הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי משרתת את קהילת החוקרים והסטודנטים של הפקולטות למדעי הרוח והאמנויות באוניברסיטת תל-אביב. הספרייה מתעדכנת באופן שוטף ורוכשת מידי חודש ספרים, כתבי עת ומאגרים שונים על פי דרישת החוגים ושיקול הדעת של הספרנים הביבליוגרפיים ובהתאם למדיניות הפיתוח של אוספי הספרייה.

עד עתה נהגה הספרייה לרכוש, במידת האפשר, ספרי יעץ (אנציקלופדיותhandbooks, companions) בפורמט אלקטרוני. בחירת הפורמט שבו נרכשו מונוגרפיות נעשתה על פי שיקולי עלות ובהתאם להעדפת הגורם הדורש. עם זאת, התפתחותו המהירה של שוק הספרים הדיגיטליים הביאה להכרה כי יש צורך להעריך בצורה מפורטת ומדויקת את צרכי המידע של משתמשי הספרייה בכל האמור בפורמט שבו ירכשו ספרים בעתיד, וזאת כדי לאפשר רכש מושכל ופיתוח אוסף מיטבי. לשם כך נערך סקר בקרב משתמשי הספרייה.

הסקר הורכב משני שאלונים קצרים ומובנים – שאלון שהופנה לסטודנטים מכל התארים והתוכניות ושאלון שהופנה לסגל האקדמי בפקולטות למדעי הרוח והאמנויות. הסקר הופץ באמצעות הדואר האלקטרוני לכל הסטודנטים והסגל האקדמי של הפקולטות. הסקר הועלה לרשת בראשון לינואר 2015, והיה פתוח למענה לכל אורך החודש. בסך הכול השתתפו בסקר 810 סטודנטים ו 82 אנשי סגל אקדמי, שמילאו שאלונים מלאים והם מהווים מדגם מייצג לאוכלוסיות הסטודנטים והסגל בפקולטות למדעי הרוח והאומנויות.

סיכום ממצאי הסקר:

–  הרוב המוחלט של הסטודנטים (למעלה מ- 90%) השתמשו בשנה האחרונה לפחות במשאב אלקטרוני אחד למטרות לימוד ומחקר, כאשר רובם עושים שימוש בכתבי עת אלקטרוניים, ספרים אלקטרוניים ובמאגרי מידע אלקטרוניים. השימוש העיקרי נחלק בצורה כמעט שווה בין שלושת סוגי המשאבים, אולם בחינת ההבדלים לפי התואר מראה כי הלומדים לתואר ראשון מעדיפים בעיקר ספרים אלקטרוניים, הלומדים לתואר שני מעדיפים בעיקר מאגרי מידע אלקטרוניים ואילו בקרב הלומדים לתואר שלישי כתבי עת אלקטרוניים הם המשאב העיקרי.

–  הרוב המוחלט של הסטודנטים נעזרו בספרים אלקטרוניים במהלך השנה האחרונה, בעוד ש- 26% השתמשו בתשעה כותרים לפחות. בהשוואה לסטודנטים, אנשי הסגל עושים שימוש רב יותר בספרים אלקטרוניים, כאשר 50% מהם נעזרו בשנה האחרונה בתשעה כותרים לפחות. מנתוני הסקר עולה כי ככל שהלימודים הם לתואר גבוה יותר, כך הסטודנטים משתמשים יותר בספרים אלקטרוניים. כמחצית מהסטודנטים לתואר שלישי (וגם אנשי הסגל) השתמשו בשנה האחרונה בתשעה כותרים אלקטרוניים לפחות, וזאת בהשוואה ל- 18% בלבד מקרב הסטודנטים לתואר ראשון.

–  רוב הסטודנטים נוהגים לקרוא ספרים אלקטרוניים באופן ישיר מהמסך – באמצעות מחשב, מחשב לוח או נייד (58%). השאר מדפיסים את החומר וקוראים בנייר (לפעמים או תמיד). גם רוב אנשי הסגל קוראים באופן ישיר ממסך המחשב, מחשב הלוח או הטלפון החכם (68%). השאר מדפיסים וקוראים בנייר (לפעמים או תמיד).

–  74% מאנשי הסגל ציינו כי המטרה העיקרית בקריאת ספרים אלקטרוניים היא לצורכי מחקר, 17% אמרו שהקריאה היא לצורכי הוראה והיתר לצורך מטרות אחרות.

–  16% מהסטודנטים ו- 24% מקרב אנשי הסגל ציינו כי השימוש בספרים אלקטרוניים קשה עבורם, כאשר הסיבה העיקרית (שצוינה ע"י מחציתם) מתייחסת לחוויית הקריאה, אותה הם מוצאים לא נעימה או לא נוחה או מעייפת. סיבות נוספות שחזרו על עצמן הן הקושי לכתוב הערות ולסמן קטעים, להוריד את הקובץ למכשיר האישי וסוגיות שקשורות להדפסה.

–  מבדיקת העדפת פורמט הקריאה של ספרי לימוד ומחקר בקרב הסטודנטים וקריאת מקורות ראשוניים, מונוגרפיות וקבצי מאמרים בקרב אנשי סגל, לא נמצאה באף קטגוריה העדפה גורפת כלשהי לפורמט אלקטרוני או לפורמט מודפס. אולם, לגבי העדפה לרכישה לאוסף הספרייה עולה כי מרבית הסטודנטים היו מעדיפים שהספרייה תרכוש ספרי יעץ וספרי לימוד ומחקר בפורמט אלקטרוני (כ- 84% ו- 77% בהתאמה). בדומה לכך, גם 70%-78% מהנשאלים מקרב אנשי הסגל מעדיפים רכישת פורמטים אלקטרוניים.

–  כפי שעולה מהתוצאות, האפשרות להורדת קובץ למכשיר אישי היא החשובה ביותר הן בקרב הסטודנטים והן בקרב אנשי הסגל (82% ו- 87% בהתאמה). גם המאפיינים האחרים שהוזכרו בסקר זכו לחשיבות גבוהה – כלי חיפוש מתקדמים, כלי עבודה על הטקסט ואפשרות הדפסה בלתי מוגבלת.

את תוצאות הסקר המלאות, ניתוחים, פילוחים ומסקנות ניתן למצוא בדוח המלא

בינואר EDUCATE        פרסם רשימה של 10 נושאים עיקריים שקשורים לטכנולוגיות מידע  בתחום החינוך בכלל בה דובר על נקודת פיתול /מפנה בשנת 2015 .  בפברואר פורסמה ב- library journal  כתבה מעניינת ובה רשימה  של תחזיות שנוגעות לספריות אקדמיות בפרט.

הרשימה כוללת 10 נושאים עיקריים :

• השכלה גבוהה אלטרנטיבית  –  רבות דובר על ה-MOOCs  כמפנה בתחום ההשכלה הגבוהה אבל נראה שהנושא קצת דעך והנושא העולה הוא מה שמכונה  Competency-based education – השכלה וקרדיט שהמדד שלו הוא לא זמן השהות בכיתה בהרצאות אלא הידע והיכולת לעשות. ספריות וספרנים יצטרכו ללמוד כיצד להיכנס למשוואה זו של צורות חינוך לא מסורתיות.
• תפקידים חדשים לספרנים בתחומים מתפתחים כגון חווית המשתמש , והמשך גיוס עובדים שאינם MLS
• אוריינות מידע והמסמך של ACRL  – ACRL   פרסמה את הגרסה האחרונה של המסגרת החדשה לאוריינות מידע שמהווה מסגרת לפעילות הספריות והספרנים האקדמיים בתחום. מסמך זה פותח דרך לספרנים, סגל ואחרים במוסד לעצב תוכניות הדרכה חדשות וכול  מה שקשור לאוריינות מידע.
• מעבר לפתיחות –  צפויה התפתחות בתחום חומרי ההוראה הפתוחים OER  .  ספריות אקדמיות תהיינה המובילות בקידום ה- OER . מן הצפוי שתהיה רגישות גבוהה לנושא  בעיקר בתחום ה- open science
• השכלה דיגיטלית – השכלה באמצעות פלטפורמות דיגיטליות תהווה כר הזדמנויות חדשות לספריות אקדמיות
• נגישות  לבעלי מוגבלויות – עדיף להתחיל בנושא בצעדים איטיים ובטוחים תחילה באתר הבית לאחר מכן במשאבים האלקטרוניים מאשר להיאלץ  לעשות זאת במהירות ובדחק בלחץ של גורמים חיצונים
• חללים פתוחים בספרייה – מן הצפוי ששנת 2015  תהווה המשך להתפתחויות בתחום וספריות תלמדנה האחת מהשנייה כיצד לעשות זאת היטב
• ספרים אלקטרוניים – למרות חוסר שביעות רצון שמסתמנת בתחום זה החל מגישה, מדינות שיתוף וכלה בתמחור ,  צפויה  מגמה של עליה בתחום בשנת 2015 ומו"לים ימשיכו להענות לצרכי הספריות
• נתוני סטודנטים –  תפותחנה  מערכות לניתוח למידה כדי לספק שירותים אישיים יותר לסטודנטים למרות הסכנה לפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך. . ספריות תתרומנה  בתחום זה  במיוחד באופן בו ניתן לגיס מערכות כאלה בצורה נכונה ומועילה בקמפוס
• מנהיגות – בעלי תפקידים בספריות אקדמיות בדרגות השונות ידרשו להשקיע אנרגיה בבניית עתיד בטוח של הספרייה כתורמת להצלחת הסטודנט, הסגל והמוסד. הרשימה בתחום זה ארוכה – נתונים מקושרים, אתרי הבית,  e-science ועוד

פירוט נוסף בכתבה

Horizon Project הוא פרויקט מחקר איכותי ששם לו למטרה לזהות ולתאר מגמות וטכנולוגיות שתהיה להן השפעה גדולה ביותר על החינוך ההוראה והמחקר . הדוח  מתפרסם מדי שנה מאז 2002 .

דוח 2014 מיוחד  לנושא הספריות  זמין עתה חופשי  לקריאה והורדה . הדו"ח שמשתרע על פני 50 עמודים בחן מגמות מפתח , אתגרים משמעותיים, וטכנולוגיות  שיכולה להיות להן השפעה על הספריות האקדמיות ברחבי העולם כולו  במהלך חמש השנים הבאות.

דוח זה הוא פרי של שיתוף פעולה  של NMC     עם  מספר מוסדות אקדמיים נוספים.

מגמות כגון התמקדות בניהול המידע המחקרי , עדיפות לתכנים במובייל , צורות חדשות של מחקר רב תחומי כול אלה יאיצו את אימוץ  הטכנולוגיות המתאימות בספריות אקדמיות.

את האתגרים שעומדים בפני הספריות  בחמש השנים הבאות ניתן לחלק לאתגרים קלים לפתרון , קשים לפתרון  וקשים אפילו להגדרה. האתגרים הפתירים הם שילוב הספריות האקדמיות בתוכנית הלימודים ושיקול מחודש  בכול הקשור  לתפקידים ולמיומנויות של הספרנים.

אתגרים קשים ביותר הם אימוץ הצורך בשינוי רדיקלי ותחזוקה מתמשכת של פרויקטים שיתופיים

התפתחויות  טכנולוגיות חשובות בספריות האקדמיות  בטווח של שנה שנתיים הן הוצאה לאור אלקטרונית ואפליקציות מובייל, בטווח של שנתיים שלוש – טכנולוגיות  שקשורות לציטוטים וביבליומטריקה, ותכנים בגישה פתוחה ובטווח של 4 – 5 שנים – האינטרנט של הדברים והווב הסמנטי ונתונים מקושרים.

בדוח אפשר לקרוא על ספריות ומוסדות אקדמיים שמעורבות בפרויקטים שונים רלוונטיים למגמות, לאתגרים ולטכנולוגיות שמוצגים בדו"ח  ומקורות רבים לקריאה נוספת .

לדוח המלא

בכנס טלדן במסגרת יום העיון "עולם המידע 2014 באינטרנט ובארגון חידושים, חדשנות וסיכונים "  התקיימה הרצאתו של בן קמינסקי סגן העורך הראשי של אפוק טיימס ישראל   בנושא "המהפכה הדיגיטלית ואנחנו "  בה שמענו על מספר נושאים  וטכנולוגיות חדשניות מעניינות והתוודענו  ל"תרבות המייקרס"  במסגרתה  קהילות מתכנסות יחד ומייצרות דברים שפעם רק תאגידי ענק יכלו לייצר.

מתקציר ההרצאה  שנכתב על ידי בן:

"העולם השתנה, וממשיך להשתנות, בקצב חסר תקדים. הזמינות והנגישות של הידע ושל אמצעי הייצור קיצרו עד לכמעט אפס את המרחק שבין רעיון טוב לבין מיזם טוב, ותנועה שלמה של "מייקרים" יצרה קהילות שמתכנסות ביחד ומייצרות דברים שפעם רק תאגידי ענק יכלו לייצר. הדפסת תלת הממד, לוחות פיתוח ומחשבים בעלויות של 20 דולר, ותרבות האופן-סורס יוצרים מגמה שכל מי שרוצה לעמוד בקצב של העולם חייב להבין בהם.

זוהי תרבות ה"מייקרס". זוהי גם תרבות ה"הכל חינם". בהרצאה ראינו כיצד הכוח של הידע השיתופי הזה יכול להצעיד את האנושות שלנו קדימה בקצב חסר תקדים, ולאפשר שגשוג כלכלי, תרבותי וחברתי. באותו הזמן, הכרנו גם את אותם טכנולוגיסטים ש"התפכחו" מהקסם של אוטופיית עמק הסיליקון התחילו להיבהל מהמגמה הנוכחית, מהשלכותיה על הכלכלה, החברה והעתיד של כולנו. הבנו מדוע הם מאמינים שהמודלים כמו אלה של גוגל וויקיפדיה עלולים להרוס את האנושות שלנו, ושמענו כיצד עלול להיראות העולם שלנו אם לא נתעורר ונבין: האדם בא לפני הטכנולוגיה"

קישורים  למרחבי עבודה שיתופיים בישראל, לפרויקטים וארגונים רלוונטיים ,לספרים מומלצים ולכתבות מעניינות בנושא מתוך אפוק טיימס אפשר למצוא בכתבת סיכום של בן קמינסקי . הכתבות עוסקות בנושאים :  תרבות המייקרס, הדפסה תלת מימד, עליתם של החובבנים, מודל עסקי אלטרנטיבי לעולם האינטרנט ומודל של חומרה בקוד פתוח .

לכתבת הסיכום

תודה לבן על ההרצאה וכתבת הסיכום

ב- 2 ביוני Apple   הצהירה בכנס המפתחים שלה שהיא תכלול את מנוע החיפוש  DuckDuckGO  כאופציה חיפוש מובנית בגרסאות העתידיות של Safari   במערכות הפעלה    .  iOS ו-  OS X

החלטתה של APPLE   להטמיע את מנוע החיפוש DuckDuckGO   כאופציה בדפדפן Safari  יכולה להיות פתרון לפרטיות באינטרנט.

שלא כגוגל ומנועי חיפוש אחרים DuckDuckGO לא עוקב אחרי החיפושים של המשתמשים, והפרסומות באתר מבוססות על מלות מפתח ולא על חיפושים קודמים. שלא כגוגל ובדומה לחברות אחרות כגון אמזון ומיקרוסופט ,  הרווחים של apple  אינם באים בעיקר מפרסומות ולכן שמירה על נושא הפרטיות אינו  מהווה עבורה נטל כלכלי מיוחד.

בנוסף לשמירה על הפרטיות אחד המאפיינים של המנוע הוא  מתן  מענה  על שאלות ישירות ובכך חוסך למשתמש ניווטים מיותרים . לאחרונה המנוע השיק  גרסה משופרת  שמאפשרת  להגיע בצורה יעילה יותר לשאלות המהירות – מידע  למתכונים, וידאו, ומאות נושאים אחרים. התשובות המהירות של DuckDuckGo הם בקוד פתוח מה שמאפשר לכול אחד לתרום רעיונות.

בשנת 2013  היו למעלה ממיליארד חיפושים ב-    DuckDuckGo מה שמעיד על המגמה להעדפת הפרטיות.  על פי  Statistic Brain יחסית לגוגל מספר החיפושים  ב- DuckDuckGo   עדיין מצומצם- 5 מיליון מדי יום לעומת 5.9 מיליארד חיפושים בגוגל . בעקבות ההחלטה האחרונה של APPLE    צופים שמספר  החיפושים ב- DuckDuckGo  יגדל.

מידע נוסף  על המנוע בפוסט קודם בבלוג

מידע נוסף מתוך ראיון עם מפתח המנוע

למנוע החיפוש

היום עלה לאוויר אתר  המילונים של מכון התקנים. המילון הראשון הוא מילון טכנולוגיות המידע.  יש אפשרות באתר לדפדף במונחים על פי תחומים ויש גם אופציה לחיפוש על פי מונח.

מחפשים מונחים תקניים בתחום דואר אלקטרוני, מרשתת האינטרנט, שפות תכנות, מציאות מדומה, מושגים כלליים בתורת המידע , רובוטיקה,  רשתות מקומיות  ועוד  עשרות רבות של תחומים ספציפיים בתחום טכנולוגיות המידע ?   – מילון זה ייתן לכם מענה. תוכלו למצוא בו את המונח התקני והגדרה קצרה של המונח.

מילון המונחים מקיף מאוד. סיווג המונחים על פי תחומים ספציפיים (נכון להיום 248 תחומים) מקל על הדפדוף וכמובן שאופציית החיפוש חשובה  לחיפוש מונח מסוים .

המילון הוא פרי עבודתה של הוועדה למונחי טכנולוגיית המידע שהיא "ועדת תקינה של מכון התקנים הישראלי. הוועדה מכינה את סדרת התקנים הישראליים ת"י 1080 – הלוא הם רשימות של מונחי טכנולוגיית המידע. ברשימות מונחים בעברית, מונחים באנגלית והגדרות בעברית. הסדרה מבוססת על מערכת התקנים הבין-לאומיים ISO 2382.."

דברי  אמנון שפירא יושב ראש  הוועדה  מלמדים על עבודתה הברוכה:

"מכון התקנים הישראלי, כמו ארגון התקינה הבינלאומי (ISO) וארגונים דומים בעולם, רואה חשיבות רבה בהטמעת מינוח טכנולוגי מתוקנן ליצירת תשתית ראויה לניסוח אחיד של תקנים. מתוך כך פועלת במכון, כבר למעלה מ-30 שנה הוועדה למונחי טכנולוגיית המידע. הוועדה מתכנסת בקביעות ומפיקה מילוני מונחים בטכנולוגיית המידע. חברי הוועדה הם נציגי גורמים בעלי עניין בהטמעת מינוח עברי תקני בתחומי טכנולוגיית המידע.

הוועדה עובדת בשיתוף פעולה עם האקדמיה ללשון העברית. מילונים שאושרו באקדמיה מתפרסמים במאגר המונחים של האקדמיה.

עד כה פרסמה הוועדה לטכנולוגיית המידע למעלה משלושים וחמש רשימות מונחים במגוון נושאים, ובהם מושגים ומונחים בסיסיים; טכנולוגיית חמרה; ארגון נתונים; תכנות מחשבים; בקרה, כלילות ואבטחה; תקשורת נתונים; ציוד היקפי; גרפיקה מחשבית; שפות תכנות; מסדי נתונים; פיתוח מערכות; עיבוד תמלילים; המשרד הממוחשב; בינה מלאכותית; דואר אלקטרוני; היפרמדיה ומולטימדיה; מציאות מדומה ; למידה מתוקשבת ; שפות שאילתה ועוד. בימים אלה עוסקת הוועדה בהכנת מילון למונחי ביומטריה ומילון ממשק מחוות (מגע וללא מגע)."

תודה  לאמנון שפירא יושב ראש הוועדה ולד"ר אריאל פרנק סגן יושב ראש הוועדה,  על המידע

לאתר

הספרייה המרכזית רכשה את הגרסה המקוונת של Encyclopedia of Religion בהוצאת Macmillan.

האנציקלופדיה מכילה ערכים בנושא דתות מונותיאיסטיות ודתות המזרח וגם נושאים נלווים  כמו למשל : דת והיסטוריה, דת ואמנות, דת מגדר ופמניזם,

דת ותרבות, דת  ופילוסופיה, דת ופולקלור, דת ומיתולוגיה, דת ואקולוגיה  ועוד.

נתן לאתר ערכים באמצעות תוכן עניינים , בעזרת מפתח אלפביתי  או בחיפוש  חופשי.

הערכים חתומים, בסוף כל ערך יש  קישורים לערכים נוספים, ביבליוגרפיה לעיון נוסף, כיצד לצטט  והכתובת הקבועה של הערך .

אפשר להאזין לערכים, להוריד אותם ל  MP3,   להדפיס לשלוח בדואר אלקטרוני לשמור ולייצא לתוכנות ניהול מקורות מידע כמו למשל RefWorks.

האנציקלופדיה היא חלק מהסדרה Gale Virtual Reference Library ולכן נתן לבצע חיפוש בו זמני  במספר אנציקלופדיות שהספרייה מנוייה כמו למשל  ב  Encyclopaedia Judaica וב Encyclopedia of Religion.

הערה: הגרסה  האלקטרונית המורחבת והמעודכנת  מחליפה את התקליטור מהד' ראשונה שהיה נגיש ביעץ מעמדה בודדת.

האנציקלופדיה נגישה מאתר הבית של הספרייה וממערכת החיפוש דעת"א.

ביום ד' 13.11.2013 התקיים באוניברסיטת חיפה כנס המחקר "מידע וידע 2013". הכנס אורגן ע"י החוג לניהול מידע וידע, הפקולטה לניהול של אוניברסיטת חיפה

על אופיו ומטרתו של הכנס אפשר לקרוא באתר הכנס . על פי מה שנכתב באתר הכנס:

"הכנס השנתי של חוקרי המידע והידע הוא הזדמנות למפגש חוקרים המתעניינים בחברת המידע על כל גווניה ומעוניינים לשתף בפירות מחקריהם בתחומים כגון: מידע בתחומי הדעת השונים, מידע ותרבות, אוריינות מידע, אחזור מידע, רשתות חברתיות, למידה והוראה בסביבות טכנולוגיות, כלכלת מידע, משחקים רציניים, ספריות וספרנים, ארכיונים וארכיונאים, מידע ועסקים, מידע וניהול, פילוסופיה של המידע, סוציולוגיה של המידע, ניהול ידע, מידע וארגונים, למידה ארגונית, Big Data, Data Science. הכנס הוא אינטרדיסציפלינרי ומיועד לחוקרים מרקע מגוון: מידע וידע, ספרנות, ארכיונאות, תקשורת, ניהול, סוציולוגיה, פסיכולוגיה, מערכות מידע, מחשבים וכיוצ"ב."

את רשימת ההרצאות והתקצירים אפשר למצוא  באתר של הפקולטה לניהול אוניברסיטת חיפה

לצערי,  לא השתתפתי  בכנס אך קיבלתי סקירה מפורטת  מהספרנית ורד רובין מהמכללה האקדמית בית ברל  שהשתתפה בכנס .

לקובץ הסקירה

תודה לורד רובין על הסקירה

הספרייה למדעי החברה ולניהול משתדלת להציב שילוט ידידותי, ברור ומובן ללקוחותיה, כחלק מתפישת השירות שלנו.

 נוכחנו שהמינוחים הספרניים  בהם השתמשנו עד היום לדלפק ההדרכה,  "יעץ"  ו – "Reference" , לא היו ברורים לקוראים, ולכן מצאנו לנכון לעדכנם ולהתאימם:

 בעברית –  יעוץ והדרכה  (במקום השם הקודם: יעץ והדרכה)

 באנגלית- Information Desk   (במקום השם הקודם: Reference Desk)

 וכמובן שהשירות שלנו נשאר אותו שירות, גם תחת השלט החדש…