ביום שני 12.5.2014 התקיים במסגרת "2014 Info" – כנס המידע שעורכת חברת טלדן זו השנה ה-29 ,יום עיון בנושא: " עולם המידע 2014  באינטרנט ובארגון  – חידושים, חדשנות וסיכונים "

אנו עדים היום להתפתחויות טכנולוגיות משמעותיות בתחום המידע והתעשייה הדיגיטלית.  יום העיון עסק במגוון נושאים שקשורים להתפתחויות אלה ברשת האינטרנט בארגון וגם בספרייה במגמות ובטכנולוגיות בולטות עם דגש על המלצות למשתמש בהיבטים שונים של מחזור החיים של המידע בתחומים השונים , כלים וטיפים לחיפוש מידע במנועי חיפוש ובפלטפורמות השונות וניצולו באופן יעיל בתחום האישי, החינוכי והעסקי שיווקי תוך שמירה על הפרטיות וזכויות היוצרים והימנעות ממידע מזויף ומסולף ומסיכונים.

בין הנושאים בהם עסק היום , MOOCs  big data וניתוח אנליטי,  טכנולוגיות סמנטיות בווב , בארגון ובספרייה, הרשת העמוקה לרע ולטוב, התמודדות עם איומי סייבר במישור האישי והארגוני,  אחריות משפטית ברשת וברשתות חברתיות, חידושים במנועי חיפוש, אינטרנט ורגשות , הכרנו מיזם אנציקלופדי חדש, התוודענו  לתרבות ה- makers   העולה,  ולאינטרנט של הדברים  היכן אנו היום ומה צופן לנו העתיד ?  התוודענו לשיטות לחיזויו

במשך היום התקיימו 14 הרצאות במסגרת 4 מושבים. לבקשת משתתפי יום העיון, אני מפרסמת בפוסט זה תקצירים של ההרצאות ואת המצגות של ההרצאות שאושרו לי עד כה לפרסום על ידי המרצים. אם אקבל מצגות/הרצאות נוספות בהמשך, אעדכן את הפוסט בהתאם.

להלן תוכנית היום על פי סדר המושבים, סקירה קצרה על ההרצאות השונות ומצגות מיום העיון .

יו"ר: ד"ר יפה אהרוני, אוניברסיטת תל אביב, המכללה האקדמית בית ברל

ד"ר נדב דפני, מנכ"ל Stips, יזם אינטרנט ואיש פיתוח

ההרצאות במסגרת יום העיון:

מושב א': אחריות משפטית ברשת, איומי סייבר והתמודדות במישור האישי והארגוני

• איומי סייבר עדכניים ודרכי התמודדות ברמה האישית והארגונית , אייל סלע, אנליסט סייבר בחברת ClearSky

אייל סקר איומים הנובעים מתוקפי סייבר כגון האקרים ווירוסים, בעת שימוש במחשב במסגרת ארגונית או פרטית.  ן אייל  הציג  גם מספר דרכי התגוננות ותקריות בולטות שהתרחשו בשנה האחרונה.

למצגת ההרצאה

• אחריות משפטית באינטרנט וברשתות חברתיות , עו"ד גיא אופיר, משרד עורכי דין גיא אופיר, יו"ר ועדת מחשוב ואינטרנט בלשכת עורכי הדין

ההרצאה עסקה באחריות של בעלי אתרים וגולשים על-פי הדין בישראל. למשל, אם גולש כתב בפורום או בפייסבוק לשון הרע על מישהו, או פרסם תמונה המוגנת בזכויות יוצרים, מה האחריות של בעל האתר, הגולש, ומה יכול וצריך בעל הזכויות לעשות כדי לעמוד על זכויותיו.

מושב ב':  מגמות וחידושים ברשת ובארגון – הגישה הפתוחה, big data , שיווק וחידושים במנועי חיפוש

• הצונאמי של ה- MOOCs – האם החדשנות תשבש את מבנה החינוך הגבוה? , פרופ' נירה חטיבה  אוניברסיטת תל אביב

ההרצאה הציגה את ההתפתחות המהירה מאוד של קורסי מוק; את מעגל הציפיות, ההתלהבות וההתפכחות; את המודל העסקי; ואת האתגרים למבנה של החינוך הגבוה כפי שהוא היום .  קישור לגיליון מס' 4  של "הוראה באקדמיה" כתב עת בעריכתה של פרופ' נירה חטיבה. הגיליון כולו מוקדש לנושא ה-MOOCs

• האנציקלופדיה של הסקרנות , ד"ר נדב דפני, מנכל stips  יזם אינטרנט ואיש פיתוח

בעידן שבו אנציקלופדיה היא ויקיפדיה ושמעצמת העל של המידע האנציקלופדית מתרכזת בפאן המידעני, דומה שחוויות העלעול, הגילוי והוואו קצת נעלמה. פעם היו לנו את ״תרבות״ ו״הטכנאי הצעיר״. האם פרויקט אאוריקה המתהווה הוא המשלים המתבקש לויקיפדיה? נדב הציג את הפרויקט והדגים עקרונות, סימני שאלה ורעיונות.  לאתר אאוריקה

• אסטרטגיית שיווק בוידיאו ברשת האינטרנט, אמיר גלבוע , אוניברסיטת תל אביב מייסד ומנכ"ל GHTV STUDIO

הוידיאו ברשת (אינטרנט ואפליקציות) כבר תפס את מקומו כאמצעי המוביל בידי פרטים וארגונים  לבניית מותג, הצגת תכנים וקידום מכירות . תוכן אטרקטיבי הוא תנאי הכרחי , אך המפתח להצלחה טמון בניהול אסטרטגיה נכונה וקמפיין אפקטיבי .ההרצאה התמקדה  ב- Youtube , המהווה כיום הערוץ המרכזי להפצה של וידאו ברשת; שמענו הסבר על המהפך שעבר לערוץ שיווקי עם חיבורו לתשתית הפרסום של גוגל ; התוודענו לעקרונות המרכזיים של ניהול ערוץ, אסטרטגיה וקמפיין אפקטיבי  למצגת ההרצאה

• התפתחות החיפוש בווב וצורכי המידען : 2 קווים ישרים שלא נפגשים, ג'ודי קורן , מידענית עצמאית

האינטרנט נעשה יותר ויותר ממוקד צרכנים, וכלי החיפוש מתרכזים יותר ויותר בצרכי "המחפש הפשוט." מדי שנה החיפוש הופך להיות יותר "סמנטי" (מבוסס 'שפה טבעית') יותר "סמוי" (latent בלשון גוגל) ויותר ויותר מפוקס בפענוח הצרכים של מי שאינו יודע לחפש.

איפה זה משאיר את המידענים? בעולם שמתעניין בעיקר במיקום המסעדה הקרובה, עולם שבו מנועי החיפוש מדרגים את התוצאות לפי מספר ה"לייקים" של "חברים" ולא לפי תוכן המסמך, האם תהיה בכלל אפשרות לבצע חיפושים מדויקים ומעמיקים של מידע מורכב, כפי שעשינו בעבר? הרצאה זו הציגה  כמה מהחידושים האחרונים של מנועי החיפוש וכלי חיפוש אינטרנטיים אחרים, את כיווני ההתפתחות שחידושים אלה מצביעים עליהם, ואת השאלות שהם מעוררים   למצגת ההרצאה

• ניתוח ביג דאטה להפיכת כוח העבודה בארגון לחכם יותר –  שילה אופק קויפמן יבמ מחלקת המחקר

החדירה של מערכות שיתוף ידע ורשתות חברתיות לארגונים הולכת וגודלת, ואיתה גדלה כמות המידע שאנשים משתפים, והמידע שאפשר ללמוד מתוך מידע זה.  ההרצאה תיארה  כיצד ניתן לנצל את הביג דאטה שנוצר בארגון, במערכות עסקיות וחברתיות, לבנות ממנו מודל ידע שהוא הגרף הארגוני, ומעליו לבצע ניתוחים מתקדמים שמשרתים אפליקציות עסקיות. ההרצאה תארה  מספר סוגים של ניתוחים ואפליקציות העוזרים לארגון להפוך את כוח העבודה ל"חכם יותר".למצגת ההרצאה

מושב ג':  חדשנות ברשת ומה צופן העתיד ?

• אינטרנט ורגשות , ד"ר טובה בנסקי, בית הספר למדעי ההתנהגות, המסלול האקדמי המכללה למנהל

ד"ר טובה בנסקי וד"ר  ערן פישר הם העורכים של הספר  אינטרנט ורגשות  למצגת ההרצאה

• בורסת תחזיות ושיטות אחרות לחיזוי העתיד, ד"ר רועי צזנה,  חוקר עתידים בסדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון באוניברסיטת תל אביב. מחבר הספר החדש – "המדריך לעתיד: המהפכות הטכנולוגיות שישנו את חיינו".

האם אנו מסוגלים לחזות את העתיד? אם כן, כיצד, ואם לא – מדוע? בהרצאה הוצגו מספר דרכים פופולריות לחיזוי עתיד, והנקודות בהן הן נכשלות ומצליחות.

• המהפכה הדיגיטלית ואנחנו , בן קמינסקי , סגן העורך הראשי, אפוק טיימס ישראל

העולם השתנה, וממשיך להשתנות, בקצב חסר תקדים. הזמינות והנגישות של הידע ושל אמצעי הייצור קיצרו עד לכמעט אפס את המרחק שבין רעיון טוב לבין מיזם טוב, ותנועה שלמה של "מייקרים" יצרה קהילות שמתכנסות ביחד ומייצרות דברים שפעם רק תאגידי ענק יכלו לייצר. הדפסת תלת הממד, לוחות פיתוח ומחשבים בעלויות של 20 דולר, ותרבות האופן-סורס יוצרים מגמה שכל מי שרוצה לעמוד בקצב של העולם חייב להבין בהם.

זוהי תרבות ה"מייקרס". זוהי גם תרבות ה"הכל חינם". בהרצאה ראינו כיצד הכוח של הידע השיתופי הזה יכול להצעיד את האנושות שלנו קדימה בקצב חסר תקדים, ולאפשר שגשוג כלכלי, תרבותי וחברתי. באותו הזמן, הכרנו גם את אותם טכנולוגיסטים ש"התפכחו" מהקסם של אוטופיית עמק הסיליקון התחילו להיבהל מהמגמה הנוכחית, מהשלכותיה על הכלכלה, החברה והעתיד של כולנו. הבנו מדוע הם מאמינים שהמודלים כמו אלה של גוגל וויקיפדיה עלולים להרוס את האנושות שלנו, ושמענו כיצד עלול להיראות העולם שלנו אם לא נתעורר ונבין: האדם בא לפני הטכנולוגיה

למצגת ההרצאה

• עלייתו של עולם חדש  אינטרנט של הדברים , אבי איצקוביץ , מרצה, מומחה חווית משתמש XG MEDIA

העידן הבא של המהפכה הדיגיטלית המתמשכת, שנקרא Internet of Things הופך למציאות בימים אלו ממש. אבל למה הביטוי "האינטרנט של דברים" באמת מתכוון?

ה"דברים" האלו יכולים להיות מכשיר חכם כמו טלפון, נעלי ריצה או אפילו קרטון החלב במקרר. כל אלו יהיו חלק מרשת דיגיטלית מחוברת שתשפיע על  חיי היום יום של כולנו. כך לדוגמא, חיישנים ינתרו על איכות האוויר בבתינו ועד כמה אנחנו פעילים במהלך היום. בית חכם יספר לנו מתי להשקות את הצמחים, ערים חכמות יאירו את הרחובות ביעילות רבה יותר, יקבלו דיווחי מפגעים, ואף יסייעו לתושביהם למצוא מקום חניה.

בהרצאה אבי איצקוביץ הפריך  את מיתוס המקרר החכם, ולמדנו יחד כיצד חפיסת מסטיק שנרכשה בשנת 1974 החלה מהלך שהוביל לשלב החדש הזה של המהפכה הדיגיטלית.  בנוסף, אבי הציג עולם חדש של אתגרים טכנולוגיים וספר  לנו על תהליכי המחשבה ועקרונות העיצוב עבור העולם החדש, עולם ה- אינטרנט של הדברים.

• Bitcoin, כשהמטבע פוגש טכנולוגיה שוקי אהרונוביץ , קהילת הביטקוין הישראלית, מייסד קבוצת יזמות ביטקוין בישראל

בהרצאה ערכנו היכרות עם המטבע הקריפטוגרפי שמשנה את התפיסה לגבי הכלכלה המודרנית. על מה הוא מבוסס, איך הוא עובד, ומה היתרונות והמגרעות שלו. למצגת ההרצאה

מושב ד':  הרשת הסמנטית והרשת העמוקה

• החוט המשולש לא במהרה יינתק – קטלוג הספרייה כמקור לנתונים מקושרים בעידן הווב הסמנטי , אהבה כוהן, הספרייה המרכזית המכללה האקדמית בית ברל

בעולמו של מנועי חיפוש וכלים לגילוי ידע, האם נשאר תפקיד לקטלוג הספרייה? כללי הקיטלוג החדשים מנסים להביא ערך מוסף לקטלוגים ולהפוך אותם למקור מידע לעולם של ווב 3.0. נלמד איך ספריות יכולות למנף את המומחיות שלהם כדי להבטיח מקום למידע הביבליוגרפי שלהם בעולם של נתונים מקושרים ושל הווב הסמנטי?

ההרצאה סקרה את   תרומת כללי RDA ומודל Bibframe להתאמת הקטלוג לווב הסמנטי, העבודה שעושים ספריות בחו"ל לפתוח את המידע שלהם לשימוש חוזר, וההתפתחויות החזויות בספריות בארץ  למצגת ההרצאה

• הרשת העמוקה  לטוב ולרע ,  ד"ר יפה אהרוני , הספרייה למדעי החיים ולרפואה אוניברסיטת תל- אביב,  המכללה האקדמית בית ברל

ההרצאה עסקה  ברשת העמוקה על שכבותיה השונות לטוב ולרע עם התייחסות להיבט המידעני , מהי הרשת העמוקה, הסיבות לקיומה ואיך מגיעים אליה  למצגת ההרצאה

תודה רבה לכל המרצים, לכל המשתתפים ביום העיון ולמארגני כנס מידע 2014  מחברת  טלדן

הכנס ה- 29 של  Computers in Library 2014 התקיים ב- 7-9 באפריל  במלון הילטון בוושינגטון.

ספריות  משתנות ואפשר ללמוד מניסיונם של אחרים – בכנס הוצגו בין השאר גם יישומים ופרויקטים שנעשו בספריות ומהם ניתן להפיק לקחים וללמוד.

ההרצאות בכנס עסקו בנושאים  מגוונים כגון: שימוש בוורדפרס ליישומי הספרייה והעדפתו כאלטרנטיבה על יישומים מסחריים כגון Libguides , עיצוב מחדש של אתר הבית של הספרייה בעיצוב רספונסיבי ,כלים ויישומים בשירות הספרייה אינטרנט ובתי ספר, אפליקציות למובייל, הווב החופשי, ספרים אלקטרוניים, הרשת הלא נראית,הספרייה כמו"ל , ויזואליזציה של מידע , סטודנטים ipads ומחקר,  הטמעת אפליקציות ויישומי ווב 2.0  בספרייה כיוונים עתידיים בספרייה כגון  –  Google glass  ושירותי הספרייה ועוד..

מצגות הכנס זמינות  לצפייה והורדה

דוח ALA        2014  על מצב הספריות בארה"ב פורסם.  הדו"ח שמשתרע על פני 81 עמודים  כולל מגוון נושאים כגון: ספריות והמעורבות בקהילה, ספריות ציבוריות, ספרים אלקטרוניים וזכויות יוצרים, ספריות בתי ספר, ספריות אקדמיות, רשתות חברתיות,  ועוד.

מהדוח עולה שספריות ממשיכות להתאים עצמן לצרכים המשתנים של החברה  ומגבירות את המעורבות שלהן בקהילה.

ספריות אקדמיות ממשיכות להתמודד עם אילוצים כלכליים.  נמשכת המגמה של  שינויים בחללי הספרייה, העברת אוספים ותפקידי צוותים.

ספריות אקדמיות מגדילות את אוסף הספרים האלקטרוניים,  ותורמות משמעותית יותר מאי פעם ללמידה של הסטודנטים. מגמות אלו מבוססות על סקרים . נתונים מפורטים מסקרים אלה כלולים  בדוח  המלא.

לדו"ח המלא

קוד Quick Response Code – QR  הוא למעשה ברקוד שמאפשר קידוד  מידע טקסטואלי בצורה גראפית-ויזואלית וכיום מקובל להשתמש בו  להצגת כתובות אינטרנט בצורה גרפית.

אפליקציות בטלפונים חכמים קוראות קוד QR   מאפשרות גישה ישירה לאותן כתובות.

מיזם  חדש – Q-Read שגייס אפשרויות טכנולוגיות אלה לשירות הספרייה פותח  בספרייה לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב . המיזם מאפשר חיבור בין הפיזי לדיגיטלי –  כאשר מצוי בידי המשתמש העותק הפיזי של ספר לדוגמה הוא יוכל להגיע לגרסה האלקטרונית של הספר, להפניות לביקורת על הספרים ולקישורים רלוונטיים נוספים  כולל תוצאות חיפוש מדעת"א  בנושא.

למיזם יתרונות אותם מפרט  עידו אהרון מפתח המיזם :

• " על ידי העלאת תצלומי מפות נוכל לתרום להפחתת התלות של הסטודנטים במשאביה הפיזיים של הספרייה כגון מחשבים, סורק ומכונת צילום.
• יתרון נוסף הוא האפשרות להפנות לאתרים שונים העוסקים בנושא המבוקש ובכך להציג מידע משלים לפריט או לנושא.
• דרך לספריות ליצור מיזם טכנולוגי בעלות מינימאלית.
• יצירת הפנייה לביקורת על הספר באתרי הוצאות הספרים או החנויות כדוגמת Amazon או Google books.
• הצגת תוצאות חיפוש מדעת"א עבור הנושא המבוקש.
• סטודנטים יוכלו לתרום באופן פעיל על-ידי שיתוף מידע אודות פרקים מספר או מאמרים וזאת על-ידי העלאת סיכומים (דרך הספרייה) והצמדת הקוד לספר או לכתב-העת.
• הצגת הספרייה כמתקדמת טכנולוגית ושירותית יותר עבור הסטודנטים"

כמובן שמיזם זה יכול להיות ישים גם בספריות אחרות .

פרטים נוספים על המיזם כולל דרך יצירת הקוד אפשר לקרוא במסמך של עידו אהרון על המיזם ובסרטון המיזם ביוטיוב

תודה לעידו על המסמך והמידע

מאמר שהתפרסם בגיליון 32   2014  של כתב העת Library Hi Tech שופך אור על השימוש בטכנולוגיות של Web 2.0   בספריות אקדמיות בארה"ב

המחקר בדק את השימוש ב- 100 ספריות אקדמיות מובילות בארה"ב. המחקר , כמותי באופיו, התבסס על אתרי הבית של הספריות הנחקרות. במשך שבועיים  נבדקו אתרי הבית של הספריות כדי לבדק  את השימוש ביישומי WEB 2.0 –   כולל רשתות חברתיות, בלוגים, RSS , ויקי, פודקסטים/וודקסטים, ואתרי סימניות חברתיות.

ממצאי המחקר:

מבין כול יישומי WEB 2.0  השימוש הנפוץ ביותר הוא ברשתות חברתיות – בכול 100 הספריות נמצאה נוכחות בפייסבוק וטוויטר . במקום השני מבחינה פופולריות נמצא הבלוג עם שיעור שימוש של   99%  ולאחריו RSS   ומסרים מהירים/צ'אט עם שיעורי שימוש של 97%  ו- 91%  בהתאמה. שיעור השימוש בוודקסטים  היה 47%  ובפודקסטים – 46% . שיעור השימוש באתרי סימניות חברתיות/ תיוג היה 39%  ובמקום האחרון נמצא הוויקי עם שיעורי שימוש של 34% .

נתונים אלה מלמדים שספריות אקדמיות מרבות להשתמש ביישומי WEB 2.0  כדי  לקדם את עצמן, להעשיר את שירותי הספרייה, ולחשוף מקורות מידע למשתמשי הספרייה.

ממצאים אלה דומים בחלקם לממצאים של  מחקר קודם (עבודת פוסט דוקטוראט )  משנת 2011 בו אפשר למצוא מידע רב ומפורט על מידת השימוש בטכנולוגיות של WEB 2.0  בספריות והשלכת השימוש בטכנולוגיות אלו על הספריות.  מחקר זה כולל בין היתר ממצאים שהתבססו על סקר אתרי הבית של 100 ספריות אקדמיות שחברות ב- ARL . מחקר זה מצא שכול הספריות משתמשות בכלים שונים של Web 2.0  .

בלוגים , מיקרובלוגים, RSS , מסרים מהירים , רשתות חברתיות , פודקסטים, וודקסטים נמצאו בשימוש נרחב בעוד שוויקי, שיתוף תוכנות ומצגות, עולמות וירטואליים, דפים מותאמים אישית ומנועי חיפוש ורטיקליים נמצא בשימוש פחות .  לאור זאת נראה שהמגמה נמשכת.

מגמה זו אינה ייחודית רק לארה"ב. בכתבה שמשווה  את ממצאי המחקר שהתפרסם בכתב העת Library Hi Tech   עם מחקר  דומה שנעשה קודם לכן בספרד נמצאו ממצאים דומים שמצביעים על אותה מגמה של שימוש  ביישומי WEB 2.0  בספריות .

The Tansparent Library Ebook הוא ספר אלקטרוני  חופשי חדש שמאגד בתוכו את כול הטורים  של  “The Transparent Library”    מ- Library Journal שהתפרסמו בשנים 2007 -2009 כולל מאמרים חדשים  עדכניים  על השינויים מאז  2009.

The Transparent Library     מושתתת  על 3 עקרונות עיקריים :  קהילה פתוחה, אימוץ  שינויים, ומבט לעתיד.

בספר אפשר למצוא  עצות והמלצות כיצד ליישם עקרונות אלו הלכה למעשה.

קהילה פתוחה משמעותה  ללכת לקהילה פיזית ווירטואלית  לדבר על הצרכים , ההיצע וכיצד להתקדם קדימה

אחד ההמלצות היא חשיפה-. אחד מהעקרונות של ספריית 2.0  הוא  שספרייה חיבת להיות רלוונטית  לאוכלוסייה המקומית באופן  שסיוע פוליטי ומימוני יגבר . שקיפות מסייעת למנהלים לעשות זאת . חשיפה ,כולל בעיות תקציביות ,  אפקטיבית  בטווח הרחוק.

מומלץ  לדבר על חזון הספרייה, תכניות לשירותים חדשים, כלים חדשים בהתאם לצרכים המשתנים . מנהלים יכולים לנצל את השקיפות כדי להגיע לקהילה   ואפילו בלוג מנהל  עם מתן אפשרות להערות ללא עריכה  מומלץ

ספרייה 2.0   אין משמעותה  יצירת שירותים חדשים או לשכנע לנסות רעיונות חדשים אלא לעיין ולדון מחדש ברעיונות  הקיימים , להעריך  שירותים חדשים וקיימים

בשירותי הספרייה  יש התחשב בנתונים סטטיסטיים , ובאשר להשקעה בפרויקטים טכנולוגיים יש להתמקד בחיוניים  שבהם.

מומלץ לספק לצוות ערוצים לתקשורת פנימית כולל בלוגים פנימיים  לעודד רעיונות חדשים מהצוות כולו ומהציבור  ולספק הזדמנויות הדרכה לצוות  כולל כנסים

וגם על הקמת אתר חדש אפשר למצוא  המלצות –  המידע באתר החדש  צריך להיות בהתאם לצורכי המשתמש ולאו דווקא של המדורים הפנימיים . התכנים העדכניים יסופקו על ידי המדורים השונים  ומנהל האתר הוא בבחינת מנהל פרויקט יותר מאשר יוצר תכנים.

אלו  רק  מקצת מהדעות שקובצו  בספר

לספר המלא

eBizMBA Rank הוא  דרוג שמהווה ממוצע  הדרוג הגלובלי  של  Alexa והדרוג של ארה"ב   בהסתמך עלCompete Quantcast.

על פי דרוג זה 15 מנועי החיפוש הפופולריים ביותר במרץ  2014 הם:

Google, Bing , Yahoo! Search , Ask, Aol Search , Wow, WebCrawler , MyWebSearch, Infospace , Info , Dogpile , DuckDuckGo , Blekko , Contenko, Alhea

15 מנועי החיפוש הפופולריים ביותר לחיפוש אנשים הם:

WhitePages, Spokeo,  InstantCheckmate, Intelius ,  PeopleSmart , PeopleFinders , Pipl, PeekYou,  Radaris , 411, Peeplo, SwitchBoard , AnyWho , ZabaSearch , PublicRecords

ברשימת מנועי החיפוש הכלליים בהשוואה לנתוני השנה שעברה ארבעת  המנועים הגדולים Google, Bing , Yahoo! Search שמרו על מקומם בדירוג  לעומת זו עלו בדירוג מנועי חיפוש פחות מוכרים וגם קשה למצוא עליהם מידע מהימן כגון : WOW, Alhea ו- Contenko. מנועי חיפוש ותיקים כגון Lycos ו- Excite ירדו מהרשימה.

באתר נמצא גם מידע רב נוסף על 15 אתרים פופולריים בתחומים שונים עם דגש על שווק ומסחר . מבחינת חומר מידעני אולי מעניינים יותר אתרים שנכללו בקטגוריה מדע ויעץ

בתחום אתרי היעץ- Wikipedia נמצאת במקום ראשון. כמו כן בולטת הפופולריות של אתרי שאלות ותשובות  כמו Yahoo! Anwers , Answers.

כדאי כאשר מדפדפים באתר לזכור שאופיו של האתר הוא מסחרי  שיווקי והקטגוריות הנושאיות של מקורות המידע ואולי גם מקורות המידע המוצגים הם בהתאם.

לאתר

Ithaka S+R הוא שירות יעץ ומחקר של ITHAKA – ארגון שלא למטרות רווח ששם לו למטרה לסייע לקהילה האקדמית להשתמש בטכנולוגיות דיגיטליות לצורך שימור התכנים המדעיים ולקידום המחקר והוראה . סקר מטעם Ithaka S+R נערך בסתיו 2013 וענו עליו  499 בעלי תפקידים ניהוליים בכירים בספריות בארה"ב . תוצאות הסקר התפרסמו ב-12 במרץ  2014. מטרתו של הסקר הייתה ללמוד על הכיוון האסטרטגי שמנהלי הספריות מתכננים לארגונים שלהם ואת דעתם בנושא האוספים והשירותים שהם מגישים.. השאלות בסקר תוכננו באופן כזה שאפשר יהיה לערוך השוואה בין עמדות אנשי הסגל כלפי תפקיד הספריות שנערך ב- 2010 ובין עמדות מנהלי הספריות כפי שבאו לידי ביטוי בסקר הנוכחי.

ממצאי הסקר מצביעים על כך שספריות אקדמיות רבות מפנות  את סדרי העדיפות שלהם מתמיכה במחקר ובאנשי הסגל לאוריינות מידע והדרכות לסטודנטים. 97% של מנהלי הספריות דרגו את העזרה לפתח מיומנויות מחקר ואוריינות מידע אצל הסטודנטים כחשובה מאוד לעומת 68%  בדוח של שנת 2010

עוד מצא המחקר שעדיין קיימת תחושה בקרב הרבה מנהלי ספריות  שחסרה להם אסטרטגיה מפותחת  היטב לשרת את הצרכים המשתנים של המשתמשים.

רוב מנהלי הספריות דברו על אילוצים שקשורים למשאבים פיננסיים כגורם עיקרי ביכולת להשתנות בהתאם לרוח הזמן , ורובם השיבו שהיו רוצים להקצות יותר משאבים לגיוס כוח אדם.

ביחס לאוספים – ספריות דווחו על ירידה בהוצאות למנויים  בדפוס לעומת עלייה מתמשכת במנויים לכתבי עת אלקטרוניים ומאגרי מידע.

יחד עם זאת נראה שבמעבר מספרים בגרסה מודפסת לספרים אלקטרוניים  קיים עדיין פער בין אנשי הסגל והספרנים. אחוז גבוה יותר של אנשי סגל לעומת הספרנים  מדגישים את חשיבות הספרים האלקטרוניים במחקר .

פער זה יילקח בחשבון בסקר הבא ב- 2016 כדי ללמוד אם יחול שינוי במגמה. פרטים נוספים בדוח המלא

לכתבה בנושא

לדוח המלא

סוכנות התמונות הגדולה  Getty Images  פתחה חלק נכבד מאוסף התמונות שלה – 35 מיליון תמונות  , לשימוש פרטי לא מסחרי בתנאי שיוטמע הקוד המצורף לתמונה. על פי קוד זה יצורף לתמונה שם בעל התמונה ושם האוסף עם קישור לאתר של GETTY . אם עומדים בתנאי של הטמעת הקוד אפשר להוסיף את התמונות לבלוגים , אתרי בית ואתרים חברתיים בתנאי שהדבר לא נעשה למטרות מסחריות

דוגמה לקוד שניתן להטמעה הוא:

הבעיה היא שהתמונות אינן ניתנות לעריכה, אפשר ידנית לשנות את רוחב ואורך ה-frame  בתנאי ששומרים על פרופורציה נכונה של התמונה.

מידע נוסף על הסיבות למהלך זה והשימוש בתמונות אפשר למצוא בכתבה מקיפה ב- British journal of photography ובכתבות נוספות בווב

על אופן הטמעת הקוד אפשר למצוא באתר הסוכנות

תודה לנוגה וינברג על הפנית תשומת ליבי לנושא

לעתים בעיקר בספרים מקצועיים הקורא מעוניין רק בחלקים מסוימים של הספר והיה מרוצה אם היה יכול לשלם רק עבור מה שהוא  מעוניין בו. Total Boox יכול לשמש במקרה כזה מענה.

Total Boox הוא פורטל של ספרים אלקטרוניים  שהמודל הכלכלי שלו הוא  תשלום רק עבור הדפים שנקראו מהספר. חלקים של הספר שמדלגים עליהם או מדפדפים בחטף (לא למעלה מ- 5 שניות לדף אחד) אינם נלקחים בחשבון.

המחיר על הדפים שנקראים מחושבים בהתאם לאחוז שלהם מהספר כולו. הדפים שעליהם נגבה תשלום  נרכשים למעשה על ידי המשתמש  וניתן להשתמש בהם אין ספור פעמים ללא הגבלה.

הקריאה יכולה להיות מקוונת ולא מקוונת.  רק בעת ההורדה של הספר חייבים לעבוד בצורה מקוונת.

הקריאה נתמכת כיום על ידי מחשבי לוח  –  Android או  iPad . בעתיד על פי מה שכתוב באתר תיתמך גם על ידי מכשירים נוספים. אפשר לדפדף בספרים על פי מגוון קטגוריות נושאיות:סיפורת, ביוגרפיה, כלכלה, מחשבים וטכנולוגיה , בישול, משפחה , הומור, מתמטיקה, יעץ, טכנולוגיה והנדסה ועוד.

השירות מיועד גם לאנשים פרטיים וגם לספריות. מספר הספרים כיום מגיע ל- 22000 ומבוסס על הסכמים עם מו"לים רבים בתוכם:  Elsevier, Sourcebooks, Other Press, Red Wheel/Weiser, O’Reilly, Microsoft Press, Berrett-Koehler, and F+W Media

בדף השאלות הנפוצות לספריות אפשר למצוא תשובות שנוגעות לשאלות שקשורות לשירות זה לספריות.

לאתר

Noodletools – אתר לא חדש אבל אולי כדאי לזכור.

מנועי החיפוש באתר מסווגים על פי קטגוריות של צורכי מידע: הגדרת נושא, תוצאות איכותיות, תחום מחקר, מידע בזמן אמת, מידע עובדתי, דעות ופרספקטיבות,  סוגי מדיה ועוד.

בין מנועי החיפוש/מדריכים המוצעים:  Academic Subject Guides שכולל מבחר קישורים  בתחומי מחקר שונים,  Google ו- Bing  ומאפיין ה- related   למציאת תוצאות קרובות , SweetSearch – מנוע חיפוש לסטודנטים, טוב לקבלת רקע בנושא מסוים,  INFOMINE לאתרים איכותיים, USA.gov ו- Directgov למידע ממשלתי של ארה"ב  ואנגליה בהתאמה , Biography.com למידע ביוגרפי, CIA World Factbook למידע עובדתי, PollingReport למידע על סקרי דעת קהל בארה"ב  , Newspaperindex לעיתונות מרחבי העולם,  Information Please Almanac למידע סטטיסטי  .

אלה רק מקצת מהכלים שמוצעים למשתמש באתר. האתר כולל  קישורים למגוון כלים נוספים.  המגבלה של האתר שהוא ,על פי מה שמצוין באתר, עודכן לאחרונה במאי 2013  ומספר קישורים שבדקתי כגון scirus כבר אינם  פעילים .

לאתר

לספריות אקדמיות  יש מסורת ארוכה וגאה של שיתוף ספרים וכתבי עת באמצעות השאלה בינספרייתית.

למרות שהיום ספריות רוכשות יותר ויותר ספרים אלקטרוניים יש בעיה עם השאלה בינספרייתית של ספרים אלקטרוניים. מתוך דאגה למכירות ולאבטחת מידע הרבה מו"לים וספקים מתירים בהסכמים עם ספריות שיתוף של פרקים בודדים מספר, אבל לא השאלה של ספר אלקטרוני  בשלמותו.

גם אם תנאי הרישיון מתירים השאלה של ספר אלקטרוני ספריות בדרך כלל חסרות את הטכנולוגיה לבצע זאת.

אך נראה שהשאלה של ספרים אלקטרוניים תהיה בעתיד קלה יותר. פרויקט חלוצי של  Greater Western Library Alliance   – קונסורציום של 33 ספריות אקדמיות יכול  לפתור את הבעיה ולשמש מודל לספריות אחרות. הפרויקט בשם Occam's Reader יבדוק תוכנה  שתאפשר בדרך קלה ובטוחה לשתף ספרים אלקטרוניים ובה בעת להותיר את המו"לים מרוצים ואפילו נשכרים מכך.

הפרויקט נקרא כך על שם המונח הפילוסופי מדעי  Occam's razor (תערו של אוקאם) שמיוחס לוויליאם איש אוקאם, נזיר פרנציסקני אנגלי בן המאה ה-14 ועל פיו  אין להרבות בישויות יותר מכפי הצורך, כאשר קיימים הסברים שונים לאותה תופעה יש לבחור בהסבר הפשוט ביותר, אשר מערב את המספר המועט ביותר של מושגים וחוקים

מפתחי התוכנה  הם מ- Texas Tech University  ומ- אוניברסיטת  Hawaii-Manoa ,שתי חברות בקונצורציום, והמו"ל Springer    הסכים להעמיד את ספריו האלקטרוניים  כשפני ניסיון.

הפיילוט יחל במרץ וימשך עד סוף השנה. אם תהיה הצלחה הקונסורציום מקווה לאפשר את השימוש בתוכנה לספריות אקדמיות נוספות ולשכנע מולים נוספים להצטרף ליוזמה.

באמצעות התוכנה מבוססת ווב  Occam's reader הספרייה המשאילה תוכל להעלות את הספר האלקטרוני לשרת מאובטח. המשתמש מספרייה אחרת שמבקש לשאול את הספר יקבל שם משתמש וסיסמה וקישור לספר. הוא יוכל לקרוא את הספר ועם תום תקופת ההשאלה הקובץ יעלם מהשרת. Occam's reader  תוכנן גם לעבוד בקלות עם ILLiad פלטפורמה נפוצה להשאלה בינספרייתית אלקטרונית.  הספרים האלקטרוניים המושאלים בדרך זו יהיו זמינים רק לקריאה בלבד לא להעתקה, להדפסה ולהורדה. הרעיון הוא לספק למשתמשים גישה מהירה תוך  שמירה על שביעות רצונם של המולים בכול הקשור  לזכויות יוצרים  ומבלי לנגוס במכירות שלהם.

יתירה מכך המו"לים יכולים לצאת נשכרים בכך שילמדו את צורכי המוסדות השונים ובהתאם לכך לנתב ולנווט את המכירות שלהם, ובסופו של דבר הפרויקט יוכל להביא  לפיתוח  מודל ההשאלה הבינספרייתית של ספרים אלקטרוניים  כדבריהם של נציגי Springer  בנימה אופטימית :

"This will give us a kind of nice way to test" electronic interlibrary loan, says Jason Chabak, academic-licensing manager for the company. If the pilot works well, it could encourage Springer to include lending of full e-books in more licenses and "help us become a little more liberal."

לכתבה בנושא

מידע על התוכנה

קריטריונים חשובים בהערכת כלים לחיפוש מידע הם: רלוונטיות, חווית משתמש טובה  וערך מוסף – מאפיינים ייחודיים מעבר כגון שמירה על פרטיות

בהתחשב בקריטריונים אלה ועל סמך מחקרים ותגובות קוראים  10  מנועי/כלי  חיפוש הזוכים לשנת 2013  על פי About.com   הם :

Bing – שזכה לכך בזכות התוצאות הרלוונטיות והחידושים שהוכנסו למנוע כגון הקשר עם רשתות חברתיות ומסננים בחיפוש המתקדם שמאפשרים למקד את החיפוש

Indeed – מנוע ייעודי לחיפוש משרות

Google –– על אף ירידה מעטה בהערכת המשתמשים בכול הנוגע לחדשנות אין ספק שהוא הפופולרי ביותר וראוי לו מקום ב- top

The Internet Archive –ארכיון האינטרנט הידוע  מאגר מידע גדול שכולל דפי ווב, קובצי אודיו  ומולטימדיה , סרטים חופשיים ועוד

Pinterest – רשת שמאפשרת שיתוף מידע ותכנים  מהם יכול המשתמש להפיק תועלת

DuckDuckGo –מנוע חיפוש שמתאפיין בשמירה על הפרטיות של הגולש

Wolfram Alpha – מנוע חיפוש – מחשבון

The Internet Movie Database –המאגר הקולנועי המפורסם

USA.gov – מקור למידע ממשלתי בארה"ב

Twitter – מיקרובלוג  שדרך מנוע החיפוש בו אפשר להגיע גם למידע מקצועי

בכתבה אפשר למצוא מידע נוסף וטיפים שמתייחסים לכול אחד מהכלים

לכתבה המלאה

חוקרים באוניברסיטת סטנפורד פתחו לאחרונה כלי  וובי שמאפשר לרופאים וחוקרים לפרש בצורה טובה יותר הדמיה רפואית. הכלי  נקרא  Electronic Physician Annotation Device – Epad  והוא חופשי  להורדה.

פרויקט פיילוט של הפלטפורמה הושק ב- Stanford Cancer Institute   וחוקרים ממוסדות נוספים החלו להשתמש בכלי. שימוש רחב בכלי יאפשר ליצור מאגר מידע להדמיה רפואית בר חיפוש. המידע נשמר על פי התקנים שפותחו על ידי National Cancer Institute's Annotation and Image Markup – AIM . באופן זה התכנים יכולים להיות ברי חיפוש  באמצעות מערכות רפואיות שונות  והווב הסמנטי, ורדיולוגים יוכלו ליהנות מהשיתוף והאינטראופרביליות (תאימות תפעולית).

לכתבה בנושא

לוודיאו שמתאר את הכלי