כיצד משפיעות טכנולוגיות חדשות, מקורות בגישה פתוחה  ובעיות תקציב על  הספרנים בכול הקשור ליַעַץ – תפיסת היַעַץ, רכש ושימוש בהווה ובעתיד.

על כול אלה מנסה מחקר של SAGE      שהתפרסם ביוני 2014  לענות.

שיטות המחקר כללו סקר של 482 ספרנים מרחבי העולם, מספר קבוצות מיקוד וראיונות.השאלות בסקר התייחסו לסוגי מקורות מידע שנחשבים למקורות יעץ, אילו מקורות יעץ שימושיים ביותר, המודעות של המשתמשים ליעץ ועד כמה ספרנים שבעי רצון ממודעות זאת.  58%  מהספרנים שענו על הסקר היו ספרנים מספריות אקדמיות. 37% בספריות מיוחדות , 4% מספריות ציבוריות  ו-1% בספריות בתי הספר.

מממצאי המחקר :

ההגדרה של היעץ משתנה מכיוון שההבחנה בין מקורות יעץ מסורתיים ומקורות מידע אחרים מטשטשת , אבל עתיד היעץ רחוק מלהיות עגום למרות התחרות מגוגל, ויקיפדיה ושאר מקורות המידע ולמרות הבעיות התקציביות.  זאת מכיוון ששירות היעץ  באופניו השונים – אם כשירות דלפק או שירותי יעץ למחקר  עדיין חיוני מפני שהמשתמשים מוצפים בשפע של מידע וזקוקים להדרכת הספרנים לשימוש במקורות יעץ מתאימים מבלי לכנותם  "יעץ". מקורות מידע אלה מגוונים וכוללים מאמרים, מאגרי מאמרים, נתונים סטטיסטיים  ווידיאו וכול מקור מידע אחר שנותן מענה לצורכי המידע של המשתמשים.

מה הם מקורות המידע המועדפים:

75%  מהספרנים סבורים שמאגרי מידע שכוללים מאמרים הם כלי היעץ השימושי ביותר

לאחר מאגרי מידע מקורות היעץ  שנחשבים כשימושיים ביותר הם מאגרי מידע סטטיסטיים  – 51% מהספרנים סבורים כך , ומאגרי מידע ביבליוגרפיים שכוללים מפתוח  ותקצירים-   42%

68% מהספרנים בספריות אקדמיות ו- 50% מספריות מיוחדות מעדיפים מקורות יעץ מקוונים , ו- 60% ספרנים מספריות ציבוריות ו- 31% ספרנים מספריות מיוחדות דווחו שאין להם העדפה לפורמט מסוים .

עוד נמצא ששימוש במקורות יעץ חופשיים שכיח כמקורות מידע בתשלום. בספריות אקדמיות זה קיים  בין היתר בגלל הרצון לקדם למידה מתמשכת גם לאחר סיום הלימודים.

ביחס לתקציב היעץ – מעט ספרנים דווחו על גידול בתקציב בחמש השנים האחרונות . בספריות אקדמיות וספריות מיוחדות 49% דווחו שהתקציב ליעץ הצטמצם בחמשת השנים האחרונות ובספריות ציבוריות – 65%  דווחו על צמצום בתקציב . צמצום נוסף צפוי בעתיד.

נצפים שינויים עתידיים באופיו של היעץ מכיוון שספרנים רואים ביעץ כול מקור  מידע  אחר ולא עוד רק כלי  בפורמט מודפס. ספרנים מעדיפים מקורות יעץ מקוונים מכיון שהם סבורים שאלה משרתים טוב יותר את המשתמשים ומפני שהכלים לגילוי ידע מקלים על איתורם. מבחינת הרכש- לספרנים בספריות אקדמיות וציבוריות יש העדפה קלה לאגרגטורים.

מידע נוסף במסמך המלא .

פעמים רבות  רכש של כתבי עת אלקטרוניים על ידי האוניברסיטאות מתבצע  בשיטת  חבילות  והמשא ומתן לרכישת החבילות מתבצע מאחורי דלתיים סגורות  בעקבותיו מגיעים להסכם מחירים שהוא חסוי  בדרך כלל.

לאחרונה צוות כלכלנים החליט לחקור  את הנושא.  התחקיר  החל  ב- 2009  והוא הקיף כ- 100 אוניברסיטאות וקוֹנְסוֹרְצְיוּמִים  בארה"ב . הנושא נחקר ביחס למו"לים  Elsevier, Springer – Wiley  והתייחס למחירים של אותה שנה.  התוצאות  התפרסמו  ב- 16 ביוני  ב- Proceedings of the National Academy of Sciences –PNAS ומאמר בנושא התפרסם בגיליון –20 ביוני 2014  של כתב העת Science

תוצאות המחקר העלו שיש אוניברסיטאות שמשלמות מחיר כפול מזה  שמשלמות אוניברסיטאות אחרות באותו סדר גודל כאשר  המודל הסטטיסטי בתחקיר מושתת  על מספר הסטודנטים הרשומים ומספר תארי ה- PhD   בכול מוסד . .

מצד שני הועלו טענות מצד מו"לים וגם ספרנים שהתוצאות יכולות להטעות שכן יש לקחת בחשבון את ההיסטוריה של המוסד עם המו"ל וגם את מספר ההורדות של המאמרים .

לצד הטיעון שהחבילות מוזילות מחירים לאוניברסיטאות נטען גם  שהחבילות  משרתות גם את המו"לים שכן הן כוללות כתבי עת לא חשובים שלולא היו כלולים בחבילה לא היו נרכשים ואולי בסופו של דבר מודל החבילות לא תמיד משתלם לצרכנים

פירוט נוסף במאמר המלא (למנויים)

קובץ אקסל שכולל פירוט הפרשי מחירים ששלמו 100 אוניברסיטאות (למנויים)

Internet Society פרסמה ב- 9 ביוני  2014  את  Global Internet Report 2014 .

דו"ח זה שמשתרע על פני 146 עמודים הוא הראשון בסדרה  והוא  שופך אור על מגמות קיימות ועקרונות שימשיכו להבטיח את גידולה של רשת האינטרנט.

הדו"ח מציג מגמות וגידול, תועלת, אתגרים  והמלצות.  הדגש בדו"ח הוא על אינטרנט פתוח ובר קיימה – מה משמעות העניין?, מה היא התועלת שבכך, כיצד להתגבר על סיכונים שמאיימים  מלהפיק את מלוא התועלת  ומה מונע מהלא משתמשים  להיות מקוונים.

כיום יש  כ- 3 מיליארד משתמשים ברשת האינטרנט ברחבי העולם. לרשת יש השפעה על שירותים מסורתיים שסופקו באופן מסורתי על בסיס אחד לאחד או אחד לרבים.  היא הובילה לשירותים חדשים ויישומים על ידי מתן אפשרות לאינטראקציה של רבים לרבים. יש לרשת השפעה מהפכנית על ידי צמצום העלות של ניידות המידע , ומתן אפשרות לשירותים חוצי גבולות. ומשתמשי הרשת נהנים  היום   מהעובדה  שהרשת הפכה פלטפורמה לשירותים ומטרות מגוונות כגון:

פלטפורמה לחינוך – כ- 10 מיליון סטודנטים רשומים ל- MOOCs

בידור ומסחר אלקטרוני, ושירותים ממשלתיים.

בה באמת נוצרו דרכים חדשות לאינטרקציה  באמצעות מדיה חברתית.  ולכול אלה השלכות  חברתיות וכלכליות חיוביות.

למרות  ההצלחה ביצירת פלטפורמה גלובלית  עדיין קיימים פערים בין מדינות בכול הקשור לניסיון המשתמש  שנוצרו מסיבות פוליטיות  ןכלכליות.

המסקנה שהמודל של אינטרנט פתוח ימשיך להיות הדרך הטובה ביותר להבטיח את גידולה של הרשת והיותה ברת –קיימה.

לדוח המלא

מדי שנה  ה-  ACRL Research Planning and Review Committee   מפרסמת  מסמך על המגמות הבולטות בספריות אקדמיות. השנה לאחר הרבה דיונים וסקירות ספרות הוועדה החליטה על נושא מרכזי אחד למגמות העכשוויות – שיתוף פעולה עמוק יותר. הוועדה מצאה דוגמאות לשיתוף פעולה בחינוך הגבוה  שהספריות האקדמיות יוכלו להשתתף ולתרום.

הועדה התמקדה בקטגוריות הבאות:

נתונים ומידע – ספריות צריכות לשתף פעולה עם גופים נוספים אחראים בתחום המחקר ומענקי המחקר כדי לתמוך בתהליך המחקר.  התפתחויות אחרונות בכול הקשור ל- big data , open data  מאפשרים פיתוח יוזמות חדשות, שירותים ומשאבים שיכולים לענות על הצרכים בשלבים השונים של המחקר.

לדוגמה : כלי כמו open refine שיכול לסייע לחוקרים לעשות שימוש חוזר בנתונים יכול לשמש גם ספרנים לא רק בסיוע לחוקרים אלא גם לשימוש בספריות

שירותים דיגיטליים מותאמים אוטומטית לכל הפלטפורמות –  עיצוב רספונסיבי מאפשר לאתר אחד  באופן אוטומטי להתאים עצמו לגודל של מסך המשתמש. הרבה ספריות מתקדמות לעבר עיצוב רספונסיבי של אתרים. מגמה זו מהווה תחום הזדמנויות לשיתוף פעולה עם מחלקות לשירותי ווב. כמו כן ספריות צריכות לשתף פעולה בתחום עם ספקים כדי להגיע לעיצוב אתר  מותאם לגדלים השונים של מסכים.

פתיחות בחינוך הגבוה – הגישה הפתוחה – ספריות אקדמיות ממשיכות לתמוך בהוצאה לאור בגישה פתוחה ובנוסף מתחילות לספק תמיכה פיננסית ולקדם מקורות ומשאבים  פתוחים בתחום החינוך OER  . ההתפתחויות בתחום ה- MOOCS  פותחות  אף הן כר נרחב לשיתוף פעולה ותמיכה של הספריות.

הצלחת הסטודנט – ספריות משתפות פעולה עם גופים אחרים במוסדות האקדמיים בכול הקשור  למדד הצלחת הסטודנט. מצפים מספריות אקדמיות לראות במדדים שונים שקשורים להישגי הסטודנט והצלחתו כחלק מפעילות ההערכה שלהן .שיתוף פעולה עם גופים אחרים במוסדות האקדמיים בנושא מתחייב, ויש בו כדי להציג את ערכה של הספרייה.

למידה מבוססת קומפטנציה – קיים לחץ על מוסדות לצמצם את הוצאות הסטודנט ולפתח מודלים חלופיים להערכה שאינם מבוססים על נקודות זכות של קורסים ומדדים אחרים מסורתיים. . התוצאה שימת דגש על למידה מבוססת כישורים  שמאפשרת לספריות הזדמנות לשלב אוריינות מידע ומיומנויות מחקר בתוכנית הלימודים.

Altmetrics – היום הגידול המתמשך בשימוש מדעי באתרים חברתיים כגון  אתרי סימניות חברתיים לאקדמיה, רשתות חברתיות לאקדמיה ומיקרובלוגים מהווה הזדמנות לעקוב אחרי האימפקט המדעי בדרכים חדשות והוליד  מדדים אלטרנטיביים – Altmetrics  – מונח זה  מוגדר כיצירה וחקר מדדים חדשים שמושתתים על הווב החברתי  לניתוח והערכה., ב- 20  ביוני 2013  NISO – The National Information Standards Organization  הצהיר על פרויקט דו שלבי לפיתוח סטנדרטים בתחום ה- Altmetrics. תחום זה פותח בפני ספריות אקדמיות אפשרויות ללמד ולסייע לחוקרים בשימוש נכון במדדים אלו.

Digital humanities – משמעותו  שילוב  מחקרים במדעי הרוח במתודולוגיות מסורתיות עם טכנולוגיות דיגיטליות על מנת להשיג   מחקר אפקטיבי בתחום מדעי הרוח. ספריות אקדמיות יכולות למלא תפקיד מרכזי בסיוע לפקולטה למדעי הרוח  בתחום המחקר על ידי הוראת מיומנויות חיוניות, זיהוי וארגון מקורות מתאימים וקשר עם יחידות נוספות בקמפוס .

לדו"ח המלא

.

כלים לגילוי ידע שמאפשרים אחזור מידע ממקורות מידע  של הספרייה בתיבת חיפוש אחת  מאפשרים לספרייה לחשוף את אוספיה  ובכך מהווים כלי שיווקי חשוב לא פחות מעלונים, פוסטרים  וכו'

ארבעת הפלטפורמות הגדולות היום הן:

EDS      של Ebsco

Primo של Ex Libris

Summon  של Serials Solutions

ו- WorldCat  של OCLC

לאלה שעדיין לא בחרו – מה לבחור?

כתבה שהתפרסמה ב- 3 ביוני 2014  כוללת מידע על 4 הפלטפורמות תוך התייחסות לאינדקס המרכזי , שירותי הספרייה, מאפיינים חדשים  וייחודיים

EDS   – שירות  שה- tagline   שלו הוא" Take Discovery to the Next Level"   הוסיף לאחרונה את המאפיין Research Starters  בראש תוצאות החיפוש שמאפשר למשתמשים לראות ביבליוגרפיות ומאמרים נוספים קשורים לנושא החיפוש. ייחודו של EDS הוא בתאימות שלו עם כול מאגר ידע ו-link resolver. בנוסף ה- API   שלו מאפשר אינטגרציה כמעט  עם כול ILS

Primo – שה- Tagline שלו הוא  "Empowering Libraries to Address User Needs " הוא השירות היחיד שיש לו הסכמים לחיפוש בתכנים של Proquest  ו- EBSCO . מאפיינים חדשים יחסית הם: פרסונליזציה של תוצאות  ומאפיין הדפדוף, וייחודו של השירות הוא בפונקציונליות הגבוהה בכול הקשור ל- OPAC.

Summon  שה- tagline  שלו הוא "A Digital Front Door for the Library 's Resources"  מתאפיין באינדקס אחד מאוחד שכולל נרמול של מידע העל לפני פעולת האינדוקס. לאחרונה המנשק שלו הוא רספונסיבי לגדלים שונים של מסכים במגוון מכשירים וכול מאפייניו נגישים גם במובייל.  מאפיין חדש נוסף הוא מצאי ספרים אלקטרוניים אוטומטי במאגר הידע שלו. בעתיד הקרוב מתוכננת אינטגרציה עם התוכנה הביבליוגרפית Flow . הטכנולוגיה שלו "match and merge technology"   שכוללת את נרמול המידע לפני הכנסתו לאינדקס מאפשרת אחזור מהיר ושווה של ספקי התכנים השונים.

WorldCat   של OCLC  שה- tagline שלו הוא "Connect your library to the world" הוא  שירות גילוי הידע היחיד שמאפשר גישה ל- WorldCat . הוא מסייע למשתמשים להגדיל את הנראות של האוספים שלהם הודות לשיתוף פעולה עם  גוגל , גודרידס ווויקפדיה. התוכנה לניהול אוספים CONTENTdm מסיעת למנויים להנגיש את התכנים באוספים הדיגיטליים בכול פורמט כולל ארכיונים היסטוריים, עתונים, ספרים ומפות

לאחר בחירת תוכנה כלשהי מגיע שלב ההטמעה. כדי לא להמציא את הגלגל מחדש כדאי ללמוד מניסיון האחר. מידע מפורט  על ההיערכות לקראת שלב ההטמעה אפשר למצוא במסמכים שפרסמה אוניברסיטת הרווארד שמתכוננת בחודשים הקרובים להטמיע את primo

אם ברצונכם לקרוא ספרים אלקטרוניים ממכשירים ניידים – היום יש מגוון אופציות של אפליקציות ייעודיות לכך  עם מאפיינים שונים  וייחודיים, חלקן חופשיות,   ותוכלו לבחור  את האפליקציה שמתאימה לצרכיו.

ישנן אפליקציות עם חנויות  built in   כך שאפשר בקלות להוסיף ספרים, אחרות תומכות באחסון בענן כגון ב- Dropbox  כך שאין צורך לשמור תכנים פיזית במכשיר ואחרות עוקפות את הבעיה ומאפשרות סנכרון של ספרים במכשירים שונים ואפילו מזכירות לכם לאיזה עמוד בספר הגעתם בפעם האחרונה שקראתם את הספר ביישום זה או אחר

במסגרת המגבלות שקשורות לשימוש בחומרים אלקטרוניים של ה- Digital Rights Management  – DRM    –  טכנולוגיה שאמורה למנוע פירטיות –  ספרים שאפשר לקרוא במכשיר אחד לא ניתנים לקריאה במכשיר שני , כך שכדאי לבחור את האפליקציה המתאימה לצרכים.

כתבה  מ-20  במאי 2014 מציגה ומתארת את המאפיינים הייחודיים של  5 אפליקציות כאלה.

הידועה מכולן היא  kindle .   האפליקציות האחרות הן: Aldiko for Android , Kobo , Google Play Books ו- iBooks

אפשר למצוא בכתבה פרטים על הפלטפורמות הנתמכות על ידי כול אחת  מהאפליקציות, ועל המאפיינים הייחודיים והמעניינים של כול אחת מהן

לכתבה

בפוסט קודם כתבתי על Schema.org היוזמה המשותפת של שלושת מנועי החיפוש.  ב- 2 ביוני 2011 שלושת מנועי החיפוש הגדולים Google, Bing, Yahoo הצהירו על Schema.org – יוזמה משותפת שתומכת בשפה משותפת לתיוג מידע מובנה בדפי ווב

בעזרת Schema.org בעלי אתרים ומפתחים יכולים ללמוד יותר על נתונים מובנים, יכולים להטמיע בקלות יחסית מידע סמנטי בתוך הקוד של דפי הווב הקיימים – דפי5 html – מידע שמכונות יכולות להבין ולחלץ אותו באופן חד משמעי. בכך יסיעו למנועי חיפוש להבין טוב יותר את התכנים של דפי הווב שלהם

ב- 15 במאי 2014 במלאת כמעט 3 שנים ליוזמה התפרסמה כתבה  מעניינת בנושא בבלוג של מנוע החיפוש bing

הכתבה מסבירה את חשיבות השימוש בתיוג של Schema  והיתרונות לתיוג דפי ווב  כיום במיוחד לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות כגון אינטרנט של הדברים

לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות , הבנה של פריטי המידע , אובייקטים ותכנים חשובה מבעבר. יש לכך השלכות למנועי החיפוש, למשתמשים מחפשי המידע ולאתרי הווב עצמם.

שימוש בשפת התיוג  Schema  תאפשר הבנה של פריטי המידע. הכתבה מציגה דוגמה  של שימוש בשני אלמנטים של schema – itemscope  ו- itemtype

על ההתפתחויות בתחום אפשר לקרוא  בבלוג של schema.org

לכתבה בנושא