ארכיון חודשי: אוקטובר 2014

ספריות ופרסומים בגישה פתוחה – מימון וקטלוג

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

כתבי עת בגישה פתוחה  (מסלול הזהב)  שנחשבים כמודל על פיו  המחבר אחראי לתשלום עבור הוצאות ההוצאה  לאור יכולים להיות ממומנים על ידי מספר גורמים שונים בתוכם גם ספריות.

מעניין לדעת מה חלקן של הספריות במימון זה?

סקר  שנערך על ידי  PCG בקרב 150    ספרנים מ- 30 מדינות שונות מצא שהאחריות על מימון  הוצאות ההוצאה לאור  APCs      –  ARTICLE PROCESSING CHARGES    מוטלת עדיין  ברובה על  המחבר  – 47%   וגופי מימון –  38%  , בעוד  שחלקם של המוסדות או הספריות הוא 24%  בלבד.

מכול מקום, קרוב לרבע מהמשיבים השיבו שהספרייה מקצה סכומים ל – APCs    שנלקח לרוב מהתקציב הקיים של הספריות לחומרים. על פי הערכה הקצאה זו מהווה פחות מאחוז אחד מהתקציב למנויים המסורתיים  ו- 19% מהמוסדות  מציבים תקרה ל- APCs שבדרך כלל נעה בטווח של 2- 3 אלף דולר

ומה בדבר קטלוג חומרים בגישה פתוחה?

72%  מהספריות דווחו שהן מקטלגות פרסומים בגישה פתוחה  למרות שהרבה העריכו שפרסומים אלה מהווים רק 1%-5%  מהחומרים המקוטלגים. הספרנים מחליטים אילו כותרים חופשיים לקטלג  והמקורות  העיקריים מהם נלקחים הפרסומים הם: DOAJ  ו- Beall's List of Predatory Open Access Publishers. זאת בנוסף לפרסומים עליהם ממליצים אנשי הסגל.

תוצאות הסקר מאוששות  את ההשערה  שהעניין בגישה הפתוחה בספריות עדיין מצומצם  אבל הוא הולך וגדל …

 

לכתבה בנושא

פורטל בינלאומי לאוצרות תוכן ואוצרות דיגיטלית עלה לאחרונה לאוויר

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

פורטל בינלאומי לאוצרות תוכן ואוצרות דיגיטלית עלה לאחרונה לרשת .הפורטל  הוקם על ידי עמי סלנט  שמשמש גם העורך הראשי של המיזם הבינלאומי.

על פי מה שכתוב באתר המטרה לספק מידע מעשי רלוונטי.   מקורות המידע באתר כוללים 3 סוגי עיקריים של תכנים: כלים לאוצרות, דוגמאות ומודלים ומדריכים.

מנוע החיפוש באתר והתגיות מסייעות מאוד בניווט באתר והתוצאות  מוצגות בצורה ויזואלית מזמינה. אפשר להירשם לקבלת עדכונים בדוא"ל  ולהתעדכן גם באמצאות RSS

מדברי עמי סלנט על המיזם:

"הפורטל מבוסס על איסוף , סריקה , סינון ותמצות של סקירות ומחקרים על תחומי אוצרות התוכן בעולם , כלים מתוקשבים בתחומי אוצרות התוכן , מיזמים , ותהליכי עבודה.

הפורטל הבינלאומי לאוצרות תוכן ואוצרות דיגיטלית הוא המאגר השיטתי היחיד מסוגו באינטרנט והוא מבוסס על איסוף שיטתי של סקירות על כלים מתוקשבים , מתודולוגיות לניהול ידע אישי , סקירות השוואתיות והמלצות מומחים ברחבי העולם . "

תודה לעמי סלנט על המידע

לסקירה המלאה של עמי סלנט

לפורטל

ביקור מנהלות הספריות באנגליה בחברת PROQUEST

פורסם בתאריך על ידי
1

במהלך חול המועד סוכות יצאנו ארבע מנהלות ספריות מישראל, שלומית פרי מנהלת ספריית חברה וניהול באוניברסיטת תל אביב, חיה עזנר מנהלת ספריית ארן באוניברסיטת בן-גוריון אדית פאלק, ראש מערך הספריות באוניברסיטה העברית בירושלים ואנוכי, לביקור קצר בלונדון וקיימברידג', בהזמנת חברת PROQUEST.

במסגרת הביקור, השתתפנו ביום העיון:

Improving research outcomes with Early European Books

אשר התקיים באוניברסיטת לונדון בשיתוף עם ארגון  JISC בבריטניה וחברת Proquest.

יום העיון עסק בנושא של שיפור תוצאות המחקר בעזרת מאגר המידע:

Early European Books של חברת PROQUEST.

המאגר הכולל ספרים מהשנים 1475 עד 1700 בפורמט דיגיטלי, נרכש בשנה שעברה על ידי הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי באדיבות קרן הורודיש.

את יום העיון פתחה מנהלת האוספים הדיגיטליים של ארגון ה JISC, הארגון אשר מנהל ומספק את המאגרים האינטלקטואלים של מערכות החינוך והמחקר, כולל הספריות האקדמיות באנגליה.

הארגון עובד בשיתוף פעולה עם הספריות והחברות המוציאות לאור, במטרה לקדם את המודלים הכלכליים בשילוב עם דרישות המשתמשים, פיתוח טכנולוגיות ועיסוק בעתיד התוכן הדיגיטלי.

בין המשתתפים ביום העיון היו מנהלי ספריות וספרנים, מנהלי פרויקטים של דיגיטציה מספריות שונות באנגליה וצרפת, וכן חוקרים בתחום ההיסטוריה המודרנית, ההיסטוריה של הספר והיסטוריה של המדעים.

המשתתפים דנו בהיבטים השונים של השימוש במאגרים הדיגיטליים, בהשפעה של המאגרים על המחקר, השימוש במערכת הקטלוג USTC (Universal Short Title Catalogue), מערכת הקשרים שבין חברת PROQUEST, הספריות ותהליכי הדיגיטציה.

לסיום נערך פאנל חוקרים בו דנו בנושא השינויים החלים במחקר ובהוראה בעידן הדיגיטלי וכן מבט לעתיד הדיגיטציה והמחקר.

היום השני כלל ביקור במשרדי חברת PROQUEST בקיימברידג'. לאחר סיור במשרדי החברה המרשימים, התכנסנו  יחד עם כשמונים עובדי החברה שמגיעים מהתחומים השונים בהם עוסקת החברה: מנהלי תוכן, אנשי מכירות, מנהלי מוצר ועוד.

בפני כל הקהל הזה, הצגנו בעזרת מצגות, את מצב ההשכלה הגבוהה בישראל, מבנה הספריות באוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בן-גוריון ואוניברסיטת תל אביב.

סיפרנו בהרחבה על הפעילות האקדמית והפעילות בספריות האוניברסיטאיות בישראל, השינויים שחלו בשנים האחרונות בספריות ועל התפיסה הניהולית בכל אחת מהספריות.

בהמשך, קיימנו  מספר פגישות עם אנשי החברה בנושאים שונים כגון: מאגר עבודות הדוקטורט, פרויקטים דיגיטליים של החברה, וחוויית המשתמש במאגרי החברה.

למרות מזג האויר הסוער, הביקור שהיה קצר אך ממוקד, היה מעשיר ומעניין מאד. זכינו לאירוח נפלא ולמשובים חיוביים ונלהבים מאנשי חברת PROQUEST.

קישור לאחת המצגות אשר הוצגה בכנס >>

דוח 2014 – כוח אדם ושכר בספריות אקדמיות, ציבוריות ומיוחדות

פורסם בתאריך על ידי
1

כתבה שהתפרסמה ב- library journal    ב- 15 באוקטובר 2015 כוללת דוח מקיף על מצב כוח  אדם ושכר בספריות אקדמיות ציבוריות ומיוחדות בארה"ב

הדוח מסתמך על נתוני שנת 2013 בהשוואה לשנים קודמות.

מהדוח עולה שהמגמה של גידול חיובי בספריות ציבוריות נמשכת. ב- 2013 קרוב ל- 24% מהצבות כוח אדם היו בספריות ציבוריות בהשוואה ל- 18.7% ב- 2012. השכר הממוצע ההתחלתי בספריות ציבוריות בשנת 2013 גדל בכ-4%  יחסית לשנת 2012

באקדמיה ב- 2013 קרוב ל- 9.8%  ממבקשי עבודה במוסדות אקדמיים התקבלו במחלקות מחוץ לספרייה  כולל עבודה שקשורה בטכנולוגיות מידע, מערכות לניהול מידע והערכה.

בנוסף  למחלקות אקדמיות נוספות חלה גם בספריות אקדמיות עליה מסוימת בהצבות כוח אדם – 23.6% מהצבות כוח אדם מקצועי היו בספריות אקדמיות יחסית ל- 21.2%  בשנת 2012 . עליה בהצבות כוח אדם ובשכר נכרה בקרב הארכיונאים.

לעומת זאת חלה ירידה במצבת כוח אדם בספריות מיוחדות.

מידע נוסף כולל טבלת להשוואת שכר  אפשר למצוא בכתבה

בכיר בגוגל – אנו בונים את גוגל למשתמשים ולא לאתרים

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

לאחרונה נשמעו  טענות בקורת מפי  גופים גדולים בתחום ההוצאה לאור  באירופה שגוגל דומיננטי מדי ונותן עדיפות  בתוצאות החיפוש במנוע  למוצריו השונים    כגון גוגל מפות, יוטיוב ופלטפורמת המכירות של גוגל .  עוד נטען שגוגל במסגרת החידושים האחרונים משתמש בנתונים של  אתרים שונים ומציג אותם ישירות בתוצאות החיפוש למשתמש ולא את מנוע החיפוש של האתר ובכך הפך לשער הגישה לאינטרנט

בכתבה מעניינת מספטמבר 2014 בכיר בגוגל Eric Schmidt     משיב והודף טענות אלו.

Eric   מודה שגוגל נוחל הצלחה באירופה אך אין זה נכון לומר שהוא הפך לשער הגישה לאינטרנט.

כך למשל :

  • לחדשות יש להניח שהמשתמשים פונים לאתר החדשות החביב עליהם  ונתוני התעבורה באתרי עיתונים ידועים מוכיחים זאת  . עיקר התעבורה היא ישירה דרכם ולא דרך גוגל.
  • כנ"ל המצב  לגבי הזמנת טיסות וקניות באינטרנט. משתמשים  פונים באותה מידה לאתרים  כגון Expedia  ו-Amazon
  • ואם מחפשים סקירות על מסעדות או שירותים מקומיים יש להניח שפונים ל- yelp  או ל- TripAdvisor
  • ובמובייל יש להניח שפונים ישירות לאפליקציה המתאימה והאפליקציה הפופולרית ביותר באירופה היא לא גוגל אלא  Facebook Messenger

כמו כן  Eric  טוען שמאחורי החידוש שהוכנס לאחרונה – הצגת תוצאות ישירות למשתמש ולא דרך מה שמכונה ten blue links   ניצבת טובת המשתמש והדגיש שגוגל נבנה למשתמשים ולא לאתרים. גוגל נותן תשובות ישירות למשתמש ולא מפנה אותו למנועי חיפוש של אתרים ייעודיים  מכיוון שזה טוב יותר למשתמש.

כמו כן הדף את הטענה שהצלחתו של גוגל מקטינה את  המוטיבציה של היריבים לחדש ולהשקיע-  מצב בעל  השלכות שליליות למשתמשים ,  וטען שחדשנות היא סימן לשוק תחרותי בריא.

למידע נוסף ולתגובות מעניינות על הדברים

המקור ממנו לקוחה התמונה

שבוע הגישה הפתוחה הבינלאומי 2014

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

שבוע הגישה הפתוחה  הבינלאומי יתקיים השנה ב- 20 – 26 באוקטובר.  זו השנה השביעית   לקיומו של אירוע כזה במישור הבינלאומי,  ומטרתו היא לעודד גישה פתוחה בהוצאה לאור ומחקר,לעודד ולשתף מידע ברחבי העולם ללא חיץ פוליטי או כלכלי. שבוע זה מהווה הזדמנות לקהילה האקדמית ללמוד על הפוטנציאל שטמון בגישה הפתוחה, לשתף  ניסיון וידע בנושא  עם קולגות   ולקדם את הנושא כדי להפוך את מודל הגישה הפתוחה לנורמה במחקר.   אוניברסיטאות, מכללות, מוסדות מחקר, סוכנויות מימון, ספריות וסטודנטים ברחבי העולם כולו נוטלים בו חלק ומשתמשים בפלטפורמה זו לקידום הנושא

באתר המרכזי של שבוע זה אפשר לקבל מידע על האירועים הצפויים בשבוע זה

Nature Communication בגישה פתוחה

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

ב- 23 בספטמבר  2014  המול  Nature Publishing Group's  הצהיר שכתב העת  הרב התחומי Nature Communications יהיה החל מ- 20 באוקטובר 2014  כתב עת בגישה פתוחה  באופן מלא .

כתב עת זה שתחומי ענייניו העיקריים הם ביולוגיה , פיסיקה, כימיה, ומדעי כדור הארץ    הושק ב-2010 ככתב עת היברידי מבחינת המודל הכלכלי.

על פי הצהרה זו   המודל הכלכלי של כתב העת ישתנה – המחברים או המוסדות אליהם הם שייכים יהיו אחראים למימון של המאמרים והמשתמשים יהיו פטורים מתשלום  עבור מנוי לכתב העת   . עד כה המודל הכלכלי של כתבי העת של   Nature Publishing Group   היה על פי מנוי  או מודל היברידי. יש שרואים  בהחלטה זו   הוכחה שהמודל ההיברידי יכול להוות שלב מעבר לעבר מודל של גישה פתוחה באופן מלא.

Nature Publishing Group   יסייע למחברים להשיג מימון למאמרים שהם מפרסמים בגישה פתוחה .

על פי  דוח של Research Information Network נמצא שמאמר שפורסם  בגישה פתוחה ב- Nature Communication נהנה מיתרון בכול הקשור לצפייה להורדה ובמידה מסוימת גם לכמות ציטוטים.