פעמים רבות אנו רוצים להוסיף תמונות לפוסטים בבלוג, למצגות שאנו מפרסמים וכו' . אנו מעוניינים בתמונות חינמיות מבלי להפר זכויות יוצרים. עד כה אפשר היה לחפש תמונות כאלה ב- flickr ובמספר אתרי תמונות חופשיים. היום אפשר לעשות זאת גם בגוגל.

ב- 9.7 גוגל הצהירה רשמית בבלוג הרשמי שלה על מאפיין חדש זה ב"גוגל תמונות" (קודם לכן המאפיין היה קיים בחיפוש המתקדם של גוגל אך לא ב"גוגל תמונות").

אפשר לעשות זאת בחיפוש מתקדם של "גוגל תמונות". ב"זכויות שימוש" אפשר להגביל את החיפוש לתמונות שמיועדות לשימוש חוזר, לשימוש חוזר מסחרי, לשימוש חוזר עם שינויים, ולשימוש חוזר מסחרי עם שינויים.

בנוסף לתמונות הנושאות רישיון של Creative Commons או תמונות הנמצאות בדומיין ציבורי, מסנן זכויות השימוש ב"גוגל תמונות" מציג למשתמש גם תמונות בעלות רישיון GNU Free Documentation.

יש לציין שמסנן זכויות השימוש בגוגל מזהה תמונות שתויגו עם רישיונות שמתירים שימוש חוזר. אבל עדיין, על המשתמש שרוצה להשתמש בתמונות שהתקבלו בתוצאות החיפוש המסוננות לוודא שהמידע אכן נכון, כפי שגוגל מציין בדף המתייחס למסנני זכויות השימוש שלו :
"לפני שאתה משתמש בתוכן שמצאת, עליך לוודא שהרישיון חוקי ולבדוק את תנאי השימוש החוזר המדויקים המפורטים בו. לדוגמה, רוב הרישיונות דורשים ממך לכלול התייחסות ליוצר התמונה כאשר אתה עושה בה שימוש חוזר. ל-Google אין דרך לדעת אם הרישיון הוא חוקי, לכן איננו מציגים באופן כלשהו שהתוכן נושא רישיון בפועל או נושא רישיון חוקי."

באופן זה, מאפיין זה מהווה למעשה רק צעד ראשון לאיתור תמונות חינמיות לשימוש כפי שגוגל מציין בבלוג שלו:

"We can help you take the first step towards finding these images, but we can't guarantee that the content we linked to is actually in the public domain, or available under the license."

מכל מקום, אין ספק שהוספת מסנני זכויות השימוש ל"גוגל תמונות" מהווה שירות חשוב למשתמשים, וגם  ליוצרים – בעלי התמונות שמעוניינים להפיץ את יצירותיהם בתנאים מסויימים.

מאפיין נוסף מתחום התמונות עליו הצהירה גוגל בבלוג הרשמי שלה ב- 10.7 הוא הוספת תצלומים של אתרים כאשר מחפשים מקומות. מזה למעלה משנתיים בחיפוש מקומות הייתה מוצגת מפה. כעת על פי מה שגוגל מצהירה בנוסף למפה יצורפו 6 תצלומים מהמקום. התצלומים לקוחים משכבת ה- Panoramio ב"גוגל מפות" ולחיצה עליהם מובילה ל"גוגל מפות" ושם אפשר לראות תצלומים נוספים. .

כאשר בדקתי את המאפיין, לא הייתה עקביות בהצגת התוצאות. לדוגמה כאשר חיפשתי תל אביב או פריז הוצגו לי מפה ושש תמונות צמודות, אך בחיפושים אחרים, או אפילו באותו חיפוש בזמנים אחרים, זה לא עבד, לעתים קיבלתי מפה בלי תצלומים ופעמים קיבלתי רק טקסט ללא מפה או תצלומים.

 SprinerImages הוא מאגר  גדל והולך של תמונות מתחום המדעים. חלק גדול מהתמונות הם מתחומי הרפואה, מדעי החיים וכימיה. נכון להיום האוסף כולל למעלה מ- 1.5 מיליון פריטים – תמונות גרפים, היסטוגרמות וטבלאות. האוסף כולל תמונות מכתבי העת והספרים של Springer, כולל גם תמונות קליניות מאוסף Images.MD וגם מתכנים בגישה פתוחה. המאגר עצמו מתעדכן על בסיס יומי.

כל אחד יכול לפתוח חשבון ולחפש ללא תשלום בתכנים החופשיים שבמאגר. הגישה לאוסף המלא מחייבת מנוי. אפשר להשתמש בתמונות למטרות לא מסחריות כולל שילובן במצגות ובקובצי PDF .

בדף הראשי, בצד שמאל, יש פירוט של התפלגות התמונות על פי קטגוריות נושאיות, כולל התמונות החופשיות. בכל אחת מהקטגוריות אפשר לדפדף ולחפש. על פי מה שמוצהר באתר, החיפוש מתבצע גם בטקסט המלא המתייחס לתמונה, ובכך מושגת רמת גבוהה של רלוונטיות. למשתמש אפשרות לבחור את אופן החיפוש – בטקסט המלא או רק ב- caption של התמונה.

בתוצאות החיפוש מקבלים מידע על המקור ממנו נלקחה התמונה וקישור לטקסט המלא, תמונות נוספות באותו מקור, מידע קצר על התמונה, וזכויות היוצרים שחלים עליה. יש אפשרות לשמור את המידע ולשתפו באתרי סימניות חברתיים כגון : .citeulike

אפשר ליצור קבוצות תמונות "image sets" על פי בחירתו של המשתמש. קיימת אפשרות להתעדכן באמצעות RSS.

אל האתר

העידן הדיגיטלי ומדדים להערכת כתבי עת ומצוינות מדעית – מדדים מסורתיים וחדשים – מי מהם ראוי יותר ?

מדדים מבוססי ציטוטים להערכת כתבי העת נחשבים כמדדים מסורתיים להערכת כתבי עת ועדיין מקובלים ביותר.המדד המקובל והוותיק מכולם להערכת כתבי עת הוא ה-JIF- Journal Impact Factor. ההנחה הבסיסית של יוגין גארפילד יוצר ה- SCI, אשר עליה מושתת המדד הייתה, שכמות הציטוטים שמקבל כתב עת או חוקר מסוים היא המדד למצוינות. ככל שמאמר מצוטט יותר האימפקט שלו על הקהילה המדעית גבוה יותר.

היום בעידן הדיגיטלי, כאשר חלק גדול מהפעילות המדעית מתבצעת בצורה מקוונת, מוצעים מדדים חדשים יותר, שאפשר לאפיינם כמדדי שימוש שמושתתים בעיקר על נתוני יומני שרת – Log data.

נשאלת השאלה האם ה-JIF הוא עדיין המדד הטוב ביותר להערכת כתבי עת ומצוינות מדעית?

מחקר מעניין, שהתפרסם ביוני 2009, השתמש בשיטת ה- Principal Component Analysis כדי לבחון 39 מדדים קיימים ומוצעים להערכת כתבי עת ומצוינות מדעית.

ממצאי המחקר מעניינים. המחקר מצא שהאימפקט המדעי הוא רב ממדי ואינו יכול להימדד במדד יחיד אחד, למרות שמדדים מסוימים מתאימים יותר מאחרים. 

כך למשל:

• נמצא מתאם גבוה יותר בין המדדים בקבוצת המדדים מבוססי שימוש מזה שנמצא בין המדדים בקבוצת המדדים מבוססי ציטוטים . משמעות הדבר: מהימנות גבוהה יותר בין מדדים מבוססי שימוש שמחושבים על אותו נתוני יומן, מאשר המהימנות בין מדדי ציטוטים שמחושבים על אותו מאגר ציטוטים.

• מדדים מבוססי שימוש נמצאו כאינדיקטורים חזקים יותר ל"יוקרה מדעית" מאשר הרבה מדדים מבוססי ציטוטים. בניגוד לצפוי נמצא שה- JIF נמצא כמבטא פופולריות מדעית דווקא.

• כמה מדדים מבוססי ציטוטים נמצאו במתאם גבוה יותר עם מדדים מבוססי שימוש מקבילים, מאשר עם מדדים מבוססי ציטוט אחרים כמו JIF, משמעות הדבר, שבניגוד למצופה, מדדים מבוססי שימוש יכולים להיות קרובים ל"דירוג הקונצנזוס " של כתבי עת מאשר מדדים מבוססי ציטוטים מקובלים.

• על פי דרוג המשתנים בהתאם לממוצע המתאם ביחס לשאר המדדים, כלומר מידת קרבתם לשאר המדדים נמצא שה- JIF הוא במקום ה- 34 בין 39 המדדים, מה שמצביע על מעמדו המבודד בין קבוצת המדדים הנחקרים.

ממצאים אלה יש בהם לרסן את ההתלהבות של אלה שמייחסים ל- JIF "סטנדרט זהב" של אימפקט מדעי.

הממצאים מצביעים על כך שה-JIF מבטא יותר אספקט מסוים של אימפקט מדעי, ושמספר מדדים מבוססי שימוש יכולים להיות מדדי קונצנזוס טובים יותר.

פרטים נוספים, כולל תיאור מפורט של שיטות המחקר והממצאים במאמר

קיימים הרבה מנועי חיפוש ייעודיים באינטרנט לחומרים שונים כגון: תמונות, ווידאו, מוזיקה, חדשות, חיפוש אנשים, מפות וכיוצא בזה. כדאי לפעמים להיעזר גם בהם בנוסף לחיפוש בגוגל, אלא שקשה לזכור את כולם, ואפילו כמה מהם.

Limmz – יכול להיות הפתרון לכך. עמוד הבית של Limmz כולל קישורים למנועי חיפוש כלליים ויעודיים מסודרים על פי קטגוריות שמיוצגות על ידי מספר לשוניות: ווב, תמונות, ווידאו, חדשות , ולשונית של more שכוללת חומרים נוספים: וויקיפדיה, בלוגים, אנשים, תרגום, מפות ו-Buzz. כל אחת מהקטגוריות כוללת רשימה של מנועי חיפוש ששייכים לאותה הקטגוריה.

אם נכתוב בתיבת החיפוש בעמוד הראשי את מונח החיפוש ונלחץ על אחת הלשוניות נקבל את תוצאות החיפוש בכל אחד ממנועי החיפוש השייכים לאותה קטגוריה, התוצאות של כל אחד מהמנועים נפתחות בחלון נפרד.

מנועי החיפוש בהם יתבצע החיפוש ניתנים להתאמה אישית. החיפוש יכול להתבצע בכל המנועים ברשימה, או במספר מנועי חיפוש מתוך הרשימה המוצעת על פי בחירתו של המשתמש. הגדרות ההתאמה האישית של מנועי החיפוש בהם יתבצע החיפוש בכל אחת מהקטגוריות נעשות ב-"preferences".

כמו כן אפשר לבחור לחפש בנפרד בכל אחד ממנועי החיפוש הרשומים בדף הראשי . במקרה זה אפשר לכתוב את מונחי החיפוש בתיבה הראשית ולבחור במנוע הבודד, או לבחור קודם במנוע החיפוש הבודד ולהקליד בתיבת החיפוש של המנוע את מונח החיפוש.

לאתר

לאחרונה אנו עדים ליזמות של שימור דיגיטלי בו נוטלות חלק גם ספריות. פרויקט בולט מסוג זה הוא פרויקט ה- Codex Sinaiticus.
ה- Codex Sinaiticus הוא כתב יד עתיק ביוונית של הביבליה  (הברית הישנה והחדשה)  מהמאה הרביעית, כולל  את  העותק השלם העתיק ביותר של הברית החדשה, ונחשב כאחד הספרים החשובים בעולם.

ה- Codex Sinaiticus מפוזר היום בין בריטניה, גרמניה, רוסיה ומנזר סנטה קתרינה בסיני. מיזם הדיגיטציה של כתב היד והעלאתו לאינטרנט היה פרויקט משותף של:

• The British Library , UK
• Leipzig University Library, Germany
• St Catherine's Monastery, Sinai
• The National Library of Russia, St Petesburg
תוך שיתוף פעולה עם גופים רבים אחרים שתרמו לפעילויות השונות במסגרת הפרויקט ומימונו כגון: המכון למחקר טקסטואלי ועריכה אלקטרונית באוניברסיטת בירמינגהאם.

הפרויקט כלל כמה פעילויות כולל מחקר היסטורי, דיגיטציה, תעתוק והפצה. מעניין במיוחד לקרוא באתר על פרויקט הדיגיטציה של כתב היד שהווה את לב ליבו של הפרויקט.

הפרויקט חשוב ומעניין במיוחד לחוקרים. אפשר באתר לראות את כתב היד, לבחור ספרים מסוימים ממנו כגון: יהודית, נחום, חבקוק. בכל אחד מהספרים אפשר לבחור פרקים ודפים מסוימים לצפייה. הצילומים הדיגיטליים הם ברזולוציה גבוהה.

פרויקט מסוג זה  מדגיש את תפקיד הספריות בפעילויות של דיגיטציה ושימור.

הגעתי למידע על הפרויקט דרך כתבה שהתפרסמה היום בעיתון ה"ארץ" (גרסה מודפסת). המידע בפוסט זה התבסס על מה שנכתב באתר הפרויקט

לאתר הפרויקט

לעתים כאשר מחפשים במאגרי מידע , החלק המסובך יותר מבחינת המשתמש הוא להגיע לקובצי הטקסט המלא. הקישורים ממאגרי המידע מובילים בדרך כלל לאתרי המו"לים או כתבי העת ולכל אחד מהם מנשק שונה, והמשתמש "מבזבז" לא מעט זמן כדי להגיע בסופו של דבר לטקסט המלא.

מצב זה, וההכרה בצורך למצוא לכך פתרון, היה המניע לפיתוחו של Pubget.
Ramy Arnaout אחד משלושת המפתחים של Pubget, פתולוג קליני, בעל MD מבית הספר לרפואה ב- הרווארד ודוקטור לביולוגיה מתמטית מאוניברסיטת אוקספורד, הכיר בצורך להקל על המשתמשים שמחפשים טקסט מלא בכתבי עת מדעיים. החיפוש ב- Pubget זהה לחיפוש ב-Pubmed אלא שבמקום קישורים לאתרי המו"לים וכתבי העת בהם מצויים קובצי הטקסט המלא, התוצאות הם קובצי ה- pdf עצמם.

האינדקס של Pubget כולל נכון להיום למעלה מ-20 מיליון מסמכים במדעי החיים. כולל התכנים של Pubget .Pubmed יודע לזהות את המיקום של קובצי ה- PDF בכל כתבי העת, והוא כולל מידע על המנויים של כל אחת מהספריות , אשר מספקות לו מידע זה.

באופן זה:
מבחינתו של משתמש שאינו שייך למוסד כלשהו, או למוסד שלא סיפק את המידע הדרוש ל- Pubget ,Pubget יכול להיות כמנוע לקבצים בטקסט חופשי, שכן Pubget כולל את כל הטקסט המלא החופשי של Pubmed central ומקורות חופשיים נוספים שהמנוע מחפש בווב.

מבחינתו של משתמש ששייך למוסד מסוים, Pubget מהווה את הדרך המהירה ביותר להגיע לטקסט המלא של של כתבי העת עליהם מנוי המוסד אליו הוא שייך. כל זאת בתנאי שהמוסד אכן מספק את המידע הדרוש לכך ל-Pubget .Pubget עובד בשיתוף פעולה עם הרבה מוסדות אקדמיים כגון: אוניברסיטת קורנל, הרווארד, MIT ועוד.. ספרייה המעוניינת להצטרף ולספק מידע על המנויים שלה ל-Pubget , יכולה לעשות זאת באמצעות טופס ייעודי לכך באתר.

השירות הבסיסי של Pubget הוא חופשי. בקרוב על פי מה שמוצהר באתר יהיו שירותים נוספים בתשלום, שיהוו חלק מרווחי המנוע. פרסומות לשיווק תעשיית התרופות ומכשור מעבדה מהווים מקור רווחים נוסף.

אשר לאופן החיפוש אפשר להשתמש בתגיות החיפוש של Pubmed כדי להגביל את החיפוש למחבר, לסוג מסוים של חומר וכו'. פרטים על כך אפשר למצוא במסך העזרה באתר.

מנוע זה מצטרף לשורה של יישומים שפותחו במטרה לאפשר חיפוש יעיל יותר ב-Pubmed. הרעיון של מנוע כזה שמקצר את הדרך לטקסט המלא יכול להוות שירות חשוב למשתמשים, גם בתחומי מחקר אחרים, אם ייושם גם על מאגרי מידע אחרים.

לאתר

ב- 29 ביוני 2009 Elsevier הצהירה על השקתו של כלי וובי וויזואלי חדש להערכת הפעילות המחקרית ברמת המוסד, לצורך קבלת החלטות.
מקבלי ההחלטות באקדמיה זקוקים לתמונה מדויקת של המחקר במוסדם על מנת לקבל החלטות הקשורות למימון ולפיתוח אסטרטגיות מחקר יעילות.
הכלי החדש של Elsevier על פי מה שמוצהר באתר נותן בידי מקבלי ההחלטות כלי יעיל שמאפשר מידע מותאם אישית להערכת הפעילות המחקרית של המוסד, ומתבסס על שיטה שונה להערכת הפעילות המחקרית מהשיטות הנהוגות עד כה. הערכת מחקר התבססה ומתבססת עד כה על יוקרתו של כתב העת בו פורסם המחקר. להערכה מסוג זה, סבורים ב- Elsevier, יש מספר חסרונות ובראשם העובדה שהמחקר הרב תחומי לא מוצא את מקומו הראוי בהערכה זו שמתבססת על קטגוריות מוגדרות.
התוצאה אי שימוש במקורות רבי ערך, החמצת הזדמנויות לשיתוף פעולה, וחוסר יכולת לגלות מגמות מחקר מסתמנות.

ב-Elsevier חשבו שדרוש מבט רב תחומי כולל על המחקר המוסדי וחשיפת נקודות תורפה ונקודות חזקות כדי לענות על השאלות הבאות:
עד כמה ההחלטות האסטרטגיות בכל הקשור למחקר יעילות
כיצד להקצות באופן אופטימאלי משאבים פנימיים
כיצד לערוך השוואה עם המתחרים בתחומים שבהם המוסד המחקרי חזק
כיצד לא להחמיץ הזדמנויות
אילו חוקרים לקדם, אילו לגיס ואילו לשמר
ומי הם משתפי הפעולה הפוטנציאליים
SciVal Spotlight בא לענות על שאלות אלה ונולד מתוך הכרה בצורך בפרספקטיבה רב תחומית ובעלת תובנה על ביצועי המחקר..

הכלי מאפשר להעריך את התנובה המחקרית של המוסד בעזרת מנשק ויזואלי. לזהות את "טביעת האצבע" הייחודית של המוסד ואת המייחד אותו. הכלי מאפשר לכוון נכונה את אסטרטגיית המחקר על ידי זיהוי תחומים מסוימים של מצוינות, לספק תמונה על השינויים שחלו לאורך זמן ולהחליט על תחומי השקעות עתידיות.

הכלי נוקט בגישה "מלמטה למעלה" להערכת ביצועי המחקר כשהוא מתבסס על ניתוח ציטוטים משותפים וטכניקות של ויזואליזציה. מזהה מתחרים ומשתפי פעולה פוטנציאליים, וכל זאת תוך שימוש בנתונים של Scopus .

כלי נוסף של Elsevier שיכול להוות כלי משלים לכלי זה הוא SciVal Funding שיכול לסייע באיתור מקורות למימון המחקר ועוד..

להצהרה על השקתו של SciVal Spotlight
לאתר
טופס לכל המעוניינים ב דֶּמוֹנְסְטְרַצְיָה של הכלי ובמידע נוסף

לעתים חשוב לראות את ההקשר בו מופיע המונח כדי להבין את המשמעות שלו.
מחברים ומורים לעתים רוצים לראות את ההקשר בו מופיע מונח בספרות שפיטה מקצועית כדי להיות בטוחים שאכן הם משתמשים נכונה במונח מסוים.
עורכים מחפשים לעתים את ההקשר שבו מופיע מונח מסוים בספרות מקצועית כדי לדעת אם מחבר המאמר שאותו הם עורכים, אכן השתמש נכונה במונח.

על כך חשבו המפתחים של Exemplar .Exemplar – יישום חופשי, חדש שנמצא עדיין בגירסת ביתא, הוא פרי שיתוף פעולה בין Springer Science & Business Media ו- The Center for Biomedical and Health Linguistics.

Exemplar מחפש את מונחי החיפוש שהוזנו על ידי המשתמש ב- 1900 כתבי עת של Springer ומציג משפטים ובהם ההקשר בו מופיע/ים מונח/י החיפוש, כאשר מונח/י החיפוש מוארים. לחיצה על המשפט בו מופיע/ים מונח/י החיפוש מובילה לטקסט המלא של המאמר, אם המוסד אליו שייך המשתמש מנוי עליו.

בצד שמאל של תוצאות החיפוש מוצגים אשכולות שונים של תוצאות החיפוש – אשכולות נושאים, ארצות, וכתבי העת בהם הופיע המאמרים. אפשר לעדן את תוצאות החיפוש על ידי בחירה באשכול או באשכולות הרצויים. כמו כן אפשר לעדן את השאילתה על פי שנים.

מאגר כתבי העת בו משתמש המאגר מתעדכן באופן שוטף, והוא מכסה מגוון תחומי מחקר: מדעי החיים, רפואה, הנדסה, מתמטיקה, מדעי המחשב, עסקים ומשפטים.

כאמור, היישום נמצא עדיין בשלב ביתא, והמשתמשים מוזמנים לשלוח משוב, הצעות ורעיונות לכתובת exemplar@springer.com

לאתר

MEDIE הוא מנוע חיפוש ביו-רפואי סמנטי, מעניין, שמשתמש בטכניקות של שפה טבעית וכריית טקסט. כריית טקסט הוא תהליך לגילוי ידע שחבוי באוספי טקסט גדולים – יחסים, מגמות, הקבצות סתירות ותבניות והצגתו בצורה תמציתית.
תהליך ניתוח טקסט זה מבוסס גילוי Discovery Based Analysis מתבסס על מגוון רחב של טכניקות ואלגוריתמים מתוחכמים שלקוחים מתחום האינטליגנציה המלאכותית והסטטיסטיקה.

MEDIE משתמש בטכניקות של שפה טבעית וכריית טקסט על מנת לגלות קורלציות מתוך המאגר הרפואי MEDLINE . מנשק החיפוש הוא בהתאם. המנשק כולל שלוש תיבות חיפוש עיקריות : נושא, פועל ומושא, ויש להזין את השאילתא בהתאם לקשרים שמחפשים. לדוגמה:

•( "What causes colon cancer?" (verb="cause", object="colon cancer"

•( "What does p53 activate?" (subject="p53", verb="activate"

•( "What interacts with CD4?" (verb="interact with", object="CD4"

•( "What does not cause cancer?" (verb="cause", object="cancer", modifier="not"

מנוע החיפוש מתעדכן מדי יום ונכון להיום, כפי שמוצהר באתר, האינדקס שלו כולל 18,490,606 רשומות מ- MEDLINE. מנוע החיפוש, פותח על ידי מעבדת Tsujii שבאוניברסיטת טוקיו שמתמחה ב- Natural Language Processing (NLP) and Computational Linguistics (CL , והוא מוגדר באתר כמערכת דמו.

פרויקט זה מצטרף למספר פרויקטים קודמים, שהשתמשו אף הן בטכניקות של כריית טקסט במאגר הרפואי MEDLINE.

לאתר המנוע

The annual Horizon Report – הוא פרי פרויקט מחקר איכותני ששם לו למטרה לזהות ולתאר את הטכנולוגיות שתהיה להן השפעה גדולה ביותר על החינוך, ההוראה והמחקר. הדוח משנת 2009 הוא השישי בסדרה ונערך גם הפעם במאמץ משותף של NMC ו- ELI.

הדוח מתאר שש טכנולוגיות שתתפוסנה מקום מרכזי במוסדות החינוך, ומגמות שיעצבו את אופן העבודה באקדמיה בשלושה טווחי זמן – שנה, שנתיים-שלוש ו4-5 שנים.

על פי הערכות הדוח, הטכנולוגיות שתזכינה למעמד דומיננטי בטווח הקרוב של שנה – הן הטלפון הנייד (המוביל) , ומחשוב ענן ( cloud computing ) – כלומר שימוש בשירותים אינטרנטיים (הנשאבים מענן הרשת) לצרכי אחסון, דואל, עריכת תמונות וכו' במקום תוכנות המותקנות במחשב.

הטכנולוגיות שיזכו למעמד דומיננטי בטווח הבינוני של שנתיים-שלוש הן הווב האישי ו- geo-everything – שמשמעותו שימוש רב בנתונים שקשורים למיקום, ובטווח הרחוק של 4-5 שנים יישומים סמנטיים ו"אובייקטים חכמים".

בין המגמות הבולטות  שאוזכרו בדו"ח – מגמת הגלובליזציה, וכלים ויזואליים שמעניקים יותר משמעות למידע

פירוט על כל אחת מהטכנולוגיות המובילות  והרלוונטיות שלה לתחום ההוראה והמחקר, כולל קישורים לדוגמאות ולקריאה נוספת, אפשר למצוא בדוח המלא..

מנוע חיפוש-על ScienceResearch שהושק לראשונה ב-2005 כמנוע חיפוש-על לחומר מדעי, השיק לאחרונה גרסה חדשה שעושה שימוש במקורות רבים יותר ומשתמשת בטכנולוגיה משופרת יותר. המנוע מחפש בו זמנית בזמן אמת ב- 300 מקורות. בין המקורות שהמנוע עושה בהם שימוש נכללים גם: science.gov, WorldWideScience.org, E-print Network ו- Mendar. המנוע מעבד לרשימה אחת 200 תוצאות מכל אחד ממנועים אלו, מדרג את התוצאות על פי רלוונטיות ומפיל כפולים תוך שימוש באלגוריתם ייחודי לו..

המנוע כולל חומר בתחומים שונים כגון: חקלאות, אסטרונומיה, ביולוגיה, כימיה, מחשבים, אקולוגיה, אנרגיה, מתמטיקה ופיסיקה. ניתן למקד את תוצאות החיפוש על ידי בחירה בקטגוריה מתאימה או במספר קטגוריות. כמו כן אפשר למקד את החיפוש לחדשות ופטנטים.

השאיפה היא להפוך את הפורטל לפורטל מדעי מקיף ביותר. ולהגיע לכיסוי של -1000 מקורות מידע תוך שנה, כאשר השאיפה היא להגיע לכיסוי של 10000 מקורות. משתמשים מתבקשים להמליץ על מקורות מדעיים נוספים בהם יחפש המנוע.

על פי מה שכתוב באתר, הטכנולוגיה שבה עושה המנוע שימוש היא של Deep Web Technologies . לחברה זו מספר מנועים נוספים לחומר מהרשת הלא נראית:
Biznar.com
Mednar.com
Scitopia.org
The Science.gov Alliance
WorldWideScience.org

לאתר
לכתבה בנושא

עמי סלנט ביקש ממני השנה להרצות בכנס "2009 Info", ביום העיון שהוא ארגן "מה שרואים מכאן לא רואים משם" בתאריך 04.05.09 . אני מודה לו על כך שהוא נתן לי יד חופשית בבחירת הנושא.
לאור ההתפתחויות ב-Web וההשלכות האפשריות על הספריות האקדמיות בחרתי להרצות בנושא " עתיד הספריות האקדמיות לאור ההתפתחויות ב-Web ". הדגש בהרצאה היה על ה-Web כחלון הזדמנויות.
ההרצאה הועברה השבוע לצוותי ספריות אוניברסיטת ת"א, במסגרת מפגש עדכון שהתקיים ביוזמתה של מרים גרינברג, ראש מדור יעץ בספרייה למדעי החיים ולרפואה.

היום מסתמנות מספר מגמות שיכולות לכאורה לפגוע במעמדה של הספרייה – והבולטת בהן היא עצמאות הולכת וגוברת של המשתמשים בכל הקשור לחיפושי מידע, והתחושה היא שהפונקציות שמלאה הספרייה בעבר, מבוזרות היום.

הפתרון הוא, לדעת לנצל נכונה מגמות קיימות והתפתחויות טכנולוגיות לטובת הספרייה ולא להחמיץ הזדמנויות מחד, ולדעת להתמודד נכונה עם המצב הקיים מאידך. היסטורית, ספריות אקדמיות ביצעו את משימתם על ידי ארגון ומתן גישה למידע, אצירה ושימור אוספים מיוחדים, ואספקת מרחבים פיזיים ללמידה

השליחות לא השתנתה הרבה, אבל שינויים טכנולוגיים בעיקרם הובילו לשינויים ביצור המידע, בצריכתו ואופני הלמידה ועל הספריות לדעת לנצל זאת.

ההרצאה התמקדה בארבע מגמות קיימות ומתפתחות:
• תנועת הגישה הפתוחה ומודלים חדשים של הוצאה לאור
• E-science
• הווב הסמנטי – אונטולוגיות ו-cyberscholarship
• "דור גוגל" – השימוש הרב במנועי חיפוש וגוגל בראשם

הייתה התייחסות גם ל-Web2, שמתאפיין בשיתופיות ובהעמדת המשתמש במרכז.

בהרצאה הייתה התייחסות לכל אחת מהמגמות הנ"ל וכיצד הספרייה יכולה לנצל/ להתמודד עם המצב, ואילו תפקידים יכולות הספריות למלא לאור כל אחת מההתפתחויות, תוך כדי הבאת דוגמאות מהנעשה בארץ ובעולם, תוך התבססות על מחקרים שנעשו בתחום, ובהתבסס על המלצות של ארגונים וגופים ספרניים בינלאומיים בנושאים הנזכרים.

לאור הדברים נראה שבתחום הספריות מסתמנות מספר מגמות:
 מעבר מרכישה לאצירה, שימור וייצור
 מעבר מפיתוח אוספים לניהול ידע
 שינוי חללים בספרייה בעקבות ההתפתחות הדיגיטלית
 יותר שיתוף פעולה ממסדי למען שירותי המידע
 מעבר למודל שמדגיש מעורבות בקהילת המשתמשים – חברים בעלי אוטוריטה בכל הקשור לענייני מידע – השתתפות בפרויקטים של מחקר והוצאה לאור
 עזרה באיתור המידע לא רק לאנשים אלא גם למחשבים

Methodspace – רשת חברתית בנושא שיטות מחקר הושקה לאחרונה על ידי  Sage – מו"ל מוביל בתחום, במטרה לאפשר במה ומקור מידע לקהילת החוקרים בכל הקשור לשיטות מחקר.
אפשר במסגרת רשת חברתית זו:
• לקרוא את המאמר ופרק מהספר של החודש – שניהם רלוונטיים לנושא – שיטות מחקר, לדון בהם ולהעיר הערות.
• להשתתף ולדון בנושאי שיטות מחקר בדיוני פורום ייעודי לנושא
• לשתף חוויות ובעיות בנושאי מחקר, בבלוג
• ולהתעדכן באירועים בתחום

בנוסף, באתר רשימת מקורות רלוונטיים , כולל כנסים בנושא שיטות מחקר, רשימות דיוור וקבוצות דיון, רשימת תוכנות סטטיסטיות חינמיות ובתשלום, מקורות להוראה וללמידה של שיטות מחקר, מו"לים בתחום שיטות מחקר, רשימות ספרים וכתבי עת רלוונטיים לתחום, קישורים לאגודות וארגונים שעוסקים בתחום ועוד..

האתר נמצא עדיין בגרסת ביתא , וכפי שנראה ממשובי הקוראים שהתנסו בו, עדיין יש מקום לשיפורים. אבל באופן כללי, לאתר יש פוטנציאל להוות כלי חשוב ומועיל לחוקרים כפי שהתבטא אחד המשתמשים:

Overall, I think this will be a great site for everyone interested in
methods, it holds a potential to be very useful and powerful tool

אל האתר

NORIL – Nordic Journal of Information Literacy in Higher Education הוא כתב עת דו-שנתי, חופשי, שפיט (peer reviewed) חדש בנושא אוריינות מידע.

אוריינות מידע הוא תחום רב תחומי שניזון ממספר תחומים כגון: פדגוגיה, סוציולוגיה, ספרנות ומדע המידע לימודי תקשורת, ופסיכולוגיה.

כתב העת NORIL שם לו למטרה לפתח את הוראת אוריינות המידע ושילובה בתוכניות הלימוד באוניברסיטאות ובמכללות, ולעודד את שיתוף הפעולה בין הספרייה והסגל.

בגיליון הראשון של כתב העת (2009), היחיד שיצא לאור עד כה, יש מספר מאמרים מעניינים. מאמר מעניין במיוחד הוא מאמר סקירה בנושא השוואה בין Web of Science ו- Google Scholar, בו מגיעה המחברת למסקנה ששניהם ראויים להיכלל בתוכניות הוראת אוריינות המידע של הספרייה.

שניהם רב תחומיים, כוללים קישורים למצאי של הספרייה ושניהם מאפשרים מעקב אחר ציטוטים.
Web o Science ידוע כמאגר איכותי לחומר שפיט מכתבי עת. אשר ל- Google Scholar כמות המידע האיכותי והמדעי בו גדלה מאז השקתו ב-2004, הודות להסכמים שלו עם מו"לים וספקים והוא כולל גם ספרים ואסופות מאמרים מכנסים.

מדיניות החיפוש בשני המאגרים שונה, המודעות להבדלים ולמגבלות של שני שירותים אלה הם חלק מאוריינות המידע ויש להם מקום בקורסים לאוריינות מידע.

עוד בגיליון זה יש ראיון מעניין בנושא אוריינות מידע והתפקיד המשתנה של הספריות . במסגרתו טוענת המרואיינת Carol C. Kuhlthau שעל הספרנים להפסיק לבזבז זמן ואנרגיה בעיסוק בלגיטימציה של המקצוע ולהפנות משאבים לסייע לסטודנטים להפוך את המידע לידע ..

על כך .. ומאמרים נוספים בגיליון המלא..

לכתב העת

מאגר המידע INIS הוא מאגר מידע של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, בנושא שימוש באנרגיה גרעינית לצורכי שלום. המאגר כולל מידע מדעי וטכני במגוון נושאים קשורים, החל מהנדסה גרעינית וכלה ביישומים בתחומי החקלאות, הבריאות והתעשייה. נכון להיום המאגר כולל כ- 3 מיליון רשומות ביבליוגרפיות, וכ- 200 אלף מסמכים בטקסט מלא מתחום ה"ספרות האפורה" – דוחות טכניים, דוחות מכנסים, תיזות ומידע נוסף שלא חלות עליו זכויות יוצרים.

המאגר החופשי מחליף את המאגר בתשלום. משתמשים שהיו מנויים על המאגר והיו להם פרופילים לצורכי התעדכנות, ומעוניינים להמשיך ולקבל עדכונים והודעות חדשות מהמאגר מתבקשים לפתוח חשבון חדש במאגר החופשי ולשלוח e-mail ל- INISClientSupport@iaea.org ובו מידע על שם המשתמש החדש והקודם.

יוזמה זו של פתיחת המאגר לכל, מבורכת, שכן היא מאפשרת גישה חופשית לחומר מהימן בנושא  חשוב.

אל המאגר

.

PDF Books הוא מנוע חיפוש לספרים וקובצי PDF חופשיים.

מנשק החיפוש בסיסי – מאפשר חיפוש על פי מילה מהכותר. על פי מה שמוצהר באתר מחפש בלמעלה מ- 225 מיליון ספרים.

מאפשר גם לחפש במדריכים. לחיצה על Free Manuals Online בתחתית המסך תוביל לתיבת חיפוש בה אפשר לחפש מדריכים על פי כותר. על פי מה שמוצהר באתר, נכון להיום, המנוע מחפש בקרוב ל- 6 מיליון מדריכים.

לא נמצא באתר תיעוד כלשהו על מנוע החיפוש פרט לכתובת דואל ליצירת קשר.

למרות שלכאורה , בשל העדר תיעוד ומנשק החיפוש הבסיסי , נראה שהאתר לא מבטיח מיוחד, במעט החיפושים שערכתי קיבלתי תוצאות טובות ובטקסט מלא. התרשמתי שהוא יעיל במיוחד לחיפוש מדריכים לתוכנות.

מבחינות מסוימות, מנוע חיפוש זה מזכיר את מנועי החיפוש הייעודיים לקובצי PDF ,   שהזכרתי בפוסט קודם:

Pdfgeni.com
pdf-Search-Engine.com
Data-Sheet

לאתר מנוע החיפוש