לפני כשנה כתבתי פוסט על ספרים חופשיים בהוצאת מייקרוסופט  . בפוסט  היו קישורים  לשתי רשימות של ספרים חופשיים בהוצאת  Microsoft. בעקבות פרסומים אלו היו כמיליון הורדות של ספרים חופשיים.

ביוני 2013   מחבר אותן רשימות פרסם רשימה נוספת של  ספרים חופשיים בהוצאת מיקרוסופט.

הרשימה החדשה כוללת ספרים בנושאים מגוונים:  Office & Office 365 ,  SharePoint, SQL Server ,  , System Center  Visual Studio, Web Development , Windows, Windows Azure,ו-  Windows Server

הספרים זמינים להורדה חופשית ב- 3 פורמטים: EPUB, MOBI, ו- PDF

לרשימת הספרים

היום הגידול המתמשך בשימוש מדעי באתרים חברתיים כגון  אתרי סימניות חברתיים לאקדמיה, רשתות חברתיות לאקדמיה ומיקרובלוגים מהווה הזדמנות לעקוב אחרי האימפקט המדעי בדרכים חדשות והוליד  מדדים אלטרנטיביים – Altmetrics  – מונח זה  מוגדר כיצירה וחקר מדדים חדשים שמושתתים על הווב החברתי  לניתוח והערכה.

 קיימים היום הרבה כלים רלוונטיים לנושא. כמובן שנושא ה-Altmetrics  עדיין בראשיתו ושאלות רבות עדיין אינן פתורות אך המשבר במדדים הקיימים היום והגידול המואץ בתקשורת המדעית  מחד לצד המגוון הגדול והמהירות של  ה- Altmetrics  הופכים אותם להיות כדאי השקעה.

 ואכן , ב- 20  ביוני 2013  NISO   – The National Information Standards Organization  הצהיר על פרויקט דו שלבי לפיתוח סטנדרטים בתחום ה- Altmetrics.

 על פי התחזיות הפרויקט ימשך כשנתיים. דיווח ומידע על מהלך העניינים במסגרת הפרויקט אפשר יהיה למצוא באתר של NISO  ובעלון החופשי של הארגון

 להצהרה על הפרויקט

 לכתבה ומידע נוסף בנושא

 בהערכת  עבודתו של חוקר על סמך מחקריו  קיימת  הבעיה של חוסר אחידות בזהות המחבר . חוסר אחידות בזהות המחבר יכול לבוא לידי ביטוי בצורות שונות – שמו של המחבר יכול להופיע בוריאציות שונות  – שם מלא, קיצורים וצירופים של חלקי השם בצורות שונות, שינוי שם עם שינוי סטטוס משפחתי, או וריאציות שונות של השם בשפות שונות. קיימת גם סכנה של ייחוס עבודה למחבר לא לה במקרה של שם מחבר זהה באותו תחום מחקר ואפילו באותו מוסד  .

 מספר כלים יכולים לסייע לחוקר לארגן את הפרופיל המחקרי שלו, ליצור מזהה ייחודי,  וגם לראות את מקומו במרחב האקדמי  בעזרת  מעקב אחר המצטטים אותו ומדדי הערכה שלרוב מושתתים על מספר הציטוטים.

 אחד הכלים הוא מאפיין ה- Citation  My בגוגל סקולר. גוגל סקולר מאפשר לחוקר לבנות פרופיל אישי שלו ושל המחקרים שלו ולעקוב אחר הפרסומים שמצטטים אותו כולל מדד h-index .מידע נוסף  על הפרופיל ואופן בנייתו אפשר למצוא ב-Citation About Google Scholar

כלי נוסף שיכול להיות לעזר לחוקרים הוא  ResearcherID –   אתר שירות של Thomson Scientific שמהווה למעשה קהיליית מחקר רב-תחומית. חוקרים יכולים להירשם באתר, ולכל אחד מהחברים יש מזהה אלפאנומירי ייחודי שכולל בתוכו גם את שנת הרישום, ופרופיל שכולל פרטים כמו: תחומי עיסוק, מוסד ועוד שמתעדכן על ידי החוקר. החוקר יכול ליצור את רשימת הפרסומים שלו תוך שימוש בWeb of Sciences- או להעלות קובץ משלו. כמו כן הוא רשאי לבחור לשמור את הפרופיל שלו כפרטי או כציבורי. השירות מאפשר לחוקר לקבל נתונים סטטיסטיים על רשימת הפרסומים שהעלה לאתר מה-Web of Sciences. הנתונים כוללים התפלגות הציטוטים על פי שנים, מספר ממוצע של ציטוטים לכל אחד מהפריטים ברשימה ו- h-index  . הודות  למזהה הייחודי של המחבר שמספקת המערכת המידע והפרסומים של המחבר משויכים אליו תמיד גם כאשר  חל שינוי במוסד אליו הוא שייך או בשמו.

Author Identifier   של Scopus  שמאפשר  למחבר לאחד את כל הפרסומים שלו תחת זהות אחת אף הוא נמנה על רשימת כלים זו. מאפיין זה חוסך זמן באיתור אוסף הפרסומים ששייכים למחבר מסוים  ויכול להיות מאפיין מסייע כאשר מקימים מאגר מוסדי. למידע נוסף והסבר על אופן השימוש

ORCID – מערכת שמקצה לכול  חוקר ברחבי העולם כולו מזהה דיגיטלי ייחודי הצטרפה לאחרונה לרשימת הכלים שמסייעים לחוקר . באמצעותה אפשר לשייך  תנובה מחקרית בוודאות למחברים האמיתיים שלהם .מערכת  זו  מסייעת בניהול המחקר,  מגדילה  הן את הדיוק והן את ההחזר בנתונים ביבליומטריים ומסייעת לפתח ניתוחים חדשים. לרישום למערכת ומידע נוסף.

וליצירת נוכחות אחת בווב  על ידי ריכוז הנוכחות המקוונת ביישומים שונים– בלוגים, רשתות חברתיות וכו' בדף אחד,  אפשר להשתמש ב- Flavours.me  או About.me

לכתבה בנושא

 בזמן האחרון נודע  שהסוכנות לביטחון לאומי בארה"ב  אספה מידע של משתמשים ישירות מחברות אינטרנט אמריקאיות כגון פייסבוק וגוגל  במטרה לעקוב אחרי אנשים מחוץ לארה"ב .  בעקבות מידע זה  מתעוררת בעיית אבטחת המידע ושמירת הפרטיות ביישומים השונים ברשת בהם אנו משתמשים כולל מנועי חיפוש ושירותי דואר.

 בהקשר זה כדאי לזכור לטובה את מנועי החיפוש StartPage   ו- Ixquick  שמכנים עצמם  " the world's most private search engines"   וזאת בזכות המאפיינים שמטרתם להגן על הפרטיות של המשתמש. במנועי חיפוש אלה אין רישום של  כתובות ה-IP   והחיפושים שעורכים המשתמשים , אין מעקב אחר cookies  וקיימת הצפנה – HTTPS  .

 מבחינה מסוימת שני מנועי החיפוש משלימים זה את זה –   Ixquick הוא מנוע-על וותיק שמספק תוצאות חיפוש שאינן כוללות תוצאות חיפוש של גוגל ו- StartPage  הוא למעשה שילוב של תוצאות החיפוש של גוגל ושמירת הפרטיות של Ixquick.

 ומה בדבר שירותי דואר שמבטיחים פרטיות?

פלטפורמת דואר עם מערכת הצפנה חזקה מאותו בית היוצר שתוצג לקראת סוף השנה היא StartMail.  מי שמעוניין להתנסות בגרסת ביתא של מערכת זו יכול להירשם בכתובת http://www.Startmail.com .

 מסתבר שהחשש לפרטיות  בעקבות המידע שפורסם לאחרונה על איסוף המידע על ידי הסוכנות לביטחון לאומי בארה"ב  החל לתת אותותיו  – התעבורה במנועי  החיפוש  StartPage ו- Ixquick    גדלה  לאחרונה באופן דרמטי.

 לכתבה בנושא

בהרצאה מיוחדת לקח אייל פדר, מנהל הספרייה את קהל המשתתפים לעולמם של מהגרי העבודה והפליטים בישראל. 

תחילה הציג אייל את המאפיינים השונים של האוכלוסייה, המורכבת משלוש קבוצות עיקריות: עובדים זרים חוקיים, עובדים זרים לא חוקיים, וקבוצת מסתננים ופליטים הזכאים לשהות בישראל מתוקף אמנות בינלאומיות. 

ספריית גן לוינסקי הוקמה בשנת 2009 והיא ממוקמת בגן הציבורי שליד התחנה המרכזית הישנה בתל-אביב. הספרייה מורכבת משני ארונות ספרים: האחד למבוגרים והשני לילדים. הספרייה מכילה כ- 3,500 ספרים בשפות שונות: תאית, נפאלית, טגלו, אנגלית עברית ועוד.

שיטת המיון של הספרים היא יצירתית וייחודית שכן הספרים ממוינים על-פי הרגש שהם עוררו בקורא. כאשר קורא מחזיר ספר, הוא נשאל באשר לרגש שהספר עורר בו.  מצחיק, מוזר, משעמם, עצוב, מרתק, מעורר השראה ומרגש. לכל רגש נבחר צבע משלו. כך לדוגמא, ספר מרתק יקבל מדבקה אדומה ועל סמך סימון זה הספר יונח במדף הספרים המרתקים. בשיטה זו הקורא האחרון של כל ספר הוא זה שקובע באיזה מדף יונח הספר וכך מוענקת לו האפשרות לשנות, להשפיע. דעתו של כל קורא נחשבת. הספרים, שאין להם מדף קבוע, דומים לקוראים הנודדים בעולם.

לצד פעילות הספרייה משמש המקום גם כמרכז תרבותי ומתקיימות בו פעילויות שונות בהן שעת סיפור, משחקים, הצגות והופעות מוזיקליות.

 אין ספק כי ספריית גן לוינסקי היא קרן אור בחייהם של בני הקהילות הזרות שבדרום העיר.

Virtual Learning Resources Center- VirtualLRC  הוא מנוע חיפוש מותאם אישית של גוגל לחומרי לימוד ומידע אקדמי  בתחומים שונים. האינדקס של המנוע כולל אלפי אתרים נבחרים שכוללים מידע אקדמי  .

על פי מה שנכתב באתר מנוע החיפוש משלב אינדקס של למעלה מ- 10000 דפי ווב שמתוחזקים על ידי אדם ומנוע –על שתוצאות החיפוש שלו כוללות מידע ממדריכי נושאיים מומלצים  בפורטלים ובאתרי  אוניברסיטאות,  וספריות ציבוריות.

הכיסוי הוא רב תחומי .

באתר יש קישור לדף  מנועי חיפוש שמושתתים על אותה טכנולוגיה ומאותו בית היוצר:

Alphamarks, MagBot , MagSearch , NewsBot , Academic Index ו- Infotopia

למנוע החיפוש

מעמדן ועתידן של הספריות  בכלל  אקדמיות וציבוריות בעידן הדיגיטלי   הוא נושא שראוי למחקר ודיון.

התפקיד של הספריות האקדמיות והציבוריות משתנה בעידן הדיגיטלי.

 Webcast  מתאריך  23 לאפריל 2013  עוסק בעתיד ספריות המחקר במאה ה-21. ההרצאה שמתבססת  על ניסיונם של ספרנים עוסקת  במגוון נושאים כגון: שינויים בהרגלי מדיה, אתגרים באירכוב, גישה פתוחה וזכויות יוצרים, חיפוש, MOOC   ועתיד הספרייה הפיזית. תודה לשרון עמיר חלבה על העדכון

גם תפקידן של הספריות הציבוריות משתנה.   מחקרים  מקיפים של מכון פיו שמו  להם למטרה ללמוד את התפקיד המשתנה של ספריות ציבוריות ומשתמשי הספריות בדור הדיגיטלי.  הם נערכו ב- 3 שלבים שהתמקדו בנושאים הבאים:שינוי מצב הקריאה, שירותי הספרייה והעדפות המשתמשים בספרייה.  מסמך שהוגש  ל-ALA    במאי 2013 מהווה  סיכום עיקרי הממצאים ומדגיש את כוחן של הספריות והרלוונטיות שלהן.

ממצאים עיקריים:

הספריות נתפסות כחשובות- 91% טענו שהספריות חשובות לקהילות שלהם, 76% טענו שהספריות חשובות להם ולמשפחותיהם.

הספריות מוערכות בעיקר על ידי ההורים. 94% מההורים דווחו שהספריות חשובות לילדים ו- 79%  תארו את הספריות כחשובות מאוד

שירותים של הספרייה שנתפסים כחשובים הם: השאלה- 80%, יעץ-80%, גישה חופשית למחשבים ולאינטרנט – 77%, וחללי למידה שקטים- 76% .

אחוז גבוה של השימוש במחשבי הספריות הוא לצורכי מחקר .,

קריאה של ספרים אלקטרוניים ושימוש בקוראים אלקטרוניים נמצאים במגמת עליה .

 ממצא מעניין הוא שלא כול שירותי הספרייה מוכרים- רק 22% דווחו שהם מכירים את כול או רוב שירותי הספרייה , 31% דווחו שהם לא מכירים הרבה או לא מכירים בכלל את שירותי הספריות שלהם.

עוד אפשר ללמוד מהמסמך על הסיבות לעלייה ולירידה בשימוש בשירותי הספרייה.