הרבה אגודות מלומדות שוקלות מחדש את אסטרטגיות ההוצאה לאור שלהן לאור הלחצים בכל הקשור למנויי ספרייה. מודל ה"גישה הפתוחה" הופך להיות יותר ויותר מודל אטרקטיבי להרבה אגודות מלומדות – תנועת ה"גישה הפתוחה" מספקת מודל פיננסי כלכלי בר-קיימא לכתבי העת שלהן, ומסייעת בהגדלת הנראות של המחקר בתחומים שנתמכים על ידן.

Biomed Central- מו"ל שמתמחה בכתבי עת מדעיים בתחום הביו-רפואי בעיקר, ובעל ניסיון בתחום, משתף פעולה עם למעלה מ- 30 אגודות, שלהן כתבי עת חדשים ב"גישה פתוחה" או הסבו את כתבי העת שלהן ממודל מסורתי למודל ה"גישה הפתוחה".

כדי להבטיח שהעובדות בכל הקשור ל"גישה הפתוחה" ידועות ומוכרות לאגודות אלו, Biomed Central קיים לאחרונה סדנה לקבוצת יועצים שמייעצים לאגודות. הסדנה התמקדה בהיסטוריה ובפעילות הנוכחית של ה"גישה הפתוחה" ב- Biomed Central, עם דגש על אופן פעילותו עם האגודות, והתסריטים בהם ה"גישה הפתוחה" עובדת היטב.

בפוסט שהתפרסם בבלוג של Biomed Central ב- 14 ביולי 2009 אפשר למצוא את המצגות שהוצגו בסדנה. המצגות מעניינות ושופכות אור על פעילות Biomed Central בפרט, ועל תנועת ה"גישה הפתוחה" בכלל. המצגות כוללות מידע בנושאים מגוונים, מהם נושאים המתייחסים ספציפית ל- Biomed Central כגון:

• תאור עשר שנות פעילותה של Biomed Central במסגרת תנועת ה"גישה הפתוחה" , החל מכתב העת הראשון בשנת 2000 ועד היום כאשר ל- Biomed Central יש 199  כתבי עת  שכוללים 50000 מאמרים שפיטים
• רכישת Biomed Central על ידי Springer ומשמעותה. הודגש שמדיניות ה"גישה הפתוחה" של המו"ל Biomed Central לא תשתנה בעקבות רכישתו על ידי Springer הוא יישאר יחידה עצמאית, יתירה מזאת, התשתית הגלובלית של Springer והנוכחות שלה בשוק תאפשר ל- Biomed Central להרחיב את פעילותו
• ערוצי שיווק
• סטטיסטיקות שימוש
• העבודה עם האגודות המקצועיות- הסיבות למעבר של האגודות המקצועיות ל- Biomed Central ובראשם החיפוש אחר שירות מו"לות טוב יותר.
• הדירוג של כתבי העת ב"גישה הפתוחה" ב- SJR.

חלק מהנושאים שהועלו במצגות כלליים ושופכים אור על תנועת ה"גישה הפתוחה" בכלל כגון:
• המודלים הכלכליים עסקיים של תנועת ה"גישה הפתוחה"
• מקורות רווח
• הגידול במספר המו"לים הפועלים במסגרת ה"גישה הפתוחה"
• איגוד המו"לים הפועלים ב"גישה הפתוחה" – OASPA ותפקידיו
• תהליך העריכה וההוצאה לאור וההבדלים בין הוצאה לאור מסורתית וה"גישה הפתוחה"

מספר עובדות חשובות שעליהן ניתן דגש במצגות:
מספר מדדים בהם נמדדת איכות כתבי העת מאפיינים את הפרסומים ב"גישה הפתוחה" – כתבי העת במסגרת הגישה הפתוחה "שפיטים", מתאפיינים ב"נראות" טובה, ובמהירות ההוצאה לאור, ואם נסתמך על הסקר של מחברים על פיו הם מאמינים שהורדת מאמרים הוא מדד אמין יותר מאשר ציטוטים מסורתיים וש"הורדות" נחשבות בעיני חוקרים יותר מאשר ציטוטים, הרי ספרות ב"גישה הפתוחה" עולה מבחינה זו על הספרות ב"גישה המסורתית".

לכתבה ולמצגות

Springer Science+Business Media  הצהירה ב-15 ביולי 2009 שהיא מציעה את כל המאמרים המדעיים שלה שעוסקים בנגיף H1N1 –שפעת החזירים – 318 מאמרים – חינם לציבור הרחב עד סוף דצמבר 2009.

המאמרים נגישים בכתובת http://www.springerlink.com/ .אפשר לאחזר אותם על ידי שימוש במונח החיפוש H1N1 . הם חופשיים להורדה והדפסה. דרך אגב כאשר חיפשתי היום H1N1 קיבלתי 430 מאמרים.

ביוני 2009 ארגון הבריאות העולמי העלה את דרגת הכוננות מפני מגיפה המונית של שפעת החזירים לדרגה הגבוהה ביותר – דרגה 6 – זאת בעקבות המשך התפשטות המחלה והדו"ח שהתקבל בלמעלה מ- 70 מדינות על מקרים של הדבקות בנגיף.

בצעד זה, של גישה חופשית למאמרים מחקריים שדנים במחלה, מקווה Springer לספק מידע מחקרי על הסיבות, הטיפולים והיבטים אחרים שקשורים לנגיף, ובכך לתרום את תרומתה למחקר בתחום.

להצהרה של Springer

OpenCourseWare Consortium הוא גוף בינלאומי שמאגד בתוכו למעלה מ- 200 מוסדות להשכלה גבוהה וארגונים קשורים מרחבי העולם שמשתפים פעולה בכל הקשור לפרסום חופשי דיגיטלי של חומרי הוראה על פי מודל משותף. החזון של קונסורציום זה הוא לקדם את החינוך ולהכשיר אנשים ברחבי העולם באמצעות חומרי הוראה אלו. על פי ההגדרה של OCWC
OpenCourseWare – "An OpenCourseWare is a free and open digital publication of high quality educational materials, organized as courses"

באתר של OCWC אפשר לחפש חומרי לימוד מקוונים במתכונת של OpenCourseWare מהרבה אוניברסיטאות ומכללות ברחבי העולם. האינדקס של הארגון כולל נכון להיום 3,681 קורסים מ-45 מקורות ב- 6 שפות, וכמובן שהוא ממשיך לגדול. אפשר להגביל את החיפוש על פי שפה ומקור. תוצאות החיפוש מדורגות על פי רלוונטיות וכוללות מקור, שפה, ומידע נוסף שכולל תגיות, קישור, מחבר, זכויות יוצרים ותאריך פרסום.אפשר גם לדפדף ברשימת הקורסים על פי מקור, ולחלקם יש ערוצי RSS . 

שירות נוסף חופשי להרצאות בפורמטים שונים אודיו, וידאו וטקסט, מאוניברסיטאות ברחבי העולם הוא : Lecturefox. ההרצאות מתמקדות בתחומים: פיסיקה, כימיה, מדעי המחשב, ומתמטיקה. המאגר כולל גם הרצאות מתחומים נוספים: הנדסת חשמל, ביולוגיה, פסיכולוגיה, כלכלה, היסטוריה ופילוסופיה. אפשר לחפש וגם לדפדף בקטגוריות השונות. תוצאות החיפוש כוללות את שם ההרצאה וקישור להרצאה, אוניברסיטה, ומידע האם ההרצאה זמינה בוידיאו/ אודיו.

כדאי לא לשכוח כאשר מחפשים חומרי לימוד גם את Academic Earth ופרויקט פאר הישראלי, שהוזכרו בפוסטים קודמים בבלוג זה. משתמשים המעוניינים בספרים חופשיים יכולים לנסות לחפש ב- online book search שכולל למעלה מ- 35000 ספרים חופשיים במגוון נושאים.

לאתר OCWC
לאתר Lecturefox

במסגרת הגישה הפתוחה קיימים שני מודלים עיקריים לחומר שפיט:
• מסלול הזהב – גישה חופשית לכתבי עת ללא תשלום למשתמשים ולספריות, והמחברים או המוסדות אליהם הם שייכים שותפים בעלויות ההוצאה לאור.
• והמסלול הירוק – אירכוב עצמי – החוקרים מפקידים את המחקרים שלהם, באתרי ווב, במאגרים נושאיים או במאגרי הפקדה מוסדיים, שהם למעשה התוצרת האינטלקטואלית של מוסד אקדמי אחד או יותר.

תנועת הגישה החופשית צוברת תאוצה, ועימה חל גידול בעולם במספר מאגרי ההפקדה המוסדיים.

המעבדה לסטטיסטיקות ווב של מוסד המחקר הספרדי CSIC , אשר מדרגת מדי שנה, במישור העולמי, את האוניברסיטאות, בתי חולים, בתי ספר לעסקים, מרכזי מחקר ומאגרים במסגרת תנועת הגישה הפתוחה בכלל, דרגה השנה ברשימה נפרדת גם את מאגרי ההפקדה המוסדיים.

על פי מה שמוצהר במדיניות המעבדה, נכללים ברשימת המאגרים רק מאגרים בעלי שמות מתחם (domain) עצמאיים . באתר יש גם רשימה אלפביתית של כל המאגרים עם כתובת הדומיין שלהם.

הנתונים על כלל המאגרים בגישה חופשית נלקחו מרשימת המאגרים בגישה הפתוחה ROAR והמדריך למאגרים בגישה הפתוחה – OpenDOAR . דרוג המאגרים נעשה על פי מספר קריטריונים כגון : גודל המאגר והנראות של המאגר במנועי חיפוש, והנתונים הרלוונטיים נלקחו ממספר מנועי חיפוש Google, Yahoo, Exalead, Live search ו-Scholar.

הרשימות כוללות קישורים לכל אחד מהמאגרים. המאגרים עצמם הם ברי חיפוש. מהמידע על מספר מאגרים אליהם נכנסתי, עולה שהמעורבות של הספריות במאגרי ההפקדה המוסדיים  גדולה.

לאתר
על המתודולוגיה של דרוג המאגרים
רשימת 300 מאגרי ההפקדה המוסדיים בעלי הדרוג הגבוה ביותר

ב- 20 במאי 2009 התפרסמה הצהרה משותפת של IFLA – International Federation of Library Associations and Institutions ו- IPA – International Publishers Association בדבר הרחבת הדיון בנושא הגישה הפתוחה.

שני הגופים מאמינים שזה הזמן הנכון לפתח את הדיון בנושא. בהצהרה מודגש הצורך לעבור מדיון כוללני בנושא לדיון רציונאלי, מבוסס עובדות, ועריכת ניסויים ופיילוטים של רעיונות חדשים.
כל זאת מתוך הכרה שגישות שונות בדיסציפלינות השונות כרוכים במודלים כלכליים שונים. שני הגופים תומכים בדיונים שימנעו ממסקנות כוללניות ויתנו ביטוי להבדלים בדיסציפלינות השונות ובסוגי הפרסומים השונים.

שני הגופים מאמינים שהאינטרסים של המחברים צריכים לעמוד במרכז דיונים – החופש המדעי, וצורכיהם כחוקרים, מורים ומשתמשים חשובים ביותר.

אירכוב לטווח רחוק הוא אלמנט חשוב בדיונים אלו.

מו"לים, ספרנים , ממשלות וסוכנויות מימון נקראים לתמוך בשלב זה של ניסויים ותוכניות פיילוט למען הבנה עמוקה יותר של התהליכים הכרוכים בגישה הפתוחה.

הצהרה זו מבטאת את האמונה שגם המו"לים וגם הספרנים יצאו נשכרים מתנועת הגישה הפתוחה כפי שהתבטאה Ingrid Parent מ- IFLA:

"This statement shows that both our associations share the important objective of providing the broadest possible access to information. IFLA and IPA believe publishers and librarians have a lot to gain by supporting innovation, experimentation and pilot projects in developing open access to scholarly publications.”

לאתר IFLA בנושא ההצהרה
להצהרה המלאה..

בשבוע שעבר נכחתי בהרצאתה של עדנה טל-אלחסיד, מהמרכז לשילוב טכנולוגיות בלמידה מרחוק, באוניברסיטה הפתוחה, על הנושא: גישה חופשית לספרים וחומרי לימוד מקוונים.
ההרצאה ניתנה במסגרת סמינר מחקר של מכון נטוויז'ן לחקר האינטרנט באוניברסיטת תל אביב.
האוניברסיטה הפתוחה היא המוסד האקדמי הראשון בארץ, שהצטרף למגמה הכלל עולמית של פתיחת נכסי רוח וחומרי הוראה לתועלת הכלל. כמו כן, הצטרפה האוניברסיטה בשנת 2008 כחברה הראשונה מישראל בקהילה הבינלאומית היוקרתית של תנועת ה – OCW שראשיתה ב-2001 באוניברסיטת MIT.
האוניברסיטה הפתוחה רואה בכך העצמת שליחותה החברתית בהצעת השכלה גבוהה לכל אדם בישראל, בגישה לספרים אקדמיים איכותיים ולחומרי למידה מכל מקום ובכל זמן.

במסגרת המיזם שהושק במאי 2008, פורסמו עד כה ספרים מ-36 קורסים הכוללים 103 כרכים.
האוניברסיטה הפתוחה בארץ היא היחידה שהעלתה לאויר חומרי למידה כמו: ספרי לימוד אקדמיים בפורמט אלקטרוני וחומרי עזר נוספים ,ולא רק הרצאות וסילבוסים, כפי שנוהגים במוסדות אחרים בעולם.
ההרצאה כללה רקע כללי על תנועת OCW, הצגת המיזם, תהליכי פיתוח והטמעה וממצאים ראשונים על "שימושים ומשתמשים" בתום שנה ראשונה להשקתו וכן תכניות להמשך.
סקר המשתמשים שבוצע  ונתוניו נכונים ל-20 באפריל בדק מאפיינים, התנהגות והעדפות המשתמשים.
בין יתר הנתונים אותם הציגה הגב' טל-אלחסיד, יכולנו להתרשם  שמתחילת הפרויקט ביקרו באתר כ-100,000 מבקרים,  37% נשים ו-63% גברים ; 38% בעלי השכלה אקדמית, 53% בעלי השכלה מקצועית ; 59% בטווח הגילאים 22-44, 29% גילאי 45-64.
רוב המשתתפים העדיפו את השימוש בספרים: 54% עיינו בספר אלקטרוני, ורק 12% האזינו לספר קולי. כניסות לאתר נעשו ממדינות שונות ברחבי העולם כמו: אנגולה, אתיופיה קולומביה ועוד.

כתובת אתר פאר:  http://ocw.openu.ac.il

מצגת ההרצאה במלואה

MDPI.com היא פלטפורמה של כתבי עת חופשיים בהוצאת Molecular Diversity Preservation International (MDPI – ארגון בינלאומי שמקום מושבו בבאזל שבשוויץ, ששם לו למטרה לשמר דגימות כימיות נדירות, ואשר מוציא לאור מספר כתבי עת בנושאי מדע וטכנולוגיה.

כתבי עת חדשים בהוצאת MDPI הם: Sustainability, Remote Sensing. רשימה מלאה של כתבי העת נמצאת באתר הארגון ואפשר לקבל עדכונים באמצעות RSS

הארגון תומך בגישה חופשית ובמסגרת מדיניות זו מאפשר להשתמש חופשי בפרסומיו כולל למטרות של שימוש חוזר תוך מתן קרדיט.

מידע נוסף על מדיניות המו"ל MDPI בכל הקשור לגישה החופשית אפשר למצוא בRoMEO – מאגר, שכולל מידע על מדיניות מו"לים בכל הנוגע לזכויות יוצרים ואירכוב עצמי,  וממומן על ידי אוניברסיטת נוטינגהם ו- JISC

אל אתר הבית של MDPI

לאחר ההצלחה של יום ה"גישה הפתוחה" 2008 , שבו נטלו חלק 120 ארגונים מ-30 מדינות, והתחושה שה"זמן" לא היה מספיק, הוחלט השנה לפרוש את אירועי הגישה הפתוחה על פני שבוע ימים ב- 19-23 באוקטובר 2009.

המטרה היא לשפוך אור על הפוטנציאל העצום שטמון בגישה הפתוחה, להגביר את המודעות וההבנה של חשיבות התנועה. המארגנים משנה שעברה : PLoS , SPARC ו- Students for FreeCulture נוטלים חלק גם השנה בארגון האירוע, ומצטרפים אליהם גופים נוספים חשובים בתחום ה"גישה הפתוחה": OASIS, OAD ו- eIFL.net.

השנה יושם דגש על מקורות חופשיים בחינוך.

סטודנטים, ספרנים, מו"לים, וקמפוסים ברחבי העולם מוזמנים לציין את שבוע ה"גישה הפתוחה" בדרכים שונות: חלוקת ספרות, אירועים, בלוגים או אפילו בלבישת טי שירט מתאים לציון האירוע.

לכתבה המלאה

דו"ח בן 288 עמודים, שהוגש ל- JISC – Joint Information Systems Committee שבאנגליה, בינואר 2009 , מנתח בפרוטרוט את ההיבט הכלכלי של מודלים אלטרנטיביים להוצאה לאור של חומר מדעי במסגרת תנועת ה"גישה הפתוחה" (Open Access) בהשוואה למודל המסורתי.
הדוח מתייחס לתהליכים הקשורים בפרסום חומר מדעי, הפצתו, אחזורו ושימורו והשלכות שיש למודלים השונים על תהליכים אלו, עם דגש על ההיבט הכלכלי. הדוח מתייחס למצב באנגלייה , והשלכותיו על החינוך הגבוה ועל ההוצאה לאור של כתבי עת וספרים מדעיים.

הויכוחים בנושא יישום מודלים אלטרנטיביים להוצאה לאור במסגרת תנועת ה"גישה הפתוחה" אינם חדשים, והם מתמקדים לרוב סביב העלויות הכרוכות בכך. הפרויקט שאותו מסכם הדו"ח הנ"ל, לעומת זאת, שם לו למטרה לבדוק איזה מבין המודלים הוא הטוב ביותר מבחינת עלות תועלת, גם אם אינו בהכרח הזול ביותר. לשם כך נבדקו עלויות ותועלות של שלושה מודלים: הוצאה לאור שמבוססת על מנויים, "גישה פתוחה" ואירכוב עצמי (self-archiving) של החומרים.
מטרתו של הדוח היא לסייע לעושים בדבר, בעלי עניין ומקבלי ההחלטות להבין את ההשלכות המוסדיות, התקציביות והכלכליות הרחבות של המודלים השונים.

ממסקנות הדוח:
• מעבר להוצאה לאור על פי מודלים במסגרת ה"גישה פתוחה" יהיה כרוך ברווח נטו בטווח הארוך, גם אם יהיה נמוך יותר בתקופת המעבר.
• קיימות ראיות שתומכות במעבר ל"גישה פתוחה". יעיל במיוחד מבחינת עלות תועלת יהיה המודל של "אירכוב עצמי". לפיכך הדוח ממליץ לשים יתר דגש על פיתוח מאגרי הפקדה מוסדיים ו/או נושאיים.
• תתכן תועלת לא מבוטלת גם ממעבר ל"גישה פתוחה" בתחום ההוצאה לאור של ספרים, ויש לבדוק אפשרויות גם בתחום זה.

לדו"ח המלא

ב-10 בפברואר 2009 התפרסמה הצהרה על השקתו של Twidox, לאחר שנתיים של פיתוח.
המטרה המקורית הייתה לבנות אתר שיאפשר לסטודנטים לשתף את עמיתיהם בעבודות המחקר שלהם, ברעיונות, רשימות קריאה וכולה.
בשלב מאוחר יותר הוחלט להרחיב את אוכלוסיית היעד. על פי ההגדרה הרשמית, האתר מהווה ספרייה למסמכים איכותיים, והוא מאפשר לאנשים פרטיים ולמוסדות לפרסם, לשתף ולערוך חיפושים.
המסמכים ב- Twidox הם בטקסט מלא, נגישים לכל אחד ויאפשרו לשתף ידע, ובכך לסייע
ללמידה, הוראה ומחקר.

הדגש הוא על איכות – מסמכים מקצועיים מתחום התעשייה, חומר מחקרי, מאמרים אקדמיים, עבודות גמר, נתונים וסטטיסטיקות. אחד המאפיינים באתר הוא "כנסים" – אשר מאפשר להעלות מצגות, ניירות עבודה, והרצאות. הפלטפורמה יכולה לשמש גם אלטרנטיבה לפרסום מאמרים במהירות, ללא התהליך המייגע של שיפוט (Peer review) , ולפרסומם של חומרים נלווים למחקר שאינם מתאימים לפרסום בכתבי עת.

בעת השקתו של האתר הוא כלל 30000 מסמכים בטקסט מלא, והוצהר שבתהליך עבודה העלאה של 60,000 מסמכים נוספים. נכון להיום יש באתר למעלה מ-60,000 מסמכים, רובם במדעי החיים ורפואה.

אפשר לחפש על פי מספר שדות: נושא, כותר, מחבר ותיאור, ולהגביל את החיפוש לשפה ותאריך. אפשר גם לדפדף באתר על פי קטגוריות נושאיות. לצד כל קטגוריה מצוין מספר המסמכים. ניתן למקד את הדפדוף לכנסים וארגונים.

לאור הדברים, Twidox מהווה פלטפורמה פתוחה שיתופית נוספת ומעניינת למסמכים, וככל שמאגר המידע יגדל כן תהיה שימושית יותר, בתנאי שיישמר המאפיין עליו שמו דגש מפתחיו – איכות החומרים.

אל האתר
אודות האתר

ב-18-19 בנובמבר התקיים מפגש משותף של SPARC Europe ו-SPARC Japan/National Institute of Informatics בבלטימור שבמרילנד.
ספרנים, חוקרים, אנשי אדמיניסטרציה, מו"לים וטכנולוגים מרחבי העולם חלקו את ניסיונם בהקמתם של מאגרים מוסדיים ותמיכה בהם.
הדיונים התמקדו ב-4 תחומים עיקריים – מדיניות, אסטרטגיית ההוצאה לאור בקמפוס, שירותים בעלי ערך מוסף ואופקים חדשים..

מאגרים מוסדיים יכולים להוות את עמוד השדרה של מערכת התקשורת בקמפוס. מאגרים אלו משרתים את אנשי הסגל באותה מידה בה הם משרתים משתמשים אחרים מחוץ לקמפוס. במקום לדבר על התועלת שתצמח לאוניברסיטה מהמאגרים המוסדיים, יש להדגיש את ההזדמנות הניתנת לאנשי הסגל באמצעות המאגרים המוסדיים  להאדיר את המוניטין שלהם. במסגרת זו הוצעו טיפים שונים כיצד לשכנע את אנשי הסגל לתמוך בנושא ואלו יתרונות להציג בפניהם כגון: שיפור הדירוג שלהם בגוגל ופלטפורמה למחקר ולאיתור עמיתים. לספרנים תפקיד לא מבוטל בנושא זה – עליהם לדבר עם אנשי הסגל בשפתם כדי להבהיר להם את התועלת בדבר ולהציע לאנשי הסגל סריקה ופרסום חומרים עבורם.

בהקמת המאגרים יש לקחת בחשבון את קבוצות המשתמשים השונים וצורכי המידע שלהם. הפצת החומרים שבמאגרים על ידי קישורים בוויקיפדיה, WorldCat ואתרי ווב אחרים תסייע לשיווקם. מעבר למאמרי מחקר יש לכלול במאגרים תמונות, סרטים ועבודות דוקטורט. כמו כן כדאי לשקול לכלול במאגרים ספרים שאחרת לא יפורסמו מסיבות שונות: היותם ארוכים מדי , יקרים מדי או מדי אזוטריים.

מתוך דיווח על ניסיון ספריות מסוימות בנושא – סנגוריה בלבד אינה מספקת, כדי לבנות ולהרחיב את המאגרים המוסדיים המשתמשים חייבים להכיר בערכם של התכנים והשירות שהם מספקים. לשם כך חייבים להראות שהמאגרים הם בשימוש ומועילים. נתונים סטטיסטיים על הורדות הם ליבה של גישה כוונת שימוש זו. דובר על תפקידם האקטיבי של הספריות שהתנסו בנושא – הספריות נטלו חלק פעיל בחיפוש החומרים ובהפקה אוטומטית של דוחות הורדה לכל מחבר, כדי להדגיש את הערך של חשיפת עבודותיו בצורה מקוונת. צוות הספרייה ניצל כל הזדמנות לקדם את ה-open access בפגישות עם חברי הסגל ובשיחות לא פורמליות. אורגן מסע שיווק תוך שימוש בתומכים בקמפוס לקדם מחקר דיגיטלי ותוך האזנה לצרכיהם של אנשי הסגל. עוד דובר על הקמת אתר ייעודי לשיווק הנושא ושיתוף פעולה עם ההוצאה לאור באוניברסיטה.

כמו כן הודגשה חשיבותו של השיתוף במישור הלאומי והבינלאומי. שיתוף שהוא הבסיס לחזונו של Driver -רשת המאגרים הדיגיטליים באירופה, לסוף 2009- מאגר משותף לכל מדינות אירופה והעולם כולו.

פרטים נוספים על המפגש כולל קישורים למצגות
דיווח על המפגש

JAIRO – Japanese Institutional Repositories Online הוא שירות חדש (הושק ב-22 באוקטובר 2008), שמאפשר חיפוש–על במאגרים המוסדיים ביפן. המאגרים כוללים חומרים שונים כגון: מאמרים מכתבי עת, תזות ודיסרטציות, ניירות עבודה מכנסים, מצגות, ספרים, דו"חות טכניים, חומרי הוראה ותוכנות. המכון הלאומי היפני לאינפורמטיקה National Institute of Informatics -NII אחראי על איסוף החומרים מהמאגרים המוסדיים השונים ביפן ועל בניית המאגר המשותף. נכון ל-24 לדצמבר 2008 המאגר המשותף כולל 568,305 רשומות מ-86 מאגרים מוסדיים.

מנשק החיפוש מאפשר חיפוש בסיסי ומתקדם. ניתן לחפש על פי השדות : כותר, מחבר, מילים, כתב עת ו- ISSN . ניתן להגביל את החיפוש מראש לטקסט מלא. כמו כן ניתן למיין את התוצאות על פי שנים ולהציגן בסדר עולה או יורד.

בפורטל יש נתונים על התפלגות התכנים של המאגר המשותף על פי סוג חומרים ( כגון: מאמרים מכתבי עת, מצגות, תזות, דוחות טכניים ועוד). ניתן לדפדף בכל אחד מסוגי חומרים אלו.

כדי להתנסות במאגר ערכתי מספר חיפושים. קיבלתי תוצאות רלוונטיות. אחוז ניכר מהחומר היה בשפה האנגלית. על פי נתונים סטטיסטיים של המכון הלאומי היפני לאינפורמטיקה, שכוללים גם התפלגות על פי שפה, עולה למשל, שמספר המאמרים מכתבי עת באנגלית עולה על מספר המאמרים ביפנית. עוד עולה מנתונים אלו ש- 28.9 אחוז מכלל המאמרים מכתבי עת הם בטקסט מלא.

יוזמה ברוכה זו במישור הלאומי מצטרפת ליוזמות קודמות דומות כגון Arrow  של אוסטרליה ו-Driver של מדינות אירופה.

אתר הפורטל –גרסה אנגלית
אודות הפורטל
נתונים סטטיסטיים על המאגר המשותף
מדריך לחיפוש בפורטל