אודות שלומית פרי, הספרייה למדעי החברה ולניהול

הספרייה למדעי החברה ולניהול

פרס פוליצר גם לפרסומים באינטרנט

 פרס פוליצר הוא פרס אמריקני שנתי לעיתונאות כתובה, ספרות, והלחנה. בתחום העיתונות הכתובה נחשב פרס הפוליצר ליוקרתי ביותר. פרסי פוליצר הראשונים חולקו ב־4 ביוני 1917, לאחר שהעיתונאי והמו"ל ג'וזף פוליצר ייסד בצוואתו את הפרס. הזוכים בפרס בן 10,000 דולר, נבחרים על  ידי ועדה עצמאית, בחסות הפקולטה לעיתונות של אוניברסיטת קולומביה, ורשימת הזוכים השנתית מתפרסמת בחודש אפריל. וועדת הפרס היוקרתי לעיתונות בארה"ב מכירה כעת בחשיבותה של העיתונות המקוונת, ותאפשר גם לכלי תקשורת המתפרסמים רק באינטרנט להגיש מועמדות, כך על פי הודעה באתר הרשמי של פוליצר. עד כה הפרס בכל הקטגוריות ניתן לכלי תקשורת מודפסים בלבד במשך עשרות שנים, ובשנים האחרונות גם לכלי תקשורת עם מהדורות מודפסות ומקוונות.

הידיעה שפורסמה ב"Ynet"

מגזינים בהזמנה אישית

חברת ההוצאה לאור של כתבי העת Time, השיקה לאחרונה את Maghound: שירות שמאפשר לצרכנים להחליף כתבי עת. המנויים של Maghound אינם חייבים לרכוש מנוי לכתב עת אחד ויחיד. במקום זה, הם בוחרים כמה כתבי עת הם רוצים לקבל מדי חודש ומורשים לשנות את הרשימה לעיתים תכופות ככל שירצו. חודש אחד הם אולי יבחרו בכ העת Forbes, וחודש לאחר מכן הם יוכלו להחליפו לפרסום אחר. למרות שהרשימה הנוכחית של 200 כתבי העת אינה נרחבת דיה, היא בכל זאת כוללת כתבי עת שאינם בבעלות Time. 

חופש הבחירה מיושם גם בתחום המנויים. לקוחות אינם חייבים עוד להתחייב לחוזה שנתי ומורשים לבטל את המנוי  בכל זמן. המחירים משתנים לפי כמות: 4.95 דולר עבור שלושה כתבי עת בחודש,  7.95 דולר עבור חמישה, 9.95 עבור שבעה, ודולר אחד עבור כל כתב עת נוסף מעל לשמונה בחודש. כדי לעקוב אחר תמהיל כתבי העת שלהם, מנויים יכולים לצפות בתאריכי המשלוח העתידיים בחשבון המקוון שלהם. השירות, שנמצא כעת בגרסת בטא, מתעתד להציע לצרכנים גמישות, מגוון ושליטה. הוא יתאים מאוד לצרכנים שנהנים לנסות דברים חדשים ואוהבים מגוון, בייחוד כשכל זה מגיע במחיר יחסית נמוך.

פרטים נוספים באתר  Maghound

מיקרוסופט משיקה: תיבת מייל, מסרים ורשת חברתית בדף אחד

מיקרוסופט חשפה בסוף השבוע שעבר  את האסטרטגיה החדשה שלה בתחום האונליין: אינטגרציה בין כל השירותים המקוונים שהיא מספקת בשילוב יישומים חברתיים חיצוניים. מעתה כל השירותים המוצעים במסגרת Windows Live , חבילת השירותים המקוונת של מיקרוסופט, הכוללת מסרים מיידיים, דואר אלקטרוני ושיתוף תמונות, ישולבו בעמוד אחד ויחלקו רשימת אנשי קשר  אחת.  כמו כן, מציעה  Windows Live  החדשה אינטגרציה עם רשתות ושירותים חברתיים מתחרים כמו פליקר או טוויטר. לצורך כך חתמה מיקרוסופט על הסכמי שיתוף פעולה עם כ – 50 חברות אינטרנט, בהן לינקד אין, וורדפרס ופוטובאקט. בנוסף חתמה החברה על הסכמים עם הרשתות הישראליות מקושרים וחבר'ה. בין החידושים הנוספים שמציע  Windows Live:

שירות שיתוף קבצים בשם Sky Drive (שלו שטח אחסון בנפח 25 ג'יגה)

גרסה חדשה של מסנג'ר,שלה נוספו פיצ'רים חדשים כגון קבלת עדכונים מרשתות חברתיות, רשימת אנשי קשר מועדפים ואפשרות לשיחות קבוצתיות.

כמו כן תשיק מיקרוסופט את Groups- מערכת לשיתוף פעולה קבוצתי הכוללת אחסון משותף. השירותים החדשים יהיו זמינים ובחינם החל מדצמבר  ב- msn.co.il, ופיצ'רים חדשים יתווספו בהדרגה.

חשוב לציין שהמהלך הנוכחי לא כולל השקעה בתחום החיפוש בעברית.

מקור הידיעה: TheMarker, 14/11

השקת הספר "פוליטיקה תקשורתית בת זמננו: אזרחות מקוונת בעידן של מדיה online"

הספרייה למדעי החברה ולניהול והוצאת "רמות" (אוניברסיטת תל-אביב) משיקות באירוע חגיגי את סיפרה החדש של ד"ר אורית גלילי-צוקר: פוליטיקה תקשורתית בת זמננו: אזרחות מקוונת בעידן של מדיה online" . האירוע יתקיים ביום חמישי, 6 בנובמבר 2008, בשעה 19:45 בספרייה  למדעי החברה ולניהול.

דיון בנושא: אמת או שקר?רייטינג, ספין ופוליטיקה, יעמוד במרכז הערב.

משתתפים: ח"כ שלי יחימוביץ, בן כספית (מעריב), רם לנדס ("קודה תקשורת"), נחמה דואק (ידיעות אחרונות), ליאור חורב ("ארד תקשורת"), פרופ' אביעד קליינברג (אוניברסיטת תל-אביב), ד"ר יעלי ברוך-אלקון (אוניברסיטת בר-אילן ואוניברסיטת קולומביה).

מנחה: ד"ר ראובן פדהצור (אוניברסיטת תל-אביב והמכללה האקדמית נתניה)

רצ"ב הזמנה לאירוע.

תמונות מהאירוע

כתבה שהתפרסמה ב"עין השביעית" על האירוע

מידע על סיפרה החדש של ד"ר אורית גלילי-צוקר

מיקום הספר בספרייה למדעי החברה ולניהול

מאגר Academic OneFile

יום העיון השנתי של חברת  Gale נערך בשבוע שעבר, ובו  הוצג  מאגר המידע החדש Academic OneFile מאגר זה נחשב כמאגר המידע האקדמי המקיף והחדש של Gale. המאגר מכסה למעלה מ- 12,000 כתבי עת אקדמיים, במגוון תחומי המחקר, וכולל אוספי משנה בתחומים שונים כגון: פסיכולוגיה, סוציולוגיה, תקשורת, חינוך, חקלאות, סיעוד, קרימינולוגיה, איכות הסביבה, אמנות ומוסיקה, צבא וביטחון, מידע וספרנות, דת ופילוסופיה, כלכלה, מימון ומנהל עסקים.

Jason Bass, האיש העומד מאחורי מאגר מידע זה, הציג במצגת הרצ"ב הן את התכנים החדשים הכלולים במאגר וכן הציג את מעטפת החיפוש החדשה שתעלה לאינטרנט בנובמבר הקרוב. 

המצגת שהוצגה בכנס

פוזות בספרייה

תמונת בני הזוג ביום חתונתם המאושר

מה דעתכם על הפיכת הספרייה לסט צילום זוגות ביום חתונתם? 

מיכל גטניו-קאלוש וצביקה קאלוש, בני 29  מבאר שבע, התחתנו לפני כשנה אחרי שנתיים וחצי של חברות. הוא סטודנט לתואר שני בעבודה סוציאלית, היא  לומדת לדוקטורט באותו תחום, והם בחרו להצטלם ביום חתונתם במקום שבו הכירו – אוניברסיטת בן גוריון.

"נפגשנו בהופעה של אריאל זילבר בקמפוס", משחזרת מיכל, "ואחר כך באיזה שיעור. זה הוביל להחלטה להצטלם באוניברסיטה, כולל פוזות בספרייה כשאנחנו מסתכלים ביחד בספר או על המחשב. הרעיון היה של צביקה, הוא המקורי בינינו. הצלם זרם איתו, הם הלהיבו אחד את השני וסחפו גם אותי. היה כל כך משעשע בין הספרים שאפילו איחרנו קצת לחתונה". 

אוניברסיטת תל אביב פותחת תכנית לימודים חדשה ללימודי תרבות האינטרנט

אוניברסיטת תל אביב פותחת  תכנית לימודים חדשה ללימודי תרבות האינטרנט. התכנית תועבר במסגרת לימודי ה – BA הכללי  בפקולטה למדעי הרוח. מדובר ביוזמה של מכון נטווויז'ן לחקר האינטרנט, הפקולטה למדעי הרוח וביה"ס לתקשורת ע"ש קיסריה.

תוכנית הלימודים תעסוק בנושאים כמו מהפכת המידע, סוציולוגיה של הרשת, פוליטיקה ועסקים באינטרנט. בנוסף, יוכלו הסטודנטים לבחור בקורסים חיצוניים לתוכנית העוסקים גם הם בנושאים הקשורים לאינטרנט.  את התוכנית ירכז ד"ר משה אלחנתי ובין המרצים בתוכנית יהיו ד"ר עופר נור, ד"ר יובל דרור ויעל לבנון.

בשנה הבאה מתכננים שלושת הגופים לפתח את ההקבץ ולהכניס נושאים הנוגעים לתחום של כלכלה ועסקים באינטרנט. בנוסף שוקלים באוניברסיטה להקים תוכנית מלאה בלימורי אינטרנט לתואר ראשון.

מידע על תכנית הלימודים החדשה ללימודי תרבות האינטרנט 

Google הודיעה היום על יוזמה לסרוק ולהעלות לרשת ארכיונים של עיתונים ברחבי העולם

מדובר ביוזמה שאפתנית מאד בקנה מידה עולמי. עד כה, החיפוש בארכיוני עיתונים רבים היה בעייתי במקרה הטוב ודרש לעתים ביקור בארכיון עצמו. בעיתונים שהעלו את כתבות העבר שלהם לרשת, המודל הנוכחי דורש תשלום תמורת צפייה, בניגוד להכנסות מפרסומות כמו במודל החדש.  טכנולוגית, העיתונים יסרקו באותה הטכנולוגיה בה משתמשים בגוגל לסרוק ספרים. העיתונים יועלו לרשת במה שנראה כצילום, אך ניתן יהיה לחפש בהם – כמובן – ומילות החיפוש יובלטו. נכון לעכשיו נסרקו הארכיונים של מספר עיתונים אמריקאיים וקנדיים. במסגרת התכנית תישא גוגל בעלות של מחשוב הארכיונים, בדומה לפרוייקט סריקת הספרים. העלאת הארכיונים לרשת תהיה תלויה בהסכמתם של מו"ליות העיתונים. מגוגל נמסר כי החברה תציב פרסומות טקסט לצד תוצאות החיפוש ותחלק את הכנסות הפרסום עם מו"ליות העיתונים. בתחילה הארכיונים יהיו זמינים רק דרך גוגל ניוז, אולם לאחר מכן יוכלו העיתונים להעלותם גם באתרי האינטרנט שלהם.

מקור:  Official Google blog post

חדש בגוגל – השלמת מילים וביטויי חיפוש: Google Suggest

האם אי פעם הייתם בסיטואציה בה אתם מבקשים לחפש משהו אך פשוט לא יודעים איך? באיזה מילות חיפוש להשתמש על מנת לאתר את מבוקשכם? זה קורה כמעט לכל אחד, מדי פעם. גוגל בחרה להוסיף אפיון לחיפושים ב – google.com ולסייע בעניין.
 
גוגל השיקה כעת את Google Suggest. בעת הקלדה של מילה או ביטוי לחיפוש, הכלי מעלה באופן אוטומטי רשימה של שאילתות חיפוש אפשריות. אם אתם מוצאים את המילה או הביטוי המתארים את מה שאתם מחפשים, פשוט סמנו אותו והחיפוש יבוצע. בנוסף, תראו מצד ימין את כמות התוצאות עבור כל חיפוש, ואולי תפיקו מזה ערך מוסף במידה ויש לזה השפעה כלשהי על החלטתכם.  בקיצור,  מדובר באפיון המעלה הצעות לחיפוש בזמן אמת, במטרה להקל עליכם את המשימה.

יתרונות:
1. מידע חסר – נניח ואתם מעוניינים לאתר שיר אך אינכם זוכרים מי שר אותו או איך קוראים לו, אתם יכולים להקליד מילים מתוך השיר ולראות מה עולה.

2. חיפוש ממוקד – אתם טסים לחו"ל ומעוניינים למצוא מלון בוושינגטון. במקום לחפש      "hotels in Washington" באפשרותכם למקד את החיפוש ל: "hotels in washington dc", או "hotels in washington state".

3. הימנעות משגיאות כתיב – הכלי מבוסס על אותו בסיס נתונים ש"שואל" אתכם בעת החיפוש: "האם התכוונת ל…", ולכן הוא מאפשר לכם מראש, להימנע מטעויות כתיב באנגלית. דוגמא להקלדה שגויה של חיפוש "ניו יורק טיימס" (באנגלית) ותיקון הטעות על ידי כלי ההצעות.

4. חסכון בזמן – מי מעדיף להקליד: san francisco chronicle (באנגלית…) כשביכולתכם פשוט להקליד " … san f" והחסר יושלם בדרך אחרת?…

למידע נוסף על  Google Suggest 

כתבה בנושא זה שפורסמה ב – Ynet

קרדיט: SEO Simple 

ספרים בהדפסה אישית

בית ההוצאה לאור הבריטי Faber & Faber מאפשר ללקוחות להזמין באופן אישי ספרים ישנים שירדו מהמדפים לפני שנים. התכנית Faber Finds יוצאת לדרך עם מבחר של 100 כותרים שאינם מודפסים עוד. התכנית משתמשת בתוכנה מיוחדת לייצור עטיפות מוכנות להדפסה וידידותיות לכל כותר, בלי הצורך במעורבות  (היקרה) של מעצבים גרפיים.  הכותרים של Faber Finds נמכרים במחירים דומים לאלה של ספרים בכריכה רכה, והחברה מבטיחה זמן ייצור ומשלוח שלא יעלו על שבועיים. צרכנים יכולים להזמין באופן מקוון או דרך חנויות ספרים. Faber Finds תוסיף כותרים נוספים בקרוב, והיא מתכננת להציע עד ל – 1000 בארבעה ז'אנרים: סיפורת, ספרי עיון, אמנות ושירה.  זוהי דוגמה ל"מדיה  ישנה" שמשתמשת בטכנולוגיה דיגיטלית ובקמעונות מקוונת כדי להרוויח משווקי נישה, וכפי שקבע כריס אנדרסון בתיאורית "הזנב הארוך" שלו על עולם העסקים:"בעידן שאין בו מגבלות של מקום מדף גשמי  ועיכובי הפצה אחרים, מוצרים ושירותים במיקוד צר יכולים להיות רווחיים כמו מוצרים מהזרם המרכזי".

פרטים נוספים באתר: http://www.faber.co.uk/faberfinds/

מגמה חדשה באיתור מידע פיננסי של חברות ציבוריות

ה-  SEC, הרשות לני"ע האמריקנית, פרסמה מסמך ארוך ומפורט, בן 47 עמודים, שכותרתו Commission Guidance On The Use Of Company Websites. במסמך מכירה הרשות ב"תפקיד החיוני" של האינטרנט והתקשורת האלקטרונית במינוף השקיפות ונזילות המידע, ומדגישה את החשיבות של ההנחיות החדשות בקידום השימוש באתרי האינטרנט של החברות הציבוריות, כולל בלוגים של נושאי משרה ופורומים שהן מקיימות, ליצירת תקשורת אינטראקטיבית ביניהן לבין בעלי המניות שלהן. במילים אחרות, ה-SEC קובעת כי כל תקשורת אלקטרונית שנעשית על ידי או בשם החברה, כפופה לחוקי ני"ע בארה"ב (The Federal Securities Laws), ולכן חברות ציבוריות תצטרכנה לנקוט צעדים מתאימים כדי לשלוט בהצהרות שנכללות בסוגי התקשורת לעיל.

משמעות הדבר עבורנו כמידענים היא העלאת חשיבות ואמינות המידע המתפרסם באתרי החברות הציבוריות בארה"ב.

למסמך של ה – SEC

לידיעה המלאה

לידיעה שהתפרסמה ב"גלובס"

בדיקה ראשונה: מנוע התשובות הסמנטי True Knowledge

חברת TrueKnowlege, שהוקמה ב-2007, השיקה לאחרונה גרסת בטא של מנוע-שאלות סמנטי באותו השם. "מנוע חיפוש סמנטי" -מה זה אומר? מדובר במנוע חיפוש שעושה שימוש בכמות מרשימה של ידע בלשני לשם "הבנה" של הטקסט, דבר שאמור לאפשר חיפוש חכם שחורג מעבר לאיתור מילות המפתח שהקליד המשתמש. תחום החיפוש הסמנטי – היכולת להקיש שאילתה שמנוע החיפוש יבין את הקשר בין חלקיה ויציג את המידע שביקש המשתמש – הוא אחד מתחומי הפיתוח החמים ביותר כיום. חשוב לציין שהשירות עדיין בביטא, וכדי להשתמש בו יש להרשם.

לסקירה המליאה ב"כלכליסט"

כתובת מנוע החיפוש  True Knowledge

חמש שנים לוויקיפדיה העברית

ויקיפדיה העברית, הגירסה העברית של האנציקלופדיה החופשית לקריאה ולכתיבה, חוגגת היום את יום הולדתה החמישי. עשר הוויקיפדיות הגדולות ביותר הן ויקיפדיה האנגלית, עם יותר מ-2.4 מיליון ערכים, אחריה גרמנית (771 אלף), צרפתית (680 אלף), פולנית (517 אלף) ויפנית (503 אלף). ויקיפדיה העברית נמצאת במקום ה-26 עם קצת יותר מ-78.5 אלף ערכים, שנכתבו על ידי כ-48 אלף גולשים רשומים ומספר לא יודע של גולשים מזדמנים, ונערכו כ-5 מיליון פעמים, 18.37 עריכות לדף בממוצע, כך לפי נתוני ויקיפדיה העברית.  עשרת החיפושים הנפוצים ביותר, בסדר יורד, הם סקס, בחורות, גוגל, חדשות, SEX, ספורט, GOOGLE, מקושרים, Facebook, וואלה; ועשרת הערכים הנצפים ביותר הם סקס, ישראל, ויקיפדיה, גוגל, ירושלים, מלחמת ששת הימים, ארצות הברית, מלחמת העצמאות, פורים, תל אביב.

מידע סטטיסטי נוסף

כתבתו של רועי  גולדנברג ב"גלובס" ,  כתבתו של עידו קינן ב"כלכליסט"

Adobe ויתרה על השליטה בפורמט PDF לטובת ISO

ISO ארגון הסטנדרטים הבינלאומי יפתח את פורמט PDF כסטנדרט של התעשייה והוא יתבסס על הסטנדרט שפותח על ידי Adobe .  PDF 1.7 Adobe הודיעה, כי ויתרה על השליטה בפורמט PDF לטובת  ISO (International Organization for Standardization), ארגון הסטנדרטים הבינלאומי, שמעתה יפתח את הפורמט כסטנדרט של התעשייה.
הסטנדרט החדש שיקרא ISO 32000-1, מבוסס על הסטנדרט שפותח על ידי Adobe PDF 1.7. הסטנדרט  כולל את כל המידע לו זקוקים מפתחי תוכנות על מנת לאפשר נגישות לפורמט.
PDF פותח לראשונה בשנת 1993 ואפשר הפצת מסמכים בצורה פשוטה וקלה, ואין זה משנה כיצד נוצרו, כולל אפשרות להפצה באיכות שונה בהתאם ליישום הסופי (אינטרנט, הדפסה הפצה ועוד).

לידיעה שפורסמה באתר ISO

לידיעה שפורסמה בבלוג   ResourceShelf  

מרכז הידע לחקר הזדקנות האוכלוסייה בישראל

מרכז הידע לחקר הזדקנות האוכלוסייה בישראל  הוא  אחד משנים עשר "מרכזי ידע" שאת הקמתם יזם משרד המדע והטכנולוגיה והוא היחיד מבין מרכזי הידע העוסק בתחום מדעי החברה. יעדו של המרכז הוא  לרכז נתונים ולקשר בין חוקרים באוניברסיטאות ובמוסדות המחקר בישראל, וזאת על מנת להרחיב את המחקר בתחום הגרונטולוגיה. "מהפכת הגיל", העלייה הדרמטית באורך החיים
אשר מתרחשת בתקופתנו יחד עם הצמיחה חסרת התקדים במספרם של הקשישים באוכלוסיה, מציבה אתגרים יוצאי דופן לחברה.
מרכז הידע יקדם הבנה טובה יותר של תהליך הזדקנות האוכלוסייה בישראל ושל התופעות החברתיות, הכלכליות והבריאותיות הנלוות אליה על ידי: 
1. קישור לראשונה של קבצי נתונים של מחקרי אורך רטרוספקטיביים
2. מתן אפשרות משופרת להשוואה בין מגמות הזדקנות לאורך זמן 
3. מערכת חיפוש ממוחשבת ייחודית למחקרים ומקורות שפורסמו 
4. איסוף וניתוח של נתונים חדשים רלוונטיים 
 
שלשת אפיקי הפעילות המרכזיים של מרכז הידע כוללים:
1. קישור של מחקרים וסקרים על מנת לאפשר מחקרי אורך אשר בעבר לא נתאפשרו ולא היו נגישים לחוקרים.
2. מנוע חיפוש ממוחשב לשיפור יעילות הבחינה של נתונים סטטיסטיים ומידע רלוונטיים לחקר הזקנה.
3. מאגר ביבליוגראפי ממוחשב וחדשני המאפשר חיפוש מקיף בספרות הגרונטולוגיה וכן חיפוש בדוחות מחקר ובדיסרטציות (משנת 2000 ואילך) .
אפיק מתוכנן נוסף: הקמת ארכיב מידע ונתונים בתחום, ומתן נגישות אליהם לחוקרים (הקמת ארכיב זה תלויה במקורות מימון עתידיים).
משימה נוספת וחשובה המתבצעת תחת קורת הגג של המרכז, היא הצטרפותה של ישראל לפרויקט SHARE – סקר רב לאומי אירופאי לבני 50 ומעלה.

ארכיון האינטרנט

בסקירה שפורסמה באתר NRG, נבדק המושג "ארכיון"  בהקשריו האינטרנטיים, ומוצג  אתר Archive.org.  המתיימר להיות הארכיון הגדול ביותר של אתרי האינטרנט באשר הם. מדובר בארגון ללא מטרות רווח המתעד את דברי הימים של המידע הדיגיטלי. באתר ניתן למצוא תיעוד ענק של המידע המתפרסם באינטרנט. בין השאר תוכלו למצוא תיעוד של אתרי אינטרנט, קבצי וידיאו, תמונות, קבצי קול, תוכנות ועוד. בארכיון האינטרנט תוכלו למצוא מידע רב על המידע הדיגיטאלי וגלגוליו עם השנים. תוכלו למשל לראות כיצד אתר מסוים ניראה לפני מספר שנים, או לראות קובץ וידאו שהתפרסם בתאריך ספציפי. האתר נתמך על ידי חברות גדולות כמו Alexa, ספריית הקונגרס האמריקאי, HP, NSF ועוד.

לסקירה ב – NRG 

פוסט בנושא  ארכיון האינטרנט שהתפרסם בפורלוג "צמתי מידע" (23/7/2005)

מי יהיו המתחרות הגדולות של גוגל בעוד 5 שנים?

אלן ווינר בסקירה של אלן ווינר, אנליסט בחברת המחקר גרטנר, נבחנים המתחרים הפוטנציאליים  של גוגל בשנת 2013.  להערכתו  גוגל יודעת יותר מדי דברים על הגולש וזה עשוי להיות החיסרון שלה.

לכתבה המלאה שפורסמה היום  ב"גלובס"

"ארון הקבצים היהודי" עולה לרשת

פרויקט ראשון מסוגו של העלאת הספרות היהודית והעברית לרשת האינטרנט, יושק בקרוב באוניברסיטת בר אילן . במסגרת הפרויקט, ששמו "ארון הספרים הדיגיטלי", יועלו לרשת אלפי ספרים רבניים וספרות יפה. ספרים אלה יהיו פתוחים לקריאה ולחיפוש באמצעות מנוע חיפוש.

בישראל נעשו עד כה פרויקטים כאלה בקנה מידה מצומצם, ביוזמות של מתנדבים או תורמים פרטיים: פרויקט בן יהודה, שבמסגרתו הוקלדו יצירות מרכזיות בספרות העברית, ופרויקט הדיגיטציה של בית הספרים הלאומי, שבו נסרקו עד כה כ-900 כתבי יד עבריים עתיקים.

לידיעה המלאה שהתפרסמה ב"קפטן אינטרנט"

PDF – הדור הבא

  בידיעה שהתפרסמה במדור המחשבים ב – Ynet ,סוקר ארז רונן שירות מקוון שיתופי חדש, המאפשר יצירה ושיתוף מסמכי PDF ברשת. בנוסף לשירות הווירטואלי, השיקה החברה את גירסה 9 לתכנת Acrobat המלאה.

לידיעה המלאה

חמשת התקוות של ווב 3.0

יש הרבה דיבורים איזה תחום באינטרנט יהיה דומיננטי בתקופת הווב 3.0. אין כמעט וויכוח שרשתות חברתיות כמו פייסבוק ומייספייס ואתרים לשיתוף קבצים (וידאו ותמונות) שלטו בתקופת הווב 2.0. לגבי ווב 3.0 יש כאלה שטוענים שהעולם הוירטואלי יהיה חזק וכן החיפוש הסמנטי, אגרגציה, פלטפורמות, API וכו’.

לידיעה המלאה שהתפרסמה  בבלוג  "עוגיות – טעימות מעולם האינטרנט"