לאחרונה שומעים יותר ויותר על פרויקטים שתומכים בווב הסמנטי ובנתונים מקושרים. מטרת הנתונים המקושרים היא לאפשר שיתוף בין נתונים מובנים בווב באותה קלות שניתן היום לשתף מסמכים.

גם ספריות בעולם נרתמות לנושא. מספר פרויקטים לדוגמה הם פרסומה של ה- British National Bibliography כנתונים מקושרים על ידי British Library , גם Library of Congress הצהירה על כך שהנתונים המקושרים נכללים במפת הדרכים שלה . אוניברסיטת סטנפורד יצאה בהצהרה דומה.

יזמות נוספות של ספריות בתחום הנתונים המקושרים הם היוזמה הספרדית והיוזמה של Europeana הספרייה הדיגיטלית של אירופה. כמו כן גופים ייעודיים בודקים כיצד להגדיל את האינטראופרביליות של המידע המיוצר בספריות ולהגדיל את השיתוף של הספרייה בתקינה של הווב הסמנטי, וכיצד לפתח תקנים של ספרייה שתואמים את הנתונים המקושרים.

מה המשמעות של המעבר של הספריות לנתונים מקושרים ? על כך אפשר לקרוא בכתבה מעניינת שהתפרסמה לאחרונה. בכתבה נטען שהספריות עסוקות בשאלה כיצד להמיר פורמטים של MARC ל- RDF . אבל מסתבר שיש הרבה מעבר לכך. העניין מחייב שינויים בדרך בה ספרנים עובדים, מעבר מיצירת רשומות ליצירת נתונים, שימוש במערכת מזהים גלובלית, שיתוף בין ספריות ולא די בכל אלה אלא יש צורך בשינויים בתוכנות לניהול ספריות וזהו תפקידם של ספקי התוכנות ..

לכתבה

MedWorm הוא מנוע חיפוש לעדכוני RSS בתחום הרפואה, אמנם לא חדש אבל כדאי לזכור אותו. נכון להיום על פי מה שנכתב באתר הוא אוסף עדכוני RSS מלמעלה מ- 6000 מקורות מהימנים בנושאים רפואיים .

הרבה עדכוני RSS לקוחים מכתבי עת רפואיים, אתרי חדשות, ארגונים ממשלתיים ואגודות רפואיות.

המטרה כפי שמוצהרת באתר היא לכלול עדכוני RSS מכל כתבי העת הרפואיים המקוונים.

המנוע כולל גם עדכוני RSS מבלוגים רפואיים אך החיפוש בהם הוא בנפרד.

הכללת עדכוני RSS נעשית על פי הצורך בהתייעצות עם מומחה מקצועי.

אפשר לדפדף באתר על פי קטגוריות נושאיות ואפשר לחפש – בחיפוש פשוט ומתקדם. אפשר לצמצם את החיפוש מראש לחדשות, מחקרים, בלוגים, פודקסטים, וידאו, אירועים, ניסויים קליניים ועוד.

מן הראוי לציין שהמפתח של MedWorm הוא Frankie Dolan שפיתח באותה מתכונת את מנוע החיפוש הספרני – LibWorm שכיום מושבת .

למנוע החיפוש

מנועי חיפוש מסורתיים הם מנועי חיפוש של מסמכים – דפים, תמונות או קובצי וידאו שמובנים לבני אדם אך לא למחשבים. מסמכים אינם מתארים זהויות באופן שמובן למכונות – מחשבים.

Sehrch לעומת זאת כולל אובייקטים. אובייקטים יכולים להיות מגוון דברים אמיתיים – אדם, עיר, אירוע . לאובייקטים יש תכונות כך למשל לאדם יש שם ותאריך לידה, למוסד יש תאריך ייסוד. לאובייקטים יש יחסי שייכות – כך למשל אדם אחד יכול להיות הורה של אדם אחר.

Sehrch  הוא מנוע חיפוש סמנטי חדש שהחיפוש בו  באובייקטים הוא חיפוש מובנה . המסמכים הרלוונטיים נדלים בעזרת יצירת תבניות שמושתתות על התכונות של האובייקטים. מאחר שחיפוש אובייקטים אינו מתאים לכל השאילתות המנוע משלב בין חיפוש אובייקטים ומסמכים על פי הצורך.

באתר יש הוראות כיצד ליצור חיפוש מובנה. ונכון להיום הוא כולל רשימה של 130342 תכונות של אובייקטים ו- 249777 סוגי אובייקטים שניתן באמצעותם לבנות שאילתות מובנות. כמו כן אפשר למצוא באתר דוגמאות לחיפוש לא מובנה, חיפוש מובנה למחצה וחיפוש מובנה על פי שדות , כך למשל החיפוש name:Justin type:Person הוא חיפוש מובנה, לעומת זאת החיפוש Justin הוא חיפוש לא מובנה והחיפוש Justin type:person הוא חיפוש מובנה למחצה.

במעט החיפושים שערכתי במנוע קיבלתי תוצאות מבטיחות , אך יש לזכור שהמנוע עדיין בגירסת אלפא וניסיון המשתמשים ומשוב מהם יסייע בפיתוחו.

השימוש בכלים לגילוי ידע discovery services צובר תאוצה. כלים אלה בעלי מנשק חיפוש "גוגלי" מחפשים בו זמנית במספר רב של משאבים אלקטרוניים תוך שימוש באינדקס או במערכת היברידית שמשלבת אינדקס וחיפוש–על federated ששולח בזמן אמת את שאילתת החיפוש למגוון מקורות מידע.

שירותים אלה, שמציגים למשתמש את המידע ממקורות שונים חוסכים למשתמש את הצורך לחפש בכמה מקורות מידע ועוד יותר את הצורך לדעת באיזה מקורות מידע לחפש

ארבעת הגדולים היום בשוק הם:, Summon, Ebsco Discovery Service, Primo Central    ו- OCLC's WorldCat Local.

הספריות באוניברסיטת תל אביב נמצאות היום בשלבים מתקדמים של הטמעת מערכת Primo Central של Ex Libris.

בבחירה של כלי מתאים יש להתחשב במספר רב של קריטריונים שקשורים להיבטים שונים של הכלי.
יש להתחשב בתכנים ובהרכב המערכת – האם המערכת היא מבוססת אינדקס בלבד או מערכת היברידית שמשלבת גם חיפוש-על, מהו ההיקף של האינדקס ואילו מאגרי מידע וחומרים הוא כולל, מה נכלל במידע העל שבאינדקס , כמו כן יש להתחשב במידת התאימות בזמן אמת עם המצאי בקטלוג הספרייה, האם המערכת תומכת בשפה המקומית במקרה שלנו בעברית , ומידת התמיכה של המערכת ב- link resolver , בתוכנות ביבליוגרפיות ובנייד.

היבט נוסף שיש לקחת בחשבון בבחירת המערכת הוא יכולות החיפוש של המערכת ובראש וראשונה יעילותו של אלגוריתם החיפוש של המערכת לדירוג תוצאות, מאפיינים של חיפוש מתקדם שכלולים במערכת , סינון החיפוש מראש ואפשרויות עידון השאילתה לאחר קבלת התוצאות . כמו כן יש להתחשב במאפיינים נוספים של המערכת בכל הקשור לחיפוש ולתוצאות החיפוש כמו השדות המוצגים ברשומת התוצאות, הפלת כפולים, תמיכה באופרטורים בוליאניים, תמיכה ב- RSS , האפשרות לשמור את ההיסטוריה של החיפושים להצלבה מחודשת של סטים של חיפוש, מיון התוצאות על פי פרמטרים שונים, אפשרות לבדיקת איות , מאפייני ווב 2.0 כגון תמיכה בתגיות והצעה של תוצאות על סמך חיפושים של אחרים וכו'

כמובן שיש להתחשב גם בזמן תגובה של המערכת, בתדירות העדכון, בתמיכה הטכנית ובמחיר.

וחשוב מכול להתנסות במערכות השונות וללמוד מניסיונם של אחרים.

מקורות מידע שמתארים את  ניסיונם של אחרים וקישורים למערכות שונות להתנסות אפשר למצוא בסקירה "כלי גילוי מידע במרכזי מידע ובספריות אקדמיות: סקירת מקורות מידע " של עמי סלנט בבלוג ה"מרפסת של עמיקם סלנט"

בסקירת מקורות מידע  מקיפה זו של עמי סלנט על המערכות לגילוי ידע אפשר למצוא מידע על הרקע והרציונל שעומדים מאחורי הפיתוח והשימוש בכלים לגילוי ידע, השימוש בקטלוג המסורתי והצורך לחדש, סקירת מוצרים – נסקרים בפירוט 3 כלים גדולים לגילוי ידע: Summon, Primo Central ו- OCLC's WorldCat Local. הסקירה כוללת גם השוואה והערכת כלים, ניסיון המשתמשים מנקודת מבט של ספרנים, ומשתמשים כולל סגל אקדמי, התנהגות החיפוש בכלים לגילוי ידע וקישורים לאתרים בהם אפשר להתנסות במערכות אלה עם התייחסות לישראל.

מקורות המידע שנסקרים בכתבה מגוונים:  מאמרים, דיווחים וראיונות עם מומחים בתחום עם קישורים לטקסט המלא.

מעניין לבקר ב”מרפסת", לקרוא ולהתרענן ..

למאמר הסקירה