The annual Horizon Report – הוא פרי פרויקט מחקר איכותני ששם לו למטרה לזהות ולתאר את הטכנולוגיות שתהיה להן השפעה גדולה ביותר על החינוך, ההוראה והמחקר. הדוח משנת 2009 הוא השישי בסדרה ונערך גם הפעם במאמץ משותף של NMC ו- ELI.

הדוח מתאר שש טכנולוגיות שתתפוסנה מקום מרכזי במוסדות החינוך, ומגמות שיעצבו את אופן העבודה באקדמיה בשלושה טווחי זמן – שנה, שנתיים-שלוש ו4-5 שנים.

על פי הערכות הדוח, הטכנולוגיות שתזכינה למעמד דומיננטי בטווח הקרוב של שנה – הן הטלפון הנייד (המוביל) , ומחשוב ענן ( cloud computing ) – כלומר שימוש בשירותים אינטרנטיים (הנשאבים מענן הרשת) לצרכי אחסון, דואל, עריכת תמונות וכו' במקום תוכנות המותקנות במחשב.

הטכנולוגיות שיזכו למעמד דומיננטי בטווח הבינוני של שנתיים-שלוש הן הווב האישי ו- geo-everything – שמשמעותו שימוש רב בנתונים שקשורים למיקום, ובטווח הרחוק של 4-5 שנים יישומים סמנטיים ו"אובייקטים חכמים".

בין המגמות הבולטות  שאוזכרו בדו"ח – מגמת הגלובליזציה, וכלים ויזואליים שמעניקים יותר משמעות למידע

פירוט על כל אחת מהטכנולוגיות המובילות  והרלוונטיות שלה לתחום ההוראה והמחקר, כולל קישורים לדוגמאות ולקריאה נוספת, אפשר למצוא בדוח המלא..

מנוע חיפוש-על ScienceResearch שהושק לראשונה ב-2005 כמנוע חיפוש-על לחומר מדעי, השיק לאחרונה גרסה חדשה שעושה שימוש במקורות רבים יותר ומשתמשת בטכנולוגיה משופרת יותר. המנוע מחפש בו זמנית בזמן אמת ב- 300 מקורות. בין המקורות שהמנוע עושה בהם שימוש נכללים גם: science.gov, WorldWideScience.org, E-print Network ו- Mendar. המנוע מעבד לרשימה אחת 200 תוצאות מכל אחד ממנועים אלו, מדרג את התוצאות על פי רלוונטיות ומפיל כפולים תוך שימוש באלגוריתם ייחודי לו..

המנוע כולל חומר בתחומים שונים כגון: חקלאות, אסטרונומיה, ביולוגיה, כימיה, מחשבים, אקולוגיה, אנרגיה, מתמטיקה ופיסיקה. ניתן למקד את תוצאות החיפוש על ידי בחירה בקטגוריה מתאימה או במספר קטגוריות. כמו כן אפשר למקד את החיפוש לחדשות ופטנטים.

השאיפה היא להפוך את הפורטל לפורטל מדעי מקיף ביותר. ולהגיע לכיסוי של -1000 מקורות מידע תוך שנה, כאשר השאיפה היא להגיע לכיסוי של 10000 מקורות. משתמשים מתבקשים להמליץ על מקורות מדעיים נוספים בהם יחפש המנוע.

על פי מה שכתוב באתר, הטכנולוגיה שבה עושה המנוע שימוש היא של Deep Web Technologies . לחברה זו מספר מנועים נוספים לחומר מהרשת הלא נראית:
Biznar.com
Mednar.com
Scitopia.org
The Science.gov Alliance
WorldWideScience.org

לאתר
לכתבה בנושא

עמי סלנט ביקש ממני השנה להרצות בכנס "2009 Info", ביום העיון שהוא ארגן "מה שרואים מכאן לא רואים משם" בתאריך 04.05.09 . אני מודה לו על כך שהוא נתן לי יד חופשית בבחירת הנושא.
לאור ההתפתחויות ב-Web וההשלכות האפשריות על הספריות האקדמיות בחרתי להרצות בנושא " עתיד הספריות האקדמיות לאור ההתפתחויות ב-Web ". הדגש בהרצאה היה על ה-Web כחלון הזדמנויות.
ההרצאה הועברה השבוע לצוותי ספריות אוניברסיטת ת"א, במסגרת מפגש עדכון שהתקיים ביוזמתה של מרים גרינברג, ראש מדור יעץ בספרייה למדעי החיים ולרפואה.

היום מסתמנות מספר מגמות שיכולות לכאורה לפגוע במעמדה של הספרייה – והבולטת בהן היא עצמאות הולכת וגוברת של המשתמשים בכל הקשור לחיפושי מידע, והתחושה היא שהפונקציות שמלאה הספרייה בעבר, מבוזרות היום.

הפתרון הוא, לדעת לנצל נכונה מגמות קיימות והתפתחויות טכנולוגיות לטובת הספרייה ולא להחמיץ הזדמנויות מחד, ולדעת להתמודד נכונה עם המצב הקיים מאידך. היסטורית, ספריות אקדמיות ביצעו את משימתם על ידי ארגון ומתן גישה למידע, אצירה ושימור אוספים מיוחדים, ואספקת מרחבים פיזיים ללמידה

השליחות לא השתנתה הרבה, אבל שינויים טכנולוגיים בעיקרם הובילו לשינויים ביצור המידע, בצריכתו ואופני הלמידה ועל הספריות לדעת לנצל זאת.

ההרצאה התמקדה בארבע מגמות קיימות ומתפתחות:
• תנועת הגישה הפתוחה ומודלים חדשים של הוצאה לאור
• E-science
• הווב הסמנטי – אונטולוגיות ו-cyberscholarship
• "דור גוגל" – השימוש הרב במנועי חיפוש וגוגל בראשם

הייתה התייחסות גם ל-Web2, שמתאפיין בשיתופיות ובהעמדת המשתמש במרכז.

בהרצאה הייתה התייחסות לכל אחת מהמגמות הנ"ל וכיצד הספרייה יכולה לנצל/ להתמודד עם המצב, ואילו תפקידים יכולות הספריות למלא לאור כל אחת מההתפתחויות, תוך כדי הבאת דוגמאות מהנעשה בארץ ובעולם, תוך התבססות על מחקרים שנעשו בתחום, ובהתבסס על המלצות של ארגונים וגופים ספרניים בינלאומיים בנושאים הנזכרים.

לאור הדברים נראה שבתחום הספריות מסתמנות מספר מגמות:
 מעבר מרכישה לאצירה, שימור וייצור
 מעבר מפיתוח אוספים לניהול ידע
 שינוי חללים בספרייה בעקבות ההתפתחות הדיגיטלית
 יותר שיתוף פעולה ממסדי למען שירותי המידע
 מעבר למודל שמדגיש מעורבות בקהילת המשתמשים – חברים בעלי אוטוריטה בכל הקשור לענייני מידע – השתתפות בפרויקטים של מחקר והוצאה לאור
 עזרה באיתור המידע לא רק לאנשים אלא גם למחשבים

Methodspace – רשת חברתית בנושא שיטות מחקר הושקה לאחרונה על ידי  Sage – מו"ל מוביל בתחום, במטרה לאפשר במה ומקור מידע לקהילת החוקרים בכל הקשור לשיטות מחקר.
אפשר במסגרת רשת חברתית זו:
• לקרוא את המאמר ופרק מהספר של החודש – שניהם רלוונטיים לנושא – שיטות מחקר, לדון בהם ולהעיר הערות.
• להשתתף ולדון בנושאי שיטות מחקר בדיוני פורום ייעודי לנושא
• לשתף חוויות ובעיות בנושאי מחקר, בבלוג
• ולהתעדכן באירועים בתחום

בנוסף, באתר רשימת מקורות רלוונטיים , כולל כנסים בנושא שיטות מחקר, רשימות דיוור וקבוצות דיון, רשימת תוכנות סטטיסטיות חינמיות ובתשלום, מקורות להוראה וללמידה של שיטות מחקר, מו"לים בתחום שיטות מחקר, רשימות ספרים וכתבי עת רלוונטיים לתחום, קישורים לאגודות וארגונים שעוסקים בתחום ועוד..

האתר נמצא עדיין בגרסת ביתא , וכפי שנראה ממשובי הקוראים שהתנסו בו, עדיין יש מקום לשיפורים. אבל באופן כללי, לאתר יש פוטנציאל להוות כלי חשוב ומועיל לחוקרים כפי שהתבטא אחד המשתמשים:

Overall, I think this will be a great site for everyone interested in
methods, it holds a potential to be very useful and powerful tool

אל האתר

לאחרונה קיבלתי  פנייה מיעקב נוימן, אחד ממקימיו של האתר רמבי"ש, לפרסם אותו באתר הספרייה.
רמבי"ש : רשימת מאמרים שלבני הישיבות – הוא מפתח מאמרים תורניים של מאמרים שפורסמו בכתבי עת תורניים או באסופות מאמרים, בקשת רחבה של מקצועות התורה, כגון: תנ"ך, הלכה, עיון, מחשבה, הגות, תפילה, פיוט ושירה, חסידות, חינוך ועוד. המידע הכלול ברמבי"ש נאסף מתוך מאות כתבי עת תורניים וקובצי מאמרים חד-פעמיים בשפה העברית.
באתר מנוע חיפוש המאפשר לערוך חיפוש בשם המאמר, שם המחבר, תיאור, ובשם המקור בו הודפס.
רמבי"ש מופעל על ידי מתנדבים, והוא זמין ברשת האינטרנט לכל דורש  ללא תשלום.
כיום מכיל המאגר כ-80 כתבי-עת/אסופות ולמעלה מ-3600 רשומות מאמרים – יותר ממחצית מהם זמינים ברשת האינטרנט.
לדברי מערכת רמבי"ש המטרה בטווח הקרובה היא לקטלג את כל כתבי העת ואסופות המאמרים שיצאו לאור משנת תש"ס והלאה, כאשר עיקר המאמץ הוא להשיג את הטקסט המלא על מנת לאפשר קריאה מיידית של המאמר.
מוסדות תורניים ואנשים שכתבו מאמרים, יכולים לפנות אל מערכת רמבי"ש, על מנת להוסיף את המאמרים שפרסמו.
הקריטריונים להכללה ברמבי"ש הם:  "שהפרסום יהיה בבמה תורנית מכובדת ברוח היהדות אורתודוקסית, וכן שיהיה בעל ערך עבור ציבור לומדי התורה".
בדף המידע אודות המאמר כתוב כי: "רמבי"ש מאפשר לכל מוסד תורני להרשם כמנוי, ובכך מאפשר חיפוש בכתבי העת של המוסד בלבד. באופן זה, יכול המוסד התורני לחסוך לעצמו בניית מנוע חיפוש למאמרים באתר שלו, ובמקום זה להשתמש במנוע החיפוש של רמבי"ש. אם המאמרים זמינים באתר של המוסד התורני, בתוצאות החיפוש תהיינה הפניות למאמרים שבאתר המוסד."
המעונינים יכולים לפנות באמצעות טופס הנמצא באתר.

רשומה ביבליוגרפית טיפוסית במאגר רמבי"ש מכילה את כותרת המאמר, את שם המחבר או המחברים, את כתב העת או קובץ המאמרים שבו ראה אור, את פרטי הגיליון, מספרי העמודים וכיוצא בזה, מקום הפרסום, ושנת הפרסום. מאמרים הזמינים ברשת האינטרנט בחינם – מכילים גם קישור אל המאמר. את תוצאות החיפוש ניתן למיין לפי כל האחד מן השדות המוצגים בדף התוצאות.
למשתמשים ברמבי"ש יש אפשרות להוסיף תגיות (Tagging), ובכך להרחיב את אפשרויות החיפוש למשתמשים אחרים.
האתר מרשים מבחינת היקף החומר שבו וכן מבחינת עיצובו האסתטי. מנשק החיפוש ידידותי למדי.
רבים מן המקורות שנכללים בו, אינם נמצאים ברמב"י. למשל פרסום כמו: החזית שבעורף: אסופת מאמרים לחייל שבעורף החברה הישראלית.
מערכת רמבי"ש אינה קשורה לשום גורם אוניברסיטאי או כלכלי, זאת כדי להימנע מתכתיבים הנוגדים את מטרת המאגר.

הגישה למאגר מאתר הספרייה המרכזית > מאגרי מידע בעברית

NORIL – Nordic Journal of Information Literacy in Higher Education הוא כתב עת דו-שנתי, חופשי, שפיט (peer reviewed) חדש בנושא אוריינות מידע.

אוריינות מידע הוא תחום רב תחומי שניזון ממספר תחומים כגון: פדגוגיה, סוציולוגיה, ספרנות ומדע המידע לימודי תקשורת, ופסיכולוגיה.

כתב העת NORIL שם לו למטרה לפתח את הוראת אוריינות המידע ושילובה בתוכניות הלימוד באוניברסיטאות ובמכללות, ולעודד את שיתוף הפעולה בין הספרייה והסגל.

בגיליון הראשון של כתב העת (2009), היחיד שיצא לאור עד כה, יש מספר מאמרים מעניינים. מאמר מעניין במיוחד הוא מאמר סקירה בנושא השוואה בין Web of Science ו- Google Scholar, בו מגיעה המחברת למסקנה ששניהם ראויים להיכלל בתוכניות הוראת אוריינות המידע של הספרייה.

שניהם רב תחומיים, כוללים קישורים למצאי של הספרייה ושניהם מאפשרים מעקב אחר ציטוטים.
Web o Science ידוע כמאגר איכותי לחומר שפיט מכתבי עת. אשר ל- Google Scholar כמות המידע האיכותי והמדעי בו גדלה מאז השקתו ב-2004, הודות להסכמים שלו עם מו"לים וספקים והוא כולל גם ספרים ואסופות מאמרים מכנסים.

מדיניות החיפוש בשני המאגרים שונה, המודעות להבדלים ולמגבלות של שני שירותים אלה הם חלק מאוריינות המידע ויש להם מקום בקורסים לאוריינות מידע.

עוד בגיליון זה יש ראיון מעניין בנושא אוריינות מידע והתפקיד המשתנה של הספריות . במסגרתו טוענת המרואיינת Carol C. Kuhlthau שעל הספרנים להפסיק לבזבז זמן ואנרגיה בעיסוק בלגיטימציה של המקצוע ולהפנות משאבים לסייע לסטודנטים להפוך את המידע לידע ..

על כך .. ומאמרים נוספים בגיליון המלא..

לכתב העת

לאחרונה התקבל בספרייה המרכזית הסרט

בורכוב – השכונה מעבר לואדי .

הסרט מספר את סיפורה של שכונת בורוכוב – שכונת הפועלים הראשונה בארץ ישראל כפי שהוא מובא מפי ותיקיה בני דור המיסדים.

השכונה  שהוקמה  ב – 1922 היא הגרעין ממנו צמחה העיר גבעתיים. היא פעלה במשך שנים רבות במתכונת שיתופית, מעין קיבוץ עירוני, ונקראה על שמו של דב בר בורוכוב מהוגי רעיון הציונות הסוציאליסטית.

אנשיה יצרו רקמת חיים מרתקת בכל התחומים: חיי תרבות וחברה עשירים,פעילות חינוכית יוצאת דופן, עשייה כלכלית וקואופרטיבית, ופעילות ביטחונית חשאית שתרמה להקמת המדינה.

הסרט, בעריכת אבירן אלדמע ,משלב קטעי סרטים נדירים שצולמו בשנות ה – 30 בשכונה.

הסרט הופק ע"י צבי שפי  עבור עמותת ותיקי שכונת בורוכוב במלאת 85 שנים לשכונה. יעקב  גרוס אחראי על הבימוי  והתסריט ויכין הירש צילם את הסרט.

ניתן לצפות בסרט בעמדות המחשב בספרייה הלימודית.

גלריית תמונות היסטורית של שכונת בורוכוב

מאגר המידע INIS הוא מאגר מידע של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, בנושא שימוש באנרגיה גרעינית לצורכי שלום. המאגר כולל מידע מדעי וטכני במגוון נושאים קשורים, החל מהנדסה גרעינית וכלה ביישומים בתחומי החקלאות, הבריאות והתעשייה. נכון להיום המאגר כולל כ- 3 מיליון רשומות ביבליוגרפיות, וכ- 200 אלף מסמכים בטקסט מלא מתחום ה"ספרות האפורה" – דוחות טכניים, דוחות מכנסים, תיזות ומידע נוסף שלא חלות עליו זכויות יוצרים.

המאגר החופשי מחליף את המאגר בתשלום. משתמשים שהיו מנויים על המאגר והיו להם פרופילים לצורכי התעדכנות, ומעוניינים להמשיך ולקבל עדכונים והודעות חדשות מהמאגר מתבקשים לפתוח חשבון חדש במאגר החופשי ולשלוח e-mail ל- INISClientSupport@iaea.org ובו מידע על שם המשתמש החדש והקודם.

יוזמה זו של פתיחת המאגר לכל, מבורכת, שכן היא מאפשרת גישה חופשית לחומר מהימן בנושא  חשוב.

אל המאגר

.

PDF Books הוא מנוע חיפוש לספרים וקובצי PDF חופשיים.

מנשק החיפוש בסיסי – מאפשר חיפוש על פי מילה מהכותר. על פי מה שמוצהר באתר מחפש בלמעלה מ- 225 מיליון ספרים.

מאפשר גם לחפש במדריכים. לחיצה על Free Manuals Online בתחתית המסך תוביל לתיבת חיפוש בה אפשר לחפש מדריכים על פי כותר. על פי מה שמוצהר באתר, נכון להיום, המנוע מחפש בקרוב ל- 6 מיליון מדריכים.

לא נמצא באתר תיעוד כלשהו על מנוע החיפוש פרט לכתובת דואל ליצירת קשר.

למרות שלכאורה , בשל העדר תיעוד ומנשק החיפוש הבסיסי , נראה שהאתר לא מבטיח מיוחד, במעט החיפושים שערכתי קיבלתי תוצאות טובות ובטקסט מלא. התרשמתי שהוא יעיל במיוחד לחיפוש מדריכים לתוכנות.

מבחינות מסוימות, מנוע חיפוש זה מזכיר את מנועי החיפוש הייעודיים לקובצי PDF ,   שהזכרתי בפוסט קודם:

Pdfgeni.com
pdf-Search-Engine.com
Data-Sheet

לאתר מנוע החיפוש

מעוניינים במידע עובדתי קצר על מקומות גיאוגרפיים כגון: מה שטחה של מדינה מסוימת ומה מספר תושביה, מה גובהו של הר מסוים ? מהי עיר הבירה ודגלה של מדינה מסוימת וכיוצא בזה, וכל זאת בצירוף מפות .. – יתכן שתוכלו להיעזר ב- GeoNames .

GeoNames הוא מאגר גיאוגרפי חופשי מקוון שכולל נכון להיום, למעלה מ- 8 מיליון ערכים שכוללים ארצות, ערים, מחוזות, כפרים, נחלים, אגמים, פארקים, כבישים ומסילות ברזל, מבנים הרים ויערות. . כולל מידע עובדתי קצר רלוונטי לכל אחד מהערכים . אפשר למצוא בו מידע על אוכלוסיה, ערי בירה, הרשת הגיאוגרפית – קווי רוחב וקווי אורך, מיקוד, מידע סטטיסטי על ארצות – שטח ואוכלוסייה ועוד ..כולל גם ערכים מהוויקיפדיה וכל זאת בצירוף מפות (mashup של "גוגל מפות"). המאגר פועל תחת רישיון של creative commons . השימוש בו חופשי כולל למטרות מסחריות, אך יש לתת קרדיט למאגר כאשר מפרסמים ממנו מידע. אפשר גם להורידו כקובץ מכווץ.

המאגר שואב את המידע מלמעלה מ- 100 מקורות יעץ שונים כגון: CIA – The World Factbook, worldgazetteer , summitpost ו-National Oceanic and Atmospheric Administration ו- מאגרים שונים של מספרי מיקוד. למאגר שגרירים בארצות השונות בהם הוא נעזר לאתר מקורות מידע על הארצות השונות – מקורות שכוללים שירותי מיקוד, משרדי סטטיסטיקה, סוכנויות מפות, צבא, אוניברסיטאות מקומיות, קבוצות לחקר אילנות יוחסין ועוד. גם המשתמשים יכולים לתרום – למאגר מנשק וויקי שמאפשר עריכה ותיקון טעויות והוספת ערכים על ידי המשתמשים.

הרעיון של המיזם כשלעצמו יפה – לארגן בצורה אחידה מידע ממאגרים שונים, ולהיעזר גם במשתמשים. על עדכון המאגר וההתפתחויות החדשות בו אפשר לקרוא בבלוג שלו.

לאתר