דירוג האוניברסיטות – עובדות והרהורים

דירוג QS לשנת 2014 פורסם  ב- 16  בספטמבר 2014 .

על פי מדד זה נכרת דומיננטיות לארה"ב – 6 מקומות מבין עשרת המקומות הראשונים ולאחריה אנגליה – 4 מקומות ברשימת עשר האוניברסיטאות המובילות .

דירוג האוניברסיטאות בארץ הוא :

האוניברסיטה העברית  במקום ה- 138  עם ציון של 62.7  -ׁעליה מהמקום ה- 141 בשנת 2013,

הטכניון במקום ה- 190 עם ציון של 55.3- ירידה מהמקום ה- 183 בשנת 2013,   ואחריהם אוניברסיטת תל אביב  במקום ה- 195 עם ציון של 54.6-  עליה מהמקום ה- 196 בשנת 2013 ,  אוניברסיטת בן גוריון  במקום ה- 292 עם ציון של 42.3 – עליה מהמקום ה- 331 בשנת 2013  , אוניברסיטת בר אילן ברשימת המוסדות  שנמצאות במקומות 651-700  וחיפה ברשימת ה- 700+  .

המדד כולל גם דירוג  על פי  תחום מחקר.   מידע מפורט לגבי מקומה של אוניברסיטת תל אביב בתחומי המחקר השונים אפשר למצוא בכתובת:  http://www.topuniversities.com/node/9091/ranking-details/university-subject-rankings/2014

דירוג זה  אינו היחיד . דירוג נוסף – Times Higher Education-  THE עומד להתפרסם  ב- 1 לאוקטובר.

דירוג  נוסף  מוכר הוא

of World Universities ARWU –  the Academic Ranking   שהתפרסם ב- 15 באוגוסט 2014 על פיו האוניברסיטה העברית  דורגה במקום ה- 70  ואוניברסיטת תל אביב ברשימת ה- 151 -200

מדדים שונים אלו מעוררים את השאלה על פי איזה קריטריונים  נקבע הדירוג .

דירוג QS     על פי מה שמתועד באתר מתבסס על 6 קריטריונים:

academic reputation; employer reputation; faculty/student ratio; citations per faculty; international student ratio and international staff ratio

המוניטין האקדמי שהתבסס על סקר של אנשי אקדמיה על המוניטין של האוניברסיטאות בתחומם מהווה 40%  מהציון המשוקלל והציטוטים לפקולטה שהוא מדד לאימפקט המחקרי מהווה 20%

קריטריונים אלה מעלים הרהורים על מקומו של המחקר לעומת ההוראה בדירוג  ומשמעות הדירוג לגבי סטודנטים שמבקשים ללמוד באוניברסיטאות השונות

בכתבה מעניינת שהתפרסמה  בנושא נטען שבהתחשב בקריטריונים אלה נראה שהמחקר  תופס מקום מרכזי בהערכה ולא  איכות ההוראה. ולכן דירוג זה אינו יכול להוות שיקול בבחירת האוניברסיטה על ידי הסטודנטים

הכתבה מחזקת את העובדה שיש להתחשב בקריטריונים השונים על פיהם נקבע הדירוג ויש שמציעים  בכול מקרה לקחת את הדירוג בזהירות. למה ומדוע  אפשר למצוא בכתבה מעניינת נוספת בנושא

Talkwalker – גוגל של החיפוש החברתי ?

Talkwalker הוא מנוע חיפוש שמתבסס על השיח החברתי בווב . אפשר לחפש על פי נושא או על פי  שם של חברה  ומקבלים ניתוח מקיף של התוצאות על פי מקור,  דמוגרפיה  סנטימנט ועוד..

מקורות המידע מהם  שואב מנוע החיפוש את המידע מגוונים :  אתרי  חדשות, טוויטר, פייסבוק, בלוגים, פורומים, יוטיוב, פליקר גוגל +

יעיל לחיפוש מידע על חברות ונושאים פופולריים בשיח החברתי .

השימוש במנוע החיפוש חופשי  וכרוך בהרשמה חופשית.

למידע נוסף ודוגמה מפורטת  של אופן ניתוח תוצאות החיפוש

ספריות ודיגיטציה של חומרים ללא צורך באישור המו"לים

בית המשפט הגבוה באירופה  פסק  לאחרונה שספריות יוכלו לתעתק בצורה דיגיטלית ספרים שמצויים באוסף שלהם ( פעולת דיגיטציה)  וליעד אותם לעמדות מחשב ייעודיות בספרייה ללא צורך באישור המו" לים

מדברי בית המשפט:

“The right of libraries to communicate, by dedicated terminals, the works they hold in their collections would risk being rendered largely meaningless, or indeed ineffective, if they did not have an ancillary right to digitize the works in question,”

יחד עם זאת ספריות אינן יכולות להרשות למבקרים להדפיס או להוריד את הספרים  מאחר שמהמשמעות של הדבר הוא יצירת עותק נוסף שלא על ידי הספרייה ופעולה זו אינה מותרת.

לידיעה

אנשי אקדמיה ומודל הגישה הפתוחה בכתבי עת בגישה פתוחה ובוויקיפדיה

מודל הגישה הפתוחה צובר תאוצה   וגם אנשי אקדמיה יכולים להפיק ממנו תועלת.  בספרו של Peter Suber ניתן למצוא מידע מפורט על המודל וכיצד הפך לטרנד עכשווי  ולזרם המרכזי (מיניסטרים )

מודל נוסף  בגישה פתוחה הוא הוויקיפדיה.

מעניין להשוות  את דעותיהם של חוקרים על שני  מודלים אלו.

מחקר שפורסם לאחרונה ב- online information review    Xiao, L., & Askin, N. (2014). Academic opinions of Wikipedia and Open Access publishing. Online Information Review, 332-347. doi:10.1108/OIR-04-2013-0062  עשה זאת .  המחקר בדק   דעות של אנשי אקדמיה  על שני מודלים אלו . הסקר נערך בתקופה אוקטובר 2011  – אפריל 2012  והתבסס על מדגם קטן יחסית של 120 חוקרים

מסקנה  מרכזית של המחקר הייתה שלמשתנה מידת הניסיון  יש קשר עם היחס כלפי מודל הגישה הפתוחה – ניסיון מועט של החוקרים  משפיע שלילית על יחס זה .  דעות הקשורות ליתרונות ולחסרונות של הוויקיפדיה על פני המודל של הגישה הפתוחה בכתבי עת וההיפך אפשר למצוא במחקר המלא (למנויים) ובכתבה  חופשית  מפורטת בבלוג של LSE

14 מיליון תמונות מ- 2 מיליון ספרים ברשות הציבור הועלו לפליקר

הספריות הדיגיטליות Internet Archive ו- Open Library  מציעות   למעלה מ- 6 מיליון ספרים חופשיים ברשות הציבור  לכול.  14 מיליון תמונות מתוך  2 מיליון ספרים אלה   הועלו לאחרונה לפליקר והכוונה היא להעלות תמונות רבות נוספים מתוך הספרים בחודשים הבאים

ייחודו של האוסף שהוא לקוח מתוך ספרים שעברו דיגיטציה ובאמצעות כוחם של הנתונים הגדולים  הפכו מאוסף טכסטואלי לגלריה של תמונות.

התמונות שלקוחות מספרים ברשות הציבור אינן מוגנות בקניין רוחני וחופשיות ללא תשלום לכול

לאוסף התמונות של ארכיון האינטרנט

לכתבה בנושא

עתיד הספריות : מגמות, אתגרים וטכנולוגיות – דוח NMC

Horizon Project הוא פרויקט מחקר איכותי ששם לו למטרה לזהות ולתאר מגמות וטכנולוגיות שתהיה להן השפעה גדולה ביותר על החינוך ההוראה והמחקר . הדוח  מתפרסם מדי שנה מאז 2002 .

דוח 2014 מיוחד  לנושא הספריות  זמין עתה חופשי  לקריאה והורדה . הדו"ח שמשתרע על פני 50 עמודים בחן מגמות מפתח , אתגרים משמעותיים, וטכנולוגיות  שיכולה להיות להן השפעה על הספריות האקדמיות ברחבי העולם כולו  במהלך חמש השנים הבאות.

דוח זה הוא פרי של שיתוף פעולה  של NMC     עם  מספר מוסדות אקדמיים נוספים.

מגמות כגון התמקדות בניהול המידע המחקרי , עדיפות לתכנים במובייל , צורות חדשות של מחקר רב תחומי כול אלה יאיצו את אימוץ  הטכנולוגיות המתאימות בספריות אקדמיות.

את האתגרים שעומדים בפני הספריות  בחמש השנים הבאות ניתן לחלק לאתגרים קלים לפתרון , קשים לפתרון  וקשים אפילו להגדרה. האתגרים הפתירים הם שילוב הספריות האקדמיות בתוכנית הלימודים ושיקול מחודש  בכול הקשור  לתפקידים ולמיומנויות של הספרנים.

אתגרים קשים ביותר הם אימוץ הצורך בשינוי רדיקלי ותחזוקה מתמשכת של פרויקטים שיתופיים

התפתחויות  טכנולוגיות חשובות בספריות האקדמיות  בטווח של שנה שנתיים הן הוצאה לאור אלקטרונית ואפליקציות מובייל, בטווח של שנתיים שלוש – טכנולוגיות  שקשורות לציטוטים וביבליומטריקה, ותכנים בגישה פתוחה ובטווח של 4 – 5 שנים – האינטרנט של הדברים והווב הסמנטי ונתונים מקושרים.

בדוח אפשר לקרוא על ספריות ומוסדות אקדמיים שמעורבות בפרויקטים שונים רלוונטיים למגמות, לאתגרים ולטכנולוגיות שמוצגים בדו"ח  ומקורות רבים לקריאה נוספת .

לדוח המלא