כאשר יוג'ין גארפילד  הציג לראשונה בשנת 1955 את הרעיון  של מדד האימפקט פקטור  מבוסס הציטוטים כמדד להערכה  מדעית  הוא לא  תיאר לעצמו שיבוא יום והמדד יהפוך לנושא שנוי מאוד במחלוקת.

היום הגידול המתמשך בשימוש מדעי באתרים חברתיים כגון  אתרי סימניות חברתיים לאקדמיה, רשתות חברתיות לאקדמיה ומיקרובלוגים מהווה הזדמנות לעקוב אחרי האימפקט המדעי בדרכים חדשות והוליד  מדדים אלטרנטיביים – Altmetrics  – מונח זה  מוגדר כיצירה וחקר מדדים חדשים שמושתתים על הווב החברתי  לניתוח והערכה

 רשימה מוארת מקיפה של כלים ושירותים רלוונטיים לנושא התפרסמה בנובמבר 2012  ב- College and Research Libraries News..

הרשימה כוללת:

• מקורות מידע כלליים למדדים מבוססי ציטוטים  :  Google Scholar Citations, SCImago Journal and Country Rank,  Scopus ו- Web of Knoledge
• מקורות מידע ייחודיים למדדים אלטרנטיביים – Altmetrics כגון: Altmetrics.org, ,PLos Article Level MetricsPublish or Perish     
• רשתות חברתיות אקדמיות  כגון:   Academia.edu  ו- Mendeley
• בלוגים ומדיה כגון: Citation Culture   ו- Scholarly Kitchen
• כלים ושירותים לתמיכה במחקר ביבליומטרי   כגון : EBRP של Elsevier
• ארגונים, כנסים ורשימות תפוצה  כגון  :  International Society for Scientometrics and Informetrics, ACM Web Science Conference  ו- ASIST SIGMETRICS

לרשימה המלאה

בפוסט קודם כתבתי על רשימת אתרי היעץ  החופשיים הטובים  ביותר לשנת 2012 שנבחרו על ידי ALA.   אחד האתרים  הוא  CitationFox  – אתר  שנמצא עדיין בגרסת ביתא שכולל  מדריכים מפורטים   לכללי ציטוט  של APA      ו-MLA.

 המדריכים  הם  של  University at Albany, State University of New York  והם מפורטים מאוד וכוללים דוגמאות לציטוט מגוון  מקורות מידע.

באתר אפשר למצוא גם מדריך מקיף  לכלים ויישומים לציטוטים שכולל בין היתר רשימה ותיאור של   תוכנות ביבליוגרפיות חופשיות ,  תוכנות  אחרות בתשלום מינימלי ועוד

 לאתר הראשי של המדריכים

בפוסט קודם כתבתי על altmetrics – גישה ומדדים חדשים להערכה מדעית ,אלטרנטיביים למדדים המסורתיים, ומושתתים גם על הווב החברתי.

מידע מסוג זה אפשר למצוא במספר מקורות . אחד מהם הוא total impact

באתר total-impac אפשר לקבל דוח  שמאגד נתוני אימפקט מהרבה מקורות .

נתוני האימפקט באתר מושתתים על מספר מקורות :

·         Facebook
·         Plosalm –   נתוני האימפקט של מאמרים מ- PLoS
·         Slideshare
·         Github – מאגר מידע מקוון לתוכנה בקוד פתוח
·         Topsy – מנוע חיפוש לווב החברתי
·         Wikipedia
·         Citeulike – אתר סימניות חברתיות לאקדמיה
·         Delicious – אתר סימניות חברתיות כללי.
·         Mendeley –  רשת חברתית לאקדמיה ותוכנה ביבליוגרפית
·         Dryad – מאגר מידע של מאמרים שפיטים בביולוגיה
·         Scienceseeker –  אתר שכולל חדשות מדע
·         Pubmed
לא כל המקורות תומכים ב- creative commons , לכן לא כל המידע שבאתר חופשי. הכוונה כן  לטפל בנושא בכיוון זה.

האתר יכול לשמש חוקרים שמעוניינים לדעת כמה פעמים הורידו את העבודה שלהם, שמרו אותה כאתרים מועדפים או כתבו עליהם בבלוגים

כלים אלטרנטיביים דומים הם:
Altmetrics.com
Plum Analytics
PLoS Article-level Metrics application
Science Card
Citedln
ReaderMeter

הגידול המתמשך בשימוש מדעי באתרים חברתיים כגון  אתרי סימניות חברתיים לאקדמיה, רשתות חברתיות לאקדמיה ומיקרובלוגים מהווה הזדמנות לעקוב אחרי האימפקט המדעי בדרכים חדשות.

נושא זה נחקר יותר ויותר ותופס מקום גם בכנסים מקצועיים. גם בכנס  ACM Web Science Conference 2012  שהתקיים ב- 22- 24 ביוני  2012  באבנסטון, אילינוי  התקיימה סדנה מיוחדת לנושא –  Almetrics12.

המונח Altmetrics   מוגדר כיצירה וחקר מדדים חדשים שמושתתים על הווב החברתי  לניתוח והערכה .  החזון מתואר במניפסט  באוקטובר 2010

על פי מניפסט זה של    ALTMETRICS בשנים האחרונות חל גידול בספרות המדעית,  וגידול זה מחייב סינון של הרלוונטי והאיכותי ביותר . למרבה הצער,  שלושת המדדים המסורתיים :  Peer-review , מדדים מבוססי ציטוטים  ו- JIF    –  שמודד ממוצע ציטוטים למאמר  נכשלים במילוי המטרה.

 שיטת ה- Peer-Review   על פיה  מאמר עובר תהליך של שיפוט והערכה על ידי 2 שופטים שרת יפה את הקהילה המדעית אלא שנראה שאותות הזמן מתחילים להיות ניכרים בו.  חיסרון עיקרי הוא העובדה שהתהליך איטי

 מדד הציטוטים הוא שימושי אבל לא מספיק. מדד כמו h-index הוא איטי אפילו יותר מאשר תהליך ה- peer-review. ציטוט ראשוני של עבודה  יכול להימשך שנים, עבודה חשובה יכולה להישאר ללא ציטוטים, מדדים אלה צרים , ישנה התעלמות מאימפקט מחוץ לאקדמיה  ומהסיבות וההקשר של הציטוטים.

 JIF  שמודד את ממוצע הציטוטים למאמר לעתים נעשה בו שימוש לא נכון להערכת האימפקט של מאמרים בודדים.  למרבה הצער הפרטים המדויקים בהקשר למדד זה  נותרו בגדר של סוד מסחרי והאפשרות למניפולציה קלה יחסית.

 היום הרבה חוקרים ואנשי מדע עוברים לווב  שכולל מגוון שירותים רלוונטיים : שירותים מקוונים לניהול רשומות ביבליוגרפיות כגון Zotero ו- Mendeley  שכל אחד מהם כולל עשרות מיליוני מאמרים , טוויטר ובלוגים  מקצועיים/מדעיים.

 בסביבה מגוונת זו Altmetrics  –  מדדים מגוונים אף הם בצורת קישורים , סימניות, דיונים  יכולים להוות מדד אימפקט  מתאים . מדדים אלה מהירים יותר מ- peer review,  שלא כציטוטים  מדדים אלה עוקבים אחר האימפקט מחוץ לאקדמיה , אחרי מאמרים משפיעים שאינם מצוטטים ואימפקט ממקורות שלא עברו את התהליך של השיפוט.

 כמובן שנושא ה-Altmetrics  עדיין בראשיתו ושאלות רבות עדיין אינן פתורות אך המשבר במדדים הקיימים היום והגידול המואץ בתקשורת המדעית  מחד לצד המגוון הגדול והמהירות של  ה- Altmetrics  הופכים אותם להיות כדאי השקעה.

לאתר altmetrics

 קישורים למאמרים  וכתבות בנושא 

  תודה לד"ר רות נדזל שהסבה את תשומת לבי לנושא זה בכתבה ששלחה לי 

בזמנו שלחתי דרך הבלוג הזמנה ליום העיון Research Evaluation Metrics – International and Local Perspectives . יום העיון שאורגן על ידי Elsevier והמחלקה ללימודי מידע באוניברסיטת בר-אילן התקיים בראשותן של פרופ' יהודית בר אילן ופרופ' בלומה פרץ באוניברסיטת בר-אילן ב- 27 באוקטובר 2011

יום העיון עסק בפרספקטיבות שונות במישור המקומי והבינלאומי של מדדים להערכה מדעית . כמו כן התמקד בדרכים כיצד לגייס מדדים אלו לצורך קבלת החלטות בנושאי מדינות ומימון.

סקירה על יום העיון אפשר למצוא בגיליון ינואר 2012 של research trends . מטרת הכנס הייתה לעודד דיונים פתוחים ולמידה הדדית בין גורמים ממשלתיים שאחראים על המימון של הפעילות המדעית המקומית והחוקרים באקדמיה. יום העיון התמקד בשלושה היבטים של הנושא: ההיבט התיאורטי, מדיניות המחקר במישור הלאומי והערכה מדעית הלכה למעשה תוך הצגת חקר מקרים ספציפיים. .

מסקנות עיקריות כלליות שנשמעו בכנס: יש תחילה להגדיר את המטרות להערכה מדעית ורק אחר כך לבחור בהתאם את המתודולוגיה המתאימה, ועל פיה לבצע את הניתוח הביבליומטרי לצורך הערכה.

הערכה מדעית במישור הלאומי אינה קלה ואינה יכולה להעשות על פי מדד אחד . בשימוש במתודולוגיות להערכה מדעית יש לקחת בחשבון את היכולות והגישות המדעיות במישור המקומי.

אירועים דומים לכנס זה לעידוד השיח בין גורמים ממשלתיים ואקדמיה מתוכננים לשנת 2012 במקומות אחרים בעולם.

Google Scholar  שכולל מאמרים מכתבי עת וגם מציג נתונים על ציטוטים של מאמרים נחשב לעתים כמקור אלטרנטיבי או משלים למאגרי מידע ייעודיים לציטוטים כמו Web of Sciences או Scopus. האם זה כך? מה יעילותו של גוגל סקולר לניתוחים ביביליומטריים ומה יעילותו ככלי להערכה מחקרית /מדעית.

על כך מנסה מחקר חדש שאמור להתפרסם בקרוב בכתב העת Scientometrics לענות. המחקר:
Is Google Scholar useful for bibliometrics? A webometric analysis
התבסס על ניתוח כתובות הדומיין של המקורות ולא על ניתוח של שמות מחברים או מוסדות. איסוף הנתונים התבצע ב- אוגוסט 2010.

בהסתמך על ניתוח זה המחקר הגיע למסקנה שגוגל סקולר חסר את בקרת האיכות של כלי ביבליומטרי. הכיסוי הגבוה שהוא מציע כולל לעתים פריטי מידע שאין להשוותם עם אלה של מאגרי מידע דומים. כך למשל מממצאי המחקר:
אוניברסיטאות מסין, טיוואן , ספרד, ברזיל ואינדונזיה מיוצגות ומדורגות מעבר למצופה.
במקרים מסוימים מאגרי מידע בינלאומיים גדולים או לאומיים או מאגרים מוסדיים אחראים למספר הרב של התוצאות. אך בהרבה פעמים אחרות תכנים מקומיים, כולל נירות בכתבי עת בעלי אימפקט נמוך , ספרות מדעית פופולרית , דוחות שלא פורסמו או חומרים תומכי הוראה מוצגים יתר על המידה.

לאור זאת, המסקנה של המחקר היא שהשימוש בגוגל סקולר למטרות ביבליומטריות והערכה צריך להיעשות בזהירות, במיוחד לגבי פריטי מידע שאינם חופפים עם אלה שקיימים ב- Scopus או ב-Wos .

יחד עם זאת השקתו של Google Scholar Citations והעדכון של Microsoft Academic Search משנים את דרגת המחויבות של מנועי חיפוש אלה לניתוח הציטוטים, בעיקר בכל הקשור לתיאור אישי ומטרות הערכה. ניתנת האפשרות למחברים לתקן טעויות לשנות פרופיל וכו' ברוח הווב 2.0 ובכך כלים אלה הופכים מתחרים רציניים לרשת החברתית הייעודית לאקדמיה – ResearchersID של ISI Thomson או לשירותי זיהוי המחברים של Scopus

בזמנו כתבתי פוסט על דרוג האוניברסיטאות . דרוג נוסף – דרוג Leiden זמין כעת. דרוג Leiden של האוניברסיטאות לשנת 2011/2012 מושתת על הפרסומים ב- Web of Sciences. . נכללים בחישוב המדד פרסומים ממדעים ומדעי החברה בלבד. פרסומים במדעי הרוח ואמנויות אינם נכללים מכיוון שבתחומים אלה הדרוג של Leiden אינו מדויק מספיק. בנוסף לכך בחישוב הדרוג נלקחים בחשבון רק פרסומים מסוג article, letter, review . .

הדרוג של Leiden מציע מספר מדדים:

• מדד ממוצע ציטוטים – Mean citation score – MCS – ממוצע הציטוטים של פרסומי האוניברסיטה

• מדד ממוצע ציטוטים מנורמל – MNCS – Mean normalized citation score – ממוצע הציטוטים של פרסומי האוניברסיטה מנורמל על פי תחומים, שנת הוצאה, וסוג פרסום. משמעותו של MNCS בערך של 2 למשל הוא שפרסומי האוניברסיטה צוטטו פי שניים מאשר הממוצע בעולם.

• Proportion top 10% publications -PPtop 10% – יחס הפרסומים של האוניברסיטה, בהשוואה לפרסומים דומים, ששייכים ל-10 המצוטטים ביותר. פרסומים דומים הם פרסומים באותו תחום, שנה ושייכים לאותו סוג מסמך.

במדדים שלעיל נמנו ציטוטים עד סוף שנת 2010. ציטוטים עצמיים לא נלקחו בחשבון. מדד ה- Proportion top 10% publications- PPtop 10% בשל יציבותו נחשב למדד החשוב ביותר בדרוג Leiden.

בנוסך למדדים אלו דרוג Leiden מספק גם מדדים של שיתוף פעולה מדעי . דרוג Leiden מאפשר גם להוציא מכלל החישובים הביבליומטריים כתבי עת שאינם בשפה האנגלית ( משום שיש להניח שאינם נקראים באותה מידה כמו פרסומים בשפה האנגלית) .

האתר מציע למשתמש אפשרויות של דפדוף וחיפוש. אפשר לדפדף ברשימת 500 המוסדות האקדמיים בעולם על פי דרוג יורד של מדד Proportion top 10% publications- PPtop 10%, אפשר לחפש דירוג של אוניברסיטאות מתוך ה- 500 הנמצאות ברשימה על פי מספר פרמטרים – אזור, ארץ, מספר אוניברסיטאות, סוג מדד ושיטות חישוב. כאשר בחרתי בכל האוניברסיטאות בישראל קיבלתי את מכון ויצמן בראש הרשימה עם מדד Proportion top 10% publications של 17.2% ואחריו את האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב, הטכניון, אוניברסיטת בר-אילן ואוניברסיטת בן גוריון. כמובן שאפשר לבחור דרוג על פי פרמטרים שונים מאלו שבחרתי והדרוג כנראה ישתנה בהתאם. על פי דדד השיתוף לדוגמה אוניברסיטת תל אביב נמצאת במקום ראשון ואחריה אוניברסיטת בר –אילן. וזהו היתרון של המדד שמאפשר לצפות בהישגים האקדמיים מנקודות מבט שונות.

לאתר

תפקידים מסורתיים של הספרייה התמקדו בעניינים שנוגעים לרכש, ארגון אוספים , חיפוש ואחזור מידע למשתמשי הספרייה. בעשורים האחרונים עם הגישה האלקטרונית למשאבי המידע ופיתוח מערכות ידידותיות , קל יותר למשתמש לבצע בעצמו את חיפוש המידע ואחזורו. נוכח מצב זה לעתים ישנה תחושה שאחד התפקידים המסורתיים של הספרנים נשמט מידיהם או לפחות כבר אינו נדרש באותה מידה כמו קודם .

מצב זה הוביל את הספריות לחפש תפקידים חדשים ואכן בעשורים האחרונים מדע המידע והספרנות נמצא בשלבים שונים של הגדרת תפקידים מחדש. ספריות אקדמיות ,לפחות באירופה, שמות את הדגש על פיתוח שירותים שקשורים לתקשורת המדעית. כך למשל הן מגלות תמיכה בכל היזמות שקשורות לגישה פתוחה כמו אירוח כלים להוצאה לאור בגישה פתוחה, פיתוח מדריכים של כתבי עת בגישה פתוחה, ואחריות על המאגרים המוסדיים.

בכל הקשור למאגרים המוסדיים מעורבותן של הספריות יכולה להיות כפולה: מצד אחד ספרנים מעורבים בכל הקשור לפיתוחם ואחזקתם,  מצד שני מאגרים אלה מהווים בסיס לניתוח כמותי ביבליומטרי והערכה מדעית וגם כאן ספרנים יכולים לתרום את חלקם. העניין בביליומטריקה להערכה מדעית גדל בספריות ובאקדמיה בכלל והספרנים בספריות אקדמיות הם מועמדים טבעיים לקבל את תפקיד הניתוחים הביבליומטריים.

בין הגורמים שהופכים אותם למועמדים טבעיים לעסוק בניתוחים ביבליומטריים אפשר לציין את העובדה שביבליומטריקה היא תחום חשוב במחקר במדע המידע והספרנות , לספרנים מיומנויות של פיתוח מידע ביבליוגרפי ובהרבה מקרים הם מעורבים בפיתוח המאגרים המוסדיים ויש להם גישה מידית למידע שמשמש מקור לניתוחים והערכה מדעית.

מאמר מעניין שהתפרסם לאחרונה והתבסס על סקר , סוקר את הפעילות הביבליומטרית של הספרנים במוסדות אקדמיים בשבדיה. שאלון הסקר הופץ ברשימת תפוצה בתקופה 23 בפברואר 2010 ועד ה-17 במרץ 2010 בקרב 48 מוסדות לחינוך גבוה ומחקר.

במאמר אפשר למצוא מידע על הפעילות הביבליומטרית של הספריות האקדמיות , היקף פעילות ומנדט , האופי של הפעילות הביבליומטרית ועד כמה ספריות מציעות שירותי ניתוח ביבליומטרי ולמי , הזדמנויות, תועלת וסיכונים. מסתבר שספריות מציעות שירותים של ניתוחים ביבליומטריים ליחידות שונות באוניברסיטה כולל הנהלה וגם לקבוצות מחקר ולבודדים בנוסף להדרכה בנושא. אין ספק, תפקיד חדש זה מגדיל את הנראות של הספריות האקדמיות בהקשר האקדמי הרחב.

הערכה מדעית של חוקר חשובה למועמדותו לתפקיד מסוים, לקידום בתפקידו, להקצאת משאבים למימון מחקריו ועוד..

רגילים להשתמש במדדים שונים מבוססי ציטוטים כדי להעריך חוקרים. אך האם זה תמיד נכון לעשות זאת ? האם נכון להשתמש באותם מדדים כשהחוקר נמצא בראשית דרכו המדעית וכאשר כבר עשה כברת דרך בדרכו המדעית. על כך מנסה מאמר שהתפרסם ב- research trends מנובמבר 2011 לענות.

המאמר מציג 3 תקופות זמן בדרכו של חוקר : שנה , חמש שנים ועשר שנים.
הטענה המרכזית היא שבכל תקופה יש להתחשב במדדי הערכה שונים.

בשנה הראשונה החוקר בדרך כלל עדיין לא פרסם דבר. הוא נמצא בשלב של קריאה וגיבוש רעיונות למחקרים עתידיים. בשלב זה ברור שניתוחים ביבליומטריים לא יתאימו להערכה. מדדים שכן יתאימו בשלב זה הם ציוני המבחנים, פעילות ברשתות חברתיות ייעודיות לאקדמיה, השתתפות פעילה בסדנאות ובכנסים.

שלב של חמש שנות מחקר. בשלב זה החוקר פרסם מספר מאמרים והוא סולל ומבסס אט אט את מעמדו בשדה המחקר שלו. רוב הזמן מוקדש לניסויים, כתיבת מאמרים, פעילות ברשתות חברתיות. בשלב זה מדדים ביביליומטריים יתאימו יותר להערכה מדעית מאשר בשלב הראשון , אבל מדדים מסורתיים שמבוססים על ממוצעים לא יהוו מדד מדויק בשל המספר הקטן יחסית של פרסומים וציטוטים.

בשלב זה מדדים שימושיים יותר יהיו מדדי שימוש או הורדות של מאמריו של החוקר לדוגמה כמה פעמים צפו בפרסומיו במאגר מסוים כגון Scopus . היבט חשוב נוסף יכול להיות שיתוף פעולה. האם החוקר היה שותף לפרסומים עם חוקרים מוערכים בארצות ובמוסדות שונים.

שלב של עשר שנים . בשלב זה של הקריירה מדדים ביבליומטריים כגון h-index יכולים להיות מדדים נכונים ומתאימים. אבל יש להתחשב גם בנוכחות הציבורית של החוקר. מהי תרומתו לכנסים ולאירועים רלוונטיים לנושא מחקרו , גם נוכחות בכלי התקשורת ובמספר תחומים גם נתוני פטנטים יכולים להיות רלוונטיים.

יש לציין שכלי חדש של Elsevier – SciVal Strata נועד לתת תמונה ויזואלית על פעילותו של החוקר בשלבים שונים של הקריירה . חוקרים יכולים להעריך את האימפקט המדעי שלהם ולראות עצמם כחלק מקבוצה.

בנוסף לשלב בקריירה בו נמצא החוקר חשוב גם להתחשב במטרה שלמה מבוצעת ההערכה ומי מבצע את ההערכה – גוף מממן, שותפים פוטנציאליים למחקר וכו'.

למאמר בנושא.

מצגות של סדנה של Thomson Reuters בשיתוף עם CSIR-NISCAIR בנושא מדדים להערכת מדעית שהתקיימה ב- 9 בנובמבר 2011 במלון Jaypee Siddharth בניו דלהי זמינות כעת . המצגות עוסקות בהיבטים שונים של הנושא כגון:
מהו impact של מחקר והיבטיו השונים : האקדמי, הכלכלי והחברתי והמדדים להערכתו.
המחקר גלובלי, דינמי ומשתנה – מפה עולמית של המחקר על פי מדינות עם התייחסות מיוחדת להודו. Scientometrics ועוד..

למרות שחלק מהמצגות התמקדו במקומה של הודו על מפת המחקר אפשר ללמוד מהמצגות גם על ההיבט הכללי של הנושא.

למצגות

דפי הדרכה בנושאים ביבליומטריים
בזמנו כתבתי על MyRI – ערכת כלים מקיפה בגישה פתוחה להדרכה בנושאים ביבליומטריים שקשורים להערכה של כתבי עת וחוקרים.

דפי הדרכה נוספים בנושא הערכה מדעית בפורמט pdf אפשר למצוא באתר של UQ library . דפים אלו כוללים מידע תמציתי ומבהיר במגוון נושאים רלוונטיים כגון מהו h-index , מידע על הרשת החברתית הייעודית לקהילה האקדמית ResearchID, מידע על דירוג האוניברסיטאות , כלים למדידת ציטוטים ועוד ..

Google Scholar Citations
בתחילת אוגוסט 2011 כתבתי על כלי להערכה מדעית שמושתת על גוגל סקולר – Google Scholar Citations. אז הכלי היה בשלבי בחינה עם מספר קטן של משתמשים. ב- 16 בנובמבר 2011 גוגל הודיעה שהכלי פתוח כבר לכול.

לשאלות נפוצות בכל הקשור לשימוש בכלי
למידע בפוסט קודם על הכלי 
לאתר 
לכתבה בנושא– תודה לד"ר אריאל פרנק על המידע אודות הכתבה,  ותודה לרבקה טייך על ההזמנה לכלי זה

Publish or Perish היא תוכנה חופשית ברשת שמאפשרת לבצע ניתוחים לצורך הערכה מדעית של חוקרים בהסתמך על הנתונים בגוגל סקולר. התוכנה תואמת מגוון מערכות הפעלה: Microsoft Windows, Apple Mac OS X, and GNU/Linux .

מידע על התוכנה ואופציה להורדה אפשר למצוא באתר הבית של Anne-Wil Harzing מאוניברסיטת מלבורן שבאוסטרליה- אתר שמיועד לחוקרים וכולל מידע וכלים שרלוונטיים לחוקרים ולפרסום מדעי.

התוכנה Publish or Perish מעבדת את הנתונים מגוגל סקולר מנתחת אותם ומציגה שורה של מדדים להערכה מדעית. על פי מה שנכתב באתר , התוכנה מציגה את המדדים הבאים:

• Total number of papers

• Total number of citations

• Average number of citations per paper

• Average number of citations per author

• Average number of papers per author

• Average number of citations per year

• Hirsch's h-index and related parameters

• Egghe's g-index

• The contemporary h-index

• The age-weighted citation rate

• Two variations of individual h-indices

• An analysis of the number of authors per paper.

כאשר מתייחסים לתוצאות שמספקת התוכנה יש להתחשב במאפיינים של גוגל סקולר בכל הקשור לציטוטים ולהתייחס לנתונים בהתאם. כאשר כותבים בשפות שאינן השפה האנגלית או כותבים בספרים ולא בכתבי עת יתכן מצב שמספר הציטוטים יהיה נמוך מהמצב האמיתי.

למרות הערכות שגוגל סקולר טוב יותר מ-ISI במקרים אלה, הרי אין זה נכון לגבי כלל תחומי המחקר. שימוש בגוגל סקולר להערכה מדעית מתאים יותר לתחומים הבאים: עסקים, ניהול, פיננסים וכלכלה, הנדסה, מדעי המחשב ומתמטיקה, מדעי הרוח ואמנויות .

בשאר תחומי המחקר ובעיקר במדעי הטבע ומדעי הבריאות מומלץ לאמת תוצאות עם WOS ו- Scopus.

להורדת התוכנה

מן הראוי לציין שבאתר זה אפשר למצוא מידע נוסף וכלים נוספים שיכולים לסייע לחוקר.

דירוג האוניברסיטאות של Times Higher Education/Thomson Reuters לשנת 2011- 2012 התפרסם. דירוג זה נעשה על ידי Times Higher Education בתיאום עם Thomson Reuters שסיפק נתונים לצורך כך.

הדירוג התבסס על 13 אינדיקטורים שמייצגים את פעילות האוניברסיטאות בכל תחומי הפעילות שלה והעיקריים בהם : הוראה , מחקר וציטוטים . כל אחד משלושת תחומי פעילות עיקריים אלה הווה 30% מהציון הכללי המשוקלל לו זכה המוסד.

דירוג זה הוא כלי חשוב ושימושי – לסטודנטים לבחירת קורסים, לאקדמאים לקבלת החלטות שקשורות לקריירה, לקבוצות מחקר לצורך בחירת עמיתים, למנהלי אוניברסיטאות לצורך הערכת הפעילות ולהחלטה על סדר עדיפויות אסטרטגיות, וגם כלי לממשלות להתווית מדיניות לאומית.

באתר אפשר לצפות ברשימת 400 האוניברסיטאות המובילות בעולם, כמו כן אפשר לקבל את דירוג האוניברסיטאות בעולם על פי אזור גיאוגרפי  – אירופה, אסיה, צפון אמריקה, דרום אמריקה, אוקיאניה ואפריקה ועל פי נושא –  הנדסה וטכנולוגיה, מדעי החיים, בריאות (קליני ופרי קליני) , מדעי הפיסיקה, מדעי החברה , רוח ואמנויות.

אפשר לקבל מידע כללי על כל אחד מהמוסדות המדורגים, את הציון שלו זכה בחמשת האינדיקטורים העיקריים ואת הציון המשוקלל .

על פי דירוג זה חמש האוניברסיטאות המובילות בעולם הן : California Institute of Technology , Harvard University , Stanford University , University of Oxford , ו – Princeton University .

בישראל – על פי דרוג זה האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב נמצאות ברשימת 200 האוניברסיטאות המובילות בעולם. האוניברסיטה העברית בירושלים נמצאת במקום ה- 121 עם ציון משוקלל של 50.4 ואוניברסיטת תל-אביב נמצאת במקום ה- 166 עם ציון משוקלל של 45.4

מן הראוי לציין שבאתר יש קישור  להורדת אפליקציה חופשית ל- iphone שמאפשרת למשתמש לעשות מניפולציות שונות על הנתונים כגון שינוי השקלול של האינדיקטורים העיקריים להערכה, וסינון תוצאות על פי ארץ ועוד.

לאתר

Elsevier והמחלקה ללימודי מידע באוניברסיטת בר-אילן מזמינים אתכם ליום עיון בנושא מדדים להערכה מדעית. יום העיון
Research Evaluation Metrics – International and Local Perspectives
יעסוק בפרספקטיבות שונות במישור המקומי והבינלאומי של מדדים להערכה מדעית . כמו כן יתמקד בדרכים כיצד לגייס מדדים אלו לצורך קבלת החלטות בנושאי מדינות ומימון.

יום העיון בראשותן של פרופ' יהודית בר אילן ופרופ' בלומה פרץ יתקיים באוניברסיטת בר-אילן ב- 27 באוקטובר 2011 . יום העיון חופשי, יש צורך בהרשמה מראש.

לטופס ההרשמה

לתוכנית יום העיון

גוגל השיקה בחודש שעבר כלי להערכה מדעית שמושתת על גוגל סקולר – Google Scholar Citations. כלי זה מאפשר לחוקרים לעקוב אחרי הציטוטים למאמרים שלהם. מחברי המאמרים יכולים באמצעותו לעקוב אחרי אלו שמצטטים אותם, לקבל בצורה ויזואלית תמונת ציטוטים לאורך זמן ולחשב מספר מדדי ציטוט.. חוקרים יכולים ליצור ולתחזק פרופיל ציבורי של רשימת המאמרים שלהם. פרופיל ציבורי זה יופיע בתוצאות של גוגל סקולר כאשר יחפשו את שם החוקר.

כיום Google Scholar Citations הוא בשלבי בחינה עם מספר קטן של משתמשים, והכוונה לאפשר את השימוש בו חופשי לכול. אפשר להירשם כדי לקבל מידע מתי הכלי יהיה זמין לכול. המדדים שהוא מאפשר בשלב זה הם : h-index , i10-index וסך כל הציטוטים. יש לזכור שהכלי מושתת על האינדקס של גוגל סקולר ומספר הציטוטים והמאמרים של המחברים לקוחים מהאינדקס שלו ומתעדכנים אוטומטית בכל עת שהאינדקס מתעדכן. יחד עם זאת הכלי מאפשר למחבר שליטה בנושא אם אינו מעוניין בעדכון אוטומטי של מאמר מסוים.

במקביל, מנוע החיפוש המדעי של מיקרוסופט,שלו כלי דומה ל- Google Citations Report ,הוסיף בחודשים האחרונים מספר כלים שמושתתים על ניתוח הציטוטים – מגמות פרסומים ודרוג של חוקרים מובילים בתחום. אך למרות המאפיינים הרבים של פלטפורמה זו לגוגל סקולר יש את היתרון של גודל האינדקס שעל פי דעתם של חוקרים הופכים את המדדים שלו לאמינים ומדויקים יותר.

מכול מקום, עם הצטרפות ענקיות החיפוש לתחום זה של ניתוח והערכה מדעית והשקתם של כלים חופשיים שיאפשרו לחוקרים סטטיסטיקות ציטוטים, ויזואליזציה של רשתות המחקר ומעקב אחר שדות המחקר החמים – אין ספק שמיפוי עולם המדע יהיה קל יותר מבעבר, ואנשי מדע ומוסדות מחקר יוכלו אולי להיות פחות תלויים בפלטפורמות קיימות יקרות.

לכתבה ב- nature news

למידע בגוגל על GSC

לכתבה ב- Scientist