BestPicturesOf.com הוא מנוע-על לתמונות וצילומים, פרי פיתוח ישראלי. כיום מנוע החיפוש מחפש במאגרי התמונות של גוגל, בינג ופיקאסה ומציג את התמונות מכל אחד ממנועי החיפוש בנפרד במסך אחד. על פי מה שנכתב באתר בעתיד הכוונה היא לשלב בחיפוש מאגרי תמונות נוספים כגון: Facebook, Istockphoto ועוד.

למנוע החיפוש יש מנשק עברי ומנשק אנגלי . החיפושים בעברית ובאנגלית מניבים תוצאות שונות. היתרון של המנוע הוא במנשק התוצאות הידידותי למשתמש שמאפשר לו בו זמנית לראות תוצאות משלושת המאגרים שלרוב אינן חופפות כפי שמעידים על כך דברי המפתחים:

"היתרון הגדול שבשילוב, הינו מגוון התוצאות הרחב, שיכול לענות על צרכים שונים של הגולש. ואכן ביצוע של מספר חיפושים מראה שיש דפוס התנהגות שונה לכל מנוע חיפוש.כך למשל אפשר לראות בגרסת חיפוש התמונות בעברית, שחיפוש של ביטוי כמו "אוניברסיטת תל אביב" מביא תוצאות שונות מכל מנוע. בעוד גוגל מציג תמונות של הבניין ושל הלוגו , בינג מציג כמה תמונות של קפה קקאו באוניברסיטה, ואילו פיקאסה משלים את התמונה, עם תוצאות של גולשים שהעלו בעצמם תמונות לאתר השיתוף, ולכן כוללות בעיקר תצלומים של סטודנטים ברחבי האוניברסיטה.דוגמה נוספת שמדגימה את אופיו המיוחד של כל מנוע היא החיפוש של Israel באתר באנגלית: בתוצאות של גוגל יש ייצוג יתר לסמלים, מפות וקובצי לוגו, בתוצאות של בינג יש ייצוג רב לתמונות נוף ותצלומים אחרים ובתוצאות של פיקאסה יש לעיתים תצלומים באיכות פחות טובה, ואת הסיכוי הרב ביותר לקבל תמונות הכוללות אנשים ו"אוירה".

BestPicturesOf.com, מטבעו כמנוע על, אינו מאפשר למשתמש את אותן אופציות לסינון המידע שקיימות בכל אחד מהמנועים בנפרד , אך גם כמנוע על, החיפוש בשלב זה הוא בסיסי ביותר. הוא אינו כולל מנשק חיפוש מתקדם עם אפשרויות כלשהן להגבלה. במיוחד יהיה מועיל אם הוא יאפשר סינון תמונות על פי זכויות יוצרים. אבל כאמור, המנוע בתחילת דרכו וכדאי לעקוב ובינתיים ליהנות מהיתרון שהוא מספק .

מחפשים מדריך למאגר מידע ביורפואי? חומרים בנושאים שקשורים להיסטוריה של הרפואה ומידע רפואי למשתמש ?

לצורך כך כדאי להכיר שלושה מנועים מותאמים אישית :
Medical Libraries – מנוע חיפוש זה מחפש בכל הספריות שרשומות ב- http://www.lib.uiowa.edu/hardin/hslibs.html . אתרי בית של ספריות כוללים בדרך כלל חומרי אוריינטציה והדרכה , ולכן אין פלא שכאשר חיפשתי במנוע זה מדריכים למאגרי מידע קיבלתי הרבה קישורים למדריכים. מאחר שהמנוע הוא מנוע מותאם אישית של גוגל אפשר להשתמש בחיפוש באופרטורים שנתמכים על ידי מנוע החיפוש של גוגל כגון filetype: כדי להגביל את החיפוש לסוגים מסוימים של קבצים כגון pdf. ppt או doc

History of Medicine – מנוע חיפוש זה מחפש במאות דפים מומלצים על ידי :

History of the Health Sciences Section of the Medical Library Association   

Consumer Health and Patient Education Information  – מנוע חיפוש זה מחפש באתרי רפואה שהומלצו על ידי :
U.S. National Library of Medicine, CAPHIS (the Consumer and Patient Health Information Section of the Medical Library Association), the British Medical Association

האתרים לאינדקסים של שלושת המנועים נבחרו על ידי ספרן רפואי בשם דויד רוטמן שבחר אתרים מהימנים. אמנם, על פי מה שמצוין בדפים של מנועי החיפוש, האינדקסים לא עודכנו לאחרונה כלומר לא נוספו לאחרונה קישורים חדשים לאינדקס , אבל תוצאות החיפוש כוללות דפים מעודכנים מהאתרים הקיימים.

ERIAL – Ethnographic Research in Illinois Academic Libraries הוא פרויקט בן שנתיים שחוקר את תהליך המחקר של הסטודנטים.. מטרתו של הפרויקט הוא להבין את התנהגות הסטודנטים בתהליך המחקר וכיצד היחסים בין הסטודנטים, סגל ההוראה והספרנים מעצב תהליך זה. הפרויקט הוא יישומי שכן הוא שם לו למטרה לגלות להבין ולטפל בבעיות ומטרתו לעשות שימוש בתוצאות כדי לשפר את שירותי הספרייה לסטודנט .

ERIAL מושתת על מתודולוגיה אתנוגרפית במסגרתה נערכים תצפיות על הרגלי המחקר של הסטודנטים. המחקר הוא איכותני ושיטות המחקר כוללות בין היתר ראיונות מובנים למחצה , ותצפיות בספריות.

הפרויקט הוא פרי שיתוף פעולה של 5 אוניברסיטאות באילינוי בעלות אוכלוסיות מגוונות . מגוון זה מאפשר לעמוד על ההבדלים והדמיון בתרבויות הספרייה . בפרויקט נוטלים חלק יותר מ- 600 משתתפים בתוכם ספרנים, אנשי סגל וסטודנטים.

במסגרת פרויקט זה נערך מחקר על התנהגות חיפוש המידע על ידי הסטודנטים. מסתבר שמנוע החיפוש גוגל הוא הפופולרי ביותר, כמו כן סטודנטים מצפים ממשאבי מידע אחרים ל"התנהג" כמו גוגל.

אך למרות הפופולריות של גוגל הסטודנטים לא יודעים להשתמש בו כראוי ולהפיק ממנו את מרב התועלת ולנצל את מגוון המאפיינים וההגבלות שהוא מאפשר לצורך סינון המידע. .. כמו כן אינם יודעים באיזה כלי מבין הכלים הרבים שמציע גוגל לצרכים מיוחדים להשתמש. כך למשל הסטודנטים יודעים שאפשר לחפש ספרים אך לא יודעים היכן?

מסקנה: יש לציידם במידע זה….

לפירוט יתר

לכתבה נוספת בנושא

לאתר הפרויקט

News360  2.0 היא אפליקציה תואמת ווב וגם מגוון פלטפורמות ניידות : iPad, iPhone, BlackBerry PlayBook, Windows Phone, Android אשר מציגה למשתמש חדשות רלוונטיות לו על סמך פעילותו באתרים חברתיים. News360 עושה שימוש בטכנולוגיות סמנטיות וכרית מידע. היא מנתחת את  פעילותו של המשתמש באתרים חברתיים כגון: Facebook, Twitter, Google Reader, Evernote במטרה לבחור חדשות רלוונטיות למשתמש מכול מקור שהוא.. ניתוח הפעילות של המשתמש באתרים החברתיים  מתבצע כמובן בהרשאתו של המשתמש.

החידושים העיקריים בגרסה חדשה זו של האפליקציה היא קיומה בגרסה וובית ותמיכתה בפרסונליציה. הפרסונליצזיה ב- News360 משתמשת בסמנטיקה של התכנים עצמם. היא בונה מפה סמנטית מכל פריט תוכן ומשווה בינו ובין גרף תחומי העניין של המשתמש מהיישומים החברתיים : Evernote, Twitter, Facebook , Twitter ו-Google reader במטרה למצוא תכנים שמעניינים את המשתמש.

לכתבה בנושא

מילות המפתח בהם משתמשים בחיפושים במנועי חיפוש יכולים להעיד על מידת העניין של המשתמשים בהם, ומידע על מידת הפופולאריות שלהם יכולה לסייע בבחירת מלות מפתח לצרכים שונים: בעסקים לבחירת מיזם חדש ולשיפור מסע פרסום בקישורים ממומנים, באופטימיזציה של מנועי חיפוש (קידום אתרים אורגני למקום טוב בתוצאות החיפוש של מנועי חיפוש), בחיפוש מונחים נרדפים או קרובים לצרכים שונים ועוד.

מדד נוסף שיש לקחת בחשבון בבחירת מלות מפתח לצורך אופטימיזציה של מנועי חיפוש ושיפור מסע פרסום הוא מדד ה-keyword competition – מדד תחרות מפרסמים – שהוא מדד מבוסס מילות מפתח שיש בו ללמד על מידת התחרות בתחום ועל כדאיות בחירת מלות מפתח . ככל שמדד התחרות של מילת מפתח גבוה יותר כן יהיה פחות כדאי להשתמש בה מבחינת מאמץ ועלות לצורך מסע פרסום . שילוב מידע על מידת הפופולאריות של המונח ומדד התחרות יכול לסייע בקבלת החלטות . כך למשל יש להניח שיזם יעדיף מונח בעל פופולאריות סבירה עם מדד תחרות נמוך על פני מונח פופולרי מאוד עם מדד תחרות גבוה.

מידע ויזואלי על שני אלמנטים אלה פופולאריות ומדד התחרות מספק הכלי Keyword Eye . מאפיינים בסיסיים של הכלי חופשיים לכול. למי שמעוניין במאפיינים מתקדמים , סינונים וכו' יכול תמורת תשלום נמוך להשתמש בגרסה המתקדמת של הכלי.

בשתי הגרסאות של הכלי – החינמית וזו שבתשלום אפשר לקבל את המידע בכמה צורות – בצורת ענן תגיות צבעוני כאשר גודל המונח מלמד על מידת הפופולאריות שלו וצבעו על מדד התחרות, מידע ויזואלי בצורת גרפים ומידע טבלאי .

לכלי

במלאת 20 שנה להולדתו של הווב , מדען המחשב פרופ' אורן עציוני מאוניברסיטת ניו-יורק במאמר שהתפרסם בגילון 4 באוגוסט 2011 בכתב העת nature קורא לחוקרים לחשוב מעבר לתיבת החיפוש,  ולשפר את החיפוש באינטרנט – מאחזור מסמכים למענה על שאלות.

היום מנועי החיפוש מאנדקסים מיליארדי מסמכים ועם מיליארדי הדפים בווב המאמץ במנועי חיפוש הוא על דרוג תוצאות החיפוש על פי רלוונטיות, ועדיין המשתמש מקבל רשימה ארוכה של תוצאות.

שיפור שרשרת המזון של המידע מחייב שמחשבים יבינו את השאלה של המשתמש, יחלצו עובדות מכל המידע בווב ויבחרו את התשובה הנכונה.

מנועי חיפוש התקדמו מעט בכיוון נכון זה. כך למשל גוגל מציג תחזיות מזג אויר בתשובה לשאילתות ספציפיות , וולפראם אלפא מספק תשובות חכמות לשאלות מסוימות לדוגמה: כאשר שואלים "האם אני שתוי מדי כדי לנהוג" ? וולפראם אלפא מציע לחשב את רמת האלכוהול בדם על סמך מספר משתנים כגון משקל וכמות האלכוהול שנצרכה. אבל עדיין זה מיושם על שאלות מסוימות שהוגדרו מראש. דוגמאות נוספות בכיוון זה הן :powerset שפיתחה מנוע חיפוש בשפה טבעית ו- siri שעונה בשפה טבעית על שאלות בנושאים שונים כגון: סרטים , מסעדות ושירותים מקומיים. אך מאמצים אלה עדיין דלים לעומת ההשקעה של מנועי חיפוש בחיפוש מילות מפתח.

הרבה מהמחקר בתחום השפה הטבעית מתמקד במשימות צרות.
מנועי חיפוש צריכים לפתח יכולות לענות על שאלות בכל התחומים ולאו דווקא בתחום מסוים.

המכשול העיקרי לשינוי פרדיגמה למעבר מאחזור מידע למענה על שאלות הוא העדר אמביציה ודמיון.
עם השקעה מדעית ופיננסית לפיתוח חיפוש בשפה טבעית פרופ' אורן עציוני צופה אפשרות שחיפוש על פי מלות מפתח היום יהפוך לנוסטלגיה, ומנועי חיפוש יהיו מסוגלים לענות על שאלה שהמשתמש ישאל את המחשב. טכנולוגיה כזאת מתאימה למציאות היום בה רבים משתמשים במחשבים ניידים עם מסכים זעירים שהקלדה וצפייה ברשימה ארוכה של תוצאות פחות מתאימה להם. זה יתאפשר כאשר מנועי החיפוש במקום לחפש אחר מחרוזות של טקסט , כפי שהם עושים היום , יהיו מסוגלים לזהות ישויות – אנשים, מקומות עצמים ואת היחסים ביניהם. זוהי המטרה של UW's Turing Center שפרופ' עציוני עומד בראשו. כיום ישנן מערכות לחילוץ מידע , קוד פתוח לדוגמה למערכת כזו מצוי בכתובת : http://go.nature.com/ei3p4f . אך יש צורך במחקר נוסף כדי לשפר מערכות כאלה . כך לדוגמה ישנן מערכות היום שמסוגלות לפרש יחסים שבאים לידי ביטוי בפעלים – יש לפתח אותן באופן שיפרשו גם יחסים שבאים לידי ביטוי בעצמים ושמות תואר. כמו כן שיטות אוטומטיות צריכות להיות ממופות לסט רחב יותר של שפות.

פיתוח מערכות כלליות למענה על שאלות טומן בחובו ברכה לחוקרים ולציבור ההולך וגדל אשר משתמש בטלפונים ניידים עם מסכים זעירים שמחייבים תשובות תכליתיות ותמציתיות . ללא זאת אנו עלולים לטבוע בים ההולך וגואה של מידע, ופרופ' עציוני אופטימי לגבי העתיד.. .

למאמר

לכתבה בנושא

I-Search הוא מנוע חיפוש שפותח/מפותח במסגרת פרויקט מחקרי של האיחוד האירופי ואשר שם לו למטרה כפי שכתוב באתר לפתח מנוע חיפוש שמסוגל לקבל כשאילתה סוגים שונים של קובצי מולטימדיה ותכנים שונים – אובייקטים תלת מימדיים, תמונות דו- מימדיות, אודיו, וידאו, וצירופים שלהם ולאחזר תכנים רלוונטיים מהסוגים השונים של התכנים.

כיום כפי שנראה באתר הוא תומך ב-3 סוגי קבצים בו זמנית כשאילתה – – *.OFF אובייקטים תלת מימדיים, – *.JPG – תמונות דו מימדיות, ו- *.WAV – קובצי אודיו . ממעט החיפושים שערכתי, נראה שהוא באמת עדיין רק בשלבי פיתוח.

SemWebVid – Semantic Web Video הוא פרויקט במסגרת I-SEARCH שמטרתו להוסיף אוטומטית מידע על – כותרים, תיאור וכו' לקובצי וידאו תוך שימוש ב-RDF. הוא עושה שימוש גם בשירותי שפה טבעית בקוד פתוח כגון OpenCalais, Zemanta, and Alchemy כדי להעשיר את המידע ולחלץ זהויות. בשלב זה הפרויקט מתמקד ביוטיוב אבל המטרה היא להכליל את הפרויקט לכל פורטל וידאו אחר.

שני הפרויקטים עדיין בשלבי פיתוח, קשה להעריך את הביצועים, אבל הם יכולים אולי ללמד על הצפוי בעתיד בתחום תעשיית מנועי החיפוש , כדאי לעקוב… .

The American Customer Satisfaction Index שנוסד בבית ספר למנהל עסקים באוניברסיטת משיגן הוא אינדיקטור כלכלי לאומי שמשקף את שביעות הרצון של הצרכנים בארה"ב מאיכות המוצרים והשירותים . הדוח מסתמך על ראיונות של 70000 צרכנים מדי שנה ומודד את שביעות הרצון מלמעלה מ- 225 חברות ב- 47 תעשיות ו-10 סקטורים כלכליים ו-130 מחלקות ממשלתיות, סוכנויות ואתרי ווב. הנתונים מתפרסמים מדי חודש עם דגש על סקטורים אחרים מדי חודש. בחודש יולי הדוח התמקד ב- 3 תחומים ברשת האינטרנט – מנועי חיפוש, מדיה חברתית ואתרי חדשות.

מספר ממצאים מנתוני הדוח יולי 2011 :
בתחום מנועי החיפוש ופורטלים – מנוע החיפוש גוגל ממשיך מבחינת שביעות רצון הצרכן להוביל בתעשיית מנועי החיפוש עם ציון של 83 אך בינג שמדד שביעות הרצון ממנו רשם עלייה משמעותית של 7% משנה שעברה, צמצם את הפערים ונמצא צמוד כמעט לגוגל עם שביעות רצון של 82 .

בתחום המדיה החברתית – וויקיפדיה נמצאת במקום ראשון עם ציון של 78 שביעות רצון ואחריה יוטיוב עם ציון 74 . פייסבוק עם ציון של 66 -למרות שיפור מזערי של 3% משנה שעברה עדיין נמצאת במקום הנמוך ביותר, לא רק בתוך הקטגוריה של המדיה החברתית בלבד אלא בין כל החברות שנמדדו בדוח – מה שפותח את הדלת לרשת החברתית החדשה של גוגל – גוגל +

בתחום אתרי חדשות – FOXNews.com מוביל עם ציון של 82 ואחריו נמצא ABCNews עם ציון של 77 . בתחתית תעשייה זו נמצאת HuffingtonPost.com .

לפרטים נוספים

להודעה החדשותית

מנועי חיפוש עם האלגוריתמים החכמים שלהם הפכו את המידע לנגיש וזמין. איננו צריכים להתאמץ כדי למצוא את מה שאנו מבקשים … לא זוכרים במדויק שם של חבר ילדות? , מחפשים מאמרים? , מחפשים שם של דמות ידועה שנמצאת על קצה הלשון? , – לא צריך לאמץ את הזיכרון במיוחד – קרוב לודאי שנמצא כל זאת אם נעשה חיפוש פשוט בגוגל.

האם למידע זה שנמצא בהישג יד יש השלכות על תהליך הזיכרון שלנו?

מאמר מכתב העת science מ-15 ביולי 2011 מתאר ניסויים שנערכו כדי לבדוק את הנושא.

4 ניסויים שמו להם למטרה לבדוק האם למידע בהישג יד שמספקת רשת האינטרנט יש השלכות על הזיכרון שלנו והאופן בו הוא עובד .
הניסויים מצאו :

• כאשר אנו מתמודדים עם שאלות קשות ועם הצורך למצוא מידע אנו נוטים לחשוב על מחשבים (ניסוי 1 )

• אנו נוטים לשכוח פריטי מידע שאנו חושבים שבעתיד  יהיו נגישים לנו חיצונית (במחשב, במנוע החיפוש) ונוטים יותר לזכור פריטי מידע שאנו חושבים שלא יהיו נגישים לנו – ימחקו. (ניסויים 2 ו- 3)

• וכאשר אנו מצפים למצוא גישה עתידית למידע אנו נוטים לזכור יותר את הכלי שיאפשר גישה למידע ואת המקום בו מאוחסן המידע (ספרייה במחשב בה שמרנו את המידע לדוגמה) יותר מאשר את המידע עצמו. (ניסוי 4)

ממצאים אלו מלמדים שתהליך הזיכרון האנושי מסתגל ומתאים עצמו לטכנולוגיות המידע החדשות . כפי שאנו לומדים באמצעות הזיכרון מי יודע מה, בקרב בני המשפחה שלנו וחברינו לעבודה וסומכים על הזיכרון שלהם, כך אנו לומדים מה המחשב יודע וסומכים על "הזיכרון" שלו. הפכנו להיות תלויים בגדג'טים שלנו כשם שאנו תלויים במידע שאנו מקבלים מהחברים שלנו ואנו חשים אבודים כאשר הם אינם בהישג יד.

החוויה של איבוד החיבור לרשת האינטרנט הפכה להיות יותר ויותר לחוויה הדומה לאבדן של חבר. אנו חייבים להיות מחוברים לרשת כדי לדעת מה גוגל יודע.

רשת האינטרנט עם מנועי החיפוש דוגמת גוגל ומאגרי מידע דוגמת IMDB הפכה להיות מעין זיכרון חיצוני , מקום שהמידע מאוחסן מחוץ לנו – מעין בנק זיכרון אישי, מה שמכונה בפי פסיכולוגים Google effect.

למאמר

לפודקסט

 לפייסבוק יש מנוע חיפוש משלה ומשתמש שנמצא בתוך פייסבוק יכול להשתמש במנוע חיפוש זה. במקביל קיימים מנועי חיפוש צד שלישי שמאפשרים לחפש בפייסבוק מחוץ לפייסבוק. באופן כזה גם משתמשים שאין להם חשבון בפייסבוק יכולים לחפש מידע מתוך פייסבוק.

אחד ממנועי חיפוש כאלה הוא Facebook Search . הוא כולל מידע מתוך פייסבוק שפתוח לציבור הרחב. מידע שהוגדר על ידי בעליו כפרטי ולא פתוח לציבור הרחב לא יופיע.

שלא כבמנועי חיפוש דומים, במנוע חיפוש זה אפשר להגביל את החיפוש לפוסטים, תמונות, אנשים, דפים, קבוצות ואירועים . הגבלות אלה חשובות מכיוון שהן מאפשרות למקד את החיפוש ולטייב את תוצאותיו . ממעט החיפושים שערכתי במנוע, הסקתי שהוא יכול לסייע במציאת דפים בנושא מסוים כגון דפים של ספריות, ואירועים כגון כנסים עדכניים בנושא מסוים.

למנוע החיפוש

פעמים אנו מעוניינים לחפש מידע בכמה מנועי חיפוש , לעתים אנו מעוניינים לשמוע תחנות רדיו ולא יודעים בדיוק היכן, מעוניינים במידע סטטיסטי בנושא מסוים ולא זוכרים בדיוק היכן לחפש , מעוניינים בתוכנה מסוימת להורדה ולא בדיוק זוכרים אתרים ייעודיים לכך וכו'. . במקרים כאלה 43 search engines for the internet יכול לעזור.

43 search engines for the internet  מהווה שער גישה למידע ברשת בתחומים שונים בכך שהוא מרכז במקום אחד מנועי חיפוש למטרות שונות ומאפשר חיפוש וגם דפדוף .

עמוד הבית כולל רשימה של אתרים פופולאריים ואתרים למטרות שונות: אתרי דוא"ל, משחקים, אתרי וידאו, מפות, נסיעות, טלפונים, חדשות בנושאים שונים.
כמו כן הוא כולל מדריך שמאפשר דפדוף במספר רב של קטגוריות: – אמנות, מחשבים, קניות, עסקים, שעות הפנאי, מוסיקה, יעץ, בריאות , מדעים, ספורט, תוכנה, חדשות, משפטים, נסיעות, אינטרנט,משחקים ועוד..

האתר מאפשר גם חיפוש – אפשר להגביל את החיפוש לתמונות, וידאו , חדשות, מזג אויר, מפות, משחקים, דוא"ל, רדיו וחיפוש על פי ארצות. בכל אחד מחיפושים אלה הוא מאפשר חיפוש כללי בכל הרשת כמו כן מציע למשתמש בחירה של מנועי חיפוש שונים לצורך אותו חיפוש. מנשק החיפוש המתקדם מאפשר גם הגבלה על פי פורמטים שונים של קבצים, חיפוש תמונות, וידאו, חדשות בלוגים, תוכנה, קניות, מרשמים, בריאות וגם כאן הוא מאפשר למשתמש בחירה של מקורות שונים לחיפוש.

על תחביר החיפוש אפשר למצוא מידע במסך ה-help. משם אפשר ללמוד שהמנוע תומך בין היתר בהגבלה על פי אתר ודומיין מסוים על ידי שימוש באופרטור site:

לאתר

האם השפות המבוקרות נעולות באקדמיה? מהי הרלוונטיות של שפות מבוקרות לניהול הידע בארגון?

סקר שנערך ביוזמת Semantic Web Company בתקופה 5 לאפריל עד 18 למאי בקרב 158 משתתפים מ- 27 מדינות שם לו למטרה לבדוק נושא זה.

ממצאים עיקריים של הסקר :

• יש מודעות גבוהה לשפות מבוקרות בארגון. 85.4% מהנחקרים משתמשים בשפות מבוקרות בארגון.
• נמצא קשר חיובי בין גודל הארגון ומשך זמן השימוש בשפות מבוקרות – ככל שהארגון גדול יותר כן ארוך יותר זמן השימוש בשפות מבוקרות.
• טקסונומיות ואונטולוגיות נמצאו כמודל המידע המועדף
• חיפוש סמנטי הוא אחד מתחומי השימוש העיקריים של השפות המבוקרות. יישומים כגון מערכות המלצה, מערכות suggest ותמיכה בחיפוש רב לשוני לא נמצאו כל כך רלוונטיים
• נתונים מקושרים מוערכים כנושא עתידי ואין ספק שארגונים יכולים להפיק מהם תועלת
• התזאורוס יסייע למנועי חיפוש בעתיד הקרוב לשפר תוצאות ומנועי חיפוש מבוססי תזאורוס יהיו מֵינְסְטְרִים בעתיד הקרוב
• קיימת מודעות לחשיבותם של תקנים לשפות מבוקרות כגון SKOS – תקן של W3C לייצוג שפות מבוקרות שהמטרה שלו לייצא שפות מבוקרות לווב הסמנטי

המסקנה המתבקשת מממצאים אלו היא ששפות מבוקרות אינן נעולות במסגרת האקדמית אלא קיימות גם בארגונים ולחיפוש הסמנטי ולנתונים מקושרים יש עתיד.

לתוצאות הסקר

Quixey הוא מנוע ייעודי לחיפוש יישומים שונים לפלטפורמות שונות – סמרטפונים, דפדפנים, יישומים שולחניים, והווב. צורת החיפוש שונה מהמקובל ומכונה באתר בשם "functional search" – על פיה המשתמש צריך להזין שאילתה שעונה על השאלה What do you want to do". כלומר חיפוש היישום/תוכנה הוא על פי מטרת השימוש ביישום והשאילתות הן בהתאם כגון : convert .flac to .mp3, take a screenshot, find games for 3 year olds וכו'

תוצאות החיפוש כוללות שמות של יישומים/תוכנות , תיאור כל יישום ומחיר. אפשר להגביל את החיפוש על פי אשכולות – יישומים חופשיים וסוג פלטפורמה כגון – Android, BlackBerry , Chrome add-ons, Firefox add-ons, iPad, iPhone , Mac , Palm, Web , Windows ועוד. כמו כן מוצעים חיפושים דומים.

על פי מה שכתוב באתר תוצאות החיפוש לקוחות מבלוגים, אתרים שמרכזים אפליקציות, מנועי חיפוש ועוד. שלא כמנועי חיפוש קונבנציונליים, Quixey מנסה להבין מה עושים היישומים השונים, כיצד אנשים משתמשים בהם ולאיזה APIs הם קשורים ובאופן זה מאפשר חיפוש יעיל של יישומים.הערה: כאשר בדקתי את המנוע הוא עלה בדפדפן Firefox אבל לא ב- IE .

למנוע החיפוש

יש היום בשוק למעלה מחצי מיליון אפליקציות לנייד . אם ידועה האפליקציה המדויקת אותה מחפשים יהיה קל יחסית למצוא אותה. אבל הדפדוף באין ספור אפליקציות לצורך מציאת האפליקציה המתאימה למטרה מסוימת יכולה להיות פעולה מתישה.

עובדות אלה הניעו את מנועי החיפוש הגדולים כמו Bing ו- Yahoo להכניס מאפיינים חדשים למנועי החיפוש שלהם שיאפשרו חיפוש יעיל יותר של אפליקציות . בפוסט בבלוג של Bing מ-9 ביוני 2011 מתואר כיצד אפשר באמצעות ה- Iphone למצוא את האפליקציה המתאימה תוך שימוש במנשק הוובי של מנוע החיפוש או באפליקציה של בינג למובייל.

גם יאהו מסתגלת לסביבה החדשה עם מספר מוצרים חדשים לחיפוש אפליקציות . על פי פוסט מ- 15 ביוני 2011 יאהו השיקה שתי אפליקציות ל- iPhone ול- Android לחיפוש יעיל יותר של אפליקציות וגם חיפוש ייעודי לאפליקציות במנוע החיפוש שלה . בפוסט זה אפשר למצוא פירוט על Yahoo! AppSpot – אפליקציה של יאהו ל- iPhone שמהווה שיפור על פני חיפוש אפליקציות נייטיב ב-iTunes.

Gravee הוא מנוע חיפוש חברתי.אפשר להגביל את החיפוש לאתרי ווב, תמונות, וידאו, חדשות, בלוגים ואתרים שסומנו כמועדפים.  על פי מה שכתוב באתר הוא מנוע על שבוחר את התוצאות שהוא מציג מתוצאות מנועי החיפוש הגדולים, ולאחר מכן מתאים את התוצאות למשתמש על פי ההעדפות ותחומי העניין שלו.

בנוסף להתאמת תוצאות החיפוש למשתמש, Gravee ממליץ על אתרי עניין ומשתמשים אחרים שיכולים לעניין את המשתמש.

בתוצאות החיפוש מוצגות תגיות שמתארות את פריט המידע, המשתמש יכול לסמן אם תוצאת החיפוש רלוונטית לו או לא, להוסיף את התוצאה לרשימת המועדפים, לראות משתמשים אחרים שהוסיפו את התוצאה לרשימת המועדפים, ולשתף את התוצאה בפייסבוק, טוויטר, מייספס או באמצעות הדואר.

פעולת הפרסונליזציה של תוצאות החיפוש מתבססת על הגדרת הפרופיל של המשתמש על ידי המשתמש כולל אתרי ווב שיש לו אם ישנם כאלה, ועל סמך התנהגות המשתמש ביחס לכל האופציות הקיימות בטיפול בתוצאות החיפוש שתוארו לעיל.

ובנוסף לכול, על פי מה שכתוב באתר מנוע החיפוש משתתף עד 70% מרווחיו מפרסומות עם בעלי האתרים שמופיעים בתוצאות החיפוש.

למנוע החיפוש

HealthMash הוא מנוע חיפוש רפואי למשתמש שפותח על יד חברת WebLib שמתמחה בטכנולוגית חיפוש ושפה טבעית. על פי מה שנכתב באתר שולבו בפיתוחו טכנולוגיות של הווב הסמנטי כדי לאתר מידע שקשור למחלות, סימפטומים, טיפול, תרופות וגישות של רפואה אלטרנטיבית ממקורות מהימנים בווב. המנוע משלב את התוצאות עם משאפס של תמונות , וידאו, חדשות , בלוגים וציוצים מהווב. המנוע עושה גם שימוש ב-MESH וב- UMLS.

מן הראוי לציין שאפליקציה של  HealthMash נמנית  על האפליקציות שאפשר להוסיף בחיפוש ב- SciVerse של Elsevier,  והיא  פרי של שיתוף פעולה בין Elsevier ו- WebLib.

ב- 8 ביוני 2011 החברה הודיעה על השקת אפליקציות חופשיות של מנוע החיפוש ל- iPhone ול- Android.

האפליקציה ל-iPhone זמינה ב- iPhone appStore ואת האפליקציה ל- Android אפשר להוריד מ- Android Market

ZANRAN הוא מנוע חיפוש ייעודי לנתונים סטטיסטיים. המנוע מחפש נתונים נומריים שמיוצגים בגרפים , בטבלאות ובתרשימים. מטרתו של המנוע היא לחלץ מידע נומרי מתוך קובצי PDF, Excel , קובצי html, PowerPoint ו- Word .

מידע כזה קשה לאתר בחיפוש במנועי חיפוש כלליים רגילים שמתמקדים בעיקר בחיפוש טקסט .

ZANRAN מאתר מיליוני תמונות ומחליט לגבי כל אחת האם היא כוללת תכנים מספריים בצורת גרף , טבלה או תרשים.

האלגוריתם מבוסס על טכנולוגיה של ראיה ממוחשבת שבעזרתה מתקבלת ההחלטה האם התמונה היא נומרית והדיוק על פי מה שנכתב באתר הוא בסביבות 98% – כך שיתכן שיתקבלו בתוצאות החיפוש לעתים רחוקות גם תמונות לא נומריות.

במנשק התוצאות בצד כל אחת מתוצאות החיפוש יש אייקון של סוג הקובץ ממנו נלקחה התוצאה. העברת העכבר על האייקון מאפשרת תצוגה מקדימה של האובייקט – גרף טבלה או רישום. לחיצה על האייקון או על הכותר פותחת את הקובץ בו נמצאים הנתונים המספריים שמיוצגים על ידי רישומים, גרפים או טבלאות.

במעט החיפושים שערכתי באתר קיבלתי מספר רב של תוצאות והתוצאות שבדקתי היו רלוונטיות לחיפוש.

על פי מה שנכתב באתר – מיפוי המידע הסטטיסטי בווב מתאפשר הודות לפיתוח תוכנה בקוד פתוח  ואחסון זול במחשוב עננים. מנוע החיפוש סורק חלקים גדולים ברשת אבל מפתחיו ישמחו על המלצות לאתרים טובים שאולי הוחמצו.

למנוע החיפוש