רשתות חברתיות – כלים שימושיים

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

כתבות  שהתפרסמו ב- 24 באוקטובר 2014 וב- 3 בנובמבר ב- business2 community כוללות טיפים ורשימות ארוכות של  כלים  שימושיים  לבעלי רשתות חברתיות שיכולים להיות שימושיים ליצירת  תכנים וקידומם.

הרשימות כוללות  30 כלים, רובם  חופשיים או חופשיים למחצה ,   למטרות שונות כגון: Infogr.am ליצירת אינפוגרפיקות ,  Hoot Suite  לניהול מידע ברשתות החברתיות,  Bit.ly   שידוע לקיצורי כתובות   ושמשמש גם למטרות אחרות , mention  ו- Oktopost שמשמשים לניטור , Topsy   מנוע חיפוש ייעודי לרשתות חברתיות , Pixabay אתר לחיפוש תמונות חופשיות גם למטרות מסחריות  ו- Compfight אף הוא כלי של פליקר שמאפשר לאתר תמונות חופשיות  גם למטרות מסחריות ועוד..

הרשימות כוללות תיאור של הפונקציונאליות של כול אחד מהכלים.

Internet Librarian 2014

פורסם בתאריך על ידי
1

כנס  Internet Librarian  ה- 18 התקיים  ב- 27 – 29 באוקטובר 2014 בקליפורניה.

הכנס התמקד בדרך  בה ספרנים לא רק משתתפים בקהילה אלא גם כמובילים  בתחום הדיגיטלי והוצגו בו שירותים וכלים שמאפשרים תקשורת מדעית.

במהלך ימי הכנס התקיימו סדנאות מעשיות לצד הרצאות שעסקו במגוון נושאים: מובייל, אוספים אלקטרוניים, מיומנויות , חיפוש מידע, חללים בספרייה, ארכיטקטורת מידע, עיצוב אתרים, מדיה חברתית, MOOC  , עתיד הספריות,שיווק , גילוי ידע ועוד.

מבחר מצגות מהכנס זמינות באתר

לתוכנית הכנס

Thingful – מנוע חיפוש ייעודי לאינטרנט של הדברים

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

האינטרנט של הדברים, בו  מכשירים  ודברים מחוברים בדרך כלל  בחיבור אלחוטי ומתקשרים ביניהם, יוצר  למעשה מידע רב.

Thingful הוא מנוע חיפוש ייעודי לאינטרנט של הדברים שכולל אינדקס גיאוגרפי של הדברים המחוברים בעולם בתחומים שונים כולל אנרגיה, מזג אויר, איכות האוויר ועוד..

מנוע החיפוש מאנדקס שירותים ידועים של האינטרנט של הדברים כולל:

Weather Underground, Smart Citizen, UK Met Office Weather Observations Website, Netatmo, Thingspeak, Air Quality Egg,The International Soil Moisture Network ו The Sea Turtle Conservancy.

על פי מה שכתוב באתר אפשרויות איתור המידע בעזרת מנוע החיפוש  רחבות  לדוגמה: המתעניין באסמה יוכל לאתר מוניטורים לאיכות האוויר בשכונה, אם מבחינים באנייה עוגנת אפשר למצוא מידע עליה על ידי מעקב אחריה ב- Thingful

מנוע החיפוש מאפשר גם לאנשים וחברות לטעון ולאשר בעלות על הדברים שלהם ובכך מאפשר להם דף ווב אחד עם מידע מצטבר מכול ההתקנים שלהם  בקטגוריות  בריאות, סביבה, בית,  תעבורה, אנרגיה, צמחיה ובעלי חיים.  משתמשים יכולים גם להוסיף אובייקטים כדי לעקוב אחריהם ולעקוב אחר הסטטוס שלהם בזמן אמת.

תיבת החיפוש  כוללת 2 חלקים  :  what    ו- where    והשאילתה יכולה להיות בהתאם – נושא ומיקום.

ומה בנוגע לפרטיות ? חשוב לציין , על פי מה שכתוב  באתר אודות המנוע ,  מנוע החיפוש  אינו ניגש למידע ישירות אלא קושר למידע אם המידע הוא ציבורי. המידע שנוצר על ידי האובייקטים השונים   לא נשמר מלבד מידע גיאוגרפי בסיסי, ומידע תיאורי  ידוע .

למידע נוסף

למנוע

האם המאמר המצוטט ביותר שלך הוא גם הטוב ביותר ?

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

לאחר כמחצית מאה לשיטת הערכה מדעית על פי ציטוטים עדיין  מרחפות מספר שאלות  האם המאמרים המצוטטים ביותר הם גם החשובים ביותר?  האם המדע מתקדם בעיקר דרך  תהליך האבולוציה או דרך  מהפכה  ? האם שני התהליכים משלימים זה את זה ואילו  מאמרים מצוטטים ביותר משפיעים ?  והאם קשה לפרסם ממצאים מפתיעים ?

כדי  לתת מענה לשאלות אלה נשאלו מחברים מצוטטים ביותר בתחום המחקר הביו-רפואי על דעתם לגבי פרסום רב השפעה שלהם . אותרו  400  מחברים מצוטטים ביותר בתחום המחקר הביו-רפואי בשנים 1996- 2011 . מבין המאמרים של כול אחד מחוקרים אלו  שפורסמו בשנים 2005-08 נבחרו 10 המאמרים המצוטטים ביותר והחוקרים התבקשו לדרג  אותם על פי 6 קריטריונים  שאמורים לתת מענה על השאלות שלעיל.  . רק  123 נחקרים ענו על הסקר.

תוצאות הסקר פורסמו בכתב העת Nature  מתאריך 24 באוקטובר 2014 . התוצאות היו מעניינות – 16% מהנחקרים השיבו שהמאמר החשוב ביותר שלהם שהתפרסם בשנים 2005-08  לא נמנה על 10 הפרסומים המצוטטים ביותר  אך רוב הנחקרים השיבו שהפרסום  החשוב  ביותר שלהם אכן נמצא בין הפרסומים המצוטטים ביותר שלהם . כמו כן רוב הנחקרים תארו את הפרסום החשוב ביותר שלהם כאבולוציוני ולא מהפכני.

למידע נוסף

ספריות ופרסומים בגישה פתוחה – מימון וקטלוג

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

כתבי עת בגישה פתוחה  (מסלול הזהב)  שנחשבים כמודל על פיו  המחבר אחראי לתשלום עבור הוצאות ההוצאה  לאור יכולים להיות ממומנים על ידי מספר גורמים שונים בתוכם גם ספריות.

מעניין לדעת מה חלקן של הספריות במימון זה?

סקר  שנערך על ידי  PCG בקרב 150    ספרנים מ- 30 מדינות שונות מצא שהאחריות על מימון  הוצאות ההוצאה לאור  APCs      –  ARTICLE PROCESSING CHARGES    מוטלת עדיין  ברובה על  המחבר  – 47%   וגופי מימון –  38%  , בעוד  שחלקם של המוסדות או הספריות הוא 24%  בלבד.

מכול מקום, קרוב לרבע מהמשיבים השיבו שהספרייה מקצה סכומים ל – APCs    שנלקח לרוב מהתקציב הקיים של הספריות לחומרים. על פי הערכה הקצאה זו מהווה פחות מאחוז אחד מהתקציב למנויים המסורתיים  ו- 19% מהמוסדות  מציבים תקרה ל- APCs שבדרך כלל נעה בטווח של 2- 3 אלף דולר

ומה בדבר קטלוג חומרים בגישה פתוחה?

72%  מהספריות דווחו שהן מקטלגות פרסומים בגישה פתוחה  למרות שהרבה העריכו שפרסומים אלה מהווים רק 1%-5%  מהחומרים המקוטלגים. הספרנים מחליטים אילו כותרים חופשיים לקטלג  והמקורות  העיקריים מהם נלקחים הפרסומים הם: DOAJ  ו- Beall's List of Predatory Open Access Publishers. זאת בנוסף לפרסומים עליהם ממליצים אנשי הסגל.

תוצאות הסקר מאוששות  את ההשערה  שהעניין בגישה הפתוחה בספריות עדיין מצומצם  אבל הוא הולך וגדל …

 

לכתבה בנושא

פורטל בינלאומי לאוצרות תוכן ואוצרות דיגיטלית עלה לאחרונה לאוויר

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

פורטל בינלאומי לאוצרות תוכן ואוצרות דיגיטלית עלה לאחרונה לרשת .הפורטל  הוקם על ידי עמי סלנט  שמשמש גם העורך הראשי של המיזם הבינלאומי.

על פי מה שכתוב באתר המטרה לספק מידע מעשי רלוונטי.   מקורות המידע באתר כוללים 3 סוגי עיקריים של תכנים: כלים לאוצרות, דוגמאות ומודלים ומדריכים.

מנוע החיפוש באתר והתגיות מסייעות מאוד בניווט באתר והתוצאות  מוצגות בצורה ויזואלית מזמינה. אפשר להירשם לקבלת עדכונים בדוא"ל  ולהתעדכן גם באמצאות RSS

מדברי עמי סלנט על המיזם:

"הפורטל מבוסס על איסוף , סריקה , סינון ותמצות של סקירות ומחקרים על תחומי אוצרות התוכן בעולם , כלים מתוקשבים בתחומי אוצרות התוכן , מיזמים , ותהליכי עבודה.

הפורטל הבינלאומי לאוצרות תוכן ואוצרות דיגיטלית הוא המאגר השיטתי היחיד מסוגו באינטרנט והוא מבוסס על איסוף שיטתי של סקירות על כלים מתוקשבים , מתודולוגיות לניהול ידע אישי , סקירות השוואתיות והמלצות מומחים ברחבי העולם . "

תודה לעמי סלנט על המידע

לסקירה המלאה של עמי סלנט

לפורטל

דוח 2014 – כוח אדם ושכר בספריות אקדמיות, ציבוריות ומיוחדות

פורסם בתאריך על ידי
1

כתבה שהתפרסמה ב- library journal    ב- 15 באוקטובר 2015 כוללת דוח מקיף על מצב כוח  אדם ושכר בספריות אקדמיות ציבוריות ומיוחדות בארה"ב

הדוח מסתמך על נתוני שנת 2013 בהשוואה לשנים קודמות.

מהדוח עולה שהמגמה של גידול חיובי בספריות ציבוריות נמשכת. ב- 2013 קרוב ל- 24% מהצבות כוח אדם היו בספריות ציבוריות בהשוואה ל- 18.7% ב- 2012. השכר הממוצע ההתחלתי בספריות ציבוריות בשנת 2013 גדל בכ-4%  יחסית לשנת 2012

באקדמיה ב- 2013 קרוב ל- 9.8%  ממבקשי עבודה במוסדות אקדמיים התקבלו במחלקות מחוץ לספרייה  כולל עבודה שקשורה בטכנולוגיות מידע, מערכות לניהול מידע והערכה.

בנוסף  למחלקות אקדמיות נוספות חלה גם בספריות אקדמיות עליה מסוימת בהצבות כוח אדם – 23.6% מהצבות כוח אדם מקצועי היו בספריות אקדמיות יחסית ל- 21.2%  בשנת 2012 . עליה בהצבות כוח אדם ובשכר נכרה בקרב הארכיונאים.

לעומת זאת חלה ירידה במצבת כוח אדם בספריות מיוחדות.

מידע נוסף כולל טבלת להשוואת שכר  אפשר למצוא בכתבה

בכיר בגוגל – אנו בונים את גוגל למשתמשים ולא לאתרים

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

לאחרונה נשמעו  טענות בקורת מפי  גופים גדולים בתחום ההוצאה לאור  באירופה שגוגל דומיננטי מדי ונותן עדיפות  בתוצאות החיפוש במנוע  למוצריו השונים    כגון גוגל מפות, יוטיוב ופלטפורמת המכירות של גוגל .  עוד נטען שגוגל במסגרת החידושים האחרונים משתמש בנתונים של  אתרים שונים ומציג אותם ישירות בתוצאות החיפוש למשתמש ולא את מנוע החיפוש של האתר ובכך הפך לשער הגישה לאינטרנט

בכתבה מעניינת מספטמבר 2014 בכיר בגוגל Eric Schmidt     משיב והודף טענות אלו.

Eric   מודה שגוגל נוחל הצלחה באירופה אך אין זה נכון לומר שהוא הפך לשער הגישה לאינטרנט.

כך למשל :

  • לחדשות יש להניח שהמשתמשים פונים לאתר החדשות החביב עליהם  ונתוני התעבורה באתרי עיתונים ידועים מוכיחים זאת  . עיקר התעבורה היא ישירה דרכם ולא דרך גוגל.
  • כנ"ל המצב  לגבי הזמנת טיסות וקניות באינטרנט. משתמשים  פונים באותה מידה לאתרים  כגון Expedia  ו-Amazon
  • ואם מחפשים סקירות על מסעדות או שירותים מקומיים יש להניח שפונים ל- yelp  או ל- TripAdvisor
  • ובמובייל יש להניח שפונים ישירות לאפליקציה המתאימה והאפליקציה הפופולרית ביותר באירופה היא לא גוגל אלא  Facebook Messenger

כמו כן  Eric  טוען שמאחורי החידוש שהוכנס לאחרונה – הצגת תוצאות ישירות למשתמש ולא דרך מה שמכונה ten blue links   ניצבת טובת המשתמש והדגיש שגוגל נבנה למשתמשים ולא לאתרים. גוגל נותן תשובות ישירות למשתמש ולא מפנה אותו למנועי חיפוש של אתרים ייעודיים  מכיוון שזה טוב יותר למשתמש.

כמו כן הדף את הטענה שהצלחתו של גוגל מקטינה את  המוטיבציה של היריבים לחדש ולהשקיע-  מצב בעל  השלכות שליליות למשתמשים ,  וטען שחדשנות היא סימן לשוק תחרותי בריא.

למידע נוסף ולתגובות מעניינות על הדברים

המקור ממנו לקוחה התמונה

שבוע הגישה הפתוחה הבינלאומי 2014

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

שבוע הגישה הפתוחה  הבינלאומי יתקיים השנה ב- 20 – 26 באוקטובר.  זו השנה השביעית   לקיומו של אירוע כזה במישור הבינלאומי,  ומטרתו היא לעודד גישה פתוחה בהוצאה לאור ומחקר,לעודד ולשתף מידע ברחבי העולם ללא חיץ פוליטי או כלכלי. שבוע זה מהווה הזדמנות לקהילה האקדמית ללמוד על הפוטנציאל שטמון בגישה הפתוחה, לשתף  ניסיון וידע בנושא  עם קולגות   ולקדם את הנושא כדי להפוך את מודל הגישה הפתוחה לנורמה במחקר.   אוניברסיטאות, מכללות, מוסדות מחקר, סוכנויות מימון, ספריות וסטודנטים ברחבי העולם כולו נוטלים בו חלק ומשתמשים בפלטפורמה זו לקידום הנושא

באתר המרכזי של שבוע זה אפשר לקבל מידע על האירועים הצפויים בשבוע זה

Nature Communication בגישה פתוחה

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

ב- 23 בספטמבר  2014  המול  Nature Publishing Group's  הצהיר שכתב העת  הרב התחומי Nature Communications יהיה החל מ- 20 באוקטובר 2014  כתב עת בגישה פתוחה  באופן מלא .

כתב עת זה שתחומי ענייניו העיקריים הם ביולוגיה , פיסיקה, כימיה, ומדעי כדור הארץ    הושק ב-2010 ככתב עת היברידי מבחינת המודל הכלכלי.

על פי הצהרה זו   המודל הכלכלי של כתב העת ישתנה – המחברים או המוסדות אליהם הם שייכים יהיו אחראים למימון של המאמרים והמשתמשים יהיו פטורים מתשלום  עבור מנוי לכתב העת   . עד כה המודל הכלכלי של כתבי העת של   Nature Publishing Group   היה על פי מנוי  או מודל היברידי. יש שרואים  בהחלטה זו   הוכחה שהמודל ההיברידי יכול להוות שלב מעבר לעבר מודל של גישה פתוחה באופן מלא.

Nature Publishing Group   יסייע למחברים להשיג מימון למאמרים שהם מפרסמים בגישה פתוחה .

על פי  דוח של Research Information Network נמצא שמאמר שפורסם  בגישה פתוחה ב- Nature Communication נהנה מיתרון בכול הקשור לצפייה להורדה ובמידה מסוימת גם לכמות ציטוטים.

דירוג האוניברסיטות – עובדות והרהורים

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

דירוג QS לשנת 2014 פורסם  ב- 16  בספטמבר 2014 .

על פי מדד זה נכרת דומיננטיות לארה"ב – 6 מקומות מבין עשרת המקומות הראשונים ולאחריה אנגליה – 4 מקומות ברשימת עשר האוניברסיטאות המובילות .

דירוג האוניברסיטאות בארץ הוא :

האוניברסיטה העברית  במקום ה- 138  עם ציון של 62.7  -ׁעליה מהמקום ה- 141 בשנת 2013,

הטכניון במקום ה- 190 עם ציון של 55.3- ירידה מהמקום ה- 183 בשנת 2013,   ואחריהם אוניברסיטת תל אביב  במקום ה- 195 עם ציון של 54.6-  עליה מהמקום ה- 196 בשנת 2013 ,  אוניברסיטת בן גוריון  במקום ה- 292 עם ציון של 42.3 – עליה מהמקום ה- 331 בשנת 2013  , אוניברסיטת בר אילן ברשימת המוסדות  שנמצאות במקומות 651-700  וחיפה ברשימת ה- 700+  .

המדד כולל גם דירוג  על פי  תחום מחקר.   מידע מפורט לגבי מקומה של אוניברסיטת תל אביב בתחומי המחקר השונים אפשר למצוא בכתובת:  http://www.topuniversities.com/node/9091/ranking-details/university-subject-rankings/2014

דירוג זה  אינו היחיד . דירוג נוסף – Times Higher Education-  THE עומד להתפרסם  ב- 1 לאוקטובר.

דירוג  נוסף  מוכר הוא

of World Universities ARWU –  the Academic Ranking   שהתפרסם ב- 15 באוגוסט 2014 על פיו האוניברסיטה העברית  דורגה במקום ה- 70  ואוניברסיטת תל אביב ברשימת ה- 151 -200

מדדים שונים אלו מעוררים את השאלה על פי איזה קריטריונים  נקבע הדירוג .

דירוג QS     על פי מה שמתועד באתר מתבסס על 6 קריטריונים:

academic reputation; employer reputation; faculty/student ratio; citations per faculty; international student ratio and international staff ratio

המוניטין האקדמי שהתבסס על סקר של אנשי אקדמיה על המוניטין של האוניברסיטאות בתחומם מהווה 40%  מהציון המשוקלל והציטוטים לפקולטה שהוא מדד לאימפקט המחקרי מהווה 20%

קריטריונים אלה מעלים הרהורים על מקומו של המחקר לעומת ההוראה בדירוג  ומשמעות הדירוג לגבי סטודנטים שמבקשים ללמוד באוניברסיטאות השונות

בכתבה מעניינת שהתפרסמה  בנושא נטען שבהתחשב בקריטריונים אלה נראה שהמחקר  תופס מקום מרכזי בהערכה ולא  איכות ההוראה. ולכן דירוג זה אינו יכול להוות שיקול בבחירת האוניברסיטה על ידי הסטודנטים

הכתבה מחזקת את העובדה שיש להתחשב בקריטריונים השונים על פיהם נקבע הדירוג ויש שמציעים  בכול מקרה לקחת את הדירוג בזהירות. למה ומדוע  אפשר למצוא בכתבה מעניינת נוספת בנושא

Talkwalker – גוגל של החיפוש החברתי ?

פורסם בתאריך על ידי
1

Talkwalker הוא מנוע חיפוש שמתבסס על השיח החברתי בווב . אפשר לחפש על פי נושא או על פי  שם של חברה  ומקבלים ניתוח מקיף של התוצאות על פי מקור,  דמוגרפיה  סנטימנט ועוד..

מקורות המידע מהם  שואב מנוע החיפוש את המידע מגוונים :  אתרי  חדשות, טוויטר, פייסבוק, בלוגים, פורומים, יוטיוב, פליקר גוגל +

יעיל לחיפוש מידע על חברות ונושאים פופולריים בשיח החברתי .

השימוש במנוע החיפוש חופשי  וכרוך בהרשמה חופשית.

למידע נוסף ודוגמה מפורטת  של אופן ניתוח תוצאות החיפוש

ספריות ודיגיטציה של חומרים ללא צורך באישור המו"לים

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

בית המשפט הגבוה באירופה  פסק  לאחרונה שספריות יוכלו לתעתק בצורה דיגיטלית ספרים שמצויים באוסף שלהם ( פעולת דיגיטציה)  וליעד אותם לעמדות מחשב ייעודיות בספרייה ללא צורך באישור המו" לים

מדברי בית המשפט:

“The right of libraries to communicate, by dedicated terminals, the works they hold in their collections would risk being rendered largely meaningless, or indeed ineffective, if they did not have an ancillary right to digitize the works in question,”

יחד עם זאת ספריות אינן יכולות להרשות למבקרים להדפיס או להוריד את הספרים  מאחר שמהמשמעות של הדבר הוא יצירת עותק נוסף שלא על ידי הספרייה ופעולה זו אינה מותרת.

לידיעה

אנשי אקדמיה ומודל הגישה הפתוחה בכתבי עת בגישה פתוחה ובוויקיפדיה

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

מודל הגישה הפתוחה צובר תאוצה   וגם אנשי אקדמיה יכולים להפיק ממנו תועלת.  בספרו של Peter Suber ניתן למצוא מידע מפורט על המודל וכיצד הפך לטרנד עכשווי  ולזרם המרכזי (מיניסטרים )

מודל נוסף  בגישה פתוחה הוא הוויקיפדיה.

מעניין להשוות  את דעותיהם של חוקרים על שני  מודלים אלו.

מחקר שפורסם לאחרונה ב- online information review    Xiao, L., & Askin, N. (2014). Academic opinions of Wikipedia and Open Access publishing. Online Information Review, 332-347. doi:10.1108/OIR-04-2013-0062  עשה זאת .  המחקר בדק   דעות של אנשי אקדמיה  על שני מודלים אלו . הסקר נערך בתקופה אוקטובר 2011  – אפריל 2012  והתבסס על מדגם קטן יחסית של 120 חוקרים

מסקנה  מרכזית של המחקר הייתה שלמשתנה מידת הניסיון  יש קשר עם היחס כלפי מודל הגישה הפתוחה – ניסיון מועט של החוקרים  משפיע שלילית על יחס זה .  דעות הקשורות ליתרונות ולחסרונות של הוויקיפדיה על פני המודל של הגישה הפתוחה בכתבי עת וההיפך אפשר למצוא במחקר המלא (למנויים) ובכתבה  חופשית  מפורטת בבלוג של LSE

14 מיליון תמונות מ- 2 מיליון ספרים ברשות הציבור הועלו לפליקר

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

הספריות הדיגיטליות Internet Archive ו- Open Library  מציעות   למעלה מ- 6 מיליון ספרים חופשיים ברשות הציבור  לכול.  14 מיליון תמונות מתוך  2 מיליון ספרים אלה   הועלו לאחרונה לפליקר והכוונה היא להעלות תמונות רבות נוספים מתוך הספרים בחודשים הבאים

ייחודו של האוסף שהוא לקוח מתוך ספרים שעברו דיגיטציה ובאמצעות כוחם של הנתונים הגדולים  הפכו מאוסף טכסטואלי לגלריה של תמונות.

התמונות שלקוחות מספרים ברשות הציבור אינן מוגנות בקניין רוחני וחופשיות ללא תשלום לכול

לאוסף התמונות של ארכיון האינטרנט

לכתבה בנושא

למתעניינים בצילום – ספרים אלקטרוניים חופשיים

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

אין ספק שחיפוש בגוגל  ובמנועי חיפוש  אחרים  אחר ספרים אלקטרוניים חופשים בתחום הצילום יניב תוצאות רבות מהן  אפשר לברור את הטובות והמתאימות.

רשימה של ספרים נבחרים  שהתפרסמה באוגוסט 2014 באתר  Light Stalking תוכל לחסוך את העבודה

בספרים אלה יוכלו בעלי עניין למצוא מידע וטיפים בתחום. רשימה זו שהתפרסמה באוגוסט 2014 מצטרפת לרשימה נוספת  של 23 ספרים חופשיים שהתפרסמה ביוני 2014.   רוב הספרים הם בפורמט PDF

PubMed Commons – שיח של חוקרים

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

חוקרים מתקשים היום לעקוב אחר שפע  המאמרים , השיטות החדשות והפרויקטים המעניינים של עמיתים בתחומי עניין שלהם. התופעה מובנת נוכח ריבוי כתבי עת, כנסים, טכנולוגיות חדשות ומרחק גיאוגרפי   שמפריד בין חוקרים.

כדי לסייע בבעיה ולעודד חילופי מידע  NIH’s National Center for Biotechnology Information פיתח לאחרונה את   PubMed Commons – שירות שמאפשר לחוקרים להיות מעורבים ברב שיח על מחקרים מדעיים 24/7  . שירות זה מאפשר לחוקרים בעלי פרסום אחד לפחות ב- PubMed להביע דעה, להעיר ולהאיר על כל מאמר שמתפרסם במאגר הביורפואי- PubMed.

באופן זה חוקרים יכולים לקבל משוב  על הפרסומים שלהם, להגיע למקורות מידע נוספים לשתף מקורות ומידע ולקדם את הידע בתחום הביורפואי.  שירות זה שהושק לפני מספר חודשים מונה כיום כ- 5000  חברים וכ- 1600   הערות. חוקרים נוספים נקראים להצטרף לפורום זה .

כיצד אפשר להצטרף? האם אפשר להביע דעה בצורה אנונימית? האם יש מגבלה על אורך ההערה? האם ההערות עוברות עריכה? – על שאלות אלה ואחרות  אפשר לקבל תשובה בדף השאלות הנפוצות שבאתר

ל- PubMed Commons

Pinterest וחיפוש תמונות

פורסם בתאריך על ידי
3

Pinterest הרשת החברתית לשיתוף תמונות יכולה לשמש כמנוע חיפוש לתמונות.  הרשת כשמה כן היא מאפשרת ל"נעוץ" תמונות מבוססות תוכן בתחומי עניין  שונים ולשתף אותם.  אפשר לחפש  ואפשר לדפדף על פי קטגוריות נושאיות

Pinterest גדלה וכתבה שהתפרסמה לאחרונה רואה  בה אף מתחרה לגוגל תמונות בשל ייחודה כתמונות מבוססות תוכן .  הכתבה כוללת אינפוגרפיקה שמדגישה את המאפיינים הייחודיים  שהם בבחינת יתרון למערכת על פני גוגל תמונות , כגון: דפדוף על פי קטגוריות נושאיות, תמונות  פופולריות, קשורות  וכו'

השאלה המתבקשת לגבי השימוש בתמונות  מ- Pinterest  מה עם זכויות יוצרים ? האם הן חופשיות? אין   ב- Pinterest את המאפיין שקיים בגוגל תמונות של סינון תמונות במסגרת creative commons.

החברים ב- Pinterest שמעלים תמונות  הם  האחראים על העלאת התכנים  , ומסכימים  שכל תוכן שהם  מעלים גבי הלוחות שלהם אינם מפרים  את זכויות היוצרים,   כמו  הם  מעניקים  בזמן פתיחת החשבון את הזכות לאחרים להשתמש  בחומר שהעלו  לצורך הצגה הפצה שכפול ושינוי, אבל מסתבר שקיימות בעיות ולכן מומלץ למשתמש שמעוניין להשתמש בתמונות לנקוט בזהירות על פי הכלל  הגונב מגנב אינו פטור. מידע ועצות נוספות אולי יוכלו  לסייע

לאינפוגרפיקה על יתרונות Pinterest באיתור תמונות

מו"לים והגישה הפתוחה – מה התחדש ?

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

נראה שמו"לים  מאמצים יותר ויותר את המודל של הגישה הפתוחה  ויעידו על כך ההתפתחויות האחרונות

Royal Society of Chemistry  הצהירה ב- 15  ביולי 2014 שכתב העת chemical science  שהוא בבחינת אונית הדגל שלה יהיה חופשי  בגישה פתוחה החל משנת 2015 . כתב עת  בעל impact factor  נכבד של 8.3 משמש את החוקרים בתחום הכימיה ברחבי העולם כולו. החל מינואר 2015 ואילך כתב העת יהיה חופשי לכול וכדי להקל על המעבר הוא יהיה חופשי גם למחברים במשך השנתיים  הראשונות.

Elsevier   הוא מו"ל נוסף שמרחיב בימים אלו את רשימת כתבי העת בגישה פתוחה:

ב-15  ביולי 2015 הודיע על השקתו של כתב עת חדש בגישה פתוחה – Burnout Research

לתופעת השחיקה השלכות גלובליות על החברה כולה והיא מעניינת לא רק את קהילת המחקר אלא גורמים במישור הממשלתי, הציבורי והפרטי.  Burnout Research  יהפוך למקום מרכזי בו כול הקהילה המתעניינת בנושא יוכלו לשתף מידע  ורעיונות ולהציע כיווני מחקר חדשים. הייעוד שצופים מכתב העת הוא הבנה של הגורמים לבעיה כדי לסייע בפתרונה. הגיליון הראשון של burnout research   זמין ב- ScienceDirect

כתבי עת חדשים בגישה פתוחה עליהם הצהיר Elsevier   הם: New negatives in Plant Sciences  שמטרתו המוצהרת היא:

"The journal aims to avoid publication bias, making all study results widely available to the plant science community. We are delighted to be able to help achieve this aim and are convinced New Negatives in Plant Science will be a strong addition to Elsevier's open access publications."

כתב עת נוסף בגישה פתוחה עליו הצהיר Elsevier  ביולי האחרון הוא   Bone Reports שמטרתו פרסום מחקרים וחקר מקרים שעוסקים באספקטים שונים של המטבוליזם של העצם .

מידע נוסף על תוכנית Elsevier  בתחום הגישה הפתוחה אפשר למצוא בכתובת http://www.elsevier.com/about/open-access

הגישה הפתוחה – מגמה – גישה חיובית של מחברים

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

הגישה הפתוחה צוברת  תאוצה והעניין בא לידי ביטוי גם בגישה של מחברים כלפי פרסום מחקרים בגישה הפתוחה  – בשני  הערוצים – בכתבי עת  (מסלול הזהב )  ובמאגרים מוסדיים  (המסלול הירוק)

הסקר  "Taylor & Francis Open Access Survey, June 2014,"  הוא סקר שנתי שני של Taylor & Francis שבדק את עמדותיהם של מחברים שפרסמו בשנת 2012  כלפי הגישה הפתוחה . הסקר התקיים במרץ 2014 ותוצאותיו התפרסמו ביוני 2014. השנה כ- 8000 מחברים מרחבי העולם ענו על הסקר לעומת 15000    מהשנה שעברה.

ההגדרה של גישה פתוחה על פי הסקר התייחסה לשני המסלולים : הזהב  והירוק באופן הבא:

"Archiving of an article on a website or in a repository. This is often the accepted version of an article, not the final published article. " – green open access

" Publication of the final article (Version of Record). Article is made freely available online, often after payment of an article publishing charge (APC). " – gold open access

ממצאי הסקר: בהשוואה לממצאי הסקר בשנה החולפת הגישה של מחברים לתנועת הגישה הפתוחה חיובית יותר השנה

כך למשל אחוז המשיבים שהסכימו מאוד עם ההיגד שהגישה הפתוחה מאפשרת נראות גדולה יותר של הפרסומים גדל מ- 27%  בשנה שעברה ל- 35%  השנה ואלה שלא הסכימו עם ההיגד שאין תועלת ממשית בפרסום בגישה הפתוחה גדל מ- 30% ל- 39%   השנה.

ממצאים מעניינים נוספים:   – %46  מעוניינים לפרסם יותר מאמרים במסלול הירוק. על 36%  מהמשיבים לסקר מקובל שיעשה שימוש חוזר בעבודתם שלא למטרות מסחריות גם ללא ידיעה  או הסכמה קודמת שלהם בתנאי שיקבלו קרדיט כמחבר המקורי לעומת   34% בשנה שעברה.

הערה: האחוזים מתייחסים למספר המשיבים על השאלה הספציפית שהוא שונה בדרך כלל משאלה לשאלה.

מידע נוסף בדו"ח המלא