ניתוח מגמות בהשאלה יכול לסייע לכל הגורמים – סטודנטים, מרצים וספרנים.

מה טוב היה לו סטודנט היה יכול לבצע שאילתה ב-  Online Public Access Catalog -OPACולקבל תוצאות מדורגות על פי קריטריון פופולריות, שנמדד על פי מספר השאלות על ידי עמיתים מקורסים דומים ברחבי העולם. תוצאות כאלו היו יכולות לסייע גם למרצים בבחירת הספרים שהם ממליצים לסטודנטים.

מה טוב היה לו היה קיים כלי לפיתוח אוספים שהיה מתבסס על מגמות השאלה של ספרים במישור האזורי, הלאומי והבינלאומי.

מה טוב היה לו היה קיים שירות של ספריות להמלצות על ספרים, שמתבסס על המלצות של משתמשי הקטלוג – שירות שלידו שירות ההמלצות של Amazon היה נותר חיוור.

על מטרות אלו חשבו באוניברסיטת Huddersfield כאשר זו פתחה לכל תחת רישיון Open Data Commons/cc0 את נתוני ההשאלה של הספריות שלה.

נתוני השאלה אלו כוללים נתונים על 80,000 כותרים שהופקו ממאגר של כ- 3 מיליון פעולות השאלה בתקופה של 13 שנים. ניתן לסווג את הנתונים על פי שני סוגים עיקריים:
• נתוני השאלה – על פי שנים , בית ספר/חוג , וקורסים אקדמיים. נתונים אלו יכולים בראש וראשונה לעניין ספריות אקדמיות אחרות.
• נתונים על המלצות ספרים. הספריות באוניברסיטת Huddersfield הוסיפו מאז 2005 מספר מאפיינים לקטלוגים שלהם לטובת הסטודנטים. אחד המאפיינים המצליחים ביותר (שני בהצלחתו לאחר בודק האיות) הייתה התוספת בסגנון של Amazon – " מי ששאל ספר זה … שאל גם ספר זה" . הנתונים על המלצות הספרים התבססו על מאפיין זה. כמו כן נכללו נתונים על מספר ההשאלות של הספר המומלץ לפני ההמלצה, בזמן ההמלצה ואחריה.

כאמור נתוני ההשאלה שנפתחו לכל הם רק תת קבוצה מכלל מאגר פעולות ההשאלה. הקריטריונים להכללת נתוני ההשאלה במאגר הפתוח הם: מספר השאלות משמעותיים של הפריט, וקיומו של מספר ISBN ברשומת MARC הרלוונטית. הנתונים פורסמו בצורת קובץ XML.

ומה בדבר הפרטיות – הפרטיות נשמרת והנתונים הם אנונימיים.

פרסום נתונים כאלה במסגרת מצומצמת של אוניברסיטה אחת יכול לכל היותר לעזור לקהילה של אותה אוניברסיטה, אבל ככל שמספר הספריות שיצעדו באותה דרך יגדל ויהיה שיתוף פעולה בתחום – כך ניתן יהיה לצעוד בבטחה לקראת המטרות במישור הבינלאומי שהוזכרו לעיל, ויתכן שמלאכתם של הסטודנטים, המרצים והספרנים במישור הלאומי והבינלאומי כאחד תהיה קלה יותר. אוניברסיטת Huddersfield קוראת לאוניברסיטאות נוספות ללכת בדרכה.

פעולה זו של ניתוח נתוני השאלה היא אחת מיני רבות במסגרת ניתוח התנהגות המשתמש למען שיפור שירותים. כמובן, שבנושא זה, מטבע הדברים, חלוקות הדעות. בסדנה שבה הוצגו הנתונים:
'Sitting on a gold mine' – improving provision and services for learners by aggregating and using 'learner behaviour data'
שהתקיימה ב-12 לדצמבר 2008 נדונו היבטיו השונים של הנושא. 

כתבה בנושא

אנו מוצפים בחדשות רעות. אין יום בו אנחנו לא נחשפים לידיעות כמו:  רצח על כבוד המשפחה, רקטות קסאם בשדרות, הבורסה יורדת, תאונת דרכים קשה ועוד ועוד. כמה פעמים החלטנו להפסיק להאזין לחדשות מידי שעה, לבטל את המנוי על העיתון עם כותרות הענק המבשרות על שערוריה חדשה ?

בחברת נטקראפט החליטו  להתמודד עם הבעיה ולנסות לשפר לנו את מצב הרוח.
הם הקימו את האתר Good News Bad News , כאן החדשות שנאספות ממספר אתרים נחלקות לשלוש קטגוריות:
 חדשות טובות    חדשות רעות   אתם תחליטו
הגולשים באתר יכולים לסמן ידיעה כטובה או רעה בעזרת הפרצופים שמוצמדים לה, ידיעות שכבר סומנו על-ידי גולשים יופיעו בעמודי החדשות הטובות או הרעות. הגולש יוכל לבחור לעצמו באיזה קטגוריה הוא רוצה לצפות ובאיזה סדר.
לאחרונה הכניסו מקימי האתר כמה שיפורים:

• * החדשות מתעדכנות בכל פעם שנכנסים לאתר.
• * ניתן לצפות בחדשות שקרו מ-24 השעות האחרונות.
• * נוספו אנימציית תזוזה לכל כתבה בהתאם להצבעת המשתמש.
• * חדשות שהצביעו עבורם לא יופיעו יותר בעמוד "אתם תחליטו".

אתר חדשות נוסף Great News Network  שם לו למטרה להציג רק את החדשות הטובות!
אתר זה הוקם ב-2003 ורואה את אחד מיעדיו העיקריים לספק חדשות טובות לגולשים כדי להחדיר בהם מוטיבציה לפעול ליצירת עולם טוב יותר. האתרים מסווגים על פי אזורים ועל פי קטגוריות: מדע, ארכיאולוגיה,איכות סביבה, סיפורי גבורה ועוד.
לגולשים ניתנת גם האפשרות להזין את האתר בחדשות טובות, לדרג את הידיעות הקיימות ולהציע את ה-TOP STORY למחר.
ניסיתי לבדוק מהן החדשות הטובות שמדווחות מישראל. אחת הידיעות האחרונות התייחסה לחשיפה של מקדש  רומי על ידי ארכיאולוגים ישראליים בציפורי.
האתר מפעיל אתר חדשות נוסף Great News Wire שמטרתו פירסום התפתחויות בתחום: המדע, רפואה, זכויות אדם, חינוך, שלום עולמי, איכות סביבה ועוד.

וכדברי עורך האתר:

"The Great News Network exists to provide that vital piece of the puzzle to the individual – stories of positive change happening here and now." – Ryan Logtenberg, Founder GNN

ב-11.12.08 הספרייה הלאומית של ישראל ו-OCLC סיימו  עבודה על פרוייקט נסיוני שבו הוכנסו 788,000 רשומות ביבליוגרפיות ויותר ממיליון פריטים מהספרייה הלאומית לקטלוג -OCLC WorldCat.

תהליך ההעברה הושלם ואת הרשומות הביבליוגרפיות ופריטי האוסף של הספרייה הלאומית ניתן למצוא כבר עכשיו באינטרנט, באמצעות WorldCat.org .

להודעה מ-OCLC

בפברואר 2008 דיווחתי בפוסט: "ספריית הקונגרס ב-Flicker", על פרויקט נסיוני של ספריית הקונגרס להעלאת כ-3000 תמונות היסטוריות לפליקר ופניה לקהל הרחב לתייג את התמונות ולתארן.
היום, כשנה מאוחר יותר מוציאה ספריית הקונגרס דו"ח ובו דיווח על התקדמות הפרויקט.
מסתבר שתגובת הקהל היתה מעל ומעבר למצופה. 24 שעות לאחר הפרסום היו למעלה ממליון כניסות לפרויקט, ואחרי שבוע המספר הגיע ל-3.6 מיליון כניסות !!

הסטטיסטיקה הבאה תוכל להעיד על מימדי  ההצלחה:

+  באוקטובר 2008 היו 10.4  מיליון צפיות בתמונות
+  79%  מתוך 4,615 התמונות סומנו כ-“favorite” (שולבו באוספים פרטיים בפליקר)
+  למעלה מ-15,000 מנויי פליקר בחרו את ספריית הקונגרס כ-“contact"
+  7,166  הערות נכתבו  2,873 על תמונות, על ידי 2,562 משתמשי פליקר.
+  67,176   תגיות הוספו על ידי  2,518 משתמשים יוניקים של פליקר.

ספריית הקונגרס מייחסת חשיבות רבה למציאת דרכים לשם הפיכת משאביה לזמינים, מועילים ושימושיים ולכן ניסויים מעין אלה, חשובים לה על מנת לחשוף את הקהל הרחב לאוספי הספרייה.
המסקנה אליה הגיעו בספריית הקונגרס היא, שלמרות שיש לא מעט סיכונים בקפיצה לעולם של ווב 2.0 תוך איבוד מידה מסוימת של שליטה -היתרונות גוברים על החסרונות.
הדו"ח ממליץ, שספריית הקונגרס תמשיך להיות מעורבת בקהילות ותחשף בעוד קהילות ווב 2.0  חברתיות.

הדו"ח המקוצר  »
הדו"ח המלא (55 עמודים) »
מידע נוסף אודות הפרויקט : שאלות נפוצות  »
לצפייה בכמה מהתמונות היותר פופולריות הקש על קישור זה »
ראיון בוידאו עם Helena Zinkham  הממונה על: Prints and photography division of USA's Library of Congress  »

פרוייקט   Google Book Search אינו מוגבל עוד לספרים בלבד !
בימים אלו גוגל מכריזה על  יוזמה חדשה של הוספת ארכיונים של מגזינים (בנוסף למגזינים עכשויים) לאוסף המקוון שלה.
לעת עתה, גוגל נכנסה לשותפות עם  מספר קטן של מו"לים ומבטיחה להוסיף ולסרוק מאות מגזינים.
גוגל ספרים המורחב כולל כ-10 מגזינים וביניהם :
+  Bulletin of Atomic Scientists
+  Popular Science
+  New York Magazine
+  Popular Mechanics

בשלב זה לא ניתן לקבל את רשימת המגזינים שנכללים בפרויקט.

את המגזינים ניתן לחפש במימשק החיפוש של Google’s Book Search. התוצאות שיתקבלו הן מתוך ספרים ומגזינים כאחד.
בחיפוש המתקדם, ניתן להגביל את החיפוש לספרים ומגזינים או למגזינים בלבד.  את המאמר המבוקש  תוכלו לקרוא בפורמט ובעיצוב המקורי שלו כולל תמונות, בדיוק כמו בדפוס.  כמו כן תוכלו לעיין בכל החוברות של אותו מגזין על ידי לחיצה על הקישור: "Browse all issues" מימין למאמר.
כאשר לא מגבילים את החיפוש למגזינים בלבד, בצד התוצאה תופיע המילה “Magazine”.
אני חיפשתי כתבות על אלברט אינשטיין  וקיבלתי למעלה מ-600 כתבות מתוך מגזינים שונים.
שלא כמו בתוצאות שמתקבלות לגבי ספרים, תוצאות החיפוש  ב-Google's book search יניבו מאמרים בטקסט מלא, כשמילת החיפוש המבוקשת מוארת.

בעתיד מתכוונת גוגל לשלב בתוצאת החיפוש ב-google.com  גם תוצאות מתוך מגזינים.
גוגל החלה בפרויקט הדיגיטציה של ספרים ב-2004 על ידי שיתוף פעולה עם כמה ספריות. בזה לא מסתיים הפרויקט וגוגל מודיעה:

We think that bringing more magazines online is one more important step toward our long-standing goal of  providing access to all the world's information

לידיעה המקורית מתוך הבלוג של גוגל

 Biznar הוא מנוע חיפוש-על חדש לתחום העסקים. המנוע מושתת על טכנולוגית ה-federated search של Deep Web Technologies. הוא מחפש במספר מקורות איכותיים בתחום העסקים, כולל מקורות מהרשת הלא נראית, ומדרג את תוצאות החיפוש על פי אלגוריתם משלו. המקורות כוללים בלוגים, מחקר עסקי, חדשות ומידע ממשלתי. המשתמש יכול לחפש בכל המקורות או לבחור מספר מקורות מבין המקורות המוצעים. אפשר להגיע מרשימת המקורות המוצעים לכל אחד מהמקורות. ניתן לחפש בכל הטקסט של המסמכים או להגביל את החיפוש לכותר או למחבר. כמו כן ניתן להגביל את החיפוש על פי שנים.
בתוצאות החיפוש אפשר לראות את מספר הפריטים שאוחזרו מכל אחד מהמקורות בהם משתמש המנוע. אפשר גם לקבל שירותי עדכון. 

תאומו הרפואי של Biznar הוא MedNar –  מנוע-על רפואי  בעל אותו מנשק וטכנולוגיה של Biznar .     

שני מנועים אלו שנמצאים עדיין בשלב ביתא נוספו  למספר מנועי-על דומים בתחומים אחרים כגון:
Scitopia.org – מנוע-על שמשתמש במאגרי מידע של 21 אגודות מקצועיות בתחום המדע והטכנולוגיה . כולל מסמכים, פטנטים ומידע ממשלתי.

WorldWideScience.org – מנוע-על שמחפש במאגרי מידע בינלאומיים בתחום המדעים   

ו- Science.gov – מנוע-על למידע מדעי. מחפש בלמעלה מ-36 מאגרי מידע מדעיים של ממשלת ארה"ב והרבה אתרים איכותיים ומהווה למעשה את תרומתה של ארה"ב ל- WorldWideScience.org . 

 איכות החומר תלויה באיכות המאגרים בהם מחפשים מנועי החיפוש. מאחר שהמאגרים המשמשים לחיפוש נבחרים מראש יש להניח שהם איכותיים. חסרון שיכול להיות בחיפוש במנועי-על הוא זמן תגובה איטי מכיוון שלמנועים אין אינדקס משלהם והחיפוש מתבצע בזמן אמת במקורות השונים. ואכן, בחיפוש ב- Biznar כאשר כל המקורות נבחרו, לפעמים זמן התגובה היה איטי.
אבל החומר איכותי, ויש להניח שלא תהיה חפיפה בין תוצאות החיפוש של מנועי חיפוש אלה ובין תוצאות החיפוש של מנועי חיפוש כלליים מאחר שהם מחפשים במאגרי מידע שהם חלק מהרשת הלא נראית. יש לברך על מגמה זו של מנועי-על למידע מדעי, שכן אין ספק שהם מסייעים למשתמש שמחפש חומר מחקרי.

   בתאריך 8.11.08 התקיים בוינה כנס –

 "Deep Search: The digital future of finding out" ,  שנערך על-ידי World-Information Institute, בשפה האנגלית והשתתפות בו הייתה חופשית.

אחת המטרות החשובות ביותר של הכנס הייתה להסביר על מאפייני החיפוש ב-Deep Search, כמו כן לשים דגש על מטרה נוספת, לא פחות חשובה, שקשורה למימד התרבותי  והחברתי של חיפוש מידע.

הכנס דן בהשלכות החברתיות והתרבותיות  של ים המידע הנגיש, שהולך ומתעצם מיום ליום, כגון –  כיצד צריך להראות המידע הדיגיטלי על מנת שיהיה נגיש וקריא? מה תהיינה ההשלכות על התקשורת הדיגיטלית? איך מתרגלים לכמות כה גדולה של מידע נגיש?  – שאלות אלו ואחרות, בהיבט של תרבות, קשורות לסיווג ולהצגת המידע ולא ניתן לפסוח עליהן, כיוון שמה שעומד לבחינה הוא איך אנו, כיחידים או כגופים וחברות, נקבל מידע על הסובב אותנו.

לינקים המובילים למידע נוסף על הכנס:

לתוכנית הכנס

לסרטוני וידאו של הכנס

העיתונות היהודית במגוון שפותיה היא מקור מידע ראשון במעלה להיסטוריה ולתרבות של יהודי העולם ושל ארצות מושבם בתקופה המודרנית. האתר "עיתונות יהודית היסטורית" מביא את מהפכת המחשוב לתחום זה, ומציע את האפשרות לבצע חיפוש מלא בכל המלל שפורסם בעיתון מסוים לאורך כל שנותיו. האתר מבקש להעלות על רשת האינטרנט את מרבית העיתונים וכתבי העת היהודיים שיצאו לאור בעבר, כולל עיתונים נדירים ביותר שהגישה אליהם הייתה עד כה בלתי אפשרית.

אתר עיתונות יהודית היסטורית הוקם בשיתוף פעולה בין הצוות של פרויקט דיגיטציה של אוניברסיטת תל-אביב לבין הספרייה הלאומית. הוא כולל גרסאות אלקטרוניות מלאות – ברות חיפוש בטקסט המלא של העתון – של עיתונים יהודים מתקופות ומקומות שונים(לא להתבלבל עם הפרויקט הקודם של הספרייה הלאומית – אתר עיתונות עברית היסטורית).

כרגע באתר 7 עיתונים ובקרוב יצטרף עיתון שמיני – "דבר".

האתר הוא בשלוש שפות: עברית, אנגלית וצרפתית.

ניתן להיכנס לאתר בכתובת http://jpress.tau.ac.il/view-hebrew.asp או דרך רשימת מאגרי המידע באתר הספרייה למדעי החברה ולניהול.

גוגל השיקה שכבה חדשה לתוכנת Google Earth אשר מאפשרת לכם לשוטט ברחבי רומא העתיקה, להכנס לתוך מבנים ולקבל מידע היסטורי מפורט על אתרים שונים. זום על המפה יאפשר למשתמש לבקר בפורום של יוליוס קיסר, לעמוד במרכזו של הקוליסאום או לסייר בזירת הגלדיאטורים.
משתמשי התוכנה יוכלו מעתה לטייל בדגם תלת מימדי מפורט של רומא העתיקה, בדיוק כפי שנראתה העיר בשנת 320 אחרי הספירה. 

הדגם כולל יותר מ 6,700 מבנים. ניתן ללמוד עוד על חלק מהמבנים המרכזיים על ידי לחיצה על יותר מ -250 סמנים המקשרים לאתרי מידע מהימנים במגוון שפות :אנגלית, גרמנית, ספרדית, פורטוגזית ברזילאית, צרפתית, איטלקית, יפנית, רוסית, הולנדית.
כל המידע הזה, אמור לספק למשתמש תחושה אוטנטית של החיים כפי שהתנהלו ברומא העתיקה.

המודל התלת מימדי מבוסס על מודל פיזי של העיר המכונה "Plastico di Roma Antica",
שנוצר על ידי ארכיאולוגים בשנים 1933-1974 ונמצא בגלריה מיוחדת במוזיאון לתרבות רומית, ברומא.

התוכנה עוצבה בשיתוף של גוגל עם Rome Reborn Project 2.0 באוניברסיטת וירג'יניה.
לדברי ברנרד פישר מאוניברסיטת וירג'יניה, פרויקט זה הוא המשכו של מחקר בן 500 שנה שנערך על ידי חוקרים, אדריכלים ואמנים מאז הרנסנס, אשר ניסו לשחזר את ההריסות של העיר העתיקה בעזרת מילים, מפות ותמונות.
רומא העתיקה, היא העיר ההיסטורית הראשונה ש-Google Earth העלתה.

למידע נוסף מתוך: Google Earth Blog

את התוכנה (Google Earth 4.3 (beta ניתן להוריד בכתובת: http://earth.google.com/rome

ספרנים שזקוקים למידע בכל הקשור לפיתוח אוספים בנושאי מחשבים וטכנולוגיה יוכלו להסתייע בכתב עת חופשי – Tech Static שהושק בנובמבר 2008, ואשר מתמקד בסקירת ספרים בנושאי מחשוב וטכנולוגיה. כתב העת נוסד למטרה זו ביוזמתה של  Rachel Singer-Gordon,  אשר ערכה עד 15 באוקטובר 2008 טור בשם Computer Media בכתב העת Library Journal ובו סקירות ספרים בנושאי מחשוב וטכנולוגיה. כתב העת Tech Stati בא למלא את החלל שנוצר עם סגירתו של הטור.

כתב העת מיועד לספרנים, וגם לציבור הרחב. כתב העת חופשי לאחר הרשמה ללא תשלום. ניתן לקבל עדכונים לדואר האלקטרוני וגם ב- Gordon .RSS מבקשת להוסיף ל – Tech Static גם מאמרים בנושא פיתוח אוספים בנושאי מחשוב וטכנולוגיה ופונה למעוניינים להתקשר.

כתבה בנושא