SenseBot הוא מנוע חיפוש סמנטי חופשי, אמנם לא חדש (מאז סוף  2007 ), אבל כדאי לזכור/להכיר.  המנוע  משתמש בטכנולוגיה סמנטית כדי להציג למשתמש תמצית מתוצאות החיפוש במקום אוסף של קישורים לאתרי ווב בלבד.
התקציר הינו עיבוד של תוצאות החיפוש וכולל אספקטים שונים של תוצאות החיפוש.
הוא מורכב למעשה מרצף של משפטים שמהווים תמצית סמנטית של כל אחד מהאתרים המוצגים. קיימת אופציה להצגת תמונות רלוונטיות בראש התקציר.

על פי מה שנכתב באתר המנוע- בעיבוד התוצאות לתקציר, SenseBot משתמש בטכנולוגיה של כריית טקסט ועיבוד שפה טבעית על מנת לאתר את מונחי המפתח בעמודי הווב, ולאחר מכן הוא מעבד מעמודי הווב תקציר קוהרנטי. ענן סמנטי בראש התקציר מאפשר למשתמש לראות במה מתמקד התקציר. לחיצה על אחת מהתגיות בענן תמקד את החיפוש לנושא התגית. מעבר לתמונה הכללית על נושא החיפוש שמספק התקציר, SenseBot חושף למשתמש את המקורות שאליהם כדאי לו להיכנס לעיון מעמיק יותר בנושא. בשל אופיו זה הוא מתאים לכל אותם חיפושים שקשורים למידע כללי על נושא מסוים ופחות לשאילתות ספציפיות שעונות על מידע עובדתי .

כיום המנוע מתבסס על תוצאות שלושת המנועים הגדולים על פי בחירת המשתמש. בעתיד הכוונה היא להרחיב את מקורות החיפוש גם למנועים ייעודיים ומקורות נוספים.

התקנת רכיב תוכנה (plugin) חופשי לדפדפן תאפשר שילוב אוטומטי של SenseBot עם החיפושים בגוגל. חיפוש רגיל בגוגל יציג את התקציר בתחתית תוצאות החיפוש.

לאותה חברה שעומדת  מאחורי מנוע החיפוש יש אתר שמאפשר לבצע ניתוח סנטימנט בנושאים שמעניינים את המשתמש. התוצאות מוצגות בצורת גרף המצביע על המגמה – חיובית שלילית ניטרלית. כמו כן מוצגות חדשות אחרונות בנושא החיפוש. .

לאתר המנוע

ביום רביעי 5.5.2010 התקיים במסגרת "2010 Info" – כנס המידע שעורכת חברת טלדן זו השנה ה-25 ,יום עיון בנושא: "מנועי חיפוש בעידן הווב החברתי והסמנטי – כלים, מגמות וחידושים עם מבט לעתיד" .

יו"ר: ד"ר יפה אהרוני, אוניברסיטת תל אביב, מכללת בית ברל
ד"ר נדב דפני, איש פיתוח אינטרנט. מומחה ליישומי מוסיקה

יום העיון עסק במגוון נושאים שקשורים למנועי חיפוש בעידן הווב החברתי והסמנטי. הדגש היה על חידושים במנועי חיפוש:
• היבטים שונים – טכנולוגיים וחברתיים של הווב החברתי, וחיפושי מידע ברשתות חברתיות בזמן אמת.
• חידושים בגוגל וכיצד המנוע מצליח להגיע לרלוונטיות של תוצאות למרות האתגרים הרבים שכרוכים בדבר
• החיפוש הויזואלי וראיה ממוחשבת –עד כה חיפוש תמונות התבסס בעיקרו על מאפיינים טקסטואליים. היום מפתחים את היכולת של המחשב "לראות" תמונות , מי וכיצד?
• טכניקות וכלים חדשים לחיפוש מדיה ומולטימדיה
• מודלים שונים של מנועי חיפוש לאיתור חומר בווב האקדמי:
– מנועים עם נגיעה אנושית – מדריכים, רשתות חברתיות, מנועים מותאמים אישית
– מנועי אינדקס – מסחריים ומנועי חיפוש של ספריות מבוססי פרוטוקול OAI-PM
– מנועי-על מהדור השני
– מנועי חיפוש סמנטיים שמוסיפים רובד סמנטי למאגרים קיימים אם על ידי שימוש באונטולוגיות או כריית טקסט

כמו כן הוצגו מספר נושאים שקשורים למשתמש – מערכות המלצה, ולוגים של מנועי חיפוש – יתרונות וחסרונות והיבטים שקשורים למשתמש

הוצגו גם כלים לשימוש בספרייה – סקירה כללית בנושא כלים לגילוי ידע ומערכת Athens להזדהות משתמשים לצורך גישה מרחוק למשאבים האלקטרוניים.

בעוד שהדגש ביום העיון היה על חיפוש מידע בווב החופשי – הוצג ביום העיון גם נושא מנועי חיפוש ארגוניים וקריטריונים לבחירה.

ההרצאות השתרעו על פני 4 מושבים. לבקשת משתתפי יום העיון, אני מפרסמת בפוסט זה את המצגות של ההרצאות שאושרו לי לפרסום על ידי המרצים. אם אקבל מצגות/הרצאות נוספות בהמשך, אעדכן את הפוסט בהתאם. להלן תוכנית היום על פי סדר המושבים השונים וקישורים להרצאות.

ההרצאות במסגרת יום העיון:

מושב א' – מנועי חיפוש – מגמות וחידושים, חיפוש חברתי

היה מנוע ? – מגמות וחידושים במנועי חיפוש
ד"ר אריאל פרנק – המחלקה למדעי המחשב, אוניברסיטת בר-אילן. טלי שרון Sharon-IT
למצגת ההרצאה

"Real Time Search" ומעבר לו: כיוונים בחיפושי מידע ברשתות חברתיות
תמי נויטל, מרכז שה"ם, האוניברסיטה הפתוחה
למצגת ההרצאה

חיפוש חברתי
ד"ר גלעד רביד, המחלקה להנדסת תעשייה וניהול, אוניברסיטת בן גוריון
למצגת ההרצאה

מושב ב' – מנועי חיפוש – מגמות וחידושים, חיפוש ויזואלי, מנועי חיפוש והמשתמש

Innovations in Search
דוד קדוש, מנהל מוצר בכיר בגוגל ישראל

RECOMMENDER SYSTEMS AND SEARCH ENGINES – TWO SIDES OF THE SAME COIN!?
ד"ר ברכה שפירא, ד"ר ליאור רוקח, המחלקה להנדסה וניהול מערכות מידע, אוניברסיטת בן- גוריון
למצגת ההרצאה

לוגים של מנועי חיפוש –יתרונות וחסרונות
פרופ' יהודית בר-אילן, המחלקה ללימודי מידע, אוניברסיטת בר-אילן

מנועי חיפוש ארגוניים –סקירה והמלצות לבחירה
ד"ר עופר דרורי, מנהל אגף מאגרי מידע בשע"ם, יו"ר SIGTRS
למצגת ההרצאה

חיפוש ויזואלי והסיפור של ו"ירא" – תמונת מצב- רקע ומבט לעתיד
אהד גלבוע, "וירא"

מושב ג' – גילוי ידע ואיתור חומר מדעי ואקדמי במשאבי הספרייה

למען הגילוי הנאות
משה עפרון, חברת TDNet

Best Practices in e-Resources Access Management
Tom Edmonds, OpenAthens Product Manager, Eduserv

מושב ד' – מנועי חיפוש ייעודיים בווב החופשי – מולטימדיה וחומר מדעי

מנועי חיפוש אלטרנטיביים בתחום המדיה והמולטימדיה
ד"ר נדב דפני, איש פיתוח אינטרנט, מומחה ביישומי מוסיקה ומחשבים
למצגת ההרצאה

מנועי חיפוש מדעיים חופשיים והווב הנסתר והסמנטי
ד"ר יפה אהרוני, אוניברסיטת תל-אביב, מכללת בית ברל
להרצאה

החומר האקדמי בווב נמצא בגידול מתמשך , ותנועת הגישה הפתוחה תורמת רבות לתופעה.
בנוסף למנועי חיפוש מדעיים מוכרים של חברות מסחריות כגון: Scirus , Google Scholar, Microsoft Academic Search ו – Q-sensei קיימים מנועי מנועי חיפוש מדעיים של ספריות כגון: BASE – Bielefeld Academic Search של אוניברסיטת בילפלד שבגרמניה ו- ScientificCommons של אוניברסיטת סנט גלן שבשוויץ.

מנועי אינדקס מסחריים דוגמת גוגל סקולר מסתמכים בעיקר על זחלנים שסורקים את הווב.
מנועים מדעיים שפותחו על ידי הספריות כגון Base כוללים באינדקסים שלהם בדרך כלל את מידע העל ממאגרים שמיישמים את פרוטוקול OAI-PMH – Open Archives Initiative Protocol for Metadata Harvesting

פרוטוקול OAI-PMH הושק בשנת 2001 עם החזון לפתח ולקדם סטנדרטים אינטראופרביליים (שיאפשרו למערכות בעלות פלטפורמות שונות מבחינת תוכנה, חומרה ומנשקים, להחליף מידע במינימום אבדן תוכן ופונקציונליות) לצורך הפצה יעילה של מידע.
פותח פרוטוקול לחילופי מידע-על שמבוסס על הפורמט של דבלין קור. הרעיון היה להגיע לתקנון של מידע העל כדי לאפשר יתר גישה ונראות למקורות חבויים שאינם מאונדקסים היטב על ידי מנועי החיפוש הכללים. פרוטוקול זה אומץ על ידי מוסדות שונים ואפשר גישה למקורות מבוזרים.

מודל זה של איסוף המידע מתבסס על 2 שחקנים עיקריים: ספקי המידע וספקי השירות . המידע נאסף מספקי המידע באמצעות פרוטוקול OAI-PMH לאינדקס מרכזי.

מחקרים משנת 2006 ו- 2008 שבדקו את מידת הכיסוי של אוספים במסגרת OAI-PMH במנועי חיפוש כלליים מצאו שהכיסוי חלקי בלבד. יתירה מזו, באפריל 2008 גוגל הודיעה שהיא מצמצמת את תמיכתה בפרוטוקול.לאור העובדות והמחקרים שמלמדים שמנועי חיפוש אינם מכסים או מכסים רק חלקית מאגרים מבוססי פרוטוקול OAI-PMH חשוב לתת את הדעת על אותם מנועי חיפוש ופורטלים מבוססי OAI-PMH כמו OAIster , BASE ו-   ScientificCommons כאשר מחפשים חומר מדעי.

מספר הפרסומים במנועי חיפוש אלה נמצא בגידול מתמשך. על פי דו"ח מרץ 2010 של אוניברסיטת הרווארד, BASE שנחשב למנוע החיפוש הגדול ביותר למאגרים מוסדיים מכסה 1584 ספקי מידע ומחפש בלמעלה מ- 23 מיליון מסמכים, גידול של 1.2 מהרבעון האחרון וגידול של למעלה מ- 13 אלף מסמכים ביום.

ScientificCommons מכסה 1202 מאגרים ומספר הפרסומים בו עולה על 35 מיליון.

BASE
ScientificCommons

דו"ח בן 66 עמודים של ALA שמדווח על מצב הספריות השונות בארה"ב התפרסם באפריל 2010. הדו"ח עסק במגוון נושאים – ספריות בעתות משבר, ספריות ציבוריות, ספריות בתי ספר, ספריות אקדמיות, ספריות וטכנולוגיה, בניית ספריות ושיפוצן, חקיקה פדרלית, זכויות יוצרים ועוד.

מסקנה עיקרית ומעודדת של הדו"ח היא שהחשיבות של הספריות נמשכת בעתות מיתון למרות הירידה במקורות המימון.

מספר מגמות מסתמנות על פי הדו"ח הן :

• השימוש באינטרנט ממשיך להתרחב בספריות ציבוריות. מרבים להשתמש בשירותי הספרייה לחיפוש מקורות בנושאי תעסוקה, חינוך משלים ומקורות ממשלתיים.
הספרייה המקומית משמשת חבל הצלה – מציעה הכשרה טכנולוגית וסדנאות בנושאים שונים החל בכתיבת קורות חיים וכלה במיומנויות לראיונות עבודה
• 96 אחוזים מהאמריקאים חשים שספריות בתי הספר ממלאים תפקיד חשוב בחינוך
• השימוש הפיזי והוירטואלי בספריות האקדמיות גדל. כך למשל 95% מהסטודנטים משתמשים באתר הספרייה לפחות אחת לשבוע ומספר הסטודנטים שמשתמשים באתר הספרייה מדי יום גדל מ- 7.1 אחוזים ב-2006 ל- 16.9 אחוזים ב- 2009
• בנית ספריות ושיפוצן נמשכים ב- 2009 הודות להקצאת משאבים לפני המשבר הכלכלי, והרבה ספריות מאמצות מאפיינים "ירוקים"

פרטים מלאים במגוון נושאים אלה ונושאים אחרים מעניינים כגון: ווב 2.0 וספריות, ספריות ורשתות חברתיות, הנייד והספריות, דאגה לבעלי מוגבלויות ועוד אפשר למצוא בדו"ח המלא

לדו"ח המלא
Library journal על הנושא

מזה חמש שנים פועל אתר טקסט ששם לו למטרה: לעודד קריאת ספרים על ידי חשיפה מתמשכת של הספרים החדשים היוצאים לאור בארץ.

אתר טקסט הוא פרוייקט מתגלגל המבקש לייצר תמונה אפשרית של התרבות בארץ כפי שהיא משתקפת מהפעילות העניפה בתחום ההוצאה לאור וזאת באמצעות הצגה רציפה ומתמשכת של מידע אודות ספרים חדשים, כתבי עת, ובעתיד גם סקירה של טקסטים נוספים.

האתר מחולק ל- 15 קטגוריות עיקריות של תחומי תוכן, ומציג את הספרים בחלוקה לתחומים, חודשים ושנים, כשהמטרה היא לספק לגולשים אפשרות להתעדכן במהירות בתחומי העניין שלהם. בין הקטגוריות: ספרות מקור, ספרות מתורגמת, שירה, עיון חברה וביקורת, כתבי עת ועוד.
תחת הקטגוריה כולם, ניתן להגיע למבט מרוכז המאפשר לראות את כל הספרים באתר על פי סיווגם, כשבכל סיווג הרשימה היא א-ב ולצידה החודש והשנה בה הוכנס הספר לאתר.

טקסט הוא גם פרוייקט תרבות או תיעוד תרבות, העומד בפני עצמו ואשר מנסה להציג את התחום לא רק על פי תכניו אלא גם באמצעות ה"טקסטים השיווקיים" כמו אלה המצויים בגבו של כל ספר, שלהם חשיבות תיעודית לא מעטה.

בזכות שיתוף פעולה עם הוצאות הספרים, טקסט מוסיף פרקים מתוך הספרים ומאמרים והקדמות ופתחי דבר וסופי דבר, מה שמאפשר לקורא להתוודע לתוכן של אותם הספרים החדשים ולהחליט אם ברצונו לקוראן.

טקסט הוא גם קטלוג ספרים, מקיף בתחומיו, מפורט ומדוייק, יחיד מסוגו המציג את מרבית הספרים ה"קנוניים" אשר ראו אור בארץ בשנתיים וחצי האחרונות.
האתר מציג אך ורק ספרים' שהמידע עליהם נמסר מהוצאות הספרים עצמן או מנציגיהן המוסמכים. לא נמצא באתר, ספרים שיצאו לאור במימון מחבריהם.
האתר חופשי, ומממן עצמו מפרסומות שמוצגות בו.

ניתן להתעדכן בספרים חדשים גם באמצעות קורא RSS. מומלץ מאד לכל חובב קריאה, ולמי שאמון על הזמנת ספרים לספרייתו.

לאחרונה קראתי פוסט מעניין של Chris Morrison בנושא מודל חדש של שירותי שאלות ותשובות.

שירותי שאלות ותשובות אינם חדשים. Yahoo החלה את שירותי השאלות והתשובות שלה ב-2005, ואחריו גם גוגל הפעילה שירות דומה. שירותים אלו היו מבוססים על מנועי חיפוש שספקו תשובות תוך שימוש בתכנים מתאימים.

היום מסתמנת מגמה חדשה של שירותי שאלות ותשובות אנושיים. לא מנועי חיפוש שמחפשים באינדקס שלהם אחר תשובות מתאימות, אלא שירותים שיודעים לזהות את האנשים שמתאימים לענות על השאלה ולנתב את השאלה אליהם כדי לקבל תשובות לשאלות.

Aardvark שאותו רכשה גוגל בפברואר 2010 , ושירות השאלות שהחלה facebook לבחון הם שירותים חדשים במסגרת אותה מגמה. Aardvark לדוגמה הוא שירות שמאפשר לשלוח שאלה מהווב, IM , דואר אלקטרוני, טוויטר או IPhone ולקבל עזרה מאדם בעל ניסיון וידע בתחום. Aardvark מנתח את השאלות הנכנסות ומחליט על נושא השאלה, מזהה ברשת החברתית של השואל אנשים מתאימים לענות על השאלה שזמינים ב-IM או בדואל. זיהוי האנשים המתאימים מתבסס על מספר קריטריונים ובראשם הפרופיל שלהם.

Quora שאף הוא מושתת על חיפוש חברתי, הוא מודל קצת שונה עם עיקרון דומה – מאגר של תשובות משתמשים.

שירותים אלה של חיפוש חברתי אמורים לענות של שאלות שמבחינתם של מנועי חיפוש הן מסובכות או לא מספיק חשובות כדי לענות עליהם.

לכתבה בנושא

שבוע הספרייה הלאומי בארה"ב מתקיים מדי שנה באפריל (לראשונה ב-1958) בחסות American Library Association-ALA והספריות ברחבי ארה"ב. אירוע זה שמתקיים השנה ב-11-17 באפריל תחת הסיסמה “Communities thrive @ your library.” הוא במסגרת הקמפיין של ALA למען הספריות ונוטלות בו חלק כל הספריות – ספריות אקדמיות, ספריות בתי הספר, ספריות ציבוריות וספריות מיוחדות.

באתר שמוקדש לנושא יש כלים חופשיים לקידום והגברת המודעות לשבוע הספרייה, רשימת אירועים, ומקורות נוספים שמדגישים את מעמד הספריות כמרכזי תרבותי לקהילה וכמסייעות לקהילות לשגשג בעתות מצוקה.

באתר יש קישור לקובץ המתאר כיצד חגגו ספריות שונות ברחבי ארה"ב את שבוע הספרייה הלאומי בשנה שעברה, ודרכו אפשר ללמוד על פעילויות הספריות השונות ולהתוודע לרעיונות שיווקיים מקוריים שלהן לקידום הספרייה .

לאתר

Ithaka הוא גוף שלא למטרות רווח ששם לו למטרה לסייע לקהילה האקדמית לנצל את טכנולוגיות המידע המתפתחות. סקרים שנערכים על ידי Ithaka באופן קבוע מאז שנת 2000 שופכים אור על מאמצים אלו . מן הראוי לציין שהארכיב הדיגיטלי JSTOR והשירות לשימור דיגיטלי Portico הם חלק מ- Ithaka .

סקר מעניין של Ithaka שנערך בשנת 2009 והתפרסם ב-7 באפריל 2010 בדק גישות והתנהגות של אנשי סגל מתחומי המדע השונים, תוך התמקדות בכמה תחומים:
• גישות והתנהגות של אנשי סגל ביחס לספריות ותפקידן כשער גישה למידע
• מעורבותם של אנשי הסגל במאגרים המוסדיים ודעותיהם על תנועת הגישה הפתוחה
• ותפקידן של אגודות מדעיות וחשיבותן לאנשי הסגל.

שאלון הסקר הופץ בספטמבר 2009 בקרב 35184 אנשי סגל במוסדות להשכלה גבוהה בארה"ב – מכללות ואוניברסיטאות. מספר אנשי הסגל שענו על השאלון -3025 כ- 8.6% מכלל הנחקרים.

הדו"ח המלא משתרע על פני 37 עמודים. ממצאיו העיקריים של הדו"ח:
• בשנים האחרונות חל שינוי בכל הקשור לאיתור ושימוש במידע . כתוצאה מכך הספרייה האקדמית איבדה את תפקידה המרכזי בתהליך גילוי הידע עד כדי סכנה של אבדן הרלוונטיות שלה בתחום
• ההסתמכות ההולכת וגדלה של אנשי סגל על החומר האלקטרוני פותח הזדמנויות חדשות לספריות, מודלים עסקיים חדשים למו"לים ואתגרים חדשים לשימור
• למרות מאמצים מתמשכים של מספר שנים מצד מו"לים, ספריות, אנשי סגל ואחרים למען הכנסת רפורמות במערכת התקשורת המדעית – מספר גישות שמרניות מצד אנשי סגל ממשיכות לטרפד שינוי שיטתי.

פרטים מלווים בנתונים מספריים וגרפים על המגמות המסתמנות אפשר למצוא בדו"ח המלא.

בימים אלה מוצגת במבואת הספריה המרכזית ע"ש סוראסקי, אוניברסיטת ת"א, תערוכה מעבודותיו של עזריאל קאופמן, אמן רב-תחומי, משורר וצייר. התערוכה תוצג במהלך כל חודש אפריל.

החל משנות החמישים ועד מותו יצר עזריאל קאופמן (1929-2004) בשני מדיומים מרכזיים – ציור ושירה. קריאה ביצירתו מלמדת כי עין הצייר "עובדת" ונוכחת בכל כוחה גם בשירים (ראו כמה תמוּניות ואור-שמש שולטים למשל בשיריו)  ו"יד המשורר" אף היא ניכרת בציוריו, אם בסמוי, באיזכורי תמות  ומוטיבים משירתו (כך למשל מוטיב הסוס המופיע בעבודות מוקדמות מנבא את מחזור שירים רחב-ההיקף, שכולו סוסים, ספר שהוא בבחינת חשבון נפש וסיכום חיים אשר יכתב על סף מותו) ואם בגלוי, כמו בעבודות העץ משנות ה-80 בהן משולבים טקסטים, קטעי עיתונים, מלים כתובות בגיר ועוד.
בין השנים 1998-2003  היה עזריאל קאופמן, עורך של כתב העת מאזנים.

בתערוכה – מבחר מעבודותיו משנות ה-70 ; אוצרת: דר' דורית קדר

ביום רביעי ה-14 באפריל בשעה 18.30 נקיים שיח גלריה על יצירתו.

מרצים:
ד"ר דורית קדר, אמנית, מרצה, אוצרת: עצים שמצמחים בטן ענקית, על שנות ה-70 ביצירת קאופמן.
רפי וייכרט: משורר, מתרגם, חוקר ספרות, מו"ל הוצאת קשב לשירה: "שעה אחת של שמש", על המשורר ושירתו בראי הזמן.

תערוכות נוספות של האמן הוצגו:
1975 – בית האמנים ת"א
1982 – המשכן לאמנות עין-חרוד; אוצרת: גליה בראון
1990 – מוזיאון הרצליה, תערוכה רטרוספקטיבית 1950-1990 ; אוצרים: דורית קדר ויואב דגון
1993 – המשכן לאמנות, חולון
2005 – עבודות אחרונות, המשכן לאמנות עין-חרוד; אוצר: יניב שפירא
2009 – מוזיאון עוקשי, עכו, תערוכה רטרוספקטיבית 1950-2004; אוצרת: רחל זמר
2009 – בית האמנים ת"א, סדרת עבודות עץ ; אוצרת – דורית קדר

אוספים: מוזיאון חיפה, מוזיאון עוקשי, מוזיאון פתח תקוה, מ. עין-חרוד, אוספים פרטיים