ב- 23 ביולי 2013  גוגל  רשמה לזכותה פטנט חיפוש נוסף והפעם בתחום החיפוש החברתי . הפטנט אושר  לחברה  על ידי משרד הפטנטים האמריקאי  והוא תומך בסינון מידע חברתי בתוצאות החיפוש. סינון תוצאות החיפוש נעשה על פי הגרף החברתי והנוכחות החברתית של המשתמש כלומר מתבצע זיהוי תכנים שנוצרו על ידי אחד או יותר ממשתמשי הרשת החברתית של המשתמש –  יוצגו תוצאות חיפוש שמתבססות על תכני ווב שנכתבו, שותפו או צוינו ב-  like על ידי אנשים ברשת החברתית של המשתמש, בהקשר זה מן הראוי לציין שהרשת החברתית גוגל פלוס מנתה  במאי 2013 למעלה מ- 500 מיליון משתמשים רשומים מתוכם 225  מיליון משתמשים פעילים.

פטנט זה הוא רק ציון דרך נוסף במגמה של הדמיון המסתמן בין רשתות חברתיות ומנועי חיפוש. בינג בסרגל החברתי שלו משלב מידע מהרשת החברתית פייסבוק כולל המלצות מחברים, גוגל משתמש במידע מגוגל פלוס לדירוג תוצאות החיפוש, ומנוע החיפוש החדש של פייסבוק דולה מידע  מחברים כולל שמות ותמונות.

מסתבר שהאלמנט של החיפוש החברתי היה קיים כבר מראשית דרכם של מנועי החיפוש. אינפוגרף של חברת  Yext ממחיש את התופעה החל מ- 1990 ועד היום. התופעה החלה ב- 1990 בחיפוש ב-Archie   והמשיכה בפונקציות שונות בהן נטל חלק הגורם האנושי /חברתי במנועי החיפוש השונים: Yahoo, Google, TripAdvisor, Digg, Reddit, Yelp, Foursquare  ולאחרונה פייסבוק עם גרף החיפוש.

נוכח מצב זה סביר להניח שהחברה שתצליח לשלב בהצלחה ובצורה היותר טובה מדיה חברתית בתוצאות החיפוש  תזכה בעתיד בציון הגבוה ביותר במדד  ACSI   – The American Customer Satisfaction Index

ACSI   – The American Customer Satisfaction Index  הוא מדד כלכלי לאומי של הערכה ושביעות רצון הצרכנים האמריקאים ממוצרים ושירותים. מדד ACSI מיולי 2013 מבוסס על סקר שביעות רצון של 70000   צרכנים מ-230 חברות ב- 43 תעשיות ו-10 מגזרים כלכליים , למעלה מ- 130 משרדי ממשלה, סוכנויות ואתרי ווב. המדד משתמש בסולם של 100 נקודות.

 על פי מדד יולי 2013  האתרים החברתיים הפופולריים ביותר ממשיכים לקבל את הציונים הנמוכים ביותר. Facebook   ו- LinkedIn קיבלו את הציון הנמוך ביותר –  62  נקודות. נראה שנושא שמירת הפרטיות היה בעוכריה של פייסבוק. Pinterest זכתה לציון הגבוה ביותר בין הרשתות החברתיות – 72 נקודות ואחריה Google+      ו- YouTube עם ציון של 71 נקודות. Twitter  עלה בנקודה אחת יחסית לשנה החולפת וזכה לציון של 65 נקודות – ציון שהוא עדיין נמוך מהממוצע בקטגוריה זו. נראה שבעיות יכולת ודיוק בחיפוש  עומדים בעוכריו של טוויטר

 גם השנה וויקיפדיה זכתה בציון הגבוה ביותר מבין האתרים החברתיים – 78 נקודות .

 באופן כללי מנועי חיפוש זכו לציונים גבוהים יותר מהאתרים החברתיים. אך גם כאן המגמה היא של ירידה  . בשביעות הרצון ממנוע החיפוש גוגל נרשמה ירידה של 5 נקודות והציון שקיבל- 77 הוא הנמוך ביותר שלו בהיסטוריה של ACSI  . אך עדיין הציון שלו גבוה משאר מנועי החיפוש והפורטלים- בינג ויאהו – 76 , MSN – 74, AOL – 71  .   באופן כללי הציון לו זכו מנועי החיפוש והפורטלים הוא הנמוך ביותר מאז 2007 . נראה שהתסכול של המשתמשים מאיכות הפרסומות ומהירות תגובה היו אחראים לירידה זו

 לממצאים נוספים ומידע נוסף

ב- 8 ביולי יאהו  הורידה את מנוע החיפוש בן 18 השנים ALTAVISTA  .  לכבודו של מנוע וותיק זה ולזכר הימים בהם  היו שחקנים רבים  במגרש החיפוש התפרסמה כתבה  שיכולה להיות שימושית ובה סקירה קצרה על 10 מנועי חיפוש ייעודיים שמתוארים כמנועי חיפוש שעדיין מסוגלים לעשות את מה  שגוגל אינו יכול.

המנועים אינם חדשים ורובם מוכרים אבל בכול זאת אולי כדאי לצרכים מסוימים לזכור גם אותם. הבולטים בהם:  The Wayback Machine  ארכיון הווב , Wolfram Alpha  The "computational knowledge engine" שגוגל החל לשלב תוצאות ממנו במנוע החיפוש שלו, Creative Commons Search  לחיפוש  פריטי מידע  במסגרת הרישיון הגמיש של creative commons  , Duck Duck Go שאינו שומר היסטוריה של חיפושים ובכך שומר על הפרטיות של המשתמש, מסנן ספאם, מנסה לענות על שאלות ישירות ובכך חוסך למשתמש ניווטים מיותרים , Giphy ו- TinEye מנועי חיפוש ייעודיים ובעלי מאפיינים ייחודיים לתמונות ועוד

מידע נוסף בכתבה

הרבה  חומר רפואי נמצא היום ברשתות חברתיות.   לעתים החומר שנמצא ברשתות אלה חשוב ויכול לסייע הן לחולים והן לרופאים כי הוא בדרך כלל מידע עדכני ודינמי שמושתת לרוב על הניסיון וההתנסות  של החולים והרופאים, אבל  לעתים הוא יכול להיות גם מידע שגוי , לא מהימן ומטעה. לכן חשוב שהמידע יעבור בקרת איכות .

זוהי מטרתו של מנוע החיפוש – Webicine.

על פי מה שנכתב באתר, מנוע החיפוש כולל מקורות מידע איכותיים ומהימנים מיישומי ווב 2.0  – בלוגים, קבוצות בפייסבוק, טוויטר וערוצי יוטיוב. המנוע מכסה נכון להיום 5000   מקורות מידע,  140 נושאים ב- 20 שפות.  אפשר לעדן את תוצאות השאילתה על פי אשכולות – קטגוריות נושאיות, סוגי מקורות ושפות

היעד של המנוע כפי שאופיין על ידי ארגון הבריאות העולמי וכפי שהוצג ב- Yale-, Stanford, Harvard  הוא לאפשר לחולים ולאנשי המקצוע שימוש בטוח ויעיל ברשת האינטרנט. הצוות האחראי על המנוע כולל אנשי מקצוע ויועצים שנחשבים  גּוּרוּאִים ב- e-health בתחומם וארצותיהם. מיסדה של Webicine  הוא ד"ר  Bertalan Meskó שידוע גם בשם  Dr. Twitter or Dr. House on Twitter ומראיון עימו שפורסם ב- 17 ביוני 2013 אפשר ללמוד על תהליך  העבודה ב-Webicine – תהליך שמטרתו להבטיח איכות.

לאתר

iSEEK -Education כפי שכתוב באתר הוא מנוע חיפוש שכולל אתרים איכותיים ומיועד לסטודנטים, מורים  ולקהל הרחב. אפשר להגביל מראש את החיפוש למקורות מתחום החינוך על ידי בחירה בלשונית Education , להרחבת החיפוש אפשר לבחור בלשונית Web.ממעט החיפושים שערכתי נראה שהוא מיועד יותר ל-K-12 .

למנוע החיפוש יש מספר מאפיינים ייחודיים שהופכים את החיפוש לאיכותי ונוח יותר. הוא תומך בחיפוש בשפה טבעית, בתהליך החיפוש הוא יוצר on the fly  אשכולות  בהם אפשר לעדן את שאילתת החיפוש. האשכולות כוללים אשכולות נושאיים, מקומות, ארגונים, תאריך, ואשכולות ייחודיים לתחום החינוך:  מערכי שיעורים, רמות חינוך ועוד. כמו כן אפשר לעדן את תוצאות השאילתה על פי מקור – iSEEK Authoritative ו- General Web . מקורות המידע בקטגורית ה- Authoritative הם מקורות שנבחרו ידנית על ידי אנשי חינוך ומתעדכנים מדי שבוע. יש לציין שבמעט החיפושים שערכתי, בניגוד למצופה, התוצאות בקטגוריה  General Web היו רלוונטיות יותר .

הרשמה חופשית למנוע מאפשרת יצירת חשבון אישי בו אפשר ליצור ספרייה אישית של  אתרים מועדפים ומנוע החיפוש מאפשר לחפש רק בה, דרך לשונית החיפוש MySeek  שמתווספת לשתי  לשוניות החיפוש הקיימות: education   ו- Web . אפשר ליצור גם פורטל אישי ולהוסיף לו מבחר יישומים וגדגטים – Portlets מוצעים.

למשתמשים יש גם אפשרות להמליץ על אתרים להוספה למנוע. , האתרים המומלצים  ייבחנו לצורך הכללתם במנוע על פי קריטריונים מוגדרים  לאיכות

למנוע החיפוש

 מסמך מעניין  בן 29 עמודים  שפרסם Berkman Center for Internet & Society  באוניברסיטת הרווארד ביולי 2012 שופך אור על נושא ספרים אלקטרוניים והשאלה של ספרים אלקטרוניים בספריות.

 המסמך כולל סקירה על שוק הספרים האלקטרוניים , מודלים עסקיים שמאפשרים ספרים אלקטרוניים בספרייה  ואתגרים שעומדים בפני ספרנים ומו"לים . המסמך כולל גם מקורות מידע אינפורמטיביים, מאמרים וחדשות.

 הביקוש לספרים אלקטרוניים נמצא בעלייה חדה, מודלים עסקיים עיקריים הם: Perpetual Access , Subscription , Pay-Per-View . המסמך סוקר את כל אחד ממודלים אלה בהקשר של הספריות  – מו"לים וספקים שתומכים בכל אחד מהמודלים, שיטות גישה, ואפשרויות השאלה.

 על פי מודל   Perpetual Access  המפיצים מוכרים רישיונות לספריות לעותקים בודדים של ספרים אלקטרוניים ועם רכישתם הספרים משולבים באוסף הספרייה . מודל זה הוא הנפוץ ביותר,  אחריו מבחינת הנפיצות נמצא מודל המנוי  שמיושם בדרך כלל למאגר גדול על בסיס שנתי.  מודל    Pay-Per-View   הוא הפחות נפוץ – על פיו התשלום השנתי השוטף נמוך ממודל מנוי ותשלום נוסף משולם כאשר המשתמש מבקש גישה לספר האלקטרוני.

 היתרונות של הספרים האלקטרוניים כרוכים גם באתגרים  שעומדים בפני המו"לים, הספקים והספריות  – חשש מירידה במכירות, תחרות, מגבלות  שמטילים ספקים על הספריות וכו'

מידע נוסף במסמך המלא

הערה: המגבלה של המסמך הוא העובדה שהוא אינו עדכני להיום,במיוחד בהתחשב בקצב ההתעדכנות  בתחום, אך בכל זאת אפשר לראות בו  סיכום מעניין

כנס ALA 2013    התקיים בתאריך 27 ביוני – 2 ביולי 2013 . במהלך הכנס Maureen Sullivan   נשיאת ALA        נשאה דברים בנושא הגידול בספרים דיגיטליים בספריות. בדבריה ציינה  שגילוי התכנים עומד בראש סדר העדיפות של הספריות, , הדגישה את הצורך בכינון מערכת יחסים חדשה עם המו"לים  במסגרתם יתאפשר רכש ספרים אלקטרוניים לספריות במחירים סבירים. אחד ההישגים שלה היה להגיע  להסכם עם כמה מו"לים מובילים ביניהם Simon  & Schuster   ו-  Penguin  לאמץ את מודל השאלת הספרים   האלקטרוניים שלהם  לכול הספריות ברחבי ארה"ב .  בתחילה  המו"לים התנגדו למודל בטענה  שמודל זה עלול להחליף את מודל  המכירות . לאחר שנתוני תוכניות ניסיון  בספריות  ב- Brooklyn' Queens והספרייה הציבורית בניו-יורק שללו השערה זו המודל "תפס".

ספריות מדברות כעת על מכירת ספרים אלקטרוניים דרך אתרי הבית שלהם כדי לאפשר למשתמשים לפסוח על רשימת הממתינים.  נושא  מכירת  ספרים אלקטרוניים דרך אתרי הבית היה אחד הנושאים החמים השנה ב- ALA      השנה ומעניין כיצד זה מתיישב עם נאמנות הספריות לרעיון של היותן גוף ללא מטרות  רווח.   הטיעון העיקרי של Maureen Sullivan היה שהרבה חנויות ספרים נסגרות והספריות ממלאות תפקיד חשוב בגילוי הספרים. זה הגיוני    לא רק להשאיל אלא גם למכור ספרים דיגיטליים ולהשתמש בכסף להגדלת  מספר הכותרים. בכל מקרה הדגישה שספריות תשארנה גוף  ללא מטרות רווח

לכתבה ולוידיאו בנושא

ביום שלישי 25.6.13  התקיימה בספרייה למדעי החיים ולרפואה הרצאה  "מנדליי – תוכנה לגילוי וניהול מקורות מידע – מרמת החוקר לרמת הספרייה".

המרצים עידן בריר מאוניברסיטת תל-אביב ואהבה כהן מהמכללה האקדמית בית –ברל – שניהם דוקטורנטים ויועצים של  מנדליי בארץ  סיפרו על ניסיונם האישי עם התוכנה החינמית . במהלך ההרצאה  שמענו על היתרונות והחסרונות של התוכנה, התמודדות עם העברית  ושימושים אפשריים בספרייה.

מנדליי היא רשת חברתית אקדמית שהושקה בשנת 2009  ומקבצת סביבה  חוקרים מרחבי העולם כולו. היא כוללת גם שירות/כלי ביבליוגרפי בגרסה וובית ושולחנית  עם אפשרות לסינכרוניזציה ביניהם ומאפשרת ליצור בסיס נתונים של  מסמכים שונים. ככול   התוכנות הביבליוגרפיות  היא כוללת אפשרות לציטוט בפורמטים שונים ויצירה אוטומטית של ביבליוגרפיה .

יתרונותיה העיקריים של התוכנה  נובעים מאופייה זה :

בסיס הנתונים של המסמכים נשמר גם במחשב האישי וגם בווב   עם אפשרות לסינכרוניזציה  ביניהם.

מנדליי   בהיותה רשת חברתית שאליה החוקרים מעלים חומרים ומשתפים אותם  מהווה למעשה מאגר מידע גדול  וכלי לגילוי ידע

התוכנה  יודעת לטפל יפה בקובצי PDF    ולחלץ מהם את המידע הביבליוגרפי . אפשר לשמור את הקבצים במחשב האישי ולהשתמש בתוכנה השולחנית לארגון המידע וניהולו. התוכנה מאפשרת  גם מעקב ויבוא אוטומטי של קבצים מספרייה במחשב האישי שהוגדרה  למטרה זו.

לתוכנה תוסף שמאפשר ללכוד דפי ווב  ואף לשמור במקרה של שינוי הדף את הגרסה המקורית לצד הגרסה העדכנית.

התוכנה חינמית ועל פי הבטחות תישאר כזו  גם לאחר רכישתה על ידי Elsevier

חסרונותיה של התוכנה

התוכנה אמנם חינמית אך  השטח שמוקצה למשתמש הוא 2GB  . יש לציין שקיימת אפשרות תמורת תשלום לרכוש שטח אחסון נוסף

התוכנה מלכתחילה נוצרה  על ידי סטודנטים מתחום המדעים וזה עדיין ניכר במאפייניה. עידן שעוסק במסמכי ארכיון הציג דוגמה ספציפית  של חוסר התאמה לתאריך ההג'רי . כמו כן בנושא ההיסטורי הספציפי שבו הוא עוסק  אחוז המסמכים ברשת החברתית של מנדליי מצומצם יחסית. דבריו נתמכים ומוסברים על פי דו"ח מחקר של מנדלי – פעילות מחקרית והקשר בין פעילות מחקרית ואינדיקטורים כלכליים. הדו"ח  שכולל מגוון נתונים על הפעילות ברשת מספטמבר 2012  כולל בין היתר  גם נתונים על התפלגות 2 מיליון החוקרים ברשת על פי דיסציפלינה אקדמית. על פי נתונים אלו – 31%  שייכים לביולוגיה ורפואה, 16% מדעי הפיזיקה, 13% – הנדסה ומדעי החומרים, 10% – מדעי המחשב והמידע, 10% – פסיכולוגיה,חינוך ובלשנות , 7%- משפטים ושאר מדעי החברה, 5% – פילוסופיה, אמנות וספרות ושאר מדעי הרוח,  8% – כלכלה ומנהל עסקים.  אהבה לעומת זאת הדגישה בדבריה שבנושאים אותם היא חוקרת בתחום מדעי המידע – קטלוג RDA     –  החומר הוא רב.

בהקשר זה חשוב לציין שפיתוח התוכנה  בא לענות על דרישות וצורכי המשתמשים ולכן  ככל שמספר החוקרים  בתחום מחקר מסוים יגדל  כן יש סיכוי  שמאפייני התוכנה יותאמו  לתחום.

התוכנה מהווה כלי יעיל לניהול ידע אישי  ואפשר להשתמש בתוכנה בשני חלקיה השולחנית והוובית גם לצורכי הספרייה.

על כך ועל הבעיות בעבודה בעברית שמענו מפי אהבה .  להלן דברים שכתבה בנושא:

בעיות בעבודה בעברית במנדליי

"למנדליי יש מספר בעיות בעבודה בעברית; החלק הארי נובע מבעיות קידוד של עברית במחשבים ואינטרנט ואינם ייחודיים לתוכנה.

הבעיה הראשונה היא בשליפה אוטומטית של מטהדטה. בדרך כלל האותיות המרכיבות מילה מוצגות הפוך, לדוגמה: ךופה.במקום הפוך.  אפשר לתקן את המטהדטה באופן ידני, אבל בכך מוחמץ אחד מהיתרונות הגדולים של מנדליי –  האוטומטיות.

בעיה נוספת בשליפת המטהדטה אין ליחסה  למנדליי. הרבה קבצי PDF של מאמרים בעברית הם בעצם סריקות תמונה ולא סריקות מילים. מנדליי אינו מסוגל לקרוא תמונות כמילים, ולכן אין באפשרותו לשלוף מטהדטה מקבצים אלו.

השימוש בעברית כרוך גם במספר בעיות בהערות, שהוא כלי שימושי מאד בתוך "מנדליי דסקטופ". אפשר לכתוב הערות בעברית, אבל שימוש באותיות עבריות ואותיות לטיניות או אותיות עבריות ומספרים באותה השורה חותך את  רצף השורה, כפי שפעם היה בתוכנות של Microsoft Office. מנדליי לא יכול, בשורה אחת, להתמודד עם הכיוונים ימין-לשמאל וגם שמאל-לימין. למרות שיש במנדליי אפשרות לייצא את ההערות לקובץ, עם או בלי הטקסט המקורי של המאמר, אותיות עבריות מוצגות כסימני שאלה, כך שהפונקציה למעשה לא קיימת עבור הערות בעברית.

הבעיה האחרונה בעבודה בעברית במנדליי היא העלאת מאמרים למאגר המידע. לוקח למערכת מנדליי הרבה יותר זמן להעלות, לקלוט ולהנגיש מאמרים בעברית; לעתים  מאמר בעברית הופך לבר-חיפוש במאגר המאמרים  רק   לאחר חודשיים-שלושה ממועד העלאתו לספריית המשתמש..

למרות  בעיות אלה    .. יתרונות  המערכת  מאפשרות שימוש בה ככלי יעיל לשירות הספרייה

מנדליי ככלי לשירות הספרייה

בספריות המכללה האקדמית בית ברל משתמשים במנדליי ככלי לניהול ידע, ככלי יעץ, וכנקודת  מפגש עם מרצים וחוקרים.

בקבוצה פרטית, שבה אפשר לשתף מסמכים, מקובצים חומרי הדרכה של הספרייה. השימוש בענן של מנדליי מאפשר לספרניות גישה לחומרים אלו מכל מחשב במכללה ומחוצה לה.

מנדליי גם תומך בשירותי היעץ מרחוק של הספריות: בקבוצה פרטית נוספת הצוות אוסף תשובות לשאילתות כדי לעשות בהם שימוש חוזר וכדי להימנע מלשלוח אותם המאמרים שוב לאותם השואלים.

לפני תחילת סמסטר משתמשת הספרייה בקבוצות ציבוריות כדי לבנות "מדפי יעץ וירטואליים": רשימות מאמרים  בנושאים מסוימים בהתאם לקורסים שילמדו במכללה. לדוגמה, ספריית המדרשה לאומנות בונה מדפים לאומנים ואסכולות בתולדות האומנות והספרייה המרכזית בונה מדפים בנושא שיטות מחקר וסטטיסטיקה שימושית.

כשירות לסגל האקדמי, הספרייה המרכזית מציעה הדרכות פרטניות במנדליי למרצים ולחוקרים. הסגל האקדמי נהנה ממגוון האפשרויות שמציעה התוכנה : שמירה, מיון, ניהול ותיוג ומהכלים לציטוט ביבליוגרפי שהם התכלית של מנדליי, והספרייה זוכה לבנות עם הסגל יחסי עבודה על בסיס תמיכה במחקר"