תוכנית Assessment in Action – האימפקט של הספריות על הסטודנט והצלחתו

Assessment in Action: Academic Libraries and Student Success”- AiA  – היא תוכנית בת 3 שנים של  ACRL שבא נוטלים חלק 300 מוסדות אקדמיים ומטרתה לבדוק את האימפקט של הספריות באמצעות  הדרכה, יעץ, אוספים, מרחב ועוד.. על תהליך הלמידה והצלחתו של הסטודנט.

הפוסטרים של 75 צוותים שנטלו חלק בפרויקט ותארו את הפרויקטים השונים של הספריות שבוצעו בשנה האחרונה במסגרת התוכנית הוצגו בכנס ALA  2014 שהתקיים ביוני האחרון

אפשר לקרוא על הפרויקטים בתקצירים ב-  poster guide -pdf

הפרויקטים מגוונים ומהם ניתן ללמוד בין היתר על האימפקט של מודלים שונים של הדרכה על אוריינות המידע של הסטודנטים,  הקשר בין שימוש בספרייה והצלחת הסטודנטים ועוד..

פרויקטים אלה יכולים לשמש דוגמה לספריות אחרות שמעוניינות לבצע מחקרים דומים.

לקובץ תקצירי הפרויקטים

The State of Reference Collection – מסמך אינפורמטיבי

כיצד משפיעות טכנולוגיות חדשות, מקורות בגישה פתוחה  ובעיות תקציב על  הספרנים בכול הקשור ליַעַץ – תפיסת היַעַץ, רכש ושימוש בהווה ובעתיד.

על כול אלה מנסה מחקר של SAGE      שהתפרסם ביוני 2014  לענות.

שיטות המחקר כללו סקר של 482 ספרנים מרחבי העולם, מספר קבוצות מיקוד וראיונות.השאלות בסקר התייחסו לסוגי מקורות מידע שנחשבים למקורות יעץ, אילו מקורות יעץ שימושיים ביותר, המודעות של המשתמשים ליעץ ועד כמה ספרנים שבעי רצון ממודעות זאת.  58%  מהספרנים שענו על הסקר היו ספרנים מספריות אקדמיות. 37% בספריות מיוחדות , 4% מספריות ציבוריות  ו-1% בספריות בתי הספר.

מממצאי המחקר :

ההגדרה של היעץ משתנה מכיוון שההבחנה בין מקורות יעץ מסורתיים ומקורות מידע אחרים מטשטשת , אבל עתיד היעץ רחוק מלהיות עגום למרות התחרות מגוגל, ויקיפדיה ושאר מקורות המידע ולמרות הבעיות התקציביות.  זאת מכיוון ששירות היעץ  באופניו השונים – אם כשירות דלפק או שירותי יעץ למחקר  עדיין חיוני מפני שהמשתמשים מוצפים בשפע של מידע וזקוקים להדרכת הספרנים לשימוש במקורות יעץ מתאימים מבלי לכנותם  "יעץ". מקורות מידע אלה מגוונים וכוללים מאמרים, מאגרי מאמרים, נתונים סטטיסטיים  ווידיאו וכול מקור מידע אחר שנותן מענה לצורכי המידע של המשתמשים.

מה הם מקורות המידע המועדפים:

75%  מהספרנים סבורים שמאגרי מידע שכוללים מאמרים הם כלי היעץ השימושי ביותר

לאחר מאגרי מידע מקורות היעץ  שנחשבים כשימושיים ביותר הם מאגרי מידע סטטיסטיים  – 51% מהספרנים סבורים כך , ומאגרי מידע ביבליוגרפיים שכוללים מפתוח  ותקצירים-   42%

68% מהספרנים בספריות אקדמיות ו- 50% מספריות מיוחדות מעדיפים מקורות יעץ מקוונים , ו- 60% ספרנים מספריות ציבוריות ו- 31% ספרנים מספריות מיוחדות דווחו שאין להם העדפה לפורמט מסוים .

עוד נמצא ששימוש במקורות יעץ חופשיים שכיח כמקורות מידע בתשלום. בספריות אקדמיות זה קיים  בין היתר בגלל הרצון לקדם למידה מתמשכת גם לאחר סיום הלימודים.

ביחס לתקציב היעץ – מעט ספרנים דווחו על גידול בתקציב בחמש השנים האחרונות . בספריות אקדמיות וספריות מיוחדות 49% דווחו שהתקציב ליעץ הצטמצם בחמשת השנים האחרונות ובספריות ציבוריות – 65%  דווחו על צמצום בתקציב . צמצום נוסף צפוי בעתיד.

נצפים שינויים עתידיים באופיו של היעץ מכיוון שספרנים רואים ביעץ כול מקור  מידע  אחר ולא עוד רק כלי  בפורמט מודפס. ספרנים מעדיפים מקורות יעץ מקוונים מכיון שהם סבורים שאלה משרתים טוב יותר את המשתמשים ומפני שהכלים לגילוי ידע מקלים על איתורם. מבחינת הרכש- לספרנים בספריות אקדמיות וציבוריות יש העדפה קלה לאגרגטורים.

מידע נוסף במסמך המלא .

כמה משלמת האוניברסיטה שלך עבור כתבי העת? רכש בחבילות – עסקה טובה ?

פעמים רבות  רכש של כתבי עת אלקטרוניים על ידי האוניברסיטאות מתבצע  בשיטת  חבילות  והמשא ומתן לרכישת החבילות מתבצע מאחורי דלתיים סגורות  בעקבותיו מגיעים להסכם מחירים שהוא חסוי  בדרך כלל.

לאחרונה צוות כלכלנים החליט לחקור  את הנושא.  התחקיר  החל  ב- 2009  והוא הקיף כ- 100 אוניברסיטאות וקוֹנְסוֹרְצְיוּמִים  בארה"ב . הנושא נחקר ביחס למו"לים  Elsevier, Springer – Wiley  והתייחס למחירים של אותה שנה.  התוצאות  התפרסמו  ב- 16 ביוני  ב- Proceedings of the National Academy of SciencesPNAS ומאמר בנושא התפרסם בגיליון –20 ביוני 2014  של כתב העת Science

תוצאות המחקר העלו שיש אוניברסיטאות שמשלמות מחיר כפול מזה  שמשלמות אוניברסיטאות אחרות באותו סדר גודל כאשר  המודל הסטטיסטי בתחקיר מושתת  על מספר הסטודנטים הרשומים ומספר תארי ה- PhD   בכול מוסד . .

מצד שני הועלו טענות מצד מו"לים וגם ספרנים שהתוצאות יכולות להטעות שכן יש לקחת בחשבון את ההיסטוריה של המוסד עם המו"ל וגם את מספר ההורדות של המאמרים .

לצד הטיעון שהחבילות מוזילות מחירים לאוניברסיטאות נטען גם  שהחבילות  משרתות גם את המו"לים שכן הן כוללות כתבי עת לא חשובים שלולא היו כלולים בחבילה לא היו נרכשים ואולי בסופו של דבר מודל החבילות לא תמיד משתלם לצרכנים

פירוט נוסף במאמר המלא (למנויים)

קובץ אקסל שכולל פירוט הפרשי מחירים ששלמו 100 אוניברסיטאות (למנויים)

מגמות מרכזיות בספריות אקדמיות 2014 –דוח ACRL

מדי שנה  ה-  ACRL Research Planning and Review Committee   מפרסמת  מסמך על המגמות הבולטות בספריות אקדמיות. השנה לאחר הרבה דיונים וסקירות ספרות הוועדה החליטה על נושא מרכזי אחד למגמות העכשוויות – שיתוף פעולה עמוק יותר. הוועדה מצאה דוגמאות לשיתוף פעולה בחינוך הגבוה  שהספריות האקדמיות יוכלו להשתתף ולתרום.

הועדה התמקדה בקטגוריות הבאות:

נתונים ומידע – ספריות צריכות לשתף פעולה עם גופים נוספים אחראים בתחום המחקר ומענקי המחקר כדי לתמוך בתהליך המחקר.  התפתחויות אחרונות בכול הקשור ל- big data , open data  מאפשרים פיתוח יוזמות חדשות, שירותים ומשאבים שיכולים לענות על הצרכים בשלבים השונים של המחקר.

לדוגמה : כלי כמו open refine שיכול לסייע לחוקרים לעשות שימוש חוזר בנתונים יכול לשמש גם ספרנים לא רק בסיוע לחוקרים אלא גם לשימוש בספריות

שירותים דיגיטליים מותאמים אוטומטית לכל הפלטפורמות –  עיצוב רספונסיבי מאפשר לאתר אחד  באופן אוטומטי להתאים עצמו לגודל של מסך המשתמש. הרבה ספריות מתקדמות לעבר עיצוב רספונסיבי של אתרים. מגמה זו מהווה תחום הזדמנויות לשיתוף פעולה עם מחלקות לשירותי ווב. כמו כן ספריות צריכות לשתף פעולה בתחום עם ספקים כדי להגיע לעיצוב אתר  מותאם לגדלים השונים של מסכים.

פתיחות בחינוך הגבוה – הגישה הפתוחה – ספריות אקדמיות ממשיכות לתמוך בהוצאה לאור בגישה פתוחה ובנוסף מתחילות לספק תמיכה פיננסית ולקדם מקורות ומשאבים  פתוחים בתחום החינוך OER  . ההתפתחויות בתחום ה- MOOCS  פותחות  אף הן כר נרחב לשיתוף פעולה ותמיכה של הספריות.

הצלחת הסטודנט – ספריות משתפות פעולה עם גופים אחרים במוסדות האקדמיים בכול הקשור  למדד הצלחת הסטודנט. מצפים מספריות אקדמיות לראות במדדים שונים שקשורים להישגי הסטודנט והצלחתו כחלק מפעילות ההערכה שלהן .שיתוף פעולה עם גופים אחרים במוסדות האקדמיים בנושא מתחייב, ויש בו כדי להציג את ערכה של הספרייה.

למידה מבוססת קומפטנציה – קיים לחץ על מוסדות לצמצם את הוצאות הסטודנט ולפתח מודלים חלופיים להערכה שאינם מבוססים על נקודות זכות של קורסים ומדדים אחרים מסורתיים. . התוצאה שימת דגש על למידה מבוססת כישורים  שמאפשרת לספריות הזדמנות לשלב אוריינות מידע ומיומנויות מחקר בתוכנית הלימודים.

Altmetrics – היום הגידול המתמשך בשימוש מדעי באתרים חברתיים כגון  אתרי סימניות חברתיים לאקדמיה, רשתות חברתיות לאקדמיה ומיקרובלוגים מהווה הזדמנות לעקוב אחרי האימפקט המדעי בדרכים חדשות והוליד  מדדים אלטרנטיביים – Altmetrics  – מונח זה  מוגדר כיצירה וחקר מדדים חדשים שמושתתים על הווב החברתי  לניתוח והערכה., ב- 20  ביוני 2013  NISO – The National Information Standards Organization  הצהיר על פרויקט דו שלבי לפיתוח סטנדרטים בתחום ה- Altmetrics. תחום זה פותח בפני ספריות אקדמיות אפשרויות ללמד ולסייע לחוקרים בשימוש נכון במדדים אלו.

Digital humanities – משמעותו  שילוב  מחקרים במדעי הרוח במתודולוגיות מסורתיות עם טכנולוגיות דיגיטליות על מנת להשיג   מחקר אפקטיבי בתחום מדעי הרוח. ספריות אקדמיות יכולות למלא תפקיד מרכזי בסיוע לפקולטה למדעי הרוח  בתחום המחקר על ידי הוראת מיומנויות חיוניות, זיהוי וארגון מקורות מתאימים וקשר עם יחידות נוספות בקמפוס .

לדו"ח המלא

.

כלים לגילוי ידע ושיווק משאבי הספרייה – מה התחדש ?

כלים לגילוי ידע שמאפשרים אחזור מידע ממקורות מידע  של הספרייה בתיבת חיפוש אחת  מאפשרים לספרייה לחשוף את אוספיה  ובכך מהווים כלי שיווקי חשוב לא פחות מעלונים, פוסטרים  וכו'

ארבעת הפלטפורמות הגדולות היום הן:

EDS      של Ebsco

Primo של Ex Libris

Summon  של Serials Solutions

ו- WorldCat  של OCLC

לאלה שעדיין לא בחרו – מה לבחור?

כתבה שהתפרסמה ב- 3 ביוני 2014  כוללת מידע על 4 הפלטפורמות תוך התייחסות לאינדקס המרכזי , שירותי הספרייה, מאפיינים חדשים  וייחודיים

ebscoEDS   – שירות  שה- tagline   שלו הוא" Take Discovery to the Next Level"   הוסיף לאחרונה את המאפיין Research Starters  בראש תוצאות החיפוש שמאפשר למשתמשים לראות ביבליוגרפיות ומאמרים נוספים קשורים לנושא החיפוש. ייחודו של EDS הוא בתאימות שלו עם כול מאגר ידע ו-link resolver. בנוסף ה- API   שלו מאפשר אינטגרציה כמעט  עם כול ILS

primoPrimo – שה- Tagline שלו הוא  "Empowering Libraries to Address User Needs " הוא השירות היחיד שיש לו הסכמים לחיפוש בתכנים של Proquest  ו- EBSCO . מאפיינים חדשים יחסית הם: פרסונליזציה של תוצאות  ומאפיין הדפדוף, וייחודו של השירות הוא בפונקציונליות הגבוהה בכול הקשור ל- OPAC.

summonsySummon  שה- tagline  שלו הוא "A Digital Front Door for the Library 's Resources"  מתאפיין באינדקס אחד מאוחד שכולל נרמול של מידע העל לפני פעולת האינדוקס. לאחרונה המנשק שלו הוא רספונסיבי לגדלים שונים של מסכים במגוון מכשירים וכול מאפייניו נגישים גם במובייל.  מאפיין חדש נוסף הוא מצאי ספרים אלקטרוניים אוטומטי במאגר הידע שלו. בעתיד הקרוב מתוכננת אינטגרציה עם התוכנה הביבליוגרפית Flow . הטכנולוגיה שלו "match and merge technology"   שכוללת את נרמול המידע לפני הכנסתו לאינדקס מאפשרת אחזור מהיר ושווה של ספקי התכנים השונים.

worldcatWorldCat   של OCLC  שה- tagline שלו הוא "Connect your library to the world" הוא  שירות גילוי הידע היחיד שמאפשר גישה ל- WorldCat . הוא מסייע למשתמשים להגדיל את הנראות של האוספים שלהם הודות לשיתוף פעולה עם  גוגל , גודרידס ווויקפדיה. התוכנה לניהול אוספים CONTENTdm מסיעת למנויים להנגיש את התכנים באוספים הדיגיטליים בכול פורמט כולל ארכיונים היסטוריים, עתונים, ספרים ומפות

harvardלאחר בחירת תוכנה כלשהי מגיע שלב ההטמעה. כדי לא להמציא את הגלגל מחדש כדאי ללמוד מניסיון האחר. מידע מפורט  על ההיערכות לקראת שלב ההטמעה אפשר למצוא במסמכים שפרסמה אוניברסיטת הרווארד שמתכוננת בחודשים הקרובים להטמיע את primo

Computers in Libraries 2014 – מבחר מצגות

הכנס ה- 29 של  Computers in Library 2014 התקיים ב- 7-9 באפריל  במלון הילטון בוושינגטון.

ספריות  משתנות ואפשר ללמוד מניסיונם של אחרים – בכנס הוצגו בין השאר גם יישומים ופרויקטים שנעשו בספריות ומהם ניתן להפיק לקחים וללמוד.

ההרצאות בכנס עסקו בנושאים  מגוונים כגון: שימוש בוורדפרס ליישומי הספרייה והעדפתו כאלטרנטיבה על יישומים מסחריים כגון Libguides , עיצוב מחדש של אתר הבית של הספרייה בעיצוב רספונסיבי ,כלים ויישומים בשירות הספרייה אינטרנט ובתי ספר, אפליקציות למובייל, הווב החופשי, ספרים אלקטרוניים, הרשת הלא נראית,הספרייה כמו"ל , ויזואליזציה של מידע , סטודנטים ipads ומחקר,  הטמעת אפליקציות ויישומי ווב 2.0  בספרייה כיוונים עתידיים בספרייה כגון  –  Google glass  ושירותי הספרייה ועוד..

מצגות הכנס זמינות  לצפייה והורדה

מצב הספריות בארה"ב – 2014 – דו"ח ALA

דוח ALA        2014  על מצב הספריות בארה"ב פורסם.  הדו"ח שמשתרע על פני 81 עמודים  כולל מגוון נושאים כגון: ספריות והמעורבות בקהילה, ספריות ציבוריות, ספרים אלקטרוניים וזכויות יוצרים, ספריות בתי ספר, ספריות אקדמיות, רשתות חברתיות,  ועוד.

מהדוח עולה שספריות ממשיכות להתאים עצמן לצרכים המשתנים של החברה  ומגבירות את המעורבות שלהן בקהילה.

ספריות אקדמיות ממשיכות להתמודד עם אילוצים כלכליים.  נמשכת המגמה של  שינויים בחללי הספרייה, העברת אוספים ותפקידי צוותים.

ספריות אקדמיות מגדילות את אוסף הספרים האלקטרוניים,  ותורמות משמעותית יותר מאי פעם ללמידה של הסטודנטים. מגמות אלו מבוססות על סקרים . נתונים מפורטים מסקרים אלה כלולים  בדוח  המלא.

לדו"ח המלא

תוכנות בקוד פתוח בשירות הספרייה

קוד פתוח משמעותו    גישה פתוחה לקוד תוכנה עם אפשרות להשתמש, לערוך שינויים ולהפיצו מחדש ובכך מהווה מודל שיתופי לפיתוח התוכנה

קיימים היום ברשת הרבה תוכנות/כלים בקוד פתוח  שיכולים לשרת באופנים שונים את הספרייה.

בכתבה  מעניינת באתר שמוקדש לקוד פתוח  מתוארים 5 כלים מוכרים פחות שיכולים לשרת באופנים שונים את הספרייה.

לדוגמה:

SubjectsPlus – תוכנה שיכולה לשמש למטרות שונות כגון:  יצירת מדריכים, רשימת צוות הספרייה, רשימת מאגרי מידע, שאלות נפוצות וכול זאת עם הרבה אפשרויות להתאמה אישית

BibApp – כלי שמשמש כרשת חברתית לחוקרים. מאפשר לאתר חוקרים ושיתוף פעולה ברמת הקמפוס בתחומים מסוימים ובכך  יכול לשמש ספריות אקדמיות לקשר את החוקרים בקמפוס עם מומחים בתחום כדי לסייע להם במחקר . כמו כן מסייע  בהחלטות שנוגעות לפרסום מחקרים של החוקרים בווב. דוגמה ליישומה אפשר לראות בכתובת:https://connections.ideals.illinois.edu/

Guide on the Side – כלי חופשי שפותח על ידי אוניברסיטת אריזונה ומאפשר יצירה מקוונת אינטראקטיבית של מדריכים. דוגמה למדריך שפותח בכלי זה אפשר למצוא בכתובת http://www.library.arizona.edu/applications/quickHelp/tutorial/searching-the-ua-library-catalog.

OpenRoom – תוכנה לניהול הזמנות לחדרים וחללים פתוחים בספרייה.

התוכנות הן בקוד פתוח וחופשיות. כמובן שהשימוש בתוכנות אלו מחייב קודם התקנתן בשרת ווב.

לכתבה בנושא

QR בשירות הספרייה – חיבור בין הפיזי לדיגיטלי

קוד Quick Response Code – QR  הוא למעשה ברקוד שמאפשר קידוד  מידע טקסטואלי בצורה גראפית-ויזואלית וכיום מקובל להשתמש בו  להצגת כתובות אינטרנט בצורה גרפית.

אפליקציות בטלפונים חכמים קוראות קוד QR   מאפשרות גישה ישירה לאותן כתובות.

מיזם  חדש – Q-Read שגייס אפשרויות טכנולוגיות אלה לשירות הספרייה פותח  בספרייה לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב . המיזם מאפשר חיבור בין הפיזי לדיגיטלי –  כאשר מצוי בידי המשתמש העותק הפיזי של ספר לדוגמה הוא יוכל להגיע לגרסה האלקטרונית של הספר, להפניות לביקורת על הספרים ולקישורים רלוונטיים נוספים  כולל תוצאות חיפוש מדעת"א  בנושא.

למיזם יתרונות אותם מפרט  עידו אהרון מפתח המיזם :

  • " על ידי העלאת תצלומי מפות נוכל לתרום להפחתת התלות של הסטודנטים במשאביה הפיזיים של הספרייה כגון מחשבים, סורק ומכונת צילום.
  • יתרון נוסף הוא האפשרות להפנות לאתרים שונים העוסקים בנושא המבוקש ובכך להציג מידע משלים לפריט או לנושא.
  • דרך לספריות ליצור מיזם טכנולוגי בעלות מינימאלית.
  • יצירת הפנייה לביקורת על הספר באתרי הוצאות הספרים או החנויות כדוגמת Amazon או Google books.
  • הצגת תוצאות חיפוש מדעת"א עבור הנושא המבוקש.
  • סטודנטים יוכלו לתרום באופן פעיל על-ידי שיתוף מידע אודות פרקים מספר או מאמרים וזאת על-ידי העלאת סיכומים (דרך הספרייה) והצמדת הקוד לספר או לכתב-העת.
  • הצגת הספרייה כמתקדמת טכנולוגית ושירותית יותר עבור הסטודנטים"

כמובן שמיזם זה יכול להיות ישים גם בספריות אחרות .

פרטים נוספים על המיזם כולל דרך יצירת הקוד אפשר לקרוא במסמך של עידו אהרון על המיזם ובסרטון המיזם ביוטיוב

תודה לעידו על המסמך והמידע

WEB 2.0 בספריות אקדמיות – טכנולוגיות ומגמות

 

מאמר שהתפרסם בגיליון 32   2014  של כתב העת Library Hi Tech שופך אור על השימוש בטכנולוגיות של Web 2.0   בספריות אקדמיות בארה"ב

המחקר בדק את השימוש ב- 100 ספריות אקדמיות מובילות בארה"ב. המחקר , כמותי באופיו, התבסס על אתרי הבית של הספריות הנחקרות. במשך שבועיים  נבדקו אתרי הבית של הספריות כדי לבדק  את השימוש ביישומי WEB 2.0 –   כולל רשתות חברתיות, בלוגים, RSS , ויקי, פודקסטים/וודקסטים, ואתרי סימניות חברתיות.

ממצאי המחקר:

מבין כול יישומי WEB 2.0  השימוש הנפוץ ביותר הוא ברשתות חברתיות – בכול 100 הספריות נמצאה נוכחות בפייסבוק וטוויטר . במקום השני מבחינה פופולריות נמצא הבלוג עם שיעור שימוש של   99%  ולאחריו RSS   ומסרים מהירים/צ'אט עם שיעורי שימוש של 97%  ו- 91%  בהתאמה. שיעור השימוש בוודקסטים  היה 47%  ובפודקסטים – 46% . שיעור השימוש באתרי סימניות חברתיות/ תיוג היה 39%  ובמקום האחרון נמצא הוויקי עם שיעורי שימוש של 34% .

נתונים אלה מלמדים שספריות אקדמיות מרבות להשתמש ביישומי WEB 2.0  כדי  לקדם את עצמן, להעשיר את שירותי הספרייה, ולחשוף מקורות מידע למשתמשי הספרייה.

ממצאים אלה דומים בחלקם לממצאים של  מחקר קודם (עבודת פוסט דוקטוראט )  משנת 2011 בו אפשר למצוא מידע רב ומפורט על מידת השימוש בטכנולוגיות של WEB 2.0  בספריות והשלכת השימוש בטכנולוגיות אלו על הספריות.  מחקר זה כולל בין היתר ממצאים שהתבססו על סקר אתרי הבית של 100 ספריות אקדמיות שחברות ב- ARL . מחקר זה מצא שכול הספריות משתמשות בכלים שונים של Web 2.0  .

בלוגים , מיקרובלוגים, RSS , מסרים מהירים , רשתות חברתיות , פודקסטים, וודקסטים נמצאו בשימוש נרחב בעוד שוויקי, שיתוף תוכנות ומצגות, עולמות וירטואליים, דפים מותאמים אישית ומנועי חיפוש ורטיקליים נמצא בשימוש פחות .  לאור זאת נראה שהמגמה נמשכת.

מגמה זו אינה ייחודית רק לארה"ב. בכתבה שמשווה  את ממצאי המחקר שהתפרסם בכתב העת Library Hi Tech   עם מחקר  דומה שנעשה קודם לכן בספרד נמצאו ממצאים דומים שמצביעים על אותה מגמה של שימוש  ביישומי WEB 2.0  בספריות .

The Transparent Library Ebook – שקיפות בספרייה

The Tansparent Library Ebook הוא ספר אלקטרוני  חופשי חדש שמאגד בתוכו את כול הטורים  של  “The Transparent Library”    מ- Library Journal שהתפרסמו בשנים 2007 -2009 כולל מאמרים חדשים  עדכניים  על השינויים מאז  2009.

The Transparent Library     מושתתת  על 3 עקרונות עיקריים :  קהילה פתוחה, אימוץ  שינויים, ומבט לעתיד.

בספר אפשר למצוא  עצות והמלצות כיצד ליישם עקרונות אלו הלכה למעשה.

קהילה פתוחה משמעותה  ללכת לקהילה פיזית ווירטואלית  לדבר על הצרכים , ההיצע וכיצד להתקדם קדימה

אחד ההמלצות היא חשיפה-. אחד מהעקרונות של ספריית 2.0  הוא  שספרייה חיבת להיות רלוונטית  לאוכלוסייה המקומית באופן  שסיוע פוליטי ומימוני יגבר . שקיפות מסייעת למנהלים לעשות זאת . חשיפה ,כולל בעיות תקציביות ,  אפקטיבית  בטווח הרחוק.

מומלץ  לדבר על חזון הספרייה, תכניות לשירותים חדשים, כלים חדשים בהתאם לצרכים המשתנים . מנהלים יכולים לנצל את השקיפות כדי להגיע לקהילה   ואפילו בלוג מנהל  עם מתן אפשרות להערות ללא עריכה  מומלץ

ספרייה 2.0   אין משמעותה  יצירת שירותים חדשים או לשכנע לנסות רעיונות חדשים אלא לעיין ולדון מחדש ברעיונות  הקיימים , להעריך  שירותים חדשים וקיימים

בשירותי הספרייה  יש התחשב בנתונים סטטיסטיים , ובאשר להשקעה בפרויקטים טכנולוגיים יש להתמקד בחיוניים  שבהם.

מומלץ לספק לצוות ערוצים לתקשורת פנימית כולל בלוגים פנימיים  לעודד רעיונות חדשים מהצוות כולו ומהציבור  ולספק הזדמנויות הדרכה לצוות  כולל כנסים

וגם על הקמת אתר חדש אפשר למצוא  המלצות –  המידע באתר החדש  צריך להיות בהתאם לצורכי המשתמש ולאו דווקא של המדורים הפנימיים . התכנים העדכניים יסופקו על ידי המדורים השונים  ומנהל האתר הוא בבחינת מנהל פרויקט יותר מאשר יוצר תכנים.

אלו  רק  מקצת מהדעות שקובצו  בספר

לספר המלא

סקר Ithaka 2013 – שינויים בסדרי עדיפויות בספריות אקדמיות

Ithaka S+R הוא שירות יעץ ומחקר של ITHAKA – ארגון שלא למטרות רווח ששם לו למטרה לסייע לקהילה האקדמית להשתמש בטכנולוגיות דיגיטליות לצורך שימור התכנים המדעיים ולקידום המחקר והוראה . סקר מטעם Ithaka S+R נערך בסתיו 2013 וענו עליו  499 בעלי תפקידים ניהוליים בכירים בספריות בארה"ב . תוצאות הסקר התפרסמו ב-12 במרץ  2014. מטרתו של הסקר הייתה ללמוד על הכיוון האסטרטגי שמנהלי הספריות מתכננים לארגונים שלהם ואת דעתם בנושא האוספים והשירותים שהם מגישים.. השאלות בסקר תוכננו באופן כזה שאפשר יהיה לערוך השוואה בין עמדות אנשי הסגל כלפי תפקיד הספריות שנערך ב- 2010 ובין עמדות מנהלי הספריות כפי שבאו לידי ביטוי בסקר הנוכחי.

ממצאי הסקר מצביעים על כך שספריות אקדמיות רבות מפנות  את סדרי העדיפות שלהם מתמיכה במחקר ובאנשי הסגל לאוריינות מידע והדרכות לסטודנטים. 97% של מנהלי הספריות דרגו את העזרה לפתח מיומנויות מחקר ואוריינות מידע אצל הסטודנטים כחשובה מאוד לעומת 68%  בדוח של שנת 2010

עוד מצא המחקר שעדיין קיימת תחושה בקרב הרבה מנהלי ספריות  שחסרה להם אסטרטגיה מפותחת  היטב לשרת את הצרכים המשתנים של המשתמשים.

רוב מנהלי הספריות דברו על אילוצים שקשורים למשאבים פיננסיים כגורם עיקרי ביכולת להשתנות בהתאם לרוח הזמן , ורובם השיבו שהיו רוצים להקצות יותר משאבים לגיוס כוח אדם.

ביחס לאוספים – ספריות דווחו על ירידה בהוצאות למנויים  בדפוס לעומת עלייה מתמשכת במנויים לכתבי עת אלקטרוניים ומאגרי מידע.

יחד עם זאת נראה שבמעבר מספרים בגרסה מודפסת לספרים אלקטרוניים  קיים עדיין פער בין אנשי הסגל והספרנים. אחוז גבוה יותר של אנשי סגל לעומת הספרנים  מדגישים את חשיבות הספרים האלקטרוניים במחקר .

פער זה יילקח בחשבון בסקר הבא ב- 2016 כדי ללמוד אם יחול שינוי במגמה. פרטים נוספים בדוח המלא

לכתבה בנושא

לדוח המלא

Occam's Reader – פרויקט חלוצי להשאלה בינספרייתית של ספרים אלקטרוניים

לספריות אקדמיות  יש מסורת ארוכה וגאה של שיתוף ספרים וכתבי עת באמצעות השאלה בינספרייתית.

למרות שהיום ספריות רוכשות יותר ויותר ספרים אלקטרוניים יש בעיה עם השאלה בינספרייתית של ספרים אלקטרוניים. מתוך דאגה למכירות ולאבטחת מידע הרבה מו"לים וספקים מתירים בהסכמים עם ספריות שיתוף של פרקים בודדים מספר, אבל לא השאלה של ספר אלקטרוני  בשלמותו.

גם אם תנאי הרישיון מתירים השאלה של ספר אלקטרוני ספריות בדרך כלל חסרות את הטכנולוגיה לבצע זאת.

אך נראה שהשאלה של ספרים אלקטרוניים תהיה בעתיד קלה יותר. פרויקט חלוצי של  Greater Western Library Alliance   – קונסורציום של 33 ספריות אקדמיות יכול  לפתור את הבעיה ולשמש מודל לספריות אחרות. הפרויקט בשם Occam's Reader יבדוק תוכנה  שתאפשר בדרך קלה ובטוחה לשתף ספרים אלקטרוניים ובה בעת להותיר את המו"לים מרוצים ואפילו נשכרים מכך.

הפרויקט נקרא כך על שם המונח הפילוסופי מדעי  Occam's razor (תערו של אוקאם) שמיוחס לוויליאם איש אוקאם, נזיר פרנציסקני אנגלי בן המאה ה-14 ועל פיו  אין להרבות בישויות יותר מכפי הצורך, כאשר קיימים הסברים שונים לאותה תופעה יש לבחור בהסבר הפשוט ביותר, אשר מערב את המספר המועט ביותר של מושגים וחוקים

מפתחי התוכנה  הם מ- Texas Tech University  ומ- אוניברסיטת  Hawaii-Manoa ,שתי חברות בקונצורציום, והמו"ל Springer    הסכים להעמיד את ספריו האלקטרוניים  כשפני ניסיון.

הפיילוט יחל במרץ וימשך עד סוף השנה. אם תהיה הצלחה הקונסורציום מקווה לאפשר את השימוש בתוכנה לספריות אקדמיות נוספות ולשכנע מולים נוספים להצטרף ליוזמה.

באמצעות התוכנה מבוססת ווב  Occam's reader הספרייה המשאילה תוכל להעלות את הספר האלקטרוני לשרת מאובטח. המשתמש מספרייה אחרת שמבקש לשאול את הספר יקבל שם משתמש וסיסמה וקישור לספר. הוא יוכל לקרוא את הספר ועם תום תקופת ההשאלה הקובץ יעלם מהשרת. Occam's reader  תוכנן גם לעבוד בקלות עם ILLiad פלטפורמה נפוצה להשאלה בינספרייתית אלקטרונית.  הספרים האלקטרוניים המושאלים בדרך זו יהיו זמינים רק לקריאה בלבד לא להעתקה, להדפסה ולהורדה. הרעיון הוא לספק למשתמשים גישה מהירה תוך  שמירה על שביעות רצונם של המולים בכול הקשור  לזכויות יוצרים  ומבלי לנגוס במכירות שלהם.

יתירה מכך המו"לים יכולים לצאת נשכרים בכך שילמדו את צורכי המוסדות השונים ובהתאם לכך לנתב ולנווט את המכירות שלהם, ובסופו של דבר הפרויקט יוכל להביא  לפיתוח  מודל ההשאלה הבינספרייתית של ספרים אלקטרוניים  כדבריהם של נציגי Springer  בנימה אופטימית :

"This will give us a kind of nice way to test" electronic interlibrary loan, says Jason Chabak, academic-licensing manager for the company. If the pilot works well, it could encourage Springer to include lending of full e-books in more licenses and "help us become a little more liberal."

לכתבה בנושא

מידע על התוכנה

ספריות אקדמיות בארה"ב – ALS 2012

מאז 1966  NCES     – U.S Department of education 's National Center for Education Statistics  עורכת  אחת לשנתיים ALS  – Academic Libraries survey

בינואר 2014 התפרסמו תוצאות  הסקר לשנת 2012 . הסקר התמקד בשירותי הספרייה, אוספים, צוות הספרייה, הוצאות, שירותים אלקטרוניים ואוריינות מידע.

ממצאים עיקריים:

בתחום השירותים – ספריות אקדמיות השאילו כ- 10.5  מיליון מסמכים לספריות  אחרות  ושאלו קרוב ל- 9.8 מיליון מסמכים מספריות אחרות ושירותים מסחריים

רוב הספריות האקדמיות 2417   היו פתוחות בין 60-99 שעות בשבוע. 595  ספריות אקדמיות נוספות הין פתוחות 100 או למעלה מ- 00 שעות בשבוע ו- 67 ספריות היו פתוחות פחות מ- 40 שעות בשבוע.

בשנת 2012 ספריות אקדמיות הגישו כ- 28.9 מיליון שירותי מידע למשתמשים

אוספים

בשנת 2012 ספריות אקדמיות הוסיפו 52.7 מיליון ספרים אלקטרוניים , סך המצאי של ספרים אלקטרוניים הסתכם ב- 252.6 מיליון יחידות

למחצית מהספריות האקדמיות 2023  היו הוצאות בסך של פחות מ- 500000    דולר. ההוצאות של 1104 ספריות אקדמיות הגיעו ל- 1000000  דולר או יותר

במהלך שנת 2012 ספריות אקדמיות הוציאו כ- 3.4 מיליארד דולר על משכורות כ- 49 אחוזים מכלל הוצאות הספרייה

ההוצאות של ספריות אקדמיות על מקורות מידע  מידע היו 2.8 מיליארד דולר , מתוכם הוצאות על מנויים לכתבי עת היו 1.4 מיליארד  דולר

שירותים אלקטרוניים

קרוב ל- 77 אחוזים מהספריות האקדמיות דווחו שהן מספקות שירותי יעץ במייל או דרך הווב

מידע על שירותים נוספים ופירוט נוסף בדוח המלא

אמנות הקיטלוג – מהדורה ראשונית סתיו 2013

פרופ' אלחנן אדלר וד"ר רחל קדר פרסמו לאחרונה מהדורה ראשונית של הספר האלקטרוני "אמנות הקטלוג".

השינויים בתחום הולידו את הצורך בספר,  כפי שנכתב בהקדמה לספר:

"לפני כמעט עשרים שנה הופיעה המהדורה השלישית של הספר הקיטלוג: ספר יסודות וכללים

שנכתב ע"י הח"מ יחד עם אביבה שיחור, בהוצאת מרכז ההדרכה לספריות בישראל.

ספר זה נכתב כאשר מחשוב הספריות בארץ היה רק בתחילת דרכו והתבסס על כללי הקיטלוג

האמריקניים AACR2 .

מאז השתנתה גם צורתו של הקטלוג וגם תוכנו, ולאחרונה גם השתנו כללי הקיטלוג האמריקניים

מ- AACR2 לכללי RDA – שינוי מהותי המשקף את האימוץ המודל התפיסתי של FRBR

(דרישות יסוד לרשומות ביבליוגרפיות).

כדי לספק לציבור הספרנים ותלמידי הספרנות בארץ כלי מעודכן המציג את הקיטלוג העכשווי

בישראל ובעולם אנו מתכבדים להגיש בזה ספר קיטלוג חדש: אמנות הקיטלוג. שינוי הכותר בא

להדגיש שבמיוחד היום הקיטלוג הוא לא "מדע" אלא "אמנות" שבה יש מקום לא מבוטל לשיקול

דעתו של המקטלג."

הספר אלקטרוני וחופשי לכול. כאמור זוהי גרסה ראשונית של הספר וכפי שכתבו המחברים הם ישמחו להערות והארות.  בדף של הספרייה הלאומית ממנו אפשר לגשת לספר  נמצא גם קישור לדף בבניה שכולל חומר הדרכה ל-RDA

תודה לילנה אלכסייב על המידע

לספר

Internet Librarian 2013 – מבחר מצגות

הכנס  Internet Librarian   2013  התקיים  השנה ב-28-30  באוקטובר 2013. זהו כנס Internet Librarian  השנתי ה- 17 בחסותה של Information Today's .

הכנס התמקד באסטרטגיות, שירותים וכלים  וכלל הרבה הרצאות במגוון נושאים :עתיד הספריות,  טיפים לחיפוש, נוכחות הספרייה בווב – עיצוב אתרים מחדש ועיצוב רספונסיבי, טיפים וטריקים, תכנים עדכניים, שימוש בסטטיסטיקות לשיפור האתר, מדיה חברתית , ביג דאטה וספריות, מכשירים ניידים וספרים אלקטרונים ועוד.

המצגות  של רוב ההרצאות זמינות להורדה באתר. בכנס השתתפו מרצים ידועי שם  בתחום כגון: Mary Ellen Bates ו- Grey Notess  והמצגות שלהם שכוללות טיפים לחיפוש יעיל  ניתנות להורדה מהאתר.

המצגת של Grey Notess כוללת בין היתר של מידע על כיוונים חדשים בגוגל- חיפוש סמנטי- ה- graph search והתמיכה ב- Schema.org , כמו כן במצגת מידע על כלים לגילוי ידע ומאגרי הספרייה

המצגת של Marry Ellen Bates כוללת טיפים לחיפוש יעיל בגוגל כגון Google Trends, depth articles וכוללת התייחסות לכלי חיפוש נוספים כגון: Blekko , Zanran ו- MillionTall.com

באתר אפשר למצוא גם קישורים לכנסים מהשנים הקודמות– 1997-2012  וגם שם יש מצגות שניתנות להורדה.

למבחר מצגות מכנס 2013

הקשר בין שימוש בספרייה אקדמית והישגי סטודנטים – תוצאות מחקר וערכת כלים

נתונים כמותיים שיכולים להצביע על קשר בין  שימוש בספרייה אקדמית והישגים בלימודים של הסטודנטים  חשובים לתדמית של הספרייה ולהערכתה על ידי הנהלת האוניברסיטה והערכה כזו יכולה להיות מתורגמת בהקצאת משאבים לספרייה

מחקר למדידת האימפקט של הספרייה נערך  על ידי אוניברסיטת Huddersfield  באנגליה והשתתפו בו 33074   סטודנטים מ- 8 אוניברסיטאות באנגליה. המחקר נערך בתקופה פברואר – מאי 2011  והתפרסם  בגיליון נובמבר 2013  של College& research Libraries.

המחקר בדק את ההשערה  " קיים מתאם חיובי מובהק סטטיסטי בין הנתונים על פעילות בספרייה והישגי הסטודנט"  . נמדד הקשר בין המשתנים הבלתי תלויים מידת השימוש במשאבים אלקטרוניים, נתוני השאלה, וכניסות לספרייה  ובין המשתנה התלוי הציון הסופי של הסטודנט. במחקר נעשה שימוש בשיטות כמותיות ואיכותניות.

המחקר הצליח להוכיח קשר מובהק בין השימוש במשאבי הספרייה ורמת הציונים, אך בכול מקרה  מסקנות אלה אינן יכולות להוות אינדיקטור על קיומו של קשר סיבתי בין השימוש בספרייה והישגי הסטודנט.  מן הראוי לציין שנמצא קשר מובהק בין נתוני השאלה ושימוש במשאבים האלקטרוניים ובין הציון הסופי, לעומת זאת לא נמצא קשר מובהק בין מספר הכניסות לספרייה ובין הציון הסופי. את העדר הקשר המובהק הזה ניתן להסביר בכך שלא כול הכניסות לספרייה הן למטרות לימוד, חלקן לישיבה בחללים פתוחים, לקפה וכו'

כול נתוני המחקר נגישים חופשי . יתירה מכך ערכת כלים לספרייה שמעוניינת לערוך מחקר מעין זה זמינה חופשי אף היא. מטרתה לסייע למוסדות שמעוניינים לבחון את הנתונים שלהם ביחס להשערת המחקר. ערכת הכלים כוללת קוים מנחים בכול הקשור לנתונים הנדרשים, היבטים משפטיים בעיקר בכול הקשור לפרטיות, ניתוח הנתונים ומדדים מתאימים , קבוצות מיקוד ושאלונים, הצעות לניתוח נוסף, והפקת הנתונים.

למחקר יהיה שלב נוסף שמטרתו  לבדוק נתונים נוספים כדי לאפשר זיהוי  קשרים סיבתיים ואימפקט של הספריות בהיבטים נוספים  מעבר לציון הסופי

מידע נוסף ודיונים בתוצאות המחקר אפשר למצוא  בבלוג של הפרויקט

למאמר המלא

The British Library ואוסף קובצי תמונות בפליקר

ב- 12 בדצמבר 2013  הספרייה הלאומית באנגליה הודיעה על העלאתו של אוסף תמונות בן למעלה ממיליון פריטים לפליקר . השימוש באוסף הוא על פי הרישיון הגמיש של Creative commons. האוסף חופשי לשימוש, ולשימוש חוזר

קובצי התמונות לקוחים מספרים מהמאות ה- 17, 18, 19    שעברו תהליך דיגיטציה על ידי מיקרוסופט והם כוללים מגוון חומרים מפות, מפות גיאולוגיות, תמונות ועוד.

העברת העכבר על התמונה מציגה מידע על מקור התמונה כולל  ציון עמוד. מידע על הספרים מהם נלקחו התמונות אפר למצוא ב- github.  בעתיד צפוי פיתוח נוסף לתיאור האוסף

מידע נוסף בהודעה על המיזם

לאוסף התמונות

יוזמת SCOAP , פיזיקת החלקיקים והגישה הפתוחה

יוזמת  SCOAP –  Sponsoring Consortium for Open Access Publishing in Particle Physics  היא יוזמה להוצאה לאור  בגישה פתוחה  של CERN

במסגרת יוזמה זו מאמרים  מ- 10 כתבי עת שפיטים בתחום פיזיקת החלקיקים  (פיזיקה של אנרגיות גבוהות) יהיו זמינים לכול בגישה פתוחה החל מחודש ינואר הקרוב. באופן זה 60%  מהמאמרים  בתחום  מחקר זה יהיו נגישים בגישה פתוחה

הפרויקט התאפשר בזכות אמון שנבנה בשנים האחרונות בין הכוחות הפועלים:  ספרנים, מוסדות מימון ומו"לים למען שירות לאנשי מדע בתחום פיזיקת החלקיקים.

אמון זה הוליד את ההסכם על פיו ספריות וגופי מימון מ- 24 מדינות  יעבירו לטובת הפרויקט משאבים ששימשו בעבר למנויים לכתבי עת. למעלה מ- 150 מוסדות בארה"ב ייקחו חלק בפרויקט.

מו"לים גדולים – Elsevier ,  Institute of Physics Publishing ו- Springer   נרתמו אף הם ליוזמה לצד מו"לים נוספים the Chinese Academy of Sciences, Deutsche Physikalische Gesellschaft, Hindawi, Jagiellonian University, Oxford University Press, Physical Society of Japan, SISSA Medialab and Società di Fisica   .

מקווים שחברים נוספים יצטרפו בעתיד ליוזמה.

לכתבה בנושא

שימוש ב- Facebook בספריות – תוצאות מחקר

מחקר מעניין  של דר נועה אהרוני  שהתפרסם ב- Aslib Proceedings 2012  בדק את השימוש בפייסבוק בספריות ציבוריות ואקדמיות  בארה"ב במטרה להבין את דפוסי השימוש בפייסבוק בספריות.  המחקר בדק את עמודי הפייסבוק של 20 ספריות בתקופה מאי עד יוני 2010 וכלל ניתוח סטטיסטי תיאורי וניתוח תוכן.

מממצאי המחקר –  נמצאו הבדלים מסוימים בין ספריות  ציבוריות ואקדמיות בשימוש בפלטפורמה – ספריות ציבוריות משתמשות בפייסבוק להודיע למשתמשים על הפעילויות השונות בספרייה  בעוד שספריות אקדמיות מתמקדות בהצגת אוספים, שירותים, טכנולוגיה והספרייה בכלל  .

לצד השינויים נמצאו דפוסי שימוש דומים בספריות   אקדמיות וציבוריות

ספריות משתמשות בעיקר  בסקציית המידע  למידע על הספרייה ובקיר .  במקום שני  מבחינת הפופולריות נמצאת סקציית התמונות. 40% מהספריות האקדמיות ו- 100%  מהספריות הציבוריות משתמשות בערוץ זה . סקציות אחרות בפייסבוק כגון אירועים פופולריות פחות.. .

לאור זאת מומלץ שספריות אקדמית וציבוריות כאחד  ינצלו יותר את הערוצים השונים שמציעה פייסבוק  וישתמשו יותר בפייסבוק  להצגת כלי חיפוש שונים . כמו כן  צוינה האפשרות  להשתמש באפליקציית הקטלוג  VISUAL BOOKSHELF

המחקר מצא עוד שספריות אקדמיות וציבוריות משתמשות בפייסבוק להעברת מידע למשתמשים יותר מאשר ערוץ לדיונים. הומלץ  לעשות שימוש בערוצי תקשורת נוספים שמציעה פייסבוק. לתקשורת ודיאלוג עם המשתמשים.

מידע נוסף במאמר המלא (למנויים)