בפוסט קודם כתבתי על הסכם הפשרה של Google, Authors Guild ו- Association of American Publishers מ- 28 באוקטובר 2008 לישוב הסכסוך ביניהם בכל הקשור לפרויקט הדיגיטציה של הספרים.

עלפי הצעת הסכם זה התחייבה Google לשלם 125 מיליון דולר – שחלקם ישולמו כפיצוי למחברים ומו"לים שספריהם כבר נסרקו ולהוצאות משפטיות, ועל פיו גוגל תוכל לגבות כספים מספריות וצרכנים תמורת גישה לספרים הדיגיטליים, ומשמעותו למעשה שליטה משמעותית של גוגל והגופים השותפים להסכם על השוק המתפתח של הספרים הדיגיטליים.

הסכם זה נמצא עדיין בדיון משפטי ומחכה לאישור משפטי.

אלא שבינתיים ספרנים, משפטנים, מחברים, מו"לים וחברות טכנולוגיות שמתנגדים להסכם במתכונתו הנוכחית חברו יחדיו והקימו את – Open Book Alliance. ב- Open Book Alliance חברים:
Amazon, American Society of Journalists and Authors, Council of Literary Magazines and Presses, Internet Archive, Microsoft, New York Library Association, Small Press Distribution, Special Libraries Association and Yahoo והוא שם לו למטרה לידע את עושי המדיניות והציבור בדבר היבטיה השונים של ההצעה להסכם הפשרה.

הטענה של Open Book Alliance היא שכל ספרייה דיגיטלית שנשלטת על ידי חברה בודדת וקבוצה קטנה של מו"לים עלולה להביא לעלית מחירים ולפגיעה בשירות לקהל הצרכנים – ספריות , חוקרים וסטודנטים.

ההחלטה המשפטית הסופית בעניין הצעת הסכם הפשרה אמורה להתקבל בשביעי באוקטובר 2009. מעניין מה היא תהיה ומה תהיה השלכת ההחלטה על הספריות וקהל הצרכנים ?

לכתבה המלאה

Slideworld הוא פורטל חופשי למצגות בתחום הרפואה ברוח ווב 2.0. המצגות נתרמו על ידי אנשי סגל וקלינאים מכל רחבי העולם לטובת הכלל. והמטרה המוצהרת היא להקים ספרייה דיגיטלית בה הקהילה האקדמית וקלינאים מרחבי העולם יוכלו לשתף את הידע שלהם המוצג במצגות. בפורטל אופציה לחיפוש ודפדוף על פי תתי קטגוריות במגוון נושאים כגון: פתולוגיה, רדיולוגיה, דרמטולוגיה, פסיכיאטריה, רפואת המשפחה, תזונה, אונקולוגיה, קרדיולוגיה, רפואת שיניים, רפואה אלטרנטיבית, כנסים ועוד. כאשר בוחרים בקטגוריה מסוימת אפשר למיין את התוצאות על פי: תאריך הוספה למאגר, מספר הורדות, ריטינג (דרוג המשתמשים) ושם מחבר.

את תוצאות החיפוש אפשר לעדן על פי אשכולות רלוונטיים לנושא החיפוש שמוצגים במסך התוצאות.

כאמור האתר מבוסס על שיתופיות. באתר טופס ייעודי להוספת מצגות על ידי המשתמשים. בטופס 2 אופציות – הוספת קישור למצגת קיימת או העלאת הקובץ כולו לאתר.

נכון להיום כפי שכתוב באתר מאגר המידע כולל למעלה מ- 7 מיליון מצגות.

בנוסף למצגות אפשר לחפש באתר גם ספרים אלקטרוניים.

ולמי שמעוניין במצגות בנושאים כלליים – אלה נמצאים באתר בכתובת: www.slideworld.com בכתובת זו אפשר לחפש וגם לדפדף על פי קטגוריות נושאיות שמכסות מגוון נושאים: מחשבים ואינטרנט, תרבות, חדשות מוסיקה ועוד.

לפורטל הרפואי למצגות
לפורטל הכללי למצגות

בלוג, יוטיוב, טוויטר, *iTunes …..
ספריית הקונגרס, במאמצה המתמשך להפוך את משאביה החינוכיים, היסטוריים ותרבותיים- לזמינים באינטרנט, תוך שימוש במגוון רחב של פלטפורמות ווב 2.0 השיקה פלטפורמה חדשה:
"The Library of Congress on iTunes U"
iTunes U, זהו איזור בתוך  iTunes Store , המציע בחינם תוכן חינוכי שמקורו באוניברסיטאות ובמכונים המובילים בעולם – באודיו ובוידאו.
על מנת להכנס לאזור iTunesU ,יש צורך להוריד את ישום iTunes מאתר:www.apple.com/itunes. (חינם).
האתר החדש מכיל חומר רב, ומתכוון להוסיף חומרים נוספים כמו: מקורות ותכניות לימודים למורים.
את כל החומר ניתן כמובן למצוא גם באתר של ספריית הקונגרס (corner of the web).

בסיום הידיעה, שמופיעה בבלוג של ספריית הקונגרס ישנה הבטחה:

So as long as people keep finding new ways to get information, we’re going to keep finding ways to get it to you

* iTunes  הנו נגן מדיה מבית אפל מחשבים, המאפשר ניהול והשמעת קובצי מוזיקה, וידאו ותוכנות והעברתם לנגני המדיה הדיגיטלית של החברה: אייפוד, אייפון ו-Apple TV (מתוך ויקיפדיה)

The Library of Congress on iTunes U

ב-British Libray ישנו כלי נפלא שנקרא: Turning the Pages.
רבים מן החומרים הנדירים באוסף הספרייה, כמעט בכל שפה, נסרקו למערכת המאפשרת למשתמש ל"דפדף" בספר באופן וירטואלי בעזרת העכבר, להגדיל באופן איכותי תמונות דיגיטליות ולקרוא או להאזין לפרשנויות מקצועיות, לגבי כל עמוד ועמוד. בין החומרים ניתן למצוא: כתבי יד, עיתונים, מפות, ציורים ורישומים, פטנטים, הקלטות ותוים.

בזכות האיכות הגבוהה של סריקת הטקסטים הנדירים, שחלקם מצוי במצב פיסי עדין מאד, מתאפשר לציבור הרחב לצפות בחומרים.  אילולא אותה טכנולוגיה היו אותם חומרים נגישים לחוקרים בודדים בלבד, אם בכלל.
השימוש בטכנולוגיה זו מעצים את חווית הקריאה הוירטואלית, ומדמה קריאה בטקסט המקורי.

בין הספרים בהם ניתן ל"דפדף", ניתן למצוא את הספר המודפס העתיק ביותר (868 AD ), הגירסה המקורית של עליזה בארץ הפלאות (1864), מחברת ובה יצירות בכתב ידו של מוצרט החל משנת 1784 ועד מותו, האטלס הראשון של אירופה משנת 1570, תנ"ך מאתיופיה משנת 1700 ועוד.

לצפייה ולדפדוף בחומרים, יש צורך בתוכנה Abobe Shockwave  אותה ניתן להוריד בחינם.

יומנו של מוצרט משבע השנים האחרונות לחייו. הקורא יכול להאזין ליצירות המוזכרות.

האטלס הראשון של אירופה – 1570

לרשימה הספרים המלאה

מידע נוסף על השימוש בתוכנה

אונסקו בשיתוף עם 32  מוסדות, עומדים להשיק ב-21 באפריל את World Digital Library, אתר שיציג תכנים נדירים ויחודיים מספריות, מוסדות תרבות וארכיונים מרחבי העולם, במטה אונסקו שבפריז.

WDL יכלול כתבי יד, מפות, ספרים נדירים, סרטים, קלטות, הדפסים וצילומים.
האתר שנבנה על ידי צוות של ספריית הקונגרס בסיוע טכני של הספריה באלכסנדריה,יהיה פתוח לציבור הרחב ללא כל תשלום.
מטרות הפרויקט כפי שמתאר זאת אחד היוזמים, הוא להפיץ ולתת במה  לנפח ולמגוון התוכן התרבותי ברחבי האינטרנט, לספק משאבים למחנכים, מדענים ולציבור הרחב, ולצמצם את הפער הדיגיטלי בתוך ובין מדינות על ידי בניית תוכן משותף.

ספריות לאומיות שתרמו מאוצרותיהן הן: ברזיל, מצרים, סין, צרפת, עיראק, ישראל, יפן, מאלי, מקסיקו, מרוקו, הולנד, קטאר, את רוסיה, ערב הסעודית, סרביה , סלובקיה, שוודיה, אוגנדה, בריטניה, וארצות הברית.

WDL יפעל בערבית, סינית, אנגלית, צרפתית, פורטוגזית, רוסית וספרדית, וכן יכלול תוכן בשפות רבות אחרות.  תהיה אפשרות לחיפוש ודיפדוף באתר על פי פרמטרים כמו: מקום, זמן ונושא.
תיאור של כל פריט וקטעי וידאו מלווים בהסבר של מומחה, נועדו להצית סקרנות ולעודד תלמידים כמו גם את הציבור הרחב, ללמוד עוד על המורשת התרבותית של המדינות.

Examples of treasures that will be featured on the WDL include oracle bones and steles contributed by the National Library of China; Arabic scientific manuscripts from the National Library and Archives of Egypt; early photographs of Latin America from the National Library of Brazil; the Hyakumanto darani, a publication from the year 764 from the National Diet Library of Japan; the famous 13th century “Devil’s Bible” from the National Library of Sweden; and works of Arabic, Persian, and Turkish calligraphy from the collections of the Library of Congres

לידיעה המלאה

World Digital Library Project Home

מאמר מעניין מגיליון אוקטובר 2008 של PLos Computational Biology עוסק בנושא כלים ביבליוגרפיים וספריות דיגיטליות. המאמר מתמקד בתחום ביולוגיה ויישומי מחשב אך הוא רלוונטי לכל תחומי המחקר. ההגדרה של ספריה דיגיטלית על פי מאמר זה היא: מאגר מידע שכולל מאמרים מדעיים וטכניים, פרסומים מכנסים וספרים ברי חיפוש ודפדוף, תוך שימוש בדפדפן אינטרנט. בהגדרה רחבה זו נכללים גם מאגרים ביביליוגרפיים מקוונים.

דוגמאות לספריות דיגיטליות שמשמשים חוקרים בתחום יישומי מחשב בביולוגיה הם:
ACM Digital Library
IEE Xplore
DBLP
Pubmed
Web of Knowledge
Scopus
Citeseer
Google Scholar
arXiv

הבעיה עמה מתמודדים החוקרים בשימוש בספריות דיגיטליות היא לא רק איתור החומר אלא ארגונו בצורה יעילה. כל התהליך של איתור החומר וארגונו מסובך ו"קר". המחבר מכנה את מרבית הספריות הדיגיטליות הנוכחיות כ"קרות". חסרים בהם המימדים האישיים, החברתיים והאינטגרליים. אמנם חוקרים משתמשים לא מעט בתוכנות ביבליוגרפיות מסורתיות לארגון החומר (כגון:BibTeX, EndNote, Reference Manager   RefWorks ), ובכך מתווסף לספריות הדיגיטליות ההיבט האישי, אבל עדיין תוכנות אלו חסרות את האספקט החברתי של יכולת לשתף את החומר עם עמיתים. לעומת זאת הכלים החדשים שמציע הווב לארגון החומר מספקים גם את ההיבט החברתי של האפשרות לשתף את החומר, ובכך הם תורמים לתהליך ה"הפשרה" של הספריות הדיגיטליות ה"קרות". הם מאפשרים למשתמש גם לתייג את החומר ולאחזר את החומר בצורה יעילה. מדובר באתרי סימניות כגון:
CiteUlike
Connotea
גם Hubmed בזכות מאפייניו הייחודיים תורם ל"הפשרה"

אלו הם כלים במסגרת הגל הראשון של כלי Web2.0 , Library2.0 או אפילו Science2.0 . בעתיד קרוב לודאי שיתווספו כלים חדשים. כך לדוגמה המרכז  למחקר ב-British Library בודק אפשרות לפיתוח כלים חדשים בתחום זה בגיבויה של Microsoft – כלי Web3.0.

עתיד הספריות הדיגיטליות והפרסומים המדעיים הכלולים בהם אינו בטוח. מה שבטוח הוא שאנו עדים להתפתחותה של ספרייה דיגיטלית יותר אינטגרטיבית, בעלת מאפיינים של פרסונליזציה, חברותית יותר ידידותית יותר ונגישה יותר. קרוב לוודאי שנראה בעתיד הרבה יישומי ספריות דיגיטליות שינצלו את המאפיינים החברתיים החדשים של פלטפורמות כמו Facebook ו- OpenSocial. הזן החדש של כלים ביבליוגרפיים תומכים ומסיעים לשינוי זה, והכלים החדשים המתפתחים ישלימו ויעצימו את המגמה. הכלים החדשים גם תומכים במגמה החדשה המסתמנת של אינטגרציה והסרת החיץ בין סוגים שונים של מידע וידע.

אך ספריות דיגיטליות "חמות" יותר לא יושגו על ידי כלי תוכנה בלבד. בתהליך זה חייבות גם הספריות הדיגיטליות לנקוט מספר צעדים ……

על כך במאמר המלא…

ומשהו בנימה אישית… מהיכרות עם השירותים החופשיים לשמירה, ארגון ושיתוף מאמרים שהוזכרו במאמר כ"מפשירים" כגון: Citeulike ו- Connotea – הם אתרים מצוינים. בשל מאפייני השיתוף שלהם הם מהווים גם מקור לחיפוש מאמרים איכותיים, אך אין בהם, בשלב זה, כדי להחליף את התוכנות הביבליוגרפיות המסורתיות כגון: BibTeX, EndNote, RefWorks, שכן אין הם תומכים ביצירת רשימות ביבליוגרפיות. אך הם "עובדים" בשיתוף פעולה עם תוכנות ביבליוגרפיות מסורתיות ומאפשרים יצוא ויבוא הדדיים של רשומות. לעומת זאת Endnote Web, שירות של Web of Knowledge למנויים, יכול בנוסף לשיתוף הפעולה עם התוכנות המסורתיות גם לעמוד בפני עצמו בכל הקשור לניהול רשומות ביבליוגרפיות. יש בו כמעט את כל המאפיינים של התוכנות המסורתיות לצד המאפיין ה"מפשיר" עליו דובר במאמר- מאפיין ה"שיתוף". . יתכן שזה אחד הצעדים של הספריות הדיגיטליות לקראת ה"הפשרה" ואימוץ Science2.0 .