מאגר חדש בספרייה המרכזית Hapi Online

(Hispanic American Periodicals Online) .

Hapi Online בהוצאת UCLA  Latin American Institute הינו מאגר מרכזי לחקר אמריקה הדרומית והמרכזית, לאיים הקרייביים, מקסיקו, ברזיל, לגבול שבין ארה"ב למקסיקו ומקור למידע על האוכלוסיה ההיספנית בארצות הברית.

המאגר ממפתח מאמרים מכתבי עת שיוצאים לאור בארצות הברית ובאמריקה הלטינית, חלקם בטקסט מלא, בנושאים הבאים : היסטוריה, ספרות, אמנות, כלכלה, פוליטיקה וחברה.

Hapi Onlin כולל גם בקורות על ספרים (החל מ -2001) מסמכים ויצירות ספרותיות.

ניתן לבצע חיפושים ב – Hapi לפי שדות בחיפוש בסיסי או מתקדם ולהגביל את תוצאות החיפוש לשפה/שפות או לטווח שנים.

למאגר תיזאורוס מפורט, שאלות נפוצות, לומדות בוידאו ומסכי עזרה ידידותיים.

המאגר נגיש  מקטלוג הספרייה  או  מאתר הבית  מאגרי מידע

מאמרים שלא זמינים בארץ ניתן להשיג בתשלום בפנייה ל – UCLA  document delivery המאמרים ישלחו בדואר אלקטרוני או בפקס.

לרשימת כתבי העת הכלולים במאגר

ההתפתחויות בווב הפכו אותו למקום בו אנשים יוצרים ומשתפים מידע – והמידע הוא מידע חברתי ובזמן אמת. ב- LeapFish מגדירים את הווב החדש כ- Living Web ומנוע החיפוש שהוא מנוע-על עוצב בהתאם, כשירות שבא לסייע לחיות את הווב החדש.

LeapFish מחפש במספר רב של מקורות מסורתיים וחברתיים: Google, Yahoo, Bing, YouTube, Twitter, Image Authorities, Blog Authorities, Wikipedia, Yelp, Digg, CyberHomes, Yahoo Answers, Amazon ועוד. אפשר למקד את החיפוש לחיפושים בזמן אמת על ידי לחיצה על הלחצן "real search" . הרבה תוצאות חיפוש באופציה זו יהיו מ- Twitter. מידע נוסף על האופן בו עובד המנוע אפשר למצוא באתר המנוע

מנוע חיפוש נוסף לחיפוש מידע בזמן אמת הוא SearchTastic
SearchTastic הוא מנוע חיפוש חדש (הושק באוקטובר 2009 ) בגרסת ביתא לחיפוש ב- Twitter. היתרון שלו על פני מנוע החיפוש של Twitter הוא במידת הכיסוי. בעוד שמנוע החיפוש של Tweeter מחפש "ציוצים" מהשבוע או השבועיים האחרונים בלבד, SearchTastic מחפש גם ציוצים "היסטוריים".

כך למשל, במספר חיפושים שערכתי במנוע החיפוש של Twitter קיבלתי תוצאות מ- 8 ימים אחרונים בלבד. לעומת זאת כאשר ערכתי חיפושים זהים ב- SearchTastic קיבלתי תוצאות גם מעשרת החודשים האחרונים, ולעתים זה חשוב למשתמש.

ליד כל אחת מתוצאות החיפוש אפשר לראות את המשתמש ה"מצייץ" ואת האנשים שהוא עוקב אחריהם, באופן זה אפשר לאתר מידע בנושא מסוים, אם מאתרים את המשתמש שמומחה בנושא.

מאפיין נחמד במנשק המנוע הוא הצגת נושאי החיפוש הפופולריים ביותר ב- 24 השעות האחרונות בצורת ענן תגיות.

המנוע מספק גם מידע על 100, 200, 300 ו- 400 המשתמשים בעלי מספר ה"עוקבים" הגבוה ביותר.

בהשוואה בין חיפושים ב-Twitter – שבוצעו במנוע זה, במנוע החיפוש של Twitter ובמנועי החיפוש הגדולים – גוגל, יאהו, ובינג – SearchTastic קיבל את הציון הגבוה ביותר.

ל-SearchTastic
ל- LeapFish

Quertle הוא מנוע חיפוש סמנטי ביו-רפואי שמשתמש באונטולוגיה של מונחים מהתחומים: ביולוגיה, רפואה וכימיה. הוא מכסה, נכון להיום, את Medline/Pubmed וכתבי העת של Pubmed Central ובעתיד יכסה מקורות נוספים.

מנוע חיפוש זה מחפש קשרים – כלומר הוא מחפש מסמכים שבהם מונחי השאילתא מופיעים בהקשר מסוים, כך למשל, אם מונחי השאילתא הם מיגרנה וקפה – תוצאות החיפוש יכילו מסמכים ששני המונחים מופיעים בהקשר מסוים כגון "השפעת הקפה על מיגרנה" – באופן זה מאוחזרים המסמכים הרלוונטיים ביותר.

Quertle  מבצע גם חיפוש פשוט שכולל את כל המסמכים בהם מופיעים מלות החיפוש ולאו דווקא את אלה הכוללים קשרים ביניהם, אך תוצאות אלו יופיעו בנפרד.

מאחר שהמנוע משתמש באונטולוגיה של מונחים לא צריך לחשוב על כל המילים הנרדפות של מונח מסוים, שכן מנוע החיפוש מוצא אותם באופן אוטומטי.

מנוע החיפוש תומך ב- "Power Terms " – מונחים שמייצגים קבוצה של אובייקטים. כך למשל proteins $ מיצג כל פרוטאין שהוא ולא את המונח protein.

אפשר להוסיף שם של מחבר מסוים או פרסום מסוים כדי להגביל את החיפוש למסמכים של אותו מחבר או פרסום.

תוצאות החיפוש כוללות קישורים לטקסט המלא , אם הוא חופשי או נגיש במסגרת מנוי.

מנוע החיפוש בשלב זה תומך רק באנגלית, ואינו תומך בשאילתות בוליאניות מורכבות.

מידע נוסף על מאפייניו של המנוע והשימוש בו אפשר למצוא בעזרה שמספק המנוע ובשאלות הנפוצות שבאתר המנוע.

לאתר המנוע

חוקרים מתחילים שמעוניינים בקריירה מחקרית יוכלו להיעזר במדריך חופשי בן 44 עמודים שפרסמה לאחרונה Elsevier בשם :
Charting a Course for a Successful Research Career
A Guide for Early Career Researchers

המדריך מבוסס על ניסיונו המחקרי העשיר של המחבר Professor Alan M Johnson ומהווה למעשה מדריך כללי לקבלת החלטות שעימן מתמודדים לרוב חוקרים מתחילים כגון: בחירת תחום מחקר, שיתוף פעולה בתחום המחקר, אתיקה, היכן לפרסם, כיצד להכין בקשה למענקים, שיתוף פעולה באקדמיה, השתתפות בכנסים, בקשת עבודה או קידום ועוד..

מן הראוי לציין, שאחד הנושאים החיוניים לחוקרים, כפי שצוין גם במדריך שהוזכר לעיל, הוא למצוא עמיתים ושותפים למחקר ולעקוב אחר התפתחויות בתחום המחקר. זאת יוכלו החוקרים לעשות בעידן ה-Web 2.0 גם באמצעות רשתות חברתיות ייעודיות לחוקרים.

דוגמה לרשת כזו היא Academia.edu.
בה יכולים החוקרים:
• למצוא עמיתים מתחומי מחקר דומים
• לעקוב אחר התפתחויות אחרונות בתחום המחקר שלהם
• ליצור דף פרופיל אקדמי שיכלול את תחומי העניין ופרסומים שלהם
רשתות חברתיות ייעודיות לקהילה האקדמית בעלות פונקציונליות דומה הן:
Labmeeting, ResearchGate, ResearchID,Ologeez

למדריך המלא לחוקרים
לרשת החברתית לחוקרים  Academia.edu

MolecularMovies.org הוא פורטל אנימציות של התא ומולקולות. הפורטל כולל אנימציות במגוון נושאים כגון: מודל תלת מימדי של מנגנון חלוקת התא, שלבים מוקדמים של התפתחות העובר, כיצד נוצר האינסולין באופן נורמלי בגוף, וכיצד ייצור זה נהרס במחלת הסוכרת ועוד.

הפורטל כולל גם אוסף מדריכים מקוריים כיצד לבנות אנימציות תלת מימדיות .

באופן זה MolecularMovies.org יכול להוות מקור טוב למרצים וחוקרים במדעי החיים. המטרה היא להקים קהילה פתוחה שתמקד את מאמציה בהמחשה ויזואלית של התא ומולקולות, והמשתמשים מתבקשים להגיב על הקיים ולתרום למאגר האנימציות.

כול אלה העוסקים בביולוגיה של התא יוכלו למצוא הרבה קישורים למקורות אינטרנט של תמונות וקובצי וידאו רלוונטיים בספרייה לתמונות ווידאו של The American Society for Cell Biology

לפורטל MolecularMovies.org
לספרייה לתמונות וווידאו של The American Society for Cell Biology

אנו מתקרבים לסוף שנת 2009, ולמרות שקשה מאד לצפות את עתיד האינטרנט, ישנם מספר אינדיקטורים ומגמות שיכולים להצביע על הכיוון. חלק גדול מהטכנולוגיות ימשיכו להתפתח בשנים הקרובות, בעיקר כל מה שקשור למדיה החברתית.

סקר נרחב שנערך בקרב מומחי טכנולוגיה מובילים בתעשייה בנושא עתיד האינטרנט מצא כי רובם מאמינים שעד שנת 2020 רשת האינטרנט תתרחב ותתפשט עד כדי כך שמרבית אוכלוסיית העולם תהיה מחוברת אליה.

בקרב המומחים יש הסכמה על כך שתשתית התקשורת הדיגיטלית תתפשט בצורה משמעותית עד שנת 2020. היא תכסה כמעט כל אזור או קהילה שכיום נמצאים מחוץ ל"חברה הדיגיטאלית", זו שכיום כבר מחוברת לעולם האינטרנט.

Cameron Chapman, מפרסמת בבלוג Noupe
15 תחזיות מענינות לגבי עתיד האינטרנט, כשכל תחזית מלווה בהסבר ובקישורים למקורות נוספים שרלוונטים לאותה תחזית.

מענינות לא פחות הן תגובות הקוראים לגבי התחזיות ( 123 תגובות – נכון להיום!)

The Future Of The Web: Where Will We Be In Five Years?

מקורות מידע בתחום החינוך אפשר למצוא בשפע ברשת האינטרנט. הבעיה היא למצוא את המקורות המתאימים.

מנועי החיפוש הפופולריים משתמשים לרוב לצורך אחזור המידע באינדקס שכולל את הטקסט ובקישורים שנמצאים בדפים. זה עובד היטב לגבי מידע כללי, אבל מחנכים זקוקים לחומרים מסוימים בעלי מאפיינים שונים כגון: קהל יעד של החומרים, זמן השיעור, שלב הלימודים לו מתאימים החומרים וכו'. בשל האופן בו מתבצע אחזור המידע במנועים הכלליים לא תמיד התוצאות למטרות אלו הן רלוונטיות.

אחזור ממידע מובנה – כלומר מידע אליו מוצמד מידע-על – תוויות שמסייעות לתוכנה להבין מה הכוונה – יכול להוות פתרון לבעיה. בעיה נוספת היא הבטחת איכות של תוצאות החיפוש.  הכללתם של מקורות מידע איכותיים בלבד באינדקס מהווה פתרון לבעיה זו.

על כך חשבו ב- ccLearn כאשר פיתחו את DiscoverEd – אב טיפוס של כלי חיפוש ייעודי לתחום החינוך שהאינדקס שלו משלב בין שני אינדקסים – אינדקס שכולל טקסט מלא ואינדקס של מידע-על metadata שנאסף ממקורות שונים שתומכים ב- RSS/Atom feeds ,פרוטוקול OAI-PMH וכו' . – שני האינדקסים נוצרו בצורה ממוכנת על ידי זחלן.

כאמור המידע באינדקס לקוח ממקורות מידע איכותיים כגון: NSDL , OER ומוסדות ששייכים ל- OpenCourseWare Consortium.

תוצאות החיפוש מוצגות עם מידע נוסף הנוגע לזכויות היוצרים, מקור, לאיזה רמת חינוך מתאים פריט המידע , שפה ולרוב גם תגיות נושא. מידע זה מוצג בשדות קבועים שמצורפים לתוצאות החיפוש: License, Curator, Education level, Language, Subject area. יש לציין שלא תמיד השדות המוצגים כוללים מידע.

למנוע החיפוש
דו"ח של ccLearn ובו מידע מפורט על ההיבט הטכנולוגי של DiscoverEd

האתר ConflictHistory, הוא Mashup* מעניין המשלב בין ציר הזמן של מלחמות העולם עם המיקום הגיאוגרפי שלהן, ומציג  את הנתונים על Google Maps
ציר הזמן מתחיל מ-3000 לפני הספירה ומכסה את כל הסכסוכים עד שנת 2005.
כולל סכסוכים כמו: Algerian War משנת 1954, Football War בשנת 1969, Peruvian War of Independence בשנת 1821, 1959 Tibetan uprising ועוד ועוד. מדהים לראות את כמות הסכסוכים בעולם – רק בעשור האחרון.

ניתן להציג נתונים עבור כל תקופה, על ידי  הזזה של סרגל ציר הזמן, שפרוש לאורך החלק התחתון של המפה. הסכסוכים מסומנים בצבע אדום ומופיעים גם בסרגל הצדדי של המפה. לצד כל סכסוך מופיע סימן שהקלקה עליו פותחת חלון עם מידע לגבי הסכסוך (לקוח מתוך הויקיפדיה).
האתר חופשי וקל להתמצאות.

כתובת האתר: www.conflicthistory.com

* מה זה mashup ?

אגודת המו"לים המדעיים STM – International Association of Scientific Technical and Medical Publishers פרסמה בספטמבר 2009 דו"ח חדש – "An overview of scientific and scholarly journal publishing" . הדוח של STM מתפרסם אחת לשלוש שנים ומספק תמונה על המצב בעולם בתחום ההוצאה לאור של כתבי עת מדעיים.

הדו"ח השנה שם לו למטרה לספק תמונה כוללת על המגמות הקיימות בתקשורת המדעית. על פי הדו" ח – התקשורת המדעית עדה לשינויים גדולים שמקורם בגורמים טכנולוגיים וכלכליים בעוד המוטיבציה של המחברים לפרסם נשארה קבועה.

מספר נתונים מעניינים בדו"ח: התשואה מהוצאה לאור של כתבי עת מדעיים של STM מוערכת ב- 8 מיליארד דולר ב- 2008 – עליה של 6-7 אחוזים בהשוואה ל- 2007. שוויו של השוק הכולל של המולות של STM מוערך ב- 16 מיליארד דולר. 55 אחוזים מהרווחים הגלובליים של STM – כולל מוצרים שאינם כתבי עת מקורם בארה"ב. מספר המו"לים של כתבי עת ברחבי העולם מגיע ל- 2000. בראשית 2009 היו 25400 כתבי עת מדעיים שפיטים שפרסמו כ- מיליון וחצי מאמרים בשנה. מספר כתבי העת והמאמרים שפורסמו בכל שנה גדל באופן קבוע בשתי המאות האחרונות בסביבות 3 וחצי ו-3 אחוזים מדי שנה בהתאמה. גידול זה ניתן ליחס לגידול במספר החוקרים.

נתונים אלה הם רק חלק מזערי מהדו"ח המקיף שמשתרע על פני 68 עמודים וניתן להורדה חינם

לדו"ח המלא
ההודעה החדשותית בנושא מ- 13 באוקטובר

מעתה תוכלו למצוא גם בפייסבוק כל מה שרציתם לדעת על הספרייה למדעי החברה ולניהול: שעות פעילות, הדרכות אישיות לסטודנטים לתארים מתקדמים, פרסומים ומאגרי מידע חדשים,  שירותים מיוחדים, מידע על חדרי לימוד בקבוצות וחדרי שאנטי (שייפתחו בקרוב) ועוד…

גם אם אנו שולטים בתוכנה גרפית לא תמיד היא נמצאת בהישג יד.
האתר Change Images מאפשר לבצע ,ללא צורך בתוכנה גרפית, מספר פעולות עריכה של תמונות בצורה קלה ומהירה.

האתר מאפשר:
• לשנות גודל של תמונה
• לחתוך חלקים מתמונה מסוימת
• להמיר קובצי תמונה לפורמטים שונים
• להוסיף אפקטים שונים לתמונה מתוך מבחר אפקטים שהוא מציע
• להוסיף מסגרות לתמונה מתוך מבחר מסגרות שהאתר מציע

כל מה שצריך לעשות הוא לבחור את התמונה הרצויה ולבחור מתוך תפריט בפעולה הרצויה. לאחר אישור הפעולה מתקבלת התמונה הערוכה. לא נותר אלא לשמור אותה בצורתה החדשה כפי שאנו שומרים כל תמונה מהווב – באמצעות לחיצה ימנית על העכבר.

האתר תומך במספר רב של פורמטים של קבצים כגון: GIF. JPEG, PNG, BMP, PDF, ICO,PICT, PBM, MNG.

אל האתר