מחקר שפורסם בגיליון ינואר 2012 של כתב העת Internet and Higher Education בדק האם מוסדות החינוך הגבוה בישראל תומכים בלימודים לא פורמליים באמצעות החשבונות הרשמיים שלהם ברשתות החברתיות – פייסבוק וטוויטר.

המדגם כלל סך הכול 73 חשבונות (דפים) של מוסדות אקדמיים בישראל בפייסבוק וטוויטר מהם 47 חשבונות פייסבוק ו-26 חשבונות טוויטר , 29 חשבונות של אוניברסיטאות ו-44 חשבונות של מכללות.

המחקר בדק את השימוש ברשתות החברתיות מכמה אספקטים – תכנים, דפוסי פעילות, ואינטראקטיביות. בנוסף לסטטיסטיקה התיאורית כל הציוצים בטוויטר נותחו וסווגו לקטגוריות על פי התכנים שלהם כדי להבין עד כמה הם יכולים לשרת את המטרה של לימודים לא פורמליים

נמצא שאחוז קטן של חשבונות נמצאו פעילים מאוד וברובם הפעילות, שנמדדה בשימוש במאפיינים מסוימים של הרשת החברתית שמעידים על מעורבות המשתמשים, הייתה נמוכה

לאור ממצאי המחקר מסקנת המחקר הייתה שהפוטנציאל של רשתות חברתיות בחינוך הגבוה לא מוצה. במקום להתמקד ביתרונות של הרשתות החברתיות , הרבה מוסדות אקדמיים משתמשים בהם כעוד אתר בית רשמי ואינם מנצלים את הפונקציונליות שלהם לשמש פלטפורמה ללמידה לא פורמלית על ידי תקשורת פורה בין הקהילה האקדמית וכלל האוכלוסייה.

סקירה סטטיסטית על רשת האינטרנט – משתמשים ויישומים פורסמה בבלוג של חברת הניטור Pingdom. דווח על סקירה זו פורסם בוואלה חדשות.

הסקירה כוללת נתונים סטטיסטיים שקשורים לדואר אלקטרוני, אתרי ווב, שרתי ווב, דומיינים, משתמשים ברשת האינטרנט וההתפלגות הגיאוגרפית שלהם, דפדפנים, השימוש במובייל, וידאו ומדיה חברתית.

מהסקירה עולה שמספר האתרים בווב נמצא בעלייה ,מספר האתרים הוא 555 מיליון , בשנת 2011 נוספו 300 מיליון אתרים .

מספר המשתמשים ברשת האינטרנט בעולם הוא 2.1 מיליארד מתוכם 922.2 מיליון באסיה, 476.2 מיליון באירופה ו- 271.1 מיליון בצפון אמריקה.

השימוש בדואר אלקטרוני נפוץ – מספר חשבונות מייל בעולם כולו הוא 3146 מיליארד ותוכנת לקוח דואל הפופולרית ביותר היא outlook של מייקרוסופט . שירות הדואל הגדול בעולם הוא Hotmail עם 360 מיליון משתמשים.

גם השימוש במובייל נמצא בעלייה. המספר המוערך של מספר המנויים למוביל בעולם כולו בשנת 2011 הוא 5.9 מיליארד.

בכל הקשור לוידאו – חלקו של יוטיוב בשוק הוידאו בארה"ב הוא 76.4 אחוזים

בתחום המדיה החברתית – מספר החשבונות ברשתות חברתיות בעולם כולו הוא 2.4 מיליארד. מספר המשתמשים בפייסבוק בסוף 2011 הוא 800+ מיליון ובמהלך שנת 2011 נוספו כ- 200 מיליון . 350 מיליון ממשתמשי פייסבוק משתמשים בשירות באמצעות טלפונים הניידים . המספר המוערך של תמונות בפייסבוק במחצית 2011 הוא 100 מיליארד.
מספר המשתמשים הפעילים בטוויטר הוא 100 מיליון. מספר הבלוגים בוורדפרס הוא 70 מיליון

בתחום התמונות- 51 מיליון משתמשים רשומים בפליקר שמארח כ- 6 מיליארד תמונות.

יש להניח שמגמה זו עליה בשימוש ברשת תימשך גם בשנת 2012 .

נתונים מפורטים יותר וגם נתונים סטטיסטיים משנת 2010 , 2009, 2008 אפשר למצוא באתר של Pingdom

לסקירה המקורית

לכתבה בוואלה חדשות 

תודה לד"ר אריאל פרנק על המידע

Google Scholar  שכולל מאמרים מכתבי עת וגם מציג נתונים על ציטוטים של מאמרים נחשב לעתים כמקור אלטרנטיבי או משלים למאגרי מידע ייעודיים לציטוטים כמו Web of Sciences או Scopus. האם זה כך? מה יעילותו של גוגל סקולר לניתוחים ביביליומטריים ומה יעילותו ככלי להערכה מחקרית /מדעית.

על כך מנסה מחקר חדש שאמור להתפרסם בקרוב בכתב העת Scientometrics לענות. המחקר:
Is Google Scholar useful for bibliometrics? A webometric analysis
התבסס על ניתוח כתובות הדומיין של המקורות ולא על ניתוח של שמות מחברים או מוסדות. איסוף הנתונים התבצע ב- אוגוסט 2010.

בהסתמך על ניתוח זה המחקר הגיע למסקנה שגוגל סקולר חסר את בקרת האיכות של כלי ביבליומטרי. הכיסוי הגבוה שהוא מציע כולל לעתים פריטי מידע שאין להשוותם עם אלה של מאגרי מידע דומים. כך למשל מממצאי המחקר:
אוניברסיטאות מסין, טיוואן , ספרד, ברזיל ואינדונזיה מיוצגות ומדורגות מעבר למצופה.
במקרים מסוימים מאגרי מידע בינלאומיים גדולים או לאומיים או מאגרים מוסדיים אחראים למספר הרב של התוצאות. אך בהרבה פעמים אחרות תכנים מקומיים, כולל נירות בכתבי עת בעלי אימפקט נמוך , ספרות מדעית פופולרית , דוחות שלא פורסמו או חומרים תומכי הוראה מוצגים יתר על המידה.

לאור זאת, המסקנה של המחקר היא שהשימוש בגוגל סקולר למטרות ביבליומטריות והערכה צריך להיעשות בזהירות, במיוחד לגבי פריטי מידע שאינם חופפים עם אלה שקיימים ב- Scopus או ב-Wos .

יחד עם זאת השקתו של Google Scholar Citations והעדכון של Microsoft Academic Search משנים את דרגת המחויבות של מנועי חיפוש אלה לניתוח הציטוטים, בעיקר בכל הקשור לתיאור אישי ומטרות הערכה. ניתנת האפשרות למחברים לתקן טעויות לשנות פרופיל וכו' ברוח הווב 2.0 ובכך כלים אלה הופכים מתחרים רציניים לרשת החברתית הייעודית לאקדמיה – ResearchersID של ISI Thomson או לשירותי זיהוי המחברים של Scopus

בזמנו כתבתי פוסט על דרוג האוניברסיטאות . דרוג נוסף – דרוג Leiden זמין כעת. דרוג Leiden של האוניברסיטאות לשנת 2011/2012 מושתת על הפרסומים ב- Web of Sciences. . נכללים בחישוב המדד פרסומים ממדעים ומדעי החברה בלבד. פרסומים במדעי הרוח ואמנויות אינם נכללים מכיוון שבתחומים אלה הדרוג של Leiden אינו מדויק מספיק. בנוסף לכך בחישוב הדרוג נלקחים בחשבון רק פרסומים מסוג article, letter, review . .

הדרוג של Leiden מציע מספר מדדים:

• מדד ממוצע ציטוטים – Mean citation score – MCS – ממוצע הציטוטים של פרסומי האוניברסיטה

• מדד ממוצע ציטוטים מנורמל – MNCS – Mean normalized citation score – ממוצע הציטוטים של פרסומי האוניברסיטה מנורמל על פי תחומים, שנת הוצאה, וסוג פרסום. משמעותו של MNCS בערך של 2 למשל הוא שפרסומי האוניברסיטה צוטטו פי שניים מאשר הממוצע בעולם.

• Proportion top 10% publications -PPtop 10% – יחס הפרסומים של האוניברסיטה, בהשוואה לפרסומים דומים, ששייכים ל-10 המצוטטים ביותר. פרסומים דומים הם פרסומים באותו תחום, שנה ושייכים לאותו סוג מסמך.

במדדים שלעיל נמנו ציטוטים עד סוף שנת 2010. ציטוטים עצמיים לא נלקחו בחשבון. מדד ה- Proportion top 10% publications- PPtop 10% בשל יציבותו נחשב למדד החשוב ביותר בדרוג Leiden.

בנוסך למדדים אלו דרוג Leiden מספק גם מדדים של שיתוף פעולה מדעי . דרוג Leiden מאפשר גם להוציא מכלל החישובים הביבליומטריים כתבי עת שאינם בשפה האנגלית ( משום שיש להניח שאינם נקראים באותה מידה כמו פרסומים בשפה האנגלית) .

האתר מציע למשתמש אפשרויות של דפדוף וחיפוש. אפשר לדפדף ברשימת 500 המוסדות האקדמיים בעולם על פי דרוג יורד של מדד Proportion top 10% publications- PPtop 10%, אפשר לחפש דירוג של אוניברסיטאות מתוך ה- 500 הנמצאות ברשימה על פי מספר פרמטרים – אזור, ארץ, מספר אוניברסיטאות, סוג מדד ושיטות חישוב. כאשר בחרתי בכל האוניברסיטאות בישראל קיבלתי את מכון ויצמן בראש הרשימה עם מדד Proportion top 10% publications של 17.2% ואחריו את האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב, הטכניון, אוניברסיטת בר-אילן ואוניברסיטת בן גוריון. כמובן שאפשר לבחור דרוג על פי פרמטרים שונים מאלו שבחרתי והדרוג כנראה ישתנה בהתאם. על פי דדד השיתוף לדוגמה אוניברסיטת תל אביב נמצאת במקום ראשון ואחריה אוניברסיטת בר –אילן. וזהו היתרון של המדד שמאפשר לצפות בהישגים האקדמיים מנקודות מבט שונות.

לאתר

בזמנו כתבתי פוסט בנושא Khan Academy – הסבת שיעורים נבחרים לעברית והקונספט של בית ספר וירטואלי חופשי לכול

Khan Academy הוא ארגון שלא למטרות רווח ששם לו למטרה לספק חינוך חופשי לכול ובכול מקום. כפי שמעיד על כך בעל היוזמה Salman Khan:

“That’s what our mission is: a world-class education for everyone that’s free,”

הארגון נוסד ב- 2008 בעמק הסיליקון שבקליפורניה.
באתר אפשר למצוא למעלה מ-2700 הרצאות וידיאו , תרגילים ומטלות במגוון נושאים: מתמטיקה, בנקאות וכספים, ביולוגיה, כימיה , פיסיקה, מדעי המחשב, אסטרונומיה, כלכלה, היסטוריה וגם פתרון בעיות ב- GMAT . סרטוני וידיאו אלה נגישים חופשי לכול

ההרצאות באתר מתורגמות ל-10 שפות כולל לשפה העברית . פרויקט להסבת שיעורים נבחרים מאקדמיית קהאן לעברית שאותו מוביל פרופ' עמנואל גרינגרד מהמחלקה להנדסת תוכנה במכללת שנקר מבוצע על ידי שנקר, בית ספר גבוה להנדסה ולעיצוב, בשיתוף עם מכון דוידסון לחינוך מדעי ובחסות איגוד האינטרנט הישראלי:

בימים אלו עלה לאוויר אתר האינטרנט, בו מופיעים כבר 48 סרטוני ווידאו מדובבים לעברית. אפשר למצוא שם הרצאות בנושאים: חשבון יסודי, קדם אלגברה, אלגברה, קדם חדו"א, חדו"א . וזוהי רק ההתחלה . כפי שנכתב בחדשות האינטרנט:
"המטרה של גרינגרד, המסתייע בצוות עובדים ומתנדבים בחסות איגוד האינטרנט הישראלי, ובהשתתפות מכון דוידסון, היא להשלים בשלב הראשון את דיבובם לעברית של 460 סרטונים, המכסים את מרבית תוכנית הלימודים במתמטיקה לחטיבת הביניים ולתיכון. בעתיד מקווה גרינגרד למצוא מימון ומתנדבים נוספים כדי להמשיך ולתרגם גם מקבצי סרטונים בנושאים נוספים וכן את תוכנת התרגול של קהאן המעניקה ממד נוסף לחוויית הלמידה."

על פי מה שנכתב באתר של פרויקט ההסבה לעברית אפשר ללמוד ש"פרויקט ההסבה הוא תת-פרויקט של נהרדעא – אתר תשתית שעניינו הוראה וחינוך באמצעים ממוחשבים ומשמש כמאגר תכנים במתכונת קוד ותוכן חופשיים וכפורטל לחומרי הוראה נוספים."

להרצאות בעברית
לחדשות האינטרנט בנושא

תודה לד"ר אריאל פרנק על המידע החדשותי

מחקר מקיף של הספריות באוניברסיטת Rochester בשם Studying Students: The Undergraduate Research Project ,שבדק דפוסי שימוש במידע לצורכי מחקר של סטודנטים, משמש מודל להרבה ספריות אקדמיות ברחבי העולם, ומספק להן מידע כיצד  לנצל את הטכניקות והכלים האתנוגרפיים בהם נעשה שימוש במחקר זה לצורך מחקרים שלהן.  .

לצורך המחקר הספריות באוניברסיטת Rochester שכרו את שירותיה של האנתרופולוגית Nancy Fried Foster מומחית לתרבות הספרייה. מטרתו של המחקר הייתה לבדוק כיצד סטודנטים כותבים את המחקרים שלהם וכיצד ספרנים יכולים לסייע להם בכך. המחקר איכותני באופיו ניסה להבין את משתמשי הספרייה תוך שימוש בשיטות מחקר לא קונבנציונליות . במסגרת המחקר נעשה שימוש ביומני עבודה, שימוש במצלמות וידיאו ומכשירי הקלטה שמשולבים ביחידה נישאת אחת, תצפיות ועוד.. שיטות אלה תרמו להבנת המשתמשים, סייעו להבין כיצד נתפס תפקיד הספרנים בעיני הסטודנטים וכיצד לספק שירותים שעונים על צרכי הסטודנטים.

המחקר Studying Students: The Undergraduate Research Project at the University of Rochester שפורסם ב- 2007 הפך לרב מכר ו- Nancy Fried Foster מעבירה סדנאות ברחבי העולם על השיטה שלה. היום למעלה מ- 40 ספריות בארה"ב, אירופה , אפריקה והמזרח התיכון מעורבים בפרויקטים שמושתתים על מודל Rochester .

פרטים מלאים על המחקר אפשר למצוא בגרסה אלקטרונית שלו שחופשית כיום בווב

בזמנו כתבתי פוסט "ספרים אלקטרוניים – אתרים נבחרים" ובו הייתה הפנייה לרשימה של 45 אתרים של ספרים אלקטרוניים חופשיים. . מספר האתרים החופשיים לעיון והורדה של ספרים אלקטרוניים גדל. ברשימה מסוף דצמבר   Websites For Free Ebooks Download 35  אפשר למצוא אתרים נוספים להורדה חופשית של ספרים אלקטרוניים כולל ספרים מקצועיים מתחומי מחקר שונים . מספר אתרים כאלה לדוגמה הם:

Freebookcentre – בו אפשר למצוא ספרים טכניים וספרים מתחומי מחקר שונים כולל מדעי המחשב, טכנולוגיות מובייל, פיזיקה רפואה ועוד..

Freetechbooks – ספרים חופשיים שמתמקדים בעיקר בתחום מחשבים ומידע.

Onlinecomputerbooks – ספרים חופשיים שמתמקדים בעיקר במחשבים ואינטרנט

אתרים נוספים אפשר למצוא ברשימת האתרים המלאה

בזמנו כתבתי פוסט על search engines for internet explorer 43–  אתר שמהווה שער גישה למידע ברשת בתחומים שונים בכך שהוא מרכז במקום אחד מנועי חיפוש למטרות שונות ומאפשר חיפוש וגם דפדוף .

מאז נוספו מקורות מידע חדשים ואתר בעל מנשק זהה נקרא: 80 search engines for internet explorer . כמו ב-search engines for internet explorer 43 עמוד הבית כולל רשימה של אתרים פופולאריים ואתרים למטרות שונות: אתרי דוא"ל, משחקים, אתרי וידאו, מפות, נסיעות, טלפונים, חדשות בנושאים שונים.

כמו כן הוא כולל מדריך שמאפשר דפדוף במספר רב של קטגוריות: – אמנות, מחשבים, קניות, עסקים, שעות הפנאי, מוסיקה, יעץ, בריאות , מדעים, ספורט, תוכנה, חדשות, משפטים, נסיעות, אינטרנט,משחקים ועוד..

האתר מאפשר גם חיפוש – אפשר להגביל את החיפוש לתמונות, וידאו , חדשות, מזג אויר, מפות, משחקים, דוא"ל, רדיו וחיפוש על פי ארצות. בכל אחד מחיפושים אלה הוא מאפשר חיפוש כללי בכל הרשת כמו כן מציע למשתמש בחירה של מנועי חיפוש שונים לצורך אותו חיפוש. מנשק החיפוש המתקדם מאפשר גם הגבלה על פי פורמטים שונים של קבצים, חיפוש תמונות, וידאו, חדשות בלוגים, תוכנה, קניות, מרשמים, בריאות וגם כאן הוא מאפשר למשתמש בחירה של מקורות שונים לחיפוש.

על תחביר החיפוש אפשר למצוא מידע במסך ה-help. משם אפשר ללמוד שהמנוע תומך בין היתר בהגבלה על פי אתר ודומיין מסוים על ידי שימוש באופרטור site:

שער גישה נוסף למידע ברשת הוא WorldFavo . אתר זה מאפשר ממסך אחד גישה לחיפוש במספר מנועי חיפוש כלליים, גישה לתוכנות דואר ווביות ולאתרים שמאפשרים פונקציות שונות: תרגום, המרת מטבע, מחשבונים, עורכי html , תוכנות לעריכת תמונות, העלאת קבצים לרשת, הורדת תוכנות חופשיות ועוד ..

אל- 80 search engines for internet explorer .

אל WorldFavo

אחד היתרונות הבולטים של שירות המיפוי של גוגל היא הפתיחות שלו והאפשרות הניתנת למפתחים באמצעות מנשק תוכנה API ליצור מש-אפים (mashups ) בין שירות זה ויישומים אחרים ובכך להעצים את חווית המשתמש.

שירות כזה שמשלב בין טכנולוגיות המיפוי של גוגל ומאגר המידע הגיאוגרפי העולמי של רשות המיפוי האמריקאית – NGA – הוא אטלס המפות המקוון של העולם – MapAtlas .
אפשר לחפש בו על פי שם מקום, מפות לפי יבשת או מדינה ומפות לפי סוג המקום – צמחייה, טופולוגיה, דרכים ועוד..

הייחוד של יישום זה מעבר לשילוב המוצלח בין הטכנולוגיה ומאגר המידע הוא בהיותו פיתוח ישראלי, זמינותו בשפות רבות ומכאן הערך שלו בחשיפת אתרים ישראלים בעולם , כפי שעולה מדברי מפתחיו:
"האתר אטלס מפות מהווה מקור מידע ייחודי בעברית על איזורים גיאוגרפים בעולם. האתר מכיל מפות של מעל לשמונה מיליון מקומות בעולם, המחולקים ליבשות, ארצות וקטגוריות דוגמת הרים, עמקים, מקורות מים. כך יכול הגולש לקבל רשימה של רכסים בצרפת או יישובים מאוכלסים (לרוב ערים וכפרים) בספרד.

האתר הוא פיתוח ישראלי ומתורגם לאחת עשרה שפות ובכללן עברית, אבל הערך הגדול שלו בעבור ישראל, מעבר לגרסה העברית, הינו בחשיפה הבינלאומית של מקומות ואתרים ישראלים, כמו למשל רשימת הרים בישראל בשפה הספרדית.

האתר הוא פרי של שיתוף פעולה בין מידע מרשות המיפוי האמריקאית לבין טכנולוגיה של גוגל מפות ומאפשר לראות את מפת האתר במפה פיסית, צילום לווין ואף צילום תלת מימד (המצריך התקנת פלאג אין של Google Earth).

מי שיבצע חיפוש באתר, יוכל לגלות כי כמות המקומות בעלי שמות זהים בעולם רבה הרבה יותר משחשב, כך למשל קולורדו אינה נמצאת רק בארצות הברית, כי אם גם באקוודור, ונצואלה, קובה, ארגנטינה ועוד (הסיבה לכך היא שקולורדו הינה במקור מילה ספרדית שפירושה בעל מגוון צבעים). גם ירושלים היא עיר שתמצאו מלבד ישראל גם בפרו ובקולומביה, ואילו לונדון היא לא רק בירת אנגליה אלא גם יישוב בגינאה המשוונית."

לאתר

תודה לעדי על המידע

תפקידים מסורתיים של הספרייה התמקדו בעניינים שנוגעים לרכש, ארגון אוספים , חיפוש ואחזור מידע למשתמשי הספרייה. בעשורים האחרונים עם הגישה האלקטרונית למשאבי המידע ופיתוח מערכות ידידותיות , קל יותר למשתמש לבצע בעצמו את חיפוש המידע ואחזורו. נוכח מצב זה לעתים ישנה תחושה שאחד התפקידים המסורתיים של הספרנים נשמט מידיהם או לפחות כבר אינו נדרש באותה מידה כמו קודם .

מצב זה הוביל את הספריות לחפש תפקידים חדשים ואכן בעשורים האחרונים מדע המידע והספרנות נמצא בשלבים שונים של הגדרת תפקידים מחדש. ספריות אקדמיות ,לפחות באירופה, שמות את הדגש על פיתוח שירותים שקשורים לתקשורת המדעית. כך למשל הן מגלות תמיכה בכל היזמות שקשורות לגישה פתוחה כמו אירוח כלים להוצאה לאור בגישה פתוחה, פיתוח מדריכים של כתבי עת בגישה פתוחה, ואחריות על המאגרים המוסדיים.

בכל הקשור למאגרים המוסדיים מעורבותן של הספריות יכולה להיות כפולה: מצד אחד ספרנים מעורבים בכל הקשור לפיתוחם ואחזקתם,  מצד שני מאגרים אלה מהווים בסיס לניתוח כמותי ביבליומטרי והערכה מדעית וגם כאן ספרנים יכולים לתרום את חלקם. העניין בביליומטריקה להערכה מדעית גדל בספריות ובאקדמיה בכלל והספרנים בספריות אקדמיות הם מועמדים טבעיים לקבל את תפקיד הניתוחים הביבליומטריים.

בין הגורמים שהופכים אותם למועמדים טבעיים לעסוק בניתוחים ביבליומטריים אפשר לציין את העובדה שביבליומטריקה היא תחום חשוב במחקר במדע המידע והספרנות , לספרנים מיומנויות של פיתוח מידע ביבליוגרפי ובהרבה מקרים הם מעורבים בפיתוח המאגרים המוסדיים ויש להם גישה מידית למידע שמשמש מקור לניתוחים והערכה מדעית.

מאמר מעניין שהתפרסם לאחרונה והתבסס על סקר , סוקר את הפעילות הביבליומטרית של הספרנים במוסדות אקדמיים בשבדיה. שאלון הסקר הופץ ברשימת תפוצה בתקופה 23 בפברואר 2010 ועד ה-17 במרץ 2010 בקרב 48 מוסדות לחינוך גבוה ומחקר.

במאמר אפשר למצוא מידע על הפעילות הביבליומטרית של הספריות האקדמיות , היקף פעילות ומנדט , האופי של הפעילות הביבליומטרית ועד כמה ספריות מציעות שירותי ניתוח ביבליומטרי ולמי , הזדמנויות, תועלת וסיכונים. מסתבר שספריות מציעות שירותים של ניתוחים ביבליומטריים ליחידות שונות באוניברסיטה כולל הנהלה וגם לקבוצות מחקר ולבודדים בנוסף להדרכה בנושא. אין ספק, תפקיד חדש זה מגדיל את הנראות של הספריות האקדמיות בהקשר האקדמי הרחב.

הערכה מדעית של חוקר חשובה למועמדותו לתפקיד מסוים, לקידום בתפקידו, להקצאת משאבים למימון מחקריו ועוד..

רגילים להשתמש במדדים שונים מבוססי ציטוטים כדי להעריך חוקרים. אך האם זה תמיד נכון לעשות זאת ? האם נכון להשתמש באותם מדדים כשהחוקר נמצא בראשית דרכו המדעית וכאשר כבר עשה כברת דרך בדרכו המדעית. על כך מנסה מאמר שהתפרסם ב- research trends מנובמבר 2011 לענות.

המאמר מציג 3 תקופות זמן בדרכו של חוקר : שנה , חמש שנים ועשר שנים.
הטענה המרכזית היא שבכל תקופה יש להתחשב במדדי הערכה שונים.

בשנה הראשונה החוקר בדרך כלל עדיין לא פרסם דבר. הוא נמצא בשלב של קריאה וגיבוש רעיונות למחקרים עתידיים. בשלב זה ברור שניתוחים ביבליומטריים לא יתאימו להערכה. מדדים שכן יתאימו בשלב זה הם ציוני המבחנים, פעילות ברשתות חברתיות ייעודיות לאקדמיה, השתתפות פעילה בסדנאות ובכנסים.

שלב של חמש שנות מחקר. בשלב זה החוקר פרסם מספר מאמרים והוא סולל ומבסס אט אט את מעמדו בשדה המחקר שלו. רוב הזמן מוקדש לניסויים, כתיבת מאמרים, פעילות ברשתות חברתיות. בשלב זה מדדים ביביליומטריים יתאימו יותר להערכה מדעית מאשר בשלב הראשון , אבל מדדים מסורתיים שמבוססים על ממוצעים לא יהוו מדד מדויק בשל המספר הקטן יחסית של פרסומים וציטוטים.

בשלב זה מדדים שימושיים יותר יהיו מדדי שימוש או הורדות של מאמריו של החוקר לדוגמה כמה פעמים צפו בפרסומיו במאגר מסוים כגון Scopus . היבט חשוב נוסף יכול להיות שיתוף פעולה. האם החוקר היה שותף לפרסומים עם חוקרים מוערכים בארצות ובמוסדות שונים.

שלב של עשר שנים . בשלב זה של הקריירה מדדים ביבליומטריים כגון h-index יכולים להיות מדדים נכונים ומתאימים. אבל יש להתחשב גם בנוכחות הציבורית של החוקר. מהי תרומתו לכנסים ולאירועים רלוונטיים לנושא מחקרו , גם נוכחות בכלי התקשורת ובמספר תחומים גם נתוני פטנטים יכולים להיות רלוונטיים.

יש לציין שכלי חדש של Elsevier – SciVal Strata נועד לתת תמונה ויזואלית על פעילותו של החוקר בשלבים שונים של הקריירה . חוקרים יכולים להעריך את האימפקט המדעי שלהם ולראות עצמם כחלק מקבוצה.

בנוסף לשלב בקריירה בו נמצא החוקר חשוב גם להתחשב במטרה שלמה מבוצעת ההערכה ומי מבצע את ההערכה – גוף מממן, שותפים פוטנציאליים למחקר וכו'.

למאמר בנושא.

השימוש בכלים לגילוי ידע צובר תאוצה. כלים אלה מחפשים בו זמנית במספר רב של משאבים אלקטרוניים תוך שימוש באינדקס או במערכת היברידית שמשלבת אינדקס וחיפוש–על (federated).

יישום טכנולוגיות סמנטיות בכלים אלו יכול לייעל את תהליך אחזור המידע.

NLMPlus הוא כלי מסוג זה ייעודי לתחום הביורפואי שמחפש במשאבים האלקטרוניים של NLM תוך שימוש בטכנולוגיות סמנטיות. מתיאור המוצר אפשר להסיק שהוא כלי היברידי שמשלב אינדקס עם חיפוש –על וכל זאת תוך שימוש בטכנולוגיות סמנטיות.

NLMPlus מחפש מידע בלמעלה מ- 60 מאגרי מידע של NLM כולל Pubmed ו- Medlineplus ומגוון מקורות מידע אחרים בתחום הביורפואי שמאפשרים גם חיפוש מידע תרופתי ( NLM’s Drug Information Portal and Medlineplus Drugs & Supplements databases ) , מידע חדשותי (Medlineplus News), וידיאו ומדריכים (Medlineplus Videos and Tutorials) ותמונות (תמונות מ- NLM’s History of Medicine and PubChem databases ) .

NLMPlus משתמש בכלים מבוקרים סמנטיים
NLM’s Unified Medical Language System and the MeSH Medical Subject Headings Thesaurus
וגם בטכנולוגיות של כריית מידע לחילוץ מונחים קרובים, סימפטומים, רפואה אלטרנטיבית , גנים ועוד..

NLMPlus מציע הרבה אופציות לסינון תוצאות החיפוש על פי אשכולות– תוצאות ממאגרי מידע של NLM , מחיפוש סמנטי ב- Pubmed , תוצאות מ- Pubmed Reviews , תרופות , חדשות, תמונות, וידאו וגם מונחים קרובים , טיפול, תרופות, רפואה אלטרנטיבית ועוד..

העברת העכבר מעל לכל אופציה פותחת חלון קטן עם ההגדרה של המונח. נוח מאוד לשימוש אם כי לעתים כאשר בדקתי את הכלי זמן התגובה היה איטי .

המוצר פותח על ידי חברת WebLib LLC וזכה לפרס של NLM "Show Off Your Apps הטכנולוגיה של מנוע חיפוש זה יכולה להיות מיושמת גם בשאר תחומי המחקר.

כדאי גם לציין ולהכיר את שאר היישומים שזכו בפרסים ובאותות הוקרה של NLM "Show Off Your Apps ואשר משתמשים במקורות המידע של NLM

וביניהם:
GLAD4U – כלי חופשי לחיפוש מידע גנטי
Quertle – מנוע חיפוש סמנטי שמחפש ב- medline ובמקורות מידע נוספים
BioDigital Human Platform – כלי ויזואלי לאנטומיה
DailyMedPlus – כלי לחיפוש מידע תרופתי

ל- NLMPlus
על המוצר כולל וידיאו

השימוש במובייל צובר תאוצה ועל פי Gartner, 2010; Google Internal Data, 2011; Cisco, 2011 מספר הגולשים באינטרנט במכשירים ניידים יעלה בשנת 2013 על אלה שיעשו זאת באמצעות מחשבים אישיים.

למרות זאת היום הרבה אתרים כולל אתרי עסקים אינם ידידותיים למובייל. אתר ידידותי למובייל הוא אתר שעוצב במיוחד למכשירי מובייל ולמשתמשים במכשירים אלו. הוא עולה בקלות וקל לשימוש ולניווט ללא צורך בזום. על פי Compuware and Brand Anywhere and Luth Research  ששים ואחד אחוזים מהמשתמשים לא ישובו לאתר שאינו ידידותי למובייל

מכאן צמחה היוזמה של גוגל GoMo לסייע לבעלי אתרים ואנשי עסקים לעצב אתרים ידידותיים למובייל .

האתר כולל נתוני מחקר משכנעים שמדגישים את חשיבותו של אתר ידידותי למובייל, מונה מאפיינים של אתרים ידידותיים למובייל תוך הדגשת הצורך בתאימות לכל סוגי המכשירים הניידים, כולל דוגמאות לאתרים כאלו, מאפשר שימוש חופשי ב- GoMoMeter – כלי שמאפשר לראות כיצד האתר הנוכחי נראה במובייל, וכולל טיפים לשיפור, ומונה רשימה של ספקים מומלצים להקמת אתר במובייל ובתוכם Google Sites for Mobile Landing Pages – כלי חופשי לעיצוב אתרים ידידותיים למובייל

ל- GoMo

היום הווב מאפשר לקשור בין מסמכים קשורים. באופן דומה הווב יכול לאפשר לקשור בין נתונים קשורים. וזוהי מטרתו של הווב הסמנטי אשר מורכב למעשה מנתונים מקושרים . מטרת הנתונים המקושרים היא לאפשר שיתוף בין נתונים מובנים בווב באותה קלות שניתן היום לשתף מסמכים. הנתונים המובנים יכולים לכלול מידע בנושאים שונים: מדע, בריאות, חדשות, מידע ממשלתי ועוד

ומה לגבי מידע ספרני?  ספריות מייצרות היום מידע דיגיטלי כדי לתאר מקורות מידע או כדי לסייע באחזורו. מידע זה כולל רשומות ביבליוגרפיות , זהויות, וסכימות של מושגים.
מידע זה נמצא היום במאגרי מידע שיש להם לרוב מנשק וובי אבל הם לא משולבים באופן עמוק עם מקורות אחרים בווב.

המצב היום הוא שהסטנדרטים של הספרייה כגון MARC או הפרוטוקול לאחזור מידע – Z39.50 מתוכננים רק לקהילה הספרנית, ולקהילה הספרנית ולקהילת הווב הסמנטי טרמינולוגיה שונה לאותם מושגים של מידע על . במצב זה, בעתיד בסביבה של נתונים מקושרים, בהם הנתונים מבוטאים על ידי סטנדרטים שונים כגון RDF שמגדיר יחסים בין דברים ו- URI להגדרת כתובות אינטרנט, קשה יהיה לקשר בין מידע ספרני ומקורות אחרים בווב. .

המטרה שהציבה לה הקבוצה Library Linked Data Incubator Group שפעלה במסגרת קונסורציום הרשת הכלל עולמית W3C  בתקופה מאי 2010 ועד אוגוסט  2011 ,  היא לעזור להגדיל את האינטראופרביליות של המידע הדיגיטלי שמיוצר בספריות לצורך תיאור מקורות מידע או שעוזר לאחזורן, על ידי קיבוץ אנשים מקהילת הספרייה ומחוצה לה, שמעורבים בפעילות הווב הסמנטי ומתמקדים בנתונים המקושרים, לצורך הגדרת צעדים לקראת שיתוף פעולה בעתיד..

הדוח הסופי של הקבוצה מאוקטובר 2011 בדק כיצד ניתן להשתמש בסטנדרטים של הווב הסמנטי ובעקרונות של הנתונים המקושרים כדי להגדיל את הנראות של המידע שמייצרת ומשמרת הספרייה כגון רשומות ביבליוגרפיות וזהויות ולאפשר שימוש מחודש במידע זה בווב מחוץ לספרייה המקורית .

הדוח ניתח את התועלת בנתונים המקושרים לחוקרים, לסטודנטים ,לארגונים, לספרנים למפתחים ולספקים, כלל דיון בנושאים שקשורים לנתונים של הספרייה המסורתית, יזמות של ספריות בכל הקשור לנתונים מקושרים, היבטים משפטיים שקשורים לזכויות על המידע שמייצרת הספרייה , והמלצות לצעדים הבאים. הדוח כלל גם סיכום של תוצאות סקר על הטכנולוגיות העכשוויות של הנתונים המקושרים, ומקורות שקשורים לנתונים מקושרים וספריות,  שזמינים היום.

ההמלצות בדוח דנו במספר נושאים ובראשם: כיצד להגדיל את האינטראופרביליות של המידע המיוצר בספריות ולהגדיל את השיתוף של הספרייה בתקינה של הווב הסמנטי, וכיצד לפתח תקנים של ספרייה שתואמים את הנתונים המקושרים. – ההמלצות התייחסו למנהלי הספריות, לגופים האחראים על התקנים, למעצבי מערכות , ולספרנים וארכיונאים.

לדוח המלא

תודה לאייל סלע , מנהל פרוייקטים באיגוד האינטרנט הישראלי ומשרד ה- W3C הישראלי על ההפניה לדו"ח זה