ספריות, נתונים מקושרים והווב הסמנטי – שירות חדש

לספריות יש משאבי מידע איכותיים וייחודיים שכיום אינם נראים  בווב באופן קוֹנְסִיסְטֶנְטִי  . הנראות של הספריות בווב באופן קונסיסטנטי חשובה לרלוונטיות של הספריות  מכיוון שהמשתמשים חיים בווב ומסתמכים על מקורות המידע בו.

חוסר הנראות נובע בין השאר ממגבלות של מערכות וסטנדרטים של נתונים מסורתיים   כגון  MARC 21 .   בשנת 2011  ספריית הקונגרס חתמה על הסכם עם Zepheira ,  חברה שמתמחה בסטנדרטים ונתונים במיוחד של ספריות,  כדי להגדיר דרך לקדם את הנראות של הנתונים של  הספריות בווב, וזו הגדירה את המודל של הנתונים המקושרים   BIBFRAME . ההנחה היא שכאשר המידע ב- MARC  יומר ל- BIBFRAME  ויחשף לווב הוא יהיה בר גילוי על ידי מנועי חיפוש ושאר יישומי גילוי בווב.       לאחר שמודל       BIBFRAME  נבחן  במספר ספריות גדולות בעולם כגון הספרייה הלאומית באנגליה, הספרייה הלאומית בגרמניה וספרית פרינסטון  ,  Zepheira החלה ביוני 2014 בפרויקט שנקרא בשם יוזמת  Libhub  – יוזמה  ששמה  לה למטרה להמיר סט גדול של רשומות ביבליוגרפיות של ספריות בסטנדרט של Marc ל- BIBFRAME ולפרסמו בווב  כאשר המטרה היא שכאשר המשתמשים יוכלו להקיש על מקורות מידע יועברו חזרה לקטלוג הספרייה . בכך  יוזמת   Libhub   באה להתגבר על המגבלות הקיימות במטרה לשפר את הנראות של הספריות בווב. עד סוף מרץ 2015  12 ספריות ציבוריות גילו מחויבות למאמץ זה

במסגרת יוזמה זו חברת Innovative,  שמספקת פתרונות טכנולוגיים ושירותים לאלפי ספריות  ברחבי העולם, וספונסורית אקטיבית של יוזמת LibHub  השיקה ב- 24 ביוני 2015 שירות חדש  שמפשט באופן דרמטי את הפרסום של רשומות בנתונים מקושרים  וחוסך לספריות זמן ומאמץ לחשיפת המשאבים שלהם בווב  . שירות זה בשיתוף עם שירותיה של חברת Zepheira הופך בסופו של דבר רשומות  ספריה מפלטפורמות של innovative   לשפות של נתונים מקושרים כולל BIBFRAME  ו- Schema.org   .כאשר מידע בפורמט זה מפורסם בווב הוא  נגיש למנועי חיפוש והתוצאות מובילות את המשתמש ישירות לקטלוג המקורי ברמת הרשומה. באופן זה שירות  זה תורם לנראות של  משאבי הספרייה ולשימוש בהם.

שיתוף פעולה זה משרת את האסטרטגיה של יוזמת LibHub   כפי שיעידו דברי בכיר בחברת Zepheira :

"libraries, partners, and vendors working together is a key aspect of the Libhub Initiative's strategy to explore new ways to grow Web-based visibility and usage of library resources."

ORCID ID – חשיבותו בהערכה מדעית ויישומו ברמה לאומית

שמות של מחברים יכולים להיכתב בצורות שונות  ומחברים שונים יכולים להיות בעלי  שם זהה –  מצבים אלה מקשים על זיהוי יצירות של מחבר בצורה נכונה מלאה וייחודית/חד ערכית

את הפתרון לבעיה באה  מערכת ORCID    לפתור.  מערכת זו  מקצה לכל חוקר ברחבי העולם כולו מזהה דיגיטלי בן 16 תווים ייחודיים. באופן  זה אפשר יהיה לשייך  תנובה מחקרית בוודאות למחברים האמיתיים שלהם .

הכרה בתועלת המעשית ORCID     כמזהה סטנדרטי של המחבר באה לידי ביטוי לאחרונה   ביישומו ברמה לאומית  .

באיטליה הוחלט על יישומו של ORCID   ברמה לאומית. קונסורציום של  70  אוניברסיטאות ו-4 מרכזי מחקר   חתם על הסכם ליישומו של ORCID.

גם באנגליה 50 אוניברסיטאות גילו עניין בהצטרפות לקונסורציום של ORCID   ב- 2015  ו-22 הצהירו על כוונתם להצטרף בשלב מאוחר יותר. ההסכם יאפשר לאוניברסיטאות ליהנות מדמי חברות מופחתים ותמיכה טכנית מוגברת

מחקר פיילוט ב-8 אוניברסיטאות באנגליה הוכיח את יעילות אימוצו של מזהה ORCID   . מעבר לכך חשיבות אימוצו של מזהה זה מודגשת נוכח העובדה שהרבה גופי מימון מבקשים אותו בבקשות למענקי מחקר

מידע למבקשים להצטרף ודוגמאות נוספות ליישומו אפשר למצוא  במרכז התמיכה לחברים ב- ORCID

 

מדיה חברתית – ראשי תיבות מקובלים

שימוש בראשי תיבות (אקרונים)  מקובל , נפוץ וטבעי ברשתות חברתיות  בהיותן פלטפורמות שמושתתות על תקשורת מהירה. גם בפגישות עסקיות , בדוחות ובצוותי IT    מקובל להשתמש בקיצורים

אם נתקלתם בקיצור כלשהו לא מוכר יתכן שתוכלו להיעזר ברשימה The 75 Most Important Social Media Acronyms  שפורסמה ב-17 ביוני 2015

הרשימה כוללת ראשי תיבות של הרשתות החברתיות השונות, ראשי תיבות לציון מאפיינים שונים בפלטפורמות השונות, טרמינולוגיה עסקית, מונחים טכניים וסתם קיצורים מקובלים ברשתות השונות.

להלן מספר דוגמאות:

NETWORK SPECIFIC ACRONYMS:

FB: Facebook

G+ – Google Plus

IG: Instagram

 LI: LinkedIn

YT: YouTube

 DM: Direct Message

MT: Modified Tweet

PM: Private Message

RT: Retweet

BUSINESS SPECIFIC ACRONYMS:

B2B: Business to business

B2C: business to consumer

CMGR: community manager.

CMS: content management system

CPC: cost per click

 

The Technical Terms:

API: application programming interface

ESP: email service provider

HTML: hyper text markup language

ISP: Internet service provider

הסבר ומידע מפורט יותר על כול אחד מהאקרונים  וראשי תיבות נוספים אפשר למצוא ברשימה

סקר ספרים אלקטרוניים בספרייה המרכזית

הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי משרתת את קהילת החוקרים והסטודנטים של הפקולטות למדעי הרוח והאמנויות באוניברסיטת תל-אביב. הספרייה מתעדכנת באופן שוטף ורוכשת מידי חודש ספרים, כתבי עת ומאגרים שונים על פי דרישת החוגים ושיקול הדעת של הספרנים הביבליוגרפיים ובהתאם למדיניות הפיתוח של אוספי הספרייה.

עד עתה נהגה הספרייה לרכוש, במידת האפשר, ספרי יעץ (אנציקלופדיותhandbooks, companions) בפורמט אלקטרוני. בחירת הפורמט שבו נרכשו מונוגרפיות נעשתה על פי שיקולי עלות ובהתאם להעדפת הגורם הדורש. עם זאת, התפתחותו המהירה של שוק הספרים הדיגיטליים הביאה להכרה כי יש צורך להעריך בצורה מפורטת ומדויקת את צרכי המידע של משתמשי הספרייה בכל האמור בפורמט שבו ירכשו ספרים בעתיד, וזאת כדי לאפשר רכש מושכל ופיתוח אוסף מיטבי. לשם כך נערך סקר בקרב משתמשי הספרייה.

הסקר הורכב משני שאלונים קצרים ומובנים – שאלון שהופנה לסטודנטים מכל התארים והתוכניות ושאלון שהופנה לסגל האקדמי בפקולטות למדעי הרוח והאמנויות. הסקר הופץ באמצעות הדואר האלקטרוני לכל הסטודנטים והסגל האקדמי של הפקולטות. הסקר הועלה לרשת בראשון לינואר 2015, והיה פתוח למענה לכל אורך החודש. בסך הכול השתתפו בסקר 810 סטודנטים ו 82 אנשי סגל אקדמי, שמילאו שאלונים מלאים והם מהווים מדגם מייצג לאוכלוסיות הסטודנטים והסגל בפקולטות למדעי הרוח והאומנויות.

סיכום ממצאי הסקר:

–  הרוב המוחלט של הסטודנטים (למעלה מ- 90%) השתמשו בשנה האחרונה לפחות במשאב אלקטרוני אחד למטרות לימוד ומחקר, כאשר רובם עושים שימוש בכתבי עת אלקטרוניים, ספרים אלקטרוניים ובמאגרי מידע אלקטרוניים. השימוש העיקרי נחלק בצורה כמעט שווה בין שלושת סוגי המשאבים, אולם בחינת ההבדלים לפי התואר מראה כי הלומדים לתואר ראשון מעדיפים בעיקר ספרים אלקטרוניים, הלומדים לתואר שני מעדיפים בעיקר מאגרי מידע אלקטרוניים ואילו בקרב הלומדים לתואר שלישי כתבי עת אלקטרוניים הם המשאב העיקרי.

–  הרוב המוחלט של הסטודנטים נעזרו בספרים אלקטרוניים במהלך השנה האחרונה, בעוד ש- 26% השתמשו בתשעה כותרים לפחות. בהשוואה לסטודנטים, אנשי הסגל עושים שימוש רב יותר בספרים אלקטרוניים, כאשר 50% מהם נעזרו בשנה האחרונה בתשעה כותרים לפחות. מנתוני הסקר עולה כי ככל שהלימודים הם לתואר גבוה יותר, כך הסטודנטים משתמשים יותר בספרים אלקטרוניים. כמחצית מהסטודנטים לתואר שלישי (וגם אנשי הסגל) השתמשו בשנה האחרונה בתשעה כותרים אלקטרוניים לפחות, וזאת בהשוואה ל- 18% בלבד מקרב הסטודנטים לתואר ראשון.

–  רוב הסטודנטים נוהגים לקרוא ספרים אלקטרוניים באופן ישיר מהמסך – באמצעות מחשב, מחשב לוח או נייד (58%). השאר מדפיסים את החומר וקוראים בנייר (לפעמים או תמיד). גם רוב אנשי הסגל קוראים באופן ישיר ממסך המחשב, מחשב הלוח או הטלפון החכם (68%). השאר מדפיסים וקוראים בנייר (לפעמים או תמיד).

–  74% מאנשי הסגל ציינו כי המטרה העיקרית בקריאת ספרים אלקטרוניים היא לצורכי מחקר, 17% אמרו שהקריאה היא לצורכי הוראה והיתר לצורך מטרות אחרות.

–  16% מהסטודנטים ו- 24% מקרב אנשי הסגל ציינו כי השימוש בספרים אלקטרוניים קשה עבורם, כאשר הסיבה העיקרית (שצוינה ע"י מחציתם) מתייחסת לחוויית הקריאה, אותה הם מוצאים לא נעימה או לא נוחה או מעייפת. סיבות נוספות שחזרו על עצמן הן הקושי לכתוב הערות ולסמן קטעים, להוריד את הקובץ למכשיר האישי וסוגיות שקשורות להדפסה.

–  מבדיקת העדפת פורמט הקריאה של ספרי לימוד ומחקר בקרב הסטודנטים וקריאת מקורות ראשוניים, מונוגרפיות וקבצי מאמרים בקרב אנשי סגל, לא נמצאה באף קטגוריה העדפה גורפת כלשהי לפורמט אלקטרוני או לפורמט מודפס. אולם, לגבי העדפה לרכישה לאוסף הספרייה עולה כי מרבית הסטודנטים היו מעדיפים שהספרייה תרכוש ספרי יעץ וספרי לימוד ומחקר בפורמט אלקטרוני (כ- 84% ו- 77% בהתאמה). בדומה לכך, גם 70%-78% מהנשאלים מקרב אנשי הסגל מעדיפים רכישת פורמטים אלקטרוניים.

–  כפי שעולה מהתוצאות, האפשרות להורדת קובץ למכשיר אישי היא החשובה ביותר הן בקרב הסטודנטים והן בקרב אנשי הסגל (82% ו- 87% בהתאמה). גם המאפיינים האחרים שהוזכרו בסקר זכו לחשיבות גבוהה – כלי חיפוש מתקדמים, כלי עבודה על הטקסט ואפשרות הדפסה בלתי מוגבלת.

את תוצאות הסקר המלאות, ניתוחים, פילוחים ומסקנות ניתן למצוא בדוח המלא

JCR 2015 – חידושים משמעותיים בהערכה מדעית

הודעה מ-  18 ביוני 2015  כוללת מידע על שיפורים משמעותיים במהדורה ה-40 שנת 2015 של Journal Citation Reports  – מאגר המידע של Thomson Reuters   להערכה מדעית.

השיפורים כוללים:

  • Journal Impact Factor Percentile – מאון – מדד חדש – אימפקט פקטור מנורמל  שמאפשר השוואה של כתבי עת בדיסציפלינות שונות
  • Eigenfactor מנורמל  – מדד משופר  – כך למשל אם מדד ה- Eigenfactor  המנורמל  של כתב עת מסוים הוא 2 משמעות הדבר היא  שהשפעתו רבה פי 2  מכתבי עת אחרים בתחום המחקר.
  • תמיכה בניתוח מפורט של הנתונים על כתב העת – משתמשים יוכלו מעתה להוריד טבלאות נתוני ציטוטים לקובץ אקסל לניתוחים מפורטים יותר
  • OA FILTER – מאפיין  שיאפשר למשתמשים להעריך בקלות כתבי עת בגישה פתוחה

חידושים אלה בעלי פוטנציאל  להביא להגדרה מחודשת של ההערכה המדעית,  לצד  השקתו השנה  של Stateofinnovation .com   הופכים את שנת 2015  לשנה מוֹנוּמֶנְטָלִית  עבור  IP & Science division of Thomson Reuters.  חידושים אלו מוצגים באינפוגרפיקה

להודעה  בנושא

לאינפוגרפיקה

כלים מומלצים לעריכת קובצי וידיאו

הוידיאו הופך לאחד האמצעים היעילים לשיווק. במקביל גדל מספר הכלים  לעריכה של קובצי וידיאו.

כתבה שימושית בחנה  ובדקה מספר כלים  למטרה זו  . להלן  6 כלים /יישומים מומלצים  שמיועדים במיוחד לחובבנים  בעלי תקציבים מוגבלים ולו"ז  צפוף.

הכלים הם:

  1. Nutshell
  2.  Magisto
  3. Animoto
  4. Videoshop
  5. iMovie App
  6. iMovie for Macs

הכלים חלקם חופשיים, חלקם בתשלום מינימלי. בכתבה מתוארים בפירוט המאפיינים של כול אחד מכלים אלה ואופן השימוש בהם.  הכתבה כוללת גם קובצי  וידיאו שנוצרו בכלים אלה לדוגמה.

כמו כן  מומלץ בכתבה על 3 מקורות נוספים שיכולים לסייע ביצירה  כגון שילוב קטעי אודיו בוידיאו ועוד . המקורות הם:

YouTube Audio Library

Distill

Pexels Videos

לכתבה

כתבה נוספת בהקשר – 23 האפליקציות החדשות הטובות ביותר לתמונות ווידיאו לשנת 2014

כפתור הגישה הפתוחה – פיתוחים והתפתחויות

כפתור הגישה הפתוחה שמטרתו לשפר גישה ומודעות לתנועת הגישה הפתוחה הושק בנובמבר   2013

מאז צוות הפיתוח של הפרויקט גדל ועימו גם פיתוחים חדשים כולל אתר חדש ואפליקציית מובייל . בימים אלו מתוכנן מאפיין חדש שישלח באופן אוטומטי מייל למחבר כאשר המחקר שלו אינו זמין  בגישה פתוחה לציבור.

הטקטיקה של משלוח מייל למחבר אינה חדשה  אך  המאפיין החדש יהפוך את התהליך לקל ויעיל יותר, כולל עצה למחבר המאמר כיצד להפקיד את המחקר שלו במאגרים קייימים. ומשלוח הודעה למשתמש כאשר המאמר הופקד באחד המאגרים בגישה פתוחה.

JISC   משתתף במימון וציבור הקוראים והחוקרים נקראים אף הם לבקר באתר  JISC Supporting     Startup Projects עד 25 במאי 2015 ולסייע.

לקבלת הכפתור בפרטים נוספים באתר  www.openaccessbutton.org

Education and academic resources ורשימות נושאיות נוספות

Marcus ZillmanEducation and academic resources הוא  בלוג  נושאי שנועד לעקוב אחר מקורות  אקדמיים בתחום החינוך  בווב . האתר פותח ומתוחזק על ידי  Marcus P. Zillman.

האתר כולל מקורות בתחום  החינוך, הוראה מרחוק, כימיה, כלכלה , ספרים וכתבי עת, מתמטיקה וסטטיסטיקה, Moocs, עבודות גמר, מקורות בפילוסופיה, מדע וטכנולוגיה, מיומנויות למידה

רשימה נושאית זו היא רק אחת מיניי רבות של Marcus P. Zillman. כל הרשימות הנושאיות  נמצאות ב- WhitePapers.us

הרשימות כוללות  מקורות מידע רבים בנושאים מגוונים: מנועי חיפוש ומקורות מידע אקדמיים, בלוגים ואגרגטורים של חדשות,   מודיעין עסקי, הרשת העמוקה, חיפוש מומחים ואנשים, מחשוב ענן, בריאות, כלכלה רשתות חברתיות ועוד.

גידול דרמטי במשאבי הגישה הפתוחה – אפריל 2015

החל משנת 2005 מתפרסמים מדי רבעון נתונים, ניתוח ופרשנות על הגידול במשאבי הגישה הפתוחה ב- The Imaginary Journal of Poetic Economics  בסדרה Dramatic Growth of Open Access

ציוני דרך עיקריים על פי דוח 7 באפריל 2015:

Directory of open access journals –  ניכר גידול מתמשך ברבעון הראשון של 2015 בשיעור של 3 כותרים ליום.  מספר כתבי העת הגיע ל- 1.8 מיליון  מאמרים

Directory of Open  Access Books –  כולל  100 מו"לים

OpenDOAR –    מספר מאגרי המידע הגיע ל- 2857

Bielefeld Academic Search Engine –  מספר המסמכים עולה על 71 מיליון

Social Sciences Research Network – מספר המחברים החברים ברשת עולה על  275000

Internet Archive – מספר הטקסטים הגיע ל- 7.8 מיליון

PubMedCentral – מספר כתבי העת בגישה פתוחה  הגיע ל- 1443

לדוח המלא