ARGOSI-Alternate Reality Games for Orientation, Socialisation and Induction

ARGOSI  הוא פרויקט נסיוני שמתבצע בשיתוף פעולה בין Manchester Metropolitan University  ובין University of Bolton  שמטרתו לבדוק שימוש ב"משחקי מציאות חלופית"   Alternate Reality Games, כאלטרנטיבה לדרכים המסורתיות של הכרת האוניברסיטה לסטודנטים חדשים מבחינת התמצאות, חיברות והתאקלמות (induction).
ה- Alternate Reality Games  ובתרגום לעברית: משחקי מציאות חלופית, זהו משחק רשת, חוצה מדיות המטשטש את הגבולות בין התרחשויות בתוך ומחוץ לרשת. המשחק משלב מספר כלים מקוונים כמו: בלוגים, וויקי ועוד,  ועוסק בחיבור בין המשתתפים תוך שימוש באותם כלים מקוונים.  המשחק מורכב מ-3 אלמנטים: סידרה של אתגרים, סיפור בסיסי, וקהילה משתפת.
הפרויקט יבדוק האם Alternate Reality Games הוא אמצעי ראוי ומתאים לאפשר לסטודנטים:
* לרכוש מיומנויות מידע ושימוש בטכנולוגיות בספרייה   
* ליצור רשת חברתית בתקופת הקליטה
* לשפר יכולת ההתמצאות בקמפוס
* להשתלב ולהנות מתהליך הקליטה. (induction experience)

בניסוי זה ההתמקדות היא על תחום אחד בלבד: ספרייה ומיומנויות מידע.   הפרויקט החל  ב-1 באפריל 2008 והוא אמור להסתיים ב-31 במרץ 2009.

נראה שזהו פרויקט מעניין שכדאי לעקוב אחריו….

למאמר המלא
לאתר הפרויקט

Lalisio Literature – "החמור הקטן" האינטליגנטי והאמין שעושה את העבודה

Lalisio Literature הוא מנוע חיפוש שנועד בעיקר לקהילה האקדמית. מקור המילה Lalisio הוא בלטינית ופירושה "חמור קטן". מנוע החיפוש נקרא בשם זה כי המטרה שלה יועד היא להקל על המשתמשים את החיפוש ולעזור להם למצוא ביתר קלות את הספרות הדרושה להם למחקר, לספרות, להוראה וגם לשעות הפנאי.
מלאכה זו עושה המנוע בעיקר באמצעות מספר רב של הגבלות שמאפשרות לדלות את החומר המבוקש. ניתן לחפש על פי שלוש קטגוריות עיקריות: ספרים, Open Access ומאמרים. המנוע מנתח את תוצאות החיפוש ומארגן אוטומטית את מידע-העל (metadata) של תוצאות החיפוש על פי מספר קטגוריות כמו סוג מסמך, מילות מפתח, שנים, מחברים, פורמט, שפה ומו"ל ומציג למשתמש את תוצאות החיפוש על פי פרמטרים אלו – כאשר ליד כל אחד מהפרמטרים נרשם מספר התוצאות, ולמשתמש ניתנת האפשרות להגביל את החיפוש על פי בחירתו. באופן זה המשתמש יכול בקלות למקד את החיפוש בהתאם לצרכיו. מילות המפתח המוצעות מאפשרות למשתמש ליעל את החיפוש, להרחיבו או לצמצמו ולכוונו לכיוונים חדשים.

האוספים אותם מציע המנוע למשתמש הם תוצאה של שיתוף פעולה עם מספר ספקי מידע וחברות מסחר אלקטרוני, והם כוללים ספרים מ- AbeBooks ,Amazon ,Alibris eCampus ו-Powell's, מאגרי open access כמו ArXiv ו-PubMed Central וכתבי עת של IngentaConnect. על פי מה שמוצהר באתר היקף  האוספים מגיע למעלה מששה מיליון רשומות ביבליוגרפיות. כאשר בדקתי את המנוע גיליתי שאחד החסרונות שלו הוא שאין הוא תומך בחיפוש ביטוי ומחפש את כל אחד ממונחי החיפוש בנפרד. למרות זאת הצלחתי להגיע לתוצאות רצויות בזכות מילות המפתח הנוספות שהמנוע הציע לי שאיפשרו לי למקד את החיפוש. המנוע עדיין בשלב ביתא ובאתר משוב להערכה והצעות לשיפור. כבר בשלב זה בולט ייחודו של המנוע בזכות מיקוד החיפוש לטקסט חופשי ופרמטרים נוספים שמאפשרים למשתמש למקד את החיפוש ולהגיע לתוצאות רלוונטיות. אין ספק שבגרסתו הרשמית עם מספר אוספים גדול יותר והשבחת המערכת, מנוע זה יהווה כלי עזר חשוב לאקדמיה.

לאתר מנוע החיפושאודות המנוע
 

Open Access – הזדמנויות ואתגרים – המדריך השלם

Open Access: Opportunities and challenges – A handbook הוא פרסום משותף בשפה האנגלית מיולי 2008 של הוועדה האירופית (הזרוע המשפטית של האיחוד האירופי) והוועדה הגרמנית לאונסקו. המדריך בצורת קובץ pdf בן 144 עמודים, שנכתב על ידי מומחים ובעלי עניין בתחום, מספק מידע מקיף בנושא ה-Open Access. המדריך  מציג בהרחבה את הניסיון הגרמני בפרט והאירופי בכלל על היבטיו השונים, אך כולל מידע על הנושא גם במישור הבינלאומי.
המדריך כולל :
הגדרת המונח וסקירה היסטורית
מבוא לשלושת המודלים:
     מודל ה- Open Acess Repository -דוגמת Edoc-Server   ב-Humboldt-Universität zu Berlin     
     מודל כתבי העת האלקטרוניים – דוגמת New Journal of Physics
     המודל ההיברידי – דוגמת Springer Open Choice
יישום המודלים – מימון, זכויות יוצרים, בקרת איכות, ארכוב לטווח ארוך, Open Access והתקשורת  האקדמית, עיבוד המידע ואחזורו, אתגרים טכנולוגיים והפצה של פרסומים חופשיים
פרספקטיבות פוליטיות
    נושאים השנויים במחלוקת
    Open access בחינוך הגבוה ובמדעים – מדעי הטבע, מדעי הרוח, מדעי החברה והמערכת האקדמית בגרמניה
    ספריות ו-Open Access
    מו"לים ו-Open Access
    Open Access  והגנת הצורכן
    המדיה ו-Open Access
Open Access במישור הבינלאומי – יוזמות באירופה, בארה"ב, יוזמות לאומיות מחוץ לאירופה, תמונת  מצב בהודו ויוזמות בינלאומיות.

למרות שהמסמך הוא מסמך אירופי הוא דן בנושא גם במישור הבינלאומי ואופיו, כנושא עצמו, הוא אוניברסלי. ומה מקומן של  הספריות בנושא?הצהרת IFLA בנושא מצביעה על חשיבותה של רשת גלובלית של שירותי ספרייה למען הבטחת גישה לספרות מדעית מהעבר ההווה והעתיד.  Open Access מאפשר לספריות לספק פרסומים אקדמיים רלוונטים בכל עת ובאופן רציף .שקידתם של הספריות למען הנושא מהווה תרומה לחינוך למחקר ולמידע וזוהי דרכן להבטיח את שיתופו וחלקו של כל אחד בידע האנושי. גם בקרב ארגונים ואגודות מחקר והמו"לים קיימת יותר ויותר מודעות לנושא ונכונות לשתף פעולה למען קידומו. דוגמה לכך היא שיתוף הפעולה באוגוסט 2008 בין The Max Plank Society והמו"ל PLos בדבר מימון מרכזי של פרסומי החוקרים השייכים לאגודה והסרת הנטל ממוסדות המחקר הפרטניים. שיתוף פעולה דומה בין כל הגורמים הנוגעים בדבר ויוזמות דומות יקדמו את הנושא לטובת כולם.

למדריך Open Access: Opportunities and challenges – A handbook

חדש בגוגל – השלמת מילים וביטויי חיפוש: Google Suggest

האם אי פעם הייתם בסיטואציה בה אתם מבקשים לחפש משהו אך פשוט לא יודעים איך? באיזה מילות חיפוש להשתמש על מנת לאתר את מבוקשכם? זה קורה כמעט לכל אחד, מדי פעם. גוגל בחרה להוסיף אפיון לחיפושים ב – google.com ולסייע בעניין.
 
גוגל השיקה כעת את Google Suggest. בעת הקלדה של מילה או ביטוי לחיפוש, הכלי מעלה באופן אוטומטי רשימה של שאילתות חיפוש אפשריות. אם אתם מוצאים את המילה או הביטוי המתארים את מה שאתם מחפשים, פשוט סמנו אותו והחיפוש יבוצע. בנוסף, תראו מצד ימין את כמות התוצאות עבור כל חיפוש, ואולי תפיקו מזה ערך מוסף במידה ויש לזה השפעה כלשהי על החלטתכם.  בקיצור,  מדובר באפיון המעלה הצעות לחיפוש בזמן אמת, במטרה להקל עליכם את המשימה.

יתרונות:
1. מידע חסר – נניח ואתם מעוניינים לאתר שיר אך אינכם זוכרים מי שר אותו או איך קוראים לו, אתם יכולים להקליד מילים מתוך השיר ולראות מה עולה.

2. חיפוש ממוקד – אתם טסים לחו"ל ומעוניינים למצוא מלון בוושינגטון. במקום לחפש      "hotels in Washington" באפשרותכם למקד את החיפוש ל: "hotels in washington dc", או "hotels in washington state".

3. הימנעות משגיאות כתיב – הכלי מבוסס על אותו בסיס נתונים ש"שואל" אתכם בעת החיפוש: "האם התכוונת ל…", ולכן הוא מאפשר לכם מראש, להימנע מטעויות כתיב באנגלית. דוגמא להקלדה שגויה של חיפוש "ניו יורק טיימס" (באנגלית) ותיקון הטעות על ידי כלי ההצעות.

4. חסכון בזמן – מי מעדיף להקליד: san francisco chronicle (באנגלית…) כשביכולתכם פשוט להקליד " … san f" והחסר יושלם בדרך אחרת?…

למידע נוסף על  Google Suggest 

כתבה בנושא זה שפורסמה ב – Ynet

קרדיט: SEO Simple