דו"ח בן 66 עמודים של ALA שמדווח על מצב הספריות השונות בארה"ב התפרסם באפריל 2010. הדו"ח עסק במגוון נושאים – ספריות בעתות משבר, ספריות ציבוריות, ספריות בתי ספר, ספריות אקדמיות, ספריות וטכנולוגיה, בניית ספריות ושיפוצן, חקיקה פדרלית, זכויות יוצרים ועוד.

מסקנה עיקרית ומעודדת של הדו"ח היא שהחשיבות של הספריות נמשכת בעתות מיתון למרות הירידה במקורות המימון.

מספר מגמות מסתמנות על פי הדו"ח הן :

• השימוש באינטרנט ממשיך להתרחב בספריות ציבוריות. מרבים להשתמש בשירותי הספרייה לחיפוש מקורות בנושאי תעסוקה, חינוך משלים ומקורות ממשלתיים.
הספרייה המקומית משמשת חבל הצלה – מציעה הכשרה טכנולוגית וסדנאות בנושאים שונים החל בכתיבת קורות חיים וכלה במיומנויות לראיונות עבודה
• 96 אחוזים מהאמריקאים חשים שספריות בתי הספר ממלאים תפקיד חשוב בחינוך
• השימוש הפיזי והוירטואלי בספריות האקדמיות גדל. כך למשל 95% מהסטודנטים משתמשים באתר הספרייה לפחות אחת לשבוע ומספר הסטודנטים שמשתמשים באתר הספרייה מדי יום גדל מ- 7.1 אחוזים ב-2006 ל- 16.9 אחוזים ב- 2009
• בנית ספריות ושיפוצן נמשכים ב- 2009 הודות להקצאת משאבים לפני המשבר הכלכלי, והרבה ספריות מאמצות מאפיינים "ירוקים"

פרטים מלאים במגוון נושאים אלה ונושאים אחרים מעניינים כגון: ווב 2.0 וספריות, ספריות ורשתות חברתיות, הנייד והספריות, דאגה לבעלי מוגבלויות ועוד אפשר למצוא בדו"ח המלא

לדו"ח המלא
Library journal על הנושא

מזה חמש שנים פועל אתר טקסט ששם לו למטרה: לעודד קריאת ספרים על ידי חשיפה מתמשכת של הספרים החדשים היוצאים לאור בארץ.

אתר טקסט הוא פרוייקט מתגלגל המבקש לייצר תמונה אפשרית של התרבות בארץ כפי שהיא משתקפת מהפעילות העניפה בתחום ההוצאה לאור וזאת באמצעות הצגה רציפה ומתמשכת של מידע אודות ספרים חדשים, כתבי עת, ובעתיד גם סקירה של טקסטים נוספים.

האתר מחולק ל- 15 קטגוריות עיקריות של תחומי תוכן, ומציג את הספרים בחלוקה לתחומים, חודשים ושנים, כשהמטרה היא לספק לגולשים אפשרות להתעדכן במהירות בתחומי העניין שלהם. בין הקטגוריות: ספרות מקור, ספרות מתורגמת, שירה, עיון חברה וביקורת, כתבי עת ועוד.
תחת הקטגוריה כולם, ניתן להגיע למבט מרוכז המאפשר לראות את כל הספרים באתר על פי סיווגם, כשבכל סיווג הרשימה היא א-ב ולצידה החודש והשנה בה הוכנס הספר לאתר.

טקסט הוא גם פרוייקט תרבות או תיעוד תרבות, העומד בפני עצמו ואשר מנסה להציג את התחום לא רק על פי תכניו אלא גם באמצעות ה"טקסטים השיווקיים" כמו אלה המצויים בגבו של כל ספר, שלהם חשיבות תיעודית לא מעטה.

בזכות שיתוף פעולה עם הוצאות הספרים, טקסט מוסיף פרקים מתוך הספרים ומאמרים והקדמות ופתחי דבר וסופי דבר, מה שמאפשר לקורא להתוודע לתוכן של אותם הספרים החדשים ולהחליט אם ברצונו לקוראן.

טקסט הוא גם קטלוג ספרים, מקיף בתחומיו, מפורט ומדוייק, יחיד מסוגו המציג את מרבית הספרים ה"קנוניים" אשר ראו אור בארץ בשנתיים וחצי האחרונות.
האתר מציג אך ורק ספרים' שהמידע עליהם נמסר מהוצאות הספרים עצמן או מנציגיהן המוסמכים. לא נמצא באתר, ספרים שיצאו לאור במימון מחבריהם.
האתר חופשי, ומממן עצמו מפרסומות שמוצגות בו.

ניתן להתעדכן בספרים חדשים גם באמצעות קורא RSS. מומלץ מאד לכל חובב קריאה, ולמי שאמון על הזמנת ספרים לספרייתו.

לאחרונה קראתי פוסט מעניין של Chris Morrison בנושא מודל חדש של שירותי שאלות ותשובות.

שירותי שאלות ותשובות אינם חדשים. Yahoo החלה את שירותי השאלות והתשובות שלה ב-2005, ואחריו גם גוגל הפעילה שירות דומה. שירותים אלו היו מבוססים על מנועי חיפוש שספקו תשובות תוך שימוש בתכנים מתאימים.

היום מסתמנת מגמה חדשה של שירותי שאלות ותשובות אנושיים. לא מנועי חיפוש שמחפשים באינדקס שלהם אחר תשובות מתאימות, אלא שירותים שיודעים לזהות את האנשים שמתאימים לענות על השאלה ולנתב את השאלה אליהם כדי לקבל תשובות לשאלות.

Aardvark שאותו רכשה גוגל בפברואר 2010 , ושירות השאלות שהחלה facebook לבחון הם שירותים חדשים במסגרת אותה מגמה. Aardvark לדוגמה הוא שירות שמאפשר לשלוח שאלה מהווב, IM , דואר אלקטרוני, טוויטר או IPhone ולקבל עזרה מאדם בעל ניסיון וידע בתחום. Aardvark מנתח את השאלות הנכנסות ומחליט על נושא השאלה, מזהה ברשת החברתית של השואל אנשים מתאימים לענות על השאלה שזמינים ב-IM או בדואל. זיהוי האנשים המתאימים מתבסס על מספר קריטריונים ובראשם הפרופיל שלהם.

Quora שאף הוא מושתת על חיפוש חברתי, הוא מודל קצת שונה עם עיקרון דומה – מאגר של תשובות משתמשים.

שירותים אלה של חיפוש חברתי אמורים לענות של שאלות שמבחינתם של מנועי חיפוש הן מסובכות או לא מספיק חשובות כדי לענות עליהם.

לכתבה בנושא

שבוע הספרייה הלאומי בארה"ב מתקיים מדי שנה באפריל (לראשונה ב-1958) בחסות American Library Association-ALA והספריות ברחבי ארה"ב. אירוע זה שמתקיים השנה ב-11-17 באפריל תחת הסיסמה “Communities thrive @ your library.” הוא במסגרת הקמפיין של ALA למען הספריות ונוטלות בו חלק כל הספריות – ספריות אקדמיות, ספריות בתי הספר, ספריות ציבוריות וספריות מיוחדות.

באתר שמוקדש לנושא יש כלים חופשיים לקידום והגברת המודעות לשבוע הספרייה, רשימת אירועים, ומקורות נוספים שמדגישים את מעמד הספריות כמרכזי תרבותי לקהילה וכמסייעות לקהילות לשגשג בעתות מצוקה.

באתר יש קישור לקובץ המתאר כיצד חגגו ספריות שונות ברחבי ארה"ב את שבוע הספרייה הלאומי בשנה שעברה, ודרכו אפשר ללמוד על פעילויות הספריות השונות ולהתוודע לרעיונות שיווקיים מקוריים שלהן לקידום הספרייה .

לאתר

Ithaka הוא גוף שלא למטרות רווח ששם לו למטרה לסייע לקהילה האקדמית לנצל את טכנולוגיות המידע המתפתחות. סקרים שנערכים על ידי Ithaka באופן קבוע מאז שנת 2000 שופכים אור על מאמצים אלו . מן הראוי לציין שהארכיב הדיגיטלי JSTOR והשירות לשימור דיגיטלי Portico הם חלק מ- Ithaka .

סקר מעניין של Ithaka שנערך בשנת 2009 והתפרסם ב-7 באפריל 2010 בדק גישות והתנהגות של אנשי סגל מתחומי המדע השונים, תוך התמקדות בכמה תחומים:
• גישות והתנהגות של אנשי סגל ביחס לספריות ותפקידן כשער גישה למידע
• מעורבותם של אנשי הסגל במאגרים המוסדיים ודעותיהם על תנועת הגישה הפתוחה
• ותפקידן של אגודות מדעיות וחשיבותן לאנשי הסגל.

שאלון הסקר הופץ בספטמבר 2009 בקרב 35184 אנשי סגל במוסדות להשכלה גבוהה בארה"ב – מכללות ואוניברסיטאות. מספר אנשי הסגל שענו על השאלון -3025 כ- 8.6% מכלל הנחקרים.

הדו"ח המלא משתרע על פני 37 עמודים. ממצאיו העיקריים של הדו"ח:
• בשנים האחרונות חל שינוי בכל הקשור לאיתור ושימוש במידע . כתוצאה מכך הספרייה האקדמית איבדה את תפקידה המרכזי בתהליך גילוי הידע עד כדי סכנה של אבדן הרלוונטיות שלה בתחום
• ההסתמכות ההולכת וגדלה של אנשי סגל על החומר האלקטרוני פותח הזדמנויות חדשות לספריות, מודלים עסקיים חדשים למו"לים ואתגרים חדשים לשימור
• למרות מאמצים מתמשכים של מספר שנים מצד מו"לים, ספריות, אנשי סגל ואחרים למען הכנסת רפורמות במערכת התקשורת המדעית – מספר גישות שמרניות מצד אנשי סגל ממשיכות לטרפד שינוי שיטתי.

פרטים מלווים בנתונים מספריים וגרפים על המגמות המסתמנות אפשר למצוא בדו"ח המלא.

בימים אלה מוצגת במבואת הספריה המרכזית ע"ש סוראסקי, אוניברסיטת ת"א, תערוכה מעבודותיו של עזריאל קאופמן, אמן רב-תחומי, משורר וצייר. התערוכה תוצג במהלך כל חודש אפריל.

החל משנות החמישים ועד מותו יצר עזריאל קאופמן (1929-2004) בשני מדיומים מרכזיים – ציור ושירה. קריאה ביצירתו מלמדת כי עין הצייר "עובדת" ונוכחת בכל כוחה גם בשירים (ראו כמה תמוּניות ואור-שמש שולטים למשל בשיריו)  ו"יד המשורר" אף היא ניכרת בציוריו, אם בסמוי, באיזכורי תמות  ומוטיבים משירתו (כך למשל מוטיב הסוס המופיע בעבודות מוקדמות מנבא את מחזור שירים רחב-ההיקף, שכולו סוסים, ספר שהוא בבחינת חשבון נפש וסיכום חיים אשר יכתב על סף מותו) ואם בגלוי, כמו בעבודות העץ משנות ה-80 בהן משולבים טקסטים, קטעי עיתונים, מלים כתובות בגיר ועוד.
בין השנים 1998-2003  היה עזריאל קאופמן, עורך של כתב העת מאזנים.

בתערוכה – מבחר מעבודותיו משנות ה-70 ; אוצרת: דר' דורית קדר

ביום רביעי ה-14 באפריל בשעה 18.30 נקיים שיח גלריה על יצירתו.

מרצים:
ד"ר דורית קדר, אמנית, מרצה, אוצרת: עצים שמצמחים בטן ענקית, על שנות ה-70 ביצירת קאופמן.
רפי וייכרט: משורר, מתרגם, חוקר ספרות, מו"ל הוצאת קשב לשירה: "שעה אחת של שמש", על המשורר ושירתו בראי הזמן.

תערוכות נוספות של האמן הוצגו:
1975 – בית האמנים ת"א
1982 – המשכן לאמנות עין-חרוד; אוצרת: גליה בראון
1990 – מוזיאון הרצליה, תערוכה רטרוספקטיבית 1950-1990 ; אוצרים: דורית קדר ויואב דגון
1993 – המשכן לאמנות, חולון
2005 – עבודות אחרונות, המשכן לאמנות עין-חרוד; אוצר: יניב שפירא
2009 – מוזיאון עוקשי, עכו, תערוכה רטרוספקטיבית 1950-2004; אוצרת: רחל זמר
2009 – בית האמנים ת"א, סדרת עבודות עץ ; אוצרת – דורית קדר

אוספים: מוזיאון חיפה, מוזיאון עוקשי, מוזיאון פתח תקוה, מ. עין-חרוד, אוספים פרטיים

ברשת אינטרנט יש מספר לא מבוטל של מילונים לשפה האנגלית. לאחרונה נתקלתי בשני מילונים בעלי מאפיינים מיוחדים שיכולים לסייע בחיפוש. המילונים הם: Advertt ו-Easydefine.

Advertt הוא מילון–על חופשי למונחים בשפה האנגלית. Advertt  מציג הגדרות של מונחים בשפה האנגלית ממספר מקורות בו זמנית .

במספר מונחים שחיפשתי קיבלתי מידע והגדרות מ- Wikipedia, YourDictionary, Onelook, TheFreeDictionary וגם סרטי וידאו מ-YouTube .

כמו כן מוצעים מונחים קרובים למונח החיפוש.

יתרונו העיקרי של המילון – חוסך את החיפוש במספר מקורות.

גם Easydefine שם לו למטרה להקל על מלאכת החיפוש של המשתמש. הוא מאפשר להזין ברצף או בשורות נפרדות מספר מונחים בו זמנית, והוא מציג את ההגדרה של כל אחד מהמונחים. באופן זה המשתמש יכול להעתיק טקסט כלשהו לתיבת החיפוש ולקבל את ההגדרה של כל אחד מהמונחים בנפרד. ביטוי יש לתחום במירכאות ולשים מקפים בין מילות החיפוש.

כמו כן אפשר לחפש מלים נרדפות למונחי החיפוש.

באתר חיפוש מתקדם שמאפשר בין היתר להגדיר בכמה הגדרות מעוניינים לכל אחד ממונחי החיפוש .

ההגדרות שמציע המילון לקוחות מ-WordNet3.

אפשר לשמור את תוצאות החיפוש כקובץ וגם לשלוח אותם בדואל.

למילון Advertt
Easydefine

תוצאות סקר שבדק את דפוסי השימוש בוויקיפדיה של סטודנטים במכללות בארה"ב התפרסמו במאמר מעניין בגיליון מרץ 2010 של First Monday.

הסקר נערך באביב 2009, הופץ בקרב 27,666 סטודנטים ב- 6 קמפוסים בארה"ב ושם לו למטרה לבדוק  כיצד ומדוע סטודנטים משתמשים בוויקיפדיה בתהליך המחקר. נבדקו מספר משתנים כגון: תכיפות השימוש, המניע לשימוש, שלב המחקר בו נעשה שימוש בוויקיפדיה והיחס בין שימוש בוויקיפדיה ושימוש במקורות אחרים. כמו כן נבדקו מנבאים למידת השימוש בוויקיפדיה שקשורים לתחום המחקר.

מהממצאים עולה שסטודנטים רבים משתמשים בוויקיפדיה בשלב הראשוני של המחקר לצורך מידע רקע , אבל הרבה פחות מאשר שימוש במקורות אחרים כמו משימות הקריאה בקורסים, ובגוגל . נוהגים להשתמש בוויקיפדיה להשגת סיכום קצר של הנושא, והבנתם של מונחים בתחום .

הכיסוי הרחב של הוויקיפדיה ,נוחות השימוש בה, העדכניות והמובנות משמשים מניע לשימוש בה, תוך הכרה במגבלותיה בעיקר בכל הקשור לאמינות.

סטודנטים בחוגים ארכיטקטורה, הנדסה ומדעים נוטים להשתמש בוויקיפדיה לצורכי מחקר יותר מאשר סטודנטים בחוגים אחרים.

למאמר המלא

ניתוח המידע באתרים של רשתות חברתיות כולל טוויטר נעשה לפעמים באמצעות "ניתוח סנטימנט" – " Sentiment Analysis". שיטה זו מתבססת על הבנת היחס של כותב התוכן לאובייקט מסוים. ניתוח סמנטי כזה, שמכונה לעיתים גם "opinion mining" וגם "emotional polarity computation", מאפשר לנו לדעת מהו יחס הכותבים כלפי אותו אובייקט – מהו אחוז השבחים לעומת התלונות כלפי אותו אובייקט ובכך לקבל רושם כללי על איכותו של האובייקט ומאפייניו – טוב, מצוין , שלילי וכו'

RankSpeed הוא מנוע חיפוש שמסייע לאתר את האתרים והמוצרים הטובים ביותר על ידי ניתוח סנטימנט של הבלוגוספירה / טוויטרספירה.

אסטרטגיית החיפוש כוללת בנוסף למונח/מונחי החיפוש גם מונחים רגשיים סנטימנטליים שהמשתמש בוחר מתוך רשימה מוצעת או מונחים שהוא בוחר להזין כגון: מצוין, קל, שימושי , בעייתי וכו' .

RankSpeed מבצע ניתוח סנטימנט של הבלוגוספירה/טוויטרספירה, מחפש אחרי אזכורים של מונחי החיפוש, מנתח אותם סמנטית כדי להבין את היחס של הכותב כלפי אותו מונח/אובייקט , מדרג את תוצאות החיפוש על פי אזכורים של כל מונח רגשי שהוזן כמילת חיפוש : "מצוין", "שימושי" וכו' ומציג את אחוז המשתמשים שדעתם על המוצר/אתר היא כמונח הרגשי שהוזן בחיפוש "מצוין", "שימושי" וכו' .

מנוע חיפוש זה שמאפשר למשתמש לחוש את המצב ב"שטח", נמצא עדיין בגרסת ביתא ובשלב זה כפי שכתוב באתר המנוע, מאגר המידע של המנוע כולל אתרים ומוצרים פופולריים בלבד. גרסאות עתידיות של RankSpeed ישתמשו במאגר מידע גדול הרבה יותר.

לאתר המנוע
אודות המנוע

הכינוס ה-14 של איגוד האינטרנט הישראלי "Web10 – עשור חדש נפתח" התקיים ב22-23 בפברואר 2010.
בכינוס הוצגו מודלים חדשניים וטכנולוגיות מתקדמות באינטרנט: מחשוב ענן, העולם הנייד ועוד..

כעת המצגות של המרצים וצילומי וידאו של המושבים השונים בכנס זמינים חופשי לצפייה בכתובת: www.isoc.org.il/conf2010