המודל הכלכלי הרווח של מימון אתרים בווב החופשי הוא הפרסומות. לאחרונה גוגל השיקה פלטפורמה חדשה   Contributer by Google שמושתתת  על מודל של מימון המונים על פיו  למבקרים באתרי תוכן קיימת האופציה לשלם לבעלי האתרים סכום חודשי מסוים ובתמורה אינם רואים את הפרסומות של גוגל באותם אתרים.

מאפיין זה הושק עד כה בשיתוף פעולה עם 10  מפרסמים כולל Mashable, Imgur, WikiHow  ו- Science Daily . .  כאשר משתמש מגיע לאתר של Contributer by Google הוא רואה את רשימת המפרסמים שמשתתפים בגרסת הביתא ויכול לבחור אם הוא רוצה לתרום  דולר, שני דולר או 3 דולר לחודש. לא ברור מה גובה חלקה של גוגל ברווחים.

התרומה מבוצעת דרך חשבון המשתמש בגוגל ומתבצעת כתוצאה מטריגר כאשר המשתמש מבקר באתר מסוים (כיום שירות זה רלוונטי רק לאתרים בארה"ב) . באופן זה המשתמש תומך רק באתרים בהם הוא מבקר לעתים תכופות.

יהיו כאלה שיראו בשירות זה ניסיון נוסף של גוגל לכלוא אותם בפלטפורמה שלה  בעוד שאחרים יראו בכך דרך ישירה לתמוך בבעלי אתרים ואמצעי לבעלי אתרים  להרוויח מהתכנים למרות  שגוגל אף היא משתתפת ברווחים  ולא ברור מה גובה חלקה של גוגל ברווחים. לא אחת נשמעת ביקורת על גוגל על ידי בעלי אתרי תוכן שהיא מפרסמת את התכנים שלהם ישירות בתוצאות החיפוש מבלי לקבל הרשאה לכך , בפלטפורמה זו  אפשר לראות מעין סיוע לבעלי אתרים.

בכול מקרה לא ברור מה יהיה גורלו של ניסיון זה. האם המשתמשים בווב יעדיפו לשלם תשלום מסוים תמורת ווב חופשי מפרסומות או שמא המודל  הכלכלי החדש מרמז על גורלו העתידי  של הווב החופשי והפיכתו בהדרגה לווב ממומן?  על כך יענה העתיד.

לאתר   Contributer by Google

ברשת יש  מגוון עצום של מנועי חיפוש למטרות שונות וקשה באמת לעקוב ולזכור את כולם. אפשר לצורך כך להסתייע באתרים שמארגנים את מנועי החיפוש על פי קטגוריות/סוגים.

תצוגה ויזואלית אחת מעניינת של מנועי חיפוש על פי קטגוריות/סוגים אפשר למצוא באתר  של .   Phil BERDLEY . בתצוגה יש   למעלה מ- 200 מנועי חיפוש  על פי  מגוון קטגוריות כגון:  מנועי על , מדריכים, מנועים לחיפוש חברתי, וידאו, אודיו,  תמונות, חדשות  ועוד…

ברשימת מנועי החיפוש אפשר למצוא מנועי חיפוש מוכרים ואולי מוכרים פחות כגון:  המדריך   הנושאי  FINDELIO,  WikiWorldBook לחיפוש אנשים, Zeekly שתומך בשמירה  על הפרטיות , Findsounds לחיפוש קובצי קול ועוד ..

יש לציין שארגון מנועי החיפוש על פי קטגוריות נעשה בעזרת pearltrees שירות וובי חופשי עם אפשרות להרחבת מאפיינים נוספים בתשלום אשר מאפשר ארגון אובייקטים שונים בצורה ויזואלית

לאתר

ב-18 בנובמבר 2014 ימלא עשור לגוגל סקולר  שהפך לכלי  פופולרי לחיפוש חומר מדעי .  על פי סקר של Nature השנה 60%  מהחוקרים הנחקרים דווחו על שימוש  בגוגל סקולר  באופן קבוע.  Nature   ערך ראיון עם מי ששותף בפיתוחו  של הכלי -Anurag Acharya . בראיון סיפר Anurag Acharya על  ההיסטוריה של גוגל סקולר וכיצד הוא רואה את עתידו.

על פי דבריו  ההצלחה של גוגל סקולר נזקפת גם לדירוג תוצאות החיפוש על פי רלוונטיות  לשאילתה ולא על פי סדר כרונולוגי כפי שהיה בזמנו המצב בשירותי חיפוש אחרים.   גוגל סקולר סורק את הטקסט המלא של מאמרי המחקר  למרות שאינו כולל את הטקסט המלא מכול המו"לים.

מבחינת המודל הכלכלי גוגל סקולר לא מניב רווחים . מטרתו העיקרית הוא לתרום לקהילה האקדמית וחברת גוגל יכולה לעשות זאת מכיוון שהשירות לא  יקר במיוחד .

מהריאיון אפשר ללמוד גם על מטרת  שירותי האקסטרה שלו – פרופיל מחברים ומנוע ההמלצות

בקשר לעתיד- היום גוגל סקולר טוב בלסייע למשתמשים למצוא את המאמרים שהם מחפשים ויכולים לתארם. הדבר הבא שגוגל  שואפת אליו הוא לספק למשתמש את המאמרים שהוא צריך אבל אינו יודע לחפש. המטרה לעזור לחוקרים להיות בזירת המחקר מבלי שיצטרכו לסרוק  מאות מאמרים.

ומעבר לאיתור מאמרים,על השאלה מה בדבר מציאת הנתונים המדעיים– השיב Anurag Achary שעדיין לא פותח מודל מתאים שיאפשר זאת

על האפשרות לפיתוח API    השיב שאין גוגל יכולה לעשות זאת מכיוון שעל פי הסכמים עם המו"לים גוגל רשאית לסרוק את המאמרים אבל לא להפיץ את המידע לאחרים.

מידע נוסף בראיון המלא

כתבות  שהתפרסמו ב- 24 באוקטובר 2014 וב- 3 בנובמבר ב- business2 community כוללות טיפים ורשימות ארוכות של  כלים  שימושיים  לבעלי רשתות חברתיות שיכולים להיות שימושיים ליצירת  תכנים וקידומם.

הרשימות כוללות  30 כלים, רובם  חופשיים או חופשיים למחצה ,   למטרות שונות כגון: Infogr.am ליצירת אינפוגרפיקות ,  Hoot Suite  לניהול מידע ברשתות החברתיות,  Bit.ly   שידוע לקיצורי כתובות   ושמשמש גם למטרות אחרות , mention  ו- Oktopost שמשמשים לניטור , Topsy   מנוע חיפוש ייעודי לרשתות חברתיות , Pixabay אתר לחיפוש תמונות חופשיות גם למטרות מסחריות  ו- Compfight אף הוא כלי של פליקר שמאפשר לאתר תמונות חופשיות  גם למטרות מסחריות ועוד..

הרשימות כוללות תיאור של הפונקציונאליות של כול אחד מהכלים.

כנס  Internet Librarian  ה- 18 התקיים  ב- 27 – 29 באוקטובר 2014 בקליפורניה.

הכנס התמקד בדרך  בה ספרנים לא רק משתתפים בקהילה אלא גם כמובילים  בתחום הדיגיטלי והוצגו בו שירותים וכלים שמאפשרים תקשורת מדעית.

במהלך ימי הכנס התקיימו סדנאות מעשיות לצד הרצאות שעסקו במגוון נושאים: מובייל, אוספים אלקטרוניים, מיומנויות , חיפוש מידע, חללים בספרייה, ארכיטקטורת מידע, עיצוב אתרים, מדיה חברתית, MOOC  , עתיד הספריות,שיווק , גילוי ידע ועוד.

מבחר מצגות מהכנס זמינות באתר

לתוכנית הכנס

האינטרנט של הדברים, בו  מכשירים  ודברים מחוברים בדרך כלל  בחיבור אלחוטי ומתקשרים ביניהם, יוצר  למעשה מידע רב.

Thingful הוא מנוע חיפוש ייעודי לאינטרנט של הדברים שכולל אינדקס גיאוגרפי של הדברים המחוברים בעולם בתחומים שונים כולל אנרגיה, מזג אויר, איכות האוויר ועוד..

מנוע החיפוש מאנדקס שירותים ידועים של האינטרנט של הדברים כולל:

Weather Underground, Smart Citizen, UK Met Office Weather Observations Website, Netatmo, Thingspeak, Air Quality Egg,The International Soil Moisture Network ו The Sea Turtle Conservancy.

על פי מה שכתוב באתר אפשרויות איתור המידע בעזרת מנוע החיפוש  רחבות  לדוגמה: המתעניין באסמה יוכל לאתר מוניטורים לאיכות האוויר בשכונה, אם מבחינים באנייה עוגנת אפשר למצוא מידע עליה על ידי מעקב אחריה ב- Thingful

מנוע החיפוש מאפשר גם לאנשים וחברות לטעון ולאשר בעלות על הדברים שלהם ובכך מאפשר להם דף ווב אחד עם מידע מצטבר מכול ההתקנים שלהם  בקטגוריות  בריאות, סביבה, בית,  תעבורה, אנרגיה, צמחיה ובעלי חיים.  משתמשים יכולים גם להוסיף אובייקטים כדי לעקוב אחריהם ולעקוב אחר הסטטוס שלהם בזמן אמת.

תיבת החיפוש  כוללת 2 חלקים  :  what    ו- where    והשאילתה יכולה להיות בהתאם – נושא ומיקום.

ומה בנוגע לפרטיות ? חשוב לציין , על פי מה שכתוב  באתר אודות המנוע ,  מנוע החיפוש  אינו ניגש למידע ישירות אלא קושר למידע אם המידע הוא ציבורי. המידע שנוצר על ידי האובייקטים השונים   לא נשמר מלבד מידע גיאוגרפי בסיסי, ומידע תיאורי  ידוע .

למידע נוסף

למנוע

לאחר כמחצית מאה לשיטת הערכה מדעית על פי ציטוטים עדיין  מרחפות מספר שאלות  האם המאמרים המצוטטים ביותר הם גם החשובים ביותר?  האם המדע מתקדם בעיקר דרך  תהליך האבולוציה או דרך  מהפכה  ? האם שני התהליכים משלימים זה את זה ואילו  מאמרים מצוטטים ביותר משפיעים ?  והאם קשה לפרסם ממצאים מפתיעים ?

כדי  לתת מענה לשאלות אלה נשאלו מחברים מצוטטים ביותר בתחום המחקר הביו-רפואי על דעתם לגבי פרסום רב השפעה שלהם . אותרו  400  מחברים מצוטטים ביותר בתחום המחקר הביו-רפואי בשנים 1996- 2011 . מבין המאמרים של כול אחד מחוקרים אלו  שפורסמו בשנים 2005-08 נבחרו 10 המאמרים המצוטטים ביותר והחוקרים התבקשו לדרג  אותם על פי 6 קריטריונים  שאמורים לתת מענה על השאלות שלעיל.  . רק  123 נחקרים ענו על הסקר.

תוצאות הסקר פורסמו בכתב העת Nature  מתאריך 24 באוקטובר 2014 . התוצאות היו מעניינות – 16% מהנחקרים השיבו שהמאמר החשוב ביותר שלהם שהתפרסם בשנים 2005-08  לא נמנה על 10 הפרסומים המצוטטים ביותר  אך רוב הנחקרים השיבו שהפרסום  החשוב  ביותר שלהם אכן נמצא בין הפרסומים המצוטטים ביותר שלהם . כמו כן רוב הנחקרים תארו את הפרסום החשוב ביותר שלהם כאבולוציוני ולא מהפכני.

למידע נוסף