אין ספק שחיפוש בגוגל ובמנועי חיפוש אחרים אחר ספרים אלקטרוניים חופשים בתחום הצילום יניב תוצאות רבות מהן אפשר לברור את הטובות והמתאימות.
רשימה של ספרים נבחרים שהתפרסמה באוגוסט 2014 באתר Light Stalking תוכל לחסוך את העבודה
בספרים אלה יוכלו בעלי עניין למצוא מידע וטיפים בתחום. רשימה זו שהתפרסמה באוגוסט 2014 מצטרפת לרשימה נוספת של 23 ספרים חופשיים שהתפרסמה ביוני 2014. רוב הספרים הם בפורמט PDF
חוקרים מתקשים היום לעקוב אחר שפע המאמרים , השיטות החדשות והפרויקטים המעניינים של עמיתים בתחומי עניין שלהם. התופעה מובנת נוכח ריבוי כתבי עת, כנסים, טכנולוגיות חדשות ומרחק גיאוגרפי שמפריד בין חוקרים.
כדי לסייע בבעיה ולעודד חילופי מידע NIH’s National Center for Biotechnology Information פיתח לאחרונה את PubMed Commons – שירות שמאפשר לחוקרים להיות מעורבים ברב שיח על מחקרים מדעיים 24/7 . שירות זה מאפשר לחוקרים בעלי פרסום אחד לפחות ב- PubMed להביע דעה, להעיר ולהאיר על כל מאמר שמתפרסם במאגר הביורפואי- PubMed.
באופן זה חוקרים יכולים לקבל משוב על הפרסומים שלהם, להגיע למקורות מידע נוספים לשתף מקורות ומידע ולקדם את הידע בתחום הביורפואי. שירות זה שהושק לפני מספר חודשים מונה כיום כ- 5000 חברים וכ- 1600 הערות. חוקרים נוספים נקראים להצטרף לפורום זה .
כיצד אפשר להצטרף? האם אפשר להביע דעה בצורה אנונימית? האם יש מגבלה על אורך ההערה? האם ההערות עוברות עריכה? – על שאלות אלה ואחרות אפשר לקבל תשובה בדף השאלות הנפוצות שבאתר
Pinterest הרשת החברתית לשיתוף תמונות יכולה לשמש כמנוע חיפוש לתמונות. הרשת כשמה כן היא מאפשרת ל"נעוץ" תמונות מבוססות תוכן בתחומי עניין שונים ולשתף אותם. אפשר לחפש ואפשר לדפדף על פי קטגוריות נושאיות
Pinterest גדלה וכתבה שהתפרסמה לאחרונה רואה בה אף מתחרה לגוגל תמונות בשל ייחודה כתמונות מבוססות תוכן . הכתבה כוללת אינפוגרפיקה שמדגישה את המאפיינים הייחודיים שהם בבחינת יתרון למערכת על פני גוגל תמונות , כגון: דפדוף על פי קטגוריות נושאיות, תמונות פופולריות, קשורות וכו'
השאלה המתבקשת לגבי השימוש בתמונות מ- Pinterest מה עם זכויות יוצרים ? האם הן חופשיות? אין ב- Pinterest את המאפיין שקיים בגוגל תמונות של סינון תמונות במסגרת creative commons.
החברים ב- Pinterest שמעלים תמונות הם האחראים על העלאת התכנים , ומסכימים שכל תוכן שהם מעלים גבי הלוחות שלהם אינם מפרים את זכויות היוצרים, כמו הם מעניקים בזמן פתיחת החשבון את הזכות לאחרים להשתמש בחומר שהעלו לצורך הצגה הפצה שכפול ושינוי, אבל מסתבר שקיימות בעיות ולכן מומלץ למשתמש שמעוניין להשתמש בתמונות לנקוט בזהירות על פי הכלל הגונב מגנב אינו פטור. מידע ועצות נוספות אולי יוכלו לסייע
לאינפוגרפיקה על יתרונות Pinterest באיתור תמונות
נראה שמו"לים מאמצים יותר ויותר את המודל של הגישה הפתוחה ויעידו על כך ההתפתחויות האחרונות
Royal Society of Chemistry הצהירה ב- 15 ביולי 2014 שכתב העת chemical science שהוא בבחינת אונית הדגל שלה יהיה חופשי בגישה פתוחה החל משנת 2015 . כתב עת בעל impact factor נכבד של 8.3 משמש את החוקרים בתחום הכימיה ברחבי העולם כולו. החל מינואר 2015 ואילך כתב העת יהיה חופשי לכול וכדי להקל על המעבר הוא יהיה חופשי גם למחברים במשך השנתיים הראשונות.
Elsevier הוא מו"ל נוסף שמרחיב בימים אלו את רשימת כתבי העת בגישה פתוחה:
ב-15 ביולי 2015 הודיע על השקתו של כתב עת חדש בגישה פתוחה – Burnout Research
לתופעת השחיקה השלכות גלובליות על החברה כולה והיא מעניינת לא רק את קהילת המחקר אלא גורמים במישור הממשלתי, הציבורי והפרטי. Burnout Research יהפוך למקום מרכזי בו כול הקהילה המתעניינת בנושא יוכלו לשתף מידע ורעיונות ולהציע כיווני מחקר חדשים. הייעוד שצופים מכתב העת הוא הבנה של הגורמים לבעיה כדי לסייע בפתרונה. הגיליון הראשון של burnout research זמין ב- ScienceDirect
כתבי עת חדשים בגישה פתוחה עליהם הצהיר Elsevier הם: New negatives in Plant Sciences שמטרתו המוצהרת היא:
"The journal aims to avoid publication bias, making all study results widely available to the plant science community. We are delighted to be able to help achieve this aim and are convinced New Negatives in Plant Science will be a strong addition to Elsevier's open access publications."
כתב עת נוסף בגישה פתוחה עליו הצהיר Elsevier ביולי האחרון הוא Bone Reports שמטרתו פרסום מחקרים וחקר מקרים שעוסקים באספקטים שונים של המטבוליזם של העצם .
מידע נוסף על תוכנית Elsevier בתחום הגישה הפתוחה אפשר למצוא בכתובת http://www.elsevier.com/about/open-access
הגישה הפתוחה צוברת תאוצה והעניין בא לידי ביטוי גם בגישה של מחברים כלפי פרסום מחקרים בגישה הפתוחה – בשני הערוצים – בכתבי עת (מסלול הזהב ) ובמאגרים מוסדיים (המסלול הירוק)
הסקר "Taylor & Francis Open Access Survey, June 2014," הוא סקר שנתי שני של Taylor & Francis שבדק את עמדותיהם של מחברים שפרסמו בשנת 2012 כלפי הגישה הפתוחה . הסקר התקיים במרץ 2014 ותוצאותיו התפרסמו ביוני 2014. השנה כ- 8000 מחברים מרחבי העולם ענו על הסקר לעומת 15000 מהשנה שעברה.
ההגדרה של גישה פתוחה על פי הסקר התייחסה לשני המסלולים : הזהב והירוק באופן הבא:
"Archiving of an article on a website or in a repository. This is often the accepted version of an article, not the final published article. " – green open access
" Publication of the final article (Version of Record). Article is made freely available online, often after payment of an article publishing charge (APC). " – gold open access
ממצאי הסקר: בהשוואה לממצאי הסקר בשנה החולפת הגישה של מחברים לתנועת הגישה הפתוחה חיובית יותר השנה
כך למשל אחוז המשיבים שהסכימו מאוד עם ההיגד שהגישה הפתוחה מאפשרת נראות גדולה יותר של הפרסומים גדל מ- 27% בשנה שעברה ל- 35% השנה ואלה שלא הסכימו עם ההיגד שאין תועלת ממשית בפרסום בגישה הפתוחה גדל מ- 30% ל- 39% השנה.
ממצאים מעניינים נוספים: – %46 מעוניינים לפרסם יותר מאמרים במסלול הירוק. על 36% מהמשיבים לסקר מקובל שיעשה שימוש חוזר בעבודתם שלא למטרות מסחריות גם ללא ידיעה או הסכמה קודמת שלהם בתנאי שיקבלו קרדיט כמחבר המקורי לעומת 34% בשנה שעברה.
הערה: האחוזים מתייחסים למספר המשיבים על השאלה הספציפית שהוא שונה בדרך כלל משאלה לשאלה.
מסע החקר המדעי של דרווין באונית הוד מלכותו ביגל שהחל בשנת 1831 מפורסם בשל תרומתו לתורת האבולוציה שלו. אין ספק שגם לאוסף הספרים שבאוניה במסע זה הייתה השפעה על חשיבתו של דרווין
האוסף עבר דיגיטציה והועלה לאחרונה לאתר Darwin Online . אוסף זה של האוניה ביגל כולל למעלה מ- 195000 ספרים ו- 5000 איורים.
אוסף נוסף שהפך לאחרונה למקוון הוא הספרייה המדעית האישית של דרווין שכוללת 1480 ספרים ונגישה דרך האתר Biodiversity Heritage Library
מאגרים מוסדיים שמשמשים לאחסון התנובה המדעית של מוסדות אקדמיים ומהווים אחד הערוצים של תנועת הגישה הפתוחה כוללים מספר הולך וגדל של פריטי מידע . חלקם כוללים מידע על עם טקסט מלא, חלקם כוללים מידע על עם טקסט מלא מוגבל למשתמשים מורשים בלבד וחלקם כוללים פריטי מידע שחל עליהם אמברגו או שהם מוגבלים רק לשימוש ברמת הקמפוס.
מעניין מהי מידת פתיחות המידע במאגרים מוסדיים ?
מטרת המחקר הייתה לבדוק את מידת פתיחות המידע ביחס לסוגי חומרים שונים: מאמרים מכתבי עת, ספרים, כנסים, תזות, דוחות וכו' בכדי להשיג הבנה טובה יותר של המאפיינים והדינמיקה.
מתוצאות המחקר עולה שרק 38% מפריטי המידע במאגרים המוסדיים הם בטקסט מלא חופשי. מידת הפתיחות שונה בין המאגרים המוסדיים השונים וגם בין הסוגים השונים של חומרי המידע.
סוגי החומרים הפחות פתוחים הם כתבי עת וספרים – 31% ו- 17% בהתאמה בעוד שבספרות אפורה שאינה נשלטת על ידי מו"לים כגון תזות ודוחות מידת הפתיחות גבוהה יותר – 76% ו-63% בהתאמה .
השאלה היא אם מידת חוסר הפתיחות הוא זמני עקב המעבר מתקשורת מדעית מסורתית או שהוא מאפיין בסיסי של המאגרים המוסדיים.
פרטים נוספים במאמר המלא
חוקרים יוצרים כמויות אדירות של נתונים בפורמטים שונים והשיתוף נעשה בדרך כלל באמצעות קבצים סטטיים של pdf על כול החסרונות שבכך
Figshare בהיותה פלטפורמה שמאפשרת לחוקרים לאחסן בענן בפורמטים שונים, לשתף ולקבל קרדיט על המחקר שלהם יכולה להוות פתרון.
הפלטפורמה משמשת כיום כ- 100000 חוקרים ומארחת למעלה מ- 1.5 מיליון קבצים
הפלטפורמה הבסיסית היא חופשית. בתשלום אפשר להשיג שירותים נוספים
מבחינת המשתמשים אפשר למצוא שם חומר מחקרי חופשי רב
אפשר לדפדף על פי קטגוריות נושאיות, ועל פי סוג חומר כגון: פוסטרים, תזות, קוד, תמונות, מצגות, בסיסי נתונים ועוד. כמו כן אפשר לסנן את החומר על פי זה מידת הצפייה, השיתוף והעדכון
אפשר גם לחפש באתר חיפוש בסיסי ומתקדם על פי מילה מהכותר, תגיות, מחברים ועוד
בראיון עם המייסד על הפלטפורמה מתאריך 25 ביולי 2014 אפשר ללמוד יותר על הפלטפורמה, היסטוריה ועתיד, יתרונות ומטרות . מהראיון עולה שגם כתבי עת יוקרתיים ומוסדות מחקר מכובדים עושים שימוש בפלטפורמה כפי שיעידו דברי המייסד:
Some of the biggest and most prestigious scientific journals in the world also use Figshare to store and visualise their data, including PLOS, Nature Publishing Group, Taylor & Francis and F1000. "We also partner with some of the largest and most prestigious academic institutions in the world to help them better manage their research data"
