העמדה כלפי הוויקיפדיה בקהילה האקדמית בכלל והספרנים בפרט חלוקה. יש ספרנים שרואים בה כלי לא מהימן משום שכל אחד יכול לערוך את הערכים שבה, ויש כאלה שאוהבים אותה מכיוון שהיא מהירה, קלה לשימוש ונקודת התחלה טובה למחקר. נראה שהמשתמשים תומכים בעמדה השנייה – רבים מהם מתחילים את המחקר שלהם במקורות בווב, והוויקיפדיה היא אחד המקורות הפופולרים בהם, ולספרייה הם פונים למידע נוסף. על פי דווח של OCLC רק 2% מהסטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות מתחילים לחפש מידע דרך אתר הבית. מגמה דומה נחשפה בסקר MIT 2006 בנושא הערכת צורכי המשתמשים.

לאור דפוסי שימוש רווחים אלה, תרומה פעילה של הספרנים לוויקיפדיה יכולה להוות פתרון לשני המצבים שאוזכרו לעיל:  להעלות את קרנה של הוויקיפדיה מחד ולתרום לשיווק משאביה של הספרייה מאידך. מן הראוי לציין שלספריות אקדמיות וספריות מחקר הרבה אוספים מיוחדים. בשנים האחרונות מסתמנת מגמה להפוך אוספים אלו לדיגיטליים. אלא שפעמים רבות אוספים אלו אינם בשימוש בשל העובדה שרבים אינם מבקרים באתרי הבית של הספרייה. הוספת ערכים בוויקיפדיה על אוספים כאלה או הוספת קישורים לאוספים מתוך ערכים קיימים יכולים להעלות את המודעות בדבר קיומם של אוספים כאלה.

על פתרון כזה חשבו במספר אוניברסיטאות כמו אוניברסיטת וושינגטון, אוניברסיטת צפון טקסס, אוניברסיטת וילנובה ולאחרונה גם Wake Forest University . מאמר מעניין שהתפרסם בגיליון ספטמבר אוקטובר 2008 של כתב העת – ONLINE מספר על ניסיונה של אוניברסיטת Wake Forest University להשתמש בוויקיפדיה כפלטפורמה לשיווק האוספים הדיגיטליים של הספרייה. במאמר מאוזכרים גם ניסיונות קודמים בנושא ודגש מיוחד במאמר על הפקת לקחים.

ממסקנות הניסיונות השונים עולה שתרומתם של הספרנים לוויקיפדיה בצורה חכמה  על ידי הוספת ערכים חדשים או הוספת קישורים חיצוניים לאוספי הספרייה מתוך ערכים קיימים הגבירה את המודעות בדבר קיומם של האוספים והעלתה את השימוש באתרי הבית.
בכל מקרה, לאור הניסיון מומלץ לפני שמתחילים להשקיע הרבה זמן ומשאבים בפרויקטים מסוג זה כדאי להבין את הכללים והתרבות של הוויקיפדיה. למרות שלכאורה הוויקיפדיה היא חופשית וערכיה ניתנים לעריכה באופן חופשי הרי לאמיתו של דבר לוויקפדיה מדיניות ומספר כללים שכדאי להכיר כדי להימנע ממחיקת ערכים וסגירת חשבון . אלו נוגעים לנושאים הבאים:
• פתיחת חשבון – לפני הוספת ערכים לוויקיפדיה יש לפתוח חשבון. וויקיפדיה דורשת שהחשבון יהיה שייך למשתמש בודד ואינה מאפשרת חשבונות משותפים. חשבונות משותפים נמחקים על ידי עורכי הוויקיפדיה, לכן אי אפשר להשתמש בחשבון אחד משותף לספרייה. לכל אחד מהספרנים שמתכוונים להוסיף ערכים לוויקיפדיה חייב להיות חשבון ייחודי משלו.
• ציטוטים – חשוב לכלול בערכים ציטוטים שיאמתו את המידע הנכתב.
• פרסומות – הוויקיפדיה אינה תומכת בפרסומות. מידע על אוספים עלול להתפרש על ידי עורכי הוויקיפדיה כפרסומות ולהימחק. לכן יש לכלול בערכים מידע שנמצא באוספים וממנו לקשור לאוספים ולא להסתפק במידע על האוספים בלבד.
• עמדה ניטרלית – אחד מהסטנדרטים החשובים אותם מוקירה הוויקיפדיה היא הימנעות מעמדה מוטה ושמירת על עמדה ניטרלית.
• מידע שניתן לאימות – הוויקיפדיה תומכת במידע שניתן לאימות ומסתמך על מקורות מהימנים מודפסים או מקוונים.
• מחקרים חדשים ודעות מקוריות – הוויקיפדיה היא משאב יעץ יותר מאשר פלטפורמה למידע חדש. היא אינה מאפשרת פרסום מחקרים חדשים או דעות ומחשבות מקוריות בערכיה. כל מידע חדש חייב להתפרסם תחילה במקור מהימן לפני הכללתו בוויקיפדיה.

האופציה של הוספת תכנים לוויקפדיה כאמצעי לשיווק הספרייה הוכיחה את עצמה למרות התלאות שעברה האוניברסיטה עד שלמדה את הלקחים הקשורים לכללי הוויקיפדיה… אמצעי נוסף עליו מומלץ במאמר, ללא חשש ממחיקת ערכים כפי שקיים בוויקיפדיה, הוא פיתוח מאגרי מידע מיוחדים עם מידע על אוספי הספריות דוגמת OAIster וספריות דיגיטליות נוספות שקיימות בווב.

מבחינתנו, לאור דפוסי המשתמשים המרבים והמעדיפים להשתמש בכלים חופשיים בווב, כדאי לאמץ את שיטת ה-Link resolver ולהוסיף עד כמה שיותר קישורים למשאבים האלקטרוניים של הספרייה מתוך כלים חופשיים שקיימים בווב, כפי שעשינו עם Google Scholar. באופן זה גם משתמשים שאינם מרבים להשתמש באתר הבית ייחשפו למשאביה.

למאמר המלא

VADLO הוא מנוע חיפוש ייעודי חדש למדעי החיים, שמאפשר למשתמשים לחפש על פי חמש קטגוריות: פרוטוקולים, כלים מקוונים שמסייעים למחקר, סמינרים ומצגות powerpoint, מאגרי מידע ותוכנות.. חומרים אלו חשובים לחוקרים לא פחות ממאמרים וספרי לימוד, שכן דרכם יגיעו לטיפים ולחומרים שיוכלו לחסוך להם זמן, מאמץ ומשאבים של המצאת הגלגל מחדש. באתר גם קישור למאגר קריקטורות בתחום. בעתיד כאשר האינדקס של המנוע יגדל יתכן שיתווספו לו קטגוריות נוספות.

מנוע החיפוש הוא חופשי ואינו מחייב הרשמה קודמת באתר. האינדקס של המנוע כולל אף הוא חומרים חופשיים בלבד וכאלה שאינם מחייבים הרשמה קודמת. כיום VADLO תומך בחומרים שכתובים בשפה האנגלית בלבד, אינו כולל קישורים שמתחילים ב-ftp או https. אנשי אקדמיה ומדע מתבקשים לתרום לאינדקס ולשגר מידע על מקורות מתאימים שעומדים בדרישות הנ"ל. השימוש בחומרים שמציע המנוע אסור למטרות מסחריות.

משמעות השם VADLO כפי שמוסבר באתר הוא עץ תאנה שגדל אופקית למימדים גדולים ומאפשר לילדים ולציפורים ליהנות מצילו ומפירותיו, ואכן כאותו עץ תאנה, גם מנוע חיפוש זה אמור להשתבח עם הזמן ככל שהאינדקס שלו יגדל, ועם גידולו תגדל גם ההנאה של הקהילה האקדמית מפירותיו..

אל אתר המנוע
אודות המנוע

לו העברנו סקר בקרב משתמשי הספרייה והיינו שואלים : "מה הייתם רוצים שיהיה בספרייה מעבר לספרים ומחשבים?", ניתן להניח שרבים מהנשאלים היו רוצים שיהיה בספרייה מקום בו ניתן לשתות, לאכול, לשבת עם עמיתים וגם אפשרות להתחבר לאינטרנט באמצעות הלפטופ.

אינטרנט קפה, שייצור סביבה בלתי פורמלית בתוך הספרייה, יכול להוות מענה למשאלה זו.
הלובי בספרייה המרכזית שמשמש כיום כאכסניה לתערוכות מתחלפות, יכול להיות מקום מצוין ושינוי מרענן בנוף האקדמי.

קפה אינטרנט  ובאנגלית (Cybercafé) והקונספט הומצאו על ידי איוון פופ  בראשית 1994. הקונספט שכלל גלישה לאינטרנט מהשולחנות הומצא עבור סוף שבוע (12-13 במרץ), באירוע 'לקראת העתיד של האסתטיקה' של המכון לאמנות בת זמננו בלונדון.
ביוני 1994 נפתח The Binary Cafe, אינטרנט הקפה הקנדי הראשון בטורונטו. במהלך הסימפזיון החמישי של הארגון לאלקטרוניקה ISEA שנערך בהלסינקי באוגוסט 1994, נפתח CompuCafe, שסיפק שירותי אינטרנט ובר עם מלצרים רובוטים.  (מתוך ויקיפדיה) .
הקצאת מקום לאיזור של קפה אינטרנט בספרייה, יכול להיות נדבך נוסף  בניפוץ  התדמית הסטריאוטיפית של ספרייה אקדמית כמקום קודר ומשעמם,  שאסור לדבר בו, שלא לדבר על אוכל ושתייה.
על כוס קפה  בספרייה ובישיבה על כורסאות נוחות, יוכלו מנחה וסטודנט לקיים פגישה אישית, במקום לקיים את אותה פגישה במשרד שבבניין הפקולטה. כאן גם יוכלו קבוצות של סטודנטים לשבת יחד בהפסקות בין שיעור לשיעור, ותוך כדי גם להתעדכן במייל שלהם.

בעידן של למידה מרחוק, שמבוסס על העיקרון של "בכל זמן ובכל מקום", מתבטל הצורך המסורתי של כתה-מורה -תלמיד, וקפה אינטרנט יכול להוות תחליף הולם.

זאת ההזדמנות עבור הספריות למצב את מעמדן כמרכז האינטלקטואלי והחברתי של האוניברסיטה, ובכך להצטרף לספריות גדולות בעולם שאינטרנט קפה פועל בהן כבר מספר שנים כמו בספריות אוניברסיטת קולומביה, קורנל,ברקלי מישיגן ועוד.

אז אם גם אתם חושבים שראוי  לקדם את הרעיון של קפה אינטרנט בספרייה אתם מוזמנים להגיב.

הספרייה המרכזית  ע"ש סוראסקי קיבלה לנסיון עד ל -08 .10.10 את המאגר:
Academic Search Complete
זהו מאגר מידע רב תחומי, המתעדכן מידי יום וכולל כ-6000 כ"ע בטקסט מלא שרובם עברו בקרת עמיתים  (peer-reviewed journals). בנוסף לכ"ע בטקסט מלא המאגר ממפתח כ-10,000 כ"ע  ובהם רק אינדקס ותקצירים ועוד כ-10,000 פרסומים הכוללים: מונוגרפיות, דוחות, תקצירי הרצאות מכנסים, וכדומה.
(Academic Search Complete (ASC כולל מאמרים בתחום מדעי הרוח, מדעי החברה, מדעי המחשב והנדסה, מדעי החיים, מדעי הסביבה, שפה ובלשנות, אמנות וספרות, לימודי נשים, רפואה, זואולוגיה ועוד תחומים רבים.
במאגר מאמרים באנגלית, צרפתית, ספרדית,  גרמנית, איטלקית  ופורטוגזית.

זהו מאגר משופר שבא להחליף את המאגר Academic Search Premier

הכניסה למאגר: אתר הבית של הספרייה> מאגרים לנסיון

למידע נוסף אודות המאגר
קטע וידאו בן 3 דקות המתאר את אופן החיפוש במאגר

לא אחת שמרנו אתר ברשימת המועדפים של הדפדפן (bookmarks, favorites) או באתרי שמירת סימניות (social bookmarking tools) וכאשר רצינו לאחזר אותו גילינו לאכזבתנו שהדף השתנה או פשוט נעלם. לא אחת רצינו לשמור בכלים הנ"ל את התכנים של דפים דינמיים כמות שהם ברגע נתון וכמובן לא יכולנו. את הפתרון לבעיות מסוג זה מספק Iterasy – כלי מבוסס דפדפן שהוא בעצם אתר לשמירת סימניות דוגמת Delicious, אלא שייחודו בכך שהוא שומר גם דפים דינמיים. כמו כן הוא שומר  העתק מדויק של הדפים בשלמותם ברגע נתון, מאפשר לתייג אותם ולחפש בתכנים שלהם. הדפים ניתנים לשיתוף על ידי שיגורם בדוא"ל. היום, עם ריבוי דפי ווב שנוצרים on the fly כמו דפים שנגזרים מבסיסי נתונים ודפים שנוצרים תוך שימוש בטכנולוגיות דינמיות מתקדמות כמו Ajax, כלי זה הוא חיוני ליצירת ארכיון אישי של דפים – כמו מאמרים מעניינים, פוסטים של בלוגים, תוצאות חיפוש ממנועי חיפוש וכל דף ווב כלשהו סטטי או דינמי. משום כך  Iterasy הוגדר על ידי techcrunch ככלי חיוני למחקר.

השימוש בכלי חופשי ומחייב פתיחת חשבון אישי. לאחר פתיחת החשבון האישי המשתמש מועבר לדף בו ניתן להוריד את היישום, ולאחר התקנת היישום, iterasy נוסף אוטומטית לסרגל הדפדפן. שמירת דפי הווב מתבצעת באמצעות הסרגל בדפדפן. על ידי לחיצה על הכפתור "Notarize" העתק מדוייק של הדף בשלמותו, כמות שהוא ברגע נתון, מועבר מיד לחשבונו האישי של המשתמש. אופציה נוספת שמאפשר הכלי היא ה- Schedular שמאפשר שמירה של דפים על בסיס קבוע באופן המאפשר מעקב וניתוח שינויים בדפים לאורך זמן. חסרונו של הכלי על פי techcrunch הוא שאין אפשרות להגדיר באופן גורף את כל הדפים  כפרטיים (private לעומת public) ולכן יש להקפיד ולא לשכוח להגדיר באופן פרטני כל אחד מהדפים שרוצים לשמור  כפרטי כמו הודעות דואר. כיום היישום עדיין בשלב ביתא והוא נתמך על ידי  Internet Explorer 7 על פלטפורמת Windows, ו- Firefox 2 &3 על פלטפורמת Windows ו- Mac OS X 10.5.

אל האתר,    שאלות נפוצות

מדובר ביוזמה שאפתנית מאד בקנה מידה עולמי. עד כה, החיפוש בארכיוני עיתונים רבים היה בעייתי במקרה הטוב ודרש לעתים ביקור בארכיון עצמו. בעיתונים שהעלו את כתבות העבר שלהם לרשת, המודל הנוכחי דורש תשלום תמורת צפייה, בניגוד להכנסות מפרסומות כמו במודל החדש.  טכנולוגית, העיתונים יסרקו באותה הטכנולוגיה בה משתמשים בגוגל לסרוק ספרים. העיתונים יועלו לרשת במה שנראה כצילום, אך ניתן יהיה לחפש בהם – כמובן – ומילות החיפוש יובלטו. נכון לעכשיו נסרקו הארכיונים של מספר עיתונים אמריקאיים וקנדיים. במסגרת התכנית תישא גוגל בעלות של מחשוב הארכיונים, בדומה לפרוייקט סריקת הספרים. העלאת הארכיונים לרשת תהיה תלויה בהסכמתם של מו"ליות העיתונים. מגוגל נמסר כי החברה תציב פרסומות טקסט לצד תוצאות החיפוש ותחלק את הכנסות הפרסום עם מו"ליות העיתונים. בתחילה הארכיונים יהיו זמינים רק דרך גוגל ניוז, אולם לאחר מכן יוכלו העיתונים להעלותם גם באתרי האינטרנט שלהם.

מקור:  Official Google blog post

כבר כמה שנים שה-SMS (מיסרון) הפך לאמצעי תקשורת מועדף על הדור הצעיר וגם על הפחות צעיר….
ספריות רבות בארצות הברית החליטו לאמץ טכנולוגיה זו על מנת לאפשר לסטודנטים לתקשר עם הספרייה. התברר שלסטודנטים רבים, נוח יותר לשגר שאלה לספרייה באמצעות הודעת SMS מאשר באמצעות הדואר האלקטרוני או הטלפון. וזאת משלוש סיבות עיקריות:
* עונה מיידית על צרכי הסטודנט 
* אמצעי נוח וזמין עבור הסטודנט
* שירות שקל לספק אותו.
השירות מאפשר לשאול שאלות קצרות ופשוטות שהתשובה עליהן לא עולה על 160 תווים.
איך זה עובד?
הסטודנט מסמס לספרן הודעה שהופכת להודעת דואר. הספרן עונה באמצעות הדואר האלקטרוני ותשובתו מתקבלת אצל השואל כהודעת SMS.
בכל אחת מהספריות ששירות זה פועל, זהו אמצעי נוסף בשירות "שאל ספרן". ברוב הספריות ניתן ליצור קשר עם שירות היעץ באמצעות הטלפון, דואר אלקטרוני, צ'ט ו-SMS וכמובן בפניה אישית.

הספריות באוניברסיטת תל-אביב עושות כיום שימוש בהודעות SMS על מנת ליידע סטודנטים לגבי ספרים שהוזמנו על ידם והגיעו לספרייה.

מידע נוסף והסבר על השירות:
 Reference by SMS
Text/SMS reference services
Libraries Offering SMS Reference Services
מצגת על הנושא: SMS: The Next Killer APP?

ARGOSI  הוא פרויקט נסיוני שמתבצע בשיתוף פעולה בין Manchester Metropolitan University  ובין University of Bolton  שמטרתו לבדוק שימוש ב"משחקי מציאות חלופית"   Alternate Reality Games, כאלטרנטיבה לדרכים המסורתיות של הכרת האוניברסיטה לסטודנטים חדשים מבחינת התמצאות, חיברות והתאקלמות (induction).
ה- Alternate Reality Games  ובתרגום לעברית: משחקי מציאות חלופית, זהו משחק רשת, חוצה מדיות המטשטש את הגבולות בין התרחשויות בתוך ומחוץ לרשת. המשחק משלב מספר כלים מקוונים כמו: בלוגים, וויקי ועוד,  ועוסק בחיבור בין המשתתפים תוך שימוש באותם כלים מקוונים.  המשחק מורכב מ-3 אלמנטים: סידרה של אתגרים, סיפור בסיסי, וקהילה משתפת.
הפרויקט יבדוק האם Alternate Reality Games הוא אמצעי ראוי ומתאים לאפשר לסטודנטים:
* לרכוש מיומנויות מידע ושימוש בטכנולוגיות בספרייה   
* ליצור רשת חברתית בתקופת הקליטה
* לשפר יכולת ההתמצאות בקמפוס
* להשתלב ולהנות מתהליך הקליטה. (induction experience)

בניסוי זה ההתמקדות היא על תחום אחד בלבד: ספרייה ומיומנויות מידע.   הפרויקט החל  ב-1 באפריל 2008 והוא אמור להסתיים ב-31 במרץ 2009.
. 
נראה שזהו פרויקט מעניין שכדאי לעקוב אחריו….

למאמר המלא
לאתר הפרויקט

Lalisio Literature הוא מנוע חיפוש שנועד בעיקר לקהילה האקדמית. מקור המילה Lalisio הוא בלטינית ופירושה "חמור קטן". מנוע החיפוש נקרא בשם זה כי המטרה שלה יועד היא להקל על המשתמשים את החיפוש ולעזור להם למצוא ביתר קלות את הספרות הדרושה להם למחקר, לספרות, להוראה וגם לשעות הפנאי.
מלאכה זו עושה המנוע בעיקר באמצעות מספר רב של הגבלות שמאפשרות לדלות את החומר המבוקש. ניתן לחפש על פי שלוש קטגוריות עיקריות: ספרים, Open Access ומאמרים. המנוע מנתח את תוצאות החיפוש ומארגן אוטומטית את מידע-העל (metadata) של תוצאות החיפוש על פי מספר קטגוריות כמו סוג מסמך, מילות מפתח, שנים, מחברים, פורמט, שפה ומו"ל ומציג למשתמש את תוצאות החיפוש על פי פרמטרים אלו – כאשר ליד כל אחד מהפרמטרים נרשם מספר התוצאות, ולמשתמש ניתנת האפשרות להגביל את החיפוש על פי בחירתו. באופן זה המשתמש יכול בקלות למקד את החיפוש בהתאם לצרכיו. מילות המפתח המוצעות מאפשרות למשתמש ליעל את החיפוש, להרחיבו או לצמצמו ולכוונו לכיוונים חדשים.

האוספים אותם מציע המנוע למשתמש הם תוצאה של שיתוף פעולה עם מספר ספקי מידע וחברות מסחר אלקטרוני, והם כוללים ספרים מ- AbeBooks ,Amazon ,Alibris eCampus ו-Powell's, מאגרי open access כמו ArXiv ו-PubMed Central וכתבי עת של IngentaConnect. על פי מה שמוצהר באתר היקף  האוספים מגיע למעלה מששה מיליון רשומות ביבליוגרפיות. כאשר בדקתי את המנוע גיליתי שאחד החסרונות שלו הוא שאין הוא תומך בחיפוש ביטוי ומחפש את כל אחד ממונחי החיפוש בנפרד. למרות זאת הצלחתי להגיע לתוצאות רצויות בזכות מילות המפתח הנוספות שהמנוע הציע לי שאיפשרו לי למקד את החיפוש. המנוע עדיין בשלב ביתא ובאתר משוב להערכה והצעות לשיפור. כבר בשלב זה בולט ייחודו של המנוע בזכות מיקוד החיפוש לטקסט חופשי ופרמטרים נוספים שמאפשרים למשתמש למקד את החיפוש ולהגיע לתוצאות רלוונטיות. אין ספק שבגרסתו הרשמית עם מספר אוספים גדול יותר והשבחת המערכת, מנוע זה יהווה כלי עזר חשוב לאקדמיה.

לאתר מנוע החיפוש,  אודות המנוע
 

האם אי פעם הייתם בסיטואציה בה אתם מבקשים לחפש משהו אך פשוט לא יודעים איך? באיזה מילות חיפוש להשתמש על מנת לאתר את מבוקשכם? זה קורה כמעט לכל אחד, מדי פעם. גוגל בחרה להוסיף אפיון לחיפושים ב – google.com ולסייע בעניין.
 
גוגל השיקה כעת את Google Suggest. בעת הקלדה של מילה או ביטוי לחיפוש, הכלי מעלה באופן אוטומטי רשימה של שאילתות חיפוש אפשריות. אם אתם מוצאים את המילה או הביטוי המתארים את מה שאתם מחפשים, פשוט סמנו אותו והחיפוש יבוצע. בנוסף, תראו מצד ימין את כמות התוצאות עבור כל חיפוש, ואולי תפיקו מזה ערך מוסף במידה ויש לזה השפעה כלשהי על החלטתכם.  בקיצור,  מדובר באפיון המעלה הצעות לחיפוש בזמן אמת, במטרה להקל עליכם את המשימה.

יתרונות:
1. מידע חסר – נניח ואתם מעוניינים לאתר שיר אך אינכם זוכרים מי שר אותו או איך קוראים לו, אתם יכולים להקליד מילים מתוך השיר ולראות מה עולה.

2. חיפוש ממוקד – אתם טסים לחו"ל ומעוניינים למצוא מלון בוושינגטון. במקום לחפש      "hotels in Washington" באפשרותכם למקד את החיפוש ל: "hotels in washington dc", או "hotels in washington state".

3. הימנעות משגיאות כתיב – הכלי מבוסס על אותו בסיס נתונים ש"שואל" אתכם בעת החיפוש: "האם התכוונת ל…", ולכן הוא מאפשר לכם מראש, להימנע מטעויות כתיב באנגלית. דוגמא להקלדה שגויה של חיפוש "ניו יורק טיימס" (באנגלית) ותיקון הטעות על ידי כלי ההצעות.

4. חסכון בזמן – מי מעדיף להקליד: san francisco chronicle (באנגלית…) כשביכולתכם פשוט להקליד " … san f" והחסר יושלם בדרך אחרת?…

למידע נוסף על  Google Suggest 

כתבה בנושא זה שפורסמה ב – Ynet

קרדיט: SEO Simple 

המונח Wiki מוגדר בוויקיפדיה כשיטה לבנייה פשוטה ומהירה של מאגרי מידע ואתרי אינטרנט, בהם התוכן נכתב ונערך על ידי כלל הגולשים. מקור המילה היא בשפה של ילידי הוואי שם פירושה "מהיר". תוכנת ה-Wiki הראשונה WikiWikiWeb פותחה ב-1994. מאז פותחו עשרות תוכנות Wiki לדוגמה ה-MediaWiki שמשמשת את הוויקפידיה.
הוויקיפדיה הוכיחה שמודל ה-Wiki, המאפשר שיתוף חופשי בכל הקשור לפרסום מידע, הצליח ותפס את מקומו בעולם ה- Web. גם בתחום המדעי נכתבו מספר Wikis שמושתתים על אותה טכנולוגיה של הוויקפדיה כמו SNPedia, אבל עדיין קיימת הסתייגות מסוימת בקהילה המדעית מאימוץ המודל מאחר שקשה לדעת במודל ה-Wiki הנוכחי מי הוא מחברו של טקסט מסוים, ובעולם האקדמי הסמכות מהווה אחד הקריטריונים החשובים לאיכות ומהימנות המידע. אמנם תיאורטית במודל ה-Wiki הנוכחי ניתן לראות את ההיסטוריה של המאמר על מכלול הגרסאות שלו, אבל למעשה קשה לקורא לשחזר ממאות גרסאות קודמות את המידע על מחבריו של טקסט מסוים בתוך המאמר. וזוהי הסיבה לחשדנות ולספקנות כלפי מודל ה-Wiki באקדמיה ובעסקים, ודי בחוסר וודאות לגבי המקור של מילה מסוימת בטקסט כדי להפחית מערכו של הטקסט השיתופי כולו.

הפתרון לבעיה נמצא במודל חדש – דור שני של Wiki- שיושם ב- WikiGenes. ה- WikiGenes – מקור מידע חופשי שיתופי במדעי החיים שמושתת על הרעיון של ה-Wiki אבל מיישם במקביל טכנולוגיה מתקדמת שמאפשרת למשתמש לדעת מי עומד מאחורי כל אחת ממילות הטקסט ובכך הופכת את הכלי לכלי מדעי. WikiGenes, שהושק ב- 29 באוגוסט  2008, מהווה פלטפורמה חופשית לקהילה האקדמית לאיסוף והערכת מידע על גנים, מחלות ומושגים מתחום הביוכימיה בתהליך מלמטה למעלה (bottom-up). מפתחו של WikiGenes הוא המדען Robert Hoffman, ומאמר שלו על הכלי התפרסם בכתב העת Nature Genetics בגיליון של ספטמבר 2008. הכלי כשלעצמו חשוב, אבל חשוב עוד יותר המודל שהוא שכלול של מודל ה-Wiki הקיים והפיכתו למדעי יותר. . ועל פי דברי מפתחו המטרה לחולל שינוי רדיקאלי בהוצאה לאור בכל תחומי המדע. מרכיביו של השינוי הם מאגר ידע בין-תחומי בגישה חופשית, עם שילוב של מאפיינים אלטרואיסטיים של Wikis ומידע על המקור והסמכות שעומדים מאחורי המידע.

לאתר WikiGenes
קישור למאמר של מפתח ה- WikiGenes על הכלי (למנויים בלבד)
לכתבה בנושא