מעוניינים במידע עובדתי קצר על מקומות גיאוגרפיים כגון: מה שטחה של מדינה מסוימת ומה מספר תושביה, מה גובהו של הר מסוים ? מהי עיר הבירה ודגלה של מדינה מסוימת וכיוצא בזה, וכל זאת בצירוף מפות .. – יתכן שתוכלו להיעזר ב- GeoNames .

GeoNames הוא מאגר גיאוגרפי חופשי מקוון שכולל נכון להיום, למעלה מ- 8 מיליון ערכים שכוללים ארצות, ערים, מחוזות, כפרים, נחלים, אגמים, פארקים, כבישים ומסילות ברזל, מבנים הרים ויערות. . כולל מידע עובדתי קצר רלוונטי לכל אחד מהערכים . אפשר למצוא בו מידע על אוכלוסיה, ערי בירה, הרשת הגיאוגרפית – קווי רוחב וקווי אורך, מיקוד, מידע סטטיסטי על ארצות – שטח ואוכלוסייה ועוד ..כולל גם ערכים מהוויקיפדיה וכל זאת בצירוף מפות (mashup של "גוגל מפות"). המאגר פועל תחת רישיון של creative commons . השימוש בו חופשי כולל למטרות מסחריות, אך יש לתת קרדיט למאגר כאשר מפרסמים ממנו מידע. אפשר גם להורידו כקובץ מכווץ.

המאגר שואב את המידע מלמעלה מ- 100 מקורות יעץ שונים כגון: CIA – The World Factbook, worldgazetteer , summitpost ו-National Oceanic and Atmospheric Administration ו- מאגרים שונים של מספרי מיקוד. למאגר שגרירים בארצות השונות בהם הוא נעזר לאתר מקורות מידע על הארצות השונות – מקורות שכוללים שירותי מיקוד, משרדי סטטיסטיקה, סוכנויות מפות, צבא, אוניברסיטאות מקומיות, קבוצות לחקר אילנות יוחסין ועוד. גם המשתמשים יכולים לתרום – למאגר מנשק וויקי שמאפשר עריכה ותיקון טעויות והוספת ערכים על ידי המשתמשים.

הרעיון של המיזם כשלעצמו יפה – לארגן בצורה אחידה מידע ממאגרים שונים, ולהיעזר גם במשתמשים. על עדכון המאגר וההתפתחויות החדשות בו אפשר לקרוא בבלוג שלו.

לאתר

E-Books Directory הוא מדריך לספרים אלקטרוניים ומסמכים חופשיים באינטרנט.  נכון להיום, כפי שמצוין באתר, המאגר כולל 1737 ספרים ב- 391 קטגוריות, והוא ממשיך להתעדכן מדי יום. מידע על הפרסומים החדשים שנוספים למאגר אפשר לקבל באמצעות RSS.  השירות מיועד לסטודנטים, חוקרים ולחובבי ספרים. אפשר למצוא ספרים במגוון נושאים: מדע, רפואה, מדעי הרוח, הנדסה, עסקים, מחשבים ואינטרנט, היסטוריה, וגם ספרות יפה וספרות לשעות הפנאי.

אפשר לחפש באתר, ואפשר לדפדף בקטגוריות השונות. אפשר לראות את הפרסומים החדשים שנוספו למאגר, ואפשר לראות את הפרסומים הפופולריים ביותר מבחינת מספר הצפיות. נראה, שהספרים בתחום המחשבים ובמיוחד מדריכים לשפות תכנות זוכים לפופולריות רבה.

באתר גם קישורים למקורות נוספים של פרסומים, שימושיים לקהל היעד, חופשיים באינטרנט.

כאשר בדקתי את המאגר, קיבלתי הרבה פרסומים בטקסט מלא שכללו גם  סקירה קצרה, אך היו גם מעט פרסומים שכללו רק סקירה עם אופציה לרכישה.

משתמשים נקראים לתרום לאתר – אם על ידי הוספת פרסומים חופשיים למאגר, או הצעות למקורות אינטרנט רלוונטיים נוספים – וכל זאת תוך שמירת זכויות היוצרים של המחברים והמו"לים.

אל האתר

כנס הווב הבינלאומי ה-18 נערך השנה במדריד ב- 20-24 באפריל. הכנס הוא מקום מפגש לחוקרים, מפתחים, מקבלי החלטות , טכנולוגים, אנשי עסקים וגופים שקובעים סטנדרטים לעיצוב הווב. הכנס מאורגן מדי שנה מאז 1994 על ידי International World Wide Web Conferences Steering Committee – IW3C2. ההרצאות בכנס ושאר הפעילויות עסקו השנה בווב המתפתח- תשתיות, אלגוריתמים, ויישומים חדשניים.

המצגות עסקו במגוון נושאים- כריית מידע, הווב הסמנטי, רשתות חברתיות, מנשקים, הווב הסלולרי, אבטחה ופרטיות, מפתחים. את המצגות וקבצי ה- pdf אפשר לראות ולהוריד מאתר הכנס. אפשר לדפדף בהם על פי נושא, מחבר והשתייכות מוסדית. גם לאוניברסיטת תל אביב היה ייצוג בכנס.

לאתר הכנס
למצגות וקבצי ה-pdf

ביום רביעי 6.5.2009 התקיים במסגרת "2009 Info" – כנס המידע שעורכת מדי שנה חברת טלדן,יום עיון בנושא: "מנועי חיפוש בעידן Web 2.0/Web 3.0 – שיפור תוצאות למשתמש –טכניקות וכלים".

יו"ר: ד"ר יפה אהרוני, אוניברסיטת תל אביב, מכללת בית ברל
ד"ר אורי חנני, מומחה מערכות מידע וידע, חברת דימטר-איקארוס בע"מ
ד"ר נדב דפני, מומחה ליישומי מוסיקה ומחשבים. איש פיתוח אינטרנט ותיק

Web2.0- הדור השני של הווב, מתאפיין במעבר מדפים סטטיים לדפים דינמיים, יצירתיות, אינטראקטיביות, ותכנים שיתופיים כאשר המשתמש הוא במרכז. אך התכנים ברובם מובנים על ידי אדם ולא על ידי מחשבים.

Web3.0 -הווב הסמנטי הוא הרחבה של הווב הנוכחי. התכנים מובנים גם על ידי מחשבים. הרעיון מאחורי הווב הסמנטי הוא שלמרות שמידע מקוון נגיש לחיפוש, המשמעות שלו לא. מחשבים טובים בלשלוף מלות חיפוש אבל אינם מבינים את ההקשר בו הן מופיעות. אחזור המילה כמו TURKEY ישלוף מסמכים במשמעויותיה השונות של המילה.

שאלה כגון כמה ממנהיגי העולם הם מתחת לגיל 60. למרות שהמידע שדרוש כדי לענות על שאלה כזו מצוי בווב , מנוע החיפוש אינו יכול להבין את משמעות המידע על מנת לענות על השאלה, למרות שהוא ייתן קישורים לדפים שונים אשר יכילו חלקים מהתשובה.

הווב הסמנטי יאפשר למכונות – למחשבים לקרוא ולהבין את משמעותם של התכנים.

החזון של הווב הסמנטי שבראשיתו קודם על ידי Tim Berners-Lee אמור לעזור לאנשים לפתור בעיות קשות על ידי הצגת קשרים בין מושגים אירועים ודברים שלכאורה אינן קשורים ביניהם, שלאנשים ייקח הרבה זמן לתפוס. אבל הם יכולים להיות מובנים מאליהם על ידי אסוציאציות שונות שמתאפשרות באמצעות יישומים סמנטיים.

יישומים סמנטיים הם כלים שנועדו להבין את המשמעות, את הסמנטיקה של המידע המצוי באינטרנט כדי ליצור קשרים ולספק תשובות שאחרת היה אפשר להגיע אליהם לאחר הרבה זמן ומאמץ.

רוב היישומים הסמנטיים הקיימים היום מטרתם לסייע בחיפוש מידע
דוגמאות לכלים:
 Hakia
  TrueKnowledge
 Powerset
 Semantifind

יום העיון התמקד במנועי חיפוש בעידן Web2.0/Web3.0 והיו בו ארבעה מושבים: מנועי חיפוש והמשתמש, חיפוש חברתי ושיתופי- תכנים ושירותים חדשים, כריית טקסט – טכניקות מתקדמות באחזור מידע, והמושב הרביעי: מ- Web2.0 ל- Web3.0 – כיוונים עתידיים.

ההרצאות עסקו באמצעים שונים לשיפור תוצאות החיפוש ולהקלת מלאכתו של המשתמש בעידן Web2.0/Web3.0– פרסונליזציה, כריית טקסט, היתוך מידע, תמיכה בהשלמת משימות(Task Completion Assistance) , מנשקי משתמש, אפליקציות שמאחדות תכנים ממקורות שונים (mashups), רשתות חברתיות ואונטולוגיות. ההרצאות עסקו גם בחיפוש חברתי ושיתופי ונסקרו כלים, יישומים ושירותים חדשים. הוצגו בעיות, הצעות לפתרונות וכיווני התפתחות עתידיים בתחום.

לבקשת משתתפי יום העיון, אני מפרסמת בפוסט זה את תקצירי ההרצאות, כפי שנכתבו על ידי המרצים, והמצגות של ההרצאות שאושרו לי לפרסום על ידי המרצים. אם אקבל מצגות נוספות בהמשך, אעדכן את הפוסט בהתאם.

ההרצאות במסגרת יום העיון:
מושב א' – מנועי חיפוש והמשתמש

 פרסונליזציה במנועי חיפוש

המרצה: ד"ר ברכה שפירא – מרצה בכירה במחלקה להנדסה וניהול מערכות מידע באוניברסיטת בן גוריון, מנהלת פרויקט במעבדות דויטש טלקום באוניברסיטת בן גוריון, שעוסק בפרסונליזציה של תכנים במכשירים סלולריים.
למצגת ההרצאה

 Toward Task Completion Assistance in Web Information Retrieval

המרצה: ד"ר רוני למפל הצטרף ליאהו ב- 2007 כמנהל מעבדת המחקר של יאהו בישראל., טרם הצטרפותו ליאהו עסק 4.5 שנים במחקר ופיתוח במעבדת המחקר של IBM בחיפה. התואר השני והשלישי שלו במדעי המחשב בטכניון התמקדו בטכנולוגיה של מנועי חיפוש.

 שיפור תוצאות חיפוש באמצעות הצפת מונחים ערכיים מהמסמך – ממשק LCCK

המרצה: ד"ר עפר דרורי משמש בתפקיד מנהל אגף מאגרי מידע בשע"ם, מפתח מתודולוגיית – OODPM לתכנון מערכות מידע, יוזם ועורך אתר הגבורה, מקים קבוצת עניין ואחזור טקסט – SIGTRS .
דרך אגב – מי שמעוניין להצטרף לקבוצה, כל שעליו לעשות הוא לשלוח דואל ריק ל-
sigtrs-subscribe@yahoogroups.com

מושב ב' – חיפוש חברתי ושיתופי- תכנים ושירותים חדשים

 הקהילה שמאחורי :Web 2.0 שימוש ברשתות חברתיות לשיפור החיפוש

המרצה: ד"ר גלעד רביד חבר סגל אקדמי במחלקה להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת בן גוריון בנגב. גלעד חוקר מערכות מורכבות של אנשים ומחשבים בהם האינטראקציה יוצרת קהילות, מערכות טכנולוגיות ללמידה, כלי Web 2.0 ורשתות חברתיות.

 כן, אנחנו יכולים – חיפוש חברתי ושיתופי ברשת

המרצים: ד"ר אריאל פרנק איש סגל במחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בר-אילן..
תחומי עניין של אריאל כוללים גילוי מקורות אינטרנט, ספריות דיגיטליות, למידה מבוזרת, מולטימדיה ומערכות מבוזרות.
טלי שרון מוסמכת  ממעבדת המולטימדיה של MIT ובעלת M.B.A., מומחית בממשקי משתמש ובמנועי חיפוש.

 עורכים רבים – תגליות נפלאות

המרצה: תמי נויטל, מידענית, מתמחה בתחום של שילוב טכנולוגיות בתהליכי הוראה ועבודה ומנהלת פרויקטים טכנולוגיים במרכז שה"ם שבאוניברסיטה הפתוחה.
למצגת ההרצאה

Catch the Mashup  – המודל המדעי יורד לעם. על מודולריות, API ויצירתיות

המרצה: ד"ר נדב דפני, מומחה ליישומי מוסיקה ומחשבים ואיש פיתוח ואינטרנט ותיק ומנוסה, עוסק בפיתוח וניהול של אתרי אינטרנט מתקדמים ואפליקציות רשת שימושיות, בארץ ובעולם, כבר 20 שנה. הוא המפתח והעומד בראש אתר המידע "סטיפס" והמפתח של אפליקציות וידאו ומידע שימושי ברשת, דוגמת hypeshow ו- ckuik ועוד.
מעסיקים אותו שימושיות, ממשקי משתמש, חוויית משתמש, נגישות ועיצוב פונקציונאלי.

מושב ג'- כריית טקסט – טכניקות מתקדמות באחזור מידע

 Sentiment Analysis של מקורות מידע פיננסיים

המרצה: פרופ' רונן פלדמן הוא פרופסור חבר בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים וראש המחלקה למערכות מידע. רונן הוא מייסד חברת CLEARFOREST שמתמחה בפיתוח כלים ויישומים לכריית טקסט. מחבר של למעלה מ-30 מדריכים בכריית טקסט וחילוץ מידע וכתב מאמרים רבים בנושאים אלו. הוא מחברו של הספר the text mining handbook שיצא בהוצאת אוניברסיטת קיימברידג' ב 2007. רונן יסד לאחרונה את חברת Digital Trowel המתמחה בבניה אוטומטית של פרופילים של אנשים וחברות ממידע אינטרנטי.

ההרצאה עסקה ב- Sentiment Analysis של מקורות מידע פיננסיים – ניתוח שיכול לשמש ככלי ראשוני לבחירת המניות בהן כדאי להשקיע.

 מעבר לחיפוש: מערכת אינטגרטיבית לסיווג ולכריית טקסט בסביבה ארגונית מורכבת

המרצה: יזהר רגב הינו מפתח בכיר ומוביל פיתוח אלגוריתמים בחברת נגהקום בע"מ, המפתחת מערכת ייחודית לחיפוש וסיווג מסמכים בסביבה ארגונית. לפני ההצטרפות לנגהקום, יזהר עבד במשך 7 שנים בחברת ClearForest, חברה מובילה בתחום כריית טקסט, בה שימש מפתח ומוביל פרויקטים. ליזהר תואר שני במדעי המחשב ובמנהל עסקים.

מושב ד' – מ- Web2.0 ל- Web3.0 – כיוונים עתידיים

 אחרי ששקע האבק – על משאפים, Web 2.0 והשקר הגדול של תוכן הגולשים

המרצה: ד"ר נדב דפני, מומחה ליישומי מוסיקה ומחשבים ואיש פיתוח ואינטרנט ותיק ומנוסה, עוסק בפיתוח וניהול של אתרי אינטרנט מתקדמים ואפליקציות רשת שימושיות, בארץ ובעולם, כבר 20 שנה. הוא המפתח והעומד בראש אתר המידע "סטיפס" והמפתח של אפליקציות וידאו ומידע שימושי ברשת, דוגמת hypeshow ו- ckuik ועוד.
מעסיקים אותו שימושיות, ממשקי משתמש, חוויית משתמש, נגישות ועיצוב פונקציונאלי.

 שילוב אונטולוגיות ומערכות היתוך מידע והמעבר לעידן ה-Web 3.

המרצה: ד"ר אורי חנני, מומחה בחקר ביצועים ובמדעי המחשב. מעורב מעל 30 שנה במחקר, הוראה ויישום בתחום אחזור מידע וניהול ידע. ניסיונו ומומחיותו כוללים פיתוח וניהול מערכות מחשוב גדולות, כולל מחלקת המחשוב של משרד התעשייה והמסחר, IBM, ומחלקת מערכות מידע של מרכז רפואי הדסה. בעשור האחרון ייסד את חברת מיינדסייט בע"מ ושימש עד לאחרונה כמנהל טכנולוגיות ראשי שלה.. פרסם למעלה מ- 50 מחקרים בעיתונים מקצועיים ובכינוסים בין לאומיים. בהווה משמש כיועץ לחברות, ארגונים ומוסדות דומיננטיים בתחום הציבורי והפרטי, ובין השאר מנהל את פרויקט ניהול הידע בחברת דימיטר-איקרוס בע"מ.

סטודנטים, מרצים וכל מי שכותב עבודה מחקרית משקיעים זמן רב בבניה ותחזוקה של רשימות ביבליוגרפיות. התוכנות הביבליוגרפיות באות לחסוך להם זמן ומאמץ בתהליך זה. קיימים היום מספר שירותים חופשיים ב-Web לבניה וניהול רשימות ביבליוגרפיות.

BibMe הוא אחד משירותים אלו.

לשירות זה יש מאגר מידע משלו, שכולל על פי מה שמוצהר באתר, מיליוני פריטים ממקורות שונים וביניהם:
• Amazon.com
• FindArticles
• Yahoo! News
• CiteULike Academic Papers

אפשר לחפש במאגר מידע זה וליצור אוטומטית ביבליוגרפיה מהפריטים שנמצאו מתאימים. כמו כן השירות מאפשר יצירת ביבליוגרפיה מכל מקור חיצוני שהוא, לאחר הזנת הפרטים הביבליוגרפים שלו בטופס.

סוגי הפריטים הנתמכים  הם: ספר, מגזין, עיתון, כתב עת, אתר ווב, סרט, ראיון, הרצאה, רדיו/טלוויזיה, אנציקלופדיה, ותצלומים.

הפורמטים הנתמכים הם: APA, MLA, Chicago, Turabian.

אפשר להוסיף תגיות לפריטים הנשמרים.

אפשר לייצא את הרשימה הביבליוגרפית לקובץ בפורמט rtf, ואפשר לשמור אותה בחשבון אישי. כמו כן אפשר לשתף אותה עם עמיתים (השירות מספק URL של הרשימה הביבליוגרפית , אותו אפשר לשלוח)

התמיכה בעברית חלקית. כאשר שמרתי את הביבליוגרפיה בחשבון האישי שלי הפריטים בעברית נרשמו והוצגו נכון. כאשר ניסיתי לייצאה לקובץ rtf, העברית נכתבה באופן משובש (ג'יבריש) . במקרה זה אפשר להעתיק את הביבליוגרפיה מהקובץ השמור בחשבון, לקובץ טקסט או וורד ולישר את הטקסט ימינה.

האתר כולל גם מדריך מקוצר לציטוטים בפורמטים APA, MLA, Chicago

מבחינת מספר הפורמטים הנתמכים, כמובן שאין להשוותו לתוכנות ביבליוגרפיות בתשלום אחרות כגון refworks שתומכות במאות פורמטים, אבל בהשוואה ל- EasyBib למשל, שירות חופשי דומה בווב, הוא תומך במספר גדול יותר של פורמטים (חופשיים) , שהם בדרך כלל גם הפופולריים ביותר.

השירות חופשי, מחייב הרשמה חינמית, עם אופציה לתרומה לאתר. השאלה עד מתי שירותיו יהיו חופשיים? ובינתיים, בהעדר אופציה אחרת חופשית טובה יותר, הוא יכול להיות כלי שימושי.

ולמשתמשים, שהמוסד אליו הם שייכים מנוי על ISI Web of Knowledge , אל לשכוח את Endnote Web – כלי לניהול רשימות ביבליוגרפיות שניתן למשתמשים כחלק ממנוי זה .

לאתר

MyComputerGuide הוא מדריך ששם לו למטרה לפתור בעיות PC. המדריך כולל דרייברים, "תהליכים" (processes), קבצי dll, מאגרי וירוסים ומדריכים. נכון להיום המדריך נמצא בגרסת ביתא ראשונית וכולל 160,000 רשומות והוא ממשיך לגדול. האתר מציע גם שירות צ'ט, דרכו אפשר לשאול שאלות בבעיות מחשב שמתעוררות.

אפשר לדפדף במדריך לפי כל אחת מהקטגוריות: "תהליכים", דרייברים, קבצי dll, וירוסים ומדריכים ואפשר גם לחפש במאגר כולו.

בעתיד הכוונה לשדרג את האתר ולהופכו לפורטל שיכלול פורום, מגזין מקוון ועוד..

יש לזכור, שהמדריך נמצא עדיין בגרסה ראשונית, ומטבע הדברים סובל עדיין מחבלי לידה. כך למשל, כשבדקתי אותו, הקישור לצ'ט התגלה כקישור "מת". מפתחי האתר מבקשים לדווח להם על תקלות ובעיות כדי שיוכלו לשפר את המוצר.

מפתחי האתר מקווים בעזרתו לסייע בפתרון בעיות מחשב. במקביל הם מקווים לגיס באמצעות הפרסומות באתר תרומות לארגוני צדקה, ומבקשים מהמשתמשים לשתף פעולה.

לאתר

דוח" בן 68 עמודים של מחקר שערך OCLC במישור הבינלאומי בשנת 2008 והתפרסם בימים אלו, ואשר מטרתו הייתה לבדוק מהו קטלוג איכותי מנקודת מבטם של המשתמשים ושל הספרנים.

ממצאים עיקריים :
• הפונקציה של "אספקה" באמצעות הקטלוג חשובה באותה מידה ואולי אף יותר מהפונקציה של ה"גילוי"
• המשתמשים מצפים לתוכן מועשר כולל תקצירים ודפי תוכן.
• קיימת דרישה לחיפוש מתקדם שתומך בהגבלת החיפוש על פי שדות

התגלו הבדלים מהותיים בין ההעדפות של ספרנים ומשתמשים.

העדפותיהם של הספרנים לגבי שיפורים בקטלוג משקפים את תפיסתם בדבר חשיבותו של קטלוג מדויק ומובנה ואת ניסיונם הספרני, בעוד שהעדפותיהם של המשתמשים משקפים את ניסיונם ב-Web. חשוב לאחד את ה"טוב" משני העולמות…

מסקנות הדו"ח מנסות לשלב בין השניים וכוללות המלצות להמשך מחקר.

הדו"ח מעניין מבחינת שיטות המחקר והממצאים, ויכול לספק רעיונות לעושים במלאכה לשיפור הקטלוג.. לדעת מה הם האלמנטים החשובים למשתמשים בהחלטתם לגבי הרלוונטיות של פריטי המידע ואלו שיפורים היו רוצים….

על כך בדו"ח המלא…

דו"ח מקיף מאפריל 2009 בן 52 עמודים של RIN – The Research Information Network שבאנגליה, בנושא כתבי-עת אלקטרוניים – עלות, שימוש והשלכותיהם על המחקר. RIN הוא גוף ששם לו למטרה לחקור עד כמה יעילים שירותי המידע הניתנים לקהילת המחקר באנגליה, עד כמה הם משתנים ועד כמה ישתפרו בעתיד. מטרתו להבטיח לחוקרים באנגליה להפיק את מרב התועלת משירותי המידע כדי להבטיח את מעמדם הבינלאומי בתחום המחקר.

הדוח עוסק בהתנהגות חיפוש המידע בקהילת המחקר באנגליה , ובקשר בין חיפוש מידע ותנובת המחקר. מממצאי הדוח:
• כתבי עת אלקטרוניים הם סם החיים של מוסדות המחקר באנגליה – כך למשל, בתקופה של ארבעה חודשים, מוסדות המחקר באנגליה ביקרו חצי מיליון פעמים ב-1400 כתבי עת של Sciencedirect וצפו במיליון וחצי דפים.

• חיפוש המידע מהיר. אחוז ניכר מהחוקרים במיוחד ממדעי החיים מגיעים לכתבי העת דרך גורם שלישי כמו  Pubmed ושוהים ב- Sciencedirect רק מספר דקות וצופים רק במספר דפים. מספר החיפושים המבוצעים בפלטפורמות של המו"לים נמוך, רוב החיפושים מבוצעים דרך שירות צד שלישי שמשמש כשער גישה כגון: Google, Google scholar ו-Pubmed

• נמצא קשר בין הדיסציפלינה והתנהגות החיפוש. כך למשל חוקרים במדעי החיים נוהגים להיכנס לאתרי המו"לים דרך שערי גישה יותר מאשר כלכלנים.

• נמצא מתאם חיובי בין ההוצאות על כתבי עת ובין מידת השימוש.

• והתוצאה המעודדת ….נמצא מתאם חיובי בין השימוש בכתבי עת אלקטרוניים ובין תנובת המחקר.

ממצאים מעניינים נוספים אפשר למצוא בדו"ח המלא

המו"לות האלקטרונית, ההתפתחויות הטכנולוגיות המתפתחות וגיוסן לטובת הספרייה והארגון, ספריות דיגיטליות והווב הסמנטי הם נושאים חמים שמעניינים ספרנים, מנהלי תוכן ומנהלים.

נושאים אלו יידונו בכנסים בינלאומיים שיתקיימו במהלך השנה:
• כנס E-books and E-content 2009 – University College London, 12 May 2009 בהנחייתו של פרופ' ניקולאס, מנהל בית הספר ללימודי המידע ב- UCL.
הכנס יעסוק בנושאים הקשורים למקורות מידע מקוונים כגון: התנהגות המשתמש האקדמי בכל הנוגע למקורות אלקטרוניים, חיזוי מגמות עתידיות בווב והשלכותיהם על תחום המידע ומודלים בגישה הפתוחה

• כנס ICSD – International Conference for Digital Libraries and the Semantic Web – יתקיים בספטמבר 8-11 באוניברסיטת טרינטו שבאיטליה. הכנס יעסוק בווב הסמנטי ובספריות דיגיטליות ובחיבור בין שתי הטכנולוגיות. נושאים רלוונטיים לכנס: התפתחות הספריות הדיגיטליות, גישה חופשית, כלים וטכניקות לניהול מאגרים דיגיטליים, שימור, אחזור מידע בסביבה דיגיטלית, סטנדרטים למידע-על, הווב הסמנטי ואחזור מידע, אונטולוגיות פיתוחן ןניהולן, טכנולוגיות ווב סמנטיות וספריות דיגיטליות.

• וכנס Internet Librarian International שיתקיים ב- 15-16 באוקטובר 2009 ב- Novotel London West Hotel בלונדון. הכנס שנושאו השלכות טכנולוגיות על הספרייה נועד לשתף מידע וניסיון בנושא זה – כלים, טכניקות, תהליכים וניהולם, טכנולוגיות חדשות והפקת לקחים מניסיונות שלא צלחו. יושם בכנס דגש על ההיבט המעשי פרקטי יותר מאשר התיאורטי. ההעדפה תהיה לחקר מקרים ויוזמות בארגון והנושאים מגוונים: ניתוח צורכי המשתמשים, חיפושים סמנטיים, ספריות כמו"לים, ניהול משאבים אלקטרוניים, גישה פתוחה, למידה מרחוק, טכניקות שיווק, ניהול תוכן, זכויות יוצרים, עיצוב פורטלים, הטמעת טכנולוגיה חדשה ועוד…

The Index of Information Systems Journals הוא אינדקס מקוון לכתבי עת במערכות מידע. נכון להיום כולל 721 כתבי עת.

המידע אותו מספק האינדקס על כל אחד מכתבי העת כולל: תיאור כתב העת שלקוח בדרך כלל מהאתר של כתב העת , ציון אם כתב העת חופשי או מחייב מנוי, קישור לאתר הבית של כתב העת (בגרסה אלקטרונית או מודפסת), וקישור ל"הנחיות למחברים" של כל אחד מכתבי העת.

אפשר לדפדף באינדקס כתבי העת על פי סדר אלפביתי של כתבי העת. אפשר גם לחפש באינדקס על פי מספר פרמטרים כגון: מלות מפתח, כותר, הטקסט המלא של תיאור כתב העת, ולהגביל את החיפוש לכתבי עת חופשיים.

ברשימת כתבי העת הפופולריים באינדקס (על פי סטטיסטיקות שימוש באתר) אפשר למצוא את כתבי העת הבאים:

International Journal of Computers, Communications and Control
Industrial Management and Data Systems
Information Management and Computer Security
AACE Journal
Academy of Information and Management Sciences Journal
Journal of Information Systems and Technology Management
IAENG International Journal of Computer Science

מי שמעוניין להוסיף כתב עת לאינדקס יכול לעשות זאת באמצעות טופס אלקטרוני שנמצא באתר

קישור לאינדקס

חומר מדעי רב משלבי המחקר השונים החל מנתונים גולמיים וכלה בניתוח ובתוצאות המחקר מצוי בצורה דיגיטלית. השינויים המהירים בטכנולוגיות המידע שמטפלות במדיה, שינויים בפורמטים של הקבצים ובתוכנות, והשינויים בטרמינולוגיה – כל אלה עלולים להביא למצב בו החומר לא יהיה קריא בעתיד, וגם אם החומר יהיה עדיין קריא, הוא עלול להיות מובן שלא כהלכה על ידי הדורות הבאים. העובדה שפעמים החומר מפוזר במוסדות מחקר שונים ומנוהל על ידי החוקרים עצמם מעלה את הסיכונים לאבדנו .

הפרויקט PARSE.Insight – פרויקט דו שנתי (מרץ 2008 – פברואר 2010 ) שממומן על ידי האיחוד האירופי שם לו למטרה להתמודד עם סיכונים אלה. מטרתו של הפרויקט היא להתוות תכנית עבודה והמלצות למען פיתוח תשתית מתאימה שתבטיח את נגישותו ושימושיותו של החומר הדיגיטלי המדעי באירופה בטווח הרחוק .

תכנית העבודה והמלצותיו של הפרויקט יתבססו על ממצאי סקרים וחקר מקרים בדיסציפלינות השונות, ועל מידע שקשור להתפתחויות המתמשכות. עובדים בפרויקט תשעה שותפים מתחום הספריות, מחקר, עיתונות ופוליטיקה. הפרויקט קשור קשר הדוק עם European Alliance for Permanent Access, ששם לו למטרה לפתח מסגרת וחזון משותפים לכל עושי הדבר למען תשתית משותפת וגישה קבועה למידע מדעי.

טיוטת תוכנית העבודה של הפרויקט התפרסמה במרץ 2009. מטרתו של המסמך לספק פרטים ראשוניים על מספר מרכיבים טכניים ואחרים, שידרשו לתמיכה בתשתיות קיימות ומתוכננות של נתונים מדעיים.

במסמך הודגש, שבסקרים שנערכו במסגרת הפרויקט, נשמעה דרישה לתשתית מדעית חוצת יבשות ודיסציפלינות. התשתית המחקרית חייבת לתמוך בשיתוף מידע ובכריית נתונים. קיימות בעיות שקשורות לדפוסי ההתנהגות של חוקרים בכל הנוגע לשיתוף חומר מחקרי והן עלולות להביא לאי שימוש בתשתית לשימור חומר מחקרי, גם אם תהיה קיימת. במסגרת תוכנית העבודה הועלו מספר הצעות לטיפול בבעיה, ובראשן מקומות אמינים להפקדת המידע . מהסקרים עולה שיש העדפה למאגרי הפקדה מוסדיים (63%), מאגרי מידע נושאיים (60% ) והמו"ל (47%) .

עוד הומלץ על מערכת קישורים בין הנתונים וכל הפרסומים שמאזכרים נתונים אלה, כדי למנוע פרשנות לא נכונה של המידע.

המלצות נוספות, קישורים לפרויקטים רלוונטיים, מדיניות, ארגונים ופעילויות רלוונטיות לנושא אפשר למצוא במסמך המלא.

BookRags הוא אתר שמיועד לסטודנטים ומאפשר  חיפוש בחומר אקדמי ומחקרי. ראשיתו ב-1999 כיוזמה של שני סטודנטים ששמו להם למטרה לספק לסטודנטים ברחבי העולם מקור למידע מהימן. נכון להיום, על פי מה שמוצהר באתר, אפשר לחפש בלמעלה מ- 8 מיליון דפים מ- 100 מקורות מהימנים, והאתר ממשיך להתעדכן באופן שוטף. אפשר להגביל מראש את החיפוש לסוגים מסוימים של חומרים : חומרי הוראה, ביוגרפיות, אנציקלופדיות, חדשות ועוד..

מנשק תוצאות החיפוש ידידותי. ליד כל אחת מתוצאות החיפוש מצוין אם פריט המידע חופשי או לא, והמקור ממנו הוא לקוח. לחיצה על המקור מובילה למסך ובו ניתן לדפדף בכל המקורות שלקוחים מאותו המקור.

משתמש שרשום לאתר (ההרשמה חופשית) יכול ליצור מתוצאות החיפוש ביבליוגרפיה בפורמט הרצוי לו ולייצא אותה כקובץ.

את תוצאות החיפוש אפשר לעדן על פי אופני גישה – חומר חופשי ולא חופשי, ועל פי סוג חומרים. דפי מידע שאינם חופשיים ניתנים לרכישה כפריטים בודדים או באמצעות מנוי שנתי.

מהחיפושים שערכתי התרשמתי שהחיפוש באתר יכול להיות שימושי לחיפוש מידע אנציקלופדי בנושאים רחבים, וגם אז צריך לזכור שלא כל החומר חופשי.

אל האתר

בחיפוש תמונות נרצה לעתים למקד את החיפוש לגודל תמונה מסוים, לתכנים מסוימים ולצבעים מסוימים. באמצעות טופס החיפוש המתקדם בגוגל אפשר למקד את תוצאות החיפוש לתמונות בגודל מסוים, לשחור לבן, לסקלת צבעי האפור, לצבעים מלאים ולתכנים מסוימים כגון פנים וחדשות.

לאחרונה, יאהו הוסיף לחיפוש התמונות שלו מספר פילטרים: אפשרות להגביל את התמונות לגודל מסוים, לתמונות בשחור לבן ואפילו לתמונות שלקוחות מ-flickr ולכאלה שאינן לקוחות מ-flickr.

ומה בדבר הגבלת תוצאות החיפוש לתמונות בצבעים מסוימים או לצבע מסוים אחד? אופציה זו אינה נכללת בטפסים המובנים של מנועי חיפוש, אך אפשר לעשות זאת אם נוסיף ל-URL של החיפוש בגוגל את הפרמטר שם צבע= imgcolor. כך למשל, כדי למקד את החיפוש "פרחים" לפרחים בצבע כחול, נכתוב בתיבת החיפוש של גוגל תמונות -"flowers" , ול- URL של תוצאות החיפוש נוסיף imgcolor=blue&. תוצאת החיפוש תהיה פרחים שהגוון הדומיננטי בהם הוא כחול. אפשר להגביל את החיפוש ליותר מצבע אחד באותה דרך, על ידי הוספת שני הצבעים ל-URL עם פסיק ביניהם. אפשר לשלב מאפיין חדש זה עם שאר הפילטרים הידועים של גוגל שהוזכרו לעיל.

ב-25 במרץ 2009 הודיע המו"ל Elsevier על השקתה של Innovation Explorers – קהילה של 300 חוקרים מ- 69 מדינות. דיונים משותפים ומעקב אחר התקשורת של החוקרים מרחבי העולם יעזרו וייסיעו ל- Elsevier לזהות, לעצב ולספק מוצרים ושירותים רלוונטיים בהתאם לצורכי החוקרים מרחבי העולם.

Elsevier כבר החל לערב את קהילת החוקרים בפיתוח מוצרים חדשים שתואמים את צורכי המחקר, החל מהשלב הראשוני של הגיית הרעיון, וכלה בשלב בדיקת השימושיות של דגמי האב, והמטרה היא כפי שהעיד עליה בכיר בחברה Jay Katzen היא שיפור תוצאות המחקר.
לדבריו:

"As a company, we’re committed to finding new innovative ways to better involve our users and buyers in our business, while providing them a global platform to engage with one another," said Jay Katzen, Managing Director Academic and Government Products. “During a time when resources are scarce and global collaboration is critical to achieving scientific breakthroughs, our goal for Innovation Explorers is to discover, in partnership with the researchers themselves, how Elsevier can help improve their research outcomes."

מן הראוי לציין שגם ספרנים נוטלים חלק ביוזמה מיוחדת זו. בדצמבר 2008 Elsevier הוסיף 150 ספרנים מ- 40 מדינות לקהילת- Innovation Exploreres. הספרנים מהווים פרטנר חשוב לצד החוקרים בעיצוב ספריית העתיד.

בכירים בחברה תולים תקוות רבות ביזמה גלובלית משותפת זו.

להצהרה בדבר השקתה של Innovation Exploreres

Memidex הוא מילון ותיזאורוס  מעודכן, חופשי בשפה האנגלית. על פי התיעוד באתר המילון מבוסס על מאגר המידע הלקסיקלי WordNet שפותח על ידי אוניברסיטת פרינסטון. Memidex הוסיף למאגר המקורי מספר מאפיינים חדשים, אלפי תוספות ותיקונים לצורך השבחתו.

כל אחד מהמונחים כולל הגדרה מפורטת, צורת רבים, מלים נרדפות, דוגמאות, קיצורים, צורות נטייה, ופרטים נוספים שמשתנים בהתאם למונח. כך למשל, למונחים מתחום הביולוגיה נוספו דרגות המיון המקובלות של עולם הטבע – ממלכה, מערכה, מחלקה, סדרה, משפחה, סוג ומין.

אפשר לחפש במילון ואפשר לדפדף באינדקס שלו על פי רשימה אלפביתית.

ולמי שמעוניין להוסיף את תיבת החיפוש של המילון לאתר הבית שלו, Memidex מספק קוד html שמאפשר לעשות זאת.

למילון
אודות Memidex

MelZoo נוסף לרשימה ארוכה של מנועי–על. המיוחד שבו היא התצוגה המקדימה של דפי תוצאות החיפוש. בצד שמאל של מסך התוצאות מוצגות תוצאות החיפוש, והעברת העכבר מעל תוצאה מסוימת מציגה בצד ימין של המסך את דף הווב השייך לתוצאה. באופן זה המשתמש יכול להחליט אם כדאי לו להיכנס לדף המקושר לתוצאת החיפוש , ומלאכת החיפוש היא פחות מסורבלת.

לא מצוין באתר המנוע באיזה מנועי חיפוש משתמש המנוע, וגם לא דבר על האלגוריתם לקביעת הרלוונטיות של התוצאות ודירוגם.

הרצתי כמה שאילתות כדי להתנסות במנוע. התוצאות היו טובות, והמאפיין של התצוגה המקדימה של דפי התוצאות הקלה מאוד את מלאכת החיפוש, וסייעה בידי להחליט אם דף הווב המקושר לתוצאה רלוונטי, ואם כדאי להיכנס אליו. המנוע מאפשר הגבלה לעברית, אבל נראה שמאפיין זה לא כל כך עובד. גם כאשר הגבלתי לעברית, לא כל התוצאות היו בעברית.

את אותן שאילתות שהרצתי ב- MelZoo הרצתי גם בגוגל כדי לבדוק את מידת החפיפה. מבדיקת החפיפה בין עשרת התוצאות הראשונות שהתקבלו במנוע זה ובין עשרת התוצאות הראשונות שהתקבלו בגוגל עולה שאחוז החפיפה נמוך כ- 30% .

באתר המנוע מצוין שגם למפרסמים כדאי להשתמש בשירותיו, מכיוון שהוא גובה מחיר רק עבור הכניסה לדפים המקושרים לתוצאות החיפוש, והצפייה המקדימה מונעת קליקים מיותרים.

מפתחי המנוע תולים בו תקוות, ומחפשים מתנדבים שיוכלו לתרום למנוע מהידע שלהם בתחומים רלוונטיים כגון: תכנות, ניהול, שיווק ומשפטים.

אל האתר