ספריות ברחבי העולם כולו מתמודדות היום עם בעיות תקציביות ונאלצות לקצץ באוספים ובשירותים, ומשתדלות לעשות זו תוך פגיעה מינימלית במשתמשים.

היום יש שימוש הולך וגדל במנועי חיפוש מדעיים ובראשם גוגל סקולר ובתחום הביורפואי במאגר המידע החופשי Pubmed . לאור דפוסי שימוש אלה התעוררה שאלה בקרב ספרנים באוניברסיטת (California Santa Cruz (UCSC, בבואם לקצץ באוספים, ביחס לחשיבות המשך המנויים למאגרי מידע ביבליוגרפיים לעומת המשך מנויים לכתבי עת. טענה עיקרית שנשמעה על ידי הספרנים והסגל כאחד ומוצאת חיזוקים בספרות ובקרב ספרנים מספריות אחרות היא שלאור השימוש ההולך וגדל בגוגל סקולר  לא יזדקקו עוד למאגרי מידע שהספרייה מנוייה עליהם. ומשום כך אפשר לקצץ בתקציב המנויים למאגרי מידע לטובת המשך המנויים לכתבי עת.

כדי להתמודד עם שאלה זו נערך סקר דפוסי שימוש במאגרי מידע בקרב החוקרים באוניברסיטת California Santa Cruz בסוף 2009. התוצאות התפרסמו בגיליון סתיו 2010 של כתב העת
Issues in Science and Technology Librarianship.מטרת הסקר הייתה לזהות מאגרי מידע מועדפים על החוקרים ומדוע? מה מידת השימוש בגוגל סקולר ובמאגרים חופשיים אחרים , מה מידת השימוש בגוגל סקולר וההעדפות לעומת המאגר הרב תחומי Web of Sciences ומה היא עמדתם של החוקרים ביחס לביטול מאגרים לטובת יותר מנויים לכתבי עת .

מתוצאות המחקר:
Web of Science נמצא כמאגר שבו נעשה השימוש הרב ביותר כמאגר יחיד – 41.6%.
לא נמצא הבדל בין השימוש ב- Pubmed כמאגר יחיד – 21.5% ובין השימוש בגוגל סקולר כמאגר יחיד – 18.7% . גוגל סקולר נמצא הכלי השני הפופולרי לאחר Web of Sciences    .שמונים ושלושה אחוזים מהנחקרים משתמשים בו ו-שלושה עשר אחוזים  אחרים מתכוונים להשתמש בו בעתיד.
רוב מאגרי מידע ומאגרים ייעודיים לנושא מסויים נמצאים בשימוש מועט יחסית למאגרים רב תחומיים , להוציא את מאגר המידע Pubmed . גוגל סקולר מועדף בשל הידידותיות שלו למשתמש – קלות שימוש ומהירות תגובה. אלה שמעדיפים את Web of Sciences סבורים שהוא אמין יותר מבחינת איכות התוצאות.

אשר לשאלה מה עדיף לאור הבעיות התקציביות לקצץ/להשאיר – מאגרים או כתבי עת – 66% מהחוקרים סבורים שיש להשאיר את המנויים לכתבי עת בעוד ש-34% בחרו להשאיר את מאגרי המידע הביבליוגרפיים.

לפירוט נוסף במאמר המלא

מסמך של הספרייה הלאומית באנגליה שהתפרסם לאחרונה עוסק בחזון הספרייה ל- 2020 – במגמות ובהזדמנויות בעשור הבא. המסמך הוא פרי מחקר מקיף וראיונות עם מומחים מהסקטורים השונים שעסקו בתחזיות הנוגעות להתפתחויות טכנולוגיות ולסביבה המשתנה והמשמעויות לספרייה.

הספרייה הלאומית באנגליה רואה את קידום הידע בעולם כשליחות, וחזונה ב- 2020 הוא להיות מובילה בסביבת המידע ולקדם את הידע לטובת הכלכלה החברה והעשרת חיי התרבות. חזון זה נתמך על ידי 5 עקרונות שיהוו את ההעדפות האסטרטגיות של הספרייה : הבטחת גישה לדורות הבאים, מתן אפשרות גישה לכל מי שמעוניין לחקור, תמיכה בקהילות מחקר, העשרת חיי התרבות של האומה ושיתוף פעולה בעולם הידע הגדל. חזון זה יתורגם לאסטרטגית פעולה לחמשת השנים הבאות.

על האופן בו תגשים הספרייה את חזונה לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות בעתיד על פי המחקר ודעות המומחים אפשר לקרוא במסמך. .

ההערכה היא שעד 2020 75% מהכותרים יהיו דיגיטליים או יופיעו בשני הפורמטים דיגיטלי ומודפס. כדי לממש את העיקרון הראשון בחזונה, הספרייה שואפת לשמר תכנים דיגיטליים לטווח הארוך באופן שניתן יהיה להשתמש בהם בדורות הבאים.

דיגיטציה של תכנים תוך מציאת איזון מתאים בכל בנוגע לזכויות יוצרים היא שאיפתה של הספרייה כדי לממש את העיקרון השני של חזונה – הבטחת גישה לכל מי שמעוניין לחקור.

שירותי מחקר מותאמים לצרכים הספציפיים של החוקרים היא שאיפתה של הספרייה כדי לממש את העיקרון השלישי בחזונה – תמיכה בקהילות מחקר

שיתוף פעולה הדוק עם ארגונים ציבוריים כמו BBC וגורמים מסחריים כמו Microsoft ישרתו את הספרייה בדרך למימוש העיקרון הרביעי בחזונה – העשרת חיי התרבות של האומה

ויצירת קשר בין כל הגורמים שנוטלים חלק ברשת המידע הגלובלית ישרתו את העיקרון החמישי בחזונה – שיתוף פעולה בעולם הידע הגדל.

כיצד יתורגמו כל אלה לאסטרטגית פעולה – על כך אפשר לקרוא במסמך.

מעבר לכך מעניינות התחזיות עליהן הושתתו החזון, הדרכים להשיגו, ואסטרטגית הפעולה. תחזיות אלה כוללות :
הסביבה הטכנולוגית תשתנה באופן עקבי ומהיר
העולם המקוון יהיה דומה לווב הסמנטי – מחשבים יוכלו לנתח מידע
הציפיות ודרישות המידע של הקוראים יגדלו. בחיפושי מידע תהיה דרישה למקורות מידע איכותיים ומידע שמושתת על פעילות קודמת
יהיה גידול בתנועת הגישה הפתוחה
ומכשירי הנייד ידביקו את המחשבים האישיים ויהוו כלים רגילים לגישה לווב.

תחזיות אלה משמעותיות לגבי כלל הספריות וכדאי להיערך לכך.

המסמך המלא

וידאו בנושא

כנס צ'ארלסטון הוא מפגש שנתי של ספרנים, מנהלי ספריות, מו"לים, יועצים, וספקים שבאים לדון באווירה לא פורמלית יחדיו בנושאים חשובים שמעניינים אותם. השנה היה זה המפגש השנתי ה-30, הוא התקיים ב- 3-6 בנובמבר 2010 ועסק בנושא רכש ספרים וכתבי עת .

אחת ההרצאות המעניינות הייתה הצגת פרויקט ה- eReaders של הספריות באוניברסיטת Duke.
במסגרת פרוייקט זה נרכשו קוראי ספרים אלקטרוניים Kindles- ושולבו בקטלוג להשאלה למשתמשים.

הפרוייקט החל כפרוייקט פיילוט בראשית 2010 עם מספר מצומצם יחסית של מכשירי קינדל וגדל עד כה ל-40 קוראים אלקטרוניים. האוסף נבנה על פי נתוני השאלה של הספרים המודפסים. כל כותר שנמצא מושאל מעל 3 פעמים נוסף לקינדל. כמו כן במסגרת הפרוייקט יצרו רשימת תפוצה ייעודית לקינדל דרכה המליצו המשתמשים על כותרים להוספה לקוראים האלקטרוניים.

לצורך שיווק הפרויקט הקימו אתר ייעודי. כל הכותרים שולבו בקטלוג ודרכו מצאו המשתמשים את הקוראים האלקטרוניים.

פרויקט מעניין שמרמז על העתיד…

פרטים נוספים אפשר למצוא בדווח של מי שנכח בכנס. המצגות עדיין לא עלו לאתר
לאתר הפרויקט

מאמר מעניין שהתפרסם בעלון של OCLC – NextSpace, עוסק בעתיד של ההוצאה לאור וכיצד ספריות יכולות להשתלב בתהליך זה.

במאמר מובאים דבריהם של שני בעלי תפקידים מובילים בתחום, על יוזמות של ספריות בתחום ההוצאה לאור.
האחת – Catherine Mitchell מ- California Digital Library שספרה על היוזמה "the University as Publisher" באוניברסיטת קליפורניה, ועל מאמציה לתאם בין שירותי הספרייה הדיגיטלית בקליפורניה וההוצאה לאור האוניברסיטאית כדי לנהל טוב יותר את התנובה המחקרית של אוניברסיטת קליפורניה. שיתוף פעולה זה בא לידי ביטוי בתכנית – UC  Publishing Services-  UCPubS-. שכוללת פלטפורמה להוצאה לאור ושירותי ייעוץ לחוקרים. על חשיבותה של היוזמה יעידו דבריה:

"We have an opportunity here as a community to put a stake in the ground, to work to protect our institutions’ investments in academic research by inserting ourselves, wherever possible, into the flow of scholarly communication.”

Andrew Pate ותיק בתעשיית ההוצאה לאור בעל תפקיד בכיר ב- On Demand Books הוא השני שדבריו מובאים במאמר. Andrew Pate דיבר על טכנולוגיות חדשות שיאפשרו ביתר קלות לספריות לקחת חלק בתהליך ההוצאה לאור. התמקד בתיאור EBM – Espresso Book Machine – מכונה שמסוגלת לבצע את כל תהליך ההדפסה והכריכה במספר דקות ונמצאת בשימוש בספריות . על האופן בו ספריות מסוימות – New Orleans Public Library University of Michigan , University of Utah ו- University of Pittsburgh משתמשות במכונה זו אפשר למצוא במאמר המלא. כמו כן מעניין לקרוא את הכתבה על השימושים ב- EBM באוניברסיטת מלבורן שבאוסטרליה – שימושים שמלמדים על יחסי הגומלין בין האלקטרוני למודפס.

דו"ח מקיף בן 172 עמודים של ACRL בנושא ערכן של ספריות אקדמיות התפרסם בספטמבר 2010 . היום ספריות אקדמיות יותר מאי פעם נדרשות וצריכות להדגיש ולהוכיח את ערכן ותרומתן למוסד יעדיו ומטרותיו. . מטרתו של המסמך היא לסייע לספריות לעשות זאת.

הדוח עוסק ב-10 תחומים בהקשר המוסדי בהם לספרייה תפקיד . התחומים נוגעים להישגים של הסטודנטים והצלחתם ולהישגי המחקר וההוראה. מטרתו של הדוח לסייע לספרנים להבין על סמך ספרות מחקרית כמותית ואיכותנית, את התשובה לשאלה כיצד הספרייה מקדמת את מטרות המוסד. בהסתמך על ספרות, הדוח כולל המלצות לספריות כיצד להדגיש את ערכן, והתקווה היא שספריות ישתמשו בדוח לפתיחת דיאלוג עם האדמיניסטרציה בקמפוס בנושא ערכן של הספריות בחינוך הגבוה.

לדו"ח המלא

Association of College and Research Libraries. Value of Academic Libraries: A Comprehensive Research Review and Report. Researched by Megan
Oakleaf. Chicago: Association of College and Research Libraries, 2010.

כנס IFLA ה- 76 התקיים השנה ב- 10-15 לאוגוסט בגוטנברג שבשבדיה . הוא עמד בסימן הגישה החופשית למידע ולכל האוכלוסייה והוצגו בו נושאים ספרניים מגוונים: רכש ופיתוח אוספים, קטלוגים, הספקת מסמכים, סוגים שונים של ספריות, ספריות ואוכלוסיות שונות, ניהול ושיווק, אוריינות מידע , ספרים נדירים, שימור, מולטימדיה, טכנולוגיות מידע ועוד..

אחת ההרצאות המעניינות הייתה בנושא נתונים מקושרים וספריות.

היום הווב מאפשר לקשור בין מסמכים קשורים. באופן דומה הוא יכול לאפשר לקשור בין נתונים קשורים. מטרת הנתונים המקושרים היא לאפשר שיתוף בין נתונים מובנים בווב באותה קלות שניתן היום לשתף מסמכים.

היום עדיין ספריות מבודדות במונחים של חילופי נתונים מכיוון שהנתונים בעיקרם נאספים על ידי ספרנים למען ספרנים, והתהליך של חילופי נתונים ושיתופן עם מוסדות לא ספרניים הוא עדיין בחתוליו.

שיתוף פעולה קיים בעיקרו בין ספריות, והנתונים הספרניים הם עדיין אינם חלק אינטגרלי מהווב. הסיבה העיקרית לכך היא דרגה נמוכה של קישוריות בין מאגרי הספרייה ומאגרים מתחומים אחרים, אבל גם בשל תהליך איסוף המידע והפורמטים של המידע.

הווב הסמנטי ובמיוחד יוזמת הנתונים הפתוחים והמקושרים מעודדים מוסדות לפרסם, לשתף ולכונן קישורים עם מקורות מידע אחרים. זה רלוונטי למוסדות מסחריים ולמוסדות שלא למטרות רווח. מבחינת הספריות – להיות חלק מרשת הנתונים המקושרים או הענן הסמנטי משמעותו גם שספריות יוכלו לענות יותר טוב על ציפיות המשתמשים כמו מידע נגיש בפורמט שמובן גם לא למומחים בספרנות .

פעילות במסגרת מאגר המידע ההולך וגדל של הענן תוכל להוריד מהנטל הקיים היום על הספרנים בתחזוקת מאגרי המידע שלהם, וגם לסלול דרך לשירותים חדשים שמתבססים על יותר מנתונים של מוסד בודד.

המאגרים הספרניים הם איכותיים ומקצועיים ולפיכך יש להם את הפוטנציאל להפוך עמוד התווך לאמינות בווב הסמנטי שהולך וגדל.

ספריות החלו להבין את הפוטנציאל שטמון בווב הסמנטי, ומספר מוסדות מתכוננים לפרסם את הנתונים שלהם כנתונים מקושרים. בפועל זהו תהליך מאתגר. בנוסף למכשולים הארגוניים , ההיבט הטכני של פרסום נתונים בווב הסמנטי ושימוש בנתונים מהווב הסמנטי יכולים להערים בעיות לא מבוטלות למוסדות מסורתיים כמו ספריות, במיוחד אלו עם תקציבי IT מצומצמים יותר. מאידך, התנאים להגשמתו של חזון זה מבטיחים, שכן מוסדות אלה משתמשים בסטנדרטים משותפים כמו MARC21 או RAKWB ,  למרות שהם צריכים עדיין להתאים עצמם לתהליך חילופי הנתונים הכללי בווב .

נייר עבודה מעניין שהוצג בכנס IFLA האחרון שהתקיים באוגוסט 2010 עוסק בנתונים המקושרים מפרספקטיבה של ספריות ומוסדות תרבות אחרים. כמו כן מתאר את ניסיונה של הספרייה הלאומית בגרמיה לכונן שירות כזה. פרסום המאגר המקומי בצורת נתונים מקושרים הוא צעד עיקרי לקראת החזון. אך אתגרים לא מעטים ניצבים בדרך:אתגרים טכניים, קונספטואליים שקשורים למידול הנתונים ובחירה באונטולוגיות מתאימות ולהגדרת ה- URIs, ואתגרים משפטיים . המאמר מתאר את האתגרים בפניהם עמדה הספרייה הלאומית בגרמניה בבואה להקים שירות של נתונים מקושרים. אתגרים אלה כללו – המרת הנתונים ל-RDF והעשרתם בהפניות למקורות חיצוניים כגון וויקיפדיה ו-דיביפדיה, בחירת הנתונים ובחירת אונטולוגיות מתאימות למודל הנתונים.

במאמר יש גם תיאור של הישגים ומטרות בטווח הקצר והרחוק. .
בכינון שירות מסוג זה הספרייה צעדה צעד אחד לקראת החזון התרבותי הגלובלי, אבל המטרה הרחוקה תושג כאשר גישה זו של פרסום וחילופי נתונים תזכה לתמיכה רחבה.

נושא אחר שנדון בכנס הוא אוריינות מידע .
קישורים למספר מצגות מהרצאות בנושא זה זמינים כעת

לאתר הכנס
לנייר עבודה – ספריות ונתונים מקושרים
למצגת בנושא ספריות ונתונים מקושרים
למצגות בנושא אוריינות מידע

בעידן בו ספריות נאלצות להתמודד עם בעיות תקציביות והתאמת הספריות לצרכים המשתנים על כל הכרוך מכך : החל מארגון מחדש של חללי הספרייה וכלה בצורך המתעורר לעתים למיזוג ספריות , כדאי להכיר ניסיונות של ספריות אחרות בנושא .

אחת הבעיות שעל הספריות להתמודד עימן היא ארגון מחדש של האוספים ודילולם.

במאמר מעניין שהתפרסם בגיליון קיץ 2010 של כתב העת :
Issues in Science and Technology Librarianship
בשם:
How Much Space Does a Library Need? Justifying Collections Space in an Electronic Age
מתוארת שיטה לחישוב גודלה של ספרייה באוניברסיטת פנסילבניה, שהייתה אמורה להוות מיזוג של שתי ספריות קיימות – ספרייה למדעי הפיזיקה וספרייה למתמטיקה – מיזוג שהצריך דילול אוספים.

השיטה התבססה על גיל החומר המצוטט כמדד לדילול. גיל הציטוטים התבסס על בדיקת הציטוטים בפרסומים האחרונים של אנשי הסגל בהסתמך על Web of Sciences ופרסומים באתרי הבית של החוקרים. המטרה הייתה לקבוע עד כמה אחורנית בזמן צריך ללכת כדי לכלול 70% 80% ו- 90% מהציטוטים. מהבדיקה עלה, בין היתר, שיש קשר בין משתנה הדיסציפלינה וגיל החומר המצוטט ובמתמטיקה נוהגים לצטט חומר ישן יותר.

למדד גיל הציטוטים יש כמובן מגבלות, והמגבלה העיקרית היא שהוא משקף את צורכי החוקרים ולא את הצרכים של כלל משתמשי הספרייה. לכן לאיזון התמונה נלקחו בחשבון, לצורך הדילול, גם מדדים נוספים וכמובן, כבמקרים אלה, גם הפוליטיקה הפנימית שיחקה תפקיד…

על כל אלה במאמר המלא …

היום הווב מאפשר לקשור בין מסמכים קשורים. באופן דומה הווב יכול לאפשר לקשור בין נתונים קשורים. וזוהי מטרתו של הווב הסמנטי אשר מורכב למעשה מנתונים מקושרים . מטרת הנתונים המקושרים היא לאפשר שיתוף בין נתונים מובנים בווב באותה קלות שניתן היום לשתף מסמכים. הנתונים המובנים יכולים לכלול מידע בנושאים שונים: מדע, בריאות, חדשות, מידע ממשלתי ועוד .. 

מה הם העקרונות, ההיבט הפרקטי? הפוטנציאל של הנתונים המקושרים? ותפקיד הספריות בתחום זה?

היום מספר ארגונים בווב כגון: data.gov.uk וה- bbc אימצו את הנתונים המקושרים. גם לספריות יש יוזמות בתחום.

מידע על יזמות אלו ונושאים כלליים בנושא אפשר למצוא בהרצאות שהתקיימו ביום הפתוח שארגנה TALIS ב- British Library ביולי 2010.

כל הרצאות הוידיאו זמינות עתה לצפייה חופשית

בארצות הברית מציינים בימים אלה 50 שנה ליציאת הספר "אל תיגע בזמיר" שראה אור ב-11 ביולי 1960 .
הספר "אל תיגע בזמיר" (באנגלית: To kill a mockingbird), זוכה פרס פוליצר שתורגם לכ-40 שפות זכה מיד עם צאתו להצלחה אדירה, נמכר עד היום בכ-30 מליון עותקים  ואף עובד לסרט.
מאז פרסומו, "אל תיגע בזמיר" נחשב לקריאת חובה בבתי-ספר רבים בארץ ובעולם. הספר נבחר ב-1999 כספר המאה של ירחון הספריות בארצות הברית. בבריטניה בחר בו איגוד הספריות כספר האחד החשוב ביותר לקריאה בידי מבוגרים. הסרט שנעשה לפיו נבחר לשימור בספריית הקונגרס.
הרומן עוסק בבעיית הגזענות בדרום ארצות-הברית ומתרחש ב-1935 במחוז "מיקום" שבאלבמה. העלילה מתמקדת בהתבגרותם של שני אחים ילדיו של עורך-דין, המייצג גבר שחור הנאשם ללא עוול בכפו באונס צעירה לבנה. על רקע המשפט, אשר חושף את הגזענות והדעות הקדומות של החברה כלפי שחורים, חווים הילדים על בשרם את המחיר הקשה שמשלמים המתנגדים לאפליה. באמצעות כתיבה רגישה וכנה הטיחה הרפר לי בפני תושבי ארצות-הברית את חוליי החברה ובמרוצת השנים הפך הספר לאבן דרך במאבק לשוויון וזכויות-אדם.

שנת ה-50 ל"אל תיגע בזמיר" מאת הארפר לי צויין בארצות הברית בכבוד ובהיקף השמורים לקלסיקות מכובדות.
זהו ספרה היחיד של הרפר לי, שמאז פרסום הספר נמנעה מלהופיע בראיונות, היא הסכימה לקבל תארי כבוד, אך סירבה לנאום בטקסים שבהם קיבלה אותם.

לציון המאורע, הוקם אתר אינטרנט מיוחד ובו לוח אירועים המתוכננים לכמה חודשים. באתר ישנה אף אפשרות להאזין לספר.
ברוח ימינו אלו אף נפתח דף פייסבוק לאוהדים (מונה למעלה מ-11 אלף אוהדים).

זהו אחד הספרים שהשפיעו על דורות של אמריקאים כמו גם על קוראים בכל העולם, אחד הספרים שיש האומרים שהיתה לו אפילו איזושהי השפעה על מערכת הבחירות האחרונה בארצות הברית.
הספר משאיר את הקוראים עם תהיות הרלוונטיות גם לזמננו: האם גם אצלנו קיימות דעות קדומות המעוורות את עינינו? האם גם אנו נוהגים על פי מוסכמות חברתיות החזקות מאיתנו?

הספר נמצא בספרייה המרכזית ב-3 עותקים בעברית (813.54 לי), ועותק אחד באנגלית (813.54 lee)

ACRL פרסמה ביוני 2010 דו"ח בנושא מגמות בולטות  בספריות אקדמיות שיש להן השלכות על ההווה והעתיד. הדו"ח התבסס על סקירת ספרות ועל סקר שנשלח בדואר אלקטרוני ל- 9812 חברים ב- ACRL בפברואר 2010. למרות שאחוז המשיבים על הסקר היה נמוך – 5% – הוא סייע בהבהרת המגמות המסתמנות.

המגמות הן:
• הגידול באוסף של הספרייה האקדמית מונע על ידי דרישות המשתמשים ויכלול סוגים חדשים של מקורות מידע. יש צורך באיסוף, שימור ומתן גישה לאוספים דיגיטליים. כלים לניתוח ויזואלי תהיה טכנולוגיה שתתפוס תאוצה בשנים הבאות בקמפוסים.
• הספריות תמשכנה להתמודד עם בעיות תקציביות
• שינויים בהשכלה הגבוהה יחייבו ספרנים לרכוש מיומנויות חדשות
• תגדל המחויבות של הספריות למתן דין וחשבון על פעולותיהן שכן ספריות תצטרכנה להוכיח את חשיבותן וערכן למשתמשים ולמוסדות שלהן.
• יהיה גידול בדיגיטציה של אוספים מיוחדים של הספרייה האקדמית
• הגידול ביישומים שמותאמים למכשירים ניידים יצריך חשיבה יצירתית מצד הספרנים לפיתוח שירותים חדשים מתאימים, על כל מה שכרוך בכך מבחינת הכשרה, תקציב, שיווק והדרכה
• הרחבת שיתוף הפעולה במישורים השונים – חברי הסגל, סטודנטים, מומחים לנושאי טכנולוגיה וספרנים מספריות אחרות – כל אלה יעצימו את תפקידה של הספרייה במוסד ומעבר לו
• ימשכו מאמצי הספריות לאספקת שירותים בתחום התקשורת המדעית – הדרכה בנושאי זכויות יוצרים, תפקיד בפיתוח המאגרים המוסדיים ועוד
• הטכנולוגיה תמשיך לשנות את השירותים והמיומנויות הדרושות – מחשוב ענן, כלים לגילוי ידע, תכנים ותוכנות פתוחות, רשתות חברתיות – לכל אלה תהיה השפעה על הספריות
• ההגדרה של הספרייה תשתנה בעקבות הקצאת המרחב בפיזי של הספרייה למטרות אחרות והרחבת הנוכחות של הספרייה במרחב הוירטואלי

לדו"ח המלא

מי אמר שבספרייה צריך לקרוא רק מתוך ספרים? האמן גורדון יאנג וצוות האמנים בסטודיו הנקרא Why not Associates העמידו 14 גזעים גדולים של עצי אלון כמעין עמודים תומכים בתוך בניין הספרייה ב-Crawley במערב סאססקס שבבריטניה, כשעל כל גזע חרוטות פסקאות מתוך ספרים בספרייה.
להמשך קריאה  http://www.lit-republic.co.il/?p=1003

בהמבורג שבגרמניה יש עכשיו מכונה אוטומטית לממכר סיגריות, רק בלי הסיגריות. במקום החומרים הממכרים והמסרטנים יש חומרים ממכרים מסוג אחר – ספרים.
המו"ל מיחזר מכונה ישנה המשרתת את סביבת אוניברסיטת המבורג, ואפשר לרכוש בה ספרים מכל הז'אנרים (כולל רומנים גרפיים ומדריכי נסיעות), אבל רק כאלה שנכתבו על ידי מחברים מהמבורג.
להמשך קריאה http://www.lit-republic.co.il/?p=1017

האמנית נינה קאצ'דוריאן נודדת מאז 1993 בין אוספי ספריות ומשאירה בהם חותמת הומוריסטית. היא מסדרת את הספרים מחדש באשכולות כך שאפשר לקרוא את הכותרות שלהם ברצף ויתקבל מסר חביב: קאצ'דוריאן ביצעה את זממה גם בספריות עירוניות וגם באוספים פרטיים: היא מייצרת נרטיב תמציתי, במעשה-סיפר מסוג חדש ומלבב: אבל מעבר לגיחוך, המעשה שלה לא חותר, נגיד, תחת הסדר בספריות. במוזיאון סטרינדברג בשטוקהולם למשל היא קיבלה אישור לשחק עם מיקומם של הספרים. בשלב זה הפרויקט Sorted Books כולל 130 ספרים.
אפשר לראות עוד פרטים כאן  ‬http://www.lit-republic.co.il/?p=1075

דו"ח בן 66 עמודים של ALA שמדווח על מצב הספריות השונות בארה"ב התפרסם באפריל 2010. הדו"ח עסק במגוון נושאים – ספריות בעתות משבר, ספריות ציבוריות, ספריות בתי ספר, ספריות אקדמיות, ספריות וטכנולוגיה, בניית ספריות ושיפוצן, חקיקה פדרלית, זכויות יוצרים ועוד.

מסקנה עיקרית ומעודדת של הדו"ח היא שהחשיבות של הספריות נמשכת בעתות מיתון למרות הירידה במקורות המימון.

מספר מגמות מסתמנות על פי הדו"ח הן :

• השימוש באינטרנט ממשיך להתרחב בספריות ציבוריות. מרבים להשתמש בשירותי הספרייה לחיפוש מקורות בנושאי תעסוקה, חינוך משלים ומקורות ממשלתיים.
הספרייה המקומית משמשת חבל הצלה – מציעה הכשרה טכנולוגית וסדנאות בנושאים שונים החל בכתיבת קורות חיים וכלה במיומנויות לראיונות עבודה
• 96 אחוזים מהאמריקאים חשים שספריות בתי הספר ממלאים תפקיד חשוב בחינוך
• השימוש הפיזי והוירטואלי בספריות האקדמיות גדל. כך למשל 95% מהסטודנטים משתמשים באתר הספרייה לפחות אחת לשבוע ומספר הסטודנטים שמשתמשים באתר הספרייה מדי יום גדל מ- 7.1 אחוזים ב-2006 ל- 16.9 אחוזים ב- 2009
• בנית ספריות ושיפוצן נמשכים ב- 2009 הודות להקצאת משאבים לפני המשבר הכלכלי, והרבה ספריות מאמצות מאפיינים "ירוקים"

פרטים מלאים במגוון נושאים אלה ונושאים אחרים מעניינים כגון: ווב 2.0 וספריות, ספריות ורשתות חברתיות, הנייד והספריות, דאגה לבעלי מוגבלויות ועוד אפשר למצוא בדו"ח המלא

לדו"ח המלא
Library journal על הנושא

שבוע הספרייה הלאומי בארה"ב מתקיים מדי שנה באפריל (לראשונה ב-1958) בחסות American Library Association-ALA והספריות ברחבי ארה"ב. אירוע זה שמתקיים השנה ב-11-17 באפריל תחת הסיסמה “Communities thrive @ your library.” הוא במסגרת הקמפיין של ALA למען הספריות ונוטלות בו חלק כל הספריות – ספריות אקדמיות, ספריות בתי הספר, ספריות ציבוריות וספריות מיוחדות.

באתר שמוקדש לנושא יש כלים חופשיים לקידום והגברת המודעות לשבוע הספרייה, רשימת אירועים, ומקורות נוספים שמדגישים את מעמד הספריות כמרכזי תרבותי לקהילה וכמסייעות לקהילות לשגשג בעתות מצוקה.

באתר יש קישור לקובץ המתאר כיצד חגגו ספריות שונות ברחבי ארה"ב את שבוע הספרייה הלאומי בשנה שעברה, ודרכו אפשר ללמוד על פעילויות הספריות השונות ולהתוודע לרעיונות שיווקיים מקוריים שלהן לקידום הספרייה .

לאתר