קוד Quick Response Code – QR  הוא למעשה ברקוד שמאפשר קידוד  מידע טקסטואלי בצורה גראפית-ויזואלית וכיום מקובל להשתמש בו  להצגת כתובות אינטרנט בצורה גרפית.

אפליקציות בטלפונים חכמים קוראות קוד QR   מאפשרות גישה ישירה לאותן כתובות.

מיזם  חדש – Q-Read שגייס אפשרויות טכנולוגיות אלה לשירות הספרייה פותח  בספרייה לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב . המיזם מאפשר חיבור בין הפיזי לדיגיטלי –  כאשר מצוי בידי המשתמש העותק הפיזי של ספר לדוגמה הוא יוכל להגיע לגרסה האלקטרונית של הספר, להפניות לביקורת על הספרים ולקישורים רלוונטיים נוספים  כולל תוצאות חיפוש מדעת"א  בנושא.

למיזם יתרונות אותם מפרט  עידו אהרון מפתח המיזם :

• " על ידי העלאת תצלומי מפות נוכל לתרום להפחתת התלות של הסטודנטים במשאביה הפיזיים של הספרייה כגון מחשבים, סורק ומכונת צילום.
• יתרון נוסף הוא האפשרות להפנות לאתרים שונים העוסקים בנושא המבוקש ובכך להציג מידע משלים לפריט או לנושא.
• דרך לספריות ליצור מיזם טכנולוגי בעלות מינימאלית.
• יצירת הפנייה לביקורת על הספר באתרי הוצאות הספרים או החנויות כדוגמת Amazon או Google books.
• הצגת תוצאות חיפוש מדעת"א עבור הנושא המבוקש.
• סטודנטים יוכלו לתרום באופן פעיל על-ידי שיתוף מידע אודות פרקים מספר או מאמרים וזאת על-ידי העלאת סיכומים (דרך הספרייה) והצמדת הקוד לספר או לכתב-העת.
• הצגת הספרייה כמתקדמת טכנולוגית ושירותית יותר עבור הסטודנטים"

כמובן שמיזם זה יכול להיות ישים גם בספריות אחרות .

פרטים נוספים על המיזם כולל דרך יצירת הקוד אפשר לקרוא במסמך של עידו אהרון על המיזם ובסרטון המיזם ביוטיוב

תודה לעידו על המסמך והמידע

מאמר שהתפרסם בגיליון 32   2014  של כתב העת Library Hi Tech שופך אור על השימוש בטכנולוגיות של Web 2.0   בספריות אקדמיות בארה"ב

המחקר בדק את השימוש ב- 100 ספריות אקדמיות מובילות בארה"ב. המחקר , כמותי באופיו, התבסס על אתרי הבית של הספריות הנחקרות. במשך שבועיים  נבדקו אתרי הבית של הספריות כדי לבדק  את השימוש ביישומי WEB 2.0 –   כולל רשתות חברתיות, בלוגים, RSS , ויקי, פודקסטים/וודקסטים, ואתרי סימניות חברתיות.

ממצאי המחקר:

מבין כול יישומי WEB 2.0  השימוש הנפוץ ביותר הוא ברשתות חברתיות – בכול 100 הספריות נמצאה נוכחות בפייסבוק וטוויטר . במקום השני מבחינה פופולריות נמצא הבלוג עם שיעור שימוש של   99%  ולאחריו RSS   ומסרים מהירים/צ'אט עם שיעורי שימוש של 97%  ו- 91%  בהתאמה. שיעור השימוש בוודקסטים  היה 47%  ובפודקסטים – 46% . שיעור השימוש באתרי סימניות חברתיות/ תיוג היה 39%  ובמקום האחרון נמצא הוויקי עם שיעורי שימוש של 34% .

נתונים אלה מלמדים שספריות אקדמיות מרבות להשתמש ביישומי WEB 2.0  כדי  לקדם את עצמן, להעשיר את שירותי הספרייה, ולחשוף מקורות מידע למשתמשי הספרייה.

ממצאים אלה דומים בחלקם לממצאים של  מחקר קודם (עבודת פוסט דוקטוראט )  משנת 2011 בו אפשר למצוא מידע רב ומפורט על מידת השימוש בטכנולוגיות של WEB 2.0  בספריות והשלכת השימוש בטכנולוגיות אלו על הספריות.  מחקר זה כולל בין היתר ממצאים שהתבססו על סקר אתרי הבית של 100 ספריות אקדמיות שחברות ב- ARL . מחקר זה מצא שכול הספריות משתמשות בכלים שונים של Web 2.0  .

בלוגים , מיקרובלוגים, RSS , מסרים מהירים , רשתות חברתיות , פודקסטים, וודקסטים נמצאו בשימוש נרחב בעוד שוויקי, שיתוף תוכנות ומצגות, עולמות וירטואליים, דפים מותאמים אישית ומנועי חיפוש ורטיקליים נמצא בשימוש פחות .  לאור זאת נראה שהמגמה נמשכת.

מגמה זו אינה ייחודית רק לארה"ב. בכתבה שמשווה  את ממצאי המחקר שהתפרסם בכתב העת Library Hi Tech   עם מחקר  דומה שנעשה קודם לכן בספרד נמצאו ממצאים דומים שמצביעים על אותה מגמה של שימוש  ביישומי WEB 2.0  בספריות .

The Tansparent Library Ebook הוא ספר אלקטרוני  חופשי חדש שמאגד בתוכו את כול הטורים  של  “The Transparent Library”    מ- Library Journal שהתפרסמו בשנים 2007 -2009 כולל מאמרים חדשים  עדכניים  על השינויים מאז  2009.

The Transparent Library     מושתתת  על 3 עקרונות עיקריים :  קהילה פתוחה, אימוץ  שינויים, ומבט לעתיד.

בספר אפשר למצוא  עצות והמלצות כיצד ליישם עקרונות אלו הלכה למעשה.

קהילה פתוחה משמעותה  ללכת לקהילה פיזית ווירטואלית  לדבר על הצרכים , ההיצע וכיצד להתקדם קדימה

אחד ההמלצות היא חשיפה-. אחד מהעקרונות של ספריית 2.0  הוא  שספרייה חיבת להיות רלוונטית  לאוכלוסייה המקומית באופן  שסיוע פוליטי ומימוני יגבר . שקיפות מסייעת למנהלים לעשות זאת . חשיפה ,כולל בעיות תקציביות ,  אפקטיבית  בטווח הרחוק.

מומלץ  לדבר על חזון הספרייה, תכניות לשירותים חדשים, כלים חדשים בהתאם לצרכים המשתנים . מנהלים יכולים לנצל את השקיפות כדי להגיע לקהילה   ואפילו בלוג מנהל  עם מתן אפשרות להערות ללא עריכה  מומלץ

ספרייה 2.0   אין משמעותה  יצירת שירותים חדשים או לשכנע לנסות רעיונות חדשים אלא לעיין ולדון מחדש ברעיונות  הקיימים , להעריך  שירותים חדשים וקיימים

בשירותי הספרייה  יש התחשב בנתונים סטטיסטיים , ובאשר להשקעה בפרויקטים טכנולוגיים יש להתמקד בחיוניים  שבהם.

מומלץ לספק לצוות ערוצים לתקשורת פנימית כולל בלוגים פנימיים  לעודד רעיונות חדשים מהצוות כולו ומהציבור  ולספק הזדמנויות הדרכה לצוות  כולל כנסים

וגם על הקמת אתר חדש אפשר למצוא  המלצות –  המידע באתר החדש  צריך להיות בהתאם לצורכי המשתמש ולאו דווקא של המדורים הפנימיים . התכנים העדכניים יסופקו על ידי המדורים השונים  ומנהל האתר הוא בבחינת מנהל פרויקט יותר מאשר יוצר תכנים.

אלו  רק  מקצת מהדעות שקובצו  בספר

לספר המלא

eBizMBA Rank הוא  דרוג שמהווה ממוצע  הדרוג הגלובלי  של  Alexa והדרוג של ארה"ב   בהסתמך עלCompete Quantcast.

על פי דרוג זה 15 מנועי החיפוש הפופולריים ביותר במרץ  2014 הם:

Google, Bing , Yahoo! Search , Ask, Aol Search , Wow, WebCrawler , MyWebSearch, Infospace , Info , Dogpile , DuckDuckGo , Blekko , Contenko, Alhea

15 מנועי החיפוש הפופולריים ביותר לחיפוש אנשים הם:

WhitePages, Spokeo,  InstantCheckmate, Intelius ,  PeopleSmart , PeopleFinders , Pipl, PeekYou,  Radaris , 411, Peeplo, SwitchBoard , AnyWho , ZabaSearch , PublicRecords

ברשימת מנועי החיפוש הכלליים בהשוואה לנתוני השנה שעברה ארבעת  המנועים הגדולים Google, Bing , Yahoo! Search שמרו על מקומם בדירוג  לעומת זו עלו בדירוג מנועי חיפוש פחות מוכרים וגם קשה למצוא עליהם מידע מהימן כגון : WOW, Alhea ו- Contenko. מנועי חיפוש ותיקים כגון Lycos ו- Excite ירדו מהרשימה.

באתר נמצא גם מידע רב נוסף על 15 אתרים פופולריים בתחומים שונים עם דגש על שווק ומסחר . מבחינת חומר מידעני אולי מעניינים יותר אתרים שנכללו בקטגוריה מדע ויעץ

בתחום אתרי היעץ- Wikipedia נמצאת במקום ראשון. כמו כן בולטת הפופולריות של אתרי שאלות ותשובות  כמו Yahoo! Anwers , Answers.

כדאי כאשר מדפדפים באתר לזכור שאופיו של האתר הוא מסחרי  שיווקי והקטגוריות הנושאיות של מקורות המידע ואולי גם מקורות המידע המוצגים הם בהתאם.

לאתר

Ithaka S+R הוא שירות יעץ ומחקר של ITHAKA – ארגון שלא למטרות רווח ששם לו למטרה לסייע לקהילה האקדמית להשתמש בטכנולוגיות דיגיטליות לצורך שימור התכנים המדעיים ולקידום המחקר והוראה . סקר מטעם Ithaka S+R נערך בסתיו 2013 וענו עליו  499 בעלי תפקידים ניהוליים בכירים בספריות בארה"ב . תוצאות הסקר התפרסמו ב-12 במרץ  2014. מטרתו של הסקר הייתה ללמוד על הכיוון האסטרטגי שמנהלי הספריות מתכננים לארגונים שלהם ואת דעתם בנושא האוספים והשירותים שהם מגישים.. השאלות בסקר תוכננו באופן כזה שאפשר יהיה לערוך השוואה בין עמדות אנשי הסגל כלפי תפקיד הספריות שנערך ב- 2010 ובין עמדות מנהלי הספריות כפי שבאו לידי ביטוי בסקר הנוכחי.

ממצאי הסקר מצביעים על כך שספריות אקדמיות רבות מפנות  את סדרי העדיפות שלהם מתמיכה במחקר ובאנשי הסגל לאוריינות מידע והדרכות לסטודנטים. 97% של מנהלי הספריות דרגו את העזרה לפתח מיומנויות מחקר ואוריינות מידע אצל הסטודנטים כחשובה מאוד לעומת 68%  בדוח של שנת 2010

עוד מצא המחקר שעדיין קיימת תחושה בקרב הרבה מנהלי ספריות  שחסרה להם אסטרטגיה מפותחת  היטב לשרת את הצרכים המשתנים של המשתמשים.

רוב מנהלי הספריות דברו על אילוצים שקשורים למשאבים פיננסיים כגורם עיקרי ביכולת להשתנות בהתאם לרוח הזמן , ורובם השיבו שהיו רוצים להקצות יותר משאבים לגיוס כוח אדם.

ביחס לאוספים – ספריות דווחו על ירידה בהוצאות למנויים  בדפוס לעומת עלייה מתמשכת במנויים לכתבי עת אלקטרוניים ומאגרי מידע.

יחד עם זאת נראה שבמעבר מספרים בגרסה מודפסת לספרים אלקטרוניים  קיים עדיין פער בין אנשי הסגל והספרנים. אחוז גבוה יותר של אנשי סגל לעומת הספרנים  מדגישים את חשיבות הספרים האלקטרוניים במחקר .

פער זה יילקח בחשבון בסקר הבא ב- 2016 כדי ללמוד אם יחול שינוי במגמה. פרטים נוספים בדוח המלא

לכתבה בנושא

לדוח המלא

סוכנות התמונות הגדולה  Getty Images  פתחה חלק נכבד מאוסף התמונות שלה – 35 מיליון תמונות  , לשימוש פרטי לא מסחרי בתנאי שיוטמע הקוד המצורף לתמונה. על פי קוד זה יצורף לתמונה שם בעל התמונה ושם האוסף עם קישור לאתר של GETTY . אם עומדים בתנאי של הטמעת הקוד אפשר להוסיף את התמונות לבלוגים , אתרי בית ואתרים חברתיים בתנאי שהדבר לא נעשה למטרות מסחריות

דוגמה לקוד שניתן להטמעה הוא:

הבעיה היא שהתמונות אינן ניתנות לעריכה, אפשר ידנית לשנות את רוחב ואורך ה-frame  בתנאי ששומרים על פרופורציה נכונה של התמונה.

מידע נוסף על הסיבות למהלך זה והשימוש בתמונות אפשר למצוא בכתבה מקיפה ב- British journal of photography ובכתבות נוספות בווב

על אופן הטמעת הקוד אפשר למצוא באתר הסוכנות

תודה לנוגה וינברג על הפנית תשומת ליבי לנושא

לעתים בעיקר בספרים מקצועיים הקורא מעוניין רק בחלקים מסוימים של הספר והיה מרוצה אם היה יכול לשלם רק עבור מה שהוא  מעוניין בו. Total Boox יכול לשמש במקרה כזה מענה.

Total Boox הוא פורטל של ספרים אלקטרוניים  שהמודל הכלכלי שלו הוא  תשלום רק עבור הדפים שנקראו מהספר. חלקים של הספר שמדלגים עליהם או מדפדפים בחטף (לא למעלה מ- 5 שניות לדף אחד) אינם נלקחים בחשבון.

המחיר על הדפים שנקראים מחושבים בהתאם לאחוז שלהם מהספר כולו. הדפים שעליהם נגבה תשלום  נרכשים למעשה על ידי המשתמש  וניתן להשתמש בהם אין ספור פעמים ללא הגבלה.

הקריאה יכולה להיות מקוונת ולא מקוונת.  רק בעת ההורדה של הספר חייבים לעבוד בצורה מקוונת.

הקריאה נתמכת כיום על ידי מחשבי לוח  –  Android או  iPad . בעתיד על פי מה שכתוב באתר תיתמך גם על ידי מכשירים נוספים. אפשר לדפדף בספרים על פי מגוון קטגוריות נושאיות:סיפורת, ביוגרפיה, כלכלה, מחשבים וטכנולוגיה , בישול, משפחה , הומור, מתמטיקה, יעץ, טכנולוגיה והנדסה ועוד.

השירות מיועד גם לאנשים פרטיים וגם לספריות. מספר הספרים כיום מגיע ל- 22000 ומבוסס על הסכמים עם מו"לים רבים בתוכם:  Elsevier, Sourcebooks, Other Press, Red Wheel/Weiser, O’Reilly, Microsoft Press, Berrett-Koehler, and F+W Media

בדף השאלות הנפוצות לספריות אפשר למצוא תשובות שנוגעות לשאלות שקשורות לשירות זה לספריות.

לאתר

Noodletools – אתר לא חדש אבל אולי כדאי לזכור.

מנועי החיפוש באתר מסווגים על פי קטגוריות של צורכי מידע: הגדרת נושא, תוצאות איכותיות, תחום מחקר, מידע בזמן אמת, מידע עובדתי, דעות ופרספקטיבות,  סוגי מדיה ועוד.

בין מנועי החיפוש/מדריכים המוצעים:  Academic Subject Guides שכולל מבחר קישורים  בתחומי מחקר שונים,  Google ו- Bing  ומאפיין ה- related   למציאת תוצאות קרובות , SweetSearch – מנוע חיפוש לסטודנטים, טוב לקבלת רקע בנושא מסוים,  INFOMINE לאתרים איכותיים, USA.gov ו- Directgov למידע ממשלתי של ארה"ב  ואנגליה בהתאמה , Biography.com למידע ביוגרפי, CIA World Factbook למידע עובדתי, PollingReport למידע על סקרי דעת קהל בארה"ב  , Newspaperindex לעיתונות מרחבי העולם,  Information Please Almanac למידע סטטיסטי  .

אלה רק מקצת מהכלים שמוצעים למשתמש באתר. האתר כולל  קישורים למגוון כלים נוספים.  המגבלה של האתר שהוא ,על פי מה שמצוין באתר, עודכן לאחרונה במאי 2013  ומספר קישורים שבדקתי כגון scirus כבר אינם  פעילים .

לאתר

לספריות אקדמיות  יש מסורת ארוכה וגאה של שיתוף ספרים וכתבי עת באמצעות השאלה בינספרייתית.

למרות שהיום ספריות רוכשות יותר ויותר ספרים אלקטרוניים יש בעיה עם השאלה בינספרייתית של ספרים אלקטרוניים. מתוך דאגה למכירות ולאבטחת מידע הרבה מו"לים וספקים מתירים בהסכמים עם ספריות שיתוף של פרקים בודדים מספר, אבל לא השאלה של ספר אלקטרוני  בשלמותו.

גם אם תנאי הרישיון מתירים השאלה של ספר אלקטרוני ספריות בדרך כלל חסרות את הטכנולוגיה לבצע זאת.

אך נראה שהשאלה של ספרים אלקטרוניים תהיה בעתיד קלה יותר. פרויקט חלוצי של  Greater Western Library Alliance   – קונסורציום של 33 ספריות אקדמיות יכול  לפתור את הבעיה ולשמש מודל לספריות אחרות. הפרויקט בשם Occam's Reader יבדוק תוכנה  שתאפשר בדרך קלה ובטוחה לשתף ספרים אלקטרוניים ובה בעת להותיר את המו"לים מרוצים ואפילו נשכרים מכך.

הפרויקט נקרא כך על שם המונח הפילוסופי מדעי  Occam's razor (תערו של אוקאם) שמיוחס לוויליאם איש אוקאם, נזיר פרנציסקני אנגלי בן המאה ה-14 ועל פיו  אין להרבות בישויות יותר מכפי הצורך, כאשר קיימים הסברים שונים לאותה תופעה יש לבחור בהסבר הפשוט ביותר, אשר מערב את המספר המועט ביותר של מושגים וחוקים

מפתחי התוכנה  הם מ- Texas Tech University  ומ- אוניברסיטת  Hawaii-Manoa ,שתי חברות בקונצורציום, והמו"ל Springer    הסכים להעמיד את ספריו האלקטרוניים  כשפני ניסיון.

הפיילוט יחל במרץ וימשך עד סוף השנה. אם תהיה הצלחה הקונסורציום מקווה לאפשר את השימוש בתוכנה לספריות אקדמיות נוספות ולשכנע מולים נוספים להצטרף ליוזמה.

באמצעות התוכנה מבוססת ווב  Occam's reader הספרייה המשאילה תוכל להעלות את הספר האלקטרוני לשרת מאובטח. המשתמש מספרייה אחרת שמבקש לשאול את הספר יקבל שם משתמש וסיסמה וקישור לספר. הוא יוכל לקרוא את הספר ועם תום תקופת ההשאלה הקובץ יעלם מהשרת. Occam's reader  תוכנן גם לעבוד בקלות עם ILLiad פלטפורמה נפוצה להשאלה בינספרייתית אלקטרונית.  הספרים האלקטרוניים המושאלים בדרך זו יהיו זמינים רק לקריאה בלבד לא להעתקה, להדפסה ולהורדה. הרעיון הוא לספק למשתמשים גישה מהירה תוך  שמירה על שביעות רצונם של המולים בכול הקשור  לזכויות יוצרים  ומבלי לנגוס במכירות שלהם.

יתירה מכך המו"לים יכולים לצאת נשכרים בכך שילמדו את צורכי המוסדות השונים ובהתאם לכך לנתב ולנווט את המכירות שלהם, ובסופו של דבר הפרויקט יוכל להביא  לפיתוח  מודל ההשאלה הבינספרייתית של ספרים אלקטרוניים  כדבריהם של נציגי Springer  בנימה אופטימית :

"This will give us a kind of nice way to test" electronic interlibrary loan, says Jason Chabak, academic-licensing manager for the company. If the pilot works well, it could encourage Springer to include lending of full e-books in more licenses and "help us become a little more liberal."

לכתבה בנושא

מידע על התוכנה

קריטריונים חשובים בהערכת כלים לחיפוש מידע הם: רלוונטיות, חווית משתמש טובה  וערך מוסף – מאפיינים ייחודיים מעבר כגון שמירה על פרטיות

בהתחשב בקריטריונים אלה ועל סמך מחקרים ותגובות קוראים  10  מנועי/כלי  חיפוש הזוכים לשנת 2013  על פי About.com   הם :

Bing – שזכה לכך בזכות התוצאות הרלוונטיות והחידושים שהוכנסו למנוע כגון הקשר עם רשתות חברתיות ומסננים בחיפוש המתקדם שמאפשרים למקד את החיפוש

Indeed – מנוע ייעודי לחיפוש משרות

Google –– על אף ירידה מעטה בהערכת המשתמשים בכול הנוגע לחדשנות אין ספק שהוא הפופולרי ביותר וראוי לו מקום ב- top

The Internet Archive –ארכיון האינטרנט הידוע  מאגר מידע גדול שכולל דפי ווב, קובצי אודיו  ומולטימדיה , סרטים חופשיים ועוד

Pinterest – רשת שמאפשרת שיתוף מידע ותכנים  מהם יכול המשתמש להפיק תועלת

DuckDuckGo –מנוע חיפוש שמתאפיין בשמירה על הפרטיות של הגולש

Wolfram Alpha – מנוע חיפוש – מחשבון

The Internet Movie Database –המאגר הקולנועי המפורסם

USA.gov – מקור למידע ממשלתי בארה"ב

Twitter – מיקרובלוג  שדרך מנוע החיפוש בו אפשר להגיע גם למידע מקצועי

בכתבה אפשר למצוא מידע נוסף וטיפים שמתייחסים לכול אחד מהכלים

לכתבה המלאה

חוקרים באוניברסיטת סטנפורד פתחו לאחרונה כלי  וובי שמאפשר לרופאים וחוקרים לפרש בצורה טובה יותר הדמיה רפואית. הכלי  נקרא  Electronic Physician Annotation Device – Epad  והוא חופשי  להורדה.

פרויקט פיילוט של הפלטפורמה הושק ב- Stanford Cancer Institute   וחוקרים ממוסדות נוספים החלו להשתמש בכלי. שימוש רחב בכלי יאפשר ליצור מאגר מידע להדמיה רפואית בר חיפוש. המידע נשמר על פי התקנים שפותחו על ידי National Cancer Institute's Annotation and Image Markup – AIM . באופן זה התכנים יכולים להיות ברי חיפוש  באמצעות מערכות רפואיות שונות  והווב הסמנטי, ורדיולוגים יוכלו ליהנות מהשיתוף והאינטראופרביליות (תאימות תפעולית).

לכתבה בנושא

לוודיאו שמתאר את הכלי

מאז 1966  NCES     – U.S Department of education 's National Center for Education Statistics  עורכת  אחת לשנתיים ALS  – Academic Libraries survey

בינואר 2014 התפרסמו תוצאות  הסקר לשנת 2012 . הסקר התמקד בשירותי הספרייה, אוספים, צוות הספרייה, הוצאות, שירותים אלקטרוניים ואוריינות מידע.

ממצאים עיקריים:

בתחום השירותים – ספריות אקדמיות השאילו כ- 10.5  מיליון מסמכים לספריות  אחרות  ושאלו קרוב ל- 9.8 מיליון מסמכים מספריות אחרות ושירותים מסחריים

רוב הספריות האקדמיות 2417   היו פתוחות בין 60-99 שעות בשבוע. 595  ספריות אקדמיות נוספות הין פתוחות 100 או למעלה מ- 00 שעות בשבוע ו- 67 ספריות היו פתוחות פחות מ- 40 שעות בשבוע.

בשנת 2012 ספריות אקדמיות הגישו כ- 28.9 מיליון שירותי מידע למשתמשים

אוספים

בשנת 2012 ספריות אקדמיות הוסיפו 52.7 מיליון ספרים אלקטרוניים , סך המצאי של ספרים אלקטרוניים הסתכם ב- 252.6 מיליון יחידות

למחצית מהספריות האקדמיות 2023  היו הוצאות בסך של פחות מ- 500000    דולר. ההוצאות של 1104 ספריות אקדמיות הגיעו ל- 1000000  דולר או יותר

במהלך שנת 2012 ספריות אקדמיות הוציאו כ- 3.4 מיליארד דולר על משכורות כ- 49 אחוזים מכלל הוצאות הספרייה

ההוצאות של ספריות אקדמיות על מקורות מידע  מידע היו 2.8 מיליארד דולר , מתוכם הוצאות על מנויים לכתבי עת היו 1.4 מיליארד  דולר

שירותים אלקטרוניים

קרוב ל- 77 אחוזים מהספריות האקדמיות דווחו שהן מספקות שירותי יעץ במייל או דרך הווב

מידע על שירותים נוספים ופירוט נוסף בדוח המלא