OAPEN LIBRARY – מודל לספרים אקדמיים ב"גישה פתוחה"

OAPEN -Open Access Publishing in European Networks היא יוזמה משותפת באירופה לפיתוח מודל לספרים אקדמיים ב"גישה פתוחה" בתחום מדעי הרוח והחברה. OAPEN LIBRARY הושקה בהצלחה ב- 6 באוקטובר ביריד הספרים 2010 בפרנקפורט.

אירוע זה מציין את ראשיתו של אוסף ייעודי ראשון של ספרים במדעי הרוח והחברה ברחבי אירופה ב"גישה פתוחה".

המטרות של OAPEN LIBRARY הן:
• לקדם הוצאה לאור של ספרים שפיטים ב"גישה פתוחה"
• להגדיל את הנראות של המחקר באירופה
• לכונן סטנדרטים לספרים ב"גישה פתוחה"

ההשקה הרשמית של הספרייה מהווה גם הזמנה למו"לים שמעוניינים להפיק תועלת, בעיקר מבחינת הנראות, מהשילוב של התכנים שלהם בספרייה זו.

אפשר לחפש בספרייה בחיפוש פשוט ומתקדם, אפשר גם לדפדף בה. מהדפדוף בספרייה עולה שאמנם רוב הספרים הם בתחום מדעי החברה והרוח אבל יש לא מעט ספרים גם בנושאים אחרים כגון: מתמטיקה, משפטים, טכנולוגיה וחקלאות, מידע ונושאים רב תחומיים. קיימות אופציות להגבלת החיפוש על פי כותר מחבר נושא ושנה. כמו כן קיימות אופציות לעידון תוצאות החיפוש על פי מו"ל, נושא ותאריך ומיון התוצאות על פי רלוונטיות , כותר, מחבר, ותאריך. חבל שאין אופציה להגבלת החיפוש על פי שפה כי ממעט החיפושים שערכתי נוכחתי לדעת שיש לא מעט ספרים שאינם בשפה האנגלית.

לספרייה
פרטים נוספים על הפרויקט

שבוע הגישה הפתוחה – אוקטובר 2010

שבוע הגישה הפתוחה מצוין/ יצוין החודש ברחבי העולם בשורה של אירועים . ברוב המקומות בעולם השבוע יחל ב- 18 לחודש. במקומות מסוימים השבוע החל ב- 11 לחודש. מטרתו של שבוע זה הוא לקדם את המודעות ל"גישה הפתוחה". מהדיווח על האירועים בשבוע זה עולה שהספריות באוניברסיטאות ברחבי העולם נוטלות חלק נכבד בפעילויות. הפעילויות כוללות סדנאות, סמינרים, דיונים, כנסים ופעילויות נוספות . שבוע זה שנחוג זו השנה הרביעית מהווה הזדמנות לקהילה האקדמית ללמוד על הפוטנציאל והתועלת ב"גישה הפתוחה" .

לאתר שבוע ה"גישה הפתוחה"
רשימת האירועים והפעילויות במסגרת שבוע זה

ביבליוגרפיה כוללת בנושא ה"גישה הפתוחה"

 Transforming Scholarly Publishing through Open Access: A Bibliography היא ביבליוגרפיה חדשה מקיפה בת 180 עמודים בנושא ה"גישה הפתוחה"

הביבליוגרפיה מכסה אספקטים שונים של הנושא:
• נושאים כלליים כגון: הויכוחים בנושא, היבטים כלכליים , המחקר בנושא
• זכויות יוצרים בכל הקשור לאירכוב עצמי
• כתבי עת בגישה פתוחה
• E-PRINTS
• ארכיבים נושאיים
• מאגרי הפקדה  מוסדיים

בביבליוגרפיה למעלה מ- 1100 פריטים ביבליוגרפיים – כתבי עת, ספרים ועבודות אחרות. הרבה פריטים כוללים קישורים לטקסט המלא. הביבליוגרפיה זמינה כעת גם כקובץ pdf חופשי .

לביבליוגרפיה

ספרים אלקטרוניים במדעי החברה והרוח- מודלים במסגרת ה"גישה הפתוחה", וצורכי המשתמשים

במסגרת המאמצים של אוניברסיטות באירופה להפוך חומר דיגיטלי באירופה לנגיש ומנוצל יותר, מתנהל פרויקט לפתח מודל של גישה פתוחה לספרים שפיטים במדעי הרוח והחברה.

במסגרת פרויקט זה התפרסם דוח שמשתרע על פני 73 עמודים וכולל סקירה של מודלים קיימים של ספרים אלקטרוניים בגישה פתוחה בתחום מדעי הרוח והחברה.

הדוח כולל סקירה של מו"לים שעוסקים היום בספרים אלקטרוניים בגישה פתוחה בתחום מדעי הרוח והחברה. הוא מתאר את המודלים של ההוצאה לאור שלהם , מודלים כלכליים והדרכים בהם הם נוקטים כדי לגיס משאבים, תהליכי ההוצאה לאור, בקרת איכות וזכויות יוצרים.

הדוח מתאר מגוון של יוזמות: יזמות של מו"לים מסחריים, אגודות, ספריות ,אוניברסיטאות ועוד. מודלים שכיחים הם אלה שמושתתים על שיתוף פעולה של ספריות. צורות חדשות של שיתוף פעולה במישור הקמפוס ומחוצה לו הפכו לתופעה שכיחה. לצד מודלים חדשים אלה מודלים מסורתיים יותר עדיין ממשיכים להתקיים. הסיבות לבחור בהוצאה לאור של ספרים אלקטרוניים בגישה פתוחה נעות בין מניעים אידיאולוגיים למניעים כלכליים.

המודלים הכלכליים הם פשוטים אך גם אֶקְלֶקְטִיים,כמעט כל הניסיונות עד כה מושתתים על סוג מסוים של מימון. יתירה מזו כולם מקווים להרוויח מהמודל ההיברידי אשר מציע את הגרסה האלקטרונית חינם וגובה תשלום על הגרסה המודפסת. האופי האקלקטי של המודלים נזקף בעיקר לסוגים שונים של דרכי מימון.

למרות שההוצאה לאור של ספרים אלקטרוניים בגישה פתוחה נמצאת עדיין בשלבים ראשונים, הגידול במספר היזמות מצביע על צורך במודלים כלכליים חדשים. גישה משלימה שתראה בהוצאה לאור כחלק אינטגרלי מהעלויות של תהליך המחקר, חיונית להוצאה לאור של ספרים בגישה פתוחה במדעי הרוח והחברה.

כמובן שבפיתוח מודל מתאים יש לקחת בחשבון גם את צורכי המשתמשים. דוח מפורט בן 144 עמודים בנושא זה בשם :
Digital Monographs in the
Humanities and Social Sciences: Report on User Needs
אפשר למצוא באתר הפרויקט. הדוח הסתמך על דעות של מומחים, ספרות וסקר וחלק נכבד ממנו עוסק בספריות כצרכנים.

לדוח המלא – מודלים במסגרת ה"גישה הפתוחה"

 

 

 

Towards Open Access Scholarship – ניירות עבודה נבחרים מכנס ברלין השישי

Towards Open Access Scholarship – קובץ שכולל ניירות עבודה מכנס ברלין השישי בנושא ה"גישה הפתוחה", שהתקיים בנובמבר 2008, יצא עתה לאור וזמין  חופשי בווב. הקובץ כולל את ניירות העבודה הבאים:
• Timely or Timeless?
• Progress Towards Open Access at the EC
• Access to Scientific Information in the Digital Age
• Alternative Publishing Models
• SCOAP3
• SciELO Program Publishes More than 500 Latin- American Open Access Journals
• Open Access Contributions in the Humanities?
• Peer Reviewed Data Publication in Earth System Sciences: Earth-System-Science-Data
• Open Document Exchange Formats

ניירות העבודה עוסקים בנושאים שונים: צרכים, דעות ואספקטים שחיוניים להצלחת התנועה, מדיניות ה"גישה הפתוחה", היבטים כלכליים וארגוניים, פלטפורמות שמתמקדות באזור מסוים או בתחום מסוים ומשמשות כמודלים, וסטנדרטים טכניים שתומכים ב"גישה הפתוחה".
אוסף זה של ניירות שמציג נתונים, מודלים, ודוגמאות מעשיות שקשורות ליישום ה"גישה הפתוחה" מדגיש את חיוניותה של תנועת ה"גישה הפתוחה" להפצתו של חומר מדעי בעתיד.

לקובץ

 

MELIBEA – מדריך ומעריך למדיניות ה"גישה הפתוחה"

MELIBEA הוא מדריך למדיניות ה"גישה הפתוחה" של מוסדות שונים בעולם ביחס למחקר אקדמי. כלי זה מנתח על פי מספר קריטריונים את מדיניות ה"גישה פתוחה" של אוניברסיטאות, מרכזי מחקר, מוסדות ממון, וארגונים ממשלתיים.

המדריך נועד למספר מטרות:
• לקבוע אינדיקטורים שחושפים נקודות חזקות וחלשות במדיניות ה"גישה הפתוחה"
• להציע מתודולוגיה שתסייע למוסדות בעיצוב מדיניות מוסדית של "גישה פתוחה"
• להציע כלי שמשווה בין מדיניות ה"גישה הפתוחה" במוסדות שונים

יחידת הניתוח הם המסמכים שמתארים את מדיניות הגישה הפתוחה . אלה מוערכים על פי 24 שאלות שמכסות אספקטים שונים – תיאוריים וכאלה שנוגעים למדיניות ה"גישה הפתוחה" של מוסד מסוים, ועל פי נוסחה מסוימת נקבע ציון משוקלל למדיניות המוסד ביחס ל"גישה הפתוחה" .

באתר יש כמה אופציות חיפוש – על פי שם מוסד, קטגוריה, מדיניות, וארץ . בתוצאות החיפוש מקבלים פרטים כלליים שנוגעים למדיניות המוסד ביחס לגישה הפתוחה וציון הערכה לגבי כל אחד מהקריטריונים להערכה, כולל ציון הערכה כללי שמושתת על שקלול כל הקריטריונים.כך למשל נוכל אם נבחר בארה"ב  כמילת החיפוש לקבל רשימה של מוסדות בארה"ב שמישמים את מדיניות ה"גישה הפתוחה" ונוכל להשוות בין מדיניות ה"גישה הפתוחה"  של מוסדות אלו על פי הקריטריונים השונים והציון המשוקלל לכול הקריטריונים. .

כמו כן יש באתר טופס להוספת מוסד למאגר המוסדות שבאתר. בטופס זה יש למלא פרטים שנוגעים לקריטריונים שונים שמשמשים להערכת מדיניות ה"גישה הפתוחה" .

לאתר

נגישות חומרים ב"גישה פתוחה" בספריות אקדמיות

מחקר מעניין בדק עד כמה ספריות מנגישות חומרים ב"גישה פתוחה" באמצעות הקטלוגים שלהם וערוצי ספרייה אחרים. המחקר שפורסם ביוני 2010 נעשה במסגרת עבודה לתואר שני בספרנות ב- Victoria University of Wellington.

במסגרת המחקר נערך סקר של מצאי ספריות אקדמיות בארה"ב שחברות בקטלוג המאוחד הבינלאומי – WorldCat . הסקר בדק עד כמה כתבי עת מהמדריך לכתבי עת בגישה חופשית – DOAJ כלולים במצאי הספריות. לאחר מכן הופצו שאלונים בקרב מאה ספריות שנמצאו בדרוג גבוה מבחינת מצאי חומרים ב"גישה הפתוחה". השאלונים בדקו את יחסן של ספריות אלו ל"גישה הפתוחה" .

מטרתו של המחקר הייתה להבין טוב יותר את הגורמים שמשפיעים על הכללת חומרים ב"גישה פתוחה" במצאי הספריות, ומהו יחס הספריות להנגשת חומרים "פתוחים" במצאי שלהם.

ממצאים עיקריים של המחקר:
• ל-54% מהספריות האקדמיות בארה"ב שחברות ב- WorldCAt יש לפחות רשומה אחת של כתבי עת מ- DOAJ
• ספריות עם מצאי גבוה יחסית של כתבי עת מ-DOAJ נמצאו בעלות גישה חיובית כלפי ה"גישה הפתוחה"
• נושא כתב העת מהווה שיקול חשוב יותר להכללתו במצאי הספרייה מאשר מודל ה"גישה" שלו
• למו"לים גדולים יותר שפועלים במסגרת ה"גישה הפתוחה" ייצוג גבוה יותר במצאי הספרייה מאשר מו"לים קטנים יותר.

המחקר יכול לסייע למו"לים ב"גישה פתוחה" להבין את מדיניות הספריות ביחס לחומרים פתוחים ולסייע להם לפתח אסטרטגיות פעילות להגדלת מספר הכותרים שלהם במצאי הספריות.

למחקר המלא

Search pigeon – מנוע חיפוש לכתבי עת חופשיים עם דגש על מדעי הרוח

Search pigeonSearch pigeon הוא מנוע חיפוש ייעודי למאמרים שפיטים חופשיים בעיקר בתחום מדעי הרוח. . על פי מה שכתוב באתר הוא למעשה אוסף של מנועי חיפוש מותאמים אישית שנבנו באמצעות Google custom search. אפשר לחפש באוסף כולו ואפשר למקד את החיפוש לתחומי דעת מסוימים: היסטוריה, פילוסופיה, דת ותיאולוגיה, אמנות ספרות ולימודי תרבות , מדעי החברה וכתבי עת רב תחומיים

אפשר גם לדפדף ולראות את רשימת כתבי העת שמכסה המאגר של מנוע החיפוש על פי התחומים השונים שנמנו לעיל. הרשימה כוללת קישורים לאתרי הבית של כתבי העת . לחלק מכתבי העת יש באתר תקציר עם תיאור קצר על כתב העת.

מבחינות מסוימות הוא דומה למנוע החיפוש JURN שגם אותו כדאי לזכור כאשר מחפשים מאמרים במדעי הרוח.

לאתר המנוע

SpringerOpen – הרחבת מערכת כתבי העת החופשיים של Springer

חברת Springer Science+Business Media הודיעה ב- 28 ביוני 2010 על הרחבת מערכת ההוצאה לאור של מאמרים ב"גישה פתוחה" עם השקתה ב- 26 ביוני 2010 של Springeropen – סדרה חדשה של כתבי עת חופשייים שתכלול את כל התחומים של STM . מאמרים שיצאו לאור בכתבי העת של SpringerOpen יהיו חופשיים ונגישים במסגרת הרשיון של Creative Commons.

BioMed Central הפכה לחלק מ-Springer ב- 2008 . הניסיון והטכנולוגיה של BioMed Central סייעו למו"ל Springer להשיק את SpringerOpen . הכותרים החופשיים של SpringerOpen יהיו נגישים גם דרך הפלטפורמה של SpringerLinK, Pubmed central ומאגרים מוסדיים.

מידע נוסף ב- Springeropen
ההודעה על השקת SpringerOpen בבלוג של BioMed Central
ההודעה של Springer על SpringerOpen
למידע נוסף

מאגר מאו" ר – מאגר אובייקטי-למידה ברשת

MAOR –  Meta-data and Object Repository – מאגר חומרי למידה ברשת שהושק לאחרונה הוא פרי שיתוף פעולה שיתוף פעולה של איגוד האינטרנט הישראלי, משרד החינוך ומחב"א (מרכז החישובים הבינאוניברסיטאי).

על פי מה שנכתב באתר ” מאו"ר מאפשר למרצים, מורים ותלמידים במגזרים השונים למצוא חומרי למידה המתאימים לצרכיהם ביתר קלות, תוך שימוש חוזר במשאבים שכבר פותחו ויצירת חומרי לימוד חדשים על בסיס תכנים קיימים. השימוש במאגר יאפשר לבנות ביתר קלות מערכי שיעור מגוונים, המשלבים חומרי למידה שונים המותאמים לצורכי הלמידה" .

על פי מה שנכתב ב-ISOC-IL בשטח – גיליון יוני 2010 " המאגר כולל קורסים ושיעורים שלמים, מצגות, סימולציות, קטעי וידאו ואודיו, תרגולים ומטלות, עם אפשרות לבצע הערכת עמיתים (peer review) ותוספת של חוות דעת משתמשים. המאגר המורחב מכיל כיום למעלה מ- 30,000 אובייקטי למידה המיועדים לבתי הספר, למוסדות ההשכלה הגבוהה ולציבור הרחב. "

האתר כולל  מנשק חיפוש בסיסי ומתקדם שדרכו אפשר להגביל את החיפוש על פי מגוון שדות: מילות מפתח, כותרת, כתובת, קהילה, קטגוריות נושאיות, שפה, סוג אובייקט, פורמט, מערכת ניהול למידה, איתור אובייקט לפי מחבר, איתור אובייקט לפי תרומות הקהילה, טווח תאריכים ועוד.. כמו כן יש כמה אופציות למיון התוצאות : על פי כותר, מחבר, תאריך הוספה ותאריך שינוי.
תוצאות החיפוש כוללות תיאור מפורט של האובייקט: מחבר, סוג אובייקט, תאריך הוספה, תאריך שינוי, מלות מפתח, דרישות טכניות, שפה, זכויות יוצרים ועוד.

אל המאגר

 

 

גישה פתוחה לחומר מדעי – תמונת מצב לשנת 2009

הרבה מאמרים מכתבי עת מדעיים היום זמינים דרך האינטרנט דרך כתבי עת חופשיים (מסלול ה"זהב") או דרך מאגרים פתוחים (המסלול ה"ירוק").

נשאלת השאלה איזה חלק מכלל כתבי העת המדעיים זמין ב"גישה פתוחה" בטקסט מלא ועד כמה חוקרים מפקידים מאמרים במאגרים פתוחים. תשובות על שאלות אלו יכולות להיות בעלי ערך לאלה שמממנים את המחקרים, למנהלי אוניברסיטאות ולמו"לים.

מחקר שהתפרסם ב- 23 ביוני 2010 ב- PLoS ONE יכול לתת מענה לשאלות אלה.
מטרות המחקר היו – להעריך כמותית את הספרות המחקרית השפיטה בכתבי עת שזמינה ב"גישה פתוחה", לבדוק את התפלגות הספרות על פי שני המסלולים – מסלול ה"זהב" והמסלול ה"ירוק" וגם על פי תחום מחקר.

נבדק מדגם אקראי של 1837 כתבי עת חופשיים בטקסט מלא ונעשה שימוש במנוע חיפוש. מתוך מאמרים שיצאו לאור ב- 2008 , 8.5% היו חופשיים באתרי המו"לים. 11.9% נוספים שנמצאו דרך מנועי חיפוש מגדילים את האחוז ל- 20.4%.

התפלגות הפרסומים בגישה פתוחה על פי תחום מחקר מלמדת שמדעי האדמה תופסים את המקום הראשון – 33%, וכימיה את המקום האחרון – 13%. מבחינת מסלול הפרסומים נמצא שברפואה, ביוכימיה וכימיה הפרסום בכתבי עת ב"גישה פתוחה" שכיח יותר. בכל שאר התחומים ההפקדה במאגרים פתוחים הוא יותר דומיננטי.

תוצאות המחקר מלמדות שלגישה הפתוחה יש השפעה על הזמינות של ספרות מדעית ושקיימים פערים בין תחומי המחקר השונים. שיטות המחקר וכלי המחקר שפותחו יכולים לשמש בסיס טוב למחקרים נוספים אורכיים ( לונגיטודינליים) .

למחקר

מחדשות ה"גישה הפתוחה" – ספריות ב- MIT הקימו קרן לתמיכה כספית בפרסומים ב"גישה פתוחה "

ספריות ב- MIT הקימו לאחרונה קרן מיוחדת – the MIT Open Access Article Publication Subvention Fund-OAAPSF
לתמיכה בפרסומים ב"גישה הפתוחה".

הקרן מעניקה מימון של עד 1000 דולר למאמר אשר מחברו/יו אינם יכול/ים לכסות את הוצאות הפרסום של המאמר בדרך אחרת.

אנשי הסגל שזקוקים לסיוע כספי מהקרן יהיו זכאים להשתמש בכספי הסיוע של הקרן למאמרים שישלחו לפרסום אחרי 1 ביוני 2010 בכתבי עת ב"גישה פתוחה", אשר עומדים במספר תנאים, ובראשם היותם כתבי עת שפיטים ונמצאים ברשימת כתבי העת ב-DOAJ .

פרטים נוספים בכתבה המלאה

PQDT Open – תזות ודיסרטציות בגישה חופשית

PQDT Open הוא שירות חופשי של Proquest אשר מאפשר גישה לתזות ודיסרטציות חופשיות בווב.

ל- Proquest יש גם שירות הוצאה לאור חופשי – UMI® Open Access publishing אשר מאפשר למשתמשים שמעוניינים לאפשר גישה חופשית לעבודות שלהם, לפרסם אותם .

פרסום באמצעות שירות חופשי זה מגביר את הנראות של התזות/דיסרטציות שכן הן מתפרסמות ב- PQDT open וגם במאגר התזות הקנייני של פרוקווסט –   ProQuest® Dissertations & Theses .   באופן זה המפרסמים בשירות זה חושפים את עבודותיהם לא רק למשתמשים בשירות התיזות החופשי אלא גם לכל המנויים על מאגר זה.

שימוש בשירות UMI® Open Access publishing יגדיל את מאגר התזות והדיסרטציות החופשיות בווב.

למאגר התזות החופשי

JorumOpen – חומרי הוראה חופשיים לכול

JorumJorum הוא שירות חופשי לחומרי הוראה בחסות Joint Information Systems Committee   (JISC). החומרים נתרמו על ידי אנשי חינוך במוסדות להשכלה משלימה וגבוהה באנגליה.

השירות כולל שני אוספים:
JorumUK – חופשי למוסדות באנגליה, ו- JorumOpen – חופשי ופתוח לעולם כולו במסגרת רשיון גמיש של creative commons . אוסף זה שפועל החל מינואר 2010 גדל בהדרגה .

המנשק ב- JorumOpen מאפשר חיפוש ודפדוף.

מדריך לחיפוש ב-JorumOpen אפשר למצוא באתר
מדריכים נוספים
לאתר
שאלות נפוצות

UNDATA – מנשק אחד לחיפוש במאגרים הסטטיסטיים של האו"ם

 UNDATA הוא שירות לא כל כך חדש,  אבל נמצא עדיין בגרסת ביתא  שמספק גישה באמצעות מנשק חיפוש אחד למאגרים הסטטיסטיים של האו"ם. המטרה היא להביא את המידע הסטטיסטי הרחב שצבר האו"ם במשך עשרות שנים לציבור הרחב כפי שנאמר בעת השקתו של השירות:

The UN-system has accumulated over the past 60 years an impressive amount of information. UNdata , developed by the Statistics Division of DESA, is a new powerful tool, which will bring this unique and authoritative set of data not only to the desks of decision makers and analysts, but also to journalists, to students and to all citizens of the world."

המידע מגוון ומכסה תחומים רבים כגון: חקלאות, פשיעה, חינוך, תעסוקה, אנרגיה, סביבה, מחלת האיידס, תעשיה, מידע , אוכלוסייה , פליטים, תיירות, מסחר ועוד.

המנשק מספק כמה אופציות חיפוש:
Keyword search– חיפוש בסיסי על פי מלות מפתח
Database explorer – מספק אפשרות לראות את מאגרי המידע ולגשת בנפרד לכול אחד מהם
Advanced Search– חיפוש מתקדם שמאפשר מספר הגבלות : על פי ארצות, שנים, ומקורות מידע

אפשר גם לקבל מידע על פרופילים של מדינות על פי אינדיקטורים שונים – כלכליים וחברתיים

לאתר

ארגון ספריות המחקר האמריקאיות על אסטרטגיות להגדלת כמות התכנים החופשיים

ארגון ספריות המחקר האמריקאיות הקדיש את גיליון אפריל 2010 של "Research Library Issues" לנושא אסטרטגיות לעידוד הפרסום ב"גישה הפתוחה".

גיליון מיוחד זה מתמקד בגישות שונות הננקטות היום כדי להגדיל את כמות התכנים החופשיים לקהילת המחקר .

מאמר הפתיחה כולל סקירה כללית על אסטרטגיות שונות הננקטות היום ברמת המוסד, הספרייה והמחברים למען ה"גישה הפתוחה".

מסתבר שתפקידן של הספריות אינו מבוטל והוא בא לידי ביטוי בפרויקטים עצמאיים של דיגיטציה של אוספים, בהשתתפות בפרויקטים גדולים של דיגיטציה, בתמיכה בתיזות אלקטרוניות, בניהול מאגרים מוסדיים ובתמיכה בפעילות הוצאה לאור מוסדית.

במאמר הפתיחה קוראת המחברת ללמוד מניסיונות מוצלחים של אחרים בתחום זה.
ניסיונות כאלה ברמת הקמפוס, המחברים והספריות מתוארים במאמרים נוספים בגיליון:
Achieving Consensus on the University of Kansas Open-Access Policy
Improving Access with Open-Access Publishing Funds
Model Language for Author Rights in Library Content Licenses
Opening Up Content in HathiTrust: Using HathiTrust Permissions Agreements to Make Authors’ Work Available

לגיליון המלא

השפעת תנועת ה"גישה הפתוחה" על כמות הציטוטים – ביבליוגרפיה מוערת בנושא

נושא הקשר בין פרסום מחקרים במסגרת ה"גישה הפתוחה" וכמות הציטוטים של אותם מחקרים מעסיק לא מעט עושי מדיניות וחוקרים. מחקרים רבים בדקו את הנושא.

ביבליוגרפיה מוערת בנושא שהתפרסמה ב-
Issues in Science and Technology Librarianship חורף 2010
שופכת אור על הנושא.

הביבליוגרפיה כוללת רשימה של מחקרים ומאמרי סקירה בנושא ומתחלקת ל-3 חלקים:
• מאמרי סקירה (5 מאמרים)
• מחקרים שמלמדים על יתרון ציטוטים לפרסום ב"גישה הפתוחה" (39 מחקרים)
• ומחקרים שמלמדים שאין יתרון לפרסום ב"גישה הפתוחה" על כמות הציטוטים או שמיחסים את יתרון הציטוטים לגורמים נוספים מתערבים (7 מחקרים).

כאמור הביבליוגרפיה מוערת. ליד כל מחקר תקציר של המחקר וקישור לטקסט המלא אם קיים.

 

תנועת ה"גישה הפתוחה" במספרים – מרץ 2010

במסגרת אחד מהפרויקטים של IQSS – The Institute for Quantitative Social Science שבאוניברסיטת הרווארד מתחקים באופן קבוע מאז 2005 אחר הגידול במשאבי ה"גישה הפתוחה", והנתונים והניתוח מתפרסמים כל שנה מדי רבעון ( מרץ, יוני, ספטמבר ודצמבר) ב- The Imaginary Journal of Poetic Economics
בסדרה Dramatic Growth of Open Access Series

הנתונים מרבעון 31 מרץ 2010 מצביעים על גידול מתמשך במשאבי הגישה הפתוחה:
• מספר כתבי העת במסגרת ה"גישה הפתוחה" ב- DOAJ הגיע ל- 4,863
• מספר המסמכים בהם מחפש Bielefeld Academic Search Engine – BASE  מגיע היום ל- 23 מיליון , גידול של 1.2 מיליון מהרבעון האחרון, שמשמעותו קצב גידול של 13000 מסמכים מדי יום
• מספר המוסדות שמחייבים לאכוף את מדיניות ה"גישה הפתוחה" על פי ROARMAP, הגיע ל- 200

פרטים נוספים בדו"ח המלא

שבוע תנועת ה"גישה הפתוחה" הבינלאומי 2010 בסימן השפעת ה"גישה הפתוחה" על המחקר והקריאה לכריית טקסט

שבוע ה"גישה הפתוחה" הבינלאומי יתקיים השנה בתאריכים 18-24 באוקטובר 2010.

שבוע ה"גישה הפתוחה" שם לו למטרה לקדם גישה חופשית למחקר והשנה תהיה זו השנה הרביעית לקיומו. שבוע זה מהווה הזדמנות לקהילה האקדמית ולקהילת המחקר ברחבי העולם להמשיך וללמוד על הפוטנציאל והתועלת שטמונים ב"גישה הפתוחה", ולהצעיד את תנועת ה"גישה הפתוחה" לנורמה במחקר.

האירוע מאורגן השנה על ידי SPARC בסיוע מומחים. ההכנות לאירוע החלו בקריאתו של Dr. Philip E. Bourne פרופסור מאוניברסיטת San Diego שבקליפורניה והעורך הראשי של PLoS Computational Biology לגייס את הטכנולוגיה על מנת לאפשר כריית טקסט בספרות ההולכת וגדלה של ה"גישה הפתוחה ".

בוידאו באתר של שבוע ה"גישה הפתוחה" קורא Dr. Philip E. Bourn לחשוב כיצד לגייס את הטכנולוגיה למחקר מתקדם, שיושתת על כריית טקסט אמיתית בספרות החופשית ההולכת וגדלה. השאיפה היא שהטקסטים החופשיים יהיו בפורמט XML באופן שיאפשר את ניתוחם על ידי מחשב. כדי לאפשר שימוש יעיל בספרות יש לפתח כלים מתאימים דוגמת SciVee ו- BioLIT שאי אפשר היה לפתחם ללא גישה חופשית לספרות.

כלים אלה מדגישים את כוחה ותרומתה של תנועת ה"גישה הפתוחה" למחקר. ישנם הרבה דרכים להשתתף בשבוע ה"גישה הפתוחה" – החל מלבישת חולצה כתומה של ה"גישה הפתוחה" וכלה בהצגת מדיניות "גישה פתוחה" חדשה, והצגת ניסיונות ופרויקטים מהסוג שאוזכרו לעיל שמדגישים את כוחה של ה"גישה הפתוחה" ותרומתה למחקר.

ארגונים ואנשים פרטיים שמתכננים להשתתף או מעוניינים במידע נוסף על שבוע ה"גישה הפתוחה" נקראים להירשם באתר

לאתר שבוע הגישה הפתוחה
להצהרה על שבוע הגישה הפתוחה

יוזמת ה"גישה הפתוחה" של הבנק העולמי

היום – 22 באפריל 2010 הבנק העולמי הצהיר על יוזמת ה"גישה הפתוחה" שלו. במסגרת יוזמה זאת הבנק העולמי השיק היום  אתר שמאפשר גישה חופשית לנתונים סטטיסטיים ואינדיקטורים שונים שקשורים לפיתוח של למעלה מ- 200 מדינות בעולם. האתר ניתן לצפייה ב-4 שפות- אנגלית, ספרדית צרפתית וערבית.  בהשקת האתר החדש הבנק העולמי מאפשר למעשה לכולם שימוש חופשי בכל המאגרים שלו כולל ה- World Development Indicators -WDI.

משתמשים יכולים להוריד ולעשות שימוש חוזר בנתוני הבנק העולמי ללא הגבלות.

על המחשבה מאחורי היוזמה יעידו דברי נשיא הבנק רוברט צוליק Robert B. Zoellick
“I believe it’s important to make the data and knowledge of the World Bank available to everyone. Statistics tell the story of people in developing and emerging countries and can play an important part in helping to overcome poverty. They are now easily accessible on the Web for all users, and can be used to create new apps for development.”

פתיחת הנתונים ללא הגבלת שימוש לכול, יאפשרו לפתח כלים שישמשו למעקב ולמציאת פתרונות שיסייעו לבנק להשיג את מטרתו – צמצום העוני בעולם.

יוזמה זו ננקטה  במקביל להשקתו ב-20 לאפריל 2010 של WDI 2010 – אחד המשאבים הסטטיסטיים הפופולריים של הבנק העולמי שכולל כ- 900 אינדיקטורים כלכליים על מצב העולם כולו.