מחדשות המו"לים – תכנית פיילוט של Wiley ו- F1000Research – אופציות נוספות למחברים

ב-4 ביוני 2015  המו"ל    Wiley   הצהיר על תוכנית פיילוט של 6 חודשים בשיתוף עם F1000Research. תוכנית זו  מציעה למחברים שהמאמרים שלהם אינם עונים על הקריטריונים לפרסום ב- 5 כתבי עת של Wiley  לשלוח את המאמרים  ל- F1000Research  תוך מתן אפשרות למחברים לפשט את תהליך הפרסום המקוון של המאמרים שלהם.

F1000Research   היא פלטפורמה פתוחה להוצאה לאור בתחום מדעי החיים שמאפשרת פרסום מיידי ותהליך שיפוט שקוף . F1000Research מפרסמת מאמרי מחקר בתחום הביו-רפואי שעונים על מספר קריטריונים בסיסיים תוך כמה ימים לאחר מועד קבלתם, לאחר מכן הם עוברים באופן רשמי תהליך של שיפוט בתהליך פתוח לחלוטין.

על פי דברי בכיר ב- F1000Research מודל הוצאה לאור זה של  F1000Reseach נועד לזרז את הפרסום של מידע מדעי ובכך לאפשר לחוקרים אחרים ליהנות  מהמידע החדש ולחוקרים המפרסמים לקצר את תהליך הפרסום  והזמן  של חיפוש כתב עת  לשתף את הגילוי המדעי שלהם.

כתבי העת  שמשתתפים בתוכנית הפיילוט    הם:

Journal of Separation Science

Electrophoresis

Plant, Cell & Environment

Journal of Medical l Virology

Journal of Pediatric Dermatology

יש ציין ש- F1000Research הוא  רק  אחד השירותים של F1000 –  קהילת המומחים הביו-רפואיים שמונה למעלה מ- 10000 חברים שמסייעת לאנשי המדע ולחוקרים  לגלות, לדון ולפרסם מחקרים.

שירותים נוספים הם F1000Prime  – שירות שמזהה וממליץ על מאמרים חשובים בתחום הביו-רפואי

והפלטפורמה החדשה שמציעה F1000  –  F1000Workspace   – פלטפורמה חדשה לשיתוף מחקר לאנשי מדע שהושקה ב- מאי  2015  .

להצהרה על תכנית הפיילוט

מנועי חיפוש ייעודיים לוידיאו

guYoutube   וגוגל  הם כנראה עדיין המקורות הטובים ביותר לחיפוש וידיאו  אבל קיימים גם מקורות נוספים.

בכתבה מעודכנת  מ- 22 ביולי 2015 אפשר למצוא רשימה מוארת של מנועי חיפוש ייעודיים  נוספים לוידיאו וגם קישור לכתבה ובה  טיפים לחיפוש ב- youtube  .על הרשימה נמנים  מנועי חיפוש הבאים:

 
Yahoo Screen
–  מנוע חיפוש שמתמקד בתכני הוידיאו  שלו כמקור עיקרי למאגר.


Bing Video  –  מחפש בהרבה אתרי וידיאו ברשת.y7


AOL Video
  –  כבינג מחפש בהרבה אתרי וידיאו .


eHOW
– מאגר מידע מצומצם יותר, ייחודו  מתמקד בתכני  " how-to" .


MeFeedia.com
  –
מנוע ותיק, מאפשר חיפוש, דפדוף והעלאת תכנים.  

 
Blinkx – אף הוא מנוע  ותיק, עיקר תוצאות החיפוש מ- youtube .


Veoh
– מחפש בעיקר בתכנים שלו.

מלבד מנועי  חיפוש אלה ייעודיים לוידיאו ישנם למעלה מ- 300 אתרים לשיתוף וידיאו.    ומי שמעוניין לחפש את היוצרים יוכל לעשות זאת דרך מנוע החיפוש tubular creator profiles

לכתבה

כנס וירטואלי של NISO – ספרים אלקטרוניים בספריות

תעשיית הספרים האלקטרוניים מתפתחת  וספריות נמצאות בחזית שכן הן מעורבות בהצעות ספרים אלקטרוניים למשתמשים בהתאם לצרכים. . כנס וירטואלי של  NISO      בנושא  ספרים אלקטרוניים בספריות, שהתקיים ב- 17 ביוני  2015,  עסק בהיבטים השונים של נושא זה ושיתף ניסיונות של כמה ספריות בתחום.

בין הנושאים שהוצגו ונידונו בכנס:

  • מודלים עסקיים  של ספרים אלקטרוניים כולל אופציות שונות של המודל העסקי  DDA.-Demand Driven Acquisition   הדרכים הטובות ביותר ליישום תוכניות DDA.-Demand Driven Acquisition   והמלצות NISO    בנושא .  הומלץ על המודל   patron  driven acquisition  על פי מודל רכש זה , ספריות יגיעו להסכמים עם ספקים של ספרים שיאפשרו לרכוש רק ספרים שיש להם ביקוש גבוה על ידי המשתמשים. עבור ספרים עם ביקוש נמוך יותר תשלם הספרייה דמי גישה לטווח קצר ולא תשלם כלל עבור ספרים שאין בהם שימוש. מודל זה משנה את המכניזם של הרכש בספרייה. המשתמש ולא המומחים בספרייה מחליטים בסופו של דבר על הרכש, והספרייה מציעה תמורת סכום קטן יחסית אוסף גדול למשתמשים. המודל Patron driven acquisitions    כשמו כן הוא – השימוש המעשי של המשתמש הוא המניע את  הרכש והכול נעשה מאחורי הקלעים.
  • הערכה של 16 פלטפורמות של ספרים אלקטרוניים בתוכם ebrary, EBL, EBSCO, Safari, Springer  ו- Wiley
  • האתגרים בניהול הספרים האלקטרוניים, הערכתם לפני הזנתם בקטלוג הספרייה,  ודרכים  לשיפור הנראות שלהם, סטנדרטים מתפתחים ופרקטיקה .
  • ספרים אלקטרוניים ועתיד הספריות עם דגש על ניסיונה של הספרייה הציבורית בניו-יורק בתחום ,  מגמות בספרים האלקטרוניים בספרייה, קורא ספרים אלקטרוניים בקוד פתוח בפיתוח ותנועה  של ספריות לנגישות טובה יותר לספרים האלקטרונים.
  • כיצד לענות על הצרכים של בעלי מוגבלויות
  • כיצד הספרנים , המו"לים, הספקים, הסגל האקדמי והסטודנטים מושפעים מהרכש של הספרים האלקטרוניים, השימוש, והטכנולוגיות המשתנות

המצגות  של הכנס הוירטואלי זמינות באתר .

להלן קישורים למצגות:

לדף  הכנס (כולל המצגות)

עתיד הספריות 2015 – מגמות, אתגרים וטכנולוגיות – דוח NMC

Horizon Project   הוא פרויקט מחקר איכותי ששם לו למטרה לזהות ולתאר מגמות וטכנולוגיות שתהיה להן השפעה גדולה ביותר בשנים הבאות  . הדוח  מתפרסם מדי שנה מאז 2002 .אחד השלבים בהכנת הדוח הוא דעתם של מומחים על הנושאים הנחקרים.

אחת מהגרסאות של הדוח  עוסקת בעתיד הספריות . הדוח הסופי לשנת  2015   על עתיד הספריות עדיין אינו מוכן אבל  השלב של דעתם של המומחים הסתיים והמסקנות הסופיות התפרסמו

זוהו 6 מגמות עיקריות, 6 אתגרים ו- 6 התפתחויות בתחום הטכנולוגיה בטוח שנים ארוך , בינוני וקצר

מגמות עיקריות באימוץ טכנולוגיות בספריות אקדמיות ובספריות מחקר שזוהו

בטווח של 5 שנים ומעלה:

  • גידול בנגישות של תכני מחקר
  • חישוב מחדש של חללי הספרייה

בטווח של 3 שנים ומעלה :

  • Evolving Nature of the Scholarly Record- שינויים באופי של התיעוד והפרסום המדעי – לא רק התוצר הסופי אלא תוצרי ביניים בשלבים השונים של המחקר וכו'
  • התמקדות בניהול נתוני מחקר לפרסומים בכתבי עת.

בטווח קצר – שנה –שנתיים:

  • הכרת יתר  בערך של ניסיון המשתמש
  • מתן עדיפות לתכני מובייל בשירותי הספריות כגון גרסאות מובייל של אתרי הבית , קטלוגים וכו' והשאלה

אתגרים  משמעותיים שעומדים בפני  אימוץ הטכנולוגיה

אתגרים פתירים:

  • שילוב ספריות וספריות אקדמיות בתוכנית הלימודים
  • שיפור האוריינטציה הדיגיטלית

אתגרים קשים – אתגרים מובנים אבל הפתרונות  חמקמקים וקשים להגדרה:

  • התמודדות עם תחרות מערוצי גילוי ידע אלטרנטיביים
  • מחשבה מחודשת על תפקידי הספרנים והמיומנויות שלהם

אתגרים קשים במיוחד שקשה אפילו להגדירם :

  • אימוץ הצורך בשינוי רדיקלי – חשיבה אחרת לתמיכה ביזמות ובמודלים עסקיים חדשים
  • ניהול התיישנות המידע – בעולם בו אנו עדים לגידול מואץ במידע, בכלי תוכנה ובכלים טכנולוגיים יש צורך יותר מתמיד בכלים אפקטיביים לקבוע מה התיישן ואינו נמצא בשימוש בכול תחום מחקר ולאתר, לארגן ולאחזר את המידע שחשוב לנו כיום.

התפתחויות טכנולוגיות חשובות לספריות אקדמיות וספריות מחקר

בטווח של שנה או פחות :

  • Makerspaces– חללים בספרייה /סדנאות לעשה זאת בעצמך – בעידן של רובוטיקה, יישומי תלת מימד  ועוד  יש חשיבות  לסדנאות שמציעות כלים וניסיון למידה לעזור לאנשים לממש את הרעיונות היצירתיים שלהם. בספריות לרוב חללים עם מדפסות תלת מימד, תוכנה חומרים וכלים למטרה זו.
  • לימוד מקוון

בטווח של שנתיים או שלוש:

  • ויזואליזציה של מידע
  • הווב הסמנטי ונתונים מקושרים

בטווח של 4-5 שנים:

  • מודיעין שקשור למיקום location intelligence – מיפוי קשרים גיאוגרפיים שקשורים לנתונים כגון מתן מידע ושירותים למשתמשים בהתחשב במיקום , איסוף מידע שקשור למיקום- חדרי קבוצות וכו '
  • Machine learning למידה חישובית, תחום שעוסק בפיתוח כלים המאפשרים למחשב ללמוד מתוך דוגמאות.

פירוט נוסף בכתבה המלאה וב-  Horizon Project wiki

 

פרויקט Reveal – גישה פתוחה לספרות אנגלית ואמריקאית ול- 22739 תמונות

Harry Ransom Center  – מרכז מחקר במדעי הרוח ומוזיאון באוניברסיטת טקסס שבאוסטין הלך בעקבות אוניברסיטת הרווארד, ייל וקורנל  ואימץ לאחרונה מדיניות של גישה פתוחה לחלק משמעותי מאוספיו.

במסגרת מדיניות זו ובמקביל  מרכז המחקר  Harry Ransom Center  השיק את פרוייקט Reveal–   Read and View English and American Literature    יוזמה לדיגיטציה והנגשה של 25  אוספים של ספרות אמריקאית ואנגלית מהמאות ה- 19 וה-20 של סופרים ידועי שם ביניהם :Joseph Conrad, Hart Crane, Thomas Hardy, Vachel Lindsay, Jack London, Katherine Mansfield, Robert Louis Stevenson ו- Sara Teasdale

תוצר נלווה של פרויקט  Reveal  הם 22739   תמונות ברזולוציה גבוהה חופשיות לשימוש לכול מטרה וללא הגבלה או תשלום מלבד מתן קרדיט למרכז .

בכוונת המרכז לפתח פרויקטים חדשים דומים להנגשת האוספים העשירים שלו דרך הפורטל לאוספים דיגיטליים.

 לכתבה בנושא

הוויקיפדיה – גישה פתוחה והפצת המדע

עם העלייה בשימוש בוויקיפדיה כמקור למידע מדעי,  מעניין  להשוות את המידע המדעי בוויקיפדיה לזה של ספרות מדעית.

מחקר,שהוצג לראשונה בכנס התשיעי הבינלאומי בנושא הווב ומדיה חברתית באוקספורד באנגליה והתפרסם  ב- 25 ביוני 2015  ב- arXiv ,  בדק את הנושא .

המחקר בדק טענות שעלו במחקרים קודמים על פיהם עורכי הוויקיפדיה משתמשים במקורות האקדמיים הנגישים בקלות יותר מאשר במקורות האיכותיים ביותר.

המחקר בדק נושא זה על  ידי זיהויים של 250 כתבי עת בעלי שימוש כבד  ב- 26 תחומי מחקר  שמאונדקסים ב-Scopus  ובדק האם המשתנים – נושא , סטטוס אקדמי ונגישות  משפיעים על  ההפניות למאמרים אלה בוויקיפדיה.

נמצא (כאשר המשתנים תחום מחקר ואימפקט פקטור מבוקרים )  שההסתברות שתהיינה בוויקיפדיה הפניות  לכתב עת בגישה פתוחה בוויקפדיה האנגלית גבוהה ב- 47%  מכתבי עת בגישה סגורה . יתירה מזו  ברוב הגרסאות של הויקיפדיה כתב עת בעל אימפקט פקטור גבוה  ובגישה פתוחה מגדילים את ההסתברות להפניות אליו .

משתמע מהמחקר שהאפקט של מדיניות הגישה הפתוחה מעצים את הפצת המדע  לקהל הרחב באמצעות מתווכים דוגמת הוויקיפדיה

למחקר המלא

האינטרנט של הדברים – מנוע החיפוש Shodan ומקורות מידע נוספים

האינטרנט של הדברים, בו "דברים" מחוברים לרשת  בדרך כלל בחיבור אלחוטי כשבהם מותקנים חיישנים שונים שאוספים מידע , מידע שיכול להיצבר במאגרי מידע ברשת,  מתפתח.   על פי  research    ABI מספר ההתקנים המחוברים בחיבור אלחוטי לרשת האינטרנט יהיה למעלה מפי 2 ממספר ההתקנים היום,  ויגיע ל- 40.9 מיליארד בשנת 2020 .

Shodan  הוא מנוע חיפוש לאינטרנט של הדברים.  כשם שמנוע חיפוש כללי סטנדרטי, דוגמת גוגל,  סורק את הווב בחיפושו אחר דפי ווב , Shodan  מנווט בווב ומחפש שרתים, מצלמות, מדפסות , פלאפונים סלולריים, מערכות בקרה , נתבים ודברים נוספים שמחוברים לרשת האינטרנט  וצובר מידע על ההתקנים המחוברים והשירותים שלהם. בעוד שגוגל מתמקד במידע  המועבר Shodan מתמקד במידע-על  במכשירים ובתוכנה  – הוא צובר מידע על מכשירים , המיקום המדויק שלהם ומערכות התוכנה שמפעילות אותם.

מאפשר יצירת דוחות, דוגמה לדוח  נמצאת באתר  . כמו כן באתר של המנוע אפשר להוריד רכיבי תוכנה (plugins ) לדפדפני כרום ופיירפוקס שמאפשרים , על פי מה שמצוין באתר,  לראות את המידע שיש ל- shodan על האתרים בהם מבקר המשתמש כולל אלו שירותים הם מריצים .

מנוע החיפוש יכול לשמש למטרות טובות ומקצועיות וגם למודיעין עסקי אבל בה בעת שימוש לרעה במידע שמספק מנוע החיפוש במיוחד גישה להתקני בקרה לא מאובטחים  עלול להיות מסוכן ובעייתי. באתר יש קישורים לכתבות על המנוע ששופכות אור על נושא זה.

מנוע החיפוש נוסף לאחרונה לרשימה ארוכה של מקורות מידע בנושא האינטרנט של הדברים של  Marcus P. Zillman .

 

OpenAIRE – פורטל לפרסומים בגישה פתוחה

Open Access Infrastructure for Research in Europe  –  OpenAire  הוא פרויקט שמטרתו לתמוך ביישום הגישה הפתוחה באירופה. המטרה להנגיש באמצעות הפורטל OpenAire  פלט מחקרי – פרסומים, סטים של נתונים ומידע על פרויקטים  . הפורטל כולל גם מידע סטטיסטי ווידג'טים באופן שהוא הופך לשירות יעיל לחוקרים.

על פי חדשות מ- 5 ביולי 2015 הפורטל כולל  למעלה מ- 11.5 מיליון מסמכים בגישה פתוחה מלמעלה מ- 600 ספקים. השנה הצטרפו למעלה מ- 60 ספקים – מאגרים מוסדיים ואגרגטורים של כתבי עת שתרמו למעלה ממיליון רשומות  חדשות.

רשימה של המצטרפים החדשים השנה זמינה בכתובת: https://www.openaire.eu/newsletter-items/openaire-is-growing-many-more-data-providers-have-signed-up  .

באתר יש שני מנשקי חיפוש –חיפוש בסיסי וחיפוש מתקדם . במנשק החיפוש המתקדם אפשר להגביל את החיפוש על פי פרסומים, נתונים, פרויקטים, אנשים,  מוסדות ומקורות מידע.  כמו כן קיימת אפשרות לדפדוף  .

לפורטל