מדדי שימוש – דרך אלטרנטיבית ומאזנת להערכת מחקר

 היום בעידן האלקטרוני והיכולת למדוד את מספר ה"הורדות" של חומר אלקטרוני,  ספרנים ומו"לים כאחד יכולים להשתמש במדדי שימוש  במאמרים וחומרים אחרים למטרות שונות:  ספרנים יכולים ללמוד ממדדי השימוש אילו  כותרים שימושיים יותר, הם יכולים לחשב עלות של כל מאמר ,  מה שיכול לספק להם אינדיקציה על  הערך של כתב העת  ובהתאם לזאת לקבל החלטות בנושא רכש והחלטות על ביטולים

 מאחר שמדדי השימוש שונים אצל המו"לים השונים העניין מחייב סטנדרטיזציה. כבר במרץ 2002  הושק פרויקט COUNTER– Counting Online Usage of Networked Electronic Resources- יוזמה בינלאומית בנושא זה .

כיום שני פרויקטים  שנמצאים  בחזית היישום של מדדי השימוש הם:  Journal Usage Factor (UFJ) project  באנגליה ו- MESUR   בארה"ב.

 חשיבותם של פרויקטים כאלה גדולה בעיקר נוכח המתאם הנמוך שנמצא  במחקרים בין מדדים מבוססי ציטוטים לבין מדדים מבוססי שימוש.

שני המדדים מודדים דברים שונים ומייצגים אוכלוסיות שונות – מדדי הציטוטים מייצגים את הכותבים ומדדי השימוש מייצגים את הקוראים  ושניהם אינם בהכרח חופפים.  למרות שמאמרים מצוטטים יותר בדרך כלל הם גם מאמרים ש"מורידים" אותם יותר היחס אינו דו צדדי.

עוד נמצא במחקרים שהתפלגות הגיל שונה בהורדות ובציטוטים.  מספר ההורדות גדול יותר בתקופה לאחר הפרסום של המאמר לעומת זאת  הציטוטים נמשכים לאורך זמן.

המשתנה תחום מחקר  חשוב אף הוא. – בתחומי מחקר מסוימים מדדי השימוש יכולים לחזות ציטוטים בעוד שבתחומים אחרים המתאם נמוך מדי מכדי לאפשר זאת.

 לאור זאת  נראה שמדדי השימוש ושתי היזמות לסטנדרטיזציה במדדים אלו – Journal Usage Factor (UFJ) project  , MESUR   יספקו למוסדות ולחוקרים  תמונה מאוזנת יותר , וכדאי לעקוב ולראות אילו מדדי שימוש יופיעו בעתיד

 לכתבה בנושא

מחדשות הגישה הפתוחה – מאגר מוסדי חופשי באוניברסיטת מיאמי וכתבי עת חדשים

 ב- 14 למאי  הספרנים באוניברסיטת מיאמי  אמצו את מדיניות הגישה הפתוחה ופתחו את המאגר המוסדי של האוניברסיטה לכול במסגרת מדיניות הגישה הפתוחה על פי המודל של אוניברסיטת הרווארד. המאגר Scholarly Commons  הוא שירות של הספריות באוניברסיטה והוא כולל את התפוקה המחקרית של המחלקות והמרכזים השונים בקמפוס.

 אפשר לחפש במאגר בחיפוש בסיסי ומתקדם ואפשר לדפדף בו על פי מחברים, נושאים כותרים   תאריך ועוד..  מאגר זה נוסף לרשימה ארוכה של מאגרים מוסדיים שאותם ואת המדיניות שמנחה אותם אפשר למצוא באתר  ROARMAP

עוד מחדשות הגישה הפתוחה – 2 כתבי עת חדשים הושקו במאי 2012- BioResearch Open Access  – כתב עת ביורפואי שפיט בגישה פתוחה בהוצאת  Mary Ann Liebert  –

כתב עת נוסף בגישה פתוחה שהושק במאי הוא Food Science & Nutrition בהוצאת Wiley

מקורות חופשיים בתחום לימודי הקולנוע

בבלוג   Film Studies for Free  בלוג ייעודי לתחום לימודי הקולנוע עודכנו לאחרונה רשימות של ספרים וכתבי עת  חופשיים בתחום לימודי הקולנוע

רשימת הספרים כוללת כ- 103 ספרים בגישה פתוחה .

לרשימת הספרים: http://filmstudiesforfree.blogspot.co.uk/p/open-access-film-e-books-list.html

לרשימת כתבי העת :  http://filmstudiesforfree.blogspot.co.uk/p/fsff-online-film-media-studies-journals.html

המידע ברשת לאן? – סקירה והרצאות מיום העיון בכנס המידע 2012

ביום רביעי 16.5.2012 התקיים במסגרת "2012 Info" – כנס המידע שעורכת חברת טלדן זו השנה ה-27 ,יום עיון בנושא: " המידע ברשת לאן? – הנייד, רשתות חברתיות ומנועי חיפוש – לחוד או יחדיו?"    להלן סקירה קצרה על ההרצאות השונות ומצגות מיום העיון .

יו"ר: ד"ר יפה אהרוני, אוניברסיטת תל אביב, המכללה האקדמית בית ברל
ד"ר נדב דפני, מנכ"ל Stips, יזם אינטרנט ואיש פיתוח

האם הווב מת?    נשמעות  לא אחת חששות מהתופעה של  מידע  במערכות סגורות למחצה ברשת האינטרנט : יישומי מובייל סגורים שעלולים להשפיע על מעמדו של הווב ברשת,  ומידע סגור ברשתות חברתיות – תופעות שעלולות להיות להן השלכות על מנועי חיפוש. ביום העיון ראינו שהחששות לגורלו של הווב מופרכות.  לאור המצב ,  השאיפה והמגמה המסתמנת היום היא לחבר בין העולמות.

עולם המידע צועד לקראת חיבור בין מנועי חיפוש בווב, רשתות חברתיות והמובייל.  יום העיון עסק  בהתפתחויות  בתחומים אלו ובחיבור בין שלושת העולמות עם דגש על טיפים למשתמש

ביום העיון ראינו כיצד המידע הופך להיות יותר פתוח ונגיש , משותף ומקושר יותר , מותאם אישית יותר,  חוויתי יותר למשתמש ופותח לו חלון הזדמנויות במישור העסקי, המידעני, והחינוכי……………………………………………..

במשך היום התקיימו 13 הרצאות במסגרת 5 מושבים. לבקשת משתתפי יום העיון, אני מפרסמת בפוסט זה תקצירים של ההרצאות ואת המצגות של ההרצאות שאושרו לי עד כה לפרסום על ידי המרצים. אם אקבל מצגות/הרצאות נוספות בהמשך, אעדכן את הפוסט בהתאם. להלן תוכנית היום על פי סדר המושבים ההרצאות וקישורים להרצאות.

ההרצאות במסגרת יום העיון:

מושב א': איתור מידע ברשת

  • מידע ברשת –  לקראת מידע פתוח, משותף  ומקושר יותר – ד"ר יפה אהרוני , אוניברסיטת תל אביב, מכללת בית ברל

ההרצאה  עסקה  בשאלה –  לאן צועד המידע בעולם בו הרשתות החברתיות והנייד הביאו לכאורה לנסיגה במעמדם של הווב ומנועי חיפוש,  והתמקדה בהצגת שלוש מגמות חיוביות מבחינתו של המשתמש- המידע פתוח יותר, משותף יותר מובנה ומקושר יותר.ההרצאה התייחסה  להתפתחויות בתחום תנועת הגישה הפתוחה, הציגה  את הצד החיובי של רשתות חברתיות עם דגש על  רשתות חברתיות לאקדמיה,  ועסקה  גם בחזון הווב הסמנטי והנתונים המקושרים. בכל אחת ממגמות אלו הוצגו  נתונים ודוגמאות ליישומים מעשיים.   . למצגת ההרצאה ,   למצגת נוספת בנושא רשתות חברתיות לאקדמיה מיום העיון ספריות ומרכזי תרבות בעידן הגוגל – משתפים ומשתתפים

  • איתור מידע מדעי ברשת – פרופ'  יהודית בר אילן , אוניברסיטת בר-אילן

ההרצאה עסקה באיתור מידע מדעי ברשת.  נסקרו  סוגים שונים של כלים ברשת לאיתור חומר מדעי – מנועי חיפוש כגון: גוגל סקולר ומיקרוסופט אקדמיק, כלים חברתיים לניהול מידע  reference managers , קהילות אקדמיות ומאגרים נושאיים.  למצגת ההרצאה

  • ניטור מידע, ניתוח פעילות וחיפוש חברתי ברשתות חברתיות –  אלעד אמיר.מנכ"ל SpyTheNet

ההרצאה עסקה     בחיפוש חברתי בשירות הסקטור העסקיבאיתור משפיענים  ושימושים ובדרכים לאיתור אסטרטגיות מוצלחות, טרנדים וסיכונים ברשת . למצגת ההרצאה.   למצגת ההרצאה

  • הזיר"ה החדשה של הורדות וצפייה ישירה בסרטים , סדרות ותכני בידור מקוונים– ד"ר  נדב דפני, מנכ"ל stips יזם אינטרנט ואיש פיתוח

הרשת הישראלית זועזעה לאחרונה מהסרה של אתרים מרכזיים להורדת תכני מדיה, כגון סרטים, סדרות וכדומה. גוף בשם זיר"ה (זכויות יוצרים ברשת האינטרנט), האמון כאמור, על אכיפה של זכויות יוצרים בתחום זה, מצליח ל"ייבש" את תחום ההורדות והצפייה הישירה של תכנים לא חוקיים ברשת, על ידי סגירת אתרים והשתת קנסות כבדים על מפעיליהם.

מנגד, ברור שהטלוויזיה והקולנוע עוברים תהליך בלתי-הפיך של הגירה לרשת. הפתרונות והפיתוחים כבר בשער, חלקם במחשב האישי וחלקם במכשירי הסלולר והטבלטים. בהרצאה הוצג הנושא מהיבטים שונים שלו, כולל פיתוחים שונים בתחום ומגמות בצריכת מדיה מקוונת וכיצד הם מתמודדים עם ההיבטים החוקיים והכלכליים של פרסום מדיה שבעבר עלתה כסף רב – דרך האינטרנט – חלקה הגדול בחינם וחלקה במחירים זולים לאין-שיעור מבעבר. למצגת ההרצאה

מושב ב': מידע נייד, מותאם אישית ומבוסס מיקום

  • פרסונליזציה של מידע – פרופ'  ברכה שפירא , אוניברסיטת בן גוריון

ההרצאה עסקה בפרסונליזציה של מידע ומערכות המלצה

  • "העולם בכף ידך" – הטלפון ככלי לאיחזור מידע גאוגרפי מקומי – דניאל ליפסון, הספרייה הלאומית, ירושלים

ההרצאה עסקה  בנושא ההימצאות בשטח בעזרת אפליקציות גיאוגרפיות לסמארטפון. הוצגו והודגמו מפות סטטיות כלליות וייעודיות המותאמות למובייל אך הושם דגש  בעיקר את השימוש באפליקציות ה Geolocation על מנת לקבל וליצור מידע מבוסס מיקום המתרחש בזמן אמת. הייתה התייחסות לבעיות הפרטיות הקשורות למידע מבוסס מקום למצגת ההרצאה,,  להרצאה

מושב ג': הנייד וחווית המשתמש – מציאות רבודה והחיבור בין העולמות – הפיזי והוירטואלי וגם החברתי, מובייל ווב

  • Intuitive Content Authoring for Augmented Reality on Mobile Phones – פרופ' ג'יהאד אל-סאנה, אוניברסיטת בן גוריון

ההרצאה חשפה את ההיבט הטכנולוגי של המציאות הרבודה והשימושים השונים של המציאות הרבודה כגון חינוך ומשחקים

  • ויקיפדיזציה של המציאות המוחשית – שילובי מציאות רבודה ומידע ממדיה חברתית בתחומי חינוך, בידור וחברה– תמי נויטל, מרכז שהם , האוניברסיטה הפתוחה

יישומי מציאות רבודה (Augmented Reality) מאפשרים להוסיף לעצם מוחשי שכבות וירטואליות של מידע ומטא-דאטה המוצגות לצופים בעזרת אפליקציות במכשירים ניידים . מרבית הדוגמאות ברשת מציגות שימושים ביישומים אלה בהקשרים של שיווק או התמצאות מרחבית. בתחומי החינוך, ההעשרה והנגשת מידע חברתי מסוגים שונים לציבור ניתן לעשות שימוש מרשים ואפקטיבי ביותר ביישומים כאלה. בהרצאה הוצגו מספר דוגמאות קיימות ונדון הפוטנציאל הגלום בשילוב בין המוחשי לוירטואלי ובתרומתם של המשתמשים עצמם ליצירת שכבות המידע הוירטואליות האלה.  למצגת ההרצאה

למאמר שפרסמה תמי  בעלון "צליל מקוון" שיצא באחרונה , יש שם פירוט ודוגמאות נוספות לשימושי המציאות הרבודה בתחום החינוך וההדרכה, וטקסט ארוך יותר המפרט את עיקרי ההרצאה

  • חווית משתמש נכונה במוביל וובאתר סלולרי מול אפליקציה, ליאור יאיר , מנכ"ל משותף בחברת נטקראפט, מכון טכנולוגי חולון

מחקר של גרטנר שנערך ב-2010 מראה שעד סוף 2013 רוב הכניסות לאתרים בעולם כולו יהיו דרך סמארטפונים ומכשירים מובילים אחרים בעלי דפדפנים.

בשנים האחרונות הושקו מאות אלפי אפליקציות סלולריות למכשירים השונים. בשנה האחרונה התגלתה דרך חדשה להגיע אל ציבור המשתמשים – אתר מותאם לגלישה סלולרית. מה היתרונות של אתר סלולרי אל מול אפליקציה? מתי נכון להתאים אתר לסמארטפון ומתי נכון ליצר אפליקציה חדשה? מה ההבדלים ביניהם? איך ניתן לייצר חווית שימוש טובה באתר המותאם למכשירי הסלולר?

על זאת ועוד דובר בהרצאה. למצגת ההרצאה

מושב ד' :הווב הסמנטי

חיפוש סמנטי מתקדם: עולם הפטנטים ומידע רפואי כדוגמא

  • ד"ר אריאל פרנק, אוניברסיטת בר-אילן; ד"ר אשר וילק, המרכז הבינתחומי הרצליה

ההרצאה  כללה 2 חלקים –ד"ר אשר וילק הדגים בהרצאה את  מהותו ויתרונותיו של החיפוש הסמנטי וכלל דוגמאות לחיפושים כאלו מתחום הפטנטים. ד"ר אריאל פרנק  הדגים את מאפייניו ויתרונותיו של המנוע הסמנטי New Pubmed search שבו משולבת טכנולוגיה סמנטית על מאגר המידע הביורפואי Pubmed  למצגת ההרצאה של ד"ר אריאל פרנק, למצגת ההרצאה של ד"ר אשר וילק

מושב ה': ערוצי מידע ועסקים ברשת בשנת 2012 – קידום אתרים, שיווק, כיצד לעשות כסף מתוכן

  • גוגל 2012 – היכן נקודת ההיתוך בו נפגש המוח האנליטי עם המוח הקריאטיבי בתהליך תכנון האתר וקידומו,  ניר שי , nearme  – קידום אתרים בגוגל

ההרצאה התמקדה  בתפקידם של אנשי ה-SEO     בתהליך הקמת אתר ברשת . כיצד לתכנן אתר מצליח באינטרנט? המוח האנליטי והמוח הקריאטיבי בתהליך תכנון האתר "כיצד מתחלקת האחריות בין אנשי העיצוב וה- UI ובין אנשי ה- SEO ?"

אם עד היום היינו זקוקים לאנשים עם חשיבה אנליטית והיכרות טובה עם הטכנולוגיה כדי להצליח ולהשיג יתרון יחסי על פני המתחרים, כיום אנו זקוקים לחשיבה הרמונית בין השתיים, כדי להגיע לנקודת ההיתוך – היא ההצלחה

להרצאה , טיפים לקידום אתרים

  • שיווק המותג ברשת – שילוב בין ערוצי מידע שונים ובניית אסטרטגיה לנוכחות הוליסטית ברשת בשנת 2012, ורד חורי,  ewise , שיווק חכם ברשת

הרשת מלאה בפרסומות והצרכנים מוצפים במידע ובכל זאת ישנן דרכים חכמות להתבלט ולהצליח.
בהרצאה הודגם כיצד עסקים עם תקציבים קטנים כגדולים יכולים להיבדל, ליצור באזז ולמתג עצמם כאוטוריטות, בעזרת נוכחות חכמה ברשת ושימוש בערוצי מידע שונים. לקוחות ופרוייקטים הם לא 'העתק-הדבק', כל לקוח נבדל בצרכים ובאפיקי השיווק שנבחר עבורו.
מקצועיות, יצירתיות, ראש פתוח והכרות מעמיקה עם הלקוח – מאפשרים לתת את הפתרונות החכמים ביותר. למצגת ההרצאה, לצפייה בסרטון על שיווק אינטרנטי

  • עושים כסף מתוכן: לכל ארנק יש מפתח…הצרכנים מכתיבים את המודל העסקי סיגל אמסלם, אתר התיירות, מפה

נסקרו  מודלים קיימים (אתרי תוכן בחינם מול אתרי תוכן בתשלום) ונבחנו מודלים מתהווים (תוכן פרימיום, שירותי תוכן און ליין, מיקרו פיימנט ועוד) הוסבר כיצד פלטפורמות טכנולוגיות (web 2.0, פייסבוק, סמארטפונים בצירוף GPS ) משפיעים על שינוי במודלים העסקיים הקיימים. לבסוף ניתן מענה לשאלה  כיצד עשוי התוכן באינטרנט להצדיק את הקיום העסקי שלו..למצגת ההרצאה, לאתר מפה

תודה רבה לכל המרצים, לכל המשתתפים ביום העיון ולמארגני כנס מידע 2012  מחברת  טלדן

גרף הידע של גוגל – צעד לקראת הדור הבא של החיפוש

ב- 16 למאי 2012 גוגל השיקה את גרף הידע שמסייע למשתמש לגלות מידע חדש בקלות ובמהירות.

גרף הידע הוא מודל חיפוש חכם שמבין את הישויות בעולם האמיתי ואת היחסים ביניהם. גרף הידע של גוגל כולל למעלה מ- 500 מיליון אובייקטים ולמעלה מ- 3.5 מיליארד עובדות עליהם ויחסים בין האובייקטים השונים . המערכת אוספת מידע על האובייקטים השונים , לומדת גם מחיפושים של משתמשים אחרים בשאילתות השונות ומוסיפה מידע רלוונטי לגרף הידע.

גרף הידע מאפשר לחפש דברים אנשים ומקומות שגוגל יודע עליהם ולקבל מידע רלוונטי לשאילתה גם כאשר למונח החיפוש משמעויות שונות. .

באופן זה גרף הידע של גוגל מעצים את החיפוש ב- 3 דרכים עיקריות:

1. מאתר את הדבר הנכון. גוגל מבין את ההבדל במשמעויות השונות של המונח ומאפשר לצמצם את תוצאות השאילתה למשמעות הרצויה למשתמש. ומכאן שהתוצאות של השאילתה רלוונטיות יותר.

2. מאפשר קבלת תמצית טובה יותר . באמצעות גרף הידע גוגל מבין טוב יותר את השאילתה , הוא יכול לתמצת תכנים רלוונטיים לנושא, כולל מידע עובדתי. למשל אם אנו מחפשים מרי קרי נקבל מידע על תאריך הולדתה ומותה, אבל גם מידע על החינוך שלה והתגליות המדעיות שלה.

3. מאפשר העמקה והרחבה. מאפשר ללמוד עובדות חדשות וקשרים חדשים שקשורים לשאילתה. כך למשל אם נחפש ליאונרדו דה וינצי נקבל מידע על היצירות שלו ועל ציירים נוספים בתקופתו.

נכון להיום הגרף מיושם בגוגל US .

זהו צעד ראשון לקראת הדור הבא של חיפוש ששם לו למטרה להבין את העולם כפי שבני אדם מבינים ולהפוך את מנוע החיפוש ל- knowledge engine

לסרטון בנושא

להודעה על גרף הידע

הווב הסמנטי ואתר חדש למפתחים – RDFa.info

היום קיימים הרבה נתונים בווב אבל רובם סגורים במאגרי מידע פרטיים או כתובים בצורה שאינה מובנת ושימושית למחשבים. רוב הנתונים שקיימים היום אינם קשורים אלא חיים ב"איים" מבודדים שאינם קשורים האחד לשני.

מצב זה נוגד את המהות העיקרים של הווב. פתרון בעיית החיבור בין הנתונים יאפשר למחשבים לעשות ביתר קלות שימוש בנתונים לטובת הכלל.

RDFa הוא הרחבה של HTML5 שמסייעת לתייג אנשים, מקומות, אירועים, סקירות, מתכונים, סרטי קולנוע ועוד, ובכך מסיע לפתור את בעיית החיבור בין הנתונים. RDFa ניתנת ליישום לא רק ב- HTML5 בלבד אלא במגוון שפות תיוג אחרות שכן היא טכנולוגיה כללית לתיוג נתונים מקושרים .

תיוג דפי ווב באופן זה יגדיל את הנראות שלהם במנועי חיפוש

אתר חדש RDFa.info שם לו למטרה לרכז כלים שיסיעו למפתחים במשימה זו של הפיכת טקסט לנתונים מובנים ומקושרים. האתר מספק מקורות מידע וכלים למפתחים הוא דינמי ומפתחים מוזמנים גם לתרום לאתר.

לאתר

גישה פתוחה – קווים מנחים של UNESCO בכל הקשור לתנועת הגישה הפתוחה

UNESCO פרסם לאחרונה מסמך בן 78 עמודים ובו קווים מנחים בכל הקשור לתנועת הגישה הפתוחה. מטרתו של המסמך לקדם את תנועת הגישה הפתוחה במדינות החברות באונסקו על ידי הבהרת כל העניינים שנוגעים לתנועה.

המסמך יאפשר למדינות החברות באונסקו לבחון מחדש את עמדתן ביחס לגישה למידע מדעי לאור הקווים המנחים שבמסמך, יסייע בבחירת מדיניות גישה פתוחה מתאימה ושילובה במערכות המחקר הלאומיות.

המסמך מקיף וכולל היבטים שונים שקשורים לנושא:

התפתחות הגישה הפתוחה למידע מדעי ומחקר, מבט כולל – הגדרות והיסטוריה

גישות שונות בגישה הפתוחה – מסלול הזהב של כתבי עת והמסלול הירוק של מאגרי הפקדה מוסדיים ונושאיים

חשיבותה של הגישה הפתוחה למוסדות מחקר , לפיתוח אגודות ידע להגדלת הנראות והשימוש במחקר ומכאן הגדלת האימפקט של המחקר באמצעות מספר הציטוטים

מודלים כלכליים של הגישה הפתוחה לעומת המודלים המסורתיים

זכויות יוצרים בהקשר של תנועת הגישה הפתוחה

אסטרטגיות לקידום הגישה פתוחה

ומדיניות הגישה הפתוחה וההבדלים בין סוגים שונים של מדיניות שבהן נקטו ברחבי העולם

למסמך המלא

UDINI – שירות חדש של Proquest – לחיפוש, ללכידה ואחסון פריטי מידע בענן

UDINI הוא שירות חדש של Proquest שעל פי מה שנכתב באתר מחפש ב- 150 מיליון מאמרים בטקסט מלא מ- 12000 פרסומים. UDINI כולל 4000 כתבי עת אקדמיים, 2000 פרסומי חדשות, 4500 דוחות וחומרים מקצועיים. המאמרים הם ממגוון תחומים ב-3 קטגוריות נושאיות עיקריות :עסקים וכלכלה, מדע וטכנולוגיה, תרבות ומדעי החברה .

החיפוש באתר הוא ללא תשלום, הטקסט המלא הוא בתשלום עם כמה אפשרויות תשלום – pay as you go , מנוי שנתי של 270$ , מנוי חודשי של 30$ . אפשרויות תשלום אלה במיוחד האופציה pay as you go פותחות לחוקרים שאינם שייכים למוסד כלשהו, שבדרך כלל מנוי למאגרי מידע, להגיע לטקסט מלא לו הם נזקקים לצורך המחקר. למשתמש במאגר יש אופציה לפני שהוא מחליט לרכוש את המאמר לקרוא אותו לפרק זמן של 72 שעות תמורת סכום נמוך . התשלום עבור הורדת המאמר המלא לתמיד גבוה יותר..

בנוסף לשירות החיפוש, השירות מאפשר שימוש בספרייה אישית – שטח אחסון חינמי חופשי בענן , והוא מאפשר גם לכידת דפי ווב ושמירתם בספרייה באמצעות לחצן ייעודי לכך אותו אפשר להוסיף בסרגל בדפדפן. דפי הווב ולא רק ה- URL's שלהם נשמרים בשלמותם.

כל מה שמעלים , רוכשים או ששומרים באמצעות לכידת המסכים נמצא בספרייה האישית ואפשר לקרוא אותו באמצעות קורא שכולל כמה מאפיינים שמעצימים את חווית המשתמש כגון הוספת הארות /הערות לטקסט , במקרה של לכידת מסכים – גזירת פרסומות ועוד.

באתר יש אופציה לחיפוש בסיסי ומתקדם עם אפשרות להגביל את החיפוש על פי מחבר, כותר, פרסום, תאריך. כמו כן אפשר לעדן את תוצאות השאילתה על פי פסטים שונים: סוג מסמך ( כתב עת, דיסרטציות, דוחות, עיתונים, פרסומים מסחריים ועוד), תחום מחקר ותאריך

שירות זה מזכיר לי מבחינה מסוימת בעיקר בכל מה שקשור לרכש את המודל של DeepDyve.

UpToDate זמין למשתמשי אוניברסיטת תל-אביב

המאגר UpToDate כולל מידע מקיף בטקסט מלא העונה על שאלות מעשיות בתחום הרפואה הקלינית. התוכן נכתב על ידי צוות רופאים מתחומי התמחות שונים ועובר בקרת איכות קפדנית טרם הכנסתו למאגר.

בזמנו כתבתי פוסט ובו דווח על מחקר של חוקרים מאוניברסיטת הארווארד שהתפרסם ב- 16 בנובמבר 2011 ב- Journal of hospital medicine שמצא קשר בין השימוש במאגר UpToDate בבתי חולים ובין קיצור משך השהייה של חולים בבתי חולים והצלת חיים.

אנו שמחים להודיע שהמאגר זמין עתה למשתמשי אוניברסיטת תל אביב .המאגר נגיש למשתמשים בקמפוס בלבד.

למאגר

 

 

RIAN – פורטל מאוחד למאגרי מידע מוסדיים באירלנד

RIAN הוא פורטל שמאגד את המאגרים המוסדיים (בגישה חופשית) של 7 אוניברסיטאות באירלנד. הפרויקט נתמך על ידי ממשלת אירלנד ואיגוד האוניברסיטאות באירלנד.

אפשר לחפש וגם לדפדף בפורטל מאוחד זה. בחיפוש המתקדם אפשר להגביל את החיפוש על פי סוגי חומרים כגון: ספרים, עבודות לתואר שני ושלישי, פרקים מספרים, דוחות, פרסומים מכנסים, מאמרים, מולטימדיה ועוד. כמו כן אפשר לחפש על פי חומר שעבר שיפוט , מוסד, וגורם מממן.

אפשר להגביל את החומר על פי שדות שונים: כותר, מחבר, נושא, מוסד גורם מממן ושנים.

אפשר לדפדף על פי מחבר, גורם מממן, שנה וסוג חומר. הדפדוף מספק מידע על היקף המאגר. ממנו עולה שהמאגר נכון להיום כולל כ- 10000 מאמרים, 982 עבודות דוקטורט, 4925 פריטים מכנסים, 769 דוחות ועוד. .

בעתיד הכוונה לצרף מוסדות מחקר נוספים באירלנד לפרויקט.

אין ספק שפרויקט מסוג זה שימושי ומועיל למשתמש ואולי מעניין יותר הוא המודל.

לפורטל

 

 

OKR ומדיניות הגישה הפתוחה של הבנק העולמי

הבנק העולמי מאמץ את מדיניות הגישה הפתוחה. במסגרת מדיניות זו המאגר הרשמי של הבנק The World Bank Open Knowledge Repository – OKR פתוח לכול.

עם השקתו במסגרת הגישה הפתוחה באפריל 2012 – OKR כולל ספרים שיצאו לאור בשנים 2009-2012 , דוחות של הבנק בנושאי פיתוח מאז 1978 , מחקרים בנושאי כלכלה , מאמרים מהשנים 2007 -2010 שיצאו לאור בכתבי עת של הבנק ועוד. פירוט של התכנים השונים אפשר למצוא באתר.

רוב התכנים במאגר הם חופשיים לשימוש במסגרת Creative Commons Attribution 3.0 Unported license . לגבי תכנים במאגר שאינם במסגרת זו יש ציון מפורש של תנאי השימוש.

מן הראוי לציין ש-OKR מאמץ פרוטוקולים שמאפשרים אינטראופרביליות בין מאגרים ושימוש חוזר בתכנים. הפרוטוקולים הם- Initiative Dublin Core Metadata ו- OAI-PMH.

בחיפוש המתקדם במאגר אפשר להגביל על פי סוגי החומרים השונים במאגר- דוחות שנתיים, כתבי עת, ניירות עבודה, ספרים, מחקרים כלכליים, ותכנים רב לשוניים. כמו כן אפשר להגביל את החיפוש על פי כותר, מחבר, תאריך, נושא, מלות מפתח, אזור וארץ, ולמיין את תוצאות החיפוש על פי רלוונטיות, כותר ותאריך.

נייר מדיניות הגישה הפתוחה של הבנק פורסם ב- 2 באפריל  2012 והמדיניות תיכנס לתוקפה ביולי 2012

ל- OKR

לכתבה בנושא