"חבל על הזמן" – כלים לניהול זמן אפקטיבי

ביוזמה משותפת של מנהלות הספריות ושל מנהלת מדור ההדרכה, יעל רוזן, התקיימה ביום ג' בצהריים סדנה ל"ניהול זמן וניהול זמן אפקטיבי", שהועברה ע"י אורן אפל. בסדנה השתתפו ספרניות מכל הספריות בקמפוס.

מטרת הסדנה היתה:
√ הקניית כלים מתקדמים לתכנון נכון וניהול זמן אפקטיבי
√ השגת תוצאות טובות יותר בניהול העסק ובחיים הפרטיים
√ הפחתת רמת לחץ ותחושת עומס
בסדנה למדנו להבדיל בין "חשוב" ל"דחוף", איך להתמודד עם גנבי זמן פנימיים וחיצוניים, להבדיל בין יעילות לאפקטיביות, להציב מטרות בהתאם לחשיבותן ועוד.
העיקרון המרכזי של ניהול זמן מדבר על סדרי עדיפויות. ניהול זמן אפקטיבי דורש יותר מרישום מטלות על נייר, הוא דורש סדרי עדיפויות. אורן מציע לנהל את סדר העדיפויות על פי המטריצה הבאה:
1. חשוב ודחוף
2. חשוב ופחות דחוף
3. דחוף ופחות חשוב
4. פחות חשוב ופחות דחוף
דחוף:
פעילויות הדורשות תגובה מיידית, בדרך כלל בשל דד-ליין, או בשל דרישה ממישהו אחר.
חשוב: פעילויות המקדמות מטרות מרכזיות בחייך.
למשימות דחופות יש תוצאות בטווח הקצר, בעוד שלמשימות חשובות יש השלכות על הטווח הארוך.
המשתתפים התבקשו למלא בטבלה מספר משימות, ולשבצן תחת הפרמטר המתאים.

אחת התובנות לאחר ניתוח הטבלה של כמה מהמשתתפות היתה: סדר עדיפויות אפקטיבי נותן קדימות לחשיבות על פני הדחיפות. למדנו גם, שכלל פָרֵטוֹ עובד גם כאן, אם נזהה את ה-20 אחוזים מהפעילויות שמניבות 80 אחוזים מהתוצאות, ניווכח כי מרבית הפעילויות נמצאות בקטגוריה 2 – חשוב ופחות דחוף.

למדנו גם איך לנהל את ערמות המיילים שלנו בעזרת 4 כללים:
DDFF  – Delete, Do, Forword, File,

הסדנה היתה בעלת אופי חויתי ודינמי, כשאורן מפעיל אותנו, בהומור ובנועם.
היוזמה לסדנת העשרה כזו, מבורכת! נקווה שיהיו עוד השתלמויות כאלה, כשאין ספק שיש להן ערך מוסף מקצועי, אף שהן אינן עוסקות, בהצגת מאגר חדש, כלי דיסקברי או תוכנה. .

הצעות לנושאים נוספים: תקשורת בין אישית, התמודדות עם מצבי לחץ ושחיקה, פתרון קונפליקטים, סדנאות עבודת צוות.

African Journal Archive


African Journal Archive כולל חוברות בטקסט מלא, מתוך ארכיבים של 20 כתבי עת אקדמיים שפורסמו באפריקה.
בארכיון ניתן למצוא נושאים כמו: אמנות, קלסיקה, גאולוגיה, משפטים, רפואה ומדעי הרוח. הגליונות בארכיון הם משנת 1906-2007.
AJA הוא פרוייקט של Sabinet, ארגון דרום אפריקאי שלא למטרות רווח, ששם לו למטרה, לקדם ולתמוך בספריות ובמרכזי מידע באפריקה וליצור מאגר מרכזי אחד ובו תוכן דיגיטלי של מאמרים בעלי ערך מהעבר, וכל זאת כדי לשמר את התרבות האפריקאית, גם לדורות הבאים.
ניתן לבצע Browse במאגר בלי לערוך חיפוש ספציפי, לבצע חיפוש מורכב לשם קבלת תוצאות ממוקדות ב- Advanced Search, להגדיר Preferences , להציג, להשוות ולהעביר פריטים ל- My Favorites

הגישה למאגר דרך אתר הבית של הספרייה

למידע נוסף

לכתוב ולקרוא כמו עכביש – מפגש שיח

הספרייה המרכזית בשיתוף עם המרכז הישראלי לתיעוד אמנויות הבמה מקיימת סדרת מפגשי שיח בין יוצרים, סטודנטים וחוקרים מתחומי האמנות והתרבות.

במסגרת זו יתקיים מפגש שיח בהנחיית אהד זהבי, לקרוא ולכתוב כמו עכביש: התנסות ספרותית קצרה בעקבות ז'יל דלז.

המפגש יתקיים ביום ב', 21 ביוני, בשעה 18:00 בחדר הסמינרים שבבניין הספרייה המרכזית

זיל דלזהפילוסוף הצרפתי זיל דלז, גרס שהספרות מזמינה התנסות ולא פרשנות. במפגש הקרוב, נבקש להכיר את עיקרי גישתו של דלז ולהתנסות בעזרתה בכמה יצירות ספרותיות קצרות של פרנץ קפקא, יואל הופמן, אורלי קסטל-בלום ואחרים.


אהד זהבי
, דוקטורנט בביה"ס לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, ומרצה בחוג לפילוסופיה ובחוג לספרות. מחבר הספר, רומן לוגי: ז'יל דלז בין פילוסופיה וספרות, רסלינג, 2005

המפגש פתוח לכולם ואינו מחייב ידע מוקדם.
לקבלת פרטים נוספים ניתן לפנות לעידית רוזן

להזמנה

חדש… ולא על המדף !

מי אמר שבספרייה צריך לקרוא רק מתוך ספרים? האמן גורדון יאנג וצוות האמנים בסטודיו הנקרא Why not Associates העמידו 14 גזעים גדולים של עצי אלון כמעין עמודים תומכים בתוך בניין הספרייה ב-Crawley במערב סאססקס שבבריטניה, כשעל כל גזע חרוטות פסקאות מתוך ספרים בספרייה.
להמשך קריאה  http://www.lit-republic.co.il/?p=1003

בהמבורג שבגרמניה יש עכשיו מכונה אוטומטית לממכר סיגריות, רק בלי הסיגריות. במקום החומרים הממכרים והמסרטנים יש חומרים ממכרים מסוג אחר – ספרים.
המו"ל מיחזר מכונה ישנה המשרתת את סביבת אוניברסיטת המבורג, ואפשר לרכוש בה ספרים מכל הז'אנרים (כולל רומנים גרפיים ומדריכי נסיעות), אבל רק כאלה שנכתבו על ידי מחברים מהמבורג.
להמשך קריאה http://www.lit-republic.co.il/?p=1017

האמנית נינה קאצ'דוריאן נודדת מאז 1993 בין אוספי ספריות ומשאירה בהם חותמת הומוריסטית. היא מסדרת את הספרים מחדש באשכולות כך שאפשר לקרוא את הכותרות שלהם ברצף ויתקבל מסר חביב: קאצ'דוריאן ביצעה את זממה גם בספריות עירוניות וגם באוספים פרטיים: היא מייצרת נרטיב תמציתי, במעשה-סיפר מסוג חדש ומלבב: אבל מעבר לגיחוך, המעשה שלה לא חותר, נגיד, תחת הסדר בספריות. במוזיאון סטרינדברג בשטוקהולם למשל היא קיבלה אישור לשחק עם מיקומם של הספרים. בשלב זה הפרויקט Sorted Books כולל 130 ספרים.
אפשר לראות עוד פרטים כאן  ‬http://www.lit-republic.co.il/?p=1075

קינדל פייסבוק וטוויטר – חברים כעת

אמזון, ענקית מכירות הספרים ברשת, שחררה בימים אלה עדכון חדש לקינדל – קורא הספרים האלקטרוני מבית אמזון. בשלב זה, יהנו מהעדכון מספר משתמשים מצומצם ובקרוב יופץ לכולם.
הקינדל הופך ל"חברתי" ויכלול בין השאר אינטגרציה מלאה עם פייסבוק וטוויטר, ומאפשר למשתמשים לייצא פסקאות, ציטטות וקטעים נבחרים מהספר לחברים במהלך הקריאה  וכמו-כן, כל קורא יוכל לעיין בכל מה שקוראים אחרים העירו על גבי טקסט מסוים.
בעתיד הקרוב משתמשים גם יוכלו לבצע like לספרים וסופרים, לקרוא הודעות מיידיות ולקבל המלצות לספרים.
בנוסף, העדכון החדש מאפשר למשתמשים לבצע זום לתוך הטקסט, לסדר ספרים לאוספים וקבוצות, לסגור את הגישה לספרים מסוימים עם סיסמה ויכלול מספר פונטים חדשים ותמונה חדה יותר.

הקינדל (באנגלית: מבעיר אש) הוא קורא ספרים אלקטרוניים' שמטרתו להחליף את הספרייה הענקית שלנו, במכשיר קטן, נגיש, נוח לטילטול ובעל עוד כמה תכונות, שיכול להכיל את כל הספרים שלנו. הקינדל מגיע עם מילון אוקספורד החדש ומי שירצה להבין משמעות של מילה, פשוט ילחץ עליה ויקבל את הפירוש. ניתן לרכוש ספרים דיגיטליים, מגזינים ועיתונים ישירות מהמכשיר.

האם זהו ארון הספרים העתידי? המגמה ברורה לחלוטין… העולם נע לכיוון של ספרים אלקטרונים. החסם הטכנולוגי, הולך ונפרץ!
לנו הספרנים נותר רק לקוות שלמרות שלספרים האלקטרוניים, יש יתרונות מהם לא ניתן להתעלם –  הספרים הרגילים, המודפסים, אלה שמונחים על מדפי הספריות – לא ייעלמו.

עוד על החידושים בקינדל בכתבה:"לעשות לייק לספרים: הקינדל הופך לחברתי…"
בבלוג:  140 – אינטרנט מדיה טכנולוגיה

ספרים – זה כל הסיפור

מזה חמש שנים פועל אתר טקסט ששם לו למטרה: לעודד קריאת ספרים על ידי חשיפה מתמשכת של הספרים החדשים היוצאים לאור בארץ.

אתר טקסט הוא פרוייקט מתגלגל המבקש לייצר תמונה אפשרית של התרבות בארץ כפי שהיא משתקפת מהפעילות העניפה בתחום ההוצאה לאור וזאת באמצעות הצגה רציפה ומתמשכת של מידע אודות ספרים חדשים, כתבי עת, ובעתיד גם סקירה של טקסטים נוספים.

האתר מחולק ל- 15 קטגוריות עיקריות של תחומי תוכן, ומציג את הספרים בחלוקה לתחומים, חודשים ושנים, כשהמטרה היא לספק לגולשים אפשרות להתעדכן במהירות בתחומי העניין שלהם. בין הקטגוריות: ספרות מקור, ספרות מתורגמת, שירה, עיון חברה וביקורת, כתבי עת ועוד.
תחת הקטגוריה כולם, ניתן להגיע למבט מרוכז המאפשר לראות את כל הספרים באתר על פי סיווגם, כשבכל סיווג הרשימה היא א-ב ולצידה החודש והשנה בה הוכנס הספר לאתר.

טקסט הוא גם פרוייקט תרבות או תיעוד תרבות, העומד בפני עצמו ואשר מנסה להציג את התחום לא רק על פי תכניו אלא גם באמצעות ה"טקסטים השיווקיים" כמו אלה המצויים בגבו של כל ספר, שלהם חשיבות תיעודית לא מעטה.

בזכות שיתוף פעולה עם הוצאות הספרים, טקסט מוסיף פרקים מתוך הספרים ומאמרים והקדמות ופתחי דבר וסופי דבר, מה שמאפשר לקורא להתוודע לתוכן של אותם הספרים החדשים ולהחליט אם ברצונו לקוראן.

טקסט הוא גם קטלוג ספרים, מקיף בתחומיו, מפורט ומדוייק, יחיד מסוגו המציג את מרבית הספרים ה"קנוניים" אשר ראו אור בארץ בשנתיים וחצי האחרונות.
האתר מציג אך ורק ספרים' שהמידע עליהם נמסר מהוצאות הספרים עצמן או מנציגיהן המוסמכים. לא נמצא באתר, ספרים שיצאו לאור במימון מחבריהם.
האתר חופשי, ומממן עצמו מפרסומות שמוצגות בו.

ניתן להתעדכן בספרים חדשים גם באמצעות קורא RSS. מומלץ מאד לכל חובב קריאה, ולמי שאמון על הזמנת ספרים לספרייתו.

מוריס בלנשו: המפגש עם הסירנות

במסגרת סדרת מפגשי שיח בין יוצרים, סטודנטים וחוקרים מתחומי האמנות והתרבות, שמתקיימים על ידי הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי בשיתוף ארכיון התיאטרון, יתקיים מפגש שני בו ישוחח עילי ראונר על מוריס בלנשו: המפגש עם הסירנות.

המפגש יתקיים ביום ב' 26 באפריל, בשעה 18:00 בחדר הסמינרים בבניין הספרייה.
למעונינים להשתתף אין צורך בידע מוקדם.
לקבלת פרטים נוספים ניתן לפנות לעידית רוזן או  לד"ר שלי זר-ציון

חידושים בממשק המשתמש של "ויקיפדיה"

Wikimedia Foundation- הארגון שמפעיל את ויקיפדיה, הכריז כי בקרוב ולראשונה בתולדותיה, ויקיפדיה עומדת לשדרג את ממשק המשתמש שלה וכי ייערכו שינויים משמעותיים בממשק המשתמש של האנציקלופדיה הפופולארית, אשר מבוססת על תכנים שתורמים המשתמשים.
הידיעה מופיעה בעיתון  אנשים ומחשבים מה- ‏28 במרץ 2010.
העיתון מסתמך על ידיעה שהופיעה בבבלוג של Wikimedia Foundation  ובה מבטיחים  שהמשתמשים יחושו בשינוי משמעותי: "הניווט באתר יהיה פשוט יותר, תיבת החיפוש תועתק למקום שבו מצפים המשתמשים למצוא אותה – כמקובל באתרי אינטרנט אחרים, הארגון יהיה פחות צפוף  והתפקודים השונים יפעלו היטב ברמות שונות של אבחנה, בדפדפנים שונים ובממדים שונים של החלון".
יוחלף גם הלוגו הקלאסי בלוגו חדש, שיזכיר באופן כללי את הלוגו הישן והמוכר.
בחודשים האחרונים ערכו כמיליון משתמשים מבחני בטה לממשק החדש, וב-Wikimedia Foundation מתכוונים להשיק את הממשק החדש לציבור הרחב ב-5 באפריל.
במסגרת הפרויקט, ויקיפדיה עומדת להשיק בשנה הקרובה מנוע עריכת טקסט חדש (מבוסס rich text) ואפליקצייה לעריכת תמונות ווידאו שנמצאת כעת בבטא.

ראשיתה של ויקיפדיה כפרויקט בשפה האנגלית שהחל ב-15 בינואר 2001, נכון לשנת 2010 פועלים מיזמי ויקיפדיה ב-263 שפות שונות.

פוסט מענין שפירסמה בשבוע שעבר יפה אהרוני: כיצד ומדוע סטודנטים במכללות משתמשים בוויקיפדיה למטרות מחקר ?

מפגשי שיח בספרייה המרכזית: מוריס בלנשו – המפגש עם הסירנות

הספרייה המרכזית בשיתוף עם המרכז הישראלי לתיעוד אמנויות הבמה מקיימת סדרת מפגשי שיח בין יוצרים, סטודנטים וחוקרים מתחומי האמנות והתרבות. במסגרת זו מתקיימים מפגשים שוטפים אחת לחודש בחדר הסמינרים של הספרייה.

המפגש הראשון בנושא: מוריס בלנשו – המפגש עם הסירנות
יתקיים ביום ב', 15 למרץ 2010, בין השעות 17:30-19:15.

עילי ראונר ישוחח על הסופר והתיאורטיקן הצרפתי מוריס בלנשו.
בימים אלו עורך עילי ראונר, תלמיד מחקר במחלקה ללימודי פרשנות ותרבות באוניברסיטת בר-אילן, אנתולוגיה מכתבי בלנשו, בתרגומה של מיכל בן- נפתלי. האנתולוגיה עתידה לצאת לאור בקרוב בסדרת הצרפתים, הקיבוץ המאוחד.
לאחר ההרצאה יערך רב שיח בין משתתפי המפגש.

לקבלת פרטים נוספים ניתן לפנות לעידית רוזן או  לד"ר שלי זר-ציון

חידושים ב"מפתח למאמרים בעברית" של חיפה

בבלוג "מידע במידה" מתייחסת אמירה קהת מאוניברסיטת חיפה, לחידושים במפתח המאמרים בשנים האחרונות.

בין היתר היא מתייחסת לפרויקט  JSTOR הישראלי, במסגרתו יש כוונה למפתח לא רק כתבי-עת משנת 1977 ואחורה עד לתאריך הופעתם, אלא גם לסרוק את המאמרים בכתבי-עת אלו ולהעמיד אותם לרשות מנויים העוסקים במחקר בקהילייה האקדמית.
במסגרת פרויקט "JSTOR הישראלי" התקבלו זכויות לסרוק כתבי-עת מסוימים בלבד.
חלקם כבר היו ממופתחים מיום הופעתם, למשל, "אופקים בגיאוגרפיה", "ציון", "היסטוריה" ו"מחקרי ירושלים…".
בשלב זה הסתיים מפתוח כתב העת "מגמות" – מיום הופעתו, ועתה עוסקים במפתוח כתב-העת "תרביץ" .
פרויקט הקישורים למאמרים בטקסט מלא שהחל ב-1996 ממשיך ונכון להיום במפתח כ-37,000 קישורים לטקסט המלא.

לידיעה המלאה

2lingual – לחפש בגוגל בשתי שפות בו זמנית

2lingual – אתר המאפשר לחפש בגוגל בשתי שפות במקביל.
האתר מאפשר לחפש ביטויים ב-52 שפות רבות ומגוונות, כולל עברית, אנגלית, רוסית, צרפתית, ערבית, יפנית, סינית, רומנית, פולנית ואפילו יידיש  (לרשימה המלאה). כל מה שצריך לעשות הוא לבחור את שתי השפות הרצויות ולהקליד בתיבה המיועדת לאחת השפות את הביטוי הרצוי. הביטוי מתורגם אוטומטית לשפה השנייה והאתר מציג את התוצאות מגוגל בשתי השפות בשתי עמודות מקבילות. כרגע ניתן לבצע חיפושים ב-2704 קומבינציות של חיפוש  ב-52 השפות.
היתרון של 2lingual הוא שהתרגום מתבצע בזמן אמת, במהלך ההקלדה. התוצאות מגוגל מופיעות גם כן ישירות בזמן ההקלדה מבלי שהמשתמש יצטרך ללחוץ על כפתור כלשהו. דבר זה חוסך זמן ומייעל את תהליך החיפוש.

יש לשים לב, שמכיון שמדובר בתרגום מכונה (באצעות תוכנת מחשב) ולא אנושי, איכות ורמת התרגום רחוקה מלהיות מושלמת ויחד עם זאת זה יכול להיות כלי עזר מצוין ללימוד שפה.

על האתר קראתי ב: האתר הנבחר PicOnline

OpenThesis: מאגר הפקדות חופשי לתזות, דיסרטציות ומחקרים אקדמיים

אתר חדש עלה לאחרונה לאויר:  OpenThesis
זהו פרויקט שמטרתו להגביר הפצה וחשיפה של תזות, עבודות דוקטורט ומחקרים אחרים, לטובת כל מי שמעונין – בחינם!
האתר יאפשר לסטודנט/חוקר להעלות את עבודת התיזה שלו, דוקטורט או כל מחקר אחר, כשהגישה לחומרים תהיה חופשית לכל. ניתן לבצע חיפושים באתר, שבנוסף לחיפוש המהיר, מציע גם אפשרות לחיפוש מתקדם: על פי שם מחבר, מילות מפתח, מוסד, מנחה, ועוד. קיימת אפשרות להציג תוצאות באופן כרונולוגי או בהתאם לרלוונטיות.
מומלץ לקרוא את ההוראות לחיפוש, כדי למצוא את הקודים המתאימים. לדוגמה: חיפוש לפי מילת מפתח יש לבצע בחיפוש המתקדם באופן הבא : ("IF("human rights


גם מי שיש בידיו עותק בדפוס בלבד, יוכל לקבל באתר הנחיות כיצד לסרוק את העבודה, כדי שניתן יהיה להעלות אותה לאתר.

האתר פונה גם לאוניברסיטאות ומציע לפרסם את העבודות שנעשות אצלן, באתר, ובכך לתרום לקידום הקניין הרוחני של המוסד. הוא גם מציע למוסדות שאין להם מאגר הפקדות מוסדי, לשמש ככזה עבורן, ובכך ליצור נקודת חיפוש אחת לתיזות ודיסרטציות . ניתן יהיה להגביל את החיפוש למאגר כולו או למחקרים של מוסד מסוים.
האתר מסוגל גם לספק למוסד שיהיה מעונין, נתונים סטטיסטיים לגבי שימוש בחומרים שלו.
לטובת מי שאינם מעוניינים שעבודתם תוצג באופן חופשי, (במקרה של פטנט, או המצאה חדשה) ישנה אפשרות לקבוע תקופת אמברגו.
האתר מקפיד על שני אספקטים מבחינת שימור נתונים: לספק הגנה פיסית של המידע ולהבטיח שניתן יהיה לקרוא גם בעתיד את הקבצים בכל פורמט שיהיה קיים, ולשם כך הם משתמשים בפורמטים סטנדרטיים כמו PDF ו XML. כדוגמא, הן מציינים את הספרייה הבריטית, שמשתמשת באותם סטנדרטים.
לכל המוסדות האקדמיים יהיו מיקרוסייטים חופשיים (אתרים קטנים המשמשים לצורך ספציפי)  לדוגמא:
http://www.openthesis.org/school/The-University-of-Texas-at-Austin/resultes.html  וכך גם ניתן יהיה להוסיף את הלוגו של המוסד לקובץ העבודות.

הוראות לשימוש באתר והנחיות להעלאת חומרים

הספר הגדול בעולם מוצג לראשונה

יש צורך בשישה אנשים להרים את הספר שהוגדר כספר הגדול ביותר בעולם.
על אף שהוא בן 350 שנה, והוגש לצ'ארלס השני ביום הכתרתו, Klencke Atlas מעולם לא הוצג בפומבי, כשדפיו פתוחים. הספרייה הבריטית מודיעה השבוע שהעוול יתוקן, והאטלס יוצג בתערוכת מפות גדולה, שתתקיים בקיץ.
האטלס כולל 37 מפות, וזה אמור היה להיות סיכום אנציקלופדי של העולם.
מימדיו של האטלס ענקיים… 1.75 מי גובה ו-1.9 רוחב. הוא הוענק למלך על ידי סוחרים הולנדים, ואוחסן באגף הקוריוזים של המלך.
לצד האטלס הענק, תוצג גם המפה הקטנה ביותר בעולם משנת 1773, גודלה כגודל ציפורן, והיא מציגה ממעוף הציפור, נוף של נירנברג.
בתערוכה זו יוצגו כ-100 מפות שנחשבות לגדולות בתבל, כשעבור מרביתן זו החשיפה הראשונה. בתערוכה יוצגו מפות, בחלקן ענקיות כשמאחוריהן נמצא סיפור, שהוא הרבה יותר מגיאוגרפיה. את חלקן אף ניתן להגדיר כיצירות אמנות, כפי שמעיד מנהל יחידת המפות בספרייה הבריטית.
זו התערוכה הראשונה מסוגה בעולם, כי בדרך כלל כשחושבים על מפות, חושבים על גיאוגרפיה או מדידות.
המארגנים, בחרו להציג בתערוכה מפות שגודלן עולה על 4.5 מ', מתוך האוסף של הספרייה הבריטית שנחשב כשני בגודלו בעולם אחרי ספריית הקונגרס.
כל המפות נוצרו בראש וראשונה עבור קישוט, אך ברמה עמוקה יותר, הן נוצרו  לצרכי תעמולה.
במובן מסוים מנסים מארגני התערוכה, לתקן את ה"הזנחה" בהתייחסות למפות, על ידי חוקרים של תולדות האמנות. נהוג להתייחס למפות, ככלי תועלתני, וזו ההזדמנות מבחינתם, להוכיח שאין הדבר כך.

הכתבה מלאה

מידע נוסף על Klencke Atlas

מאמרים מתוך JSTOR בחיפוש ב- WorldCat

OCLC הודיעה לאחרונה ש-WorldCat.org ימפתח ויכלול מעתה מאמרים בטקסט מלא מתוך JSTOR
המשמעות מבחינתנו היא, שלחוקרים וסטודנטים המשתייכים לקהיליית אוניברסיטת תל אביב,  תהיה האפשרות לחפש בתוכנם של כאלף כתבי עת אלקטרונים אקדמיים, ולקבל גישה ישירה לכמה מיליוני מאמרים בתחום מדעי הרוח, מדעי החברה ומדעים, כאשר הם יבצעו חיפוש ב- WorldCat  .

מהדף הראשי של WorldCat.org, יש אפשרות לבצע חיפוש ולהגביל אותו למאמרים בלבד. ברשימת התוצאות שתתקבל, יהיה רשום JSTOR, במידה והמאמר יימצא שם בטקסט מלא. כאשר נקליק על הפריט על מנת לקבל את הרשומה המלאה, יהיה צורך לגלול למטה עד “Find a copy online”, הקלקה על jstor.com, תוביל אותנו ישירות למאמר המלא ב-JSTOR.
כאשר החיפוש מתבצע מתוך הקמפוס- המשתמשים מזוהים אוטומטית, בחיפוש מרחוק, יהיה צורך להזדהות.
WorldCat כוללת למעלה מ-165 מיליון רשומות, אוסף שגדל באופן קבוע. בכל רגע, מוסיפות OCLC והספריות החברות בה, שבע רשומות.
בכוונת WorldCat לספק בעתיד גישה לטקסט מלא של אוספים נוספים.

לידיעה המלאה

לאה גולדברג – 40 שנה למותה

ביום שישי האחרון 15.1.2010 מלאו 40 שנה לפטירתה של  לאה גולדברג .
"האהבה הגדולה של לאה גולדברג לילדים, כקהילת קוראים, ניכרת מאוד במכלול היצירה שהועידה להם. אבל אהבה כנושא כמעט אינה מופיעה בכתיבתה לילדים"
כך כותבת יעל דר, בכתבה מענינת על לאה גולדברג, במלאות 40 שנה למותה. לאה גולדברג, שהיתה מעמודי התווך של ספרות הילדים העברית, וכמי שכתבה כמה מהיצירות הקלאסיות האהובות ביותר של ספרות זו, אהבה ילדים ובני נוער, אהבה של יוצר לקוראיו.

אהבתה הגדולה של גולדברג לילדים, כקהילת קוראים, ניכרת מאוד במכלול היצירה שהועידה להם, אף על פי שאהבה, כנושא, כמעט אינה מופיעה בכתיבתה לילדים – לא אהבה אמהית ולא אהבה חברית, לא אהבה רומנטית ולא אהבה של ילד להוריו או אחיו. זאת, כמובן, בניגוד גדול לכתיבתה למבוגרים. האהבה הנוכחת בטקסטים שלה לילדים היא אהבה מסוג אחר, שגולדברג הנערה השכילה לכנותה "אהבה של כותב לקוראיו".

      

לאה גולדברג התייחסה ברצינות רבה לקוראיה, והאמינה שילדים זקוקים לספרות משובחת וכי תפקידה הוא לסייע להם לפתח ולהרחיב את טעמם הספרותי. היא האמינה שיש לחשוף ילדים למגוון גדול של טקסטים ספרותיים, מהארץ ומחו"ל ולא להצטמצם ב"כאן ועכשיו". גולדברג, היתה חסידה של הרחבת אופקים, של הכרת צורות ספרותיות רבות, מקוריות ומתורגמות, "גבוהות" ופופולריות.
"האני מאמין" הזה שלה בנוגע ליחס הכותב לקוראיו הצעירים, לא השתנה גם כשהיתה בשיא פעילותה הספרותית. היא לא שינתה הרבה מעמדתה המחמירה בנוגע ליחס הכותב לקוראיו הצעירים.
וכך כותבת לאה גולדברג באנציקלופדיה חינוכית תחת הערך, ספרות ילדים: "ספרות ילדים, שלא נכתבה במיוחד לקורא הצעיר, עולה בדרך כלל בטיבה על הספרות שנכתבה בכוונה תחילה בשביל הילד. מעלתה היא, שהסופר הכותב אותה מרוכז בשעת תהליך היצירה בשאלה 'מה ברצוני לומר', ולא בשאלה 'הקורא שלי מיהו וכיצד אמצא חן בעיניו או אסתגל לטעמו'. דבר זה חשוב כשלעצמו, וחשוב שבעתיים כשכותבים לקהל לא מבוגר".

לאה גולדברג ידעה לאהוב ילדים בני יומם, ילדים גדולים ובני נוער, ואלה משיבים לה אהבה, מאז שנות ה-30 של המאה הקודמת, כשהחלה לפרסם שירה וספרות לילדים, ועד היום, 40 שנה אחרי מותה.

 לכתבה המלאה: לאה גולדברג כיוצרת וקובעת טעם לילדים מאת יעל דר

אוסף יצירותיה של לאה גולדברג בספרייה המרכזית

 *דר' יעל דר, מרצה בכירה במסלול ללימודי תואר שני בתרבות הילד והנוער באוניברסיטת תל אביב ומשמשת מבקרת ספרי הילדים של עיתון "הארץ".

לקסיקון היסטורי של הסופרים העברים מאז תש"ח (1948)

לאוסף הספריה המרכזית התווסף השבוע הלקסיקון ההיסטורי של הסופרים העברים מאז תש"ח (1948).
בלקסיקון שנערך על ידי ד"ר משה גרנות ורואה אור ביוזמתה של אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל, כלולים 1240 ערכים של יוצרי הספרות היפה העברית, חוקריה ומבקריה – מקום המדינה ועד ימינו אלה.
בלקסיקון נכללים משוררים, סופרים, מחזאים, עורכים, מתרגמים, חוקרי ספרות ומבקרי ספרות – אשר פרסמו כתביהם מ-1948 ואילך. דורית רביניאן, דליה רביקוביץ, מנחם פרי, ישראל הר, יהלי סובול, אגי משעול, יאיר לפיד, יעל דר ורבים רבים אחרים.

הפרטים שיופיעו מלבד שם היוצר על הסתעפויותיו (שם קודם, שם נעורים, שם עט), תחומי היצירה: משורר, מחזאי, ביוגרף וכד' , קיצור תולדות היצירה הספרותית, רשימת פרסומים, רשימת הפרסים.
מקורות המידע היו קורות חיים שנשלחו על ידי היוצרים עצמם, או ע"י קרובי משפחותיהם של היוצרים שהלכו לעולמם, וכן מקורות כגון: האנציקלופדיה העברית, מילון הספרות העברית החדשה העברית והכללית, לקסיקון אופק לספרות ילדים ועוד.
בלקסיקון אין הערכה וביקורת על טיב היצירות, וכן אין הלימה בין אורך הערכים ובין החשיבות שהלקסיקון מעניק ליוצרים השונים.

לקסיקון הסופרים העברים בהווה* , שפורסם לפני שנתיים, היה למעשה רק בבבחינת קדימון ללקסיקון מורחב זה. (עב כרס במיוחד – 2.600 ק"ג ולמעלה מ-1000 עמודים).

בפרק התודות, מודה ד"ר משה גרנות לגב' מירי ליפשטיין, מי שהיתה מנהלת הספרייה המרכזית, על כך שאיפשרה לו להשתמש "במכמניה של הספרייה הגדולה".

* גירסת האינטרנט

עתיד האינטרנט: איפה נהיה בעוד 5 שנים?

אנו מתקרבים לסוף שנת 2009, ולמרות שקשה מאד לצפות את עתיד האינטרנט, ישנם מספר אינדיקטורים ומגמות שיכולים להצביע על הכיוון. חלק גדול מהטכנולוגיות ימשיכו להתפתח בשנים הקרובות, בעיקר כל מה שקשור למדיה החברתית.

סקר נרחב שנערך בקרב מומחי טכנולוגיה מובילים בתעשייה בנושא עתיד האינטרנט מצא כי רובם מאמינים שעד שנת 2020 רשת האינטרנט תתרחב ותתפשט עד כדי כך שמרבית אוכלוסיית העולם תהיה מחוברת אליה.

בקרב המומחים יש הסכמה על כך שתשתית התקשורת הדיגיטלית תתפשט בצורה משמעותית עד שנת 2020. היא תכסה כמעט כל אזור או קהילה שכיום נמצאים מחוץ ל"חברה הדיגיטאלית", זו שכיום כבר מחוברת לעולם האינטרנט.

Cameron Chapman, מפרסמת בבלוג Noupe
15 תחזיות מענינות לגבי עתיד האינטרנט, כשכל תחזית מלווה בהסבר ובקישורים למקורות נוספים שרלוונטים לאותה תחזית.

מענינות לא פחות הן תגובות הקוראים לגבי התחזיות ( 123 תגובות – נכון להיום!)

The Future Of The Web: Where Will We Be In Five Years?

מפה אינטראקטיבית של סכסוכים בעולם

האתר ConflictHistory, הוא Mashup* מעניין המשלב בין ציר הזמן של מלחמות העולם עם המיקום הגיאוגרפי שלהן, ומציג  את הנתונים על Google Maps
ציר הזמן מתחיל מ-3000 לפני הספירה ומכסה את כל הסכסוכים עד שנת 2005.
כולל סכסוכים כמו: Algerian War משנת 1954, Football War בשנת 1969, Peruvian War of Independence בשנת 1821, 1959 Tibetan uprising ועוד ועוד. מדהים לראות את כמות הסכסוכים בעולם – רק בעשור האחרון.

ניתן להציג נתונים עבור כל תקופה, על ידי  הזזה של סרגל ציר הזמן, שפרוש לאורך החלק התחתון של המפה. הסכסוכים מסומנים בצבע אדום ומופיעים גם בסרגל הצדדי של המפה. לצד כל סכסוך מופיע סימן שהקלקה עליו פותחת חלון עם מידע לגבי הסכסוך (לקוח מתוך הויקיפדיה).
האתר חופשי וקל להתמצאות.

כתובת האתר: www.conflicthistory.com

* מה זה mashup ?

מילון מקוון חדש: Wordnik

זהו מילון בהחלט לא רגיל, המבוסס על העיקרון שבני אדם לומדים טוב יותר מילים, כשהם רואים אותן בהקשר שלהן.
Wordnik, שם לו למטרה לספק כמה שיותר מידע, בכמה שפחות זמן, לכל מילה באנגלית.
המילון כולל למעלה מ-1.7 מיליון מילים ולמעלה מ-130 מיליון דוגמאות.
נראה שהוא מנסה להתחמק מההגדרה המסורתית של מילון ובמקום להסתפק בהגדרה למילה, הוא מנסה לשלב מקורות אחרים, שיכולים להמחיש טוב יותר את  משמעות המילה המבוקשת.
לשם כך משתמש המילון הייחודי הזה ב:

+
משפטים לדוגמה, כדי להציג את המילה בהקשר שלה
+ מילים קשורות. לא רק מילים נרדפות, אלא מילים שנעשה בהן שימוש דומה
+ תמונות. לקוחות מתוך פליקר שמתיחסות למילה.
+ סטטיסטיקות: מידע לגבי תדירות ודפוסי השימוש של המילה המבוקשת
+ היגוי באודיו, עם אפשרות הקלטה.
+ אפשרות להוסיף מילים, תגיות, הקלטות והערות. לשם כל יש צורך להרשם.

המילונים שכלולים ב-Wordnik הם:

+ The American Heritage® Dictionary of the English Language, Fourth Edition © 2008
+ The Century Dictionary
+ WordNet® by Princeton University
+ The GNU version of The Collaborative International Dictionary of English

השימוש במילון זה אינו מהווה תחליף לשימוש במילונים המסורתיים אך הוא בהחלט יכול להיות שימושי בעת כתיבת מסמך, משחקי מילים, לצורך בדיקת הגיה ועוד.
השימוש במילון חופשי ובחינם. יש להרשם, רק אם רוצים להוסיף הערות, תגיות, הקלטות וכו'.

Extensionalism: The Revolution in Logic

 Extensionalism: The Revolution in Logic
ספר חדש מאת ד"ר נמרוד ברעם, עוסק בצומת שבין תורת הידיעה ותורת ההגיון.
בר-עם סוקר את התהוותה של תורת ההיגיון מראשיתה ועד לעת המודרנית ומראה כיצד צמחה התורה המודרנית מתוך נסיון לבקר ולהחליף את התיאוריה העתיקה ובפרט את יומרתה לאיחוד עם תורת הידיעה.
הספר יעניין כל סטודנט או מומחה בתחום ההיסטוריה והפילוסופיה של תורת ההיגיון, התפתחותה של המתודולוגיה המדעית ותורת הידיעה.

ד"ר נמרוד בר-עם הוא פילוסוף של המדע, הלוגיקה והתקשורת, מכהן כמרצה בכיר בחוג לתקשורת יצירה וביקורת במכללת ספיר. נמרוד בר עם למד באוניברסיטת תל אביב וסיים כאן את כל תאריו: ראשון שני ושלישי (כולם בהצטיינות והצטיינות יתרה) כמוכן שימש כמתרגל ואחר כך כמורה מן החוץ בחוג לפילוסופיה בין השנים 1992-1999. היה עוזר המחקר של הפרופסור יוסף אגסי, עימו הוא משתף פעולה בפרויקטים שונים עד היום.

+ הספר יצא בהוצאת Springer וקיים גם בגירסה מקוונת  – גישה חופשית לתקציר, תוכן והקדמה.
+ הספר בגירסה המודפסת יגיע בקרוב לספרייה המרכזית.
+ אתר הספר בגוגל ספרים