ארכיון פוסטים מאת: יפה אהרוני, הספרייה למדעי החיים ולרפואה‏

דוח 2014 – כוח אדם ושכר בספריות אקדמיות, ציבוריות ומיוחדות

פורסם בתאריך על ידי
1

כתבה שהתפרסמה ב- library journal    ב- 15 באוקטובר 2015 כוללת דוח מקיף על מצב כוח  אדם ושכר בספריות אקדמיות ציבוריות ומיוחדות בארה"ב

הדוח מסתמך על נתוני שנת 2013 בהשוואה לשנים קודמות.

מהדוח עולה שהמגמה של גידול חיובי בספריות ציבוריות נמשכת. ב- 2013 קרוב ל- 24% מהצבות כוח אדם היו בספריות ציבוריות בהשוואה ל- 18.7% ב- 2012. השכר הממוצע ההתחלתי בספריות ציבוריות בשנת 2013 גדל בכ-4%  יחסית לשנת 2012

באקדמיה ב- 2013 קרוב ל- 9.8%  ממבקשי עבודה במוסדות אקדמיים התקבלו במחלקות מחוץ לספרייה  כולל עבודה שקשורה בטכנולוגיות מידע, מערכות לניהול מידע והערכה.

בנוסף  למחלקות אקדמיות נוספות חלה גם בספריות אקדמיות עליה מסוימת בהצבות כוח אדם – 23.6% מהצבות כוח אדם מקצועי היו בספריות אקדמיות יחסית ל- 21.2%  בשנת 2012 . עליה בהצבות כוח אדם ובשכר נכרה בקרב הארכיונאים.

לעומת זאת חלה ירידה במצבת כוח אדם בספריות מיוחדות.

מידע נוסף כולל טבלת להשוואת שכר  אפשר למצוא בכתבה

בכיר בגוגל – אנו בונים את גוגל למשתמשים ולא לאתרים

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

לאחרונה נשמעו  טענות בקורת מפי  גופים גדולים בתחום ההוצאה לאור  באירופה שגוגל דומיננטי מדי ונותן עדיפות  בתוצאות החיפוש במנוע  למוצריו השונים    כגון גוגל מפות, יוטיוב ופלטפורמת המכירות של גוגל .  עוד נטען שגוגל במסגרת החידושים האחרונים משתמש בנתונים של  אתרים שונים ומציג אותם ישירות בתוצאות החיפוש למשתמש ולא את מנוע החיפוש של האתר ובכך הפך לשער הגישה לאינטרנט

בכתבה מעניינת מספטמבר 2014 בכיר בגוגל Eric Schmidt     משיב והודף טענות אלו.

Eric   מודה שגוגל נוחל הצלחה באירופה אך אין זה נכון לומר שהוא הפך לשער הגישה לאינטרנט.

כך למשל :

  • לחדשות יש להניח שהמשתמשים פונים לאתר החדשות החביב עליהם  ונתוני התעבורה באתרי עיתונים ידועים מוכיחים זאת  . עיקר התעבורה היא ישירה דרכם ולא דרך גוגל.
  • כנ"ל המצב  לגבי הזמנת טיסות וקניות באינטרנט. משתמשים  פונים באותה מידה לאתרים  כגון Expedia  ו-Amazon
  • ואם מחפשים סקירות על מסעדות או שירותים מקומיים יש להניח שפונים ל- yelp  או ל- TripAdvisor
  • ובמובייל יש להניח שפונים ישירות לאפליקציה המתאימה והאפליקציה הפופולרית ביותר באירופה היא לא גוגל אלא  Facebook Messenger

כמו כן  Eric  טוען שמאחורי החידוש שהוכנס לאחרונה – הצגת תוצאות ישירות למשתמש ולא דרך מה שמכונה ten blue links   ניצבת טובת המשתמש והדגיש שגוגל נבנה למשתמשים ולא לאתרים. גוגל נותן תשובות ישירות למשתמש ולא מפנה אותו למנועי חיפוש של אתרים ייעודיים  מכיוון שזה טוב יותר למשתמש.

כמו כן הדף את הטענה שהצלחתו של גוגל מקטינה את  המוטיבציה של היריבים לחדש ולהשקיע-  מצב בעל  השלכות שליליות למשתמשים ,  וטען שחדשנות היא סימן לשוק תחרותי בריא.

למידע נוסף ולתגובות מעניינות על הדברים

המקור ממנו לקוחה התמונה

שבוע הגישה הפתוחה הבינלאומי 2014

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

שבוע הגישה הפתוחה  הבינלאומי יתקיים השנה ב- 20 – 26 באוקטובר.  זו השנה השביעית   לקיומו של אירוע כזה במישור הבינלאומי,  ומטרתו היא לעודד גישה פתוחה בהוצאה לאור ומחקר,לעודד ולשתף מידע ברחבי העולם ללא חיץ פוליטי או כלכלי. שבוע זה מהווה הזדמנות לקהילה האקדמית ללמוד על הפוטנציאל שטמון בגישה הפתוחה, לשתף  ניסיון וידע בנושא  עם קולגות   ולקדם את הנושא כדי להפוך את מודל הגישה הפתוחה לנורמה במחקר.   אוניברסיטאות, מכללות, מוסדות מחקר, סוכנויות מימון, ספריות וסטודנטים ברחבי העולם כולו נוטלים בו חלק ומשתמשים בפלטפורמה זו לקידום הנושא

באתר המרכזי של שבוע זה אפשר לקבל מידע על האירועים הצפויים בשבוע זה

Nature Communication בגישה פתוחה

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

ב- 23 בספטמבר  2014  המול  Nature Publishing Group's  הצהיר שכתב העת  הרב התחומי Nature Communications יהיה החל מ- 20 באוקטובר 2014  כתב עת בגישה פתוחה  באופן מלא .

כתב עת זה שתחומי ענייניו העיקריים הם ביולוגיה , פיסיקה, כימיה, ומדעי כדור הארץ    הושק ב-2010 ככתב עת היברידי מבחינת המודל הכלכלי.

על פי הצהרה זו   המודל הכלכלי של כתב העת ישתנה – המחברים או המוסדות אליהם הם שייכים יהיו אחראים למימון של המאמרים והמשתמשים יהיו פטורים מתשלום  עבור מנוי לכתב העת   . עד כה המודל הכלכלי של כתבי העת של   Nature Publishing Group   היה על פי מנוי  או מודל היברידי. יש שרואים  בהחלטה זו   הוכחה שהמודל ההיברידי יכול להוות שלב מעבר לעבר מודל של גישה פתוחה באופן מלא.

Nature Publishing Group   יסייע למחברים להשיג מימון למאמרים שהם מפרסמים בגישה פתוחה .

על פי  דוח של Research Information Network נמצא שמאמר שפורסם  בגישה פתוחה ב- Nature Communication נהנה מיתרון בכול הקשור לצפייה להורדה ובמידה מסוימת גם לכמות ציטוטים.

דירוג האוניברסיטות – עובדות והרהורים

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

דירוג QS לשנת 2014 פורסם  ב- 16  בספטמבר 2014 .

על פי מדד זה נכרת דומיננטיות לארה"ב – 6 מקומות מבין עשרת המקומות הראשונים ולאחריה אנגליה – 4 מקומות ברשימת עשר האוניברסיטאות המובילות .

דירוג האוניברסיטאות בארץ הוא :

האוניברסיטה העברית  במקום ה- 138  עם ציון של 62.7  -ׁעליה מהמקום ה- 141 בשנת 2013,

הטכניון במקום ה- 190 עם ציון של 55.3- ירידה מהמקום ה- 183 בשנת 2013,   ואחריהם אוניברסיטת תל אביב  במקום ה- 195 עם ציון של 54.6-  עליה מהמקום ה- 196 בשנת 2013 ,  אוניברסיטת בן גוריון  במקום ה- 292 עם ציון של 42.3 – עליה מהמקום ה- 331 בשנת 2013  , אוניברסיטת בר אילן ברשימת המוסדות  שנמצאות במקומות 651-700  וחיפה ברשימת ה- 700+  .

המדד כולל גם דירוג  על פי  תחום מחקר.   מידע מפורט לגבי מקומה של אוניברסיטת תל אביב בתחומי המחקר השונים אפשר למצוא בכתובת:  http://www.topuniversities.com/node/9091/ranking-details/university-subject-rankings/2014

דירוג זה  אינו היחיד . דירוג נוסף – Times Higher Education-  THE עומד להתפרסם  ב- 1 לאוקטובר.

דירוג  נוסף  מוכר הוא

of World Universities ARWU –  the Academic Ranking   שהתפרסם ב- 15 באוגוסט 2014 על פיו האוניברסיטה העברית  דורגה במקום ה- 70  ואוניברסיטת תל אביב ברשימת ה- 151 -200

מדדים שונים אלו מעוררים את השאלה על פי איזה קריטריונים  נקבע הדירוג .

דירוג QS     על פי מה שמתועד באתר מתבסס על 6 קריטריונים:

academic reputation; employer reputation; faculty/student ratio; citations per faculty; international student ratio and international staff ratio

המוניטין האקדמי שהתבסס על סקר של אנשי אקדמיה על המוניטין של האוניברסיטאות בתחומם מהווה 40%  מהציון המשוקלל והציטוטים לפקולטה שהוא מדד לאימפקט המחקרי מהווה 20%

קריטריונים אלה מעלים הרהורים על מקומו של המחקר לעומת ההוראה בדירוג  ומשמעות הדירוג לגבי סטודנטים שמבקשים ללמוד באוניברסיטאות השונות

בכתבה מעניינת שהתפרסמה  בנושא נטען שבהתחשב בקריטריונים אלה נראה שהמחקר  תופס מקום מרכזי בהערכה ולא  איכות ההוראה. ולכן דירוג זה אינו יכול להוות שיקול בבחירת האוניברסיטה על ידי הסטודנטים

הכתבה מחזקת את העובדה שיש להתחשב בקריטריונים השונים על פיהם נקבע הדירוג ויש שמציעים  בכול מקרה לקחת את הדירוג בזהירות. למה ומדוע  אפשר למצוא בכתבה מעניינת נוספת בנושא

Talkwalker – גוגל של החיפוש החברתי ?

פורסם בתאריך על ידי
1

Talkwalker הוא מנוע חיפוש שמתבסס על השיח החברתי בווב . אפשר לחפש על פי נושא או על פי  שם של חברה  ומקבלים ניתוח מקיף של התוצאות על פי מקור,  דמוגרפיה  סנטימנט ועוד..

מקורות המידע מהם  שואב מנוע החיפוש את המידע מגוונים :  אתרי  חדשות, טוויטר, פייסבוק, בלוגים, פורומים, יוטיוב, פליקר גוגל +

יעיל לחיפוש מידע על חברות ונושאים פופולריים בשיח החברתי .

השימוש במנוע החיפוש חופשי  וכרוך בהרשמה חופשית.

למידע נוסף ודוגמה מפורטת  של אופן ניתוח תוצאות החיפוש

ספריות ודיגיטציה של חומרים ללא צורך באישור המו"לים

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

בית המשפט הגבוה באירופה  פסק  לאחרונה שספריות יוכלו לתעתק בצורה דיגיטלית ספרים שמצויים באוסף שלהם ( פעולת דיגיטציה)  וליעד אותם לעמדות מחשב ייעודיות בספרייה ללא צורך באישור המו" לים

מדברי בית המשפט:

“The right of libraries to communicate, by dedicated terminals, the works they hold in their collections would risk being rendered largely meaningless, or indeed ineffective, if they did not have an ancillary right to digitize the works in question,”

יחד עם זאת ספריות אינן יכולות להרשות למבקרים להדפיס או להוריד את הספרים  מאחר שמהמשמעות של הדבר הוא יצירת עותק נוסף שלא על ידי הספרייה ופעולה זו אינה מותרת.

לידיעה

אנשי אקדמיה ומודל הגישה הפתוחה בכתבי עת בגישה פתוחה ובוויקיפדיה

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

מודל הגישה הפתוחה צובר תאוצה   וגם אנשי אקדמיה יכולים להפיק ממנו תועלת.  בספרו של Peter Suber ניתן למצוא מידע מפורט על המודל וכיצד הפך לטרנד עכשווי  ולזרם המרכזי (מיניסטרים )

מודל נוסף  בגישה פתוחה הוא הוויקיפדיה.

מעניין להשוות  את דעותיהם של חוקרים על שני  מודלים אלו.

מחקר שפורסם לאחרונה ב- online information review    Xiao, L., & Askin, N. (2014). Academic opinions of Wikipedia and Open Access publishing. Online Information Review, 332-347. doi:10.1108/OIR-04-2013-0062  עשה זאת .  המחקר בדק   דעות של אנשי אקדמיה  על שני מודלים אלו . הסקר נערך בתקופה אוקטובר 2011  – אפריל 2012  והתבסס על מדגם קטן יחסית של 120 חוקרים

מסקנה  מרכזית של המחקר הייתה שלמשתנה מידת הניסיון  יש קשר עם היחס כלפי מודל הגישה הפתוחה – ניסיון מועט של החוקרים  משפיע שלילית על יחס זה .  דעות הקשורות ליתרונות ולחסרונות של הוויקיפדיה על פני המודל של הגישה הפתוחה בכתבי עת וההיפך אפשר למצוא במחקר המלא (למנויים) ובכתבה  חופשית  מפורטת בבלוג של LSE

14 מיליון תמונות מ- 2 מיליון ספרים ברשות הציבור הועלו לפליקר

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

הספריות הדיגיטליות Internet Archive ו- Open Library  מציעות   למעלה מ- 6 מיליון ספרים חופשיים ברשות הציבור  לכול.  14 מיליון תמונות מתוך  2 מיליון ספרים אלה   הועלו לאחרונה לפליקר והכוונה היא להעלות תמונות רבות נוספים מתוך הספרים בחודשים הבאים

ייחודו של האוסף שהוא לקוח מתוך ספרים שעברו דיגיטציה ובאמצעות כוחם של הנתונים הגדולים  הפכו מאוסף טכסטואלי לגלריה של תמונות.

התמונות שלקוחות מספרים ברשות הציבור אינן מוגנות בקניין רוחני וחופשיות ללא תשלום לכול

לאוסף התמונות של ארכיון האינטרנט

לכתבה בנושא

עתיד הספריות : מגמות, אתגרים וטכנולוגיות – דוח NMC

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

Horizon Project הוא פרויקט מחקר איכותי ששם לו למטרה לזהות ולתאר מגמות וטכנולוגיות שתהיה להן השפעה גדולה ביותר על החינוך ההוראה והמחקר . הדוח  מתפרסם מדי שנה מאז 2002 .

דוח 2014 מיוחד  לנושא הספריות  זמין עתה חופשי  לקריאה והורדה . הדו"ח שמשתרע על פני 50 עמודים בחן מגמות מפתח , אתגרים משמעותיים, וטכנולוגיות  שיכולה להיות להן השפעה על הספריות האקדמיות ברחבי העולם כולו  במהלך חמש השנים הבאות.

דוח זה הוא פרי של שיתוף פעולה  של NMC     עם  מספר מוסדות אקדמיים נוספים.

מגמות כגון התמקדות בניהול המידע המחקרי , עדיפות לתכנים במובייל , צורות חדשות של מחקר רב תחומי כול אלה יאיצו את אימוץ  הטכנולוגיות המתאימות בספריות אקדמיות.

את האתגרים שעומדים בפני הספריות  בחמש השנים הבאות ניתן לחלק לאתגרים קלים לפתרון , קשים לפתרון  וקשים אפילו להגדרה. האתגרים הפתירים הם שילוב הספריות האקדמיות בתוכנית הלימודים ושיקול מחודש  בכול הקשור  לתפקידים ולמיומנויות של הספרנים.

אתגרים קשים ביותר הם אימוץ הצורך בשינוי רדיקלי ותחזוקה מתמשכת של פרויקטים שיתופיים

התפתחויות  טכנולוגיות חשובות בספריות האקדמיות  בטווח של שנה שנתיים הן הוצאה לאור אלקטרונית ואפליקציות מובייל, בטווח של שנתיים שלוש – טכנולוגיות  שקשורות לציטוטים וביבליומטריקה, ותכנים בגישה פתוחה ובטווח של 4 – 5 שנים – האינטרנט של הדברים והווב הסמנטי ונתונים מקושרים.

בדוח אפשר לקרוא על ספריות ומוסדות אקדמיים שמעורבות בפרויקטים שונים רלוונטיים למגמות, לאתגרים ולטכנולוגיות שמוצגים בדו"ח  ומקורות רבים לקריאה נוספת .

לדוח המלא

למתעניינים בצילום – ספרים אלקטרוניים חופשיים

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

אין ספק שחיפוש בגוגל  ובמנועי חיפוש  אחרים  אחר ספרים אלקטרוניים חופשים בתחום הצילום יניב תוצאות רבות מהן  אפשר לברור את הטובות והמתאימות.

רשימה של ספרים נבחרים  שהתפרסמה באוגוסט 2014 באתר  Light Stalking תוכל לחסוך את העבודה

בספרים אלה יוכלו בעלי עניין למצוא מידע וטיפים בתחום. רשימה זו שהתפרסמה באוגוסט 2014 מצטרפת לרשימה נוספת  של 23 ספרים חופשיים שהתפרסמה ביוני 2014.   רוב הספרים הם בפורמט PDF

PubMed Commons – שיח של חוקרים

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

חוקרים מתקשים היום לעקוב אחר שפע  המאמרים , השיטות החדשות והפרויקטים המעניינים של עמיתים בתחומי עניין שלהם. התופעה מובנת נוכח ריבוי כתבי עת, כנסים, טכנולוגיות חדשות ומרחק גיאוגרפי   שמפריד בין חוקרים.

כדי לסייע בבעיה ולעודד חילופי מידע  NIH’s National Center for Biotechnology Information פיתח לאחרונה את   PubMed Commons – שירות שמאפשר לחוקרים להיות מעורבים ברב שיח על מחקרים מדעיים 24/7  . שירות זה מאפשר לחוקרים בעלי פרסום אחד לפחות ב- PubMed להביע דעה, להעיר ולהאיר על כל מאמר שמתפרסם במאגר הביורפואי- PubMed.

באופן זה חוקרים יכולים לקבל משוב  על הפרסומים שלהם, להגיע למקורות מידע נוספים לשתף מקורות ומידע ולקדם את הידע בתחום הביורפואי.  שירות זה שהושק לפני מספר חודשים מונה כיום כ- 5000  חברים וכ- 1600   הערות. חוקרים נוספים נקראים להצטרף לפורום זה .

כיצד אפשר להצטרף? האם אפשר להביע דעה בצורה אנונימית? האם יש מגבלה על אורך ההערה? האם ההערות עוברות עריכה? – על שאלות אלה ואחרות  אפשר לקבל תשובה בדף השאלות הנפוצות שבאתר

ל- PubMed Commons

Pinterest וחיפוש תמונות

פורסם בתאריך על ידי
3

Pinterest הרשת החברתית לשיתוף תמונות יכולה לשמש כמנוע חיפוש לתמונות.  הרשת כשמה כן היא מאפשרת ל"נעוץ" תמונות מבוססות תוכן בתחומי עניין  שונים ולשתף אותם.  אפשר לחפש  ואפשר לדפדף על פי קטגוריות נושאיות

Pinterest גדלה וכתבה שהתפרסמה לאחרונה רואה  בה אף מתחרה לגוגל תמונות בשל ייחודה כתמונות מבוססות תוכן .  הכתבה כוללת אינפוגרפיקה שמדגישה את המאפיינים הייחודיים  שהם בבחינת יתרון למערכת על פני גוגל תמונות , כגון: דפדוף על פי קטגוריות נושאיות, תמונות  פופולריות, קשורות  וכו'

השאלה המתבקשת לגבי השימוש בתמונות  מ- Pinterest  מה עם זכויות יוצרים ? האם הן חופשיות? אין   ב- Pinterest את המאפיין שקיים בגוגל תמונות של סינון תמונות במסגרת creative commons.

החברים ב- Pinterest שמעלים תמונות  הם  האחראים על העלאת התכנים  , ומסכימים  שכל תוכן שהם  מעלים גבי הלוחות שלהם אינם מפרים  את זכויות היוצרים,   כמו  הם  מעניקים  בזמן פתיחת החשבון את הזכות לאחרים להשתמש  בחומר שהעלו  לצורך הצגה הפצה שכפול ושינוי, אבל מסתבר שקיימות בעיות ולכן מומלץ למשתמש שמעוניין להשתמש בתמונות לנקוט בזהירות על פי הכלל  הגונב מגנב אינו פטור. מידע ועצות נוספות אולי יוכלו  לסייע

לאינפוגרפיקה על יתרונות Pinterest באיתור תמונות

מו"לים והגישה הפתוחה – מה התחדש ?

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

נראה שמו"לים  מאמצים יותר ויותר את המודל של הגישה הפתוחה  ויעידו על כך ההתפתחויות האחרונות

Royal Society of Chemistry  הצהירה ב- 15  ביולי 2014 שכתב העת chemical science  שהוא בבחינת אונית הדגל שלה יהיה חופשי  בגישה פתוחה החל משנת 2015 . כתב עת  בעל impact factor  נכבד של 8.3 משמש את החוקרים בתחום הכימיה ברחבי העולם כולו. החל מינואר 2015 ואילך כתב העת יהיה חופשי לכול וכדי להקל על המעבר הוא יהיה חופשי גם למחברים במשך השנתיים  הראשונות.

Elsevier   הוא מו"ל נוסף שמרחיב בימים אלו את רשימת כתבי העת בגישה פתוחה:

ב-15  ביולי 2015 הודיע על השקתו של כתב עת חדש בגישה פתוחה – Burnout Research

לתופעת השחיקה השלכות גלובליות על החברה כולה והיא מעניינת לא רק את קהילת המחקר אלא גורמים במישור הממשלתי, הציבורי והפרטי.  Burnout Research  יהפוך למקום מרכזי בו כול הקהילה המתעניינת בנושא יוכלו לשתף מידע  ורעיונות ולהציע כיווני מחקר חדשים. הייעוד שצופים מכתב העת הוא הבנה של הגורמים לבעיה כדי לסייע בפתרונה. הגיליון הראשון של burnout research   זמין ב- ScienceDirect

כתבי עת חדשים בגישה פתוחה עליהם הצהיר Elsevier   הם: New negatives in Plant Sciences  שמטרתו המוצהרת היא:

"The journal aims to avoid publication bias, making all study results widely available to the plant science community. We are delighted to be able to help achieve this aim and are convinced New Negatives in Plant Science will be a strong addition to Elsevier's open access publications."

כתב עת נוסף בגישה פתוחה עליו הצהיר Elsevier  ביולי האחרון הוא   Bone Reports שמטרתו פרסום מחקרים וחקר מקרים שעוסקים באספקטים שונים של המטבוליזם של העצם .

מידע נוסף על תוכנית Elsevier  בתחום הגישה הפתוחה אפשר למצוא בכתובת http://www.elsevier.com/about/open-access

הגישה הפתוחה – מגמה – גישה חיובית של מחברים

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

הגישה הפתוחה צוברת  תאוצה והעניין בא לידי ביטוי גם בגישה של מחברים כלפי פרסום מחקרים בגישה הפתוחה  – בשני  הערוצים – בכתבי עת  (מסלול הזהב )  ובמאגרים מוסדיים  (המסלול הירוק)

הסקר  "Taylor & Francis Open Access Survey, June 2014,"  הוא סקר שנתי שני של Taylor & Francis שבדק את עמדותיהם של מחברים שפרסמו בשנת 2012  כלפי הגישה הפתוחה . הסקר התקיים במרץ 2014 ותוצאותיו התפרסמו ביוני 2014. השנה כ- 8000 מחברים מרחבי העולם ענו על הסקר לעומת 15000    מהשנה שעברה.

ההגדרה של גישה פתוחה על פי הסקר התייחסה לשני המסלולים : הזהב  והירוק באופן הבא:

"Archiving of an article on a website or in a repository. This is often the accepted version of an article, not the final published article. " – green open access

" Publication of the final article (Version of Record). Article is made freely available online, often after payment of an article publishing charge (APC). " – gold open access

ממצאי הסקר: בהשוואה לממצאי הסקר בשנה החולפת הגישה של מחברים לתנועת הגישה הפתוחה חיובית יותר השנה

כך למשל אחוז המשיבים שהסכימו מאוד עם ההיגד שהגישה הפתוחה מאפשרת נראות גדולה יותר של הפרסומים גדל מ- 27%  בשנה שעברה ל- 35%  השנה ואלה שלא הסכימו עם ההיגד שאין תועלת ממשית בפרסום בגישה הפתוחה גדל מ- 30% ל- 39%   השנה.

ממצאים מעניינים נוספים:   – %46  מעוניינים לפרסם יותר מאמרים במסלול הירוק. על 36%  מהמשיבים לסקר מקובל שיעשה שימוש חוזר בעבודתם שלא למטרות מסחריות גם ללא ידיעה  או הסכמה קודמת שלהם בתנאי שיקבלו קרדיט כמחבר המקורי לעומת   34% בשנה שעברה.

הערה: האחוזים מתייחסים למספר המשיבים על השאלה הספציפית שהוא שונה בדרך כלל משאלה לשאלה.

מידע נוסף בדו"ח המלא

Darwin Online – ספריית אונית הוד מלכותו ביגל נוספה לאוסף

פורסם בתאריך על ידי
1

מסע החקר המדעי   של דרווין באונית הוד מלכותו ביגל שהחל בשנת 1831  מפורסם  בשל תרומתו  לתורת האבולוציה שלו. אין ספק שגם לאוסף הספרים שבאוניה במסע זה  הייתה השפעה על חשיבתו של דרווין

האוסף עבר דיגיטציה  והועלה לאחרונה לאתר   Darwin Online . אוסף זה של האוניה ביגל כולל למעלה מ- 195000 ספרים ו-   5000 איורים.

אוסף נוסף שהפך לאחרונה למקוון הוא הספרייה המדעית האישית של דרווין  שכוללת 1480 ספרים ונגישה דרך  האתר Biodiversity Heritage Library

פרטים נוספים בכתבה בנושא

מאגרים מוסדיים – מידת הפתיחות

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

מאגרים מוסדיים  שמשמשים לאחסון התנובה המדעית של מוסדות אקדמיים ומהווים אחד הערוצים של תנועת הגישה הפתוחה כוללים מספר הולך וגדל של פריטי מידע . חלקם כוללים מידע על עם טקסט מלא, חלקם כוללים מידע על עם טקסט מלא מוגבל למשתמשים מורשים  בלבד וחלקם כוללים פריטי מידע שחל עליהם אמברגו  או שהם מוגבלים רק לשימוש ברמת הקמפוס.

מעניין מהי מידת פתיחות המידע במאגרים מוסדיים ?

תוצאות מחקר שבדק 25 מאגרים מוסדיים שכוללים למעלה מ- 2 מיליון פריטי מידע התפרסם בגיליון יולי אוגוסט 2014  של D-Lib

מטרת המחקר הייתה לבדוק את מידת פתיחות המידע ביחס לסוגי חומרים שונים: מאמרים מכתבי עת, ספרים, כנסים, תזות, דוחות וכו'  בכדי להשיג הבנה טובה יותר של המאפיינים והדינמיקה.

מתוצאות המחקר עולה שרק 38% מפריטי המידע במאגרים המוסדיים הם בטקסט מלא חופשי. מידת הפתיחות שונה בין המאגרים המוסדיים השונים וגם בין הסוגים השונים של חומרי המידע.

סוגי החומרים הפחות פתוחים הם כתבי עת וספרים – 31% ו- 17%  בהתאמה בעוד שבספרות אפורה שאינה נשלטת על ידי מו"לים  כגון תזות ודוחות   מידת הפתיחות גבוהה יותר –  76%  ו-63% בהתאמה   .

השאלה היא אם מידת חוסר הפתיחות הוא זמני עקב המעבר מתקשורת מדעית מסורתית או שהוא מאפיין בסיסי של המאגרים המוסדיים.

פרטים נוספים במאמר המלא

Figshare – פלטפורמה לשיתוף מחקר

פורסם בתאריך על ידי
1

חוקרים יוצרים כמויות אדירות של נתונים בפורמטים שונים והשיתוף נעשה בדרך כלל באמצעות קבצים סטטיים של pdf על כול החסרונות שבכך

Figshare בהיותה פלטפורמה שמאפשרת לחוקרים לאחסן בענן בפורמטים שונים, לשתף ולקבל קרדיט על המחקר שלהם יכולה להוות פתרון.

הפלטפורמה משמשת כיום כ- 100000 חוקרים ומארחת למעלה מ- 1.5 מיליון קבצים

הפלטפורמה הבסיסית היא חופשית.  בתשלום אפשר להשיג שירותים נוספים

מבחינת המשתמשים אפשר למצוא שם  חומר מחקרי חופשי רב

אפשר לדפדף על פי קטגוריות נושאיות, ועל פי סוג חומר כגון: פוסטרים, תזות, קוד, תמונות, מצגות, בסיסי נתונים ועוד. כמו כן אפשר לסנן את החומר על פי זה  מידת  הצפייה, השיתוף והעדכון

אפשר גם לחפש באתר חיפוש בסיסי ומתקדם על פי מילה מהכותר, תגיות, מחברים ועוד

בראיון עם המייסד על הפלטפורמה מתאריך 25 ביולי 2014 אפשר ללמוד יותר על הפלטפורמה, היסטוריה ועתיד, יתרונות ומטרות . מהראיון עולה שגם כתבי עת יוקרתיים ומוסדות מחקר מכובדים עושים שימוש בפלטפורמה כפי שיעידו דברי המייסד:

Some of the biggest and most prestigious scientific journals in the world also use Figshare to store and visualise their data, including PLOS, Nature Publishing Group, Taylor & Francis and F1000. "We also partner with some of the largest and most prestigious academic institutions in the world to help them better manage their research data"

לשאלות נפוצות

OpenFDA וחידושים במיזם

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

OpenFDA הוא מיזם חדש של ה- FDA    מיוני 2014 שפותח בעקבות המגמה להגדיל את המידע הפדראלי החופשי שנגיש לציבור. מטרת המיזם היא להקל  לחוקרים, מפתחים וצרכנים את הגישה למידע ציבורי  בתחום הבריאות . המידע כולל כ- 4 מיליון רשומות משנת 2004-2013

במיזם זה FDA   מציע נתונים בפורמט מובנה שמאפשר חיפוש בנתונים ושליפה כמויות גדולות של מידע.

הכלי תואר כ:

"a platform that can be queried across many datasets and easily redeployed or altered to fit a variety of purposes" – Sullivan, Government Health IT, 6/2.

לאחרונה החל מיולי 2014  FDA    מציע כחלק מהמיזם API   שמאפשר לחוקרים גישה ישירה למיליוני דוחות על תופעות לוואי  של תרופות וטעויות בטיפול תרופתי  שהתקבלו ב- FDA    מאז 2004.

ה-API   נמצא בגרסת ביתא ואינו בשל עדיין  לניסויים קליניים.

תוכנית Assessment in Action – האימפקט של הספריות על הסטודנט והצלחתו

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

“Assessment in Action: Academic Libraries and Student Success”- AiA  – היא תוכנית בת 3 שנים של  ACRL שבא נוטלים חלק 300 מוסדות אקדמיים ומטרתה לבדוק את האימפקט של הספריות באמצעות  הדרכה, יעץ, אוספים, מרחב ועוד.. על תהליך הלמידה והצלחתו של הסטודנט.

הפוסטרים של 75 צוותים שנטלו חלק בפרויקט ותארו את הפרויקטים השונים של הספריות שבוצעו בשנה האחרונה במסגרת התוכנית הוצגו בכנס ALA  2014 שהתקיים ביוני האחרון

אפשר לקרוא על הפרויקטים בתקצירים ב-  poster guide -pdf

הפרויקטים מגוונים ומהם ניתן ללמוד בין היתר על האימפקט של מודלים שונים של הדרכה על אוריינות המידע של הסטודנטים,  הקשר בין שימוש בספרייה והצלחת הסטודנטים ועוד..

פרויקטים אלה יכולים לשמש דוגמה לספריות אחרות שמעוניינות לבצע מחקרים דומים.

לקובץ תקצירי הפרויקטים