבות כפי שהובאו בהרצאה, אבל כאשר מדברים על ספריות וקהל משתמשיהן הסוג של חשיבת המידע הוא הרלוונטי ביותר ומחייב התייחסות.

במחקר של פרופ' עשת, בדקו אוכלוסיות של  מבוגרים (גילאים 30-40), סטודנטים במכללה ותלמידי תיכון. הם היו צריכים לבצע השוואה ביקורתית של מקורות מידע דיגיטליים. המטלה היתה ניתוח אירוע זהה במספר מקורות מידע: הארץ, בצלם, ערוץ 7 , סוכנות הידיעות האיראנית, ניו-יורק טיימס, ואתר הידיעות של החיזבאללה.

אלה היו התוצאות:  אוכלוסיית המבוגרים עושה שימוש רב במחשבת מידע לעומת מתבגרים וצעירים שחלה אצלם ירידה בשימוש באותו סוג של מחשבה במשך השנים.

לפני עידן האינטרנט היינו רגילים לפורמט מדויק של מאמר אקדמי. היום אין פורמטים קבועים ולכן צריך לבדוק כל פריט מידע לגופו של עניין, וזה דורש מיומנות. זהו אחד מתחומי ההתמחות של ספרניות, ומכאן החשיבות של ההדרכות המועברות על ידן.

בספריית מדעי החברה והניהול מועברות מעל 240 הדרכות בשנה כדרישת חובה מהחוגים.
מטרת ההדרכות היא בדיוק להכשיר סטודנטים בהפעלת  חשיבת המידע.
פעמים רבות שואלים הסטודנטים למה הספרייה מנויה על מעל 100 מאגרי מידע בתשלום, אם היום ניתן למצוא הכל בגוגל בחינם?
במצב בו אנו עומדים בפני דור שלם ש"אינו יודע לשאול", הספרניות מהוות את הגוף המקצועי ביותר שיכול לספק את התשובות.

קישור למצגת ההרצאה של פרופ' עשת כולל תוצאות של המחקר

ספרניות האינטרנט מהספרייה למדעי החברה ולניהול, הספרייה המרכזית והספרייה למדעי החיים ולרפואה השתתפו ב- 2.6.2008 ביום פתוח שערכו חברת מיקרוסופט, איגוד האינטרנט הישראלי ועמותת נגישות ישראל בנושא הנגשת אתרי אינטרנט לאנשים עם מוגבלות ובני הגיל השלישי.
ישנם כמה סוגים של מוגבלויות שמשפיעים על הגלישה באינטרנט: ליקויי ראיה, שמיעה, מוטוריקה, וליקויי למידה.
הנגשת אתרי אינטרנט לאנשים עם מוגבלות משמעותה התאמת אתרי האינטרנט לשימושה של אוכלוסיה זו, שצריכה לרוב להשתמש בטכנולוגיה מסייעת ובציוד עזר כמו קוראי מסך כדי לגלוש באינטרנט. יש לדאוג לתאימות האתרים לטכנולוגיה מסייעת באופן שיתאפשר למשתמש לעבוד עם קורא מסך ומקלדת. ההנגשה כרוכה באספקת חלופות טקסט לתצוגה הגרפית, בעיצוב צבעוניות מתאימה ומתן אפשרות למשתמש לשלוט בתצוגה של צבעים, פונטים, זמן תגובה ועוד.
קיימות כמה רמות של הנגשה. סטנדרטים לנגישות במישור הבינלאומי פותחו על ידי ארגון ה- W3C ואלה תורגמו על ידי איגוד האינטרנט הישראלי לשפה העברית. בשנת 2002 נוסדה קבוצת משימה שמטרתה קידום הנגשת האינטרנט בישראל לאנשים עם מוגבלות. לקבוצה זו אתר אינטרנט ייעודי http://www.nagish.org.il ובו מידע שימושי, מאמרים וסטנדרטים להנגשת אתרי אינטרנט.

בישראל כ- 25% מהאוכלוסייה סובלים ממוגבלות קשה ו-37% ממוגבלות מתונה. המטרה בהנגשת אתרי האינטרנט היא לאפשר לכולם לגלוש באינטרנט.
השגת מטרה אתית זו כרוכה גם ביתרונות כלכליים שכן הנגשת אתרי אינטרנט מעלה את השימושיות באתר, משפרת משמעותית את קידום האתר במנועי חיפוש, מעלה את כמות הגולשים באתר ומוזילה את עלויות התפעול של הארגון מאחר שגלישה באתר זולה יותר ממענה פרונטלי או טלפוני.
להנגשת אתרים גם היבט משפטי. בחודש מרץ 2005 התקבל בכנסת תיקון לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח – 1998, על פיו הנגישות היא תנאי הכרחי לשוויון וחובת הנגשת השירות והמידע חלה על כל מספקי השירותים לכלל הציבור – מגזר פרטי וציבורי כאחד. מאחר שקיים פער בין המצב כיום, למצב הנדרש על פי החוק, נקבעה החלה הדרגתית של החוק.

היום הפתוח בו השתתפנו היה בהנחיתה של הגב' גילה גרטל מרכזת נושא הנגישות באיגוד האינטרנט הישראלי, וההרצאות בו דנו במגוון נושאים: היתרונות בהנגשת אתרי אינטרנט, בדיקת נגישות, כיצד מנגישים אתרי אינטרנט – כללים וטכניקות, הנגשת אתרים ב- Moss 2007 , וגידי אהרונוביץ, גולש עיוור – איש תמיכת לקוחות בזק בינלאומי, הדגים כיצד הוא גולש באינטרנט בעזרת קורא מסך…
היה מעניין … ונוכחנו לדעת שעוד רבה העבודה שעומדת בפנינו..
מן הראוי לציין שמסכי ה-Web Opac בגרסת אלף 18 כבר תומכים בהנגשה.

קישור למצגות של הכנס

אתי יערי מהמחלקה ללימודי מידע באוניברסיטת בר אילן בדקה בעבודת הדוקטורט שלה את האפשרות להעריך באופן אוטומטי את האמינות של ערכים בוויקיפדיה, כדי לספק מדד יעיל לגולשים על איכות הערך.
לדברי יערי, מחקרים מראים שרוב משתמשי האינטרנט אינם טורחים לאמת את המידע שהם שואבים מהרשת באמצעות מקורות אחרים. "המטרה היא לבנות כלי שתוכל להשתמש בו בכל פעם שתיכנס לוויקיפדיה. תופיע לך תיבה, שבה רמז לגבי האיכות של הערך, למשל בצורה של ציון מאחת עד עשר". באחרונה קיבל צוות המחקר מענק מאיגוד האינטרנט הישראלי, כדי לפתח אמצעי כזה.

עבודת הדוקטורט של אתי יערי,  תוצג בשבוע הבא בכנס של מכון נטוויז'ן לחקר האינטרנט באוניברסיטת תל אביב.

הידיעה  המלאה שהתפרסמה ב "קפטן אינטרנט"

הכנס הארצי השני של  דוקטורנטים חוקרי אינטרנט 

מבחר ממצגות כנס "מידע 2008"  הועלו לאתר חברת "טלדן".

רצ"ב קישור לאתר: http://www.teldan.com/news/news_item.asp?viid=638

הסברה הרווחת שלפיה כיום כבר אין צורך במידענים מתבססת על ההנחה השגויה שאפשר למצוא הכל בגוגל ובחינם.

אז זהו, שלא. לא הכל נמצא בגוגל, ולא הכל ניתן חינם. הרשת עתירה במידע שאי-אפשר להגיע אליו באמצעות שאילתה פשוטה במנוע חיפוש, כפי שמנסים לעשות מרבית המשתמשים שאינם אנשי מקצוע. מחקר שנערך  בארה"ב בקרב משתמשי אינטרנט מצא, שמרבית המחפשים מצפים למצוא את התשובה לשאלתם כבר בדף הראשון. 62% מהם הקליקו על תוצאות בעמוד הראשון,ו-41% מהם עברו למנוע חיפוש אחר או שינו את מילות החיפוש אם לא מצאו את מבוקשם בעמוד התוצאות הראשון. רבים מהם גם אינם מקדישים מחשבה לניסוח השאילתה.

מאמרה  זה של יפעת  מכוריש  התפרסם היום ב – NRG מעריב, ומתייחס ליום העיון "לא רק תחת הפנס: דרכים חדשניות לחיפוש ואחזור מידע איכותי " שהתקיים בשבוע שעבר בכנס Info2008 .