מאגר חדש וחופשי באינטרנט של חברת EBSCO – מאגר GreenFILE

חברת EBSCO Publishing ממשיכה במסורת הפקת מאגרי מידע  שהם Open Access. מאגר GreenFILE הוא מאגר שהושק לאחרונה ומתמקד  ביחסים בין בני האדם לסביבה. נושאים לדוגמה הכלולים במאגר בין היתר הם: התחממות עולמית (Global warming), מיחזור, מקורות  דלק חלופיים ועוד. מידע נוסף על המאגר:

http://www.ebscohost.com/thisTopic.php?topicID=205&marketID=20

כתובת המאגר:  http://www.greeninfoonline.com/

כלי חופשי של Google לעריכת סקרים

שירות חדש של Google מאפשר ליצור שאלון אלקטרוני , לשלוח אותו לנמענים והתשובות מוזנות אוטומטית לגיליון אלקטרוני. שירות זה יכול לסייע מאוד בעריכת סקרים, לחסוך את חיבור הטופס האלקטרוני ואת הזנת הנתונים.
השירות מחייב חשבון ב- Gmail.
הוראות לשימוש בכלי :
א. מהחשבון האישי ב-Gmail לחצו על Documents
ב. מהמסך המתקבל בחרו ב-New/Spreadsheet
ג. בגיליון האלקטרוני שיתקבל לחצו על share
ד. מתקבלות מספר אופציות . בחרו באופציה "fill out a form"
ה. לחצו על "start editing the form" וערכו את השאלון . עם סיומו רשמו את כתובת הנמענים

הנמענים יקבלו את השאלון לתיבת הדואר שלהם והגיליון האלקטרוני יתעדכן אוטומטית כאשר המשתמשים יענו על השאלות.

האינטרנט הרג את הספר – האמנם?

"קופצים בקריאה ממקום למקום, קוראים קצת מפה וקצת מפה – זהו למעשה דור הגוגל" כך מוגדרת בעית הדור על פי פרופ' דיויד ניקולאס מנהל בית הספר לספרנות ארכיונאות ומידע ב- UCL , שחוקר בין היתר את אופן השימוש בספרים אלקטרוניים.
זה לא שהספר האלקטרוני לא מצליח. על פי נתונים שנאספו על ידי הפורום העולמי של הוצאות לאור דיגיטליות, בתחילת 2008 נרשמה עלייה של ‭24%‬ בהכנסות מספרים אלקטרוניים, לעומת התקופה המקבילה ב-‭.2007‬ הבעיה היא אנחנו. הדור הנוכחי הולך ומאבד את היכולת לקרוא טקסטים ארוכים. מחקרים ברחבי העולם מלמדים כי דור האינטרנט מגלה קשיים בהבנת הנקרא.
גישה זו של "קפיצה ממקום למקום" יכולה לדעתו של פרופ' ניקולאס לפגוע ביכולת המחקר של הסטודנטים והחוקרים בעתיד. אחד הפתרונות שפרופ' ניקולאס מעלה, לפחות בתחום האקדמי, היא לחזק את יכולותיהם של הספרנים ולהפוך אותם למדריכי קריאה …

קרדיט לד"ר אריאל פרנק שהפנה את תשומת לבי לכתבה.
לכתבה המלאה …

Web 3.0 – ה- Web הסמנטי ותפקיד הספרנים

ה-Web ממשיך לגדול ולהתפתח מבחינה כמותית וטכנולוגית.
מקובל היום לומר שאנו עומדים על סף המהפכה הסמנטית. ה- Web היום הוא בעיקרו Web סינטקטי היצגי – בו מציגים המשתמשים מידע . תוכנו של ה-Web היום מובן לבני אדם אך אינו מובן למחשבים. ה-Web הסמנטי, חזונו של Berners-Lee, לעומת זאת יאפשר למכונות – למחשבים לקרוא ולהבין את משמעותם של התכנים וזאת על ידי הצמדת מידע–על (metadata) למידע ב-Web בשפה שתהיה מובנת למחשבים. מרכיב חשוב ב-Web הסמנטי הם האונטולוגיות. המושג אונטולוגיה שאול מתחום הפילוסופיה ופירושו תיאור היש הקיים. בתחום המידע והמחשבים זהו מודל המתאר את מפת המושגים בתחום מסוים תכונותיהם והקשרים ביניהם. ההגדרה המצוטטת ביותר היא זו של Gruber:
“an explicit specification of conceptualization "
המבנה של האונטולוגיות מתואר על ידי שפות סמנטיות RDF/ RDFS ו- OWL באמצעותן "מבינים" המחשבים את משמעות הטקסט – מושגים, תכונות וקשרים, וכתוצאה מכך מתאפשר אחזור מידע ברמה שקשה להשגה ב-Web הסינטקטי.
הצגת המושגים והעקרונות של ה-Web הסמנטי מוצגים במאמר מעניין "An introduction to the Semantic Web for health sciences librarians" . מאמר זה סוקר בקצרה מספר פרויקטים בתחום הביו-רפואי בהם נעשה שימוש בטכנולוגיות של ה- Web הסמנטי כמו ה- UMLS – Unified Medical Language System מערכת שקרובה ביותר לאונטולוגיה בשל הרשת הסמנטית שהיא כוללת בנוסף למרכיביה האחרים וביניהם המטא-תזאורוס.
ולנו הספרנים מבטיח המחבר כר נרחב של פעילויות בעתיד בתחום זה – שכן תחום זה שעוסק למעשה בשפה מבוקרת ובארגון מידע זקוק למומחיותם ולניסיונם של הספרנים