לאחרונה קראתי פוסט מעניין של Chris Morrison בנושא מודל חדש של שירותי שאלות ותשובות.

שירותי שאלות ותשובות אינם חדשים. Yahoo החלה את שירותי השאלות והתשובות שלה ב-2005, ואחריו גם גוגל הפעילה שירות דומה. שירותים אלו היו מבוססים על מנועי חיפוש שספקו תשובות תוך שימוש בתכנים מתאימים.

היום מסתמנת מגמה חדשה של שירותי שאלות ותשובות אנושיים. לא מנועי חיפוש שמחפשים באינדקס שלהם אחר תשובות מתאימות, אלא שירותים שיודעים לזהות את האנשים שמתאימים לענות על השאלה ולנתב את השאלה אליהם כדי לקבל תשובות לשאלות.

Aardvark שאותו רכשה גוגל בפברואר 2010 , ושירות השאלות שהחלה facebook לבחון הם שירותים חדשים במסגרת אותה מגמה. Aardvark לדוגמה הוא שירות שמאפשר לשלוח שאלה מהווב, IM , דואר אלקטרוני, טוויטר או IPhone ולקבל עזרה מאדם בעל ניסיון וידע בתחום. Aardvark מנתח את השאלות הנכנסות ומחליט על נושא השאלה, מזהה ברשת החברתית של השואל אנשים מתאימים לענות על השאלה שזמינים ב-IM או בדואל. זיהוי האנשים המתאימים מתבסס על מספר קריטריונים ובראשם הפרופיל שלהם.

Quora שאף הוא מושתת על חיפוש חברתי, הוא מודל קצת שונה עם עיקרון דומה – מאגר של תשובות משתמשים.

שירותים אלה של חיפוש חברתי אמורים לענות של שאלות שמבחינתם של מנועי חיפוש הן מסובכות או לא מספיק חשובות כדי לענות עליהם.

לכתבה בנושא

שבוע הספרייה הלאומי בארה"ב מתקיים מדי שנה באפריל (לראשונה ב-1958) בחסות American Library Association-ALA והספריות ברחבי ארה"ב. אירוע זה שמתקיים השנה ב-11-17 באפריל תחת הסיסמה “Communities thrive @ your library.” הוא במסגרת הקמפיין של ALA למען הספריות ונוטלות בו חלק כל הספריות – ספריות אקדמיות, ספריות בתי הספר, ספריות ציבוריות וספריות מיוחדות.

באתר שמוקדש לנושא יש כלים חופשיים לקידום והגברת המודעות לשבוע הספרייה, רשימת אירועים, ומקורות נוספים שמדגישים את מעמד הספריות כמרכזי תרבותי לקהילה וכמסייעות לקהילות לשגשג בעתות מצוקה.

באתר יש קישור לקובץ המתאר כיצד חגגו ספריות שונות ברחבי ארה"ב את שבוע הספרייה הלאומי בשנה שעברה, ודרכו אפשר ללמוד על פעילויות הספריות השונות ולהתוודע לרעיונות שיווקיים מקוריים שלהן לקידום הספרייה .

לאתר

Ithaka הוא גוף שלא למטרות רווח ששם לו למטרה לסייע לקהילה האקדמית לנצל את טכנולוגיות המידע המתפתחות. סקרים שנערכים על ידי Ithaka באופן קבוע מאז שנת 2000 שופכים אור על מאמצים אלו . מן הראוי לציין שהארכיב הדיגיטלי JSTOR והשירות לשימור דיגיטלי Portico הם חלק מ- Ithaka .

סקר מעניין של Ithaka שנערך בשנת 2009 והתפרסם ב-7 באפריל 2010 בדק גישות והתנהגות של אנשי סגל מתחומי המדע השונים, תוך התמקדות בכמה תחומים:
• גישות והתנהגות של אנשי סגל ביחס לספריות ותפקידן כשער גישה למידע
• מעורבותם של אנשי הסגל במאגרים המוסדיים ודעותיהם על תנועת הגישה הפתוחה
• ותפקידן של אגודות מדעיות וחשיבותן לאנשי הסגל.

שאלון הסקר הופץ בספטמבר 2009 בקרב 35184 אנשי סגל במוסדות להשכלה גבוהה בארה"ב – מכללות ואוניברסיטאות. מספר אנשי הסגל שענו על השאלון -3025 כ- 8.6% מכלל הנחקרים.

הדו"ח המלא משתרע על פני 37 עמודים. ממצאיו העיקריים של הדו"ח:
• בשנים האחרונות חל שינוי בכל הקשור לאיתור ושימוש במידע . כתוצאה מכך הספרייה האקדמית איבדה את תפקידה המרכזי בתהליך גילוי הידע עד כדי סכנה של אבדן הרלוונטיות שלה בתחום
• ההסתמכות ההולכת וגדלה של אנשי סגל על החומר האלקטרוני פותח הזדמנויות חדשות לספריות, מודלים עסקיים חדשים למו"לים ואתגרים חדשים לשימור
• למרות מאמצים מתמשכים של מספר שנים מצד מו"לים, ספריות, אנשי סגל ואחרים למען הכנסת רפורמות במערכת התקשורת המדעית – מספר גישות שמרניות מצד אנשי סגל ממשיכות לטרפד שינוי שיטתי.

פרטים מלווים בנתונים מספריים וגרפים על המגמות המסתמנות אפשר למצוא בדו"ח המלא.

בימים אלה מוצגת במבואת הספריה המרכזית ע"ש סוראסקי, אוניברסיטת ת"א, תערוכה מעבודותיו של עזריאל קאופמן, אמן רב-תחומי, משורר וצייר. התערוכה תוצג במהלך כל חודש אפריל.

החל משנות החמישים ועד מותו יצר עזריאל קאופמן (1929-2004) בשני מדיומים מרכזיים – ציור ושירה. קריאה ביצירתו מלמדת כי עין הצייר "עובדת" ונוכחת בכל כוחה גם בשירים (ראו כמה תמוּניות ואור-שמש שולטים למשל בשיריו)  ו"יד המשורר" אף היא ניכרת בציוריו, אם בסמוי, באיזכורי תמות  ומוטיבים משירתו (כך למשל מוטיב הסוס המופיע בעבודות מוקדמות מנבא את מחזור שירים רחב-ההיקף, שכולו סוסים, ספר שהוא בבחינת חשבון נפש וסיכום חיים אשר יכתב על סף מותו) ואם בגלוי, כמו בעבודות העץ משנות ה-80 בהן משולבים טקסטים, קטעי עיתונים, מלים כתובות בגיר ועוד.
בין השנים 1998-2003  היה עזריאל קאופמן, עורך של כתב העת מאזנים.

בתערוכה – מבחר מעבודותיו משנות ה-70 ; אוצרת: דר' דורית קדר

ביום רביעי ה-14 באפריל בשעה 18.30 נקיים שיח גלריה על יצירתו.

מרצים:
ד"ר דורית קדר, אמנית, מרצה, אוצרת: עצים שמצמחים בטן ענקית, על שנות ה-70 ביצירת קאופמן.
רפי וייכרט: משורר, מתרגם, חוקר ספרות, מו"ל הוצאת קשב לשירה: "שעה אחת של שמש", על המשורר ושירתו בראי הזמן.

תערוכות נוספות של האמן הוצגו:
1975 – בית האמנים ת"א
1982 – המשכן לאמנות עין-חרוד; אוצרת: גליה בראון
1990 – מוזיאון הרצליה, תערוכה רטרוספקטיבית 1950-1990 ; אוצרים: דורית קדר ויואב דגון
1993 – המשכן לאמנות, חולון
2005 – עבודות אחרונות, המשכן לאמנות עין-חרוד; אוצר: יניב שפירא
2009 – מוזיאון עוקשי, עכו, תערוכה רטרוספקטיבית 1950-2004; אוצרת: רחל זמר
2009 – בית האמנים ת"א, סדרת עבודות עץ ; אוצרת – דורית קדר

אוספים: מוזיאון חיפה, מוזיאון עוקשי, מוזיאון פתח תקוה, מ. עין-חרוד, אוספים פרטיים

ברשת אינטרנט יש מספר לא מבוטל של מילונים לשפה האנגלית. לאחרונה נתקלתי בשני מילונים בעלי מאפיינים מיוחדים שיכולים לסייע בחיפוש. המילונים הם: Advertt ו-Easydefine.

Advertt הוא מילון–על חופשי למונחים בשפה האנגלית. Advertt  מציג הגדרות של מונחים בשפה האנגלית ממספר מקורות בו זמנית .

במספר מונחים שחיפשתי קיבלתי מידע והגדרות מ- Wikipedia, YourDictionary, Onelook, TheFreeDictionary וגם סרטי וידאו מ-YouTube .

כמו כן מוצעים מונחים קרובים למונח החיפוש.

יתרונו העיקרי של המילון – חוסך את החיפוש במספר מקורות.

גם Easydefine שם לו למטרה להקל על מלאכת החיפוש של המשתמש. הוא מאפשר להזין ברצף או בשורות נפרדות מספר מונחים בו זמנית, והוא מציג את ההגדרה של כל אחד מהמונחים. באופן זה המשתמש יכול להעתיק טקסט כלשהו לתיבת החיפוש ולקבל את ההגדרה של כל אחד מהמונחים בנפרד. ביטוי יש לתחום במירכאות ולשים מקפים בין מילות החיפוש.

כמו כן אפשר לחפש מלים נרדפות למונחי החיפוש.

באתר חיפוש מתקדם שמאפשר בין היתר להגדיר בכמה הגדרות מעוניינים לכל אחד ממונחי החיפוש .

ההגדרות שמציע המילון לקוחות מ-WordNet3.

אפשר לשמור את תוצאות החיפוש כקובץ וגם לשלוח אותם בדואל.

למילון Advertt
Easydefine

תוצאות סקר שבדק את דפוסי השימוש בוויקיפדיה של סטודנטים במכללות בארה"ב התפרסמו במאמר מעניין בגיליון מרץ 2010 של First Monday.

הסקר נערך באביב 2009, הופץ בקרב 27,666 סטודנטים ב- 6 קמפוסים בארה"ב ושם לו למטרה לבדוק  כיצד ומדוע סטודנטים משתמשים בוויקיפדיה בתהליך המחקר. נבדקו מספר משתנים כגון: תכיפות השימוש, המניע לשימוש, שלב המחקר בו נעשה שימוש בוויקיפדיה והיחס בין שימוש בוויקיפדיה ושימוש במקורות אחרים. כמו כן נבדקו מנבאים למידת השימוש בוויקיפדיה שקשורים לתחום המחקר.

מהממצאים עולה שסטודנטים רבים משתמשים בוויקיפדיה בשלב הראשוני של המחקר לצורך מידע רקע , אבל הרבה פחות מאשר שימוש במקורות אחרים כמו משימות הקריאה בקורסים, ובגוגל . נוהגים להשתמש בוויקיפדיה להשגת סיכום קצר של הנושא, והבנתם של מונחים בתחום .

הכיסוי הרחב של הוויקיפדיה ,נוחות השימוש בה, העדכניות והמובנות משמשים מניע לשימוש בה, תוך הכרה במגבלותיה בעיקר בכל הקשור לאמינות.

סטודנטים בחוגים ארכיטקטורה, הנדסה ומדעים נוטים להשתמש בוויקיפדיה לצורכי מחקר יותר מאשר סטודנטים בחוגים אחרים.

למאמר המלא

ניתוח המידע באתרים של רשתות חברתיות כולל טוויטר נעשה לפעמים באמצעות "ניתוח סנטימנט" – " Sentiment Analysis". שיטה זו מתבססת על הבנת היחס של כותב התוכן לאובייקט מסוים. ניתוח סמנטי כזה, שמכונה לעיתים גם "opinion mining" וגם "emotional polarity computation", מאפשר לנו לדעת מהו יחס הכותבים כלפי אותו אובייקט – מהו אחוז השבחים לעומת התלונות כלפי אותו אובייקט ובכך לקבל רושם כללי על איכותו של האובייקט ומאפייניו – טוב, מצוין , שלילי וכו'

RankSpeed הוא מנוע חיפוש שמסייע לאתר את האתרים והמוצרים הטובים ביותר על ידי ניתוח סנטימנט של הבלוגוספירה / טוויטרספירה.

אסטרטגיית החיפוש כוללת בנוסף למונח/מונחי החיפוש גם מונחים רגשיים סנטימנטליים שהמשתמש בוחר מתוך רשימה מוצעת או מונחים שהוא בוחר להזין כגון: מצוין, קל, שימושי , בעייתי וכו' .

RankSpeed מבצע ניתוח סנטימנט של הבלוגוספירה/טוויטרספירה, מחפש אחרי אזכורים של מונחי החיפוש, מנתח אותם סמנטית כדי להבין את היחס של הכותב כלפי אותו מונח/אובייקט , מדרג את תוצאות החיפוש על פי אזכורים של כל מונח רגשי שהוזן כמילת חיפוש : "מצוין", "שימושי" וכו' ומציג את אחוז המשתמשים שדעתם על המוצר/אתר היא כמונח הרגשי שהוזן בחיפוש "מצוין", "שימושי" וכו' .

מנוע חיפוש זה שמאפשר למשתמש לחוש את המצב ב"שטח", נמצא עדיין בגרסת ביתא ובשלב זה כפי שכתוב באתר המנוע, מאגר המידע של המנוע כולל אתרים ומוצרים פופולריים בלבד. גרסאות עתידיות של RankSpeed ישתמשו במאגר מידע גדול הרבה יותר.

לאתר המנוע
אודות המנוע

הכינוס ה-14 של איגוד האינטרנט הישראלי "Web10 – עשור חדש נפתח" התקיים ב22-23 בפברואר 2010.
בכינוס הוצגו מודלים חדשניים וטכנולוגיות מתקדמות באינטרנט: מחשוב ענן, העולם הנייד ועוד..

כעת המצגות של המרצים וצילומי וידאו של המושבים השונים בכנס זמינים חופשי לצפייה בכתובת: www.isoc.org.il/conf2010

בספטמבר אוקטובר 2009 HighWire Press –  A division of the
Stanford University Libraries  ערכה סקר בנושא עמדות של ספרנים בנושא ספרים אלקטרוניים עם דגש על אופן איתור ורכישה של ספרים אלקטרוניים. הסקר נערך באמצעות surveymonkey.com.
138  ספרנים מ- 13 מדינות ענו על הסקר. רובם עובדים במוסדות אקדמיים, אך היה ייצוג הולם גם למכללות, מוזיאונים, ספריות ציבוריות, ספריות בתי חולים וספריות לאומיות. תוצאותיו של הסקר פורסמו בפברואר 2010.

המשתתפים חזו גידול בחמש השנים הבאות בתקציבים המוקצים לרכישת ספרים אלקטרוניים במקביל להמשך רכישת ספרים בפורמט המודפס. רוב המשתתפים בסקר עובדים בספריות עם תקציב גדול למשאבים אלקטרוניים . 59% דווחו שתקציבם עולים על $250,000 . אבל ברוב המקרים התקציב המוקצה לספרים אלקטרוניים קטן. 44% ציינו שהספרייה שלהם מנויה על 10000 ספרים אלקטרוניים או פחות.

רוב תוצאות הסקר עולות בקנה אחד עם מחקרי שוק בנושא ספרים אלקטרוניים שנערכו בשנים האחרונות. ממצאיו העיקריים של הסקר הם:
• קלות השימוש ופשטות הם מאפיינים של ספרים אלקטרוניים שמוערכים ביותר. מאפיינים אלו, שקשורים למשתמש, לצד המחיר והמודל העסקי הם שיקולים חשובים ברכישת ספרים כאשר יש מספר מקורות לרכישה.
• מקורות מסורתיים לאיתור ספרים ממשיכים להיות חשובים גם ביחס לספרים אלקטרוניים. ספרנים מאתרים ספרים דרך ספקי ספרים או דרך "חבילות" . ספרנים סבורים שאיתור הספרים האלקטרוניים על ידי המשתמשים נעשה דרך קטלוג הספרייה או דרך מנועי חיפוש בווב
• גורם חשוב שמרתיע את השימוש בספרים האלקטרוניים הוא מגבלות שקשורות לשימוש בחומרים האלקטרוניים – Digital rights management DRM – כגון: הגבלות על הדפסה , השאלה בינספרייתית, הורדות, זמן גישה וכו'
• משתמשים מעדיפים ספרים אלקטרוניים בפורמט PDF
• מודל רכישת ספרים לתמיד – perpetual access – הוא המודל המועדף ביותר ואחריו מודל ה- pay per use

סקר זה מהווה רק חלק ממחקר כולל יותר של HighWire Press בנושא ספרים אלקטרוניים שיכלול גם ראיונות . אין ספק שמחקר כזה מהווה תרומה למחקרים הכמותיים והאיכותניים בנושא שוק הספרים האלקטרוניים שפורסמו עד כה .

לדו"ח המלא של של הסקר

ספריות אוניברסיטת ת"א  וחברי מלמ"ד האחרים קיבלו לנסיון את כתבי העת האלקטרוניים של Cambridge University Press .

הגישה ל – 235 כותרים מתוך 250 שקיימים בחבילה תהיה פתוחה עד סוף מאי 2010.

גישה לכתבי העת :  http://journals.cambridge.org/

לדפדוף לפי נושא :  http://journals.cambridge.org/action/bySubjectArea

.

Atmospheric היא רשת חברתית למדעי האטמוספירה שיכולה לשמש ככלי מחקר לחוקרים, אנשי סגל, ספרנים וסטודנטים בתחום מדעי האטמוספירה. הרשת היא שירות חופשי של Proquest בשיתוף עם AMS , ASLI ו- The Conference Exchange

הרשת מהווה מקור למידע בתחום שכולל:
• חדשות בתחום מדעי האטמוספירה מאתרים מכובדים בתחום כגון: AMS,
UCAR, Scientific American, ו- AAAS
• כנסים בתחום
• אפשרות לחפש במחקרים עדכניים מתוך MGA – מוצר שפותח במשותף על ידי AMS ו- Proquest
• קשרים ושיתוף מידע עם עמיתים בתחום

הרשת חדשה ונמצאת עדיין בשלב ביתא. עובדה זו מסבירה אולי את העובדה שחלק מהקטגוריות הנושאיות בדף הראשי ריקות. עם הזמן יש להניח שמספר החברים והמסמכים ברשת יגדלו.

ספריות משקיעות רבות בטכנולוגיה במטרה למכן את שירותי הספרייה. התוכנה לניהול הפונקציות השונות בספרייה – קטלוג, השאלה,רכש וקטלוג הספרייה שנגיש לקוראים שידועה בשמה הכולל The Integrated library system – ILS מהווה ברוב הספריות את המרכיב העיקרי של התשתית הטכנולוגית של הספרייה, ויכולה לסייע או להפריע לספרייה במילוי משימתה לשרת את משתמשיה ביעילות.

סקר שביעות רצון של הספריות מתוכנות ILS שלהן, יכול לסייע לספריות לגבש אסטרטגיות מתאימות בכל הנוגע לבחירת התוכנה שמתאימה להן , במיוחד אם הן חושבות להחליף את התוכנה , כמו כן יש בו לדרבן את החברות השונות יצרניות/ ספקות התוכנות לשפר את מוצריהן.

סקר בינלאומי כזה נערך בתקופה 4 נובמבר 2009 – 11 בינואר 2010 . הסקר בדק את מידת שביעות רצונן של הספריות מהמערכות הממוכנות שלהן, ממידת התמיכה שמקבלות הספריות מיצרני/ספקי המערכות הממוחשבות ואיכותה. כמו כן הייתה התייחסות למידת העניין שיש לספריות במערכות ספרייה open source . התקבלו 2098 תשובות מ- 56 ארצות. ייצוג נכבד היה לארה"ב, אנגליה, קנדה ואוסטרליה.

תוצאות הסקר במלואן התפרסמו ב- Library Technology Guides
ממצאיו העיקריים של הסקר:
• מוצרים וחברות שהתמקדו בספריות קטנות ובנישות צרות יותר זכו לציונים גבוהים יותר מאלו שמעורבים בארגונים גדולים ומשרתים סוגים שונים של בספריות
• Apollo שמשמשת בעיקר בספריות ציבוריות קטנות זכתה לציון גבוה
• מוצרים וחברות שמשרתים ארגונים גדולים ומגוון רחב של ספריות זכו בד"כ לציונים בינוניים אך הטרוגניים. לציונים גבוהים יחסית זכו Millennium, Library Solution ו- Evergreen
• חברות שתומכות במוצרים של Open Source זכו לציונים נמוכים יותר מבחינת שביעות הרצון מאלו שתומכות במוצרים קנייניים.

מעניין מה היו הדעות לגבי Ex-Libris שתומכת באלף 500 ,ב- Voyager ובמערכות ספרייתיות גדולות ומסובכות? התשובות לגבי אלף 500 היו בטווח הבינוני של שביעות הרצון בכל הקטגוריות שנחקרו. 11.11 אחוזים מהספריות הנחקרות ציינו את כוונתן לעבור למערכת ILS חדשה. 45.19 אחוזים מהספריות שמשתמשות באלף 500 מעוניינות במנשק חדש – חדשות טובות בכל הנוגע ל- לפרימו .   Voyager קיבל ציונים נמוכים יותר מאלף 500 בכל הקטגוריות ..

פרטים על מערכות נוספות בשוק והחברות התומכות בהן אפשר למצוא בדו"ח המלא של הסקר