Mooc – קורסים מקונים שמועברים על ידי מיטב המרצים ופתוחים לציבור הרחב ברמה העולמית – היא המגמה החשובה והמדוברת ביותר בטכנולוגיות החינוך בשנת 2012. מאפיינים עיקריים של Mooc : הקורסים הם מקוונים בווב, חופשיים ללא תשלום, פתוחים בניגוד לקורסים מסורתיים למספר רב של משתתפים ללא תנאי סף לקבלה.

מדובר בלימודים אקדמיים של ממש – מטלות, מבחנים, ציון וגם תעודה, בדרך כלל על סיום הקורס.

שלושת הפלטפורמות הבולטות בתחום הן : Audacity ,  Edx ו- Coursera.

Coursera שנוסדה ב- 2012 היא פלטפורמה מקיפה רב תחומית , מיזם עם מטרות רווח שהוקם על ידי שני מרצים מאוניברסיטת סטנפורד ותוך זמן קצר הצטרפו למיזם אוניברסיטאות נוספות. כיום חברים בפלטפורמה זו כ- 80 מוסדות ובתוכן האוניברסיטה העברית

ביוני 2013   הצטרפו לפלטפורמה זו גם הטכניון ואוניברסיטת  תל-אביב. הקורס הראשון של הטכניון Nanotechnology and Nanosensors יהיה באנגלית ובערבית

בין הקורסים שיוצעו על ידי אוניברסיטת תל אביב :

The Rise and Fall of Jerusalem

What A Plant Knows

The Emergence of the Modern Middle East

על חשיבות מהלך ההצטרפות של שתי האוניברסיטאות ל-Coursera  יעידו דבריה של פרופ' דפנה קולר ישראלית מאוניברסיטת סטנפורד :

“It is an honor for me to be working with two of the best universities in my birth country, to provide students access to great education, free of cost,” … “Tel Aviv and the Technion will now be able to reach students in Israel and around the world, spreading their knowledge and expertise to thousands more people than ever before possible.”

לכתבה בנושא

מאמר שהתפרסם בגיליון מאי 2013 של College & Research Libraries News כולל רשימה ותיאור של מקורות מידע חופשיים. הרשימה כוללת מקורות מידע כלליים, קטלוגים מאוחדים, כלי חיפוש לאוספים דיגיטליים ותזות .

להלן מספר דוגמאות למקורות מידע שנכללים ברשימה: ShareILL.org – וויקי שמתוחזק על ידי ספרנים להשאלה בינספרייתית בארה"ב שמטרתו לסייע לאתר מקורות מידע רלוונטיים. האתר כולל גם את רשימת הספריות הלאומיות בעולם .

Trove-  Australia – פורטל חופשי של הספרייה הלאומית באוסטרליה כולל גם גישה למקורות מידע חופשיים,  The European Library – אגרגטור של  מצאי דיגיטלי ופיזי של 48 ספריות לאומיות באירופה ומספר ספריות מחקר ו– NDLTD – ספרייה דיגיטלית של תזות ודיסרטציות

לרשימה המלאה

OATD  – Open Access Theses and Dissertation הוא  שירות חדש כולל לחיפוש תזות ודיסרטציות   בגישה  פתוחה. כיום הוא  מאנדקס למעלה מ- 1.5 מיליון תזות  בגישה חופשית  מ– 600 אוניברסיטאות ומוסדות אקדמיים אחרים ב רחבי העולם . התזות עצמן נמצאות באתר המקורי שלהן והשירות רק מאפשר גישה אליהן.

הסטטוס של התזות  שנגישות בשירות זה מוגדרות באתר כתזות בגישה פתוחה במשמעות שהן נגישות לקריאה ולהורדה  ועל פי מה שמוצהר באתר האחראים על השירות מעודדים את המחברים להעניק זכויות נוספות במסגרת הרישיונות הגמישים של  creative commons .

ממנשק התוצאות יש גישה לטקסט המלא, לרשומה ביבליוגרפית מלאה, לפריטי מידע דומים וקיימת גם אופציה ליצוא ישיר לרשתות חברתיות אקדמיות ואתרי סימניות חברתיים

מנשק התוצאות כולל אופציות לעידון השאילתה על פי תאריך, אוניברסיטה, תואר ושפות

השירות תומך בפרוטוקול  OAI-PMH  – פרוטוקול נתמך על ידי רוב הפלטפורמות של מאגרי התזות המוסדיים  כגון  DSpace, Digital Commons, eprints, ETD-db, and ContentDM לכן תהליך האיסוף הוא בדרך כלל פשוט .

הוועדה המכוננת של השירות  כוללת ספרנים מומחים מאוניברסיטאות בארה"ב.

באתר השירות   אפשר למצוא גם התייחסות והשוואה עם שירותים אחרים לחיפוש תזות שקיימים היום כגון: PQDT ,  NDLTD יחודו של השירות החדש הוא שנכון להיום הוא מאנדקס רק תזות חופשיות לקריאה והורדה.

 לאתר

לכתבה בנושא

שנת 2012  הוגדרה כשנת ה- MOOC     – Massive Open Online Courses  – קורסים מקוונים  שמועברים ע"י מיטב המרצים ופתוחים לציבור הרחב ברמה העולמית.

2 גורמים תרמו לתופעה – עלות גבוהה של הלימודים האקדמיים לצד התפתחות מודלים משופרים ללמידה מרחוק.  ראשיתה של התופעה כבר ב- 2011 באוניברסיטת סטנפורד אך שגשוגה של התופעה קשורה  בהקמת פלטפורמות צד שלישי ייעודיות לקורסים אלה:  EDx – חברה שלא למטרות רווח , Udacity  ו- Coursera  חברות שלמטרות רווח.  המשתתפים בקורסים מקבלים תעודות של הפלטפורמות השונות על לימודיהם, אבל כפי שמסתמן עד כה אין הכרה או קרדיט אוניברסיטאי . לעומת זאת נכרת מגמה של שילוב קורסים אלה במערכת ההוראה באוניברסיטאות . על פי מודל זה סטודנטים נדרשים  ללמידה עצמית של קורסים והזמן בכיתה מוקדש ללמידה מסוג שונה  שמסייעת בהטמעת החומר הנלמד. מן הראוי לציין שבקורסים אלה החומרים ומקורות המידע נבחרים על ידי המרצים ובדרך כלל ללא התייעצות עם הספרייה.

מצב זה  מהווה פתח הזדמנויות לספריות להשתלב בתהליך ההוראה בעיקר בתחום אוריינות המידע. החומרים בהם משתמשים הסטודנטים  בקורסים המקוונים המסיביים מטבעם הם חומרים פתוחים ותפקיד הספריות  לסייע למרצים בשילוב מדריכים ומקורות מידע פתוחים בקורסים . התועלת שתצמח מכך היא הגברת המודעות  לספרייה ומשאביה. .

מאמר שהתפרסם לאחרונה ב- D-Lib Magazine  שופך אור על התופעה עם דגש על ההיבט הספרני ושילוב שירותי הספרייה בה.

למאמר  המלא 

RSP   –  The Repositories Support Project  הוא  יוזמה של JISC   – גוף שאחראי באנגליה על הטכנולוגיה הדיגיטלית למחקר וחינוך.  מטרתו של הפרויקט הוא לקדם את החזון של רשת אינטראופרבילית של מאגרים  מוסדיים למאמרי מחקר, חומרי למידה, ונתוני מחקר  באנגליה.

 למרות שישנם מוסדות שנמצאים בשלבים מתקדמים של הקמת מאגרים מוסדיים מנוהלים היטב  עדיין יש   מוסדות שחסרים  את הניסיון המשאבים והביטחון לקדם את הנושא ללא תמיכה ועידוד חיצוניים.

 לכן  למרות שקיימים עדיין תחומים מעניינים למחקר תיאורטי בתחום המאגרים המוסדיים המטרה העיקרית של RSP   היא לקדם את  נושא הקמת המאגרים המוסדיים על ידי הגשת תמיכה מעשית  בשלבים השונים של המאגרים עם דגש על עניינים אופרטיביים שקשורים להתקנה , יישום ופריסה של המאגרים המוסדיים.

 במסגרת הפרויקט נבנה  ויקי ייעודי שמטרתו לעודד מנהלי מארגים מוסדיים, ספקי תוכנה ואחרים שלשתף מידע וניסיון בכל הקשור למאגרים המוסדיים .  הוויקי כולל 3 מדורים עיקריים:

 מאגרים מוסדיים –  מנהלי מאגרים מוסדיים מתבקשים לספק מידע על המאגרים אותם הם מנהלים , חדשות על התפתחויות ויזמות מקומיות. לכל מוסד חינוכי שחפץ בכך מסופק דף וויקי משלו.  מדור זה כולל גם מידע על מוצרי תוכנה.

 פתרונות של מיקור חוץ – לא כל מוסד מעוניין להקים ולתחזק לבדו את המאגר המוסדי שלו . מדור זה מיועד לחברות ולארגונים שיעשו את העבודה על בסיס חוזי

 EThOS  –  מדור שמתאר את שירות התזות  של אנגליה, שמהווה נקודת גישה אחת לחוקרים מרחבי העולם לתזות  של המוסדות האקדמיים שחברים בשירות.

 במדור של המאגרים המוסדיים  אפשר למצוא את דפי הויקי של כל אחת מהספריות המשתתפות עם מידע על הניסיון שלה בהקמת המאגר. המידע כולל כתובת המאגר, תוכנה, כוח אדם, מדניות, תכנים ועוד.

כמו כן אפשר למצוא נתונים מסכמים מעניינים:  התפלגויות שימוש על פי תוכנות שבשימוש, נתונים על כוח אדם, מדיניות – האם המאגר כולל טקסט מלא או גם רשומות ביבליוגרפיות, האם קיימת מדיניות שמחייבת את החוקרים להפקיד את הפרסומים שלהם במאגר, סוגי פרסומים במאגר

בקרת איכות האם מקבלים רק חומר שפיט ?

מדיניות כלפי הפקדת תיזות

האחריות על המאגר בידי מי? האם המאגר משולב במערכות ניהול הידע  של האוניברסיטה ?

 להלן מקצת מהנתונים הבולטים:

 התוכנה הפופולרית ביותר לניהול המאגרים המוסדיים היא EPrints – 53.46%  משתמשים בתוכנה זו .

ביחס למדיניות הקשורה לתכנים של המאגר – טקסט מלא או גם רשומות ביבליוגרפיות – 76.1% תומכים במאגרים היברדיים של טקסט מלא ומידע-על.

 ב-43.8% מהמוסדות העלאת החומרים למאגרים המוסדיים היא חובה. ב- 76.4% מהמוסדות קיימת מדיניות של הפקדת תזות  והנתון המעניין –ב- 81.91%  מהמקרים הספריות הן האחראיות העיקריות על המאגרים המוסדיים.

 תמיד אפשר ללמוד מניסיונם של אחרים  ומבחינה זו ויקי זה עונה על המטרה.

 לנתונים נוספים

 תופעת הקורסים המקוונים בווב תופסת תאוצה וקורסים חדשים נוספים חדשות לבקרים.ריכוז הקורסים באתר אחד  יכול לסייע למשתמש לאתר קורסים מקוונים.

זוהי מטרתו של האתר Onlinecourses.com   – לסייע למשתמש לאתר קורסים בהתאם לתחומי העניין שלו.

 האתר כולל גישה ללמעלה מ- 500 קורסים  מקוונים מאוניברסיטאות מובילות בעולם כגון :  Yale, MIT, Stanford, Harvard ועוד. הקורסים מסווגים על פי תחומי מחקר : חשבונאות, ביולוגיה, כימיה,מדעי המחשב, משפט פלילי, חינוך, מדעי הרוח, מדעי הבריאות, פסיכולוגיה, סטטיסטיקה, פיזיקה, מתמטיקה, סיעוד, מיקרוביולוגיה, ביולוגיה ועוד

 אפשר לדפדף באתר על פי תחום מחקר, ליצור רשימה אישית של קורסים  , לקבל מידע מפורט על כל אחד  מהקורסים-  כולל שם קורס, מרצה, ותיאור הקורס ולהוריד את קובצי הקורס.

 לאתר

תודה למירה ליפשטיין על המידע

בזמנו כתבתי  פוסט על השקתה של  SpringerOpen  ביוני  2010  – פלטפורמה  לכתבי עת חופשייים שכוללת את כל התחומים של STM .  מאז המערכת התרחבה. היא כוללת היום כ- 100 כתבי עת בגישה חופשית בכל התחומים. לאור ההצלחה והדרישה לחומרים בגישה פתוחה,    באוגוסט 2012   הוחלט להרחיב את המערכת  גם לספרים  בגישה פתוחה. המערכת מציעה למחברים בכל תחומי המדעים את האופציה להוציא לאור ספרים בגישה פתוחה. איכות הספרים מובטחת שכן כולם עוברים תהליך שיפוט  – pee review.

זכויות היוצרים נשמרות למחברים  במסגרת הרישיון  Creative Commons Non-Commercial -CC BY-NC.  על פי רישיון זה אפשר למטרות שאינן מסחריות לעשות שימוש חוזר בספרים תוך ייחוס העבודה למחבר .  ההוצאה לאור של הספרים היא על פי מודל article-processing charge-  APC  על פיו מחברים נדרשים לשלם עבור  ההוצאה לאור תשלום  בראשית התהליך. מחברים  שהמוסדות   שלהם  חברים ב- SpringerOpen  זוכים להנחה של 15%. כיום יש ל- Springer Open   426 חברים מ- 50 מדינות ובתוכם גם מכון ויצמן שלנו.

הספרים נגישים דרך SpringerLink  ומופיעים גם במדריך לספרים בגישה פתוחה  DOAB . הם נכללים אוטומטית גם ב-  Springer's eBook Collections  ובכך מובטחת  להם נראות מכסימלית.  כיום יש  9 ספרים כאלה  והמערכת רק בראשית דרכה. מידע נוסף למחברים אפשר למצוא בדף השאלות הנפוצות באתר.

Figshare  – הוא שירות שמאפשר לחוקרים לפרסם את תוצאות המחקרים שלהם בקלות באופן שמאפשר שיתוף, ציטוט וגילוי. השירות תומך בפורמטים רבים כולל קובצי וידיאו

השירות  משתמש ברישיון creative Commons. השטח הציבורי שמוקצה למשתמש אינו מוגבל. השטח לשימוש אישי פרטי הוא 1GB.

לאחר הרשמה חופשית באתר אפשר להעלות קבצים מסוגים שונים במגבלה של  250  MB  לקובץ . אפשר לדפדף באתר בכל המאגר או על פי קטגוריות נושאיות: אסטרונומיה, ביולוגיה, כימיה , מדעי המחשב, מדעי האדמה, הנדסה, מדעי הרוח, מתמטיקה, פיסיקה , פסיכולוגיה ,אפשר לדפדף בפריטי המידע על פי מידת העדכון, הצפייה והשיתוף.  אפשר להגביל את החיפוש על פי סוג מסמך ולמיין את הצגת פריטי המידע על פי מידת עדכניות, שיתוף וצפייה.

אפשר גם לחפש באתר בחיפוש בסיסי ומתקדם. בחיפוש המתקדם קיימת אופציה לחפש על פי סוג פריט, להגביל על פי תאריך ולבחור למיין את  תוצאות החיפוש על פי העדכני, המצוטט, המשותף או הנצפה ביותר

בתוצאות החיפוש מקבלים כותר, מחבר, סוג מסמך ותאריך.

לאתר

Thomson Reuters   השיק מחדש ב-13 בדצמבר  2012  את ScienceWatch.com  מקור מידע חופשי שכולל מידע על מגמות במחקר המדעי בהסתמך על נתונים ביבליומטריים.

מאז 1989 האתר סיפק לקהילה האקדמית ולאנשי מדיה מקצועיים נתונים על אנשים, מקומות ונושאים בחזית המדע. בדמותו החדשה  הוא  יספק  חווית משתמש מותאמת אישית.

האתר המחודש  כולל מערכת תיוג חדשה לשיפור והתאמה אישית של תוצאות החיפוש . הוא מסתמך על נתונים מ- Web of Knowledge  וכולל  את מרבית המקורות החופשיים הפופולריים של Thomson Reuters   כולל  Global Research Reports , Citation Laureats -תחזיות על זוכי פרס נובל,  ו- Sci-Bytes – מבט קרוב על נושאי מחקר ואנשי מדע  בולטים.

מאפיינים נוספים באתר הם דעות ופרשנות של מומחים בנושאים  שנמצאים בחזית המדע.

מנשק חדש זה של ScienceWatch.com   יסייע למשתמשיו בקבלת החלטות  וישמש מקור בעל ערך לאנשי תקשורת  שיוכלו להתוודע דרכו למגמות בולטות במחקר המדעי

 לאתר

להודעה על השקתו של האתר

אין ספק ש-   MOOC  –  Massive Open Online Courses  היא המגמה  החשובה והמדוברת ביותר בטכנולוגית החינוך השנה.  שני מאפיינים עיקריים של MOOC     הם : הקורסים הם חופשיים ללא תשלום והם פתוחים , בניגוד לקורסים מסורתיים,   למספר רב של משתתפים.

 ציוני דרך  לתופעה זו במהלך שנת  2012  אפשר למצוא בכתבה מעניינת ואינפורמטיבית בנושא, שעוסקת גם בהיבט ההיסטורי , הטכנולוגי,  הפדגוגי,  והדמוגרפי של התופעה .

 השנה החלה בהשקתה של הפלטפורמה  UDACITY  בחודש ינואר 2012, בפברואר היינו עדים ליוזמת MITx , ובחודשים הבאים של השנה ליזמות נוספות  כגון  : Coursera,  EdX ,  MRUniversity  ולהצטרפותם של מוסדות אקדמיים נוספים ליזמות הקיימות.

 מגמה בולטת נוספת שהיינו עדים לה בשנה החולפת היא ספרים אלקטרוניים בגישה פתוחה.בכתבה מקיפה בנושא אפשר למצוא מידע על מודלים עסקיים  ויזמות חדשות   ומתפתחות בנושא.

 בין היזמות שראויות לציון ושהוזכרו כבר בעבר בבלוג הן:  OAPEN –  יוזמה משותפת באירופה לפיתוח מודל לספרים אקדמיים ב"גישה פתוחה" בתחום מדעי הרוח והחברה. DOAB     –   פלטפורמה חדשה שהושקה ב- 12 באפריל 2012 ושמה לה למטרה לרכז ספרים בגישה פתוחה כדי להגדיל את הנראות שלהם.

יזמות נוספות לעידוד ההוצאה לאור בגישה פתוחה אפשר למצוא גם בפלטפורמות חדשות  ייעודיות להוצאה לאור של כתבי עת בגישה פתוחה כגון : Scholastica

מפגש STELLA          התקיים  השנה ב- Brooklyn College Library  בנובמבר 9-10  2012 והשתתפו בארגון גם נציגים מאוניברסיטאות נוספות בארה"ב

במפגש שנערך כבעבר בסגנון של  “unconference-style”   נטלו חלק ספרנים ומידענים בכירים, חוקרים  ו"מכורים"  אחרים לנושא המידע  ונערכו בו דיונים במגוון נושאים מעניינים שמעסיקים את הספריות.

 באתר אפשר למצוא את סיכומי הדברים ודעות שהושמעו  בנושאים השונים:

ספרים אלקטרוניים ומודל ה- PDA ,  גישה פתוחה ותקשורת מדעית ,   שימוש   בתוכנות ביבליוגרפיות,  כתבי עת , ביבליומטריקה ומדדים חדשים להערכה מדעית, עתיד הספריות ועוד.

סיכומי דברים מעניינים אלה בנושאים השונים שפכו אור על ההתנסות של הספריות  עם תוכנות, כלים ומודלים ספרניים,  מהווים מקור טוב למידע  ויכולים  לסייע לספריות אחרות  בקבלת החלטות  שנוגעות באותם נושאים. .