סיור וירטואלי ברומא העתיקה ב- Google Earth

גוגל השיקה שכבה חדשה לתוכנת Google Earth אשר מאפשרת לכם לשוטט ברחבי רומא העתיקה, להכנס לתוך מבנים ולקבל מידע היסטורי מפורט על אתרים שונים. זום על המפה יאפשר למשתמש לבקר בפורום של יוליוס קיסר, לעמוד במרכזו של הקוליסאום או לסייר בזירת הגלדיאטורים.
משתמשי התוכנה יוכלו מעתה לטייל בדגם תלת מימדי מפורט של רומא העתיקה, בדיוק כפי שנראתה העיר בשנת 320 אחרי הספירה. 

הדגם כולל יותר מ 6,700 מבנים. ניתן ללמוד עוד על חלק מהמבנים המרכזיים על ידי לחיצה על יותר מ -250 סמנים המקשרים לאתרי מידע מהימנים במגוון שפות :אנגלית, גרמנית, ספרדית, פורטוגזית ברזילאית, צרפתית, איטלקית, יפנית, רוסית, הולנדית.
כל המידע הזה, אמור לספק למשתמש תחושה אוטנטית של החיים כפי שהתנהלו ברומא העתיקה.

המודל התלת מימדי מבוסס על מודל פיזי של העיר המכונה "Plastico di Roma Antica",
שנוצר על ידי ארכיאולוגים בשנים 1933-1974 ונמצא בגלריה מיוחדת במוזיאון לתרבות רומית, ברומא.

התוכנה עוצבה בשיתוף של גוגל עם Rome Reborn Project 2.0 באוניברסיטת וירג'יניה.
לדברי ברנרד פישר מאוניברסיטת וירג'יניה, פרויקט זה הוא המשכו של מחקר בן 500 שנה שנערך על ידי חוקרים, אדריכלים ואמנים מאז הרנסנס, אשר ניסו לשחזר את ההריסות של העיר העתיקה בעזרת מילים, מפות ותמונות.
רומא העתיקה, היא העיר ההיסטורית הראשונה ש-Google Earth העלתה.

למידע נוסף מתוך: Google Earth Blog

את התוכנה (Google Earth 4.3 (beta ניתן להוריד בכתובת: http://earth.google.com/rome

Tech Static – סקירת ספרים בנושאים טכנולוגיים לצורך פיתוח אוספים

ספרנים שזקוקים למידע בכל הקשור לפיתוח אוספים בנושאי מחשבים וטכנולוגיה יוכלו להסתייע בכתב עת חופשי – Tech Static שהושק בנובמבר 2008, ואשר מתמקד בסקירת ספרים בנושאי מחשוב וטכנולוגיה. כתב העת נוסד למטרה זו ביוזמתה של  Rachel Singer-Gordon,  אשר ערכה עד 15 באוקטובר 2008 טור בשם Computer Media בכתב העת Library Journal ובו סקירות ספרים בנושאי מחשוב וטכנולוגיה. כתב העת Tech Stati בא למלא את החלל שנוצר עם סגירתו של הטור.

כתב העת מיועד לספרנים, וגם לציבור הרחב. כתב העת חופשי לאחר הרשמה ללא תשלום. ניתן לקבל עדכונים לדואר האלקטרוני וגם ב- Gordon .RSS מבקשת להוסיף ל – Tech Static גם מאמרים בנושא פיתוח אוספים בנושאי מחשוב וטכנולוגיה ופונה למעוניינים להתקשר.

כתבה בנושא

HWURPA – מאגר מוסדי של אוניברסיטת Herriot-Wall

HWURPA – Heriot-Watt University Research and Publications Archive הוא המאגר המוסדי של אוניברסיטת  Herriot-Wall. מאגר זה הוא למעשה ארכיון מקוון שמטרתו לאסוף, לשמר ולהפיץ בפורמט דיגיטלי את התפוקה האינטלקטואלית הקולקטיבית של האוניברסיטה. התפיסה של מאגרים מוסדיים שורשיה בתנועת ה-open access , על כל יתרונותיה לחוקרים ולסטודנטים, מבחינת ארגון החומר, נגישות ונראות. ריכוז החומר במאגר מרכזי אחד בר חיפוש מגביר את הנראות, מספר הציטוטים ומידת השיתוף במחקר.

כיום המאגר כולל רק את התיזות של הסטודנטים באוניברסיטה, אך בעתיד המטרה היא לכלול באוסף חומרים נוספים כגון: ניירות עבודה, מאמרים, מחקרים שהוצגו בכנסים, פרקי ספרים, ומבחנים. רוב החומר יהיה נגיש בטקסט מלא. בחלק מהמקרים יהיה מידע ביבליוגרפי בלבד.
בעתיד הקרוב כל סטודנט שיסיים את עבודת הדוקטורט שלו יהיה חייב להפקיד עותק דיגיטלי של עבודתו במאגר המוסדי.

זכויות היוצרים בכל הקשור למאגר מעוגנים במסגרת רישיון ה- Creative Commons

ניתן לחפש במאגר כולו, או להגביל את החיפוש לתחומי ידע מסוימים כגון: מדעי החיים, פיזיקה ומתמטיקה. ניתן לחפש על פי שדות מסוימים: מחבר, כותר, נושא, תקציר, סדרה, נותן חסות (sponsor), מזהה (identifier) ושפה.
ניתן גם לדפדף במאגר על פי אוספים, כותרים, מחברים ותאריך.

בחיפושים שערכתי במאגר קיבלתי תוצאות רלוונטיות וגישה לטקסט מלא, אך לרוב מספר התוצאות היה מצומצם. מדפדוף בכותרים במאגר ניתן להסיק שהמאגר כולל היום 2101 פריטים בלבד. אין ספק שתועלתו של המאגר תלך ותגדל ככל שיתווספו לו פריטי מידע וחומרים נוספים.

אל המאגר
אודות המאגר

מאגר לניסיון בספרייה למשפטים- US Congressional

מפעל דיגיטציה רחב ביותר המכיל מקורות מידע המתעדים את עבודת הסנאט ובית הנבחרים האמריקאי. מאגר זה יכול לשמש חוקרים בתחום המשפטים,ההיסטוריה, החברה והפוליטיקה האמריקאית, יחסים בינלאומיים ועוד. במאגר מצויים מסמכים של הקונגרס ושל מחלקות חשובות אחרות של הזרוע הביצועית במימשל האמריקאי. המאגר מכיל מסמכים מהשנים 1817-1980
גישה לניסיון עד סוף דצמבר
http://infoweb.newsbank.com/best/infoss

הגישה הבינלאומית של גוגל לחיפוש

המטרה של גוגל היא להפוך את החיפוש במנוע החיפוש שלה לרלוונטי לכולם ללא הבדל ארץ ושפה. בפוסט קודם כתבתי על הפילוסופיה מאחורי שיטת דרוג התוצאות של גוגל שמטרתה להשיג רלוונטיות גבוהה של תוצאות. לשם כך גוגל מתבססת על נתונים סטטיסטיים כבסיס לשינויים גורפים באלגוריתם שלה, אך לעתים המאפיינים הייחודיים של כל שפה מכתיבים שינויים ייחודיים לה באלגוריתם.

בפוסט מעניין מציגה Daphne Dembo, המתמחה בהשבחת איכות החיפוש בכל הקשור להיבט הבינלאומי, את האופן בו גוגל עושה זאת.
השבחת ה"חיפוש הבינלאומי" מבוצעת תוך הסתייעות במומחים מקומיים "מהנדסים לאיכות החיפוש" מהארצות השונות שמועסקים בגוגל ו"חרדים" לשפתם וארצם, ורשת מומחי חיפוש בינלאומית שמסייעת להבין את החיפוש בקומבינציה הייחודית של שפתם וארצם.

שלב ראשון הוא החלת מודל השפה ובדיקתו על אוסף גדול של מסמכים באותה שפה. מודל שפה בדוק עוזר בשלב איסוף המסמכים על ידי הרובוט של המנוע ובשלב ניתוח השאילתה של המשתמש.

לצורך אחזור התוצאות הרלוונטיות בכל שפה ודירוגם גוגל לומדת הרבה גם מהמשתמשים. העניין מיושם במנוע אשר תומך במספר פונקציות כמו: תיקון שגיאות כתיב, מלים נרדפות, סימנים דיאקריטיים, צירופי מלים ומודלים מורפולוגיים שמאפשרים אחזור צורני נטייה וגזירה כאשר מחפשים בצורת היסוד. (stemming).

מעבר להיבט הסמנטי, גוגל משתדלת בניתוח המסמכים להבין פרטים ייחודיים של שימוש בשפה הספציפית כמו סימני ראשי תיבות ששונים משפה לשפה.

בנוסף להיבט הבלשני גוגל תומכת גם בתיקון שגיאות שקשורות לאופן הקלדת השאילתה על ידי המשתמש. כך למשל כאשר משתמש ששכח ללחוץ על מקשי החלפת השפה מקליד בעברית את המילה גוגל ומקבל dudk –גוגל מבינה זאת ושואלת "האם התכוונת ל: גוגל".

גוגל לא מסתפקת בהשבחת איכות החיפוש בכל הקשור לשפה, אלא מתחשבת גם במיקום של המשתמש ותוצאות החיפוש מותאמות בהתאם. כך למשל טמפרטורה בנורבגיה תוצג במעלות צלזיוס ובארה"ב במעלות פרנהייט.

יש להניח שגישה בינלאומית זו של גוגל היא גם אחד הגורמים לפופולריות של המנוע שלה.

לפוסט המלא