בזמנו כתבתי פוסט על דרוג האוניברסיטאות . דרוג נוסף – דרוג Leiden זמין כעת. דרוג Leiden של האוניברסיטאות לשנת 2011/2012 מושתת על הפרסומים ב- Web of Sciences. . נכללים בחישוב המדד פרסומים ממדעים ומדעי החברה בלבד. פרסומים במדעי הרוח ואמנויות אינם נכללים מכיוון שבתחומים אלה הדרוג של Leiden אינו מדויק מספיק. בנוסף לכך בחישוב הדרוג נלקחים בחשבון רק פרסומים מסוג article, letter, review . .

הדרוג של Leiden מציע מספר מדדים:

• מדד ממוצע ציטוטים – Mean citation score – MCS – ממוצע הציטוטים של פרסומי האוניברסיטה

• מדד ממוצע ציטוטים מנורמל – MNCS – Mean normalized citation score – ממוצע הציטוטים של פרסומי האוניברסיטה מנורמל על פי תחומים, שנת הוצאה, וסוג פרסום. משמעותו של MNCS בערך של 2 למשל הוא שפרסומי האוניברסיטה צוטטו פי שניים מאשר הממוצע בעולם.

• Proportion top 10% publications -PPtop 10% – יחס הפרסומים של האוניברסיטה, בהשוואה לפרסומים דומים, ששייכים ל-10 המצוטטים ביותר. פרסומים דומים הם פרסומים באותו תחום, שנה ושייכים לאותו סוג מסמך.

במדדים שלעיל נמנו ציטוטים עד סוף שנת 2010. ציטוטים עצמיים לא נלקחו בחשבון. מדד ה- Proportion top 10% publications- PPtop 10% בשל יציבותו נחשב למדד החשוב ביותר בדרוג Leiden.

בנוסך למדדים אלו דרוג Leiden מספק גם מדדים של שיתוף פעולה מדעי . דרוג Leiden מאפשר גם להוציא מכלל החישובים הביבליומטריים כתבי עת שאינם בשפה האנגלית ( משום שיש להניח שאינם נקראים באותה מידה כמו פרסומים בשפה האנגלית) .

האתר מציע למשתמש אפשרויות של דפדוף וחיפוש. אפשר לדפדף ברשימת 500 המוסדות האקדמיים בעולם על פי דרוג יורד של מדד Proportion top 10% publications- PPtop 10%, אפשר לחפש דירוג של אוניברסיטאות מתוך ה- 500 הנמצאות ברשימה על פי מספר פרמטרים – אזור, ארץ, מספר אוניברסיטאות, סוג מדד ושיטות חישוב. כאשר בחרתי בכל האוניברסיטאות בישראל קיבלתי את מכון ויצמן בראש הרשימה עם מדד Proportion top 10% publications של 17.2% ואחריו את האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב, הטכניון, אוניברסיטת בר-אילן ואוניברסיטת בן גוריון. כמובן שאפשר לבחור דרוג על פי פרמטרים שונים מאלו שבחרתי והדרוג כנראה ישתנה בהתאם. על פי דדד השיתוף לדוגמה אוניברסיטת תל אביב נמצאת במקום ראשון ואחריה אוניברסיטת בר –אילן. וזהו היתרון של המדד שמאפשר לצפות בהישגים האקדמיים מנקודות מבט שונות.

לאתר

בזמנו כתבתי פוסט בנושא Khan Academy – הסבת שיעורים נבחרים לעברית והקונספט של בית ספר וירטואלי חופשי לכול

Khan Academy הוא ארגון שלא למטרות רווח ששם לו למטרה לספק חינוך חופשי לכול ובכול מקום. כפי שמעיד על כך בעל היוזמה Salman Khan:

“That’s what our mission is: a world-class education for everyone that’s free,”

הארגון נוסד ב- 2008 בעמק הסיליקון שבקליפורניה.
באתר אפשר למצוא למעלה מ-2700 הרצאות וידיאו , תרגילים ומטלות במגוון נושאים: מתמטיקה, בנקאות וכספים, ביולוגיה, כימיה , פיסיקה, מדעי המחשב, אסטרונומיה, כלכלה, היסטוריה וגם פתרון בעיות ב- GMAT . סרטוני וידיאו אלה נגישים חופשי לכול

ההרצאות באתר מתורגמות ל-10 שפות כולל לשפה העברית . פרויקט להסבת שיעורים נבחרים מאקדמיית קהאן לעברית שאותו מוביל פרופ' עמנואל גרינגרד מהמחלקה להנדסת תוכנה במכללת שנקר מבוצע על ידי שנקר, בית ספר גבוה להנדסה ולעיצוב, בשיתוף עם מכון דוידסון לחינוך מדעי ובחסות איגוד האינטרנט הישראלי:

בימים אלו עלה לאוויר אתר האינטרנט, בו מופיעים כבר 48 סרטוני ווידאו מדובבים לעברית. אפשר למצוא שם הרצאות בנושאים: חשבון יסודי, קדם אלגברה, אלגברה, קדם חדו"א, חדו"א . וזוהי רק ההתחלה . כפי שנכתב בחדשות האינטרנט:
"המטרה של גרינגרד, המסתייע בצוות עובדים ומתנדבים בחסות איגוד האינטרנט הישראלי, ובהשתתפות מכון דוידסון, היא להשלים בשלב הראשון את דיבובם לעברית של 460 סרטונים, המכסים את מרבית תוכנית הלימודים במתמטיקה לחטיבת הביניים ולתיכון. בעתיד מקווה גרינגרד למצוא מימון ומתנדבים נוספים כדי להמשיך ולתרגם גם מקבצי סרטונים בנושאים נוספים וכן את תוכנת התרגול של קהאן המעניקה ממד נוסף לחוויית הלמידה."

על פי מה שנכתב באתר של פרויקט ההסבה לעברית אפשר ללמוד ש"פרויקט ההסבה הוא תת-פרויקט של נהרדעא – אתר תשתית שעניינו הוראה וחינוך באמצעים ממוחשבים ומשמש כמאגר תכנים במתכונת קוד ותוכן חופשיים וכפורטל לחומרי הוראה נוספים."

להרצאות בעברית
לחדשות האינטרנט בנושא

תודה לד"ר אריאל פרנק על המידע החדשותי

מחקר מקיף של הספריות באוניברסיטת Rochester בשם Studying Students: The Undergraduate Research Project ,שבדק דפוסי שימוש במידע לצורכי מחקר של סטודנטים, משמש מודל להרבה ספריות אקדמיות ברחבי העולם, ומספק להן מידע כיצד  לנצל את הטכניקות והכלים האתנוגרפיים בהם נעשה שימוש במחקר זה לצורך מחקרים שלהן.  .

לצורך המחקר הספריות באוניברסיטת Rochester שכרו את שירותיה של האנתרופולוגית Nancy Fried Foster מומחית לתרבות הספרייה. מטרתו של המחקר הייתה לבדוק כיצד סטודנטים כותבים את המחקרים שלהם וכיצד ספרנים יכולים לסייע להם בכך. המחקר איכותני באופיו ניסה להבין את משתמשי הספרייה תוך שימוש בשיטות מחקר לא קונבנציונליות . במסגרת המחקר נעשה שימוש ביומני עבודה, שימוש במצלמות וידיאו ומכשירי הקלטה שמשולבים ביחידה נישאת אחת, תצפיות ועוד.. שיטות אלה תרמו להבנת המשתמשים, סייעו להבין כיצד נתפס תפקיד הספרנים בעיני הסטודנטים וכיצד לספק שירותים שעונים על צרכי הסטודנטים.

המחקר Studying Students: The Undergraduate Research Project at the University of Rochester שפורסם ב- 2007 הפך לרב מכר ו- Nancy Fried Foster מעבירה סדנאות ברחבי העולם על השיטה שלה. היום למעלה מ- 40 ספריות בארה"ב, אירופה , אפריקה והמזרח התיכון מעורבים בפרויקטים שמושתתים על מודל Rochester .

פרטים מלאים על המחקר אפשר למצוא בגרסה אלקטרונית שלו שחופשית כיום בווב

בזמנו כתבתי פוסט "ספרים אלקטרוניים – אתרים נבחרים" ובו הייתה הפנייה לרשימה של 45 אתרים של ספרים אלקטרוניים חופשיים. . מספר האתרים החופשיים לעיון והורדה של ספרים אלקטרוניים גדל. ברשימה מסוף דצמבר   Websites For Free Ebooks Download 35  אפשר למצוא אתרים נוספים להורדה חופשית של ספרים אלקטרוניים כולל ספרים מקצועיים מתחומי מחקר שונים . מספר אתרים כאלה לדוגמה הם:

Freebookcentre – בו אפשר למצוא ספרים טכניים וספרים מתחומי מחקר שונים כולל מדעי המחשב, טכנולוגיות מובייל, פיזיקה רפואה ועוד..

Freetechbooks – ספרים חופשיים שמתמקדים בעיקר בתחום מחשבים ומידע.

Onlinecomputerbooks – ספרים חופשיים שמתמקדים בעיקר במחשבים ואינטרנט

אתרים נוספים אפשר למצוא ברשימת האתרים המלאה

בזמנו כתבתי פוסט על search engines for internet explorer 43–  אתר שמהווה שער גישה למידע ברשת בתחומים שונים בכך שהוא מרכז במקום אחד מנועי חיפוש למטרות שונות ומאפשר חיפוש וגם דפדוף .

מאז נוספו מקורות מידע חדשים ואתר בעל מנשק זהה נקרא: 80 search engines for internet explorer . כמו ב-search engines for internet explorer 43 עמוד הבית כולל רשימה של אתרים פופולאריים ואתרים למטרות שונות: אתרי דוא"ל, משחקים, אתרי וידאו, מפות, נסיעות, טלפונים, חדשות בנושאים שונים.

כמו כן הוא כולל מדריך שמאפשר דפדוף במספר רב של קטגוריות: – אמנות, מחשבים, קניות, עסקים, שעות הפנאי, מוסיקה, יעץ, בריאות , מדעים, ספורט, תוכנה, חדשות, משפטים, נסיעות, אינטרנט,משחקים ועוד..

האתר מאפשר גם חיפוש – אפשר להגביל את החיפוש לתמונות, וידאו , חדשות, מזג אויר, מפות, משחקים, דוא"ל, רדיו וחיפוש על פי ארצות. בכל אחד מחיפושים אלה הוא מאפשר חיפוש כללי בכל הרשת כמו כן מציע למשתמש בחירה של מנועי חיפוש שונים לצורך אותו חיפוש. מנשק החיפוש המתקדם מאפשר גם הגבלה על פי פורמטים שונים של קבצים, חיפוש תמונות, וידאו, חדשות בלוגים, תוכנה, קניות, מרשמים, בריאות וגם כאן הוא מאפשר למשתמש בחירה של מקורות שונים לחיפוש.

על תחביר החיפוש אפשר למצוא מידע במסך ה-help. משם אפשר ללמוד שהמנוע תומך בין היתר בהגבלה על פי אתר ודומיין מסוים על ידי שימוש באופרטור site:

שער גישה נוסף למידע ברשת הוא WorldFavo . אתר זה מאפשר ממסך אחד גישה לחיפוש במספר מנועי חיפוש כלליים, גישה לתוכנות דואר ווביות ולאתרים שמאפשרים פונקציות שונות: תרגום, המרת מטבע, מחשבונים, עורכי html , תוכנות לעריכת תמונות, העלאת קבצים לרשת, הורדת תוכנות חופשיות ועוד ..

אל- 80 search engines for internet explorer .

אל WorldFavo

אחד היתרונות הבולטים של שירות המיפוי של גוגל היא הפתיחות שלו והאפשרות הניתנת למפתחים באמצעות מנשק תוכנה API ליצור מש-אפים (mashups ) בין שירות זה ויישומים אחרים ובכך להעצים את חווית המשתמש.

שירות כזה שמשלב בין טכנולוגיות המיפוי של גוגל ומאגר המידע הגיאוגרפי העולמי של רשות המיפוי האמריקאית – NGA – הוא אטלס המפות המקוון של העולם – MapAtlas .
אפשר לחפש בו על פי שם מקום, מפות לפי יבשת או מדינה ומפות לפי סוג המקום – צמחייה, טופולוגיה, דרכים ועוד..

הייחוד של יישום זה מעבר לשילוב המוצלח בין הטכנולוגיה ומאגר המידע הוא בהיותו פיתוח ישראלי, זמינותו בשפות רבות ומכאן הערך שלו בחשיפת אתרים ישראלים בעולם , כפי שעולה מדברי מפתחיו:
"האתר אטלס מפות מהווה מקור מידע ייחודי בעברית על איזורים גיאוגרפים בעולם. האתר מכיל מפות של מעל לשמונה מיליון מקומות בעולם, המחולקים ליבשות, ארצות וקטגוריות דוגמת הרים, עמקים, מקורות מים. כך יכול הגולש לקבל רשימה של רכסים בצרפת או יישובים מאוכלסים (לרוב ערים וכפרים) בספרד.

האתר הוא פיתוח ישראלי ומתורגם לאחת עשרה שפות ובכללן עברית, אבל הערך הגדול שלו בעבור ישראל, מעבר לגרסה העברית, הינו בחשיפה הבינלאומית של מקומות ואתרים ישראלים, כמו למשל רשימת הרים בישראל בשפה הספרדית.

האתר הוא פרי של שיתוף פעולה בין מידע מרשות המיפוי האמריקאית לבין טכנולוגיה של גוגל מפות ומאפשר לראות את מפת האתר במפה פיסית, צילום לווין ואף צילום תלת מימד (המצריך התקנת פלאג אין של Google Earth).

מי שיבצע חיפוש באתר, יוכל לגלות כי כמות המקומות בעלי שמות זהים בעולם רבה הרבה יותר משחשב, כך למשל קולורדו אינה נמצאת רק בארצות הברית, כי אם גם באקוודור, ונצואלה, קובה, ארגנטינה ועוד (הסיבה לכך היא שקולורדו הינה במקור מילה ספרדית שפירושה בעל מגוון צבעים). גם ירושלים היא עיר שתמצאו מלבד ישראל גם בפרו ובקולומביה, ואילו לונדון היא לא רק בירת אנגליה אלא גם יישוב בגינאה המשוונית."

לאתר

תודה לעדי על המידע

תפקידים מסורתיים של הספרייה התמקדו בעניינים שנוגעים לרכש, ארגון אוספים , חיפוש ואחזור מידע למשתמשי הספרייה. בעשורים האחרונים עם הגישה האלקטרונית למשאבי המידע ופיתוח מערכות ידידותיות , קל יותר למשתמש לבצע בעצמו את חיפוש המידע ואחזורו. נוכח מצב זה לעתים ישנה תחושה שאחד התפקידים המסורתיים של הספרנים נשמט מידיהם או לפחות כבר אינו נדרש באותה מידה כמו קודם .

מצב זה הוביל את הספריות לחפש תפקידים חדשים ואכן בעשורים האחרונים מדע המידע והספרנות נמצא בשלבים שונים של הגדרת תפקידים מחדש. ספריות אקדמיות ,לפחות באירופה, שמות את הדגש על פיתוח שירותים שקשורים לתקשורת המדעית. כך למשל הן מגלות תמיכה בכל היזמות שקשורות לגישה פתוחה כמו אירוח כלים להוצאה לאור בגישה פתוחה, פיתוח מדריכים של כתבי עת בגישה פתוחה, ואחריות על המאגרים המוסדיים.

בכל הקשור למאגרים המוסדיים מעורבותן של הספריות יכולה להיות כפולה: מצד אחד ספרנים מעורבים בכל הקשור לפיתוחם ואחזקתם,  מצד שני מאגרים אלה מהווים בסיס לניתוח כמותי ביבליומטרי והערכה מדעית וגם כאן ספרנים יכולים לתרום את חלקם. העניין בביליומטריקה להערכה מדעית גדל בספריות ובאקדמיה בכלל והספרנים בספריות אקדמיות הם מועמדים טבעיים לקבל את תפקיד הניתוחים הביבליומטריים.

בין הגורמים שהופכים אותם למועמדים טבעיים לעסוק בניתוחים ביבליומטריים אפשר לציין את העובדה שביבליומטריקה היא תחום חשוב במחקר במדע המידע והספרנות , לספרנים מיומנויות של פיתוח מידע ביבליוגרפי ובהרבה מקרים הם מעורבים בפיתוח המאגרים המוסדיים ויש להם גישה מידית למידע שמשמש מקור לניתוחים והערכה מדעית.

מאמר מעניין שהתפרסם לאחרונה והתבסס על סקר , סוקר את הפעילות הביבליומטרית של הספרנים במוסדות אקדמיים בשבדיה. שאלון הסקר הופץ ברשימת תפוצה בתקופה 23 בפברואר 2010 ועד ה-17 במרץ 2010 בקרב 48 מוסדות לחינוך גבוה ומחקר.

במאמר אפשר למצוא מידע על הפעילות הביבליומטרית של הספריות האקדמיות , היקף פעילות ומנדט , האופי של הפעילות הביבליומטרית ועד כמה ספריות מציעות שירותי ניתוח ביבליומטרי ולמי , הזדמנויות, תועלת וסיכונים. מסתבר שספריות מציעות שירותים של ניתוחים ביבליומטריים ליחידות שונות באוניברסיטה כולל הנהלה וגם לקבוצות מחקר ולבודדים בנוסף להדרכה בנושא. אין ספק, תפקיד חדש זה מגדיל את הנראות של הספריות האקדמיות בהקשר האקדמי הרחב.

הערכה מדעית של חוקר חשובה למועמדותו לתפקיד מסוים, לקידום בתפקידו, להקצאת משאבים למימון מחקריו ועוד..

רגילים להשתמש במדדים שונים מבוססי ציטוטים כדי להעריך חוקרים. אך האם זה תמיד נכון לעשות זאת ? האם נכון להשתמש באותם מדדים כשהחוקר נמצא בראשית דרכו המדעית וכאשר כבר עשה כברת דרך בדרכו המדעית. על כך מנסה מאמר שהתפרסם ב- research trends מנובמבר 2011 לענות.

המאמר מציג 3 תקופות זמן בדרכו של חוקר : שנה , חמש שנים ועשר שנים.
הטענה המרכזית היא שבכל תקופה יש להתחשב במדדי הערכה שונים.

בשנה הראשונה החוקר בדרך כלל עדיין לא פרסם דבר. הוא נמצא בשלב של קריאה וגיבוש רעיונות למחקרים עתידיים. בשלב זה ברור שניתוחים ביבליומטריים לא יתאימו להערכה. מדדים שכן יתאימו בשלב זה הם ציוני המבחנים, פעילות ברשתות חברתיות ייעודיות לאקדמיה, השתתפות פעילה בסדנאות ובכנסים.

שלב של חמש שנות מחקר. בשלב זה החוקר פרסם מספר מאמרים והוא סולל ומבסס אט אט את מעמדו בשדה המחקר שלו. רוב הזמן מוקדש לניסויים, כתיבת מאמרים, פעילות ברשתות חברתיות. בשלב זה מדדים ביביליומטריים יתאימו יותר להערכה מדעית מאשר בשלב הראשון , אבל מדדים מסורתיים שמבוססים על ממוצעים לא יהוו מדד מדויק בשל המספר הקטן יחסית של פרסומים וציטוטים.

בשלב זה מדדים שימושיים יותר יהיו מדדי שימוש או הורדות של מאמריו של החוקר לדוגמה כמה פעמים צפו בפרסומיו במאגר מסוים כגון Scopus . היבט חשוב נוסף יכול להיות שיתוף פעולה. האם החוקר היה שותף לפרסומים עם חוקרים מוערכים בארצות ובמוסדות שונים.

שלב של עשר שנים . בשלב זה של הקריירה מדדים ביבליומטריים כגון h-index יכולים להיות מדדים נכונים ומתאימים. אבל יש להתחשב גם בנוכחות הציבורית של החוקר. מהי תרומתו לכנסים ולאירועים רלוונטיים לנושא מחקרו , גם נוכחות בכלי התקשורת ובמספר תחומים גם נתוני פטנטים יכולים להיות רלוונטיים.

יש לציין שכלי חדש של Elsevier – SciVal Strata נועד לתת תמונה ויזואלית על פעילותו של החוקר בשלבים שונים של הקריירה . חוקרים יכולים להעריך את האימפקט המדעי שלהם ולראות עצמם כחלק מקבוצה.

בנוסף לשלב בקריירה בו נמצא החוקר חשוב גם להתחשב במטרה שלמה מבוצעת ההערכה ומי מבצע את ההערכה – גוף מממן, שותפים פוטנציאליים למחקר וכו'.

למאמר בנושא.

השימוש בכלים לגילוי ידע צובר תאוצה. כלים אלה מחפשים בו זמנית במספר רב של משאבים אלקטרוניים תוך שימוש באינדקס או במערכת היברידית שמשלבת אינדקס וחיפוש–על (federated).

יישום טכנולוגיות סמנטיות בכלים אלו יכול לייעל את תהליך אחזור המידע.

NLMPlus הוא כלי מסוג זה ייעודי לתחום הביורפואי שמחפש במשאבים האלקטרוניים של NLM תוך שימוש בטכנולוגיות סמנטיות. מתיאור המוצר אפשר להסיק שהוא כלי היברידי שמשלב אינדקס עם חיפוש –על וכל זאת תוך שימוש בטכנולוגיות סמנטיות.

NLMPlus מחפש מידע בלמעלה מ- 60 מאגרי מידע של NLM כולל Pubmed ו- Medlineplus ומגוון מקורות מידע אחרים בתחום הביורפואי שמאפשרים גם חיפוש מידע תרופתי ( NLM’s Drug Information Portal and Medlineplus Drugs & Supplements databases ) , מידע חדשותי (Medlineplus News), וידיאו ומדריכים (Medlineplus Videos and Tutorials) ותמונות (תמונות מ- NLM’s History of Medicine and PubChem databases ) .

NLMPlus משתמש בכלים מבוקרים סמנטיים
NLM’s Unified Medical Language System and the MeSH Medical Subject Headings Thesaurus
וגם בטכנולוגיות של כריית מידע לחילוץ מונחים קרובים, סימפטומים, רפואה אלטרנטיבית , גנים ועוד..

NLMPlus מציע הרבה אופציות לסינון תוצאות החיפוש על פי אשכולות– תוצאות ממאגרי מידע של NLM , מחיפוש סמנטי ב- Pubmed , תוצאות מ- Pubmed Reviews , תרופות , חדשות, תמונות, וידאו וגם מונחים קרובים , טיפול, תרופות, רפואה אלטרנטיבית ועוד..

העברת העכבר מעל לכל אופציה פותחת חלון קטן עם ההגדרה של המונח. נוח מאוד לשימוש אם כי לעתים כאשר בדקתי את הכלי זמן התגובה היה איטי .

המוצר פותח על ידי חברת WebLib LLC וזכה לפרס של NLM "Show Off Your Apps הטכנולוגיה של מנוע חיפוש זה יכולה להיות מיושמת גם בשאר תחומי המחקר.

כדאי גם לציין ולהכיר את שאר היישומים שזכו בפרסים ובאותות הוקרה של NLM "Show Off Your Apps ואשר משתמשים במקורות המידע של NLM

וביניהם:
GLAD4U – כלי חופשי לחיפוש מידע גנטי
Quertle – מנוע חיפוש סמנטי שמחפש ב- medline ובמקורות מידע נוספים
BioDigital Human Platform – כלי ויזואלי לאנטומיה
DailyMedPlus – כלי לחיפוש מידע תרופתי

ל- NLMPlus
על המוצר כולל וידיאו

השימוש במובייל צובר תאוצה ועל פי Gartner, 2010; Google Internal Data, 2011; Cisco, 2011 מספר הגולשים באינטרנט במכשירים ניידים יעלה בשנת 2013 על אלה שיעשו זאת באמצעות מחשבים אישיים.

למרות זאת היום הרבה אתרים כולל אתרי עסקים אינם ידידותיים למובייל. אתר ידידותי למובייל הוא אתר שעוצב במיוחד למכשירי מובייל ולמשתמשים במכשירים אלו. הוא עולה בקלות וקל לשימוש ולניווט ללא צורך בזום. על פי Compuware and Brand Anywhere and Luth Research  ששים ואחד אחוזים מהמשתמשים לא ישובו לאתר שאינו ידידותי למובייל

מכאן צמחה היוזמה של גוגל GoMo לסייע לבעלי אתרים ואנשי עסקים לעצב אתרים ידידותיים למובייל .

האתר כולל נתוני מחקר משכנעים שמדגישים את חשיבותו של אתר ידידותי למובייל, מונה מאפיינים של אתרים ידידותיים למובייל תוך הדגשת הצורך בתאימות לכל סוגי המכשירים הניידים, כולל דוגמאות לאתרים כאלו, מאפשר שימוש חופשי ב- GoMoMeter – כלי שמאפשר לראות כיצד האתר הנוכחי נראה במובייל, וכולל טיפים לשיפור, ומונה רשימה של ספקים מומלצים להקמת אתר במובייל ובתוכם Google Sites for Mobile Landing Pages – כלי חופשי לעיצוב אתרים ידידותיים למובייל

ל- GoMo

היום הווב מאפשר לקשור בין מסמכים קשורים. באופן דומה הווב יכול לאפשר לקשור בין נתונים קשורים. וזוהי מטרתו של הווב הסמנטי אשר מורכב למעשה מנתונים מקושרים . מטרת הנתונים המקושרים היא לאפשר שיתוף בין נתונים מובנים בווב באותה קלות שניתן היום לשתף מסמכים. הנתונים המובנים יכולים לכלול מידע בנושאים שונים: מדע, בריאות, חדשות, מידע ממשלתי ועוד

ומה לגבי מידע ספרני?  ספריות מייצרות היום מידע דיגיטלי כדי לתאר מקורות מידע או כדי לסייע באחזורו. מידע זה כולל רשומות ביבליוגרפיות , זהויות, וסכימות של מושגים.
מידע זה נמצא היום במאגרי מידע שיש להם לרוב מנשק וובי אבל הם לא משולבים באופן עמוק עם מקורות אחרים בווב.

המצב היום הוא שהסטנדרטים של הספרייה כגון MARC או הפרוטוקול לאחזור מידע – Z39.50 מתוכננים רק לקהילה הספרנית, ולקהילה הספרנית ולקהילת הווב הסמנטי טרמינולוגיה שונה לאותם מושגים של מידע על . במצב זה, בעתיד בסביבה של נתונים מקושרים, בהם הנתונים מבוטאים על ידי סטנדרטים שונים כגון RDF שמגדיר יחסים בין דברים ו- URI להגדרת כתובות אינטרנט, קשה יהיה לקשר בין מידע ספרני ומקורות אחרים בווב. .

המטרה שהציבה לה הקבוצה Library Linked Data Incubator Group שפעלה במסגרת קונסורציום הרשת הכלל עולמית W3C  בתקופה מאי 2010 ועד אוגוסט  2011 ,  היא לעזור להגדיל את האינטראופרביליות של המידע הדיגיטלי שמיוצר בספריות לצורך תיאור מקורות מידע או שעוזר לאחזורן, על ידי קיבוץ אנשים מקהילת הספרייה ומחוצה לה, שמעורבים בפעילות הווב הסמנטי ומתמקדים בנתונים המקושרים, לצורך הגדרת צעדים לקראת שיתוף פעולה בעתיד..

הדוח הסופי של הקבוצה מאוקטובר 2011 בדק כיצד ניתן להשתמש בסטנדרטים של הווב הסמנטי ובעקרונות של הנתונים המקושרים כדי להגדיל את הנראות של המידע שמייצרת ומשמרת הספרייה כגון רשומות ביבליוגרפיות וזהויות ולאפשר שימוש מחודש במידע זה בווב מחוץ לספרייה המקורית .

הדוח ניתח את התועלת בנתונים המקושרים לחוקרים, לסטודנטים ,לארגונים, לספרנים למפתחים ולספקים, כלל דיון בנושאים שקשורים לנתונים של הספרייה המסורתית, יזמות של ספריות בכל הקשור לנתונים מקושרים, היבטים משפטיים שקשורים לזכויות על המידע שמייצרת הספרייה , והמלצות לצעדים הבאים. הדוח כלל גם סיכום של תוצאות סקר על הטכנולוגיות העכשוויות של הנתונים המקושרים, ומקורות שקשורים לנתונים מקושרים וספריות,  שזמינים היום.

ההמלצות בדוח דנו במספר נושאים ובראשם: כיצד להגדיל את האינטראופרביליות של המידע המיוצר בספריות ולהגדיל את השיתוף של הספרייה בתקינה של הווב הסמנטי, וכיצד לפתח תקנים של ספרייה שתואמים את הנתונים המקושרים. – ההמלצות התייחסו למנהלי הספריות, לגופים האחראים על התקנים, למעצבי מערכות , ולספרנים וארכיונאים.

לדוח המלא

תודה לאייל סלע , מנהל פרוייקטים באיגוד האינטרנט הישראלי ומשרד ה- W3C הישראלי על ההפניה לדו"ח זה

המגמה של שימוש בכלים לגילוי בספריות צוברת תאוצה. החלוץ בכלים אלה היה Summon של Serials Solutions שהושק ביולי 2009 ובאו אחריו : השירות לגילוי ידע של EBSCO
Primo Central   של Ex Libris ו- OCLC's WorldCat Local. כלים לגילוי ידע אלה משתמשים באינדקס אחד מרכזי שמיצג את משאבי הספרייה כולל מאגרי מידע שהספרייה מנויה עליהם ובתהליך אחזור המידע המשתמש מקבל תוצאות ממגוון המקורות שכלולים באינדקס.

במודל זה מעורבים 3 משתתפים עיקריים: מפתחי הכלים לגילויי ידע, המו" לים והספקים של התכנים והספריות שרוכשות ומשתמשות בכלים אלו. כמובן שהמשתמשים בכלים אלו מייצגים קבוצה נוספת של בעלי עניין.

יעילותם של הכלים לגילוי ידע תלויה במספר גורמים ובראשם עד כמה הם מכסים באינדקס שלהם את החומרים שהספרייה מנויה עליהם , על מה מבוסס האינדקס של מקור מידע כלשהו – האם על מידע העל שלו או על הטקסט המלא שלו ותכיפות העדכון של האינדקס. לאור המגמה בספריות להשקיע בכלים אלה חשוב שמידע זה יהיה גלוי לספריות שרוכשות כלים אלו ואכן מספר ספקים כבר החלו לפרסם דוחות על החומרים שמיוצגים באינדקסים שלהם. כך למשל זמינים חופשי בווב  הדוחות של Summon ושל Worldcat. מאחר שהחומרים באים ממקורות שונים והאינדקסים הינם של ספקים שונים חשובה לא פחות גם העקביות בהצגת הדברים כדי לאפשר לספריות להעריך ולבחור את הכלי שמתאים להן. .

ומכאן החשיבות של פיתוח סטנדרטים מתאימים. . חשוב שיהיה ברור מה הם התכנים שכלולים באינדקס, חשובה עקביות במונחים , ויש צורך במכניזם סטנדרטי להעברת תכנים מהמו"לים לספקי השירותים לגילוי ידע.. מכניזם שיועיל במיוחד לספקי הכלים לגילוי ידע שצריכים לעבוד עם הרבה מאוד ספקי תוכן. על כל אלה באה היוזמה של של NISO לתת מענה.

יוזמה זו ראשיתה בדיון של בעלי עניין וביניהם גם נציגים של Ex Libris בפגישה שנערכה ב- 26 ביוני 20111 בכנס השנתי של American Library Association בניו אורלינס שבארה"ב. לפגישה הוזמנו נציגים של הארגונים שמעורבים בפיתוח המערכות לגילוי ידע, ספריות שמעורבות במוצרים אלו ו- NISO – National Information Standards Organization . מהדיונים בפגישה אפשר היה ללמוד שקיים עניין לקדם את היוזמה וש- NISO הינו הארגון המתאים להוביל את התהליך. נוסחה הצעה, שנשלחה ל- NISO ובמסגרתה בקשה לגבש קבוצת עבודה שתטפל בנושא.

לאחרונה NISO אשר את היוזמה כקבוצת עבודה במסגרתו והוא יקבע את החברים בקבוצה והעומדים בראשה. הוקמה רשימת תפוצה לעניין, ולמעוניינים לקחת חלק ביוזמה יש כתובת ליצירת קשר

לכתבה בנושא, עליה הסתמכתי בכתיבת הפוסט

חיפוש וידאו הוא אחד האתגרים הקשים שעומדים בפני מנועי חיפוש.

רוב שירותי חיפוש וידאו עורכים חיפוש במידע על שמוצמד לכל קליפ , מלות מפתח, תאריכים שמתארים את הוידיאו ונוספים באופן נפרד, אך אינם מחפשים בתכנים של קובצי הוידיאו.

חיפוש מסוג זה כמובן מוגבל ביעילותו לעומת חיפוש בתכני הוידיאו עצמם, והדבר ניכר במיוחד במידע חדשותי . חיפוש אחרי וידאו שעוסק ב"ברק אובמה בסין" יכול לאחזר וידיאו שמזכיר בסגמנט אחד את הנשיא ובסגמנט אחר לגמרי את סין. כמו כן חיפוש כזה אינו מאפשר למשתמש גישה ישירה לקטעים ספציפיים בתוך הוידיאו.

מנוע חיפוש חדש בשם Voxalead בא לפתור את הבעיה על ידי שימוש בטכנולוגיה מתקדמת שמעבדת את התכנים של קובצי הוידיאו ומאפשרת יצירה אוטומטית של תעתיק (טְרַנְסְקְרִיפְּצְיָה) של הנאמר ואז אפשר לחפש ישירות מילות מפתח בתכנים של הוידיאו.

מפתחי המנוע מצאו דרך לחלק באופן אוטומטי את שידורי החדשות לקטעים בנושאים ספציפיים שיכולים לפעול בנפרד. זה נעשה באמצעות תוכנה שמנתחת את התעתיק תוך כדי חיפוש אחר מעברים ברורים מסגמנט אחד לשני. הרעיון הכללי של השיטה הוא לחפש באופן הטוב ביותר עד כמה שאפשר אחר סגמנטציה .

לחיפוש מסוג זה מספר יתרונות ובראשם דיוק גבוה של תוצאות החיפוש, יכולת להציג את תוצאות החיפוש על פי חתכים שונים ומתן אפשרות למשתמש להגיע ישירות לקטעים ספציפיים שמעניינים אותו.

כמובן שגישה זו כרוכה גם במספר בעיות ואחת מהן היא הדיוק של התוכנה לזיהוי קול. בעיה כזו יכולה להתעורר במיוחד במידע חדשותי שכולל לעתים מונחים נדירים או חדשים לגמרי.

למפתחי המנוע תוכניות לעתיד. כך למשל בכוונתם להוסיף רובד נוסף לתוצאות החיפוש – תוצאות מתוכנה לזיהוי פנים כדי לדייק יותר ביחס לדובר.

לאור הנאמר אין ספק שהטכנולוגיה של חיפושי וידיאו הולכת ומשתבחת.

מצגות של סדנה של Thomson Reuters בשיתוף עם CSIR-NISCAIR בנושא מדדים להערכת מדעית שהתקיימה ב- 9 בנובמבר 2011 במלון Jaypee Siddharth בניו דלהי זמינות כעת . המצגות עוסקות בהיבטים שונים של הנושא כגון:
מהו impact של מחקר והיבטיו השונים : האקדמי, הכלכלי והחברתי והמדדים להערכתו.
המחקר גלובלי, דינמי ומשתנה – מפה עולמית של המחקר על פי מדינות עם התייחסות מיוחדת להודו. Scientometrics ועוד..

למרות שחלק מהמצגות התמקדו במקומה של הודו על מפת המחקר אפשר ללמוד מהמצגות גם על ההיבט הכללי של הנושא.

למצגות

גלובליזציה והתפתחות טכנולוגית הפכו את עולמנו לעולם אחר ויצרו גם בעיות: משברים פיננסיים וכלכליים, אי יציבות פוליטית ומהפכות , פשע מאורגן, מחלות, טרור ועוד..

למרות שהחידושים בתחום טכנולוגיות המידע והתקשורת -ICT –  תרמו לכך, הם יכולים לתרום רבות לפתרונן וזוהי מטרתו של הפרויקט FuturICT בהנהגתה של הועדה האירופית ובשיתוף עם מדינות אחרות בעולם – למדל את הדינמיקה של העולם כדי לטפל בבעיות העולם הנוכחיות, שאינן ניתנות לפתרון במסגרת הפרדיגמות הקיימות.

שמו המלא של הפרויקט: FutureICT Knowledge Accelerator and Crisis-Relief System, מעיד על מטרתו.

כדי להשיג את מטרותיו הפרויקט שם לו למטרה לאמץ גישות חדשות בתחום טכנולוגיות המידע והתקשורת כדי לאסוף סטים גדולים של נתונים מהעולם כולו ולנתחם לצורך מידע שימושי משמעותי. ועל פי דברי יזמי הפרויקט :

The ultimate goal of the FuturICT flagship project is to understand and manage complex global, socially interactive systems, with a focus on sustainability and resilience.’”

הפרויקט נתמך היום על ידי 700 אנשי מדע ברחבי העולם , חברות וארגונים בינלאומיים ואנשים בודדים. הפרויקט יתבסס על מאגר גדול של נתונים, כרית נתונים בזמן אמת ושיטות ניתוח חדשניות. .

באופן זה הפרויקט שאמור ליצור פלטפורמת ICT גלובלית פתוחה יוכל לספק לעושי ההחלטות כלים ושיטות חדשות כדי לשפר את המצב הפוליטי, החברתי והכלכלי ולהתמודד עם הבעיות של המאה ה- 21.

תוך עשור מצפים שהפרויקט ימלא פערים בתחום הידע ויקדם תחומי מחקר חדשים. זהו כוחו של ניתוח חכם של כמויות גדולות של מידע, ומי שמסכים עם טענותיו של מאמר שהתפרסם ב- nature שניתוח מידע חדשותי לאורך זמן היה מאפשר לחזות את ה"אביב הערבי", יוכל להיות אופטימי גם לגבי עתיד הפרויקט.

לאתר הפרויקט
לכתבה בנושא
מסמך קצר שמתאר את הנושא
מסמך מלא שמתאר את הנושא

DuckDuckGo הוא מנוע חיפוש כללי חדש יחסית שזכה על ידי המשתמשים של About.com כמנוע החיפוש הטוב ביותר לשנת 2011 ולסקירות חיוביות במספר אתרים כגון: BusinessWorld, Wired, TimeTechland.com, SearchEngineLand.com,AppAppeal.com

מן הראוי לציין עוד שמנוע החיפוש מאפשר להגביל את החיפוש לחיפוש ישירות באתרים מסוימים או בקטגוריות מסוימות תוך שימוש בתיבת גלילה ליד תיבת החיפוש או בשפת תחביר מיוחדת לו – הוספת סימן קריאה לפני מילת החיפוש במסגרת האתרים והקטגוריות שהוא מאפשר (הכול מתועד באתר), כך למשל images search engines! יחפש תמונות שקשורות למנועי חיפוש,readwriteweb! בצרוף מונח חיפוש מסוים יחפש את מונח החיפוש בבלוג readwriteweb וכו'

תוצאות החיפוש מוצגות בצורה ידידותית למשתמש – בראש התוצאות מוצגת הגדרת המונח , מקורות נוספים להגדרת המונח ומונחים קרובים. כמו כן אפשר לעדן את תוצאות החיפוש על פי אשכולות נושאיים שמוצגים לצד תוצאות החיפוש. בשאלות עובדתיות מקבלים לרוב תשובה ישירה לשאלה.

המנוע מוגדר כמנוע-על היברידי , מנוע שמשלב זחלן משלו עם מידע ממנועי חיפוש אחרים וסינון התוצאות בהתאם לאלגוריתם משלו. מידע על הארכיטקטורה של המנוע אפשר למצוא בבלוג של מייסדו Gabriel Weinberg
בכתובת:http://www.gabrielweinberg.com/blog/2009/03/duck-duck-go-architecture.html