Top 100 Genealogy Sites Mega-Search הוא מנוע מותאם אישית של גוגל  שכולל באינדקס שלו את Top 100 Genealogy Websites of 2015 של Genealogy InTime Magazine.  מן הראוי לציין שהקריטריונים לבחירתם של  100 אתרים אלו כפופולריים ביותר היו  מקומם ב- Alexa לצד 3 מדדים נוספים – מספר המבקרים באתר, משך זמן הביקור באתר וכמות התכנים שנצרכה.

מנוע החיפוש חופשי והוא כולל  2 אופציות חיפוש – האחת Full 100 Mega Search חיפוש בכל 100 האתרים – אופציה זו כוללת גם חיפוש באתרים שאינם חופשיים   והאופציה השנייה היא “Free” 46 Mega Search שמאפשרת חיפוש רק באתרים החופשיים. האופציה השנייה החופשית מומלצת.

Genalogy in Time 2015 Top Mega-Search Engine-

Genealogy in Time's 46 Free of Top 100 Mega-Search Engine

ביום שלישי  12.5.2015 התקיים במסגרת "2015 Info" – כנס המידע שעורכת חברת טלדן זו השנה ה-30 ,יום עיון בנושא: "עולם המידע 2015 – חידושים וחדשנות – הזדמנויות ואתגרים"

יום העיון התמקד בחידושים, חדשנות וחיפושי מידע ברשת האינטרנט, כלים וטיפים. ביום העיון הוצגו טכנולוגיות מתקדמות  בתוכם האינטרנט של הדברים, מציאות רבודה, יישומים מבוזרים, מהפכת הנתונים ,  קוד פתוח וגיוס המונים , רובוטיקה  ועיבוד אוטומטי  של מסמכים והשלכותיהם על תחומי החיים השונים כולל עתיד העיתונות והחינוך ועד כדי שינוי הסדר החברתי.  להתפתחויות הטכנולוגיות השלכות גם על חיפוש המידע ופרטיות המשתמש. יום העיון  כלל  טיפים לחיפוש מידע עסקי וחברתי, חיפוש אנשים ונתונים,  חיפוש מידע גנאולוגי, כלים שימושיים למידען , חידושים ברשתות החברתיות עם דגש על חיפושי מידע וגם כיצד נתמודד עם האתגר של שמירת הפרטיות וכיצד נממן חברות הזנק ברוח התקופה. בסופו של היום הצצנו גם לרשת האפלה ולמלחמות הסייבר  שעלו באחרונה לכותרות

במשך היום התקיימו 14 הרצאות במסגרת 4 מושבים. לבקשת משתתפי יום העיון, אני מפרסמת בפוסט זה תקצירים של ההרצאות ואת המצגות של ההרצאות שאושרו לי עד כה לפרסום על ידי המרצים. אם אקבל מצגות/הרצאות נוספות בהמשך, אעדכן את הפוסט בהתאם.

להלן תוכנית היום על פי סדר המושבים, סקירה קצרה על ההרצאות השונות ומצגות מיום העיון .

יו"ר: ד"ר יפה אהרוני, אוניברסיטת תל אביב, המכללה האקדמית בית ברל

ד"ר נדב דפני, מנכ"ל Stips ואאוריקה , יזם אינטרנט ואיש פיתוח

ההרצאות במסגרת יום העיון:

מושב א': חיפושי מידע ברשת: רשתות חברתיות ומנועי חיפוש – חידושים, חיפושי מידע, איומים ופתרונות

האינטרנט של הדברים וחווית המשתמש – אבי איצקוביץ , מרצה, מומחה חווית משתמש XG MEDIA

העידן הבא של המהפכה הדיגיטלית המתמשכת, שנקרא Internet of Things הופך למציאות בימים אלו. אבל למה הביטוי "האינטרנט של דברים" באמת מתכוון? ה"דברים" האלו יכולים להיות מכשיר חכם כמו טלפון, נעלי ריצה או אפילו קרטון החלב במקרר. כל אלו יהיו חלק מרשת דיגיטלית מחוברת שתשפיע על  חיי היום יום של כולנו. בהרצאה אבי הציג עולם חדש של אתגרים טכנולוגיים , הציג מגוון דוגמאות למכשירים מחוברים והיכולות שלהם, וספר  לנו על תהליכי המחשבה ועקרונות העיצוב עבור העולם החדש, עולם האינטרנט של הדברים.

חידושים וחיפושי מידע במנועי חיפוש ורשתות חברתיות אמיר פליישמן, מנכ"ל סיקום גלובל

ההרצאה עסקה במגוון נושאים שקשורים לחיפושי מידע ברשתות חברתיות הוצאת תובנות עסקיות-תחרותיות מרשתות חברתיות ומכל הקשור בהן מסביב

-חיפושים ב- Graph Search

-Facebook Insights ומקבילותיה ברשתות אחרות

-מנועי חיפוש שיודעים לחפש ברשתות חברתיות

-יישומים סלולריים

למצגת ההרצאה

האם אתה מדיום חברתי? – איך להפיק מידע "שלא מן העולם הזה"  מרשתות חברתיות – יהודית קורן, מידענית עצמאית

הרשתות החברתיות מלאות במידע שאנשים מספרים על עצמם מרצונם החופשי. ומה שלא מספרים, אין – נכון? לא אם את/ה "מדיום חברתי"!  לא, לא צריך כדור בדולח – רק את ערכת הכלים שסופקה  בהרצאה זו. למשל: איך לגלות את המידע שאנשים לא מבינים שמסרו; איך לבנות פרופיל של חברה או יחידה עסקית מהמידע על אנשים; איך לגלות מי באמת בעלי ההשפעה ומי המומחים (לא, הם לאו דווקא אותם האנשים) בתחום מסוים. וגם כמה אזהרות על הגדרות פרטיות והסתובבות אנונימית ברשתות, למי שלא רוצה שידעו עליו את הכול

למצגת ההרצאה

רשתות חברתיות – איומים ופתרונות ד"ר מיכאל פייר, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

מרבית המשתמשים ברשתות החברתיות אינם מודעים לאיומים ולסכנות שהם עומדים בפניהם (כגון: איבוד פרטיות וגניבת זהות). ההרצאה תציג  סקירה קצרה של המצב ותבחן מה ניתן לעשות עם המידע הפרטי של המשתמשים בפלטפורמה מקוונת זו. בנוסף, נרחיב על הפתרונות והמחקרים הקיימים, הן בתעשייה והן באקדמיה, הבאים לתת מענה לבעיה זו. לבסוף, יוצגו מספר צעדים פשוטים למימוש שכל פרט וכל ארגון יכולים לעשות על מנת לשפר את ביטחונם ואת פרטיותם.

למאמר בנושא

מושב ב': בינה מלאכותית, טכנולוגיה ומידע מהעבר וההווה – עיתונות רובוטית אוטומטיזציה במחקר היסטורי

עיתונות אנושית בעידן עיתונות רובוטית, ד"ר נעם למלשטרייך לטר , דיקן ומייסד בית ספר סמי עופר לתקשורת, המרכז הבינתחומי הרצליה

אנו בפתח עידן חדש בו תוכנות בינה מלאכותית מחליפות את העיתונאי האנושי הן כתחקירן והן ככותב הספור העיתונאי. התוכנה הזו נקראת עיתונאי רובוט.

הרובוט העיתונאי הנו מהיר מאד, מסוגל לנתח הררי מידע ובעל יכולת לכתוב ספור עיתונאי המותאם לאופיו של צרכן המידע-וכל זאת בתוך שברירי שניה ובעלות מינימלית.

יעילות העיתונאי הרובוט מעמידה בסכנה אמתית את העיתונאי האנושי שעלול לאבד את מקום עבודתו.

אולם לבינה המלאכותית יש מגבלות בתחום היצירתיות בהשוואה לעיתונאי האנושי. ככל שישכיל להבין את המגבלות האלה-יפתחו בפניו אופקים חדשים ליצירה עיתונאית אנושית ברמה גבוהה  עם יכולת לנצח בקרב מול הרובוט.

ההרצאה עסקה  בנושא הזה

למצגת ההרצאה

ניתוח אוטומטי של מסמכים היסטוריים, פרופ' ג'יהאד אל-סאנה, המחלקה למדעי המחשב, אוניברסיטת בן–גוריון בנגב

שמענו על פיתוח אלגוריתמים מתמטיים לניתוח מסמכים היסטוריים תוך הפרדה בין הטקסט לרקע ובין שורות ובין מילים ופיתוח   אפשרות של חיפוש במסמכים ואחזור מידע

מושב ג: חדשנות – כר של הזדמנויות ומקורות מימון, מה צופן העתיד?

עתיד החינוך מקורסים מקוונים ועד משחקים , ד"ר רועי צזנה,

חוקר בסדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון, אוניברסיטת תל אביב.

ההרצאה עסקה   בעתיד החינוך – כיצד  הטכנולוגיה משנה את הכיתה, את המורה ואת התלמיד

על גאווה ודעה קדומה – תפיסות של מתכנתים לגבי דוגמאות קוד באינטרנט ,  ד"ר אוהד ברזילי, אוניברסיטת תל-אביב

עולם פיתוח התוכנה משנה את פניו. עושר המידע, הקוד הפתוח, וטכנולוגיות שונות, מאפשרים למתכנתים לעשות שימוש חוזר בקטעי קוד אשר לא הם פיתחו. צורת פיתוח זו שונה בצורה מהותית מהאופן שבו תופסים מתכנתים רבים את עבודתם – ככותבים המרכזיים של קוד המקור. בהרצאה היום יציג ד"ר אוהד ברזילי מחקר חדשני העוסק בדעות קדומות שיש למתכנתים כלפי מתכנתים אחרים אשר משתמשים בדוגמאות קוד באופן תכוף, ובשל כך נתפסים כנחותים או לא מקצועיים. המחקר מוצא כי חלק מדעות קדומות אלו דומות במהותן לדעות קדומות על רקע מגדר, גזע, לאום וכו'.

המהפכה הגנאלוגית כבר כאן: חידושים במחקר המשפחתי ד"ר ארנון הרשקוביץ, אוניברסיטת תל-אביב

ההרצאה הציגה  את המהפכות שעבר המחקר הגנאלוגי בעידן הדיגיטלי, אשר שינו את פניו לחלוטין, ושרטטה את קוויה של המהפכה הנוכחית אשר עשויה לשנות את התחום פעם נוספת

מציאות רבודה – הטכנולוגיה שתחליף את ממשק האדם מסך – חזרה לממשק אדם לאדם, מוטי קושניר,  CEO – Infinity augumented reality

במסגרת ההרצאה הוסבר לנו כיצד מציאות רבודה תאפשר לנו לתקשר עם תכנים דיגיטליים מבלי להתנתק מהעולם הסובב אותנו. כיצד ניתן ללמד מכונאי על מנוע אמיתי בסביבת העבודה שלו , כיצד ניתן לאפשר לקבוצת רופאים להתאמן לקראת ניתוח מורכב ביחד וכיצד ניתן להושיב ילדים אחד מול השני למשחק מונופול או שח מלהיבים. מציאות רבודה היא השלב הבא ביכולת שלנו לשלב את העולם הדיגיטלי בתוך עולמנו הפיזי.

למצגת ההרצאה

מבוא למימון המונים , דני טימור, שותף  במימונה ומנהל האתר

יש לכם  פרויקט או מיזם שאתם רוצים לממש ולפתח, אבל חסרים לכם מזומנים?…גיוס המונים יכול להיות הפתרון. הרעיון שמאחורי מימון המונים הוא גיוס סכומים קטנים מהרבה אנשים.  דני טימור מנהל אתר מימונה הרצה  על התופעה.

מושב ד: העידן הסמנטי – כלים וחיפושים- טיפים למידען, הרשת האפלה ומלחמות הסייבר

עבודה עברית – ארגז הכלים למידען הישראלי בעידן הסמנטי, אהבה כהן, הספרייה המרכזית, המכללה האקדמית בית ברל

בהרצאה נסקרו מספר כלים חדשים שיעזרו למידענים במהלך עבודתם ונבדקה  רמת ההתאמה של הכלים לעבודה בשפה העברית

למצגת ההרצאה

הרשת האפילה ומלחמות הסייבר – ד"ר נדב דפני, מנכ"ל stips ואאוריקה, יזם אינטרנט ואיש פיתוח

בהרצאה שמענו על הטירור הקיברנטי, לוחמת הסייבר, איך, מי במשחק והרשת האפילה שעוזרת…..

למצגת ההרצאה

מהפכת הנתונים וחיפושי מידע –  ד"ר יפה אהרוני, אוניברסיטת תל-אביב, המכללה האקדמית בית ברל

אחת מהתופעות שמאפיינות את עולם המידע היום היא ההתפתחויות בתחום הנתונים – הנתונים הגדולים, הנתונים המקושרים והנתונים הפתוחים גם בתחום המדע.  ההרצאה עסקה בהתפתחויות אלה  בהקשר של חיפושי מידע

לסיכום ההרצאה

למצגת ההרצאה

תודה רבה לכול המרצים, לכול המשתתפים ביום העיון ולמארגני כנס מידע 2015 מחברת טלדן

בפוסט קודם כתבתי על  פרדיגמה חדשה של פרסום נתונים שמושתתת על מאמר נתונים. מטרתו של מאמר הנתונים לתאר סט של נתונים באופן שמאמר מחקר מתאר תוצאות מחקר כגון שיטות ופרוטוקולים, תהליך, מבנה של סט הנתונים פורמט והפוטנציאל לשימוש חוזר.

Scientific Data הוא כתב עת בגישה פתוחה לפרסום ותיאור סטים של נתונים שהושק באפריל  2013 על ידי Nature Publishing Group .  כתב העת כולל מאמרים מסוג  Data Descriptor שמתארים סטים של נתונים. האתר אינו כולל את הסטים של הנתונים. את הסטים של הנתונים יש להפקיד במאגרי מידע ייעודיים לכך .

מחקרים מייצרים בדרך כלל נתונים רבים כגון טבלאות בגיליונות אלקטרוניים, מפות תמונות ועוד. נתונים אלה חשובים מאוד לחוקרים באותו תחום לצורך תיקוף ועיבוד משני של המחקרים. ריכוזם של נתוני המחקר במאגרים ייעודים לכך יכול להקל על המלאכה.

באתר של כתב העת  Scientific Data  ניתן למצוא רשימה ארוכה של מאגרי מידע מומלצים להפקדת נתונים בתחומים שונים :  מדעי החיים, כימיה, מדעי הסביבה, פיסיקה ואסטרונומיה  ומדעי החברה . סטים שלא מזוהים עם קטגוריה ספציפית  מומלץ להפקיד במאגריםרבתחומיים/כלליים – figshare ו- Dryad

מבחינת המשתמשים אפשר למצוא במאגרים אלו   חומר מחקרי חופשי רב.

לרשימת מאגרי מידע ייעודיים לנתונים

ב– 21 באפריל  2015  Open knowledge   הצהיר על התוכנית לפתח את Open trials מאגר מידע פתוח בנושא ניסויים   קליניים בעולם. המאגר יצבור מידע ממגוון מקורות קיימים כדי לספק תמונה על הנתונים והמסמכים שקשורים לתרופות ולניסויים

Open Knowledge עובד על הפרויקט בשיתוף פעולה עם ד"ר Ben Goldacre מהמרכז לרפואה מבוססת ראיות באוניברסיטת אוקספורד. הבלוג שלו   זמין בכתובת http://www.badscience.net/

שלב ראשון של הפרויקט אמור להסתיים במרץ  2017 . אפשר להירשם באתר לקבלת עדכונים

להצהרה

לאתר

ההתפתחויות בטכנולוגיות מידע הובילו לשינויים בכללי הקטלוג, עקרונות וסטנדרטים.

סטנדרט  קטלוג חדש  RDA    –    Resource Description and Access   נועד להחליף   את כללי הקטלוג AACR2   . סטנדרט זה נועד לאפשר שיתוף מידע על בסביבה דיגיטלית ושילוב הספריות בווב הסמנטי. ההערכה היא שחלק מיתרונותיה של שיטת קידוד זו  יתברר רק בעתיד.

הרבה ספריות החלו  ביישומו של המודל . חשיבות היישום של RDA    מחייב אימוץ סביבה ביבליוגרפית חדשה. לאור זאת חשוב לדעת מהי המודעות, התפיסה והציפיות של מקטלגים ביחס ל- RDA      והמאמצים  הכרוכים במעבר ל- RDA.

מחקר שהתפרסם   בגיליון מאי 2015 של כתב העת   JLIS.it שם לו למטרה להעריך את המודעות , התפיסה והציפיות של מקטלגים ביחס ל- RDA  בספריות אקדמיות  בתורכיה.  השתתפו במחקר למעלה מ- 20 מוסדות אקדמיים בתורכיה.

שאלות המחקר וממצאיו התייחסו בעיקר לנושאים הבאים:

השקפת המקטלגים לטרמינולוגיה של RDA

דעתם של המקטלגים על המבנה של RDA

וההתייחסות שלהם ליישומם של כללי RDA

מסקנת המחקר היא שלמרות שהמקטלגים רואים ביישום RDA   ככרוך בלחץ במקום העבודה הם מתארים את RDA    ככלי חשוב שמגדיל את הנראות של מקורות המידע ומספק אינטראופרביליות במטרה ליצור דור שני של קטלוגים . יש צורך בארגון הדרכות למקטלגים – הדרכות פרונטליות, דפי הדרכה, ארגון כנסים וסמינרים. כמו כן מומלץ לשלוח את העובדים לכנסים לאומיים ובינלאומיים בנושא. כול זאת על מנת  להפוך את המעבר  ל- RDA  לקל יותר.

מידע נוסף במאמר המלא

ב- 17 באפריל 2015 ארגון הבריאות העולמי הודיע על  מתן גישה חופשית לציבור למאגר VigiAccess.  המאגר עוסק בתופעות לואי של תרופות .על פי דברי אחראים בארגון הבריאות העולמי המאגר כולל למעלה מ- 10 מיליון דוחות על תופעות לוואי של תרופות ב- 110 מדינות.

המידע על תופעות לוואי של תרופות חיוני לא רק לחולים אלא גם לממשלות בקבלת החלטות שנוגעות לבריאות הציבור, מאחר ותופעות אלה נמנות על 10 הגורמים העיקריים לתמותה במספר מדינות ומטרתה של היוזמה היא למזער סיכונים בריאותיים.

מן הראוי לציין שהמאגר לא כולל פרטים על מקרים פרטיים  אך הוא מציין את מספר הדוחות לכול תופעת לוואי שצוינה בו. כמו כן המאגר לא בא לקבוע האם תרופה מסוימת מסוכנת או בטוחה. משתמשים יכולים להזין שם של מוצר  ולקבל מידע על מרכיביו . על פי דברי אחראים אין זו תשובה לבטיחות התרופה אלא רק צעד קטן בכיוון.

המידע במאגר  שמגיע ממרכזים לבטיחות תרופות בלמעלה מ-100 מדינות  מנותח כדי לראות  אם יש צורך במחקר נוסף של בעיות פוטנציאליות

למאגר המידע

לכתבה בנושא

בעידן של הנתונים הגדולים , למרות שקיימת הסכמה כמעט כללית על התועלת שבשיתוף נתונים ושימוש מחדש כאמצעי לקידום המדע עדיין קיימים מספר מחסומים שמעכבים  מימוש מטרה זו בצורה יעילה וסיסטמטית אחד מהם הוא העדר תרבות של שיתוף. המטרה שהסטים של הנתונים יהיו נגישים, שפיטים, ניתנים לציטוט, ניתנים לגילוי בקלות וניתנים לשימוש.

אחד הפתרונות המוצעים כצעד ראשון להתגבר על חלק מהמחסומים הוא מודל חדש של כתבי עת – כתבי עת של נתונים data journals  שמטרתם לספק מידע על מה , היכן, למה, איך ומי  בכל הקשור לנתונים.

מודל זה מהווה פרדיגמה חדשה יחסית של נתוני מחקר. הניסיונות הראשונים של המו"לים לתמוך בפרסום נתונים כללו נתונים כחלק אינטגראלי של המאמר או נתונים בקבצי מוספים  מצורפים למאמר. בסביבות שנת 2009 רוב כתבי העת כללו נתונים כקובצי מוספים להדפסה בגרסה האלקטרונית של המאמרים בלבד, לעתים עם מגבלות על מספר הפריטים הנוספים ותנאי זכויות יוצרים מחמירים.

לאור מגבלות אלה התעורר הצורך בפרדיגמה חדשה של פרסום נתונים מושתתת על "מאמר נתונים" data paper  . מטרתו של מאמר הנתונים לתאר סט של נתונים באופן שמאמר מחקר מתאר תוצאות מחקר. כגון שיטות ופרוטוקולים תהליך מבנה של סט הנתונים פורמט והפוטנציאל לשימוש חוזר.

בשנת 2009  הודיעו שכתב העת  international journal of robotics research  תומך בסוג חדש של מאמר  "data paper"   כאשר המטרה היא לעודד פרסום סטים של נתונים שפיטים לקהילת הרובוטיקה ולסייע למחברים לפרסם ולקבל קרדיט על הנתונים בעלי הערך שלהם.  באפריל 2013 Nature Publishing Group   הודיע על השקתו של Scientific Data  – כתב עת בגישה פתוחה לפרסום ותיאור סטים של נתונים ומאז מספר כתבי העת של נתונים גדל בקצב מואץ .

מחקר שהתפרסם לראשונה בינואר 2015 ועתיד להתפרסם  בכתב העת journal of the association for information and science technology  בדק  מאפיינים של 116 כתבי עת של נתונים של מולים שונים בכול הקשור לתיאור הסטים של הנתונים ,  נגישות , ציטוטים , איכות וגישה פתוחה ומציע דרכים לקדם את הנגישות לסטים אלה של נתונים. דוגמאות לשמות של כתבי עת של נתונים – ecology, genomic data, international journal of robotics research,

מן הראוי לציין שמדגם זה של 116 כתבי כלל  גם סט של 85 כתבי עת של נתונים של המול biomed Central/ .

במסגרת המחקר נבדק האם כתבי העת של נתונים כוללים רק מאמרי נתונים האם הם מעורבים  ומה הם הנושאים שלהם.

נמצא שרוב כתבי העת מעורבים, רק 4 מתוך 15 מו"לים פרסמו כתבי עת  שכללו מאמרים של נתונים בלבד. . מספר כתבי עת כאלה הוא 7   (6%  מהמדגם) אף אחד מכתבי העת ה"טהורים" לא נכלל באינדקס של שירות מקצועי  כולל Scopus  ו- SCImago

מבחינת הנושא כתבי העת כיסו את כול הקטגוריות הנושאיות  בסקופוס- מדעי הבריאות, מדעי החיים, מדעי הפיסיקה, ומדעי החברה והאמנויות.

נמצא שמשנת 2000 – 2013  826 מאמרים של נתונים פורסמו. מספר המאמרים גדל עם השנים. בשנת 2013 פורסמו 23.5%  מכלל המאמרים שפורסמו.  נראה שמגמה זו נמשכת – בחודש הראשון של שנת 2014 פורסמו 47 מאמרי נתונים

בנוסף חלק מכתבי העת פתחו כלים ייעודיים שתומכים בהפקת מאמר הנתונים. כגון PWT – Pensoft Writing tool  ו- IPT  –  integrated publishing toolkit

מאמר הנתונים כרוך תמיד עם סט הנתונים . הפתרון של צרוף קובצי מוספים מוחלף היום לטובת פרסום סט הנתונים במאגר וקישור . בדרך כלל כתבי העת מציעים רשימה של מאגרי נתונים איכותיים בהם ניתן להפקיד את הסטים של הנתונים.  המאגרים יכולים להיות מאגרים מוסדיים, מאגרים לאומיים ומאגרים בינלאומיים. חלק מהמאגרים הם ייעודיים לתחום מחקר מסוים. יש גם מודל היברידי של שיגור קובץ הנתונים  או הפקדה במאגר כלשהו.

כמעט כול כתבי העת של נתונים הם בגישה פתוחה  גם למאמרים וגם לסטים של הנתונים.

מהניתוח עולה גם  שהמידע שהעורכים נדרשים לתת בכול מאמרי הנתונים הוא הזמינות של הסטים של הנתונים. העדר מידע משותף לאפיון הסטים של הנתונים הוא מגבלה של כתבי העת של הנתונים ושל מאמרי הנתונים. חשוב לפתח מסגרת משותפת, פתוחה שתשמש את כול הדיסציפלינות

DOI: 10.1002/asi.23358

למאמר המלא

הבחירה של תוכנה לניהול  ספריות היא לא החלטה  קלה. ספקים מציעים פתרונות לספריות ציבוריות, אקדמיות, מיוחדות וספריות בתי ספר  ולמרות זאת הצרכים של  כל ספרייה בתוך כול אחת מהקטגוריות יכולים להיות שונים והבחירה קשה. מידע על המצב בשוק יכול לסייע בקבלת ההחלטות.

כתבה  מקיפה  שהתפרסמה ב-7 באפריל 2015  ב-  Library Journal כוללת סקירה מקיפה של תוכנות ILS         – Integreted Libraries  Systems כגון  Aleph,  ו- LSP   – Platforms  Library Services  תוכנות מדור שני כגון  Alma.

הסקירה כוללת נתונים על ספקים, מערכות  ומגמות מכירות בשלושת השנים – 2012  – 2014  תוך ציון מאפיינים ייחודיים של תוכנות מסוימות.

החברות שעל מגמות המכירות  שלהן והמוצרים שלהן דווח  בכתבה בתחום ה- ILS      הן  :

Biblionix, Ex Libris , Innovative Interfaces Inc   ו- SirsiDynix

בתחום ה- LSP   הן : Ex Libris, Innovative Interface, OCLC, Proquest ו- SirsiDynix.

יש לציין  שהשפעת ההכרה  בחשיבות הנתונים המקושרים נכרת במערכות ובשירותים המוצעים. מן הראוי לציין בהקשר זה את RDAExpress – שירות שמתאים  רשומות של MARC     לסטנדרטים של RDA .  אם מאמצים אלו יסייעו לנראות של התכנים בווב הפתוח התוצאה יכולה להיות שינוי סיסמי בנוף של מערכות לניהול ספריות.

לכתבה המלאה

בעידן בו נטען שנגישות המידע הדיגיטלי מהווה אתגר לספריות אקדמיות כמרחב פיזי מעניין לקרוא מחקר שבדק את דפוסי השימוש של סטודנטים בספרייה האקדמית הפיזית . המחקר אושר לפרסום  ב- 12 בנובמבר 2014  ואמור להתפרסם ב- College and Research L ibraries  בספטמבר 2015.

העותק הדיגיטלי בטקסט מלא  זמין היום בכתובת  http://crl.acrl.org/content/early/2014/11/26/crl14-683.full.pdf

במסגרת המחקר נבדקו דפוסי שימוש  בספרייה הפיזית האקדמית ב- 5 קמפוסים בקנדה – 2 מכללות, 2 אוניברסיטאות ומכון טכנולוגי אחד בתקופה 2009-2010. שיטות המחקר היו תצפיות בספרייה ( של 9268  משתמשים) וגם סקר באמצעות שאלונים בפורמט אלקטרוני ומודפס.

ממצאי המחקר:

סטודנטים מבקרים בספרייה הפיזית יותר מסטודנטיות

סטודנטים דווחו על מגוון פעילויות בספרייה שניתן לסווגם ב- 3 קטגוריות עיקריות: עבודה אקדמית, פעילות חברתית, שימוש בחומרים בדפוס  ודלפקי שירותי קוראים –יעץ והשאלה

העבודה האקדמית במחשבים או בחומר מודפס היא הסיבה העיקרית לביקור בספרייה

הטכנולוגיה נרשמה כמניע חשוב ביותר לשימוש בספרייה  כפי שעלה מהדיווח על שימוש במחשבים נייחים וניידים .   רבע ממשתמשי הספרייה הנצפים השתמשו במחשבים נייחים וחמישית בניידים

השימוש בחומר מודפס –  למרות שרוב הנצפים במחקר השתמשו במחשב נייח או נייד  השימוש בחומרים מודפסים עדיין שכיח . קרוב לרבע מהנצפים נצפו קוראים חומר בדפוס

פעילות חברתית בספרייה –  רבע מהנצפים היו מעורבים בשיחה כלשהי . כמו כן היו בקשות להתיר הכנסת מזון לספרייה ובתחום זה לא היה קשר בין מדיניות הספרייה לבין אלה שנצפו עם מזון בספרייה  מה שמצביע על התעלמות ממדיניות הספרייה בנושא זה

.

דלפקי שירותי קוראים (יעץ והשאלה)   ועיון  באוסף המודפס –  בהשוואה לשאר האזורים בספרייה באזורי דלפקי שירותי קוראים ואיזור האוסף המודפס נצפו מעט מאוד משתמשים.  כאחוז אחד מהנצפים בכול אחד מאזורים אלו. נתונים אלה מאוששים תוצאות של מחקרים קודמים וניתן להסבירם או בירידה בשימוש בשירותים אלה או בזמן השהות הקצר בשירותים אלה . העובדה שהמשתמשים לא נצפו באזורים אלה אינה מעידה בהכרח על חוסר שימוש בהם   שכן על פי תשובות הנחקרים בשאלונים כן נעשה שימוש בדלפקי השירות – 63% מהמשיבים לשאלונים ציינו שהם בקשו עזרה בדלפק היעץ בשנה האחרונה. יחד עם זאת נראה שהמגמה היא של ירידה  ביחס לתפקיד שמלאו בעבר. נמצא שהשימוש בחללי הספרייה תלוי בסוג הספרייה –  משתמשים של ספריות אוניברסיטאיות באים בעיקר למטרה העיקרית של שימוש בחומר מודפס

חוויית הקוראים בספרייה – חווית  משתמשי הספרייה אינדיבידואלית.  הדעות בדבר תפיסת הספרייה כמקום טוב ללמידה בקבוצות  או ללמידה אינדיבידואלית חלוקות , הסיבות לבחירת מיקום בספרייה אף הן מגוונות. המסקנה – קשה לרצות את כולם אך כדאי להקשיב לצרכים . המחקר שפך אור על חשיבות עיצוב הספרייה כגורם בתפיסת המשתמשים אותה. חשוב לספריות להתחשב בעיצוב הספרייה  בצרכים של 2 האוכלוסיות – האוכלוסייה שמעדיפה עבודה בקבוצות וזו שמעדיפה עבודה אינדיבידואלית.

המסקנה המתבקשת מהמחקר היא שלמרות התפיסה של הספרייה המודרית כמקום חברתי ולמרות הטענה שנגישות המידע הדיגיטלי מהווה אתגר לספריות אקדמיות כמרחב פיזי – עדיין הממצא שהשימוש האקדמי היא הפעילות העיקרית בספריה מחזק ומספק הוכחה לתמיכתה של הספרייה בלמידה של הסטודנט ומדגיש את חשיבותה ומעורבותה במוסד האקדמי.

למאמר המלא

היום כאשר מחפשים בגוגל מצב רפואי מסוים מקבלים מידע אודות, סימפטומים וטיפול,  לעתים המידע מלווה גם באילוסטרציה.   המידע לקוח מגרף הידע של גוגל , היום המידע זמין למצבים רפואיים שכיחים וגוגל ממשיכה  להגדיל את כמות המצבים הרפואיים. דוגמה לערך כזה אפשר לראות בתוצאות החיפוש בדף   https://www.google.com/search?q=concussion

על פי מה שכתוב בדף העזרה של גוגל  בנושא מידע רפואי זה  הוא תוצאה של קומבינציה של אלגוריתמים ואנשי מקצוע ברפואה . בשלב ראשון האלגוריתמים של גוגל מאתרים ומנתחים מידע רפואי מאתרים איכותיים בווב. לאחר מכן צוותות של רופאים בגוגל ומ- Mayo Clinic סוקרים ובודקים בזהירות את המידע הטקסטואלי והגרפי.

יש לציין שהחיפושים נשמרים בהיסטורית החיפושים של המשתמש אם הוא במצב של כניסה לחשבון וניתנים למחיקה מההיסטוריה של המשתמש בכול עת .

העובדה ש- 1 מתוך 20 חיפושים בגוגל הוא למטרות רפואיות  וחשוב לקבל מידע מהיר ואמין עמדה אף היא מאחורי יזמה חדשה זו של גוגל.

גוגל בפוסט הרשמי שלה מ- 10 בפברואר 2015 מציינת  שמידע רפואי בסיסי זה כמובן אינו מייתר התייעצות עם רופא אך הוא מאפשר למשתמש לאתר ביתר קלות מידע נוסף ממקורות אחרים אמינים ולדעת איזה שאלות להפנות לרופא.

מידע רפואי זה שגוגל מציג הוא במסגרת המאמצים של גוגל להגיע לתשובות ישירות לשאלות בתוצאות החיפוש  ופיתוח פטנטים לצורך כך.

בדצמבר 2010   כתבתי פוסט על מנוע החיפוש Blekko   והטכנולוגיה הייחודית שלו לפילוח הווב תוך שימוש ב-Slashtags  שמאפשרים למשתמש למקד את החיפוש על ידי שימוש בהגבלות מסוימות בהתאם למה שמופיע אחרי ה- /

בשנים  2012,  2013 ו- 2014 הוא נמנה על מנעי החיפוש הפופולריים יותר על פי דרוג eBizMBA

ב- 27  במרץ 2015  המנוע נסגר וטכנולוגיה מסוימת שלו נרכשה  על ידי  IBM Watson – טכנולוגיה שתוארה כמתקדמת :

Blekko brings advanced Web-crawling," categorization and intelligent filtering technology.  Its technology crawls the Web continually and  gathers information from the most highly relevant and most credible Web pages. It uses classification techniques to create thousands of "topical categories, making that data more useful and insightful

ובאופן מטפורי:

Blekko’s technologies are like oil exploration and production teams that locate the" "high-quality oil, drill, and deliver it to the refinery.

סגירת המנוע הוא הפסד למשתמשיו  . נקווה שהטכנולוגיה שלו תתרום לתחום ה- big data  כפי שצופים ב- IBM Watson .

לכתבה בנושא

הודעה IBM Watson  על הרכישה

אתר מאגרים מציג את מאגר הטקסטים של מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה  ללשון העברית.

מאגר זה כולל    טקסטים עבריים וקונקורדנציות מדעיות לספרות העתיקה ולספרות החדשה, מן התקופה שלאחר המקרא ואילך.

הטקסטים מגוונים : תעודות מדבר יהודה; כתובות וקמעות; משנה, תלמוד, מדרש ופרשנות; ספרות הגאונים; התפילה והפיוט; ספרות הקראים; ספרות מדעים ובלשנות; איגרות וספרות השו"ת; ספרות ההשכלה והתחייה.

האתר, פתוח לקהל הרחב ללא תשלום בתמיכת תכנית מורשת במשרד ראש הממשלה והוא מציע מגוון אפשרויות חיפוש ועיון. אפשר לעיין בטקסט שלם ואפשר לחפש מילה או צרוף בחתכים של תקופה , סוגה ומחבר.

לצפייה בסרטוני הדרכה על האתר והשימוש בו

לאתר מאגרים

במנועי חיפוש המסורתיים חיפוש מסמכים בהם מופיעים ביטויים מתמטיים ונוסחאות הוא לא יעיל. לאחרונה חוקרים  ב-  Rochester Institute of Technology   פתחו מנוע חיפוש מתמטי ייעודי   -Tangent      שמסוגל לעשות זאת .

.השאילתות במנוע חיפוש זה הם ביטויים מתמטיים  ומנוע החיפוש מאחזר  מסמכים בהם ניתן  למצוא ביטויים מתמטיים. אתר דמונסטרציה של המנוע נמצא בכתובת  http://saskatoon.cs.rit.edu/tangent/random

את הנוסחאות אפשר להזין בתיבת החיפוש בשפת Latex   או על ידי רישום הנוסחאות עצמן.

האינדקס של המנוע כולל הרבה אוספים ובתוכם גם Wikipedia וחלק מאוסף המאמרים במאגר החופשי arXiv . המנוע כמנועי החיפוש המסורתיים משתמש לאחסון הנתונים בקובץ מהופך אלא שהמידע המאוחסן בו שונה

פירוט נוסף על אופן פעילותו של מנוע החיפוש ומידע נוסף ניתן למצוא בכתבה המלאה

לאתר הדמונסטרציה של המנוע

רשימה מעודכנת  (אפריל 2015)  מקיפה שמשתרעת על פני 36 עמודים של מקורת מידע בתחום הביורפואי  ומקצועות הבריאות

הרשימה מסווגת על פי קטגוריות עיקריות :

מנועי חיפוש

מדריכים נושאיים , אנציקלופדיות ומקורות נוספים

פורומים לתמיכה של מומחים

הרשימה פותחה ומתוחזקת על ידי  Marcus P. Zillman

פרסומים נוספים שלו ובהם מקורות מידע במגוון נושאים כגון: מנועי  חיפוש ומקורות אקדמיים , בלוגים ואגרגטורים, מודיעין עסקי, הרשת העמוקה, חיפוש אנשים, כלי  מחקר ועוד  זמינים באתר http://www.zillman.us/white-papers/

לרשימת המקורות בתחום הביורפואי

OCLC     ערך סקר בינלאומי  בתאריכים 7 ביולי – 15 באוגוסט 2014   בנושא יישומי הנתונים המקושרים.  מטרת הסקר הייתה לקבל מידע על פרויקטים ספציפיים ושירותים  שיוצרים מידע על כנתונים מקושרים  ומשתמשים בו.   וזאת מטרה ללמוד ולהפיק לקחים מהניסיון של ספריות/ארכיונים/מוזיאונים .

ענו על הסקר 122 נחקרים מ- 15 ארצות . תוצאות הסקר כללו תיאורים של 76 פרויקטים /שירותים  בתחום הנתונים המקושרים – 25 מהם צרכו נתונים מקושרים, 4 פרסמו נתונים מקושרים, 47 צרכו וגם פרסמו נתונים מקושרים.

ממצאיו העיקריים של הסקר:

הסיבה  העיקרית ליישום פרויקטים בתחום הנתונים המקושרים היא להעשיר את הנתונים של  המיישמים  על ידי צריכה של נתונים מקושרים ממקורות אחרים ולספק חווית משתמש עשירה יותר.

4 המקורות לנתונים מקושרים שבהם נעשה שימוש על ידי רוב המשתמשים הם:  id.ioc.gov , DBpedia , GeoNames ,  VIAF

הסיבה העיקרית לפרסום נתונים מקושרים היא לחשוף את המידע לקהל רחב יותר בווב ולהראות מה ניתן לעשות עם הסטים של הנתונים שלהם כנתונים מקושרים.

4 הסטים הגדולים של הנתונים המקושרים  הם :  WorldCat.org  ,  WorldCat.org Works, Europeana  ,  The European Library

פירוט  והסבר על תוצאות הסקר  ניתן למצוא באתר  בנושאים הבאים:

מי עושה זאת?  כולל רשימה של משתתפי הסקר

נתונים מקושרים – דוגמאות

נתונים מקושרים – מדוע ואיזה מוסדות צורכים נתונים מקושרים

נתונים מקושרים – מדוע ואיזה מוסדות מפרסמים נתונים מקושרים

נתונים מקושרים – פרטים טכניים

נתונים מקושרים – עצות  מהמיישמים

קובץ אקסל  עם תשובות הנחקרים (להוציא מידע אישי)  זמין בכתובת  http://oc.lc/0bglX7 .  מידע נוסף  על פעילותו של OCLC        בתחום זמין בכתובת  http://www.oclc.org/research/themes/data-science/linkeddata.html

לכתבה בנושא